@מדרשיסטית20

(שתתייג את @בינה? 🤭)

באמת הלאינו אותך;)

רק שבאופן טבעי פרקתי את הפק"ל על תהפוכותיו האחרונות...

1. לא היה נראה לי הרעיון שמישהו מעיין בי, לא נראלי הכי ראוי בכל מקרה

2. לא עושה לי טוב לחשוב שמישהו בוחר לצאת איתי כי הוא ראה אותי... תשקיע תבזבז ערב תראה קצת הקרבה כשאתה לא באמת יודע... 

דילמה בכללי שלא נראה לי שהיא רק שלי... אני לא תמיד בטוחה ב100% שבחור ממשיך איתי כי הוא באמת רוצה בי. אולי סתם בא לו על המראה? אז גם מראש לתת לו תמונה ולהוריד את המסננת הזאת?

3. תמונה היא בסופש"ד כלי שמבודד נטו את ענין המראה. אין לתמונה אישיות, אין לה יכולת להציג את עצמה ולא להגיב. כלי מושטח וחומרי שעלול לבסס קשר מושטח וחומרי (אפילו שזה כבר הופרך בהתחלה)

ועוד

יותר מעניין אותי בכל מקרה אם אנשים חושבים כמוני שזה קצת פוגם בקשר ובבסיס שלו...

או כאלה שכן מבקשים תמונה, מה הם מוצאים בה...

ואציין שהתכוונתי לחשיבות של לראות את הדברים בכללותם, לפגוש את המראה בתוך מפגש לא דומה למפגש עם תמונה דוממת ופיקסלים... החיבור למראה עצמו חשוב משני הצדדים. אני פשוט די במחשבה שניתן וחשוב לדחות אותו לדייט עצמו

אני אגע בהכל ביחד לרגע כי היה נראה לי שמשהו שזור בכל הסעיפים:

ההנחה שבחור שמעיין מאוד בתמונה שלי הוא בהכרח "בחור לא טוב"/ "מהסוג הזה.."- מראש לא נראית לי, יש בחורים איכותיים ביותר שיעיינו בתמונה אם יתנו להם אותה. הם לא "השטחיים האלה" ולא "מסוג מסוים", אלא מראה חיצוני מדבר אליהם כמו לכולנו ולפעמים גם קצת יותר כי יש להם חוש אסתטי, השאלה אם אני אתן לזה מקום ואם אני רואה בזה משהו שראוי לזרום איתו. או אולי דווקא לשים לזה מחסום כי עקרונית יש ענין כזה שנקרא בכל זאת שמירת עיניים... ואם מישהו כל שהוא, הכי איכותי בעולם מבקש תמונה שלי זה לא שהוא הופך באותו רגע לרע בעיני אלא אני שוקלת בתוכי את השיקול הזה- האם לתת לו תמונה שאין לי מושג כמה הוא יחפור בה ואין לי מושג גם אם הוא ימחק אותה...

בנוסף גם אני לא חושבת שיש את הבחורים האלה שרואים מראה ומתעופפים ולידם יש את האלה שנשארים שקולים כי הם יותר עמוקים ויודעים להניח בצד את המראה ובלה בלה בלה... האדם הכי ראוי ועמוק ומהותי יכול להתבלבל ממראה ולרצות פתאום הצעה שעל פניו ולאורך כל הדרך היה ניכר שהיא פחות מותאמת אליו. לא כי הוא שטחי, אלא כי הוא ראה תמונה. וכי הוא אסתטי וזה דבר לגיטימי ומבורך.

לא ככ הבנתי את מה שבאת לומר ב2.. יכול להסביר?

ב3 אני מסכימה איתך וזה בהחלט צד

אבל זה באמת נכון שבחור שמבקש תמונה הוא בסוף בחור טוב. מה תעשה?

זה שהוא בוחר לבקש תמונה בסה"כ מעיד על הנהגה שמורגלת ויש מצב שהיא לא נכונה. מה זה משליך לגביי? זה אומר שהוא לא עמוק? שהוא בוחר להתמקד בחיצוניות? לא. אבל יכול להיות שאני אישית לא ארצה לרקוד לצלילי החליל הזה כי משהו בזה לוקח את הנשמה מההיכרות עוד לפני שבכלל התחלנו. זה מה שמפריע לי. לא שהבחור שטחי או לא מספיק מבין משהו... כי זה גם לא נכון.

והקו השרירותי שאתה מעביר בין מי שזה מעניין אותו לאחרים גם לא נראה לי נכון... יש הרבה שמאוד מחוברים לאסתטיקה ובוחרים לא לראות תמונה דווקא בגלל זה, והסיבה לחשיבות של התמונה לא תמיד עונה על צורך של בחורים שמראה כזה או אחר מרתיע אותם, זה יכול להיות נטו כי בא לו להראות קודם לחבר ולשאול אותו אם היא יפה מספיק... אני מתארת משהו כמעט מגעיל אבל זו דוגמה טובה למישהו שיכול לבקש תמונה לאו דווקא כי הוא לא יתחבר למראה כזה או אחר ולא דווקא כי זה אכפת לו... אכפת לו מחברים שלו...

עכשיו באמת אם מישהו ששם על מה שאני אומרת לו באמת ישאל לדעתי אתה צודק שאני אומר לו כנראה שראוי שהוא לא יבקש תמונה וינסה למצוא דרכים חלופיות לבדוק שאין משהו שירתיע אותו. אבל זה שבחור יבחר לעשות אחרת לא אומר בעיני שהוא לא טוב ולא תורני מספיק או וואט אבר- זה אומר שהוא נוהג בצורה שמהצד שלי- כמישהי שמחפשת מפגש אנושי ולא מצעד תמונות, יהיה קשה לי לזרום עם זה

אני מבינה אותך וזה גם הסבר מאוד רגיש בעיני. לדעת לסנן מראש דברים שכבר עדיף למנוע את המפגש כדי שלא יהיה מפח נפש לשני הצדדים...

אבל תמונה באמת יוצרת את המסננת הזאת? לא עדיף פשוט לומר לאנשים שיש דברים שספציפית מרתיעים אותך ולהיות מוכן לדברים שלא תוכל לקחת בחשבון? מקסימום פגשתי נשמה שהאירה לי בטוח בזירות מסוימות

ובקשר לחיבור שתיארת לפני שבכלל נפגשים- זאת קצת הסיבה שאני לא מרשה לעצמי להגרר לשיחה טלפונית בדייטים ראשונים ובטח לא לפני שבכלל התראינו... המפגש הטלפוני יכול בהחלט לייצר מצג שונה מהמציאות וחיבור מיותר

שהעובדה שכל כך חשוב ומפריע לך שתמונות שלך לא "יסתובבו" איי שם

מעיד על צניעות מדהימה שהלוואי על כל אחת לדעתי

צניעות זה באמת חלק מהשאלה כאן, אבל לא הכל.

והלוואי שנזכה לצניעות אמיתית..

בפורום אנונימי שתכלס אפחד לא מכיר אותך

מוכיח שזו באמת צניעות אמיתית

שהכיפה שאני מתכוון לסרוג לך בתאוריה מופיעה את הכוח הטרנסצנדנטי במישור הרוחני בצורה פאסיבית יותר 

מאשר במישור האל טבעי של האימננטיות הדואלית?

אף אחד לא מבקש תמונה? זה פשוט לא במושגים.

 (וגם אם כן, להתחיל לאיית אותיות של המייל, ואז לחפש מישהו עם אינטרנט, וכו')

בדר"כ הבחורים האלה גם יותר דוסים..

כמו שמרגש אותי באמת לראות דוסיות ודוסים בעולם... שמכריזים על זה בריש גלי ומראים שאפשר...

אבל עדיין זה לא משנה כי גם אם יש מליון כאלה בישיבה נידחת- את הסגנון שלי זה לא תמיד מייצג. 

זא גם אני דוסית ומחפשת דבר כזה אבל לא בטוח שממש יתאימו לי החבר'ה מהעולם הזה שאתה מדבר עליו... ואני לא בטוח אתאים להם.. 

אז השאלה- אם יוצא שבסגנון שלי זה כן לפעמים קיים ולגיטימי לשלוח תמונה, ואני פועלת אחרת- האם יש לזה מקום והאם הצורה העקרונית שבה אני תופסת את זה אכן נכונה... בינתיים נראה פה שרוב האנשים מסכימים עם התפיסה

לעשות קליפ במיוחד בשביל הבירור הקטנטן הזה.... 

אתה שואל באמת או בצחוק? כי התשובה היא לא. גם מביך וגם לא יודעת כמה זה באמת נותן את מה שחסר לי, שבסוף זה מפגש אנושי ואי אפשר להחליף אותו בסרטון.

מזכיר לי שפעם בטעות הראו לי סרטון עם בחור שעמדתי לצאת איתו ונכון שזה היה קצת סרטון שמספר קצת עליו, אבל ביאס אותי שהראו לי. רציתי לבוא נקיה למפגש.

בעיקר חתיכת השקעה על איזה מבוא למבוא לכריכה לעמוד שער...

ואם אתה מדבר על המקום האישי באמת מה שאני נוטה לחשוב הוא שבטבעיות זה אפילו לא שיקול בעיניי. זא ברמה הפנימית די ברור לי שבאופן אישי נכון לוותר על ענין התמונות וגם לוותר על הצעות בהקשר הזה... זה מה שהלב שלי אומר בכל מקרה

יכול להיות שהוא גם טועה, ויכול להיות שיש לי ראיה חד צדדית

ה"תרבות" הזו של בקשה (או יותר גרוע "דרישה") תמונות היא פשוט חולנית.

הרעיון שאפשר להבין משהו על בן אדם מכמה פיקסלים במסך היא חוסר הבנה מוחלט של הקמת בית בישראל.

וזה בלי להכנס לשוק הבשר שזה יוצר ובעיות צניעותיות בכלל.

לגבי כל סיפורי הסבתא על "אפשר להבין את הסגנון של האדם" - פשוט תשאלו את המציע.

אם לא מספיק אז תבקשו חבר\ה לבירורים. זה הכל.

נזכרתי בשרשור ישן (מה עושים עם הבנות שלא מעבירות תמונה? - לקראת נישואין וזוגיות)

וספציפית בתגובה הזו: מאוד לא מסכימה, בעקבות חוויה מזעזעת. - לקראת נישואין וזוגיות

שזה ממש מגעיל.

אני מצפה שאם באדם השני יש מאפיין חיצוני חריג, שמי שמכיר בינינו יגיד. (מתקשר גם לזה: יש לי בקשה לעולם - לקראת נישואין וזוגיות)

אני מבינה לחלוטין את אלו שמבקשים. זו דרך מהירה ופשוטה לסנן הצעות. בעיניי זה מעיד על סדר עדיפויות.

מצד שני, יש כאלה שלא מבקשים תמונה, אבל בתיאור של מה שהם מחפשים הם כותבים דברים כמו "רזה". (תראי בשרשור הזה: כשאת מקבלת כרטיס וכתוב שהוא מחפש מישהי רזה, - לקראת נישואין וזוגיות).

לכן בעיניי, מי שלא מסוגל לתת הזדמנות מעבר לחזות החיצונית, שיבקש תמונות מראש, ולא יצא לפגישות ויחליט להיפרד אחרי 5 דקות. ואלו שלא היו מסוגלים וקיבלו תמונה שלי ואמרו לא - חסכו לי זמן וכוחות. הפסד שלהם =)

ובואו נהיה כנים, איך שאנחנו נראים בגיל 20 זה לא כמו 40, ולא 60, ולא 80 ולא 100.

כשאנחנו מכירים אנשים לעומק, כשאנחנו אוהבים ומעריכים אותם - הם נהיים יפים יותר בשבילינו.

מסכימה לא צריך להביא תמונה אני לא מביאה תמונה!!!

מי שרוצה רק עם תמונה מפסיד

אני גם יוצאת בלי תמונה הרבה יותר בריא

אני לא חושבת שזה נכון המקום הזה של תמונות

החיצוניות מבחינתי היא לא המרכז החיים שלי!!!!

הכי חשוב מה האישיות 

לא אוהבת לשלוח תמונה שלי ורוב הבחורים שיצאתי איתם לא ראיתי תמונה לפני ואני שמחה על זה

הגישה שלי היא באמת להכיר בלי תמונות.. ואני באמת מאמינה בזה שזה יותר נקי, אמיתי וכל אחד מהצדדים ייתן צ'אנס אמיתי להיכרות ולא ישפוט לפי תמונה שראה בהתחלה

ואני עדיין מאמינה בזה,

ועדיין עם הזמן אני מבינה שאני קצת מפסידה מזה, ולכן החלטתי שאם יבקשו תמונה-אשלח

אני לא מתה על זה, ומסתייגת מזה.. אבל הבנתי שזה פותח לי אופציות.

אז אם לא מבקשים- אני לא שולחת

ומאוד מבינה אותך ואת הגישה שלך. לדעתי אם את רואה שיש לך עדיין הצעות והכל זורם- תמשיכי ככה ותפני לאוכלוסייה של בחורים שפחות או יותר גם בגישה שלך וזהו.. הכל אפשרי, ה' ישלח לך את הזיווג שלך גם בלי תמונה.

כשאת מדברת על אופציות שייפתחו אם תעבירי תמונה שלך-

לא עולה לך בראש המחשבה שאולי מי שמבקש תמונה לא יתאים לך?

חשוב לי להבין בעצם מה השתנה בתפיסה שלך לגבי זה (אם השתנה)

אני לא חושבת שמי שמבקש תמונה בהכרח לא מתאים לי

אני מבינה גם את אלה שמבקשים.. זה עוזר להם לסינון ראשוני

ויש כאלה שעברו חוויות לא נעימות עם מראה של בחורה שיצאו איתה ורוצים לחסוך לעצמם..

שוב, אני לא בגישה הזאת אבל יכולה מאוד להבין גם את אלה שכן.

ויש בחורים מצוינים ואיכותיים שכן מבקשים תמונה.. לכן אני מקבלת גם את זה.

ובתפיסה שלי- בכללי אני בנאדם מאוד שמרן ולא מעניין אותי לאן העולם מתקדם (טכנולוגיה, אופנות שמשתנות כל יומיים וכד') ולכן הגישה שלי ככה גם בנושא התמונות.. אבל הבנתי שאם אמשיך ככה בכמה תחומים בחיים שלי- אני אפסיד מזה.

ולכן, לקח לי הרבה זמן להסכים לשלוח תמונה וגם כשעושה את זה לא מתה על זה.. אבל מבינה שזה מרחיב אופציות.

ואז היא קובעת לעצמה ז'אנר מסוים של אנשים או סגנונות שהיא עובדת איתם.

אבל אני לא שדכנית אלא חברה/שכנה/מכרה, ואם יש לי רעיון שנראה לי מתאים בפוטנציאל אני ממש לא אמנע מלהציע כי "אני לא מתעסקת עם תמונות"... למה למנוע משהו שיכול להביא טוב כי קצת לא נוח לי?

חוץ מהעובדה שהם לא עושים משהו רע, אלא משהו שאני לא ממש מסכימה איתו ולא הכי נוח לי איתו..

והענין באמת תלוי מאד בסיבת הבקשה.

אם האדם רוצה לעשות "מבחן יופי", אז באמת לא ראוי. שייפגש, יראה את האדם כחלק מהמכלול, וזהו.

אבל יש גם צד של "טביעת עין" לפעמים. אדם רואה אם זה הטיפוס ששייך אליו או לא.

בהיות שלצורך החלטה על שידוך זה מותר עקרונית - 

אז אולי הפיתרון במקרה כזה, של מישהו שאת מעוניינת לפגוש והוא רוצה דווקא תמונה מקודם (למרות שלפעמים זו אכן מסננת נכונה), הוא לבקש מראש התחייבות שהוא מוחק את התמונה אחרי שרואה ומחליט, לא מעביר הלאה.

וכמובן, אפשר להעביר תמונה של מראה הפָּנים בלבד. יש גבול..

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!