@מדרשיסטית20

(שתתייג את @בינה? 🤭)

באמת הלאינו אותך;)

רק שבאופן טבעי פרקתי את הפק"ל על תהפוכותיו האחרונות...

1. לא היה נראה לי הרעיון שמישהו מעיין בי, לא נראלי הכי ראוי בכל מקרה

2. לא עושה לי טוב לחשוב שמישהו בוחר לצאת איתי כי הוא ראה אותי... תשקיע תבזבז ערב תראה קצת הקרבה כשאתה לא באמת יודע... 

דילמה בכללי שלא נראה לי שהיא רק שלי... אני לא תמיד בטוחה ב100% שבחור ממשיך איתי כי הוא באמת רוצה בי. אולי סתם בא לו על המראה? אז גם מראש לתת לו תמונה ולהוריד את המסננת הזאת?

3. תמונה היא בסופש"ד כלי שמבודד נטו את ענין המראה. אין לתמונה אישיות, אין לה יכולת להציג את עצמה ולא להגיב. כלי מושטח וחומרי שעלול לבסס קשר מושטח וחומרי (אפילו שזה כבר הופרך בהתחלה)

ועוד

יותר מעניין אותי בכל מקרה אם אנשים חושבים כמוני שזה קצת פוגם בקשר ובבסיס שלו...

או כאלה שכן מבקשים תמונה, מה הם מוצאים בה...

ואציין שהתכוונתי לחשיבות של לראות את הדברים בכללותם, לפגוש את המראה בתוך מפגש לא דומה למפגש עם תמונה דוממת ופיקסלים... החיבור למראה עצמו חשוב משני הצדדים. אני פשוט די במחשבה שניתן וחשוב לדחות אותו לדייט עצמו

אני אגע בהכל ביחד לרגע כי היה נראה לי שמשהו שזור בכל הסעיפים:

ההנחה שבחור שמעיין מאוד בתמונה שלי הוא בהכרח "בחור לא טוב"/ "מהסוג הזה.."- מראש לא נראית לי, יש בחורים איכותיים ביותר שיעיינו בתמונה אם יתנו להם אותה. הם לא "השטחיים האלה" ולא "מסוג מסוים", אלא מראה חיצוני מדבר אליהם כמו לכולנו ולפעמים גם קצת יותר כי יש להם חוש אסתטי, השאלה אם אני אתן לזה מקום ואם אני רואה בזה משהו שראוי לזרום איתו. או אולי דווקא לשים לזה מחסום כי עקרונית יש ענין כזה שנקרא בכל זאת שמירת עיניים... ואם מישהו כל שהוא, הכי איכותי בעולם מבקש תמונה שלי זה לא שהוא הופך באותו רגע לרע בעיני אלא אני שוקלת בתוכי את השיקול הזה- האם לתת לו תמונה שאין לי מושג כמה הוא יחפור בה ואין לי מושג גם אם הוא ימחק אותה...

בנוסף גם אני לא חושבת שיש את הבחורים האלה שרואים מראה ומתעופפים ולידם יש את האלה שנשארים שקולים כי הם יותר עמוקים ויודעים להניח בצד את המראה ובלה בלה בלה... האדם הכי ראוי ועמוק ומהותי יכול להתבלבל ממראה ולרצות פתאום הצעה שעל פניו ולאורך כל הדרך היה ניכר שהיא פחות מותאמת אליו. לא כי הוא שטחי, אלא כי הוא ראה תמונה. וכי הוא אסתטי וזה דבר לגיטימי ומבורך.

לא ככ הבנתי את מה שבאת לומר ב2.. יכול להסביר?

ב3 אני מסכימה איתך וזה בהחלט צד

אבל זה באמת נכון שבחור שמבקש תמונה הוא בסוף בחור טוב. מה תעשה?

זה שהוא בוחר לבקש תמונה בסה"כ מעיד על הנהגה שמורגלת ויש מצב שהיא לא נכונה. מה זה משליך לגביי? זה אומר שהוא לא עמוק? שהוא בוחר להתמקד בחיצוניות? לא. אבל יכול להיות שאני אישית לא ארצה לרקוד לצלילי החליל הזה כי משהו בזה לוקח את הנשמה מההיכרות עוד לפני שבכלל התחלנו. זה מה שמפריע לי. לא שהבחור שטחי או לא מספיק מבין משהו... כי זה גם לא נכון.

והקו השרירותי שאתה מעביר בין מי שזה מעניין אותו לאחרים גם לא נראה לי נכון... יש הרבה שמאוד מחוברים לאסתטיקה ובוחרים לא לראות תמונה דווקא בגלל זה, והסיבה לחשיבות של התמונה לא תמיד עונה על צורך של בחורים שמראה כזה או אחר מרתיע אותם, זה יכול להיות נטו כי בא לו להראות קודם לחבר ולשאול אותו אם היא יפה מספיק... אני מתארת משהו כמעט מגעיל אבל זו דוגמה טובה למישהו שיכול לבקש תמונה לאו דווקא כי הוא לא יתחבר למראה כזה או אחר ולא דווקא כי זה אכפת לו... אכפת לו מחברים שלו...

עכשיו באמת אם מישהו ששם על מה שאני אומרת לו באמת ישאל לדעתי אתה צודק שאני אומר לו כנראה שראוי שהוא לא יבקש תמונה וינסה למצוא דרכים חלופיות לבדוק שאין משהו שירתיע אותו. אבל זה שבחור יבחר לעשות אחרת לא אומר בעיני שהוא לא טוב ולא תורני מספיק או וואט אבר- זה אומר שהוא נוהג בצורה שמהצד שלי- כמישהי שמחפשת מפגש אנושי ולא מצעד תמונות, יהיה קשה לי לזרום עם זה

אני מבינה אותך וזה גם הסבר מאוד רגיש בעיני. לדעת לסנן מראש דברים שכבר עדיף למנוע את המפגש כדי שלא יהיה מפח נפש לשני הצדדים...

אבל תמונה באמת יוצרת את המסננת הזאת? לא עדיף פשוט לומר לאנשים שיש דברים שספציפית מרתיעים אותך ולהיות מוכן לדברים שלא תוכל לקחת בחשבון? מקסימום פגשתי נשמה שהאירה לי בטוח בזירות מסוימות

ובקשר לחיבור שתיארת לפני שבכלל נפגשים- זאת קצת הסיבה שאני לא מרשה לעצמי להגרר לשיחה טלפונית בדייטים ראשונים ובטח לא לפני שבכלל התראינו... המפגש הטלפוני יכול בהחלט לייצר מצג שונה מהמציאות וחיבור מיותר

שהעובדה שכל כך חשוב ומפריע לך שתמונות שלך לא "יסתובבו" איי שם

מעיד על צניעות מדהימה שהלוואי על כל אחת לדעתי

צניעות זה באמת חלק מהשאלה כאן, אבל לא הכל.

והלוואי שנזכה לצניעות אמיתית..

בפורום אנונימי שתכלס אפחד לא מכיר אותך

מוכיח שזו באמת צניעות אמיתית

שהכיפה שאני מתכוון לסרוג לך בתאוריה מופיעה את הכוח הטרנסצנדנטי במישור הרוחני בצורה פאסיבית יותר 

מאשר במישור האל טבעי של האימננטיות הדואלית?

אף אחד לא מבקש תמונה? זה פשוט לא במושגים.

 (וגם אם כן, להתחיל לאיית אותיות של המייל, ואז לחפש מישהו עם אינטרנט, וכו')

בדר"כ הבחורים האלה גם יותר דוסים..

כמו שמרגש אותי באמת לראות דוסיות ודוסים בעולם... שמכריזים על זה בריש גלי ומראים שאפשר...

אבל עדיין זה לא משנה כי גם אם יש מליון כאלה בישיבה נידחת- את הסגנון שלי זה לא תמיד מייצג. 

זא גם אני דוסית ומחפשת דבר כזה אבל לא בטוח שממש יתאימו לי החבר'ה מהעולם הזה שאתה מדבר עליו... ואני לא בטוח אתאים להם.. 

אז השאלה- אם יוצא שבסגנון שלי זה כן לפעמים קיים ולגיטימי לשלוח תמונה, ואני פועלת אחרת- האם יש לזה מקום והאם הצורה העקרונית שבה אני תופסת את זה אכן נכונה... בינתיים נראה פה שרוב האנשים מסכימים עם התפיסה

לעשות קליפ במיוחד בשביל הבירור הקטנטן הזה.... 

אתה שואל באמת או בצחוק? כי התשובה היא לא. גם מביך וגם לא יודעת כמה זה באמת נותן את מה שחסר לי, שבסוף זה מפגש אנושי ואי אפשר להחליף אותו בסרטון.

מזכיר לי שפעם בטעות הראו לי סרטון עם בחור שעמדתי לצאת איתו ונכון שזה היה קצת סרטון שמספר קצת עליו, אבל ביאס אותי שהראו לי. רציתי לבוא נקיה למפגש.

בעיקר חתיכת השקעה על איזה מבוא למבוא לכריכה לעמוד שער...

ואם אתה מדבר על המקום האישי באמת מה שאני נוטה לחשוב הוא שבטבעיות זה אפילו לא שיקול בעיניי. זא ברמה הפנימית די ברור לי שבאופן אישי נכון לוותר על ענין התמונות וגם לוותר על הצעות בהקשר הזה... זה מה שהלב שלי אומר בכל מקרה

יכול להיות שהוא גם טועה, ויכול להיות שיש לי ראיה חד צדדית

ה"תרבות" הזו של בקשה (או יותר גרוע "דרישה") תמונות היא פשוט חולנית.

הרעיון שאפשר להבין משהו על בן אדם מכמה פיקסלים במסך היא חוסר הבנה מוחלט של הקמת בית בישראל.

וזה בלי להכנס לשוק הבשר שזה יוצר ובעיות צניעותיות בכלל.

לגבי כל סיפורי הסבתא על "אפשר להבין את הסגנון של האדם" - פשוט תשאלו את המציע.

אם לא מספיק אז תבקשו חבר\ה לבירורים. זה הכל.

נזכרתי בשרשור ישן (מה עושים עם הבנות שלא מעבירות תמונה? - לקראת נישואין וזוגיות)

וספציפית בתגובה הזו: מאוד לא מסכימה, בעקבות חוויה מזעזעת. - לקראת נישואין וזוגיות

שזה ממש מגעיל.

אני מצפה שאם באדם השני יש מאפיין חיצוני חריג, שמי שמכיר בינינו יגיד. (מתקשר גם לזה: יש לי בקשה לעולם - לקראת נישואין וזוגיות)

אני מבינה לחלוטין את אלו שמבקשים. זו דרך מהירה ופשוטה לסנן הצעות. בעיניי זה מעיד על סדר עדיפויות.

מצד שני, יש כאלה שלא מבקשים תמונה, אבל בתיאור של מה שהם מחפשים הם כותבים דברים כמו "רזה". (תראי בשרשור הזה: כשאת מקבלת כרטיס וכתוב שהוא מחפש מישהי רזה, - לקראת נישואין וזוגיות).

לכן בעיניי, מי שלא מסוגל לתת הזדמנות מעבר לחזות החיצונית, שיבקש תמונות מראש, ולא יצא לפגישות ויחליט להיפרד אחרי 5 דקות. ואלו שלא היו מסוגלים וקיבלו תמונה שלי ואמרו לא - חסכו לי זמן וכוחות. הפסד שלהם =)

ובואו נהיה כנים, איך שאנחנו נראים בגיל 20 זה לא כמו 40, ולא 60, ולא 80 ולא 100.

כשאנחנו מכירים אנשים לעומק, כשאנחנו אוהבים ומעריכים אותם - הם נהיים יפים יותר בשבילינו.

מסכימה לא צריך להביא תמונה אני לא מביאה תמונה!!!

מי שרוצה רק עם תמונה מפסיד

אני גם יוצאת בלי תמונה הרבה יותר בריא

אני לא חושבת שזה נכון המקום הזה של תמונות

החיצוניות מבחינתי היא לא המרכז החיים שלי!!!!

הכי חשוב מה האישיות 

לא אוהבת לשלוח תמונה שלי ורוב הבחורים שיצאתי איתם לא ראיתי תמונה לפני ואני שמחה על זה

הגישה שלי היא באמת להכיר בלי תמונות.. ואני באמת מאמינה בזה שזה יותר נקי, אמיתי וכל אחד מהצדדים ייתן צ'אנס אמיתי להיכרות ולא ישפוט לפי תמונה שראה בהתחלה

ואני עדיין מאמינה בזה,

ועדיין עם הזמן אני מבינה שאני קצת מפסידה מזה, ולכן החלטתי שאם יבקשו תמונה-אשלח

אני לא מתה על זה, ומסתייגת מזה.. אבל הבנתי שזה פותח לי אופציות.

אז אם לא מבקשים- אני לא שולחת

ומאוד מבינה אותך ואת הגישה שלך. לדעתי אם את רואה שיש לך עדיין הצעות והכל זורם- תמשיכי ככה ותפני לאוכלוסייה של בחורים שפחות או יותר גם בגישה שלך וזהו.. הכל אפשרי, ה' ישלח לך את הזיווג שלך גם בלי תמונה.

כשאת מדברת על אופציות שייפתחו אם תעבירי תמונה שלך-

לא עולה לך בראש המחשבה שאולי מי שמבקש תמונה לא יתאים לך?

חשוב לי להבין בעצם מה השתנה בתפיסה שלך לגבי זה (אם השתנה)

אני לא חושבת שמי שמבקש תמונה בהכרח לא מתאים לי

אני מבינה גם את אלה שמבקשים.. זה עוזר להם לסינון ראשוני

ויש כאלה שעברו חוויות לא נעימות עם מראה של בחורה שיצאו איתה ורוצים לחסוך לעצמם..

שוב, אני לא בגישה הזאת אבל יכולה מאוד להבין גם את אלה שכן.

ויש בחורים מצוינים ואיכותיים שכן מבקשים תמונה.. לכן אני מקבלת גם את זה.

ובתפיסה שלי- בכללי אני בנאדם מאוד שמרן ולא מעניין אותי לאן העולם מתקדם (טכנולוגיה, אופנות שמשתנות כל יומיים וכד') ולכן הגישה שלי ככה גם בנושא התמונות.. אבל הבנתי שאם אמשיך ככה בכמה תחומים בחיים שלי- אני אפסיד מזה.

ולכן, לקח לי הרבה זמן להסכים לשלוח תמונה וגם כשעושה את זה לא מתה על זה.. אבל מבינה שזה מרחיב אופציות.

ואז היא קובעת לעצמה ז'אנר מסוים של אנשים או סגנונות שהיא עובדת איתם.

אבל אני לא שדכנית אלא חברה/שכנה/מכרה, ואם יש לי רעיון שנראה לי מתאים בפוטנציאל אני ממש לא אמנע מלהציע כי "אני לא מתעסקת עם תמונות"... למה למנוע משהו שיכול להביא טוב כי קצת לא נוח לי?

חוץ מהעובדה שהם לא עושים משהו רע, אלא משהו שאני לא ממש מסכימה איתו ולא הכי נוח לי איתו..

והענין באמת תלוי מאד בסיבת הבקשה.

אם האדם רוצה לעשות "מבחן יופי", אז באמת לא ראוי. שייפגש, יראה את האדם כחלק מהמכלול, וזהו.

אבל יש גם צד של "טביעת עין" לפעמים. אדם רואה אם זה הטיפוס ששייך אליו או לא.

בהיות שלצורך החלטה על שידוך זה מותר עקרונית - 

אז אולי הפיתרון במקרה כזה, של מישהו שאת מעוניינת לפגוש והוא רוצה דווקא תמונה מקודם (למרות שלפעמים זו אכן מסננת נכונה), הוא לבקש מראש התחייבות שהוא מוחק את התמונה אחרי שרואה ומחליט, לא מעביר הלאה.

וכמובן, אפשר להעביר תמונה של מראה הפָּנים בלבד. יש גבול..

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.