אפשר לפתוח נושא מביך? מילים גסות...אנונימית באהב"ה

הי אימהות יקרות,

 

תודה על הפורום הזה, אני לוקחת ממנו הרבה דברים פרח

 

רציתי לדעת אם מה שקורה אצלנו הוא דבר נורמלי ותואם גיל. או אם זה חריג. ירגיע בי משהו לקרוא שזה לא רק אצלנו האמת...

 

שני ילדים בני 7 ו-9 (יש עוד אחים מתחתם) שממש אוהבים להגיד מילים גסות. ממילים כמו פיפי וק..י. דרך מילים של החלקים הצנועים בגוף (בולבול וכדומה). האמת היא שזה כבר לא מעט זמן ככה (התחיל בגן) וקיוויתי שזה יעבור להם עד עכשיו. אבל זה לא עבר והם עדיין נהנים להגיד אותם סתם ככה להנאתם. לרוב זה ככה לצחוקים. ולפעמים כדי לכנות אחד את השני כשהם רבים אפאטי. וזה בלי להזכיר את כל הרעשים שהם אוהבים לעשות בכוונה (גרעפסים וגרוע מזה...). 

 

עד לא מזמן הצמדנו להתנהגות כזאת תוצאות. או שעשינו מבצעים. אבל קראתי כמה פעמים בפורום את ההמלצה להתעלם כי אם נתעלם זה יעבור מעצמו, בעוד שככל שמעירים על זה מנכיחים את זה וזה נותן להם חשק להגיד את המילים האלה עוד ועוד. זה באמת עובד? ומה עושים בזמן הזה כשהם מתחילים עם זה בשולחן? בשולחן השבת? פשוט מחיליקים וממשיכים כאילו כלום לא קורה? חושב (אציין שאותי זה באמת מגעיל... גדלתי בבית של בנות שזה משהו שממש לא היה שם מרחף).

 

 

ושאלת בונוס: איך אתן מתמודדות עם קללות אמיתיות (של מבוגרים עצוב. לצערי הרב למדו מילדים אחרים...)? האם יש הבדל בעיניכן בין מילות שרותים שילד אומר לילד אחר כדי להציק לו לבין קללה אמיתית? ואם כן אתן מצליחות לשים את האצבע על מהו ההבדל הזה ולמה קללה של מבוגרים חמורה יותר? וכמובן, איך אתן מתמודדות עם זה?

 

תודה מראש לכל המנוסות והחכמות על התגובות נשיקה

 

 

 

אין לי ילדים בגיל הזה אבלנעמי28
בבית ( הפרטי ) שלי אלה לא מילים גסות ובטח לו קללות,
פיפי וקקי הם הפרשות של הגוף של מערכת העיכול ושל מערכת הכליות והשתן לצורך העניין כמו נזלת.
אולי לא נימוסי, לא הגייני, פרטי ושצריך להצניע ( לא כי זה לא צנוע אלא כי זה פרטי)
אני מנסה להעביר לילד שלי את זה בצורה בוגרת, ורוצה להאמין שככה הוא יראה את הדברים.
אותו הדבר לגבי האיברים המדהימים והקדושים שלנו, שכן, צריך להצניע כי הם פרטיים ולא כי הם לא צנועים.
מאמינה שאם אנחנו נתסתכל על זה ככה וככה נשתף את הילדים שלנו יהיה פחות מקום ל׳צחוקים׳ .
אז אולי באמת להמשיך עם ההתתעלמות, לא להתרגש, אולי לשאול בקור רוח ׳ מה רצית להגיד על איבר המין שלך׳?או משהו כזה, אולי לדבר על הגוף שלנו פתוח ובקור רוח, סיפרי ביולוגיה לילדים..

נראה לי לעשות מבצע לילדים דווקא בעניין הזה דווקא מדגיש עוד יותר כמה זה כן קללה, מילה גסה, כמה זה כן ׳אישיו׳ 😬

br />
בקשר לקללות של המבוגרים באמת מתסכל ומעצבן, אין לי נסיון או התמודדות עם זה כרגע, יבואו מנוסות יותר לייעץ
תודה!האמת היא אנחנו מתייחסים לדברים האלה בדיוק כמו שתיארת 🙂אנונימית באהב"ה

 

מאז ומתמיד. לא מפחדים לקרוא את הדברים בשמם, מדגישים את היופי שיש באברי הגוף או באיך ה' ברא את המערכת המופלאה שלנו חיוך. אנחנו מאד פתוחים לגבי כל העניינים האלה. 

 

אני מבינה את מה שאת אומרת שהמילים האלה כשלעצמם הן לא גסות. אבל מה תגידי על ארוחה שמתנהלת תוך כדי שלא מפסיקים להשמיע רעשים של גזים (במחילה...) ורצפים רמים של ''פיפי, קקי, פות, פלוץ, ציצי'' (מחילה ממש, אבל רציתי להמחיש שתבינו...) בשירה ובצחוקים...? והילדים מוסיפים לכל זה תנועות כאילו הם מפתפנים או מצביעים שוב ושוב על האיברים שלהם בהקשר של השתוללות כזאת... עושים תנועה של חזה עם הידיים או 'מתיישבים' כאילו הם באמצע להתפנות, עם רעשים של שרותים וככל העולה על יד הדמיון... לדבר כזה התכוונתי... כמובן שזה לא כל ארוחה ב''ה. ולא כל דקה ביום. ב''ה יש עוד המון דברים טובים שקורים במשפחה, מיוזמתם או מיוזמתנו. והם ילדים נפלאים ב''ה. אבל זה כן משהו יחסית מאד נוכח, וזה מאד לא נעים. מת

 

וזה אחרי הרבה מאד הסברים רגועים... אז לא נראה לי שבהקשר הזה תגובה כמו 'מה רצית להגיד על איבר המין שלך?' פחות תקדם חצי חיוך

 

אני קצת חולקת על מה שנאמר כאןמשמעת עצמית
בעיני
התפקיד שלנו הוא ללמד ילדים נורמות חברתיות.
נכלל בזה נורמות מוסריות, נימוס וגם מה שקשור בדת.

אם תראי מבוגרים מתנהגים כך בפומבי - תחשבי שזה לא לעניין. מכל סיבה שהיא.
אז למה לא ללמד את הילדים שלך שזו לא התנהגות מקובלת ומתאימה. לא משנה מה הסיבה שלך. לא יפה או לא מנומס או לא צנוע.

לא קשור ללהיבהל. פשוט לא נעים שעושים דברים כאלו בשולחן או בחדר מרכזי.
בעיניי לא לאפשר ולהגיד שמי שמעוניין לעשות צחוקים מהסוג הזה או קולות מוזמן לעשות את זה בחדר עם עצמו.

זו הזדמנות נהדרת להבדיל בין צחוקים משפחתיים לבין צחוקים שמתאימים לקונספט יותר מצומצם. כמו שאני מלמדת לא להיכנס לדברים של מישהו אחר או לאכול בצורה מנומסת
גם אלמד מה מקומם של התנהגויות שונות.
כשאתה בחדר עם אח שלך - בבקשה.
כשאתה בפומבי - לא מתאים.

זה להקנות הרגלי התנהגות נורמטיביים, טקט ושימת לב לקונספט.

מסכימהנעמי28
מילים לא מנומסות או לא הגייניות
לא הייתי מכניסה אותן ללא צנוע או מילים גסות שאין להן מקום בבית בכלל
מה ההבדל בין לא מנומס לגס?אנונימית באהב"ה

את יכולה להסביר? 

אבל יש הבדלבת 30
בין להגיד ''יש לי פיפי'' שזה סביר והגיונית
ללהגיד ''אחותי, את קקי''
תודה רבה! מעניין אותי מה שכתבתאנונימית באהב"ה

''כשאת בחדר עם אח שלך - בבקשה''. את יכולה להסביר למה שם זה כן בסדר? תודה! חיוך

אה חחחמשמעת עצמית
זה לא שבחדר עם אח שלך זה בסדר.
הרעיון הוא יותר להראות כמה זה לא מתאים.
ואם לילד יש דחף גדול - שישחרר את זה בצורה דיסקרטית. כמו הרעיון של ללכת להגיד פיפי בשירותים.

אנחנו כאן כהורים לא מעוניינים בצורת התנהגות כזאת לידינו או בשולחן שבת או סתם בארוחת צהרים.
אגב, גם לא גרעפסים מכוונים.
זה לא נעים לנו!

ובואי,
הסיבה שהם עושים את זה לידכם כי הם יודעים באופן ממש ברור שזה לא מתאים.
זה מן "דווקא" כזה.
עובדה שהם מצביעים על איברים מסויימים ולא על האף ועושים תנועות מסויימות שמדגימות דברים מסויימים...

בחדר זה כבר לא יהיה כזה מגניב לעשות את זה
העוקץ יוסר
וזהו.

הרעיון הוא לא לתת לזה מקום.
להוציא מזה את ה'קטע'.

אצלנו אלה מילים של שירותיםטארקו
(ככה גדלתי. מגדלת ככה את הילד שלי גם אבל הוא בן 3 וחצי אז זה חינוך אחר, מתייחסת בעיקר לאיך שהיה כשאנחנו היינו ילדים)

כלומר הן לא מילים גסות או רעות
אבל הן גם לא מילים שאומרים סתם ככה בסלון
ילד אומר פיפי קקי
אה, לך לשירותים. לא.. סתם אמרתי!! אה, סליחה. אלה מילים של שירותים. אומרים אותן כשצריכים ללכת לשירותים או בשירותים עצמם.
בשירותים אין הגבלה על שימוש בהן, וזכורה לי סיטואציה מטומטמת שלי ושל אח שלי כל אחד בשירותים אחר צועקים אחד על השני פיפי קקי🤦🤦(היינו בתחילת יסודי כנראה.. וזה היה יותר הפגנה לאמא שלי) אבל זה היה ממש נדיר..
רואה גם על הבן שלי, לאפשר להגיד את זה, איך שרוצים אבל מתוחם רק לחדר שירותים- דיי מוציא את העוקץ.
יצא שהוא התחיל להגיד סתם אז שאלתי אותו אם הוא מרגיש שהוא צריך להגיד את המילים האלה ושאם כן שילך להגיד בשירותים ויחזור אלינו לדבר מילים של סלון.. הלך, שיחרר כמה פיפיקקי לחלל האוויר בשירותים, בעלי ואני נשפכנו בסלון, חזר רגוע..
חחחחחחח איזה חמוד הואמשמעת עצמית
חחחחנעמי28
מאמצת את הרעיון
חחחחח אהבתי ממש!!!דפני11
וואי אהבתימטילדה
את ההבחנה בין מילים לש שירותים למילים גסות
ושאפשר ללכת להגיד אותן בשירותים
מאמצת
תודה!
וכשהייתם קטנים הייתם פשוט קמים וממשיכים בשרותים?אנונימית באהב"ה

בגדול סביר יותר שהם ממשיכים או שאנחנו נאלצים להקשיח את הטון כדי לשים לזה סוף. זה מצבים כאלה שהם בשוונג כזה של צחוקים וכו'. לא בדיוק פנויים כדי לשמוע למה שיש לנו להגיד, אלא אם כן אנחנו מתחילים לאיים...

לא.. בד"כ ההורים היו "עוזרים לנו" להגיע לשם....טארקו
לא באלימות.. אבל הבנת אני מניחה.
אז התאוריה לא עובדת משהו בפועל 🤦🏼‍♀️נעמי28
אהבתי מה שכתבו למטה
שאלה מילים של שירותים שאפשר להגיד רק בשירותים או כשצריך.

תקשיבי יקרה, לא רוצה להלחיץ אבלחדשה ישנה
בתור מורה לגילאים האלה,
היתה לי שנה פעם שכל הזמן הילדים בכיתה היו אומרים מילים גסות, כדי להעליב או כדי להצחיק או פשוט כדי לבדוק גבולות, והייתי מעירה וזה היה נפסק, חוץ מילד אחד, שפשוט המילים קלחו לו מהפה בלי שליטה... משהו מוגזם, וזה די נשמע כמו שאת מתארת את ילדייך... מפה לשם, אני אחסוך את כל מה שהיה, אבל בלי קשר לזה גיליתי שהוא נפגע מינית ממישהו מהמשפחה. אני ממש לא אומרת שזה המקרה אצלך חס וחלילה! אבל לברר בעדינות כדי לשלול. ואח''כ בתהליך שעשינו הבנתי שזו הייתה נורת אזהרה.... לתשומת ליבך...

בכל אופן, בלי קשר למה שכתבתי עכשיו, אני בתור אמא לא הייתי מסכימה לחצי מילה כזאת בשולחן שבת. ישר לעוף ללחדר ולקבל עונש . זו התנהגות ממש לא ראויה, מילא זה היה רק פיפי קקי, אבל זה כבר מזמן עבר את גבול הטעם הטוב. בקטעים האלה אני שיא הקשוחה, לא רואה בעיניים. יש דברים שאני אכיל בתור אמא ויש דברים שפשוט לא! נקודה. תהיי חזקה בעמדה שלך, ותקצצי להם את הכנפיים עד שהם לא יעזו לעשות את זה.
הילדים בבית ספר שבו לא כל הילדים מרקע תורני.אנונימית באהב"ה

יש שם גם ילדים מסורתיים, שצופים בכל מיני תכנים ושומעים כל מיני שירים (וגם ילדים דתיים כמונו אבל גם הם מושפעים משאר הילדים). ממש ברור לנו שהם מחקים את החברים. אני רואה את זה כשיש חברים שמגיעים הביתה, זה אותה התנהגות גם אצלם. כך שזה נראה לי יותר משהו תרבותי עצוב. כן עניין אותי לדעת אם זה רק אצלנו בגלל ההשפעות של בית הספר או אם זה משהו שדי חולש על כל המגזרים איכשהו.

 

(ברור שכשיש חבר שמתארח הוא לא מדבר ככה בשולחן. אבל כשהם משחקים ביניהם זה משהו שיכול לקרות. ואגב זאת אחת הסיטואציות שאני כן מצליחה להשליט סדר. אני אומרת להם שאני לא מזמינה חברים כדי שזה יתנהל ככה ואם זה ימשיך אז נקצר את האירוח או לא נחדש אותו במשך הרבה זמן. בדרך כלל זה עוזר לגייס שת''פ מלך). 

 

לגבי מה שכתבת בסוף, אני ממש בדילמה. עד לפני תקופה מסוימת ממש היינו נוקשים סביב זה. כולל להוציא מהשולחן ולשלוח לחדר. זה גרם ללא מעט פיצוצים האמת. וחוץ מזה התופעה גם חזרה על עצמה כל פעם (עם תקופות טובות יותר באמצע). אני זוכרת שרשור על האווירה בשבתות, שם משהי כתבה שהיא ובעלה לקחו על עצמם לא להעיר הערות בשולחן השבת ואיך זה שינה הכל. זה משהו שאנחנו מנסים לעשות בזמן האחרון ובשאר התחומים אנחנו ממש רואים ברכה. שולחן השבת הרבה יותר נינוח ושמח והרבה יותר משפחתי. אבל זה במחיר של להחליק אירועים כאלה (או לפחות את רובם) לא

באסה ממש על החברה שזה ההתנהגות שלהםחדשה ישנה
האמת, אני חושבת שגם אצל חילונים זה לא חינוכי להגיד ככה בסעודה, לא מנומס ולא נעים. זתומרת, לא בטוחה שאצל חילונים זה יותר מאשר בציבורים אחרים. זה עניין של גבולות.
יצא לי לראות ילדים שיש להם קושי בגבולות, יש להם גם קושי בתחום הזה של שפה נקיה, וראיתי את זה אצל משפחות סופר דוסיות ולעומתם משפחות מסורתיות שאין דבר כזה...

אני חושבת שאם זה בשולחן שבת זה לא לעניין להתעלם. אם זה באמצע היום אומרים- קקי פיפי, אפשר לעשות את עצמנט לא שומעים, או בדיוק צריכה לצאת להוציא כביסה מהמכונה... כמו שאומרים- 'כשהקהל הולך, הליצן יורד מהבמה''.
אבל בשולחן שבת?? בחיים לא! הייתי נותנת על זה עונשים חמורים. זה מזעזע במיוחד בקטע שהם מזכירים איברים של נשים. אפילו לקרוא את זה עשה לי צמרמורת. זה יעשה פיצוצים, וזה יעשה בלאגן וזה יראה להם כמה זה חמור בעינייך. אל תפחדי מבלאגן, זה לא שווה שולחן רגוע עם מילים והתנהגויות כאלה. אם אתם מחלקים ממתק בשבת- הם יפסידו אותו, גם אם הם יבכו במשך שעתיים, או אם יש פעילות שהם הולכים אליה בשבת-הם יפסידו. לא יעזרו תחנונים. 2 שבתות כאלה והם לא יעזו! לפתוח את הפה ככה.
רק לעשות שיחת אזהרה מראש. לא לשניהם יחד, כל אחד בנפרד. להפריד כוחות. תגידי שנמאס לך מזה, ואם את שומעת אפילו חצי מילה כזאת בשולחן יקרה כך וכך. תעמדי על המילה שלך. תהיי עם גב. בע''ה זה יצליח.
מסכימה איתך בגדול.משמעת עצמית
רק -
בגלל שעד היום זה קרה בפועל
ולא היתה תגובה לזה
ולא עצרו את זה
אי אפשר פתאום לבוא ולהזדעזע ולהעניש בצורה לא יחסית למה שהיה.

לכן מה שכתבת בסוף בקצרה - הוא הדבר החשוב פה.
להודיע שאנחנו עושים שינוי בנושא הזה
ויותר לא נסכים לצורת התנהגות כזאת.
ומהיום לא נאפשר וכו...

גם את השיחה הזאת כדאי לעשות בלי דרמה
בענייניות ובהחלטיות.
נורמלי ותואם גילמחי
ובהחלט נפוץ אצל בנים הרבה יותר מאשר אצל בנות...
דבר ראשון אני מאוד מסכימה עם התגובה שמעליי. המילים שתיארת לא גסות ולא בעייתיות, אם נתייחס אליהן בטבעיות גם הילדים לא יתלהבו מהם כל כך.
כמובן שזה לא מילים שמשתמשים בהן לכינויים אחד של השני... אבל אני בעד להתעלם כמה שיותר *בזמן* שהם אומרים את זה, לא להראות להם שאנחנו עושים מזה עניין. אבל לא לשכוח את החלק השני - כן לדבר איתם על זה בזמן רגוע. איזה מילים נעים לנו לשמוע בבית ואיזה לא נעים, איך אנחנו אוהבים שקוראים לנו ואיך אנחנו לא אוהבים ולכן גם לא נקרא ככה לאחרים וכו'. מתי משתמשים במילים שקשורות לשרותים ומתי ובפני מי לא מתאים לומר אותן (בשולחן שבת...).
בהצלחה! זה לא קל, ההתנהגויות האלה לפעמים לוחצות לנו על כפתורים רגישים וגורמות לנו להגיב בצורה שרק מגבירה את הרצון שלכם להמשיך, כי הנה קיבלנו תשומת לב מאמא. אז באופן כללי, כדאי לשים לב מה מדליק אותנו, איזה התנהגות גורמת לנו להתעורר ולהגיב מיד. בדרך כלל התנהגות שלילית... אם נשים לב לזה ובאופן מודע נגיב באופן יותר עוצמתי להתנהגויות חיוביות והרבה פחות להתנהגויות שליליות, באופו טבעי הילדים ירצו להתנהג בצורה חיובית יותר כי הם ישימו לב שעל זה הם מקבלים יותר יחס.
תודה מחי! עוזר לשמוע שזה דבר רווח 🙏🏼אנונימית באהב"ה

אשמח שתקראי גם את מה שעניתי לנעמי. אנחנו לגמרי מתייחסים אליהן בטבעיות, ועדיין הילדים שלנו מתלהבים מלחזור עליהן מטורלל

והם ממש יודעים להגיד מתי נכון להשתמש בהן ומתי לא... הם גדולים ונבונים ודיברנו איתם על הדברים גם בזמנים רגועים. אבל לא עזר עד היום. בפועל כמו שכתבתי אנחנו לאחרונה יותר מחליקים את זה אבל אני תוהה עד כמה זה נכון. כי זה די זוועתי להרגיש בשורתים כשאני בסלון ביתי ורק רוצה להינות מהזמן עם המשפחה... גם עוזר בחלק מהפעמים להוביל את השיחה למקומות אחרים ('אבא תספר לנו סיפור', 'מיכאל, איך זה הבדיחה שסיפרת לנו?'. אבל זה חלק מהפעמים וגם סתם ככה אני תוהה אם זה נכון להתעלם כשיש התנהגות כזאת בולטת, מבינה? לא

אצלי בת ה4 מחנכת אותי כשאני אומרת אותםאור123456
כשצריך כמובן 🙂
"אמא אסור להגיד!" והסברתי כמה פעמים שסתם לא כדאי להגיד אבל כשצריך אז אפשר..

לדעתי להגיד שלא מתאים להגיד אבל לא לעשות מזה שום עיניין.
נורמאלי לחלוטין!
תודה רבה! 🙂אנונימית באהב"ה


המשפט שכתבת - זה די זוועתי להרגיש בשירותיםיראת גאולה
כשאני רוצה להנות מזמן עם המשפחה,
נשמע לי משפט ממש נכון לומר אותו.
יש שיטה של לאמץ משפט ולחזור עליו כמנטרה, בטון רגיל ובלי אמוציות. אולי תנסחי לך משפט מעין: בסלון אני רוצה להנות מהמשפחה החמודה שלי ולא להרגיש בשירותים. או סתמי יותר: מילים של שירותים אומרים בשירותים.
ובכל פעם שזה קורה תחזרי על זה, אבל הכי חשוב - בלי להכניס רגש או אמוציות במשפט, כמה שיותר טון סתמי. כדי שלא להראות להם שזה מפעיל אותנו.


סתם משהו,
לבן שלי הייתה תקופה כזו, ומסתבר שהוא למד את זה מהשכנים. אמרתי לו שהשכנים הם לא דוגמא להתנהגות בשבילנו (לא דתיים), ואנחנו בוחרים ללמוד התנהגות מאנשים שהם דוגמא טובה.
תודה רבה יראת גאולה, תרמת לי בתגובה שלך.אנונימית באהב"ה

כמו שכתבתי למעלה למשהי עכשיו, הוא יודע שצריך לבחור ללמוד התנהגות מאנשים שהם דוגמא טובה, אבל בפועל הוא כנראה לא עומד בזה. לפי מה שהיה עם הבן שלך, יש לך צפי מתי זה עובר השלב הזה? מגניב

נשמע מבאסשחרית*
אין לי עצות מי יודע מה חכמות.
אצלי גם היו תקופות של סצנות כאלה, אבל לא ברמה שאת מתארת ולא מתמשך. לא זוכרת מה גרם לזה לעבור. אולי הם פשוט התבגרו.
שימי לב לא לתת להם יותר מידי תשומת לב סביב הענין הזה (שבסהכ נשמע שהם עושים את זה כדרך למשיכת תשומת לב).
ואפשר לקבוע פשוט חוקים, שבשולחן שבת לא מדברים מילים שקשורות לאברי גוף פרטיים. כמו שבשולחן שבת גם לא קוראים ספר/משחקים קלפים באמצע הסעודה/כל משפחה והכללים שלה.

לגבי קללות של מבוגרים. שלי התחילו עם זה לאחרונה. זה מאוד מרגיז אותי. אני מעירה להם בחומרה בכל פעם שהם מקללים ואומרת שאני לא מרשה להוציא מילים כאלה מהפה. לשמחתי זה עוד לא ברמה קשה. מקווה שלא יתגבר.
תודה על הדברים שכתבת. והילדים פשוט הקשיבו לכם?אנונימית באהב"ה

או שעשיתם משהו כדי לאכוף את הכלל הזה? וסביב איזה גיל זה עבר להם אצלך? חיוך

לא עשינו משהו מיוחדשחרית*
ולא תמיד הם מקשיבים כמובן.
הגדול בן 12 כבר לא אומר מילים כאלה וגם מעיר לאחים שלו.
וגם אצל הצעירים יותר אין כרגע תקופת "קקי-פיפי".
תודה על השרשור. נושא חשוב שקורה באיזה שלב נראה לי לכולםדפני11
לא ברמה הזאת אבל קורה ...
וממש החכמתי.
רק בקשר לקללות, עוד אין לי ילדים בגיל, אבל לגמרי חושבת שזה משהו שלא אאפשר.
אין אצלנו בבית קללות! לא משנה מה. זאת שפה של רחוב שלא מתאימה לבית שלנו ואני לא מרשה להשתמש בה. ובוודאי שלא מקללים אח! זה אח שלך, אתה צריך לברך אותו ולדאוג לו, לא לקלל אותו!
הם מרגישים לך גדולים אבל הם עוד ילדים ואת בהחלט עדיין מחליטה עליהם ולגמרי מחובתך לחנך אותם לזה שלא מקללים, בטח לא קללות של מבוגרים..
זה חוזר קצת למה שאמרו לך על המילים הלא נקיות- שזה לא עניין של צנוע אלא עניין של נימוסים ונורמות חברתיות...
היית רוצה שהילד שלך יהפוך להיות כמו הערסים שמקללים כל מה שזז?
בטוחה שלא....
אז ברור שאין לנו שליטה מה ואיך הם ידברו בגיל העשרה...
אבל בגיל הזה עוד אפשר להכריח אותם לדבר בשפה נקייה מתוך תקווה שזה ירגיל אותם גם לעתיד..
לחזור על מנטרות, בבית שלנו לא משמשים במילים לא יפות... מי שמדבר מלוכלך יוצא החוצה (ולהוציא כמובן)..
ואת מזכירה לי
שאמא שלי היתה שוטפת את הפה עם מים וסבון למי ש"הפה שלו מדבר מילים לא נקיות"... ילד אחד שעבר את זה ויותר כולנו נזהרנו מזה... ואם היינו בכל זאת מדברים ככה היא היתה שואלת אם יש פה מישהו שצריך שינקו לו את הפה... וחסל.

היא היתה באמת מאוד מאוד מאוד רכה ומכילה.. אבל זה היה ממש קו אדום מבחינתה כי בעיניה שימוש בשפה לא נקייה זה היה עניין של חינוך, של מידות ולכן גם לנו זה היה ברור..

ענו לך תשובות ממש יפותלפניו ברננה!
אני רוצה להוסיף שיש לכם טריגר מצויין לפתוח את זה השבוע.
בזכות מה עם ישראל נגאל ממצרים? בזכות זה שלא שינו את שמם את מלבושם ואת לשונם. לדבר איתם מה זה שפה של יהודים, והאם מדובר אך ורק בשפה או בסגנון הדיבור, אופן הדיבור, התוכן.. אולי אפילו ללמד אותם שבעברית המקורית אין מילים לתיאור האיברים האלו כדי לא לנבל את הפה.
אני לא זוכרת בדיוק מה היה תוכן השיחה, אבל איש שם בגיל 4-5 כשבדקנו גבולות בנושא הזה זה היה חלק מתוכן השיחה. (לדעתי ההורים שלי בכלל לא דיברו איתנו על זה שזה לא נעים להם. רק כמה חשוב לדבר בשפה נקייה, ושככה יהודים נוהגים. זה ממש עיצב את דרכי ומאוד מאוד הקפדתי לא לומר מילים כאלו כי הבנתי כמה זה חשוב ושזה הופך אותי להיות יותר טובה.. ובגיל קצת יותר גדול, כיתה ד' כזה, כשאח שלי פתח את הנושא שוב והמסר הזה הושמע שוב בבית, ממש הרגשתי יותר מעודנת ויותר טובה, שהרווחתי על פני החברות שאומרות מילים כאלו)

מסר נוסף היה שאצלנו בבית אין מילים כאלה, ומי שאומר אותם צריך לנקות את הפה שלו (ההורים היו שולחים אותנו לשטוף, האחים הגדולים היו אומרים לנו עם סבון 😅 אבל לא היינו מקשיבים להם)

(מדברת על מילים גסות, מילים של שירותים נאמרו רק בהקשר נכון)
יפה ממש!דפני11
ממש אהבתי את העניין של יהודים.טארקו
ממש תודה על הדברים האלה. אני אנסה ליזום שיחה כזאת בלי נדר.אנונימית באהב"ה

עם דגש על המיוחדות של עם ישראל וכו. תברכו אותי שזה ישא פירות איכשהו. אני מרגישה שצריך נס כדי שהם יפנימו את זה עם עוד שיחה. אבל ניסים יכולים לקרות.

מברכת אותך שישא פירות!!מחי
לגמרי צריך נס.לפניו ברננה!
מכירה מישהי שלפני שהיא מתחילה שיחה כזאת (או שיעור, היא מורה..)
אומרת: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" ומתפללת שה' ישים לה בפה את המילים הנכונות ושתהיה לה סייעתא דשמייא שהדיבור הזה יתקבל.

היופי הוא שבזכות הפרשת שבוע את יכולה גם בשולחן שבת.
לא זוכרת אם המדרש הזה היה השבוע או יהיה שבוע הבא, בכל מקרה זה רלוונטי
מתפללת עלייך
עונה לגבי שולחן שבתבת 30
בשולחן שבת אין מצב שהייתי מחליקה את זה!
אמנם הבן שלי בן ארבע וחצי אבל אם הוא משתמש במילים כאלה כדי לבטא זלזול וכד' אז אני שואלת אותו בתור אזהרה ''אתה צריך ללכת לשירותים''?
ואם הוא ממשיך אני אומרת לו שהוא צריך ללכת לשירותים, לגמור להגיד שם את כל המילים ששייכות לשירותים ואז לחזור לשולחן ולדבר בשפה שמתאימה לשולחן שבת.

ועוד משהו. הם מספיק גדולים כדי שתוכלי להזמין אותם לשיחה בגובה העיניים. להגיד להם כבר בבוקר, שהיום בשעה חמש וחצי אני רוצה לדבר עם שניכם, רק שניכם, על נושא שחשוב לי''.
ובחמש וחצי להתיישב איתם במקום בלי הפרעות , לתאר להם בקצרה את ההתנהגות שלהם, להסביר בקצרה כמה שזה מפריע לך , ולשאול אותם מה הם מציעים לעשות.
לדעתי את תתפלאי ממה שהם יציעו.
ומה אם הם לא יציעו?
אז את תציעי!
תציעי להם למצוא מילים חלופיות, ותחשבו ביחד על מילים.
תציעי שמי ששוכח ובכל זאת משתמש במילים האלה ישלח לחדר.
וכו' לפי מה שמתאים לך ולהם
אני רואה שהעניין של לשלוח לשרותים חוזר כאן בכמה תגובותאנונימית באהב"ה

אני צריכה לחשוב על זה. תודה שהגבת חיוך

אצל ההורים שלי זה ליטול ידייםאם מאושרת
אמרת משהו שלא צריך להגיד,
אז כדי שתחזור להיות טהור כמו שאתה תמיד-
תיטול ידיים
מעניין...אנונימית באהב"ה

תודה רבה חיוך

אני חושבת שיש הבדל מאוד משמעותי בין מילות שירותיםחופשיה לנפשי
לאיברי גוף מוצנעים(ואין צורך להבהל משיח על זה) לבין קללות ממש.
גילוי נאות-אין לי ילדים, אבל הייתי בת שירות בגני ילדים עם ילדים בגילאי 3-6
תודה לכולכן על התשובות שנתתן לי. בכל הימים האחרונים חשבתיאנונימית באהב"ה

על כל מה שכתבתן. האמת היא שהתמונה שקיבלתי כאן היא שהמצב בבית שלנו יחסית מוגזם ביחס למה שקורה במקומות אחרים. הופתעתי כי חשבתי שזה פשוט קטע כזה של הגיל הזה. אני זוכרת לדוגמה איך בבני עקיבא סביב הגילאים האלה הבנים מהשבט שלי דיברו בצורה ממש דומה מת

 

בכל מקרה, החלטתי, עם בעלי, ללכת על דרך פעולה מסויימת שאני ממש מקווה שהיא תעבוד. השלב הראשון אגב היה לקיים איתם שיחה משמעותית ברוח הדברים ש@לפניו ברננה! הציעה, שזה היה ממש מרגש בשבילי. הרגשתי שהשרשור הזה ממש עזר לי להתחבר לרצון הגדול שלי שהדברים ישתנו ולאמונה שאולי זה אפילו אפשרי. ויש לי בקשה קטנה מכן... יש מצב שתתפללו עלי (עלינו למעשה) שהמהלך יצליח? אני מרגישה שאני צריכה סיעתא דשמייא גדולה... תודה ממש נשיקה

ואו אשריכם אתם נשמעים פשוט הורים מהממים!!לפניו ברננה!אחרונה
ברור שנתפלל.
שמחה ממש שהדברים שלי היו לך לעזר! ❤️❤️
ושהשיחה הייתה משמעותית!!
בהצלחה גדולה
וואו ת'אמת שאצלינו ממש אין דיבורים כאלה ואפילו לא לכיווןשקדיה.
המשפט שכתבת שהם אומרים היה לי לא נעים בכלל לקרוא אותו. יש הבדל עצום בין להגיד יש לי פיפי כשצריך לבין לעשות מזה הצגה שלימה עם תנועות ידיים, קולות, וצחוקים.
אצלינו בבית אני גם לא מוכנה שהבנות יקראו אחת לשניה סתומה (וזה בכל זאת קורה מידי פעם), יש מילים שפשוט לא אומרים אותם כי חשוב לשמור על שפה נקיה, זה משפיע על הנפש.
וגם כמו שמישהי פה כתבה זו לא התנהגות מקובלת בחברת מבוגרים, וחשוב ללמד את הילדים איך מתנהגים בחברה, בדיוק כמו שגם אם מגרד לה באף לא מחטטים בו ומגרדים בפומבי..

נשמע שזה קשה ואלופה שאת רוצה לעשות שינוי בעניין הזה. מחזקת אותך! בהצלחה גדולה!
מחפשת רעיון לעיצוב עוגה לסיום מסכת בבא בתראnik

אפשר גם סיום של שלושת הבבאות.

לא משהו מורכב מידי🫣

תודה!

תשובה מג'מינימאוהבת בילדי

מזל טוב על סיום מסכת בבא בתרא! זהו הישג מרשים מאוד.

לכבוד המאורע המכובד, הנה כמה רעיונות לעיצוב עוגה המשלבים מוטיבים מעולמה של המסכת:

עיצוב "דף גמרא": הפיכה של העוגה (ניתן להשתמש בדף אכיל מודפס) למראה של דף מסכת בבא בתרא. ניתן להדגיש בצורה ויזואלית את המילים "סליקא לה מסכת בבא בתרא" בפונט בולט ומעוטר.

מוטיב ה"חזקה" או "שותפין": מכיוון שחלקים נרחבים במסכת עוסקים בדיני שכנים, שותפין, וחזקות, ניתן לעצב על העוגה אלמנטים של בתים, חצרות או גבולות (סמליים), שיוצרים מראה של שכונה עתיקה ומזכירים את התוכן הלימודי של המסכת.

עיצוב ספרית ספרים: יצירת "מדפי ספרים" מבצק סוכר או שוקולד, כאשר אחד הספרים בולט ומסומן כ"בבא בתרא", מוקף בספרים נוספים, מה שמשדר את עוצמת הלימוד וההתמדה.

מוטיב כלי הלימוד: עיצוב של שולחן לימוד עם זוג משקפיים, עט נובע (או נוצה), ומסכת בבא בתרא פתוחה מונחת עליהם, כסמל להשקעה והעמל שהושקעו בלימוד.

טיפ למראה נקי ומכובד: שימוש בצבעים קלאסיים כמו כחול, לבן וזהב תמיד מעניק מראה חגיגי ויוקרתי המתאים לאירועי סיום מסכת.

האם תרצה עזרה נוספת בתכנון הפרטים הטכניים להכנת אחת האפשרויות הללו?

אני הייתי עושהמאוהבת בילדי

עוגה מלבנית ומצדדיה 2 רולדות- כמין ספר תורה

אולי ציור של שער?אן אליוט
רעיונות טובים! תודה!nik
וואו אם הייתי מעצב עוגה של בבא בתראחתול זמני

הייתי שם באמצע מחיצה שבורה

ולפיכך האבנים והמקום של שניהם

תודה על הרעיון, אבל זה פורום לאמהותיעל מהדרום
לק"י

מניחה שהגעת לפה מהראשי בלי לשים לב.

אה סליחה לא שמתי לב בכלל חתול זמני

הייתי בטוח שזה בית המדרש או משהו

אני עשיתי משהו שמזכיר את העמוד הראשוןעל הנסאחרונה

שיש בו מין ציור של שער/עמודים.

חיפוש מקום מגוריםמרים מרים

אנחנו זוג עם חמישה ילדים 1.5-9. מחפשים רעיונותלמקומות מגורים תורניים עם חיונך טוב. 
אנחנו פתוחים לשמוע על גרעינים, יישובים, וריכוזים אחרים. פחות בכיוון של חווה או מקומות שהם בשלבים מאד התחלתיים של הקמה. 
חשוב לנו מקום עם יראת שמיים גדולה, שמחה, אנישם עם פשטות ועומק. 

כרגע גרים בירושלים בריכוז מאד תורני ומרגיש לנו שחסרה פה חיות, וחיבור לעם. 

 

אז האפשרות היא או לגור ביישוב שיש קרבה סבירה לעיר כלשהי.

או בגרעין תורני שמח ואיכותי. 

ממש אשמח שתפקחו לנו את העיניים!!! תפתיעו אותי עם רעינונות

הגרעין ברמלה ממש נשמע משהו בסגנון שאתם מחפשים.אני=)אחרונה
מגורים ליד אשדודשירה-

היי אנחנו זוג פלוס 1


כרגע גרים ברעננה

בעלי מתחיל לעבוד באשדוד ואנחנו מחפשים ישובים / קיבוצים / מושבים עם קהילות דתיות- מעורבות פתוחות לא משהו דוסי.  

אנחנו מאד פתוחים בסגנון שלנו.

ושלא יהיה מעל 20 דקות נסיעה לכיוון צריכים מקום מעורב אבל חשוב לנו ממש קהילה צעירה 

לא יודעת מה המרחק וכמה צעירים יש שםיעל מהדרום
לק"י

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

וגם ניר גלים124816
תגובה שקיבלתי בפרטי (מגבר)יעל מהדרום

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.


ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)


אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.


הבנתי שביבנה יש הרבה דתיים צעיריםטארקואחרונה
ולא קהילה מאוד תורנית

שווה בדיקה

מוסדות על-תיכונייםפילה
כל מיני מדרשות , ישיבות , מכינות. איך מממנים את זה? ואיך אמורים לחסוך לחתונות במצב כזה? 
חיסכוןמדברה כעדן.

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)


בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

כמו שמממנים ישיבות תיכוניות ואולפנות...אר

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

מעצמךהפי
אני חושבת שמי שרוצה ללמוד תורה יש עניין שהוא בעצמו ייממן אם את נתקעת הורה או אדם אחר שיכול לעזור . 
זה באמת הוצאה ממש גדולהggg

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

 

זה ממש מאתגראורי8
באמת השילוב של הכל- אולפנות , ישיבות, מדרשה, ישיבות גבוהות , חתונות ממש ממש מאתגר. כשראינו שאנחנו לא עומדים בזה התחלנו להוסיף עבודות , אבל לא מעיקות פתחנו עוסק פטור והתחלנו להכניס עוד כסף מהצד מדברים שתמיד חלמנו לעשות . שמעתי פעם ממישהי שאם חסרה לך פרנסה אולי הקב'ה אומר לך שיש לך עוד משהו לתת לעולם ... זה מעמיס אבל גם מגדל אותנו וכבר אין תינוקות קטנים בבית כך שאפשר להקדיש אחר צהרים/ ערב בשבוע לעוד משהו.  היו לנו 2 חתונות ב"ה, השתמשנו בקרנות השתלמות . אנחנו עדין על הקשקש . מקוים לגדול עוד מקצועית ולהגדיל הכנסות.  אנחנן גם מכוונים בעזרת ה' לעזור מעט בקנית דירות, עזרנו בינתים לבת אחת. בענין הזה אם לא יפול עלינו כסף מהשמים אנחנו מתכננים להוסיף את הסכומים למשכנתא שלנו. וכך עשינו עם הבת הגדולה. מיחזרנו את שלנו והוספנו סכום. לא נתנו סכום מטורף,  לא מבקשים מהילדים לממן בעצמם ישיבה או מדרשה כי הם כן עובדים מעט תוך כדי או בחופשים וזה מממן להם את שאר המחיה שלהם בתקופה הזו וגם אם יתחילו לחסוך לעתיד שלהם לא יזיק. מתכננים לממן גם תואר למי שיצטרך( הגדולה קיבלה מלגות הצטינות ולא שילמה) ,  בעזרת ה נשלם מההכנסות החודשיות. זה באמת באמת לא קל ועם כל התוספות מהצד אנחיו עדין על הקשקש. בעזרת ה מתפללת שהקב"ה יתן לנו מספיק פרנסה לעזור לכל הילדים שלנו. 
אתם גיבורי עלפילה
אני לא רואה את עצמי לוקחת משכנתא לילד בגיל 45-50. וברמה מסוימת מרגיש לי ניצול. יוצא שילד הולך כמה שנים לישיבה/ מדרשה ,אחרך משרת. אחר כך לומד . זה בעצם אומר לפרנס אותו עד גיל 25 כשיש עוד כמה קטנים שבאמת צריכים שיפרנסו אותם. וכשקטנים יהיו בני 25 אני אהיה בת שישים פלוס ובעלי בן שבעים. בעצם צריך לפרנס אותם עד מוות?
ממש ממש לא ניצולאורי8

קודם כל הם לא ביקשו. אנחנו הצענו. זה כנראה ענין של נורמות ומנטליות. זה מה שאנחנו קיבלנו וזה מה שאנחנו מתאמצים לתת( רק שלהורים שלנו היו הרבה פחות ילדים אבל קיבלנו הרבה יותר).זה גם לא נכון שמפרנסים אותם עד גיל 25. רק עוזרים מעט. הבנות הנשואות שלי מפרנסות את עצמן והן התחתנו בגיל 20. עזרה  מועטה בדירה  זה רק לתת משהו מינימלי שיהיה להם מאיפה להתחיל.הבת שעזרנו לה לקחה משכנתא גדולה שאני מקוה שתעמוד בה. ( אפילו שקנתה בפריפריה). בלי העזרה שלנו כנראה היה לוקח לה עוד כמה שהים לקנות . ולממן ישיבות וחתונות לא מממן להם חיים. זוג צעיר צריך לפרנס בית, את זה הם עושים לבד תוך כדי הלימודים / צבא/ ישיבה ובאמת הם גיבורי על. המימון של הלימודים זה עזרה קטנה בתוך זה.  וכם בחור בישיבה גבוהה או בת במדרשה עובדים תוך כדי  או בחופשים ומממנים להם את כל שאר החיים שלהם. את ממש לא חיבת כלום תחליטי מה באפשרויות שלך. לנו חשוב להתאמץ על זה, כנראה כי זה מה שאנחנו קיבלנו , ואני רוצה לתת להם התחלה טובה יותר לחים. אפילו מרגישה שאנחנו לא נותנים מספיק. הלוואי שהיה לי לתת יותר לדירה , גם ככה קשה להיות זוג צעיר שלומד ועובד ומגדל ילדים. והילדים שלי חיים בפשטות , ממש לא מנצלים אותנו. ולגבי לפרנס,אותם עד מווצ, מאחלת לנו חיים ארוכים.... אבל מה היעוד של הכסף מבחינתך? מבחינתי היעוד שלו לאפשר חיים נוחים לי ולילדים שלי. ובעזרת ה גם בגיל 80 אם יהיה לי מה לתת אתן להם גם כדי לשפר את תנאי חייהם. אין לי מה לעשות עם הכסף בעולם הבא...

אם היה לי עשרים מיליון שקלפילה

הייתי קונה דירה לכל ילד ...

אבל המצב שבו ילד רוצה עוד כמה שנים בישיבה ואבא מבוגר ייקח עוד עבודה , נשמע לי קצת לא בסדר.

בגיל שמונים אם ההורים עצמאיים, זו כבר מתנה.

אני רוצה שהוא ילמד בישיבהאורי8
כשהילד שלי בישיבה גבוהה או שהבת שלי עושה שנת מדרשה אני מודה לה' כל יום שזו הבחירה שלהם. ומוכנה לעבד בשביל זה( גם לקחנו עבודות שמענינות אותנו, מה שאני עושה הוא התפתחות מקצועית שחלמתי עליה ואם היתי יכולה היתי עוזבת את העבודה כשכירה ועושה רק אותה, זה עוד יקרה...). לכן זה לא קשור בכלל בכלל לניצול. אני חושבת.ששנת מדרשה( גם אני למדתי שנה במדרשה). נןתנת בסיס תורני עמוק לכל החיים. וכנ"ל ישיבה גבוהה/ הסדר/ מכינה. אני לא מדברת על בחור שיןשב 10 שנים. ומי שבוחר להמשיך שנים , אם הוא מתחתן תוך כדי הוא כבר לא משלם לישיבה ואם לא, באמת מן הראוי שבגיל מסוים יקח אחריות גם על התשלום. אנחנו מדברים פה על השנים הראשונות , כדי לחיות חיים של עומק ותורה בעולם החורכב שלנו חיבים בסיס של תקופה בישיבה גבוהה/ הסדר/ מכינה. והשנים האלה מאוד חשובות בעיני. וגם לפי הבנצי והכרותי רוב ההורים משלמים אותן ( לא מדברת על שנים ארוכות , הזמן שלפני הצבא, לפעמים בהסדר גם השנה שאחרי. מי שממשיך אחר כך פעמים רבות מתחתןנומשלב עבודה וכבר עצמאי כלכלית. 
נראה שיש לך פחד,שהילדים ינצלו אותךאורי8

אני בכלל בכלל לא נמצאת בתוך המושגגים האלה. גם אנחנו קיבלנו את הדברים האלה מההורים( חוץ מהמדרשה ששילמתי לבד כי אבא שלמ לא הבין למה בת צריכה מדרשה, ישיבות לאחים שלי הוא שילם). ואף פעם לא ניצלנו אותם. אמרנו תודה יפה וזהו. ועבדנו קשה בשביל כל השאר. באמת שבמציאות הכלכלית של זוגות צעירים שמחתנים בתחילת שנות ה 20 ומחזיקים לימודים/ עבודה/ צבא/ בנית זוגיות וילדים קטנים זה טיפה בים. אין פה שמץ של ניצול. הם עובדים קשה ובכלל לא מתפנקים. והזמן של הלימוד לפנינ/ אחרי צבא הוא מה שנותן את הבנין הרוחני העמוק לחיים. גם אצלנו אף אחד מהאחים שלי או של בעלי לא ניצל. כולם עובדים , מתפרנסים, לוקחים אחריות על המשפחות שלהם , וגם לדור הבא, ברור לנו שאנחנו רוצים לתת כמו שקיבלנו. . וגם בשלב של הלימוד כשהם רווקים הם ממנים לעצמם את רוב הצרכים שלהם. 

העניין הוא שזה יקר מאודפילה

דבר שני , אם אנחנו משלמים לראשון אז גם שביעי ירצה. וצריך לחסוך גם לזקנה כדי לא ליפול על ילדים . ובשלב שקטנים שלי יסיימו בית ספר , אני אהיה בסוף שנות חמישי ובעלי יעבור גיל שישים.

כך שלא הגיוני להוציא עכשיו הכל על גדולים.

שנית ,  בונים נורמה חברתית שהרבה אנשים לא באמת יכולים לעמוד בזה. יש לי מלא שכנים שהם עצמם עדיין בשכירות וכבר מתחילים לחתן , לשלוח לישיבה גבוהה. משפחה ברוכה הרבה פעמים לא יכולה לעמוד בזה.


מסכימה איתךאורי8אחרונה
זה באמת עול ממש גדול. ויש לנו יותר ילדים מאשר ל2 ההורים שלנו יחד.... ( ובאמת נתנו פחות לדירה). ואנחנו ממש לא עשירים.  לא יודעת מה לומר אנחנו פשוט מתאמצים לעשות מה שאנחנו יכולים. תחשבו מה אתם יכולים ותתנו ממה שיש( בעניננו גם להוסיף במשכנתא שלנו כדי לתת לדירה זה לתת ממה שיש כי יש לנו נכס ויש לנו יכולת לעמד בתשלום בעזרת ה) . גם בחתונות. הגדרנו כמה אנחנו נותנים( זה אף פעם לא יהיה מדןיק, כי ערך של כסף ועליות משתנים בבמהלך השנים). ומי שרוצה חתונה יותר מפוארת יהיו לו פחות מתנות . כי נאלץ להשתמש בכספי המתנות לכיסוי הפער.  תעשו מה שמתאים לכם. גם בתוך הציבור לא כולם אותו דבר , מגלים את זה בחתונות כשמתחילים לדבר עם הצד השני על כסף.... תהיו מול משפחות שנותנות יותר מכם ומשפחות שנותנות פחות. וחשוב שתהיו שלמים עם עצמכם ועם האפשרויות שלכם. 
מחפשת המלצהכל היופי

לפסיכיאטר לצורך אבחון אוטיזם לנערה.

כלומר צריכה פסיכיאטר שזו המומחיות שלו


תודה מראש ❤️ 

בתל אביב עוזר לך?מתואמת

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

כן, עוזרכל היופי

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

נכון... בהצלחה רבה!!מתואמתאחרונה
(ד"ר אדלר לא דתי, אם זה משנה לכם. אבל הוא הצליח להבין את הבן שלי, שחלק מהתסמינים שלו קשורים בפן הדתי.)
אשמח לטיפים איך להרגיל מתבגרים להחזיר את החפצים1112
שהם משתמשים בהם למקום.

גילאי 12-18


תודה רבה רבה 

כשתמצאי תספרי לי🤭מתואמת

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

אנחנו בגיל יותר קטןנירה22אחרונה

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

אשמח לעזרתכן בתכנון בת מצווהחולמת להצליח
עבר עריכה על ידי חולמת להצליח בתאריך כ"ז באייר תשפ"ו 18:34

התחלתי לברר מחירים ונראה שהכל ביחד יוצא יותר מהסכום שתיכננו, חשבתי שיעלה 15,000 ש''ח ונראה שיצא יותר.

מדובר באירוע של 100 איש (חברות ומשפחה)

בינתיים סגרתי אולם ב1900

המעצבת בלונים ושולחנות ב1800,

התיכנון גם קייטרינג,

צלם/ צלמת,

דיג'יי,

קייטרינג

איפור לי ולבת מצווה ותסרוקות ל2 בנות,

בגדים ואם צריך גם נעליים,לכל המשפחה.

כמה כל דבר עולה בערך?

קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
בשרי, הגיוני שיעלה בערך 7000?חולמת להצליח
ואי זה לא ערך לילפניו ברננה!

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.


בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.


דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.


וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.



*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

בדקתי לך.לפניו ברננה!

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

מאיפה הקייטרינג שלקחת? אשמח לפרטיםחולמת להצליח
כן. לנו לקחו לברית 70 שקלים, כולל חד"פ, לחמניותיעל מהדרום

לק"י


ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.


מזל טוב!!

כותבת מה שאני מכירה-עוד מעט פסח

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

לדעתי אפשר לוותר פה על הרבה דברים...מתואמת

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.


מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.


יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

אלו המחיריםאר

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך


השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

לחשוב ולתעדףמדברה כעדן.אחרונה

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים


דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק


תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה


צלמת- מתחילה...


זרקתי מה שאני יודעת שעושים


יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.


אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

ספרים על התמדה והרגליםאבןישראל

אני מחפשת אם מישהי מכירה ספרים למבוגרים/ ילדים על נושא ההתמדה, על נושא הרגלים וכללים בחינוך ובכלל.

אם אתם מכירות משהו יותר מאשמח לשמוע.

תודה רבה 🙏

'כוחו של הרגל' על הרגליםoo
אחפש עליואבןישראל
תודה רבה 
את ממליצה עליו?אוהבת את השבתאחרונה
הרגלים אטומיים, מצויין ופרקטי.פלספנית
מהמםאבןישראל
תודה רבה 
גם רציתי להמליץ עליועוד מעט פסח

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מצוייןאבןישראל
תודה שאמרת🙏
תודה לך ששאלת!גלויה
גם אני צריכה כזה.

אולי יעניין אותך