גם "לא יודע"/"אני חושב עדיין" זאת תגובה, זאת התייחסות..

אחדד את הנקודה החשובה - יש התנהגות שהיא ראויה ויש התנהגות שאיננה ראוייה. 

אפשר לומר מה היא ההתנהגות שאיננה ראוייה ולתת אמפתיה לצד שנפגע כאן - גם בלי לשפוט אותו בכלל בכלל.

ולשלוח הודעה זה בודאי דבר טוב.

יש חוק לא כתוב.

הגבר צריך ליצור קשר תוך 24 שעות (עם קצת חריגות, נניח שישי למוצ"ש).

צריך יותר זמן לחשוב? תשלח הודעה. תגיד את זה.

אני יושבת ליד הטלפון כל היום מחכה.

וזה שיצר איתי קשר אחרי דממה של שבוע - גם אם הוא היה רוצה להמשיך, מבחינתי זה ממש לא אופציה.

שכחתי כבר ששני הצדדים יכולים ליצור קשר...

ברור שצריך להיות בגבולות הסביר - אם למשל עבר שבוע והוא לא יוצר קשר, כנראה הוא באמת החליט להתעלם.

אבל לגמרי יכול לראות מישהו שטעה ולא התקשר ביום שאחרי

קרה גם לי כשהייתי סופר טירון - התקשרתי אחרי יומיים. ביום שאחרי היה בלגן ונסיעה לא מתוכננת ופתאום מצאתי את עצמי בלי פניות לשיחת טלפון... וכשהתקשרתי, קצת באיחור, היא נעלבה כל כך.

ובהקשר זה -

דרישת הזמינות לדייטים היא די מטורפת. אתה צריך להגיע פעם-פעמיים בשבוע לאירוע כשאתה במיטבך, לבוש יפה, אחרי מקלחת, לשבת לכוס קפה בנחת בעיר לפי דרישת הלקוח... להחליט תוך 24 שעות ולהיות שלם רגשית עם ההחלטה.

ברור שיש בנות יותר משחררות או משתתפות בהוצאות/נסיעה, וברור שגם מבנות יש דרישות רבות ומגוונות והן יכולות להזדהות, אני מציג את זה מהצד שלי

מה גם, שהסיפור נלקח כפגיעה אישית.

אבל מצד שני, אם את אומרת "אני אשה, אני לא צריכה לשלוח לו הודעה" את קצת בחרת בזה

אם שלחת לו הודעה "הי דוד ערב טוב אם נוכל לדבר הערב אשמח" / "הי דוד בוקר טוב היה לי כיף בפגישה איתך אתמול ואשמח לדבר בקשר להמשך" / "הי דוד בוקר טוב אתמול חיכיתי לטלפון ממך, אשמח אם נוכל לדבר" - או כל ווריאנט אחר, והוא פשוט התעלם, זאת התעלמות.

אבל אם הוא חשב להתקשר בערב ובסוף לא יצא לו, אני לא רואה למה בחור צריך להתייחס לשיחת טלפון כ"יהרג ואל יעבור" ואילו הבחורה יכולה רק לקלל בשקט.

רק לדוגמה - לא מזמן יצאתי עם מישהי, יום אחרי זה היה לי יום מאד עמוס עם נסיעות וכו'. היא כנראה החליטה בשלב הפגישה או למחרת בבוקר שלא להמשיך, ואני הייתי צריך לפנות זמן באמצע נסיעה כדי להתקשר בנחת רק כדי לשמוע את זה. אני אישית מאמין ש-אם את בטוחה שזה לא, שחררי את הבחור, כמה שיותר מוקדם (כן, תתקשרי אליו בבוקר, "יש לך כמה דקות?" ותסבירי שאת מחפשת בחור בגובה 180 ומצטערת) אבל אני מבין שלפעמים זה יוצא קצת חסר התחשבות. אבל לכל הפחות לשחרר את הבחור מלשאת על כתפי הזמן שלו את כל העומס של הכבוד העצמי שלך

בקשר לשאלה שלך - נכון, הוא יכול לעדכן "לא יהיה לי נוח לדבר היום", אבל גם היא יכולה לשאול אותו

"ותסבירי שאת מחפשת בחור בגובה 180 ומצטערת"

היית רוצה שיגידו לך את זה?

זה לא היה מעצבן אותך (כי זה משהו שאפשר לברר לפני די בקלות, ואולי זה בכלל בא לכסות על משהו אחר)?

ויותר עקרוני - זה לא משהו שתלוי בך, אז זה לא שאתה יכול להשתפר בפן הזה...

כמובן לא רלוונטי

באותה מידה הייתי יכול לכתוב "ותגידי לו שאת רוצה בחור עם שער טבעי ולא אחרי התקרחות רבתי והשתלת שער"

או "ותספרי לו שאת מאד מעריכה את תהליך התשובה אבל לא רוצה לצאת עם מישהו בחופשה מהכלא"

ניסיתי לקחת דוגמה שהיא יחסית טריוויאלית מבחינת המשקל הרגשי שלה, זה הכל.

קיימת ציפייה טבעית ולא רק ציפייה אידיאולוגית. להיות בצד שמתקשר יש לזה 'חסרונות' ויש לזה 'יתרונות'. גם להיות בצד שמתקשרים אליו יש לזה 'יתרונות' ויש לזה 'חסרונות'. דרך ארץ זה לשים לב לחסרונות של הזולת להתחשב בהם כמידת האפשר. שלח הודעה.. מה צריך יותר מזה?

אני לא חושב הדרישות השונות נובעות מנורמות אלא מכורח המציאות.. כדי שקשר יפתח הוא צריך ששני הצדדים יהיו במיטבם והוא מצריך זמינות ופניות נפשית (שהיא גם לא תמיד דבר פשוט).

אני לא חושב שזה מוסיף מוטיבציה מתי שתופסים את זה כדרישות.

ולכן בחור שיופיע לדייט עם חולצה מלוכלכת והבחורה לא תרצה אותו, זה מובן לגמרי

או אם הוא ירצה לצאת לדייט פעם בשבועיים

אבל זה לא זלזול. זה התנהגות של בן אדם סביר שלפעמים התלכלכה לו החולצה בארוחת צהרים והוא מגיעה לפגישה ישר מהעבודה

כנ"ל לגבי הטלפון. אם הבחור יכול בקלות להרים טלפון ולדבר איתה, זה נהדר.

אבל אם הוא לא עשה את זה, אין פה שום פגם מוסרי מהותי. אסטרטגיה לא נכונה - בהחלט.

כמובן, אני בפועל כן מציית לנורמה. אבל אני לא חושב שבחור שהתקשר באיחור של יומיים הוא אדם פגום מוסרית.

ואתייחס לתוכן דבריך -

אני לא מדבר על מוסר ברמה הפילוסופית מה ראוי ומה לא. גם לי לא אכפת מהנורמות האלה או מהעקרונות שהם מציגים באותה מידה שלך לא אכפת מהם ברמה העקרונית תיאורטית.

אמנם, מה נעשה וכבר יש נורמה והיא כבולה לנורמה ביחס ריגשי כלפיה.

ולכן אם הוא מודע לכך שע"פ הנורמה מצופה ממנו להתקשר והוא לא מתקשר זה לא ראוי, כי זה אומר משהו (!) והוא לא יכול להתעלם ממה שזה אומר ע"פ הנורמה. יכול להיות שני דברים - א. הוא לא מודע לנורמה החברתית ביחס לתפקיד שלו. ב. הוא מודע ולא מתחשב בכך. במידה והוא מודע לנורמה ולא מתחשב בכך, אז המעשה כשלעצמו לא ראוי. הרי אם לדעתך היא מצפה שתתקשר או שתשלח הודעה והיא תלוייה בזה למה שתשאיר אותה במצב הלא נעים הזה? סוף סוף היא מחכה לזה - מאי נפקה מינה אם זה בגלל נורמה או בגלל עניין אחר?

במידה והוא לא מודע לנורמה אז זה ממש מוזר :S

ואגב, נראה לי שהדברים הללו הרבה פעמים לא רק בגדר נורמה מנותקת. לצד הנשי לפעמים יש יותר עומס ריגשי ביחס לסיטואציה ואם אפשר להתחשב בזה זה טוב. ואם יש עומס לצד הגברי - גם טוב להתחשב בזה. גם גברים רוצים שיראו בהם התעניינות אבל מטבע הדברים בהרבה מקרים שמוצאים במציאות לגברים יותר קל להביע התעניינות ולשלם את המחירים עליה (וגם להם זה לא פשוט, נכון).

ומה נעשה שגם בלי נורמה חולצה מלוכלת זה לא אסתטי וזה מרחיק באופן טבעי גם בלי נורמה. ועוד כמה דברים שכתבת מקודם (לבוא בצורה מיטבית, להפגש מפעם לפעם תוך זמן קצר) הם לא נראה לי בגדר נורמה אלא בגדר טבע אנושי.

עוד קצת בקשר לטרימינולוגיה, כמו שכתבתי - צודק, יכול להיות שהוא אנוס ויכול להיות שממש קשה לו - לקראת נישואין וזוגיות אני משתדל לדבר על המעשים ולא על האנשים.

כל מה שציינתי היה שבפועל יש עומס משמעותי מאד מבחינת הדרישות מהצד הגברי (והדרישות של הנשים מעצמן בקשר ללבוש, אבל זה סיפור אחר)

ושאני חושב שמי שלא פעל בהתאם לנורמות האלה הוא לא אדם פגום מוסרית.

האם הוא יכול להיות אדם פגום מוסרית? כמובן.

בדיוק כמו שהוא יכול לגנוב טלפון כדי להתקשר אליה, הוא יכול גם לא להתקשר אליה בזדון וכדי לעצבן אותה. אבל אני התייחסתי לשאלה האם בלי לדעת פרטים אנחנו יכולים לשפוט את האדם או המעשה כמעשה לא ראוי.

בקשר לשיפוט של אדם מול מעשה - אני חושב שלא שייך לשפוט מעשה. שיפוט על מעשה רלוונטי בהקשר מלא, שזה כולל מה היה לפני זה, מה היתה הכוונה, מה הוזנח ומה נעשה בזדון. אם חלק מהמידע הזה חסר, אין מה לדבר על שיפוט.

ולכן כל שיפוט יהיה רלוונטי רק על אדם.

בנוסף, אם אדם עשה מעשה מסוים, האמירה שהמעשה לא ראוי היא שיפוט על האדם. פשוט כי הוא עשה אותו. לכן לא שייך לנתק.

גניבה זה מעשה לא חיובי. ההקשר הכולל מצריך כדי לשפוט בנאדם אבל האם מעשה הוא חיובי או לא - אין צורך בהקשר כולל.

גם אם הבנאדם גנב והוא היה אנוס ביחס לכך - זה לא יהפוך את המעשה למעשה טוב. המעשה ישאר רע, אולם לא נשליך ממנו על טיב מוסריותו של האדם אך המעשה נשאר מעשה שלילי לא ספק. לחלופין אם בנאדם עשה מעשה לא טוב בשוגג - לא נשליך ממנו ממש במלוא חומרתו על טיב מוסריותו של האדם.

כן! אפשר וראוי לדון על מעשים כשלעצמם!

התעסקות בקנה מידה ערכי איננה מחייבת שפיטה של מאן דהו, זה נראה לי עקרון מאוד חשוב.

כמו שאני יכול ללמוד משפטים בלי להיות שופט, כך אני יכול ללמוד על טיב מעשים בלי לראות את עצמי בעמדה של שפיטה כלפי מאן דהו.

כמו כן - מי שעושה מעשה שלא מתחשב ברגשות הזולת, הוא עושה מעשה לא טוב. גם אם בהקשר הכולל אי אפשר להשליך את טיב המעשה לטיב מוסריותו של האדם עדיין המעשה טומן בחובו משמעות כשלעצמה ללא קשר לאדם.

אני אישית לא דיברתי על דרישות, דיברתי על נורמות, אלו שני דברים שונים - נורמה אומרת שמעשה מסויים גורר מסר מסויים שהוסכם בצורה חברתית. נורמות משמשות ככלי לתקשורת הדדית. דרישה היא צפייה מחייבת להתנהגותו של הזולת - והיא דבר אישי לחלוטין שלא תלוי בהסכמה חברתית. וקיום נורמה לא אומר בהכרח שזה באה מתוך רצון למלא דרישה של גורם חיצוני.

גניבה היא בהגדרה מעשה אסור. אין מה לשפוט שם, זאת ההגדרה.

בכל מקום שבו יש שני צדדים, שיפוט על המעשה הוא שיפוט על האדם שבחר בו

לא, נורמה לא אומרת שמעשה גורר מסר.

נורמה אומרת שמעשה מסוים הוא הנורמלי, המצופה ממך.

אלא אם זה מעשה שמיועד להעביר מסר - נפנוף ביד לשלום, למשל.

אבל טלפון יום אחרי לא נועד להעביר מסר. הוא בסך הכל נורמה שמקילה על ההתנהלות של אנשים.

אני הסכמתי איתך -ועל זה כתבתי שזה בדיוק אותו דבר - שדרישה של גורם חיצוני הופכת את זה למעצבן ממש.

אבל גם בלי דרישה חיצונית אלא כנורמה, אלה נורמות תובעניות (תביעה=דרישה, כמה מפתיע), ולזה התייחסתי.

יכול להיות שלא אגיב לתגובה שלך כי אני מרגיש שהשימוש שלנו במינוחים הוא כל כך שונה שזה יוצא שיח חרשים ואז יוצא שזה סתם כילוי מילים לריק.

אני חושב שאת הנקודה שלי כבר העברתי.

מבחינתי אדם שנפגש איתי לצורך יצירת מערכת יחסים זוגית, ולא יודע אך לתקשר, לוקה.

תקשורת מבחינתי זה להגיד (אפילו בפגישה עצמה) - מחר יהיה לי יום עמוס ולא יהיה לי זמן.

זה להגיד - אני צריך קצת זמן לחשוב אם מתאים לי פגישה שנייה.

אם קבעת לאסוף טרמפיסט ואתה מתעכב בחמש דקות, ברור שזה סבבה.

אבל אם אתה מתעכב בשעה, זה לא ברור שתעדכן אותו? יש כאן אדם שתלוי בך, שמצפה לך וממתין לך.

בעיניי זה אותו דבר בדייטים, אני מצפה שהוא ידע שאני מחכה לו - לאיזושהי צורת תקשורת. ואם הוא לא רואה את זה, כן, אני רואה כאן פגם מוסרי. כמו לאחר שעה לטרמפיסט בלי להודיע.

יש מקרים שבהם אכן לא מתאפשר להתקשר וזה לא מתוכנן ולפעמים אפילו לא ידוע מרגע לרגע. קרה לי בעבר.

יש מקרים גבוליים, שבהם לא ברור מה מצופה.

אדם כשלעצמו - טוב יעשה אם יכבול את עצמו למינימום של הנורמה, ויותר

אדם ששופט אדם אחר על מעשיו - לא יודע באיזו סיטואציה הוא היה, מה הנחות היסוד שלו, מה הוא ניסה לעשות.

כאדם שנמצא בדייטים לא שנה ולא שנתיים, אני מגלה שוב ושוב עד כמה לאנשים יש ציפיות שונות בתכלית - מהתהליך, מההתנהגות של הצד השני... אז לדעתי לא נכון למהר לשפוט

ונראה לי פשוט שבעניינים רגשיים כאלה צריך להתחשב שבעתיים

בעיקר אם הוא זה שיזם את זה

אבל, חשוב לי לציין, שתכלס את גם היית יכולה לשלוח לו הודעה אם את רואה שהוא מתמהמה.. 

נראה לי עדיף לעשות את זה מאשר לשחק את המשחקי אגו הקטנים והמטופשים האלה

קודם כל תודה למי שהגיב, לא ציפיתי שיתפתח כזה דיון..

קודם כל לגבי שליחת הודעה בחזרה , לא עושה זאת בכלל.

עברתי אימון זוגיות עם מאמן שהדריך , הוא וגם עוד כמה ששמעתי

שהטלפון אחרי הדייט הראשון , שמור לגבר.

הוא זה שצריך באמת ליצור את התקשורת הראשונית, לחזר ולהראות שבאמת רוצה.

כל גבר יודע זאת.

מה שגם עשיתי זאת פעם, והבחור הואיל בטובו לענות ולעשות לי טובה

שייצא איתי לדייט שני.

לגבי הבחור המדובר , רק אחרי שעדכנתי את השדכנים מה קרה, נזכר ושלח הודעה( רק אחרי מספר ימים )

שזה לא מתאים. וואלה? תודה באמת.

כל ההעלמויות האלו שכל כך כואב לי, לא בא ממשחקי אגו, האגו שלי

לא כזה שביר שבגלל שהוא לא רוצה אז זה סוף העולם.

פשוט כואב שאין דרך ארץ אחד לשני ברמה הכי בסיסית.

לכולנו יש משא כלשהוא, אם בריאותי, משפחתי, ושאתה מפנה את כל זה

ובא לדייט פתוח ובמוכנות להשקיע ובתקווה להקים בית ומקבל אחר כך חומה

בלי שום הצדקה, זה מפריע.

אין חמלה, אין דרך ארץ.

מילא כמה בודדים היו עושים זאת אבל זו כבר תופעה גורפת. 

זה קרה גם לחבר שלי שיצא לדייט ראשון עם מישהי ואחרי הדייט הבחורה נעלמה, לא הגיבה להודעות ולא היה אפשר להשיג אותה. מסכן לקח לו כמה ימים לקלוט שהיא מנפנפת אותו. 

בלי קשר למקרה שלך, שאצלך היה מדובר בבחור לא צעיר שכנראה נעלם בכוונה. בחורים צעירים שרק התחילו לצאת לדייטים לא תמיד יודעים את הכלל שהם צריכים ליצור קשר אחרי דייט ראשון. ולפעמים הם גם בכלל לא יודעים שאמורה להיות שיחה "רשמית" אחרי הדייט האם ממשיכים או לא. זה לא כזה מובן מאליו לכולם. לפעמים הם פשוט לא יודעים מה צריך לעשות אחרי הדייט, האם הוא צריך ליצור קשר, האם הוא צריך לחכות שהבחורה תיצור קשר, האם לדבר כבר בערב ישר אחרי הדייט או לחכות למחר או לחכות כמה ימים, האם הוא צריך לומר במפורש שהוא רוצה להמשיך או שפשוט ממשיכים את הקשר בלי לומר כלום, ולהפך אם לא רוצים להמשיך צריך להודיע או שלא אומרים כלום, או שמדברים בכלל בסוף הדייט האם ממשיכים לדייט שני או לא. יצא לי לא מעט פעמים להסביר את הדברים האלה לחדשים בתחום. ולמזלי מישהו הסביר לי את זה עוד לפני שהתחלתי לצאת לדייטים, ככה לא עשיתי שטויות בעצמי. 

למי שמכיר את הכללים זה אולי יראה מוזר מה יש להתלבט. לכאורה ברור שצריך לעשות יום אחרי הדייט שיחה רשמית האם ממשיכים או לא, והבחור יוזם את השיחה. אבל מי שלא יודע מה נהוג, יש גם היגיון בדרכי פעולה אחרות, ולא תמיד יודעים מה נכון לעשות. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון