ספר קליל סבבה כזה

וגם חלקו הלכה, למרות שכנראה שרובו לא. אז לא יודע אם זה מה שאתם מחפשים... אם לא, אז לפחות ניסיתי

א – מעלת המצווה – פניני הלכה

כנראה לא יתקלו בפסיקות "שנויות במחלוקת" כל כך, הן ספורות.

ובגלל זה להחרים רב או ספרים שכתב, זה ממש תמוה

וגם, הרב עובדיה ואחרים הוציאו פסקים עוד שהיו בגיל צעיר מהרב אלעזר מלמד.

אינני יכול ורוצה להיכנס בפסקים של גדולי הדור. אבל, מקריאה של הדברים "הכל כך מזעזעים" שמצדיקים לכאורה את החרמת הספרים, לא מצאתי שהתיר איסורי תורה ח"ו, ואף לא איסורי דרבנן.

כן, חלק מהפסיקה היא מקילה, ואולי הרקע הוא רצון להתחבר ולהנגיש את ההלכה לציבור הרחב ולא רק לבחורי ישיבה/אברכים שרוצים לצאת ידי כל השיטות. יש כיום ריפיון בחלק מהציבור בחלק מהתחומים, והרב אליעזר מלמד רצה לתת כיוון יותר מיקל בכדי להגיע לציבור שמילא ללא הכוונה ינהג באופן שבכלל לא לפי ההלכה. אז נכון, בחלק מהדברים זה לא ההדרכה הרגילה בישיבות לחתנים, אבל, מותר להסביר זאת לחתנים שמחפשים להדר בקיום המצוות, שיש מקום להחמיר/לא ללכת לקולא.

אבל, אני לא חושב שהחרמה מתאימה. ואני שמח שיש תלמידי חכמים נוספים שחושבים כך..

הוא עצמו כתב בתשובה שכל רבני ירושלים יצאו עליו שזה נגד המנהג. אבל הוא לא מתחשב בזה כי כך לדעתו ההלכה..

בוא נתחיל מהרב ליאור שהתיר נגד כל גדולי הדור לעלות להר הבית (איסור כרת. נגד הרב קוק, הרב צבי יהודה, הגר"ע, הרב משאש, ומי לא). ולאכול בשר ודג (נגד כולם. חוץ ממג"א 800 שנה אף אחד לא אמר את זה). ולברך העץ על שוקולד, לא מכיר עוד רבנים בני 80 ומעלה שכתבו כך. 

הרב עובדיה התיר לסמוך על הנטע שעשועים ב'ברי לי שלא הרגשתי'. ולא חזר בו, רק אמר שבנשים שלא מרגישות 'והיה ה' עם השופט'. אם זה לא נגד הקונצנזוס - אני לא יודע מה כן.

יש לי עוד המון חומר, אבל ניתן לכם להתחיל עם זה

התיר לבעל להיות נוכח בחדר הלידה. נגד. מנהג. ישראל. מאז. ומעולם. 
ולמרות שברור שיש חשש תקלה וכו'. ולמרות שרבנים רבים בדורו יצאו נגד הפרצה הזאת. אז תגידו שגם הרב פיינשטיין התיר - הרי שגם הרב פיינשטיין יוצא נגד הקונצנזוס. תמצאו מקור אחד שמתיר לבעל להיות בחדר לידה לפניהם. הם פשוט 'פרצו גדר' בלשונכם.

ספר פוע"ה: "הרב יעקב אריאל הוסיף שבעל שנמנע ולא נענה לבקשת אשתו להחזיק בידה כשהיא מתייסרת בחבליה, הריהו בגדר חסיד שוטה, מפני שאין זה מגע של חיבה אלא של הבנה והשתתפות בסבל מצד האדם הקרוב אליה, ויישוב דעתה של היולדת הוא חלק מפיקוח נפש שהתירו לצרכו חילול שבת. ולמעשה ראוי להשתמש בכפפות לצורך כך".

תשובה באתר מכון התורה והארץ: 
"התמיכה באשה בשעת לידה ובמיוחד בלידה ראשונה חשובה מאד. הסיבות שבגללן המליצו הפוסקים שהבעל לא יהיה בתוך חדר לידה הן מחמת מגע שאסור מתחילת הלידה (פתיחה גדולה או צירים חזקים או ירידת מים וכד') מפני שהאשה נחשבת מאז כנידה. ועוד שהשהיה לצידה בחדר לידה יכולה לגרום להסתכלות אסורה במקומות המכוסים. כמו"כ מבחינת הסיוע הנפשי לא תמיד הבעל הוא המרגיע ומסייע, ולעתים הוא לחוץ ומבולבל לא פחות מהאשה, מה גם שלעתים הוא נפגש בצדדי התנהגות קשים וחריפים אצל אשתו בגלל הכאבים החזקים שעוברים עליה, והוא אינו יודע מה לעשות במצבים כאלו. ע"כ הרצוי שחברה קרובה או קרובת משפחה שעברה כבר לידה אחת או יותר תהא לצידה בכל תהליך הלידה. במידה ואין זה ניתן והיחידי שיכול לסייע הוא הבעל, ישהה עימה הבעל בזמן הצירים אך ראוי שמתחילת הלידה יזהר מנגיעה יעמוד כשפניו מול פניה ואם יש צורך לתמוך בה יעשה זאת כשהוא לבוש כפפות (אלו מצויות בכל בית חולים ויש להצטייד בהן לפני הלידה) או שבלידה עצמה יצא מחדר לידה".

 

גם מאתר מכון התורה והארץ:
"שאלה: בעלי כהן ואני מעוניינת ללדת בבית החולים תל השומר. האם יוכל להיות איתי בלידה?תשובה:....(אריכות דברים על טומאת כהן) אך אם את זקוקה לבעלך מאוד הוא יכול להיות אתך בלידה בתנאי שילבש כפפות ולא יימצא במצב שיראה מקומות צנועים"

כאמור, נגד המנהג באופן נחרץ לחלוטין, אפילו בקיבוץ הדתי עוד לא מתירים את זה כנראה, ויש שיאמרו נגד ההלכה

זה נטע שעשועים. בראשונים ובשו"ע כתוב שבדיקה פנימית טמאה.

יש סוברים שחזקת דם בא בהרגשה (בהווה או בעבר). ויש סוברים שחזקה שהעד בלבל את ההרגשה.
הגר"ע הקל למעשה לסמוך על הנט"ש שסובר שהעד מבלבל את ההרגשה זה חשש לקולא בגמרא בנידה נז,א ולא חשש לחומרא כפי שפירשו רוב האחרונים וכפי שמשמע מהרמב"ם והב"י. 
לא ידוע על שום פוסק שסמך על הנט"ש בדורות האחרונים.

תשלים את הסוגיא ונדבר. אולי כדאי שתפתח פניני הלכה ותלמד שם. בטוח שתחכים

יש גמרא בנידה נז,א שחוששת דילמא ארגשה ולאו אדעתא בבדיקה פנימית, האחרונים רובם המוחלט (חת"ס רעק"א כרו"פ ערוה"ש ועוד ועוד) הבינו שהחשש הוא לחומרא, שגם אם אומרת שלא מרגישה אנו אומרים שכן, והנט"ש (מכיר את השם שלו מסוגיות אחרות?? אולי איזה פסק מהלכות ציצית משהו?) אומר שהפשט הוא חשש לקולא.
חוזר על הבקשה - תמצא פוסק בדורות האחרונים שפסק כמו הנט"ש.
אחרת, נאלץ להורות על הוצאת ספרי הגר"ע מבית המדרש וכו'. לשמור על טהרת הקודש זו המשימה החשובה ביותר בדורנו. לא לאפשר לפרוץ פרצות בקודש

לא אמרתי בשום מקום 'אף אחרון', אמרתי שרוב האחרונים סוברים לא כך.
 

ושוב, הבנת הנקרא - יהודה, אני מבקש ממך פוסקים בדורות האחרונים שפסקו כך. נורא נורא פשוט. הפרדס רימונים נפטר ב1865. בוא ננסה שוב. 

כרתי ופלתי; שב יעקב, חו”ד,  בינת אדם ז, ח; רע”א, חת”ס ועוד

אז הנה הפרדס רימונים:
 (פתחי נדה, עמ' נב בחדש):

ומעתה לפי"ז הנה נתבאר לנו הדין אם מצאה ע"י בדיקה ולא ארגשה, דאם הוא משוך מטמאי' לה אפי' הניחתו תחת הכר, ואפי' לא ארגשה, וטמאה נדה אפי' בכ"ש. ואם הוא עגול מטהרי' לה אפי' בטחתו ביריכה ולא נמצא רק על העד לבד, ואפי' ארגשה, דעגולו מוכיח עליו שהוא דם מאכולת ולא דם קינוח, רק אם יש בו כגריס ועוד מטמאי' לה, ובזה נחלקו הרמב"ן והרשב"א, דלהרמב"ן אינה טמאה רק משום כתם, דכללא הוא: כל שצריך שיעור כתם אינה טמאה רק משום כתם. ולהרשב"א טמאה נדה. ואם הוא ספק השקול כמו טיפין דקים דא"א לעמוד על הבחינה אם הם משוכין או עגולים, בזה יש חילוק בין תחת הכר לטחתו ביריכה, דבתחת הכר תלי' בהרגשה, אי ארגשה טמאה נדה ואי לא ארגשה תלי' במאכולת וטהורה לגמרי, אי ליכא שיעור כתם; בטחתו ביריכה, אם נמצא על הירך ועל העד, לדעת הרמב"ן והרשב"א והר"ן דמי ממש להניחתו תחת הכר וכנ"ל, ואם לא נמצא רק על העד מטמאי' לה בספק השקול לכ"ע אפי' לא ארגשה ואפי' בכ"ש, דזה שלא נמצא רק על העד מוכח לן דדם קינוח הוא, ודמי למשוך כנ"ל. אך כ"ז לדעת הרמב"ן והרשב"א וסיי', אולם דעת הר"מ הוא דאין לחלק בין משוך לעגול רק בתחת הכר ולא בטחתו ביריכה.

למעשה יש משהו כמו שלושה אחרונים בראשית ואולי אמצע המאה ה19 (יעני 18 וקצת) שפסקו כמותו, ועוד כמה שצירפו דעתו במקרים של דם מכה, מראה ירוק וכדומה. חוזר ומבקש מישהו שפסק כמותו כך להדיא בדורות האחרונים, כדי שתראה לנו שהרב עובדיה לא פוסק נגד הקונצנזוס

ובכל זאת, אם תצטט חצאי משפטים להוכיח את שיטתך זו כבר תהיה התקדמות ממצבך הנוכחי. 

אגב, אם פתחת יביע אומר בטח תוכל להביא לי שם של רב אחד מהדורות האחרונים שפסק כמו הנטע שעשועים. או שזה גדול עליך?

(לחילופין אתה יכול לחתום איתי על פסק הקורא להוציא את ספרי הגר"ע מבית המדרש בעוון פסיקה נגד הקונצנזוס)
ב"ה אני מתענג בקריאת יביע אומר, לא מבזבז את הזמן בארגון חרמות על רבנים, כמו אחרים פה בשרשור (בלי שמות)

למצוא אחרונים בדורות האחרונים שפסקו כמו הנט"ש, או שהתירו לבעל להיות בחדר לידה (אם ברצונך לסנגר על הרב אריאל) או שהתירו בשר ודג או לעלות להר הבית (אם ברצונך לסנגר על הרב ליאור).
אני לא מתכוון לדון בכל סוגיא. 

נגד כל גדולי ישראל ונגד המקובל בעם ישראל מדורי דורות. שזו מסקנה נוראה, שקרוב לודאי שאיננה נכונה. אז אני מחכה למקורות קדומים כאמור. 

אני מחכה לשמוע מה הוא אומר על נתינת יד בלידה, ועל עליה להר הבית

@אניוהוא, @אניוהוא ‍

רק דרשתי שבתור ת"ח חשוב שעוסק בזיהוי פסיקות נגד הקונצנזוס - לא תגור מפני איש, ותחפש גם בחורים וסדקים. 
נתחיל מלבזות ולהוציא את הספרים של כל הרבנים שהורו לעלות להר הבית. זה מספיק לי. 

גם אם לפוסק במקרה קוראים הרב ליאור. וגם אם יש לו כושר לדיינות. בטח כשאנחנו מדברים על קונצנזוס מטורף מקיר לקיר כמו בנושא של עליה להר הבית. (וגם, אל תשכח שהרב ליאור פסק לעלות להר הבית כבר לפני עשרות שנים, עוד לפני שמלאו לו שישים שנים לדעתי)

תהיה הוגן ותורה על הוצאת ספריו של הרב ליאור מבתי המדרש. כל מי שעוד שורד וקורא בשרשור הזה רואה שאתה לא קוהרנטי, עושה איפה ואיפה בלי לדפוק חשבון.
וגם של הרב גורן (פרשיית האח והאחות - מכיר?)

והחת"ס כתב שזה לא רק הנהגה בריאותית אלא דבר שבמנין.
אז למעשה הרב ליאור פוסק נגד השו"ע והמקובל בעם ישראל מדורי דורות. תביא פוסק אחד שהתיר כמו הרב ליאור לפניו בבקשה

רוצה למחות

זה כואב ממש לקרוא דבר כזה על הרב מלמד ואני רוצה למחות על כך

אני נגיד לא חושב כמוך.
רבנים רבים וחשובים הסכימו לספר ושמחו על פירסומו. רק שהם לא הרבנים מהסגנון שמוציאים/חותמים על פשקווילים מלוכלכים כמו הרבנים שלך.
ודווקא כנגד מחרימים כמוך ושכמותך - אני ממשיך להמליץ על הספר הנהדר הזה. שכל מילה בו מבוססת על מרנן ורבנן שבכל הדורות, ולפי כללי ההלכה.

מה גם, שהמחרימים למיניהם מסכימים לכל מילה בספר, רק שהם חושבים שמי שרוצה לדעת את האמת צריך לפנות אליהם בתחנונים ואחרי שנים של סבל ובעיות בשלום בית, ואסור שהיא תהיה נגישה.

היה חשוב לי להגיב כדי שהציבור היקר היושבים על הגדר יוכלו לשמוע את הצד שלי, מכאן והלאה בלנ"ד לא אגיב לכם, אין סיכוי שאשכנע אתכם. 

שמח שהרגזתי אתכם. והציבור ישפוט בינינו ויקבל את ההחלטות המושכלות שלו

אני בד"כ לא אוהבת להיכנס לכל מיני ויכוחים, אבל כשצריך אז צריך.

@דבריםבעלמא

חלק מהדברים שנכתבו כאן על הרב מלמד או על ספרו חורים לי מאוד.

אני בהחלט ממליצה על הספר הזה, ובהחלט תופסת מהרב מלמד כרב חשוב וגדול.

ו@נשמה כללית, לגבי מה שכתבת: "עכשיו כל אחד מוזמן לדון בהיגיון מה מדבר מתוך גרונך - האם כבוד תלמידי חכמים בוער בך, או התשוקה לחיים קלים ומתירנים..." -

אז לי אישית גם בוער כבוד תלמידי חכמים,

ואין לי "תשוקה לחיים קלים ומתירנים", אלא יש לי רצון גדול שבכל בית בישראל יחמירו *בשלום בית*,

ובעיניי הספר הזה הוא חלק מהחמרה בשלום בית עצמו!

יש הלכה ויש מה שבתוך ההלכה,

ויש בתוך ההלכה הרבה דעות ופסיקות שונות, ויש גם קצוות, והספר הזה לא יוצא מהקצוות של ההלכה כלל,

וכבר ידוע שהרבה פעמים פוסק גדול צריך לקחת את *מכלול* הנתונים של המצב, הסיטואציה, העולם, המציאות, החיים, ולפי זה לראות סדרי עדיפויות וכל מיני מרחבים שונים ורחבים ולא רק פן אחד בלבד.

וודאי שבדור הזה, שבו עניין הצניעות כ"כ קשה לכולם, והכל כ"כ פרוץ - אז עד שאדם מקדש את אשתו כדת משה וישראל,

ועד ששומרים טהרת המשפחה וטבילה במקווה ונקיים והכל,

ועד שזה רק שני בני הזוג בחדרי חדרים וברצון שניהם - ההחמרה בשלום בית היא בעיניי הכי חשובה כאן.

אולי לא לכל הזוגות זה מתאים, ודאי שכן, אבל להרבה זוגות אחרים, שדעת ההלכה בהחלט חשובה להם - זה יכול להתאים וזה מבורך והם לא פחות צדיקים מאחרים.

ואי אפשר לטעון שכל מי שחושב אחרת הוא דתל"ש או רפורמי. זה צורם מאוד.

אני לא דתלש"ית ולא רפורמית, אני אוהבת את הקב"ה ואת תורתו הקדושה אהבת אמת,

ועדיין, ממליצה בחום על הספר שמחת הבית!

ואם הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר: ימחה שמי (חלילה חלילה) מעל פני המים כדי להשכין שלום בין איש ואשתו - אז כבר ניתן לראות את הכיוון שהקב"ה בעצמו מורה לנו עליו.

כמפורש בדבריהם. ואם אתחיל להביא את כל דבריהם - הזמן יכלה והמה לא יכלו. 
אבל אתה נוהג איפה ואיפה, אז כלום לא מפריע לך, גם האמת

סמכות לחלוק ולפרוץ גדר

והולך נגד כל גדולי הדור.
את התירוצים אפשר לכתוב בספר ולכרוך בכריכה יפה.

אם הקריטריון הוא לא התורה והאמת אלא ה'קונצנזוס' - אז זה לא קונצנזוס

אחרת אתה סתם מוציא שם רע לכאורה.

אגב, ללא עסקנים כמוך שום דבר לא היה יוצא לפועל כנראה. שועלים קטנים וכו'

@אניוהוא
@אניוהוא ‍

@אניוהוא @אניוהוא ‍
או שתודה שאתה מוציא שם רע?
או שאתה בשיחות טלפון עם הרב אריאל מנסה לסחוט ממנו משהו, מי ידוע אולי כבר יש לך ניסיון בתחום הזה

את ההודעה שכתבתי עתה ליהודה:

כמה דברים: - נשואים טריים

ומוסיפה גם על מה שכתבת:

א. לגבי מה שכתבת: "יותר מדוייק לומר - רוב הציבור לא צריך בכלל!"

אני חולקת עליך מאוד בעניין זה.

יכול להיות שיש ציבור, אפילו רחב, שלא זקוק לכך.

אבל יש ציבור גדול מאוד מאוד שכן זקוק לכך.

ושוב, מדברת מניסיון הכי כואב שאני רואה יום יום בעבודתי... 

ב. לגבי הסיפור על אותו אברך שהגיע אליך - כתבת "אותו אברך קרא והיה נשמע מעניין אז רצה לנסות" - אז כבר כאן אתה רואה שגם לאותו אברך עצמו היה נראה מעניין ורצה לנסות, אוקיי,

האם יש לנו דרך לדעת מה היה קורה לאותו אברך אם לא היה יודע?

אם היה מעניין אותו משהו אחר והיה רוצה לנסות?

(שוב, לצערי נתקלתי בכ"כ הרבה סיפורים *כאלה*, שפשוט כואב הלב... והלוואי הלוואי שאותם אנשים היו "מנסים" כי מעניין אותם מה שכתוב בספר שמחת הבית במקום את הדברים האחרים ואין כאן המקום לפרט).

- וגם אם אותו אברך לא היה צריך את זה, בסדר גמור ומקובל - אבל יש הרבה אחרים שכן. הרבה מאוד.

ואדם שלמד יכול לבחור לפי איזה פסיקה לפסוק, בסדר גמור.

אבל יש כאן כ"כ הרבה מרכיבים

ומציאות שלמה

יש את האברך הזה

יש את אשתו - מישהו שאל גם אותה מה *היא* הייתה מעוניינת?

יש את האברך הזה אם לא היה לו את זה והיה עלול לנסות דברים אחרים? מי יכול לדעת? למשל ברגעי קושי גדול או ריחוק גדול בזוגיות או כל רגע קטן?

ויש הרבה מאוד אברכים אחרים

והרבה מאוד אנשים אחרים

והרבה מאוד נשים אחרות שגם הן חלק בלתי נפרד כאן

אז מה עליהם?

ומה שכתבת
"הרב מלמד על דעת עצמו פוגע במימד הקדושה בעם." - וואוץ אני פשוט חושבת הפוך לגמרי ממך! לגמרי.

בעיניי הוא *מוסיף* קדושה בעם ע"י שהוא מוציא בשפה נגישה ובהירה את הפסיקה שגם היא חלק מהתורה הקדושה והיא בתוך ההלכה חד משמעית - ומביא בצורה בהירה ונגישה לקוראים את הדברים. וגורם להחמיר בשלום בית, ומרבה אהבה ושמחה בין איש לאשתו בקדושה ובטהרה, זה הכי מבורך בעיניי

(ולעוד פירוט ראה בהודעתי המצורפת למעלה)

- לגבי מה שכתבת: 
"אבל הרב מלמד הוא 'רב חשוב וגדול'
ומצד שני הרבנים האחרים הם 'חותמי פשקווילים מלוכלכים'."

אז אני אמרתי אכן שהרב מלמד רב חשוב וגדול. ובעיניי הוא אכן כזה ללא צל של ספק.

אבל את המשפט שכתבת אח"כ לא אמרתי כלל! חס וחלילה! ה' ישמור ממש ממש ממש לא.

איפה כתבתי שהרבנים האחרים הם חותמי פשקווילים מלוכלכים?! ה' ישמור רק לכתוב את זה אני רועדת!

כל הרבנים האחרים הם רבנים ענקים וגדולים וחשובים גם הם!!!

וממש לא קרוב למה שכתבת.

ואני לא נכנסת לויכוח בההלכתי, כי מחלוקות בהלכה יש ותמיד היו ותמיד יהיו.

אני משתדלת לכבד את כל הרבנים וחלילה חלילה לא לבזות אף רב, גם רב שאינני נוהגת לפיו, גם רב שחושב אחרת ממני, הוא עדיין רב ואני נמלה ועפר ואפר לידו ומולו!!!

וזה היחס הנכון בעיניי!

גם על הרמב"ם היו המון מחלוקות, המון,

והוא עצמו למשל סובר רבות לפי חלק מהפסיקות המובאות בספר שמחת הבית.

כל עוד המחלוקות הם לשם שמים,

ונזהרים בכבוד אחד של השני 

והולכים לפי מה שהקב"ה הורה לנו:

כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם

מה אני מבקש מכם -

אלא שתהיו אוהבים זה את זה

ותהיו מכבדים זה את זה

ותהיו יראים זה מזה"

אז אפשר ללכת לפי הפסיקות בספר של הרב מלמד,

ואפשר ללכת לפי פסיקות אחרות,

והכל מקובל וטוב

רק שנשמור על הכבוד אחד של השני, כן, גם אם לא מסכימים.

ולצרף את השורה המזעזעת הזו כהמשך ישיר לדבריי שהרב מלמד רב חשוב וגדול, ועוד בתגובה להודעה שאני כתבתי - זה לגמרי יוצר מצג שאני זו שכתבתי את זה,

וחלילה חלילה לי מכך!

יש חולקים ויש מסכימים.

וחשוב שוב להדגיש - שהרב בספרו מתייחס לדברים שהם פסיקות אולי שונות אבל הן *בתוך ההלכה עצמה*

אין כאן ולא היה יציאה מגדרי ההלכה עצמה, 

זה לא דומה למשל לפסיקות כאלה ואחרות על האם צריך טבילה במקווה (ודאי שכן לכל הדעות), או שמירה על טהרת המשפחה, או שבעה נקיים וכן הלאה - אלא מדובר בפסיקות בתוך ההלכה עצמה, גם אם הן מעיקר הדין.

ולגבי המשפט - כבר הבהרתי את עמדתי לגבי אותו משפט, והוא חורה גם לי מאוד מאוד.

אשמח שכאשר יש תגובה לכל אדם בשרשור - היא תכוון אליו ולא לכל השאר, כי זה מבלבל ויוצר רושם שאדם שלא אמר דבר מה - מייחסים לו אמירות שלא אמר...

אותו אברך פשוט חצוף. למה חצוף? כי הרב מלמד כותב במפורש שיש סתירה בשו''ע. וכותב במפורש את כל ההסבר שכתבת.

הוא ראה קולא. התלהב עצם את עיניו מלראות. וזו בעיה שלו. לא של הרב מלמד.

במקום לשאול את עצמו איך הוא הסתנוור והיה שטוף בתאווה עד כדי כך שעצם את עיניו מלראות מה שכתוב במפורש - הוא מאשים את הרב מלמד. שיתבייש לו

אני אצטט את דברי הרב מלמד:

אמנם כיוון שלדעת רוב הראשונים מצד הצניעות והקדושה עדיף להחמיר, נכון לחוש לדעתם (רמ”א אה”ע כה, ב). אבל כאשר הדבר משמח מאוד אחד מהם, ובלא זה שמחתו פגומה, הרי ששמחת מצוות עונה גוברת, וראוי שינהגו כדעת רוב הפוסקים. 

ובהערה כתב במפורש:

 גם בשו”ע או”ח רמ, ד, כתב כדעת הראב”ד שאסר. וכ”כ בית שמואל כה, א; חכמת אדם קכח, ג; עוד יוסף חי שופטים טז; אג”מ יו”ד ב, עה; דרכי טהרה כב, ד.
אולם בב”י אה”ע כה, כתב שלרמב”ם אין איסור, ומשמע שסובר שכך העיקר להלכה, ועל כן בשו”ע אה”ע סימן כה, לא הזכיר שום איסור. והרמ”א שם, ב, כתב: “ואע”פ שמותר בכל אלה, כל המקדש עצמו במותר לו קדוש יאמרו לו”. וכן ביארו האחרונים את שיטתו, שמעיקר הדין מותר, ומשמע שהסכימו עימו (עצי ארזים, תורות אמת, עזר מקודש, ישועות יעקב, על הרמ”א שם. וכן ביאר הרב קאפח איסו”ב כא, טו, ברמב”ם). וכ”כ להלכה: לבוש כה, ב; וערוה”ש יא. וצריך לומר שבשו”ע או”ח כתב לאסור מצד קדושה וצניעות, אבל כיוון שמצד הדין אין בכך איסור, לא הזכיר זאת בחלק אה”ע.

אז שימשיך לבכות אותו אברך על תאוותו שגרמה לו לזלזל לשווא בתלמידי חכמים כי אם הוא 'רק קרא והיה נשמע מעניין' אז לפי הרב מלמד הוא לא יכול להתיר לעצמו. כי הוא התיר רק אם בלא זה השמחה נפגמת. אז שלא יבלבל את המוח וימציא סיפורי שהוא לא ידע. היה כתוב מפורש

שקרן שכמותו

שכתובה למעלה... וגם שם כתוב מפורש להחמיר ורק מי ששמחתו תפגם אם לא יתירו לו מותר לו

אז הסיפור הוא שונה חגמרי ממה שהצגת

לא 'וואלה מעניין' אלא הבנה שזה משהו שחסר לו באמת. שפוגע לו בכל הגישה לחיבור.

ומה לעשות, חלק מהספר זה הערות. זה בערך כמו שתגיד שאפשר ותקין ללמוד שו''ע לבד בלי נו''כ או ב''י.

זה חלק מההלכה.

הרב מלמד כותב את שיטתו. בהערות הוא מפרט

פעם אחת אתה כועס עליו כי מי שקורה את הספרים שלו רוצה ללכת לפי הרב עובדיה ואז הוא קורה בהערה שכתוב טהרת הבית וסומך על זה ואז מתברר שלא כתוב שם.

פעם אחרת אתה אומר למה הוא כותב רק בהערה אף אחד לא קורא את ההערות

אתה סותר את עצמך. אם אף אחד לא קורא את הההערות למה אתה קופץ על מה שכתוב שם. ואם קוראים אותם מה הבעיה של אותו אברך?

אם הוא לא קורא את ההערות הוא בעצם אומר אני הולך על פי שיטת הרב מלמד. שיטתו כאמור - רק כשיש חוסר גדול לאחד מבני הזוג

הרב מלמד בהלכה למעלה כתב מפורשות שראוי להחמיר.

בהערה רשם שיש סתירה בדעת השו''ע וביאר אותה.

אברך שלא קרא הערה על הלכה כלכך מחודשת בפרט אחרי שכבר קרא את ההלכה שאומרת שראוי להחמיר בזה - היה שטוף בתאווה ורצה להתיר לעצמו.

וזה לגיטימי!

אבל אל תציג אותו כאיזה מישהו תמים שקיבל 'היתר גורף' מהספר של הקב מלמד

(כי הוא לאאוכל בכלל שום דבר גוש קטיף בגלל ריסוס)

חושב אחרת ממני בזה...

אולי זה תלוי במינון של החרקים?

או שאולי זה לא קשור?

לקולא

אני חושב שלכל אחת מהם מצאתי חבר ת''ח שאין מחלוקת על גדולתו שהתיר.

אני רואה את הצורך בפסיקה מונגשת. שמבדילה בין חומרא לדין לקולא. וחושב שהרב מלמד מספיק אמיץ לעשות את זה

הוא משלם על זה מחיר שלדעתי הוא נטו פוליטי  ואין בו שום צד הלכתי

ואני לא סומך על כל הפסקים שלו.

אבל הם לגיטימיים

שוב - תודה שכתבת.

באמת תודה

א. ישר כוח על הדיון המכבד והמברר, בצורה כזו לי אישית מאוד נוח ונעים לנהל דיון. אז תודה

ב. אני חלילה לא אומרת שום דבר רע על גדולי הרבנים, ועל אף רב.

ג. לגבי מה שכתבת: "לא כל פסיקה וכל תיאור והיתרים למינהם צריכה להמרח שחור על גבי לבן יש דברים הראויים לצנעה ואין צורך לפרסמן ברבים" -

אני מבינה את המקום ממנו אתה כותב, באמת,

רק מה נעשה ואנו חיים בעולם שרחוק מלהיות מושלם.

אנו חיים בדור פרוץ. זו עובדה.

לצערנו כל ילד כבר בגילאי היסודי יכול בלחיצת כפתור להגיע לכל הזוהמה שיש בעולם הזה.

הכל כ"כ כ"כ פרוץ

כ"כ כ"כ נפוץ

כ"כ כ"כ חינמי ואנונימי

משקיעים מילארדים ומשאבים אין סוף כדי *להנגיש* לכל נער ולכל נערה, לכל ילד ולכל ילדה, לכל איש ולכל אישה - את כל הגועל של העולם הזה,

אז מבחינתי לפחות זה הכי "עת לעשות להה' הפרו תורתך"

כלומר, נכון, בעבר ובדורות קודמים אולי לא היה נצרך לכתוב שחור על גבי לבן, ואכן תורה שבעל פה עברה בעל פה...

ומרב לתלמידו

ומאב לבנו

וכן הלאה...

אבל יהודה היקר, מה נעשה וילדינו ואנחנו עצמנו חשופים *שחור על גבי לבן*, וצבעוני על גבי צבעוני לכל הרע?!

האם אין זו סיבה מספיק ראויה שיהיה מענה לפחות מועט של הטוב גם? של דרך התורה הקדושה?

האם לא צריך *להנגיש* גם את זה?

לפחות שאנשים שחשופים לזה יהיו חשופים גם לזה.

זו ממש מצוות הדור לדעתי,

פשוט צו השעה.

וזה כ"כ כ"כ חשוב בעיניי

ואפילו בנפשי

כמה כמה מקרים אני שומעת ונחשפת גם בעבודה שלי, על נערים, על נשים, על גברים, כמה! שאם הייתה להם הדרכה כמו ההדרכה של הספר שמחת הבית ודומיו - הם בוודאות לא היו מגיעים לאן שהגיעו (ואני לא מנחשת, מדברת מדברים שהם עצמם אמרו לי).

אז זה לא רק להחמיר בשלום בית -

זה ממש לפעמים ובמקרים רבים לקיים את שלום בית

ולקיים את התורה עצמה

ולהתרחק מהרע

ולדבוק בטוב.

אי אפשר שכל הרעות החולות בעולם כן יהיו כתובים ונגישים, וזה לא. 

זה לא מידתי ואי אפשר להתנהל ככה כי אנשים חשופים רק לצד הרע ולצד שהוא היפך היהדות והיפך הכוונת התורה בחיבור הקדוש בין איש לאשתו.

אז אנשים צריכים לדעת גם את זה.

לפחות שיש פסיקה כזו.

אם זה מתאים להם - מעולה

אם לא - גם מעולה.

אבל לדעת צריכים

"תורה היא וללמוד אנו צריכים"

ואם שלמה המלך החכם באדם קרא לשיר השירים, שמדמה את אהבת הקב"ה לכנסת ישראל כאהבת איש לאישה (בצורה אירוטית אפילו) - "כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים",

ואם בתוך המקום הכי קדוש לנו, בית המקדש, בתוככי קודש הקודשים, מעל ארון הברית עומדים הכרובים בדמות זכר ונקבה המעורים זה בזה,

ואם הקב"ה אמר למשה רבינו על המראות הצובאות "אלה חביבים עליי במיוחד", אותן מראות ששימשו את נשות ישראל להזדקק לבעליהן ובזכות זה להעמיד דור שלם, ומהן הכינו את הכיור! שמטהר את הכהן הגדול! בבית המקדש!

ואם לכל אורך התורה נאמר לנו "*וידע* אדם את חווה אשתו", "*וידע* אלקנה את חווה אשתו", "יצחק *מצחק* את רבקה אשתו", מלשון ידיעה, חיבור אמיתי, צחוק, שמחה, הנאה, תענוג

רק כך נוכל להבין מהו היחס הנכון והאמיתי של היהדות לאינטימיות ולחיבור בין איש לאשתו.

ולצערנו מפאת הדור הכה קשה הזה, כן, צריך גם שיהיה נגיש,

צריך אפילו ברחל בתך הקטנה שיהיה נגיש במציאות כמו שלנו

כי אם אין את זה - ומנגד יש את כל הרעות החולות - זה בעיניי לפעמים כמו להפקיר יהודים רבים וטובים שאין להם עוגנים להיאחז בהם ומגיעים למחוזות שהשם ירחם (גם חרדים ודתיים וחילוניים, לצערי זה לא פוסח על אף ציבור ושוב, מניסיון וממילים שאנשים עצמם אמרו לי, וכמות רבה מאוד מאוד מכפי שניתן היה לדמיין...)

אני סוברת שגם הרב מלמד הוא רב גדול וחשוב, וגם הוא מבין את כל הנ"ל.

ועוד רבנים רבים שגם סוברים כמוהו - גם הם גדולים וחשובים בעיניי (למשל הרב שלנו שזוהי פסיקתו, וכן עוד רבנים שבגלל הדיון שנוצר כאן אני לא רוצה לכתוב שמות, אבל יש והם גדוליםפ וחשובים).

(ומצרפת גם כאן הודעתי שעכשיו כתבתי:

מצרפת לך גם - נשואים טריים)

כמציאות "נוחותית ופוליטיקליקורט"

אני רואה אותה כמציאות חשובה ונכונה בטח במציאות כמו שלנו. וכמציאות הלכתית בהחלט, גם אם לא לפי כל הפסיקות,

ורואה אותה לפי כל מה שכתבתי גם בהודעות האחרות שלי כאן

יש מסגרת של הלכה - והכל נמצא בתוך המסגרת הזו.

גם אם זה בקצוות של עיקר הדין - זה עדיין בתוך מסגרת ההלכה, וזה מה שחשוב.

"...אמר לו רב אשי, מאחר שהייתם חכמים גדולים מדוע עבדתם עבודה זרה? אמר לו (מנשה) אם היית בזמנינו, היית מרים שולי גלימתך ורץ אחר עבודה זרה.

למחרת אמר רב אשי נפתח בגדולים..."

איך ירידת הדורות לדור שנאבק יום יום שעה שעה בפריצות נוראית בכל צעד ושעל?

אולי דווקא הדור שלנו הוא דור קדוש שנופל וקם ונופל וקם ומנסה לדבוק בקדושה בין איש לאשתו - והרי זה דבר מבורך *וקדוש* יאמר לו?

וכבר סופר על רב כהנא שאמר "תורה היא וללמוד אני צריך", והיום הדור הזה צריך ללמוד את התורה, וצריך שינגישו לו אותה, ברחל בתך הקטנה, ובטח שאל מול כל ההיפך של התורה שמונגש לכולנו תחת כל עץ רענן...

אני ודאי לא חלק כאן, אני כלום ושום דבר לעומת הרבנים וגדולי עולם.

אבל צריך לומר שיש רבנים וגדולים שכן סוברים כך! ונכון שיש גם רבנים וגדולים שסוברים אחרת, אבל זוהי בדיוק מחלוקת, וכל עוד היא לשם שמים זה מעולה, וכל אחד ילך לפי רבותיו ופסיקותיו.

אם אדם בוחר ללכת לפי הרמב"ם הענק שבענקים, ולפי רבנים שפוסקים בדומה לו, ועושה בהחלט את "עשה לך רב", והולך גם לפי הרב מלמד וגם לפי עוד רבנים חשובים - ודאי שלא חוטא יאמר לו אלא צדיק!

והוא לא פחות צדיק ממי שבוחר ללכת לפי פסיקות אחרות.

וזוג שנוהג כך והם שמחים ומאושרים שניהם וזה *ברצון* שניהם והכל במסגרת הזו של ההלכה - הם צדיקים בדיוק כמו זוג שבוחר להחמיר ולא פחות.

והדברים חשובים וחשוב שיאמרו.

(כבר הסברתי למעלה מדוע אז לא אחזור על כך כדי שלא אלאה...)

שאני שמחה על הדיון שמתפתח, וכל עוד הוא בצורה מכבדת (אני אישית מרגישה ממך צורה מאוד מכבדת וזה מאוד משמח לדון כך כפי שכבר אמרתי ) - זה מבורך בעיניי כי אפשר להיתרם אחד מהשני ולשמוע ולהשמיע דעות לכאן ולכאן ואפילו להתברך מהשוני - משני הצדדים.

(ואגב נוסף, מה שלום בתכם היקרה? דע שהיא בתפילותיי כל הזמן, הלל אפרת בת אוראל 🙏)

שימשיך וישתפר ויהיה הכי טוב שיש, בכל הבחינות 🙏🙏

אני ממש לא רואה בספר שמחת הבית של הרב מלמד "להוריד את העם", אלא בדיוק להיפך,

אך כנראה שנסכים שלא להסכים...

שיש גם גדולי ישראל שסוברים כך.

הרב שלי סובר כך.

ועוד רבנים שאמרתי שלא אציין שמות כאן.

ומה לגבי הרמב"ם, האם הוא לא מספיק גדול?

אז כבר עניתי על זה - נשואים טריים

כתבתי פעמיים שלא אציין שמות כאן מפאת הדיון שהסתעף כאן

עד שלא תשיב תשובות משכנעות. במיוחד בנוגע להר הבית. יש כאן פרצה חמורה בקונצנזוס, ונגד המנהג, ונגד הגדולים, ועל ידי רבנים שהתירו לפני שמלאו להם 80 ואפילו 70.
האוסרים (קרדיט לרב אבינר על הרשימה היפה):

הרב יצחק אבוחצירא

הרב שלמה אבינר

הג"ר יחזקאל אברמסקי

הרב אברהם אדלר

הרב יצחק סיני אדלר

הרב אליהו אריאל אדרי

הג"ר מאיר אוירבך

הג"ר שלמה זלמן אוירבך

הג"ר אברהם יצחק אולמן

הג"ר איסר יהודא אונטרמן

הג"ר מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

הג"ר מרדכי אליהו

הרב ישראל אליזרע

הגרי"ש אלישיב

הרב יחיאל אפשטיין, האדמו"ר מאוזרוב

הג"ר יצחק אריאלי

הג"ר יהושע מנחם ארנברג

הרב שלמה כהן

הג"ר דוד לאו

הג"ר מאיר ישראל לאו

הרב יעקב יהודה לבנון

הרב משה לוי

הרב משה לוין

הרב יעקב לנדא

הג"ר מאיר מאזוז

הרב יונה מצגר

הרב צבי מרקוביץ

הג"ר יוסף משאש

הג"ר שלום משאש

הג"ר אבידר נבנצל

הרב מרדכי נגארי

הג"ר יהושע נויבירט

הג"ר יצחק נסים

הרב אפרים סוקולובר

הגר"ש סלנט

הרב רפאל עבו

הרב סלמן חוגי עבודי

הרב יעקב עדס

הרב יקותיאל עזריאלי

הג"ר שלמה עמאר

הרב יהושע פיטוסי

הרב יעקב פינק

הג"ר צבי פסח פראנק

הרב אברהם יהושע צוקרמן

הרב יצחק קוליץ

הרב צבי קוסטינר

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק

רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק

הג"ר רפאל הכהן קוק

הרב שמחה הכהן קוק

הרב פסח קוקיס

הרב אליהו קושילבסקי

הרב יהושע קניאל

הגר"ח קניבסקי

הגרי"י קניבסקי הסטייפלר

הרב שמחה הכהן קפלן

הג"ר ניסים קרליץ

הג"ר שלמה קרליץ

הרב אשר קרשטיין

הג"ר אליהו דוד רבינוביץ

הרב שמואל רבינוביץ

הרב אריה לייב רביץ

הרב יוסף רודריגז

הרב יעקב רוזנטל

הגראי"ל שטיינמן

הג"ר אריה שטרן

הג"ר משה שטרנבוך

הרב עמיאל שטרנברג

הרב מרדכי שטרנברג

הג"ר אלעזר מן שך

הג"ר צבי שכטר

הרב בניהו יששכר שמואלי

הג"ר מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש

הג"ר אברהם אלקנה שפירא

הרב יעקב שפירא

הרב משה נחום שפירא

הרב יוסף שרביט

שהוא ת''ח עצום והמיישיב של הכולל שלנו.

הראש כולל

הרב זכריה בן שלמה

האם אין רבנים אחרים? וודאי לי שיש.

אני רוצה ךהגיד שמות ששמעתי מהם מפורש שזה שיקול להקל

הררב ליאור מפנה אליו שאלות בהלכות נידה

(הם מחותנים)

אלו הרבנים ששימשתי ואני לא יודע מה איתך או את מי שמשת אבל הם שמשו את רב אברום והרב ישראלי ורב שלמה זלמן והגרז''ן ועוד

למה אתה ממציא על רבנים שאתה לא מכיר.?

והראש כולל שלי מצפצפים על  רב אברום והגרזן רק כי הם אומרים שיש מקום לפסוק כדיעות יחיד למרות שהם עצמם לא פוסקים ככה?

או כי הם חושבים ששיקולים של שלום בית לא מטים את ההלכה ונותנים משקל גדול יותר לדיעות מקילות?

מה אתה מנסה להגיד בדיוק?

אם הם אומרים שיש מקום במרחב ההלכתי לפסיקה שלו זה אומר שהם בהכרח סוברים כמותו ובהכרח חולקים על רב אברום ועל הגרזן? נו באמת

אכן הרב זכריה רב גדול מאוד עם כתפיים רחבות

(אגב, תמיד כשאני רואה את הניק שלך אני נזכרת במקום מגורינו עד לפני כ-6 שנים (טנא) )

התייחסתי איך שאני הבנתי. חושב שגם נל''ה תסכים איתנו שאם זה אסור לגמרי אז אין שאלה.

לגבי האתגר שלי הוא לא מתיר להוציא זרע בלילה ראשון הארכנו שם הרבה מאד שזה ביאה דרך איברים שהרמבם התיר, שבפשטות הרמ''א התיר ועוד.

מה גם שהוא כותב שם מפורשות בפתח האיבר - העראה

הרב ליאור אמר את דעתו. והוא אמר שלא חייב לשמוע לדעתו

מה לא עולה ביחד...?

אני לא שמעתי שהוא פרסם דבר כזה.

אני לא מפחד להרים טלפון רק שכשאני מרים טלפן לרב יש לי שאלות יותר חשובות וקריטיות

ואתה יודע מה נשאל בפע הבאה בלי נדר

וכו וכו למה הואלא מפרסם את זה ורק אומר לנשמה כללית בטלפון?

ושאין שום צד בהלכה לפסוק כך. לא רק שיכתוב שיש בספר דברים חמורים... זה לא מספיק.

בדיוק כפי שאני צריך לעשות כפי הבנתי גם הוא עושה כפי הבנתו.

והוא אמר לי שבמקרה שתהיה מחלוקת עדיין כל אחד יעשה כהבנתו.

למה אתה רואה סתירה? אני לא רואה.

ולגבי הסיפא שלך... אני לא פוסק בכל מה שהרב מלמד מיקל כמותו... ממש לא

גם לא כל מה שהראש כולל שלי מיקל וגם לא כל מה שהרב זכריה בן שלמה מיקל.

אני לא מחפש רק קולות. אני מחפש להבין. ללמוד. לברר את רצון ה'

ואני כן יודע למסגר בצורה מאד ברורה שאם הרב קאפח למשל התיר משהו ואחריו בא הרב מלמד והתיר אי אפשר לנדות אותו ולהחרים אותו על בסיס זה

בבקשה תתן תיעוד של השקרים שאתה מפיץ

אגב, את העובדה שהרב ליאור לא קרא את הספר שלגביו הוציא מכתב גינוי אתה יודע? יודע מי 'סיפר לו' מה כתוב שם? אולי תכבד אותנו במידע שאתה בטח יודע

@נשמה כללית @נשמה ‍ כללית ‍@נשמה ‍כללית ‍
לעלות להר הבית.

אניוהוא ויהודה 224 מסרבים לתת תשובה.

אם תוכל גם להסביר למה הרב אריאל מתיר לתת יד בלידה בניגוד לדעת כל גדולי הדור - גם ישמח אותי מאוד. 
ואם אתה בכלל ספורטיבי פתח איתי את סוגיית 'ברי לי שלא הרגשתי' ותמצא לי פוסק בדורות האחרונים שאמר כמו הרב עובדיה. זה באמת ישמח אותי.

מציג אתכם כלא רציניים. אולי אפילו מגמתיים חלילה...

שוב, באמת באמת כדאי שתבדוק לפני שאתה כותב. אשמח להתבדות, אדרבה. אז אחזור להתמקד ברב ליאור שמתיר לעלות להר הבית, וברב אריאל שמתיר לתת יד בלידה

" אשה שבדקה עצמה בעד ומצאה דם על עד הבדיקה אם הכניסה את העד בעומק הרחם סמוך למקור אע"פ שהיא אומרת שלא הרגישה ביציאת הדם מן המקור חוששים שמא הרגישה וטעתה וכסבורה היתה שהרגשת העד היא והרי היא כספק טמאה מן התורה. אבל אם לא הכניסה את העד בעומק הרחם אלא מחוץ לפרוזדור אינה טמאה אלא טומאת כתם מדרבנן שכיוון שעיקר ההרגשה היא בפתיחת המקור כל שבדיקת העד היתה רחוקה מן המקור אין מקום לטעות בזה. ואם אמרה ברי לי שלא הרגשתי ביציאת הדם אפילו אם הכניסה את העד בעומק הרחם הרי זו טהורה מן התורה ואינה טמאה אלא טומאת כתם מדרבנן"

חשבתי שזו השיטה, הלא כן?

נגד הרב קוק, והרצי"ה, והגרשז"א, והרב ש"ך, והרבי מלובביץ, והרשימה האינסופית שכבר הבאתי פה באדיבות הרב אבינר שליט"א.

ואולי גם כאלה שמתירים לתת יד בלידה. ואולי גם מתירים בריא לי שלא הרגשתי (אא"כ תמצאו אחרונים בני דורנו)

אבל שוב, האמת לא מעניינת אתכם. כלום לא מעניין למעשה

שאסור לעלות להר הבית

https://www.moramikdash.org.il/

האזינו: הרב צבי יהודה בקולו, מתנגד לעלייה להר הבית

השאלה היא האם בעת שהרב ליאור התיר לעלות להר הבית (כמדומני לפני יותר מעשרים שנה, בעוד שהוא היה בן פחות משישים) הוא עשה זאת נגד הקונצנזוס הרבני או לא. אז כדי שנשכח את שאר הרשימה האינסופית של האוסרים אתה מתפלפל על הרב קוק. והכל טוב, מותר לדון מה הרב קוק היה אומר במציאות כזו או אחרת. אבל אתה מתעלם מהעובדה שזה לא משנה בכהוא זה את העובדה שהרבנים (הצעירים אז) שהתירו לעלות עשו זאת נגד רוב מנין ורוב בנין של גדולי ישראל. למעשה, נגד כולם פחות או יותר. 
וזו פסיקה נגד הקונצנזוס. ולשיטתכם - זה חמור מאוד. במיוחד שמדובר כאן על ספק כרת, כי אם צודקים המחמירים שאנחנו לא בקיאים בגבולות והמסורות לא חזקות מספיק לסמוך עליהם - הנכנס עובר באיסור כרת לפי רוב הראשונים. 

הר הבית. 

נתינת יד בלידה

ברי לי שלא הרגשתי

א. תודה רבה על המילים הטובות 🙏

ב. בענייני הלכה אני נסמכת על פוסקים ורבנים שאמרו כך ולא על עצמי.

ג. מעולם לא התיימרתי אפילו להשוות עצמי חלילה לרבנים ופוסקים, אני כלום ושום דבר מולם, שוב - אני נסמכת על רבנים אחרים ופוסקים אחרים שאמרו כך בכל השרשור הזה.

ד. אולי הכי חשוב - *כל* מה שכתבתי הוא בתוך מסגרת ההלכה. ושוב, לא אני אמרתי אלא רבנים גדולים וחשובים.

חשוב להבין כי הדיון על משהו בתוך מסגרת ההלכה אינו דומה כלל ועיקר לדיון על דברים שמחוץ למסגרת ההלכה.

הרי אף אחד חלילה לא ניסה לדבר כאן על ביטול שבעה נקיים או לא לטבול במקווה או לא לשמור טהרת המשפחה וכן הלאה, כן, גם אם זה עלול לפגוע בשלום בית - עדיין, אי אפשר לעבור על זה ולא משנה מה.

הדיון כאן הוא דיון בתוך מסגרת ההלכה. וזה חשוב מאוד מאוד להתייחס לזה כך ולא ליצור מצב בו מערבבים בטעות כמה וכמה עניינים שונים יחד - והופכים אותם לאותו דבר.

כי לא דומה דיון על הספר הנ"ל, לדיון על ביטול שבעה נקיים חלילה, למשל.

ה. אותו "נאום שלי" כפי שכינית אותו - הוא בעיניי לא נאום כלל אלא אמירה *על התורה עצמה* ועל דברים שמובאים בתורה עצמה. אם תקרא את כל הודעותיי - תראה שכתבתי מתוך התורה עצמה והיא אכן נר לרגליי.

אף פעם לא חשבתי אפילו על לבטל את התורה, חס ושלום.

ו. כתבת שכל מה שכתבתי הוא רק רגש ורגש ואין התייחסות לפן השכלי וכי צריך שהשכל יהיה שליט על הלב.

ובכן, גם אני סוברת שהשכל צריך להיות שליט על הלב.

ואני חושבת שבדבריי היה גם הרבה מאוד שכל, וממש ממש לא רק רגש.

כאשר הרגש נלווה לשכל,

כאשר הוא נשען על התורה הקדושה ועל רבנים גדולים וחשובים שזוהי דרך פסיקתם,

כאשר הוא נשען על מסגרת ההלכה - אז הוא במקום הנכון שלו, הוא גם רגש וגם שכל.

ובכל דבריי היה תמיד גם השכל שולט.

ז. גם פוסקים ענקיים שבענקיים מבינים שצריך לפסוק לאדם *כמכלול*, ובהחלט לוקחים אלמנטים שונים בפסיקתם.

רואים מי שאל, מה שאל, מה המציאות של חייו וכן הלאה - ולפי זה םוסקים, ולא רק מקריאים מהספר אלא יש להם כתפיים רחבות וענקיות להבין גם בנפש האדם, אותו אדם שהקב"ה בכבודו ובעצמו ברא אותו עם שכל וכן, גם רגש, וגם אנושיות - ואת כל זה ההלכה לוקחת בחשבון, ויש פסיקות רבות שלוקחות סדרי עדיפויות ומתעדפות משהו על גבי משהו ולכן כך הפסיקה.

ורב גדול יכול לעשות כן.

וכשהוא בא מתוך ההלכה ולא מחוץ להלכה.

בתוך המסגרת המאוד ממוסגרת של ההלכה...

כמו במקרה הזה עליו דיברתי.

ח. אני מצטרפת לכל מילה שכתב בשרשור 

@נחשון מהרחברון

(ואגב, אני יודעת שגם אתה מעריך אותו מאוד גם כדמות שיודעת על מה היא מדברת גם בפן ההלכתי, כך שאפילו כאן בשרשור ניתן לראות שלא רק חלק מהניקים כתבו נגד בנימוקים הלכתיים, אלא כמה ניקים, כמו נחשון כתבו בעד גם הם מנימוקים הלכתיים,

וכמובן יש את העולם מחוץ לשירשור, בו יש רבנים אחרים שאכן מסכימים על כך (גם כאן נחשון הביא 3 מהיכרות אישית, וגם לי יש כמה וכמה שמות מידיעה ובירור אישיים, רק בחרתי לא לציין את השמות כאן בשל אופי התת שרשור שהחל להתפתח כאן).

לכן, לשים את כל מי שכתב בעד הספר בדרך זו או אחרת כ"רפורמי" או "לא מבין בהלכה" או "דתל"ש" - זה דבר לא נכון.

כי הרבה מהכותבים אפילו כאן בשרשור ממש לא רפורמים

ממש לא דתלש"ים

ויש כאן כותבים שבהחלט מבינים בהלכה (ואני לא מכלילה את עצמי כאן, אמרתצי כבר שאני עצמי נשענת על רבנים גדולים שכך פסקו ולא על עצמי.)

(סעיפים חדשים):

א. אני משתדלת לכתוב די בקיצור כעת מפאת הזמן והאפשרות שיש לי כרגע, אז מקווה שזה מספיק בהיר

(ועל הדרך מרוויחה עוד "אימון" בקצרנות, דבר שכידוע נצרך עבורי, אז זה טוב ב"ה

לא שאני תמיד רוצה כך, אלא פעמים רבות דווקא הלכתוב באריכות זה מה שאני רואה לנכון, אבל במקרים אחרים לא, ו- הנה, יצאתי שוב חופרת, נו שוין כמו שאומרים )

ב. אני באמת שמחה ומעריכה את השיח הענייני והמכבד. (מתייחסת לשיח ביננו אישית)

ושמחה שאתה גם רואה אותי כאדם שההלכה והתורה הקדושה היא נר לרגלו - כי אכן כך הדבר חד משמעית.

(זוכר את השרשור הקורע מצחוק שפתח בחודש אדר

@די שרוט, ושם הוא אמר בצחוק שכינית אותי רפורמית, ואז כתבת לו שאני אורתודוקסית כשרה (או ניסוח אחר לא זוכרת בדיוק) - כבר חשבתי להביא לך הוכחה *ממך* שאמרת שאני לא רפורמית אלא אורתודוקסית 😅

ועכשיו יש לי כבר שתי הוכחות למקרה הצורך )

[- וזה הזמן שוב להודות לך, @די שרוט , על העלאת מצב הרוח והשמחה שאתה מעניק ליהודים רבים כל הזמן, זה בהחלט חשוב ומוערך בעיניי, וגם העובדה שתמיד חשוב לך שינתן כבוד לאדם באשר הוא אדם 🙏]

ג. בהמשך לסעיף ב, 

אני חושבת שמה שעונה על כל הסעיפים זה דבר אחד שחוזר על עצמו:

אני סוברת (ושוב לא כי *אני* אמרתי, אני כלום ושום דבר, אלא כי רבנים גדולים וחשובים אמרו ואני נסמכת עליהם) - שכל הספר שמחת הבית הוא בתוך מסגרת ההלכה.

ועכשיו אני מבינה שאתה *כלל לא סובר כך* אלא סובר שהוא מחוץ למסגרת ההלכה.

ומשכך, עכשיו אני מבינה יותר את מהות ושורש המחלוקת ביננו.

הרי אם אתה, אדם שהתורה וההלכה חשובים לו, וזה כאמור מוערך מאוד בעיניי ואף אמרתי לך זאת כמה פעמים בדיונים שונים - שניכר שקדושת התורה ונצחיותה חיים ומפעמים בך בצורה כל כך חזקה ואמיתית שזה פשוט מוערך לראות את זה! ובהחלט העם שלנו צריך אנשים כאלה שאש התורה חדורה בהם! עבור כולנו, באמת!

ואם אדם כזה חושב שהדברים הם מחוץ למסגרת ההלכה - יותר מובנת לי ההתנגדות.

אומנם,

כפי שכתבתי כאן פעמים רבות, אני חולקת על כך מכל וכל.

אני חד משמעית סוברת (וכותבת שוב שלא יובן אחרת אפילו בטעות - נסמכת על רבנים גדולים וחשובים ולא על עצמי כלל) - שזה *כן בתוך מסגרת ההלכה*

אולי אני מתקשה להסביר זאת טוב,

זו אחת הסיבות שהייתי רוצה שתיקח את כל מה שכתב @נחשון מהרחברון ותצרף גם חתימה שלי על דברים, כי הוא מסביר זאת יותר טוב ממני, אז פשוט תדמיין שאני מעתיקה את כל דבריו כאן שוב...

(גם ראיתי עתה ש@מישהו כל שהוא הסביר זאת טוב מאוד)

משכך, גם אתה שאמרת עליי ב"ה שהתורה וההלכה חשובים לי, יכול להבין שזה אותו קו אחיד שמנחה גם אותי - לצעוד בתוך מסגרת ההלכה, ואין כאן שום סתירה בעיניי למסגרת ההלכה, ועל כך דבריי בכל השרשור הזה...

ד. כפי שכתבתי קודם בשרשור, אחת הסיבות שאין לי התנגדות לספר המדובר של הרב מלמד, היא כי בתוך המציאות בה אנו חיים אנשים רבים זקוקים גם למידע הזה. 

הם זקוקים לדעת את *שלל* הפסיקות.

גם המחמירות, גם המקילות, על כל הטווח של כל מסגרת ההלכה.

וכל זוג יעשה לו רב - וילך לפי פסיקה של רבו בעניין.

הרי כל עולם חיי האישות בין איש ואשתו הוא מסע שלם.

והוא מסע אישי שלהם.

גם לאיש וגם לאשתו. שניהם יחד.

שכמובן כמובן שהמקום המהותי ממנו הכל יוצא זה האהבה של שניהם יחד והחיבור הנפשי-נשמתי של שניהם יחד,

וכל מה שעל דעת ורצון ובעיני שניהם מביא לקירבה נפשית וגופנית ונשמתית ביניהם, ומוסיף ומרבה אהבה ושלום בפן המהותי של המילה - וכאשר הוא נסמך על ההלכה עצמה ובתוך מסגרתה כמובן - הרי זה מבורך.

וזוג שיודע מראש את שלל הפסיקות, ובוחר לפי רבו שבחר - יכול לנוע בתוך ההלכה לפי איך שנכון ומותאם להם אישית.

וזה יכול להיות שהם לא ידעו זאת בהתחלה אלא רק אחרי כמה שנות נישואין,

או שהמורכבויות יצוצו טיפין טיפין עם הזמן,

או שלא יהיו מורכבויות כאלה אלא אחרות,

או שלל האפשרויות האינסופיות שיש לאנשים אנושיים בחיים -

וברגע שמנגישים כמו בספר את ההלכה בעניין זה בצורה נהירה ונגישה - ניתן גם לדעת את הדברים כך.

וזה חשוב בעיניי.

מרגישה שיכולה עוד להאריך כ"כ הרבה אבל אעצור כאן.

ברכה והצלחה בכל  

שלא אצליח להסביר את עצמי יותר טוב ממה שכבר ניסיתי לכל אורך השרשור,

לכן מצרפת גם כאן עוד הודעה שכתבתי כעת

אז מנסה לענות שוב - נשואים טריים

ומעבר לזה לא יודעת איך להסביר יותר ממה שהסברתי... מרגישה קצת שאני חוזרת על עצמי

ומתייגת שוב את @נחשון מהרחברון שמסביר הרבה יותר טוב ממני - אולי תוכל להגיב גם כאן 🙏

יש כאן 3-4 אנשים שטוענים בשם 3-4 גדולים שאין שום צד בהלכה לפסוק כמו הרב מלמד

משום מה אף אחד מתוך אותם גדולים לא חשב להוציא פשקוויל אפילו, בטח לא פסק מפורט או גילוי דעת שאין שום צד בהלכה לסמוך על הרב מלמד.

חזרו בהם מהסכמתם ואמרו שהם לא פוסקים ככה. ובעיניהם זה חמור.

מכאן ועד להגיד שאין שום צד כזה בהלכה... לא מבין איך הם הלכו את הצעד הזה קדימה.

הרי הדבר הכי חמור שם בערך שהוא התיר זה בדיקה פנימית כשיש התקן תוך רחמי.

אפשר לחלוק אפשר להתווכח אבל כבר הרב קאפח התיר את זה. והרב אברג'ל. וזה על בסיס חוו''ד של אחד האנשים הכי מקצועיים בארץץ בתחום ההתקנים - דוקטור אורי לוי.

אבל זה לא מעניין אותם. רק הרב מלמד מתיר נידות ואי אפשר להגיד שהוא בתוך גבולות ההלכה

אבל אם מה שאתם אומרים נכון השאלה שלי גדולה בהרבה  - איך לא יצאו נגדו בצורה פומבית שאומרת שאין שום צד כזה בהלכה.

הרי ראינו איך גדולי ישראל יודעים לצאת על פוסק שמתעלם מהם ומכריע נגד ההלכה  (פרשת אבינר)

כשגדולי הדור יוציאו מעשה בי''ד שאסור - סלאמתקץ עד אז- זו מחלוקת לגיטימית

מאת הרב סולובייצ'יק

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.