מה אני משוגע?

ח"ו, עדיף כבר להסגיר תצמי לשב"כ!!

כל "ארץ מולדת" תעבור לשם עם שאלות של "איזה נשק יכול להרוג יותר מחבלים?"
                                                        "איך אפשר לבנות משתיק קול?"
                                                        "צינור 0.5 צול זה טוב לקנה?"

אתה קונה יריחו, למרות שלא היית מתנגד לגלוק 17...
(סתם ניחוש פרוע ^^^ )

אפשר לנצלש את ה"פורום צבא ובטחון" גם ככה הפורום הזה מת....

נשק זה די כבד- לא?

ממה שאני הבנתי- תקנו אותי םא אני טועה- זה להסחב כל החיים עם איזה קילו-קילו וחצי ציוד על המתניים

נכון שזה אל הרבה ביחס למה שהתיק-גב יכול להיות...

וזה לא הרבה ביחס לאיזה משקל הדיאטה יכולה להשיל

אבל זה לא מעט להסתובב איתו כל יום כל החיים -לא כולל שאר מה שסוחבים....

איך מסתדרים עם זה?

יש דבר כזה אקדחים שמיוחדים לנשים- פחות כבר ואני לא יודעת מה?

(יש מכוניות שהידיות שלהן מעוצבות כדי שיהיה מקום ביידיים לציפורניים- שלא ישברו מכל פתיחת דלת )

אולי זה הפתרון- להסתובב עם נשק- ככה המשקל והמאמץ- יעזרו פעילות ספורטיבית על כל שעל --וככה נשיל את הקילוגרמים שבמקומם נסחוב אקדח...

אלא אם כן מישהו כבר תפס את התפקיד.. |חושש|

יאללה שיגיע כבר גיל 20! נעשה רשיון!

אפשר לעשות גם לפני...

[לאיזה סוג נשקים את רוצה לעשות?!]

א. תלמדי לשרשר

ב. אל תדחפי -יען כי -

ג. כבר הצענו את המשימה למישו אחר... http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t345473#4233735 
ד. ואל תנסי לחטוף לו. אני יודעת שאת אישה-אישה ולכן את יותר מוכשרת... אבל אנחנו בעד העדפה-מתקנת לבנים

ה. ואם בכלל את לא יכולה להוציא רשיון נשק- מה יש לך לנהל פורום שכזה?!?! חלומות... חלומות.....

ו. שתעני לי איך מסתדרים עם המשקל של כלי שכזה בחיים....

ז. אדמיננו טרם נתן את דעתו וקולו לרעיון -ואני לא מתכווונת לומר לו מה לחשוב על זה!! (הוא יבין לבד... )

ח. נכון את גאה בי שהגעתי עד הלום?

ט. לכי ללמוד יש לך מבחני סמסטר

י. כל האמור לעיל לא  גורע מאהבת ישראל שלמה שיש לי אלייך

יא. מה יהיה על הפורום שלנ"ו שלי?!?! תגנבי לי את כל האנשים? לא רוצה!!! (הייתי חייבת לחתום באגואיזם קטן)

א. אני לא סובלת שכל השרשור זז הצידה, לכן שרשרתי בצורה הזו!! |יודעת לשרשר|

ב. ג. ד. אינבעיה, רק תזכרי שאני יודעת כמה אחראי הוא! והוא לא! 

ה. לפעמים חלומות מתגשמים.....

ו. מורידים במשקל של הבטן, ומוסיפים ת'אקדח לחגורה... חוצמיזה תלוי איזה סוג נשק את קונה...

|מרגיש גאון אחרי שקרא בעקבות השרשור הזה טונות מידע על נשקים|

ובכ"ז- לגבי סוגי נשקים- תשאלי את שלוות!

ז. אני סומכת עליכם שסינכרנתם ביניכם עמדות..

ח. i'm always proud of you... (ותסלחי לי אם שגיתי, ישראלית בכ"ז)

ט. |סטלנית| למה אני?? לכי את לקרמק!

י.

יא. את יודעת שזה פורום הבית שלי, אני לעולם לא נוטשת ולא אנטיש אותך..

כשהערבים יוציאו את הנשקים שיש להם כדאי שיהיה לנו עם מה להגיב

אז ככה,
קודם כל אני מבקש לציין שכל קשר בין הנכתב כאן למציאות מקרי ואין לאיש רשות לעבור על חוקי מדינת ישראל.

צדיקה- א. נשק זה לא ל"הסחב", אם את קונה נשק כדי "לצאת ידי חובה" אז תרדי מהעניין!
             ברגע האמת (שלא נזדקק) הוא לא יועיל לך יותר מידי...

             לפני שרצים לקנות נשק צריך ללמוד (במסגרת חוקית בלבד!) איך להשתמש בו, מה לעשות באיזה

             מצב, מתי עדייף לא לירות אלה להתקשר 100/ מוקד ביטחון קודם...
         ב. אין דבר כזה "אקדח נשים"! (מנפץ מיתוס!!)
            יש אקדח עם קת קטנה, קל משקל, קטן מימדים, קל לדריכה
            אישה שתירה 20 מטווחים של חמישים כדורים כל מטווח תוכל לירות בכל קוטר (גודל תחמושת)
            שהיא תירצה, לדוגמא- אני מכיר אישה בשנות ה40 שיורה עם S&W "0.45 (זה ענק!!!!)
            ובחורה אחרת שיורה עם 9 מילמטר (S&W) קטן כ"כ שהוא נכנס בגודל של כף יד וחצי (שלה)
            אז אין דבר כזה "אקדח נשים" יש אקדח שמתאים לצרכים של היורה (שאלות אישיות  והתאמה לא אצלי!)

           [מ 500 גרם ועד 1.5 ק"ג, וכן, יש עוד מלא ]

           סליחה שקיצרתי בתשובה פשוט לא כ"כ הבנתי אם יש לך שאלה ספציפית או לא..

עדיאל- נשר המדבר VS קלצניקוב, קלצ' מנצח

         גלוק (תשלים מספר) VS קלצ', שוב קלצ' ניצח...
        צריך יותר מ"עם מה להגיב" צריך איך-כמה-מתי! לא רק שיהיה איך...

אלירז- את רוצה לרמוז משהו על האחריות שלי?! =מתחמם=
         אם המיומנויות שלי, הייתי ממליץ לך לחשוב שוב על הרמיזות שלך

משלא יהיה כלל

ובלי ידע (חוקים/ פקודות, טווחים..) ולא עלינו "זכו" במקרה הטוב לביקור ארוך בבית משפט

ובמרקה הרע עשו יותר נזק מתועלת...
אני לא ח"ו אומר "שב ואל תעשה עדייף.."

אלה, חשוב לך לחיות בראש מורם?

תפתח ספר/ מחשב/ תעשה קורס או 2 ותלמד איך לחיות חכם בראש מורם!!

לנו ויוציאו את הנשקים מהבוידם ויש להם מלא.. אז כבר רובם התפכחו ולא יהיה בג"ר כי אם סנהדרין

לא על מציאות אחרת, היום יש חוקים ומי שלא יודע אותם יכול ח"ו להמצא במציאות לא נעימה...

ומעל במה זו אני קורא לכלל אזרחי מדינת ישראל, שימרו על החוק ועל זכויותכם!!

א. יצאת חכם מכל הניסוח

ב. על קוראינו הנכבדים אנשי השב"כ מוטלת מהשימה להשיב- מה הקשר של כל זה לנישואין וזוגיות?

ג. אם כבר דיברנו על זוגית- אם לאחד מבני הזוג יש נשק- האם ראוי שלשני גם יהיה רישיון\יכולת\\\? (או שמא נשים את זה לא כשאלה אלא כאמירה- ראוי!)

ד. אין חובה לשאת נשק- לכן זה לא הסחבות

אבל כל דבר שיחסית כבד ונושאים לכל מקום- זה הסחבות... אפילו סוודר (אמרה הפולניה)

ה. אולי אין אקדח נשים- האם יש אקדח ייעודי לבלונדיניות?  אני מקווה שכן... (קדימה להריץ  בדיחות בלונדיניות-נשק וכולי)

ו. זה לא ממש פייר לכתוב 0.45" בהשוואה ל 9 מ"מ.... לא ממש הולך ככה...

אם זה מבחינת סליחה שקיצרתי --אני מפחדת לדעת מה התשובה אריכות....

ז. כמה יותר ספציפי צריך להיוץ? אקדח לא קונים ביום אחד.... חושבים על זה .. שומעים על זה.. מגלגלים את זה במוח..

יום אחד קמים ועושים- בבת אחת...

ח. למול כל מה שיש לערבים מתחת לבלאטות- אנחנו נצטרך קצת יותר ממטוסים+טנקים+לא יודעת מה..

אז אפשר להשאיר אותם לטיפולם המסור של מיטב חיילינו בצהל (כאן המקום להצדיע לאות הערכה)

ט. ילדים לא לריב לי בפורום בשביל זה יש שיחה אישית

י. שהחיינו והיגיענו עד הלום

יא. מעניין מי תהיה זו שתגיד לי "די!"

אם כבר ע"פ סעיפים...

א. תודה!!

ב. כל עוד אין קריאה לעבור על החוק אין בעיה בדיון (כמות המיידע זמסתובב חופשי ברשת כ"כ גדול שאי מצב לגלות כאן איזה שהוא חידוש בליסטי מדהים)

ג. לא מחייב, כל מקרה לגופו...

ד. זה לא הסחבות, זה "השתדלות", כמו סוודר ואם את אומרת על סוודר "הסחבות" אני מתחיל לחשוש שאת כבר לא כ"כ פולניה 

ה. אקדח לבלונדיניות זה קל, מה הוא האקדח האהוב על בלונדיניות? "וולתר PPK"!!

(צוחק מבדיחות של עצמי!! הסבר- זה האקדח שגיימס בונד משתמש בו ברוב הסרטים..)

ו ז. מה רצית שאני יגיד לך "מתאים לך אקדח שחור קטן עם כוונות שפולניה יכולה לתפעל"?
להבין באקדח שקונים זה פי 2 יותר קשה מלבחור בגדים/ להתאים איפור.. (מניסיון של קרובות משפחה שיש להם גם, בגדים-איפור-בגדים-אקדח-איפור-בגדים-איפור)

ח. =מצדיע לצה"ל=

לתשובה א שלך עדיף תמיד להתקשר 100 אחרת תעוף לכלא במדינת הגמדים רעש מהומה במקרה והיית צריך לירות אז כדי שיהיה לך תירוץ טוב טוב בשביל לפסק את השמאל הקיצוני!

לתשובה ב' גם גבר יכול לירות ב 0.22 או 9 קצר אבל קוראים לזה אקדחי נשים בגלל שזה לנקבות ונכון שיש גם גברים עם כאלה אקדחים אבל הם לרוב נקבות !

ג]אישה שתירה עם 0.22 את כל המטווחים ואז תירה יום אחד עם נשר המדבר 0.5 אז סביר להניח שהאקדח יעוף לה בגלל שהיא רגילה להדף מסויים או שיכאב לה והירי יהיה הרבה הרבה יותר איטי! ומה קשור השוואה בין AK47 לגלוק תשלים מספר זה רובה סער וזה אקדח איך הגעתם להשוואה הזאת בכלל

ד]לא קראתי את כל התגובות ומה שכולם כתבו רק את זאת בגלל ששלחו לי את זה בשיחה אישית!

עם היכרות של כל אחד מהצדדים-

אני יודעת שאתם הולכים להינות!!

אה-

פורום נשקים- נועד לשניכם!

אבל תאמת חשבתי שתקפוץ פה איזה מישהי שמבינה בנשק ומשם תבוא לכן הישועה...

אבל אתן שדכניות מהוללות הסתדרתן יפה מאוד עם הניצלוש ולו הקלוש לנושא השדכנות 

צדיקית.. דברי איתי! משהו טוב!!

להזכירכם- המשימה לקשר את הדיון הזה לנושא הפורום-- מוטלת על השב"כ ל-א עלינו!!

אז אנא צופים יקרים- הזדהו והטילו אור על יותר מתעלומה אחת

מישהו כתב ש "כשהערבים יוציאו את הנשקים שיש להם כדאי שיהיה לנו עם מה להגיב"

רציתי להמחיש מה יש לרוב תושבי מדינתנו (לרוב יש איזה שהו 9 מ"מ ולמטורף אחד או שתים יש נשר המדבר)

ומה יש לרוב שכננו (AK47, ברוסית מדוברת קלצניקוב) כך שאין די בלקנות אקדח, כי בטווח, כוח עצר/חדירות הקלצ' אוכל (מפרק ומרסק) כל אקדח ממוצע.

מכאן ההשוואה.

מזה נובע שלא מספיק להגיד "יש לי גלוק חדש חדש-דנש" אם את/ה רוצה להיות יעיל (במסגרת החוק!!), צריך להתמקצע על הנשק שלך, ללמוד להשתמש בו ועוד...

שלוות- עולמים, בחור זהב, אחראי, משכמו ומעלה ועוד הרבה מעלות!

ניסיתי להתבדח והחלטתי שזה לא מצחיק!

אז ממש סליחה ומחילה!

ותרגישו חופשי להיכנס בי! אני רצינית!

ברור שמחול לך...

בעקבות הנאמר פה בשרשור - ייתכן ויש מקום לפורום על נושא נשק וכו' ואולי כדי למנוע את הפיכתו לאר"מ2 שהוא יהיה פורום סגור. (וכמובן שניתן אישור מיוחד לשב"כניק התורן להיכנס לפורום)

לצדיקה - אם את רצינית בכוונתך להסתובב עם נשק הייתי ממליץ לך כפי שכתב שלוות לבדוק איזה נשק מתאים לך באופן כללי, לנשים מתאים יותר אקדח 9 מ"מ קצר אבל כפי ששלוות כתב יש נשים שמתאים להן דברים אחרים.

אני אישית, האקדח שהכי הסתדרתי איתו מבין אלו שיצא לי להשתמש בהם היה בול צ'ירוקי. כרגע אני בעליו של אקדח מסוג רוגר ולאשתי היה בימיה הטובים ברטה 9 מ"מ קצר.

לעדיאל ושלוות עולמים - בהחלט רצוי להיות בקיאים בחוק ובשימוש בנשק אחרת יכולים להגיע למצבים של יותר נזק מתועלת. לצערנו החוקים כיום, ומערכת המשפט כיום הם לא משהו בלשון המעטה אולם ברוב המקרים שהשימוש בנשק באמת נחוץ גם החוק כפי שהוא כיום מצדיק את השימוש בנשק.

מעבר לכך, אני מאמין שרצוי שכל אחד ואחת ידע איך לתפעל נשק כי אף פעם לא יודעים לאיזה סיטואציות אנו עלולים להיקלע.

א. לצורך הדיפת התקיפה המסכנת חים מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף, במגמה לפגוע בו כך שימנע ממנו להשלים את ביצוע התקיפה - אם ניתן לפגוע ברגלי התוקף - עדיף. (שימו לב!!! אסור להרוג!!!)

ב. טיפול רפואי: יש להגיש טיפול רפואי לנפגע לאחר שנבדק כי אין נשקפת סכנה מצידו.

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

נכון, זה טיפ שמקדם משמעותית. אבל- כשיוצאים בגישה כזאת אז אם מחליטים להיפרד צריך לעשות את זה עוד יותר ברגישות כי זה הרבה פחות צפוי ויותר כואב. זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום. לי עשו את זה ואני חושבת שאם זו ההתנהגות עדיף כבר את הגישה הראשונה. 

אכן מבין את העניין אבל לדעתי אם יוצאים בגישה הראשונה של הולכים לראות איך זה.. 

פשוט הרבה פחות מתקדמים כך וכל הזמן חושבים האם מתאים או לא, 

 וכתוצאה מכך מסיימים את הקשר על דברים קטנים שלא נכון לסיים את הקשר בגללם.

מסכים שזה קצת בום כזה, אבל כך זה סיום קשר, תמיד זה לא נעים ולא כיף לצד השני.

אם אני אחשוב לעצמי שאני בודק וגם זה מה שאשדר לה שאנחנו מנסים כזה, הרבה פחות סיכוי שנתקדם, והקשר יסתיים על דברים לא מהותיים.

אשמח לשמוע עוד דעות בנושא.

כן, קשה. נכון. אבל עדיף להתאמץ מלדפדף אנשים.

אם מה שאתה אומר זה: "אנשים יפגעו בדרך אבל זה המחיר לקשרים טובים", אז לא בהכרח... קשר טוב צריך להיות קשר טוב מהתחלה ועד הסוף. הוא לא צריך להסתיים בלא נעים, הוא צריך להסתיים באיחולי הצלחה כנים אחד לשני. אם עשית הכל ואין ברירה אז אין ברירה, אבל למה לא מלכתחילה לנסות לא לפגוע?

לא סתם אצל גויים כשזוג נפרד שואלים "מי זרק את מי?" כי זאת ההרגשה, כאילו בדקת אם טוב לך ואם לא אתה זורק ומתקדם הלאה. אצל יהודים זה לא עובד ככה. גם אם לא מתאים למישהו הוא משתדל לשמור על הכבוד של הצד השני..

גם בכל ההתנהלות של הקשר- לא למרוח, להיות גלוי. זה ואהבת לרעך כמוך.

ברור שיש לסיים ברגישות ובצורה הכי הכי מכובדת שיש!!

ובאיחולי הצלחה אחד לשני! 

אני אומר שמנסים להיות חבר אחד של השני כמה שאפשר, 

ואם בסוף לאחד זה לא מתאים אז לסיים בצורה יפה ומכובדת. 

אלא שאינני מסכים עם מה שכתבת "זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום."

 אני אומר כן נתנהג כמו חברים ובע"ה אם יתאים נתחתן, ואם חלילה לא אז לסיים בצורה מכובדת ביותר!

מסכים להיות גלוי במידת מה, אבל אם אני מספר ומשדר לעצמי ולה שאני מתלבט וחוזר על זה מידי פעם לדעתי הקשר יורד המון, 

אכן מסכים צריך הרבה חכמה ורגש. 

מסכימה שלא להביא לקשר את כל ההתלבטויות והספקות ולהתמקד בזה... לא לזה היתה הכוונה.

כשאמרתי "בבום" התכוונתי לאיך שהפרידה נעשית. וגם זה משתנה בהתאם לאורך הקשר. 

טוב שמחה שהבהרת

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.