ב"ה
הסרט מחליט להפסיק עצמו
ב"ה
הסרט מחליט להפסיק עצמו
ענת=)מה אני משוגע? ![]()
![]()
![]()
![]()
ח"ו, עדיף כבר להסגיר תצמי לשב"כ!!
כל "ארץ מולדת" תעבור לשם עם שאלות של "איזה נשק יכול להרוג יותר מחבלים?"
"איך אפשר לבנות משתיק קול?"
"צינור 0.5 צול זה טוב לקנה?"
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
אתה קונה יריחו, למרות שלא היית מתנגד לגלוק 17...
(סתם ניחוש פרוע ^^^
)
אפשר לנצלש את ה"פורום צבא ובטחון" גם ככה הפורום הזה מת....
נשק זה די כבד- לא?
ממה שאני הבנתי- תקנו אותי םא אני טועה- זה להסחב כל החיים עם איזה קילו-קילו וחצי ציוד על המתניים
נכון שזה אל הרבה ביחס למה שהתיק-גב יכול להיות...
וזה לא הרבה ביחס לאיזה משקל הדיאטה יכולה להשיל 


אבל זה לא מעט להסתובב איתו כל יום כל החיים -לא כולל שאר מה שסוחבים....
איך מסתדרים עם זה?
יש דבר כזה אקדחים שמיוחדים לנשים- פחות כבר ואני לא יודעת מה?
(יש מכוניות שהידיות שלהן מעוצבות כדי שיהיה מקום ביידיים לציפורניים- שלא ישברו מכל פתיחת דלת
)
אולי זה הפתרון- להסתובב עם נשק- ככה המשקל והמאמץ- יעזרו פעילות ספורטיבית על כל שעל --וככה נשיל את הקילוגרמים שבמקומם נסחוב אקדח...


אלא אם כן מישהו כבר תפס את התפקיד.. |חושש|
יאללה שיגיע כבר גיל 20! נעשה רשיון!
אפשר לעשות גם לפני...
[לאיזה סוג נשקים את רוצה לעשות?!]
א. תלמדי לשרשר
ב. אל תדחפי -יען כי -
ג. כבר הצענו את המשימה למישו אחר... http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t345473#4233735
ד. ואל תנסי לחטוף לו. אני יודעת שאת אישה-אישה ולכן את יותר מוכשרת... אבל אנחנו בעד העדפה-מתקנת לבנים
ה. ואם בכלל את לא יכולה להוציא רשיון נשק- מה יש לך לנהל פורום שכזה?!?! חלומות... חלומות.....
ו. שתעני לי איך מסתדרים עם המשקל של כלי שכזה בחיים....
ז. אדמיננו טרם נתן את דעתו וקולו לרעיון -ואני לא מתכווונת לומר לו מה לחשוב על זה!! (הוא יבין לבד...
)
ח. נכון את גאה בי שהגעתי עד הלום?
ט. לכי ללמוד יש לך מבחני סמסטר
י. כל האמור לעיל לא גורע מאהבת ישראל שלמה שיש לי אלייך 



יא. מה יהיה על הפורום שלנ"ו שלי?!?! תגנבי לי את כל האנשים? לא רוצה!!! (הייתי חייבת לחתום באגואיזם קטן)
א. אני לא סובלת שכל השרשור זז הצידה, לכן שרשרתי בצורה הזו!! |יודעת לשרשר|
ב. ג. ד. אינבעיה, רק תזכרי שאני יודעת כמה אחראי הוא! והוא לא! 
ה. לפעמים חלומות מתגשמים.....
ו. מורידים במשקל של הבטן, ומוסיפים ת'אקדח לחגורה... חוצמיזה תלוי איזה סוג נשק את קונה...
|מרגיש גאון אחרי שקרא בעקבות השרשור הזה טונות מידע על נשקים|
ובכ"ז- לגבי סוגי נשקים- תשאלי את שלוות!
ז. אני סומכת עליכם שסינכרנתם ביניכם עמדות..
ח. i'm always proud of you... (ותסלחי לי אם שגיתי, ישראלית בכ"ז)
ט. |סטלנית|
למה אני?? לכי את לקרמק!
י. 
יא. את יודעת שזה פורום הבית שלי, אני לעולם לא נוטשת ולא אנטיש אותך..
מאמע צאדיקהכשהערבים יוציאו את הנשקים שיש להם כדאי שיהיה לנו עם מה להגיב
אז ככה,
קודם כל אני מבקש לציין שכל קשר בין הנכתב כאן למציאות מקרי ואין לאיש רשות לעבור על חוקי מדינת ישראל.
צדיקה- א. נשק זה לא ל"הסחב", אם את קונה נשק כדי "לצאת ידי חובה" אז תרדי מהעניין!
ברגע האמת (שלא נזדקק) הוא לא יועיל לך יותר מידי...
לפני שרצים לקנות נשק צריך ללמוד (במסגרת חוקית בלבד!) איך להשתמש בו, מה לעשות באיזה
מצב, מתי עדייף לא לירות אלה להתקשר 100/ מוקד ביטחון קודם...
ב. אין דבר כזה "אקדח נשים"! (מנפץ מיתוס!!)
יש אקדח עם קת קטנה, קל משקל, קטן מימדים, קל לדריכה
אישה שתירה 20 מטווחים של חמישים כדורים כל מטווח תוכל לירות בכל קוטר (גודל תחמושת)
שהיא תירצה, לדוגמא- אני מכיר אישה בשנות ה40 שיורה עם S&W "0.45 (זה ענק!!!!)
ובחורה אחרת שיורה עם 9 מילמטר (S&W) קטן כ"כ שהוא נכנס בגודל של כף יד וחצי (שלה)
אז אין דבר כזה "אקדח נשים" יש אקדח שמתאים לצרכים של היורה (שאלות אישיות והתאמה לא אצלי!)
[מ 500 גרם ועד 1.5 ק"ג, וכן, יש עוד מלא ]
סליחה שקיצרתי בתשובה פשוט לא כ"כ הבנתי אם יש לך שאלה ספציפית או לא..
עדיאל- נשר המדבר VS קלצניקוב, קלצ' מנצח
גלוק (תשלים מספר) VS קלצ', שוב קלצ' ניצח...
צריך יותר מ"עם מה להגיב" צריך איך-כמה-מתי! לא רק שיהיה איך...
אלירז- את רוצה לרמוז משהו על האחריות שלי?! =מתחמם= ![]()
אם המיומנויות שלי, הייתי ממליץ לך לחשוב שוב על הרמיזות שלך ![]()
![]()
![]()
משלא יהיה כלל
ובלי ידע (חוקים/ פקודות, טווחים..) ולא עלינו "זכו" במקרה הטוב לביקור ארוך בבית משפט
ובמרקה הרע עשו יותר נזק מתועלת...
אני לא ח"ו אומר "שב ואל תעשה עדייף.."
אלה, חשוב לך לחיות בראש מורם?
תפתח ספר/ מחשב/ תעשה קורס או 2 ותלמד איך לחיות חכם בראש מורם!!
לנו ויוציאו את הנשקים מהבוידם ויש להם מלא.. אז כבר רובם התפכחו ולא יהיה בג"ר כי אם סנהדרין
לא על מציאות אחרת, היום יש חוקים ומי שלא יודע אותם יכול ח"ו להמצא במציאות לא נעימה...
ומעל במה זו אני קורא לכלל אזרחי מדינת ישראל, שימרו על החוק ועל זכויותכם!!
א. יצאת חכם מכל הניסוח
ב. על קוראינו הנכבדים אנשי השב"כ מוטלת מהשימה להשיב- מה הקשר של כל זה לנישואין וזוגיות?
ג. אם כבר דיברנו על זוגית- אם לאחד מבני הזוג יש נשק- האם ראוי שלשני גם יהיה רישיון\יכולת\\\? (או שמא נשים את זה לא כשאלה אלא כאמירה- ראוי!)
ד. אין חובה לשאת נשק- לכן זה לא הסחבות
אבל כל דבר שיחסית כבד ונושאים לכל מקום- זה הסחבות... אפילו סוודר (אמרה הפולניה)
ה. אולי אין אקדח נשים- האם יש אקדח ייעודי לבלונדיניות? אני מקווה שכן... (קדימה להריץ בדיחות בלונדיניות-נשק וכולי)
ו. זה לא ממש פייר לכתוב 0.45" בהשוואה ל 9 מ"מ.... לא ממש הולך ככה...
אם זה מבחינת סליחה שקיצרתי --אני מפחדת לדעת מה התשובה אריכות.... 
ז. כמה יותר ספציפי צריך להיוץ? אקדח לא קונים ביום אחד.... חושבים על זה .. שומעים על זה.. מגלגלים את זה במוח..
יום אחד קמים ועושים- בבת אחת...
ח. למול כל מה שיש לערבים מתחת לבלאטות- אנחנו נצטרך קצת יותר ממטוסים+טנקים+לא יודעת מה..
אז אפשר להשאיר אותם לטיפולם המסור של מיטב חיילינו בצהל (כאן המקום להצדיע לאות הערכה)
ט. ילדים לא לריב לי בפורום בשביל זה יש שיחה אישית
י. שהחיינו והיגיענו עד הלום
יא. מעניין מי תהיה זו שתגיד לי "די!"
אם כבר ע"פ סעיפים...
א. תודה!!
ב. כל עוד אין קריאה לעבור על החוק אין בעיה בדיון (כמות המיידע זמסתובב חופשי ברשת כ"כ גדול שאי מצב לגלות כאן איזה שהוא חידוש בליסטי מדהים)
ג. לא מחייב, כל מקרה לגופו...
ד. זה לא הסחבות, זה "השתדלות", כמו סוודר ואם את אומרת על סוודר "הסחבות" אני מתחיל לחשוש שאת כבר לא כ"כ פולניה 
ה. אקדח לבלונדיניות זה קל, מה הוא האקדח האהוב על בלונדיניות? "וולתר PPK"!! 




(צוחק מבדיחות של עצמי!! הסבר- זה האקדח שגיימס בונד משתמש בו ברוב הסרטים..)
ו ז. מה רצית שאני יגיד לך "מתאים לך אקדח שחור קטן עם כוונות שפולניה יכולה לתפעל"?
להבין באקדח שקונים זה פי 2 יותר קשה מלבחור בגדים/ להתאים איפור.. (מניסיון של קרובות משפחה שיש להם גם, בגדים-איפור-בגדים-אקדח-איפור-בגדים-איפור)
ח. =מצדיע לצה"ל=
לתשובה א שלך עדיף תמיד להתקשר 100 אחרת תעוף לכלא במדינת הגמדים רעש מהומה במקרה והיית צריך לירות אז כדי שיהיה לך תירוץ טוב טוב בשביל לפסק את השמאל הקיצוני!
לתשובה ב' גם גבר יכול לירות ב 0.22 או 9 קצר אבל קוראים לזה אקדחי נשים בגלל שזה לנקבות ונכון שיש גם גברים עם כאלה אקדחים אבל הם לרוב נקבות !
ג]אישה שתירה עם 0.22 את כל המטווחים ואז תירה יום אחד עם נשר המדבר 0.5 אז סביר להניח שהאקדח יעוף לה בגלל שהיא רגילה להדף מסויים או שיכאב לה והירי יהיה הרבה הרבה יותר איטי! ומה קשור השוואה בין AK47 לגלוק תשלים מספר זה רובה סער וזה אקדח איך הגעתם להשוואה הזאת בכלל
ד]לא קראתי את כל התגובות ומה שכולם כתבו רק את זאת בגלל ששלחו לי את זה בשיחה אישית!
עם היכרות של כל אחד מהצדדים-
אני יודעת שאתם הולכים להינות!!
אה-
פורום נשקים- נועד לשניכם!


מאמע צאדיקהאבל תאמת חשבתי שתקפוץ פה איזה מישהי שמבינה בנשק ומשם תבוא לכן הישועה...
אבל אתן שדכניות מהוללות הסתדרתן יפה מאוד עם הניצלוש ולו הקלוש לנושא השדכנות 

רחלקה
צדיקית.. דברי איתי! משהו טוב!!
להזכירכם- המשימה לקשר את הדיון הזה לנושא הפורום-- מוטלת על השב"כ ל-א עלינו!!
אז אנא צופים יקרים- הזדהו והטילו אור על יותר מתעלומה אחת 
מישהו כתב ש "כשהערבים יוציאו את הנשקים שיש להם כדאי שיהיה לנו עם מה להגיב"
רציתי להמחיש מה יש לרוב תושבי מדינתנו (לרוב יש איזה שהו 9 מ"מ ולמטורף אחד או שתים יש נשר המדבר)
ומה יש לרוב שכננו (AK47, ברוסית מדוברת קלצניקוב) כך שאין די בלקנות אקדח, כי בטווח, כוח עצר/חדירות הקלצ' אוכל (מפרק ומרסק) כל אקדח ממוצע.
מכאן ההשוואה.
מזה נובע שלא מספיק להגיד "יש לי גלוק חדש חדש-דנש" אם את/ה רוצה להיות יעיל (במסגרת החוק!!), צריך להתמקצע על הנשק שלך, ללמוד להשתמש בו ועוד...
שלוות- עולמים, בחור זהב, אחראי, משכמו ומעלה ועוד הרבה מעלות!
ניסיתי להתבדח והחלטתי שזה לא מצחיק!
אז ממש סליחה ומחילה!
ותרגישו חופשי להיכנס בי! אני רצינית!
ברור שמחול לך...
בעקבות הנאמר פה בשרשור - ייתכן ויש מקום לפורום על נושא נשק וכו' ואולי כדי למנוע את הפיכתו לאר"מ2 שהוא יהיה פורום סגור. (וכמובן שניתן אישור מיוחד לשב"כניק התורן להיכנס לפורום)![]()
לצדיקה - אם את רצינית בכוונתך להסתובב עם נשק הייתי ממליץ לך כפי שכתב שלוות לבדוק איזה נשק מתאים לך באופן כללי, לנשים מתאים יותר אקדח 9 מ"מ קצר אבל כפי ששלוות כתב יש נשים שמתאים להן דברים אחרים.
אני אישית, האקדח שהכי הסתדרתי איתו מבין אלו שיצא לי להשתמש בהם היה בול צ'ירוקי. כרגע אני בעליו של אקדח מסוג רוגר ולאשתי היה בימיה הטובים ברטה 9 מ"מ קצר.
לעדיאל ושלוות עולמים - בהחלט רצוי להיות בקיאים בחוק ובשימוש בנשק אחרת יכולים להגיע למצבים של יותר נזק מתועלת. לצערנו החוקים כיום, ומערכת המשפט כיום הם לא משהו בלשון המעטה אולם ברוב המקרים שהשימוש בנשק באמת נחוץ גם החוק כפי שהוא כיום מצדיק את השימוש בנשק.
מעבר לכך, אני מאמין שרצוי שכל אחד ואחת ידע איך לתפעל נשק כי אף פעם לא יודעים לאיזה סיטואציות אנו עלולים להיקלע.
א. לצורך הדיפת התקיפה המסכנת חים מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף, במגמה לפגוע בו כך שימנע ממנו להשלים את ביצוע התקיפה - אם ניתן לפגוע ברגלי התוקף - עדיף. (שימו לב!!! אסור להרוג!!!)
ב. טיפול רפואי: יש להגיש טיפול רפואי לנפגע לאחר שנבדק כי אין נשקפת סכנה מצידו.
כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?
ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?
זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.
'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?
אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.
למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?
אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?
אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?
אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?
אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.
ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.
כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.
זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.
זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.
(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)
אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.
אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.
תודה
אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.
אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…
השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..
שייך בכלל לדבר על זה איתה??
תודה.
שמה שהוא חושב/מרגיש זה לא ראוי.
שלום לכולם.
אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי.
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו).
השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?
חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה
אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא.
אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.
כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!
דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....
וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.
ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...
על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.
אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.
אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.
בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.
אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.
אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל
בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי
טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.
הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.
זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.
מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.
בהצלחה רבה!
כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.
על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..
מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.
אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.
אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.
זה דבר שיש לדעת.
עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.
ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע?
קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).
מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).
ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.
זה מציק לך בעין?
מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?
איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??
כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע
אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים
אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות
אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176
(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)
ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות
(הממוצע הוא 163)
זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט
אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185
זה משפיע אבל לא מחייב בכלל
אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך
כמה זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה
לא הילדים שלך
כי לי זה מפריע🙂
מודה
נסיתי עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180
אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו
האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה.
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר.
שמחה שזה לא הפריע לבעלי...
יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד
אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...
גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...
כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)
ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.
בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה.
(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)
אני גבוהה. ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.
כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.
אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים
גבריים כל כך.
מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.
אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.
רואה די הרבה זוגות כאלה.
ויכול להיות שסתם נטיית גובה
כנ"ל אצל הגברת המיועדת.
כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)
בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.
כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.
אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר
אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?
אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח
אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)
כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח.
ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..
למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)
אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף
לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת.
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....
כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים
אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?
להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.
גם להיות בן מאוד נמוך.
אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה
או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?
קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון.
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה.
לילה טוב לכולם!
ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.
תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!
אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!
הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה
לכל עם ישראל בעז"ה
איזה מרגש
שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)
מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂
שיחקת אותה.
יפה.
מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).
זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.
מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך
להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;
שם וגם באתר של אלי גרון.
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..
בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם
ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים . תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע
ולכאב /פחד .
ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .
הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .
אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.
זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .
אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.
הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.
בשורות טובות אמן!
בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.
אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.
כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.
האם אני יודע לעשות את זה נכון?
שאלה גדולה.
advfbנראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.
חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם
לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.
משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.
ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.
זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.
אלא -
להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.
כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.
לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!
לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן
ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,
ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.
יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון
וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.
יש פער בין דורי מובהק
לטוב ולמוטב
גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,
נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.
שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל
כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים
מלאים ומספקים. איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו
את עבודת השם.
אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים
ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.
וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.
אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.
יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו
יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.
(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..
אין קשר לדעתי.
יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם
ויש הפוך לגמרי
אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'
לדעתי זה מפחית משמעותית את זה
ובסוף.
לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות
אלא בגלל שזאת ההלכה.