שלום לכולם!! אממ ככה: ב"ה אני זוכה כבר שנה ללוות בנות בתהליכי תשובה... ויש להן שאלה קבועה שחוזרת על עצמה.. ותמיד מלאה בסוג של בושה שכזאת.. היא הולכת ככה- תגידי, נגיד שאני כבר דתייה לגמרי, ואני רוצה להתחתן ולהקים בית אני נחשבת לסוג ב'?? כי לא באתי ממקום דתי.. והמשפחה שלי לא דתייה.. יכול להיות שבחורים לא ירצו לשמוע עליי בכלל?
אז פה נכנס החלק שלכם בזה..: כי אני תמיד בשוק ולא כ"כ יודעת מה לענות לבחורה כזאת מדהימה שאני בטוחה שהיא לא פחות טובה ממני ואני מעריצה כל צעד בתהליך שהיא עושה... ישמצב שאותה לא ירצו??? באמת אני שואלת? איזה סיבות יש לפסול חוזרים בתשובה?! ז"א באמת יש מציאות שפוסלים מישהיא כי היא חזרה בתשובה?
בתשובה למה יש כאלה שמקצינים מאד את הדת וזה הופך לבלתי נסבל כלפי בן/בת הזוג אבל באופן כללי לא צריכה להיות בעייה צריך להסתכל ולראות את הפנימיות שבאדם ולמצוא את הטוב שבו...
ולא הם ממש לא סוג ב'
לצערנו, במגזרים מסויימים הן ממש נחשבות סוג ב',[ענת]
שיכולה להיות בעיתיות בחוזרים בתשובה וגם יכול להיות שלא. זה תלוי באדם עצמו ובתהליך התשובה שהוא עובר ובמיוחד באיך הוא "תופס" את התהליך.
לדוגמה - יכול להיות בחור שעבורו לחזור בתשובה זה להתחיל לקיים את המצוות(שבת תפילה וכו'),להתלבש כדתי וזהו פה זה נגמר. הוא לא ממשיך את התהליך לכיוון של עבודה על המידות, שליטה בכעס, ביצרים , עבודה על אמונה.
ומה שקורה הלאה זה שהוא יתחתן עם מישהי הם יקימו בית דתי לכל דבר מבחינת מצוות וכו' אבל יהיה לו קשה לשמור על העניים,יהיה לו קשה לכבד את אישתו,הוא עלול להתפרץ בכעס על כל דבר קטן וכו'.
בכוונה נתתי דוגמה קיצונית כדי שאולי תוכלי להעביר לבנות שתהליך התשובה הוא לא רק בין אדם למקום שזה נראה לי החל הקל לאחר ההחלטה לחזור בתשובה, אלא גם בינם לבין עצמן ובינן לבין הסביבה.
וגם חשוב לומר שכל החיים חוזרים בתשובה, כל החיים עובדים על עצמנו ובמיוחד כשנשואים לכן לא לראות בתהליך משהו שעובר ונגמר אלא לקבל את העובדה שהתהליך הוא לכל החיים.
נכון שיש להן דרך ארוכה, ונכון שהיא קשה, אבל הן יודעות את זה מספיק טוב.
אם כבר- צריך לחזק אותן, לשכנע אותן שהן הכי סוג א' שיש.
כל מקרה לגופואנונימי (פותח)
כמו שכבר ציינו פה, יש חוזרות בתשובה שלוקחות הכל באופן קיצוני (וגם תמים מידי לפעמים) ואז אני אישית לא הייתי מעוניין.. מצד שני, אם התהליך היה אמיתי, כנה ולא קיצוני בצורה כזאת שהיא מכחישה את כל ה-19 שנות ילדות שלה אז ברור שהייתי מסכים.
לגבי המשפחה החילונית שלה, זה דווקא אחד הדברים שפחות מרתיעים, אם הם מכבדים את הצעד שהיא עשתה אז אני לא חושב שתיהיה לי איזשהי בעיה
לענ"ד:אנונימי (פותח)
א. במגזר הדתי לאומי, ככלל אין שום בעיה לחוזר/ת בתשובה להנשא, כלומר, לפחות לא יותא מאשר דתי/ה מלידה.
ב. לדעתי האישית: לחוזרת בתשובה מתאים חוזר בתשובה, כי באיזשהוא מקום, שניהם עוברים את אותו תהליך, באים הרבה פעמים מאותו מקום, וכו'.
זה לא אומר שאי אפשר לנסות עם מישהו שלא חוזר בתשובה, אבל סתם, עדיף מלכתחילה כן כי זה הכי מתאים.
וברור שלהוציא כל מיני מוזרים - ולא נפרט - לחוזר בתשובה לא אמור להיות שום חיסרון, וזה מיותר אפילו לומר.
ברוב המקומות היא לא תחשב סוג ב', אבל סתם יהיה לה קשה יותר. כל זוג דתי שנפגש וזורם טוב מתחיל על בסיס שיח משותף. כולם יודעים מה זה הר המור, כפר גנים, בני עקיבא, הכתרה, כפר פינס, ישל"צ, איפה-היית-בגירוש, ממלכתי, שישיזם, הסדר, בר אילן, אורות, הביצה, הרב דרוקמן ואלון מורה.
מי שחזרה בתשובה לא מכירה את כל אלו. ולכן ככל שהיא תהיה צעירה יותר, השיחה תזרום פחות טוב ויהיה לה יותר קשה. היא לא תכיר את המושג שביעית, בגרות במחשבת (אצל הדתיים יש מחשב ומחשבת??), תבורך רבנית פורים ושבו"ש בשמינית. נאדה.
זה לא שזה לא אפשרי, אבל צריך להיות יותר מבוגר ויותר סבלני לקשר עם בעלי תשובה שחזרו זה מכבר.
אני חושבת שחוזרים בתשובה הם סוג א"א!! בכלל לא קשור לסוג ב' לפחות במגזר הדתי לאומי בשאר המקומות והמגזרים אני לא יכולה להעיד כי אני לא משם... ומה שאני חושבת בעצם זה שפשוט הרבה פעמים יש פער עצום בין חוזר בתשובה לבין דתי מלידה במיוחד עם הם "דוסים".. למרות שיכול להיות שככול שגדלים זה כבר פחות משנה וגם ככול שהזמן עובר מאז החזרה בתשובה האדם יותר מכיר מה שקורה בחברה שהוא נמצא... אני לא חושבת שצריך לתקוע את החוזרים בתשובה עם חוזרים בתשובה מלכתחילה בגלל שהם לא מכירים את המוסגים זה מגוחך!!נכון שלחוזרים בתשובה יש מוסגים שרק הם מבינים(כמו: "אורות" שכבר אנחנו התחלנו להבין {המדרשיסטיות שבניניו...}) עדיין עם יש הצעה כזאת אני לא יודעת עם צריך לפסול אותה על הסף אני חובת שעם יש הצעה כזאת לבנ"א בחור / בחורה לצאת עם חוזר/ת בתשובה למה לא?? צריך לבדוק שבאמת כך קרה ושבאמת הם עבדו על המידות שלהם וכו וכו...אז כול מיקרה לגופו מי הבנ"א שעומד מולך (ואם הוא מגזים מידי בדת זה גם משהו שאפשר לראות ולתת את הדעת...)
ואם הוא אדם דתי שמעולם לא נגע באישה אז הוא בטוחחחח לא יכול לחשוב על מישהי אחרת בלילה הראשון. חרטא.
זה לא מה שמפריד בין חוזר בתשובה למדוייט אחר.
גם הדבר השני שנתת שיכול להפריע לא הכי הגיוני. אני מכירה יותר מידי סיפורים וזוגות שהתגרשו אחרי הרבה שנים של נישואין בגלל שאחד מהם עזב את הדת. והם היו דתיים מלידה.
אז רד מהתירוצים האלה.
גם אם הוא/היא היו עם אחרים לפני שאיתך- רק תדאג שהם באמת יהיו איתך. ואז לא אמור בכלל להפריע לך מה שעשו בעבר. ואם מפריע לך- אז כנראה שאתה לא שלם עם הזוג שלך.
אם יש אנשים שזה לא מפריע להם - אז אין בעיה: שמקום שבעלי תשובה עומדים וכו'.
אך יש אנשים שזה כן מפריע להם, ולא חייב שזה יהיה רק ברגע הראשון אחרי הנישואין.
השאיפה להתחתן עם מישהו/י שלא חווה/תה קשר קרוב אחר היא נורמלית ומובנת לחלוטין. נישואין זה אמור להיות דבר ייחודי לגמרי ולא "מישהו בתור" גם אים כאן נגמר התור. אלא שבהיות שיש תשובה - אנו תולים בערך הרוחני שבכך, שהענין שונה לגמרי. אבל אם זה בכל זאת מפריע, מצד החוויה שעברה, אי אפשר לזלזל בכך. מה גם שלא פעם יש שאריות רגשיות לשנים. לכן, צריך להיזהר מאוד מ"לשכנע" מי שלא רוצה. מי שזה טוב לו - אין בעיה.
וחתונות של בעלי תשוב הזה לא "מקבע" אותם בינם לבין עצמם. סה"כ זה לא פעם מיקל על הכניסה החלקה יותר לעולם אליו בחרו להגיע. וילדיהם יהיו כמו כולם. וגם הם יתקבלו כחלק נורמלי מהחברה.
אני גם עונה מניק חד"פאנונימי (פותח)
מה שאתה כותב זה שטות מוחלטת! לצערנו רבות הבנות שלא מגיעות ללילה הראשון בתולות.
(היה פעם שרשור בנוג"ה שאחת הבנות מאולפנה שנחשבת רצינית כתבה שיותר מחצי מהבנות בכיתה שלה לא בתולות....)
ועם כל הכבוד גם הבנים לא תמיד כ"כ צדיקים והם אפילו לא בהכרח צריכים בת בשביל לחטוא וד"ל.
מי שעושה תשובה אמיתית על חטאיו בין אם הוא דתי מהבית ובין אם הוא חוזר בתשובה אין שום עניין לפשפש במעשיו לפני שעשה תשובה.
אני אישית מכירה מישהו שהיה בישיבת הסדר ואחרי שהיה כבר נשוי עזב את הדת כך שגם הטיעון על הפחד שיום אחד "יעבור" לה/ו להיות דתיים אינו רלוונטי.
מי שלא מוכן להיפגש עם בנות שחזרו בתשובה בגלל הטיעונים הנ"ל הוא אדיוט.
בד"כ חוזרות בתשובה יותר צדיקות מבנות דתיות מהבית כי הם עשו סוויטץ' רציני בראש, לעומת זאת, מי שדתיה ורק צריכה להתחזק בעניין מסויים זה הרבה יותר קשה.
אני לא יודעת עם הדובר הוא בן אז אני מדברת בלשון זכר כי אין לי כוח לכתוב / וכאלה!!
מה שרציתי לומר שזו ממש חוצפה מה שאתה עושה אני דברתי בכללי ומה על דתי מלידה אתה לא צריך לבדוק שהוא באמת עובד על מידותיו?? האים זה שונה?? האים זה נשמע לך מיוחד??
אחרי שראו את השחור שבעולם האחר, הם לפעמים רצים אחוזי אמוק לכיוון הקיצוני השני. מאוד מאוד קשה.
2. חוסר יציבות
אם הבחור/ה בשלב מתחיל יחסית, מאוד מאוד קשה לפתח קשר.
3. כמו שכבר הזכירו - היעדר רקע משותף
4. לעיתים יש רקע בעייתי מהעולם החילוני, או חשד לרקע כזה שמרתיע.
(בשולי הדברים: רקע כזה עלול להיות קיים גם אצל דתיים מלידה שהעולם לא היטיב איתם)
מדובר בד"כ בחבר'ה איכותיים ביותר שעשו צעד קשה ואמיץ ונלחמו נגד כל העולם. וכמו כל מיני אחרים שעשו צעדים כאלה, הם באים עם שריטות מהתהליך ונספחיו.
התופעה קיימת גם בקבוצות "חריגות" אחרות (למשל יושבי הגבעות). לא בגלל שהם אשמים אלא בגלל שבשביל להגיע לגבעה/לחזור בתשובה או לעשות שינוי משמעותי צריך לעבור כמה שנים של מלחמה עם ההורים והמערכת - מלחמה שלרוב משאירה "שריטות" וצלקות בנפש שצריך להכיר אותן ולדעת להתמודד.
אני מכירה לא מעט חוזרים וחוזרות בתשובה. מכל מני סוגים וזרמים.
1.עוזיה- זה נכון שבתחילת התהליך לפעמים זה מקום אחר. אבל הרבה פעמים לאט לאט קולטים דברים ונכנסים לשפה. יש לי לא מעט חברות חוזרות בתשובה שהיום יודעות מה שישיסטית- למרות שהן מעולם לא היו כאלו..
חוצמזה, שזה דבר שאפשר לגשר עליו. זה כמו שלבן שאין לו אחיות יש חורים עצומים בהשכלה- אז מה, הוא לא יחתן? ומה עם בת שאין לה אחים גדולים והשפה הביינישית\צבאית היא סינית בשבילה? אז יוצרים שפה משושתפת ממה שיש.
2. לא נעים לנו- זה ממש לא תמיד הסיבה. אני יודעת שיש כאלו שנרתעים מזה. אבל לא כולם. ובא אני אגיד לך עד משו- אתה אפעם לא יכול לדעת. יש לי חברות טובות. חוזרות בתשובה ששמרו על עצמן. כן כן, מה ששמעת. לא כולן שם כאלה. יש גם כאלו ששומרות על עצמן. ולעומת זאת- אני מכירה גם דוסיות שנפלו, ונפלו חזק. היום היא לא נראת כזו, ועד שהיא לא תגלה לך- אתה לא תדע. כך שזה לא מחייב שדווקא בקטע הזה דוסית עדיפה על חוזרת בתשובה.
3. המון פעמים דווקא בזכות החזרה בתשובה, ובזכות התהליכים הלא פשוטים שהנער\ה עברו- הם בד"כ יוצאים אנשים מדהימים ממש!! רוב האנשים הכי איכותיים שאני מכירה הם חוזרים\ות בתשובה! באמת שזה להעריץ אותם.
אני מכירה לא מעט אנשים שמעדיפים דווקא חוזרים בתשובה.
אדר יקרה! קודם כל, באמת כל הכבוד לך על עבודת הקודש שלך! תמסרי לבנות המדהימות שלא ידאגו. לא חסרים בחורים טובים ואיכותיים. מכל הסוגים והמינים שיעריכו את התהליך שלהן.
ב"הצלחה!
בעצם כולנו בעיצומו של תהליך! כולנו חוזרים בתשובה..אלירז
כן - רואים בנו (חבר'ה שלא באים ממשפחה דתית ורקע תורני) סוג ב'
אבל לא רק בנו...
כל אחד שלא נכנס תחת הגדרה של בחור\ה דתי\ת נורמטיבי\ת ישר מקוטלג\ת לסוג ב'
כך זה עם בנים\ות שהוריהם גרושים
כך זה עם בנים\ות שעשו שטויות בתיכון
כך זה עם בנים\ות שחורגים באופן מהותי כלשהו מהנוף הכללי
כואב לי על זה מאוד - כל מקרה יש לדון לגופו.
כל אחד צריך לראות כמכלול דברים - כי בסופו של דבר - זה מי שהוא - זה עולמו ואלו חייו.
עכשיו השאלה אליך קורא\ת נכבד\ה - האם תרצה\י לבנות את ביתך עם האדם הספציפי הזה עם כל הפלוסים והמינוסים שלו, או שמא הסטיגמות ימנעו ממך לראות באמת מול מי את\ה ניצב\ת?
אני מכירה כ"כ הרבה דתיים מלידה שלא רואים את הדברים האלה ממטר. שמתייחסים לבנ"א ולא למדבקות שהדביקו עליו.
בכללי- צר לי לומר, אבל ככל שאדם יותר "דוס" ויותר מקפיד, ויותר "בקו" (סליחה על ההכללה אבל ככה אני רואה את הדברים סביבי) הוא יותר מקטלג ויותר מחלק לסוג א' וב'.
וזה עצוב. עצוב מאד.
היתה לי פעם שיחה עם בנ"א, מישהו מקסים, עם בעיה לא רצינית, והוא אמר לי בפירוש- שהא מחפש מישהי לא כ"כ דוסית- כי רק מישהי כזאת תקבל אותו מלכתחילה. ולכן הוא בעצמו נהיה פחות דוס- בלבוש, במקומות שבהפם הוא מסתובב וכו'
אני בטוח בזה שקיימים בנים שיודעים להסתכל נכונה - לראותך כמו שאת, להכיר אותך באמת
ולא את הדברים שמסביב
וביניהם מסתתר גם חתנך לעתיד
זה נכון באותה מידה גם לבנים (וכן גם לי ) - ואני בטוח בכך לחלוטין, שקיימות בנות עם הסתכלות נכונה ואמיתית על הדברים עכשיו צריך רק...
"בואי כלה... בואי" - חזרתי מהחתונה עכשיו... השיר לא יוצא לי מהראש
מסר לחוזרות בתשובה!!!!!!!אנונימי (פותח)
טעות היא !!!! למי שפוסל בחורה בגלל עברה,ולא מתבונן על המציאות הנוכחית..בשבילי בחורה שחזרה בתשובה היא בחורה אמיצה שוויתרה על הרבה דברים למען בוראה..תמשיכו להתחזק! ה' מזווג לפי המעשים!!וואל ייאוש ה' הוא המזווג זיווגים!!!!!!
שמחתי מאוד לראות את התגובות ולהיווכח שזה נוגע להרבה מאיתנו ולא למעט...
באמת השקעתי בזה מחשבה רבה בזמן האחרון והמסקנה שלי היא שהטעות שלנו (דתיים מבית..) היא שאנחנו לא תופסים את עצמנו כחוזרים בתשובה, אם רק היינו מסתכלים על עצמנו כאנשים שעוברים תהליך בדיוק כמו אותם צדיקים... אולי פתאום לא היה מפריע לנו הפער הזה? אם רק נבין שאנחנו שואפים להגיע לאותה נקודה... אם היא הנפש הזאת שבדיוק תתאים לי האם זה משנה לי שהיא התחילה מ-0 ואני כבר באתי עם ידע מקדים?!?
ועומד במדריגה שצדיקים גמורים לא עומדים בה- מכיוון שהעלה ניצוצות מהקליפות שלשם צדיק לא יכול להגיע.
עם כל זה, היום- ואני מדברת על היום- יש מלא בעיות עם העניין הזה.
קחו למשל תעניין של ממזרות- אפחד לא יוגע מה קורה בציבור החילוני בעניין הזה אבל הרחוב די משתולל, ונראלי שאפחד לא רוצה לקום לגלות שהחצי השני ממזר/ת
או חד הוריות למינהם- שאפחד לא יוגע מי האבא בכלל
או את העניין של נגיעה וכו'... שזה באמת דבר מרתיע- בחור/ה דוסי/ת שלא ראתה עולם פתאום נפגשת עם גבר/אישה שמבין דבר וחצי מחוץ לאטמוסרה של המצוות.
לדעתי- כל מקרה לגופו, ובשביל להתחתן היום עם חוזר בתשובה צריך לעשות עבודת מחקר מאוד רצינית כדי להפגש ולראות שבאמת הוא יציב בדעתו- לפחות שלוש שנים בעניין.
ובד"כ החוזרים בתשובה- טהורים זכים ועדינים יותר מאלה שהיו דתיים מבית כי באיזשהו מקום הם בחרו בדרך, הם באמת החליטו מכח עצמם לעשות שינוי- וכשגילו את המעלה של להיות יהודי שומר תומ"צ הם דבקים בזה עד הסוף כי הם גם יודעים מה הצד השני מציע.
יש כאלו חוזרים בתשובה שמחפשים להתחתן דווקא עם משפחה מיוחסת ולא של חוזרים בתשובה כמוהם.
וכשזה לא הולך להם הם מרגישים שדפקו אותם, הבעיה היא שעדיף להתחתן עם מישהו שיש לו כמה שיותר דברים משותפים על מנת שהקשר יהיה בריא וזורם, כי להתחתן עם מישהו שנמצא במידה מוסימת ברמה יותר גבוהה (דתית רוחנית, משפחתית), זה רק יגרום מתחים מיותרים , אם בכלל זה יתאים.
אחרי הכל זה תלוי בסוג הבנאדם, בחור איכותי ימצא בחורה איכותית וכן ההפך ולא מנשה אם אחד מבני הזוג הוא חוזר בתשובה.
יש בה מן האמת. בסופו של דבר, זה פחות קשור למה עבר עליך בחיים ויותר לאיך התמודדת עם מה שהקב"ה זימן לך. (הבעיה היא בניסיון לקבוע מי מהם ברמה יותר גבוהה, וחבל.)
יש כאלה שפוסלים ויש כאלה שלא אלה שפוסלים לא עושים בשכל בגלל שאסור לפסול על כאלה דברים אבל לצערי המצב אצלינו זה שגם אצלינו יש גזענות ולכן פשוט תגידי להן שבעיני הבעלים שלהם הם יהיו סוג א״ ושיש כאלה שפוסלים וכאלה שלא ואלה שפוסלים גם ככה שווים פחות מהן במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים ואני גם יצאתי פעם עם חוזרת בתשובה
סלח לי, אבל איך לכל הרוחות דחפת לפה גזענות?!ender13
לאנשים שיוצאים לדייטים יש הרבה צפיות ולמי שלא בירר עם עצמו לעומק ו(חשוב מאוד)התייעץ עם אדם חכם ובעל נסיון בליווי זוגות לאורך שנים - יש צפיות מלאכותיות.
אנשים רוצים מישהו שדומה לחלום שהם יצרו לעצמם, אני לא משלה את עצמי, זה מאוד בריא לחלום ולשאוף אבל יש כאלו שהשאירו את השכל בצד כשמגיעים לחיפוש כזה.
כאן זה אותו הדבר.
הרבה מדמיינים את רעייתם לעתיד בדמות המלאך מלא התום והחיים, תדמית שלא משתלבת להם (בצדק מסויים כך לא נכון כהכללה) עם משהי שכבר עברה כמה בני זוג בחיים ובוא נודה, זה משאיר משקעים.
אלא שגם "אצלינו הדתיים" לא חסר ויש צד לא מבוטל שעברות במחשבה הרבה יותר נוראות מעבירות במעשה.
מה אני מייעץ למחפשים/ות הרלוונטים?
הכל תלוי באדם (וואו, תודו שלא חשבתם על זה) ז"א שצריך לבדוק את הרקע של האדם בגישה שונה (ויותר לבדוק, מה לעשות הוא לא הגיע במסלול הרגיל וצריך לטרוח ולהבין מה המסלול שעבר) ובדייט עצמו צריך ג"כ לעשות את אותו הדבר.
זו האמת המרה, מי שעבר את המסלול הרגיל - יש את מי לשאול עליו, כולנו מכירים את השפה, איפה נוער מורד איך ומה הסימנים, פשוט קל יותר להתביית על הבנאדם.
למי שעבר מסלול אחר צריך להשקיע יותר זמן (אם כי יש גם פוטנציאל לרווח עצום אם מצאתם את המתאים/מה).
לחוזרים (פורמאלית, כי כולנו חוזרים) - תעמיקו בעצמכם, היפכו את החסרון ליתרון,
מי שלא היה לו יודע טוב יותר להעריך ולהתחבר ממי שתמיד היה לו.
זה ממש תלוי בתהליך החזרה וד כמה הבחורה יציבה כי יש איזשהו פחד שהיא תיסוג לאחור אבל האמת שזה לא רק אצל חוזרים בתשובה אלא אצל כל אדם יכולה להיות נסיגה לדעתי היא ממש לא סוג ב'
בוודאי שמצד המעלה האישית כל אדם באשר הוא ו"במקום שבע"ת עומדים וכו'' ".
עם זה, אי אפשר להתכחש לכך שכאשר אדם מתחתן הוא במידה מסויימת גם נכנס למשפחה. זה לגיטימי אם ירצה להיכנס למשפחה דתית, גם מצד עצמו גם מצד ילדיו העתידים בעז"ה. כמובן, לא חייב שזה מה שיתפוס אצלו מקום - ויש צעירים שכלל לא חושבים על זה - אך אי אפשר לומר שזה לא בסדר שזה מה שהוא רוצה. הרי אין לו מחוייבות ספציפית דווקא אליה שאינו מכירה.
ב. לענ"ד - בעיה חמורה יותר היא עם בעלות תשובה שכבר חוו יחסים קרבים, ל"ע, עם בנים לפני שחזרו בתשובה. אע"פ שכלפי שמיא בוודאי תשובה מכפרת על הכל - אי אפשר לתבוע מאדם שיתחתן עם מישהי ש"טכנית" כבר עברה בצורה מופקרת משהו עם מישהו אחר. באמת זה נורא, והיא מסכנה שזה החינוך שקיבלה - אך מה אשם הבחור. יש אנשים שזה מאוד מפריע להם. מה גם שלא פעם היא נושאת איתה פסיכולוגית "שאריות" מזה. אי אפשר לחייב בחור ששמר את עצמו למישהי ששמרה את עצמה רק בשבילו - לשאת מישהי שזה לא נכון לגביה. גם הדבר הזה שונה מאדם לרעהו, וגם תלוי היכן היא עומדת בהרגשתה ואישיותה. יש מדהימות, כדברייך באישיותן ובתהליכן, אך בפנים עדיין מסובכות רגשית וכו' עם עניינים כאלו, וזה מאוד מסוכן לסחוף איתם מישהו שגדל בהווי שונה לחלוטין, לתוך מערכת כזו.
ג. גם מישהי טובה מאוד, לפעמים באופן טבעי לוקח זמן עד שחיים "טבעית" את המנטליות של העולם אליו נכנסה. יש אנשים שהווי זר שמשתרבב לא פעם במשך שנים לא מעטות וחוסר בהווי אליו התרגלו בסביבתם - מכביד עליהם מאוד.
כמובן, יש באמת הרבה נפלאות ולפעמים אין בעיה.
אך יתכן שכדאי לחשוב קודם על מישהו דומה. הרי יש גם בעלי תשובה נפלאים. יתכן שאם יקימו ביחד בית, מתוך עליה דומה - יהיה קל יותר.
אגב, אצל בנים המשקל שתופס לא פעם "מה בחורה עשתה קודם" הוא גדול ללא כל השוואה למה שזה תופס אצל בנות. גם דתיות לגמרי.
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."