בתשובה למה יש כאלה שמקצינים מאד את הדת וזה הופך לבלתי נסבל כלפי בן/בת הזוג אבל באופן כללי לא צריכה להיות בעייה צריך להסתכל ולראות את הפנימיות שבאדם ולמצוא את הטוב שבו...

ולא הם ממש לא סוג ב'

וקשה מאוד להוכיח להם אחרת.

שיכולה להיות בעיתיות בחוזרים בתשובה וגם יכול להיות שלא. זה תלוי באדם עצמו ובתהליך התשובה שהוא עובר ובמיוחד באיך הוא "תופס" את התהליך.

לדוגמה - יכול להיות בחור שעבורו לחזור בתשובה זה להתחיל לקיים את המצוות(שבת תפילה וכו'),להתלבש כדתי וזהו פה זה נגמר. הוא לא ממשיך את התהליך לכיוון של עבודה על המידות, שליטה בכעס, ביצרים , עבודה על אמונה.

ומה שקורה הלאה זה שהוא יתחתן עם מישהי הם יקימו בית דתי לכל דבר מבחינת מצוות וכו' אבל יהיה לו קשה לשמור על העניים,יהיה לו קשה לכבד את אישתו,הוא עלול להתפרץ בכעס על כל דבר קטן וכו'.

בכוונה נתתי דוגמה קיצונית כדי שאולי תוכלי להעביר לבנות שתהליך התשובה הוא לא רק בין אדם למקום שזה נראה לי החל הקל לאחר ההחלטה לחזור בתשובה, אלא גם בינם לבין עצמן ובינן לבין הסביבה.

וגם חשוב לומר שכל החיים חוזרים בתשובה, כל החיים עובדים על עצמנו ובמיוחד כשנשואים לכן לא לראות בתהליך משהו שעובר ונגמר אלא לקבל את העובדה שהתהליך הוא לכל החיים.

לחוזרות בתשובה את מה שהצעת- יכול לפנצ'ר אותן..

צריך לומר להן כמה הן טובות ויקרות וטהורות.

נכון שיש להן דרך ארוכה, ונכון שהיא קשה, אבל הן יודעות את זה מספיק טוב.

אם כבר- צריך לחזק אותן, לשכנע אותן שהן הכי סוג א' שיש.

כמו שכבר ציינו פה, יש חוזרות בתשובה שלוקחות הכל באופן קיצוני (וגם תמים מידי לפעמים) ואז אני אישית לא הייתי מעוניין.. מצד שני, אם התהליך היה אמיתי, כנה ולא קיצוני בצורה כזאת שהיא מכחישה את כל ה-19 שנות ילדות שלה אז ברור שהייתי מסכים.

לגבי המשפחה החילונית שלה, זה דווקא אחד הדברים שפחות מרתיעים, אם הם מכבדים את הצעד שהיא עשתה אז אני לא חושב שתיהיה לי איזשהי בעיה

א. במגזר הדתי לאומי, ככלל אין שום בעיה לחוזר/ת בתשובה להנשא, כלומר, לפחות לא יותא מאשר דתי/ה מלידה.

ב. לדעתי האישית: לחוזרת בתשובה מתאים חוזר בתשובה, כי באיזשהוא מקום, שניהם עוברים את אותו תהליך, באים הרבה פעמים מאותו מקום, וכו'.

זה לא אומר שאי אפשר לנסות עם מישהו שלא חוזר בתשובה, אבל סתם, עדיף מלכתחילה כן כי זה הכי מתאים.

וברור שלהוציא כל מיני מוזרים - ולא נפרט - לחוזר בתשובה לא אמור להיות שום חיסרון, וזה מיותר אפילו לומר.

ברוב המקומות היא לא תחשב סוג ב', אבל סתם יהיה לה קשה יותר. כל זוג דתי שנפגש וזורם טוב מתחיל על בסיס שיח משותף. כולם יודעים מה זה הר המור, כפר גנים, בני עקיבא, הכתרה, כפר פינס, ישל"צ, איפה-היית-בגירוש, ממלכתי, שישיזם, הסדר, בר אילן, אורות, הביצה, הרב דרוקמן ואלון מורה.

מי שחזרה בתשובה לא מכירה את כל אלו. ולכן ככל שהיא תהיה צעירה יותר, השיחה תזרום פחות טוב ויהיה לה יותר קשה. היא לא תכיר את המושג שביעית, בגרות במחשבת (אצל הדתיים יש מחשב ומחשבת??), תבורך רבנית פורים ושבו"ש בשמינית. נאדה.

זה לא שזה לא אפשרי, אבל צריך להיות יותר מבוגר ויותר סבלני לקשר עם בעלי תשובה שחזרו זה מכבר.

ממש עלית על הרעיון!!

אני חושבת שחוזרים בתשובה הם סוג א"א!! בכלל לא קשור לסוג ב' לפחות במגזר הדתי לאומי בשאר המקומות והמגזרים אני לא יכולה להעיד כי אני לא משם... ומה שאני חושבת בעצם זה שפשוט הרבה פעמים יש פער עצום בין חוזר בתשובה לבין דתי מלידה במיוחד עם הם "דוסים".. למרות שיכול להיות שככול שגדלים זה כבר פחות משנה וגם ככול שהזמן עובר מאז החזרה בתשובה האדם יותר מכיר מה שקורה בחברה שהוא נמצא... אני לא חושבת שצריך לתקוע את החוזרים בתשובה עם חוזרים בתשובה מלכתחילה בגלל שהם לא מכירים את המוסגים זה מגוחך!!נכון שלחוזרים בתשובה יש מוסגים שרק הם מבינים(כמו: "אורות" שכבר אנחנו התחלנו להבין {המדרשיסטיות שבניניו...}) עדיין עם יש הצעה כזאת אני לא יודעת עם צריך לפסול אותה על הסף אני חובת שעם יש הצעה כזאת לבנ"א בחור / בחורה לצאת עם חוזר/ת בתשובה למה לא?? צריך לבדוק שבאמת כך קרה ושבאמת הם עבדו על המידות שלהם וכו וכו...אז כול מיקרה לגופו מי הבנ"א שעומד מולך (ואם הוא מגזים מידי בדת זה גם משהו שאפשר לראות ולתת את הדעת...)  

וממש לא שייך סוג ב' וכד'. ולדעתי הם סוג א' אם כבר.

 זה פשוט רקע שונה וגם כדאי שהיא תשתכלל עם מישהו ברובד שלה.

התשובה: כן

לכל הפחות "זה לא אותו דבר" אם אתה לא "הסדרניק" קלאסי

זה נייק חד"פ כי אני הולך לכתוב דברים קשים, נא לא למחוק.

כתבו כאן שיהודי שחוזר בתשובה ומתקרב לה' יתברך יחשב סוג ב' כי:

א. "יש כאלה שמקצינים מאד את הדת וזה הופך לבלתי נסבל כלפי בן/בת הזוג "

ב. "צריך לחזק אותן, לשכנע אותן שהן הכי סוג א' שיש. "

ג. "במגזר הדתי לאומי, ככלל אין שום בעיה לחוזר/ת בתשובה להנשא, כלומר, לפחות לא יותא מאשר דתי/ה מלידה. "

ד. "וברור שלהוציא כל מיני מוזרים - ולא נפרט - לחוזר בתשובה לא אמור להיות שום חיסרון, וזה מיותר אפילו לומר "

ה. "מי שחזרה בתשובה לא מכירה את כל אלו ...היא לא תכיר את המושג שביעית, בגרות במחשבת  ..."

ו. "צריך לבדוק שבאמת כך קרה ושבאמת הם עבדו על המידות שלהם וכו וכו... "

ז. "זה פשוט רקע שונה וגם כדאי שהיא תשתכלל עם מישהו ברובד שלה. "

אני יודע שלא כל הכותבים רצו להגידד את מה שאני הולך לכתוב ואני יודע שהיו כמב ממגיבים שכן הגיבו בכבוד...

אבל דוגרי, בינינו, לא נעים לנו מהמחשבה שאולי היא/ הוא היו עם מישהו/י לפני החתונה.

כל שאר הסיבות שהעלו כאן הם דברים שהיו מפריעים לכל אחד מאיתנו בלי קשר למדוייט ספציפי.

למה מישהו/י היו יוצאים עם בייניש טרור? שלא מדבר עם אשתו אם זה לא דבר תורה?

למה מי היה מתחתן עם מישהו/י שיש להם "בעיות במידות" / "ביצרים"?

אז נכון, לא צריך להגיד להם "היית/ה עם מישהו לפני שחזרת בתשובה?"

ברור שלא זו הדרך!!

על עצמי, אם בדתיה מלידה הייתי מצפה להתאמה של 80% לפני דייט ראשון, אז

מחוזרת בתשובה הייתי מבדא שיש 85-90% התאמה...

להגיד שהם סוג א' זה נחמד, אבל, להגיד שהם יהודים טהורים ואם יש התאמה אז כן זה האמת!!

סליחה על "התקיפה" פשוט כאב לי לקרוא את כל ה"סחור-סחור" שהלך כאן...

תכלס ברגע שיש התאמה (בציפיות וכו' כמו שהייתם מחפשים בכל מדוייט אחר..)

יש רק 2 דברים שמפרידים בין חוזר/ת בתשובה לכל מדוייט אחר,

א. הפחד שיום אחד "יעבור" לה/ו להיות דתיים.

ב.הפחד שבלילה הראשון הוא/י חושבים על מישהוא/י אחר... וד"ל.

סליחה שכתבתי דברים קשים!!!!!!

והרשות למערכת לערוך.

זה לא מה שכולם חושבים לא נעים להם לומר. 

זה רק מה שאתה חושב.

ואם הוא אדם דתי שמעולם לא נגע באישה אז הוא בטוחחחח לא יכול לחשוב על מישהי אחרת בלילה הראשון. חרטא.

זה לא מה שמפריד בין חוזר בתשובה למדוייט אחר.

גם הדבר השני שנתת שיכול להפריע לא הכי הגיוני. אני מכירה יותר מידי סיפורים וזוגות שהתגרשו אחרי הרבה שנים של נישואין בגלל שאחד מהם עזב את הדת. והם היו דתיים מלידה.

אז רד מהתירוצים האלה.

גם אם הוא/היא היו עם אחרים לפני שאיתך- רק תדאג שהם באמת יהיו איתך. ואז לא אמור בכלל להפריע לך מה שעשו בעבר. ואם מפריע לך- אז כנראה שאתה לא שלם עם הזוג שלך.

קצת קשה לצאת מהסטיגמה שגידלו אותנו עליה...

ברור שאם הזוגיות באמת באמת שלמה אין דבר שאי אפשר להתגבר עליו...

אבל עדיין, יש בזה משהו (לפחות קצת) מרתיע...

לא יודע, אולי זה רק המחשבה שאני שמרתי על עצמי אז שגם היא תהיה כזו...

יש משהו ילדותי בגישה הזו, כי הנסיונות שלי הם לא הנסיונות שלה ולהפך...

אני מניח שזה סטיגמה שצריך לשבור, בדיוק כמו שחילוני לא מבין חרדי עם 10 ילדים

ויהודי של ימנו לא מבין את האבות שהתחתנו עם יותר מאישה אחת...

עדיין, יש משהו מרתיע, לא יודע...

אולי זה רק עבודת מידות ויכולת להכיל את בן/ בת הזוג....

עדיין מטריד אותי...

[טוב! הוציאו אותי מהשלווה שלי! אשמח לתובנות!!!]  

אם יש אנשים שזה לא מפריע להם - אז אין בעיה: שמקום שבעלי תשובה עומדים וכו'.

אך יש אנשים שזה כן מפריע להם, ולא חייב שזה יהיה רק ברגע הראשון אחרי הנישואין.

השאיפה להתחתן עם מישהו/י שלא חווה/תה קשר קרוב אחר היא נורמלית ומובנת לחלוטין. נישואין זה אמור להיות דבר ייחודי לגמרי ולא "מישהו בתור" גם אים כאן נגמר התור. אלא שבהיות שיש תשובה - אנו תולים בערך הרוחני שבכך, שהענין שונה לגמרי. אבל אם זה בכל זאת מפריע, מצד החוויה שעברה, אי אפשר לזלזל בכך. מה גם שלא פעם יש שאריות רגשיות לשנים.   לכן, צריך להיזהר מאוד מ"לשכנע" מי שלא רוצה. מי שזה טוב לו - אין בעיה.

וחתונות של בעלי תשוב הזה לא "מקבע" אותם בינם לבין עצמם. סה"כ זה לא פעם מיקל על הכניסה החלקה יותר לעולם אליו בחרו להגיע. וילדיהם יהיו כמו כולם. וגם הם יתקבלו כחלק נורמלי מהחברה.

מה שאתה כותב זה  שטות מוחלטת! לצערנו רבות הבנות שלא מגיעות ללילה הראשון בתולות.

(היה פעם שרשור בנוג"ה שאחת הבנות מאולפנה שנחשבת רצינית כתבה שיותר מחצי מהבנות בכיתה שלה לא בתולות....)

ועם כל הכבוד גם הבנים לא תמיד כ"כ צדיקים והם אפילו לא בהכרח צריכים בת בשביל לחטוא וד"ל.

מי שעושה תשובה אמיתית על חטאיו בין אם הוא דתי מהבית ובין אם הוא חוזר בתשובה אין שום עניין לפשפש במעשיו לפני שעשה תשובה.

אני אישית מכירה מישהו שהיה בישיבת הסדר ואחרי שהיה כבר נשוי עזב את הדת כך שגם הטיעון על הפחד שיום אחד "יעבור" לה/ו להיות דתיים אינו רלוונטי.

מי שלא מוכן להיפגש עם בנות שחזרו בתשובה בגלל הטיעונים הנ"ל הוא אדיוט.

בד"כ חוזרות בתשובה יותר צדיקות מבנות דתיות מהבית כי הם עשו סוויטץ' רציני בראש, לעומת זאת, מי שדתיה ורק צריכה להתחזק בעניין מסויים זה הרבה יותר קשה.

וקשה לי מאוד להאמין לזה... וגם אם זה נכון במקרה הזה, אין מה ללמוד מזה על הכלל.

חוץ מזה, אל תשווי בת שמגיעה לא בתולה, לבן שהוציא זרע לבטלה. זה שני דברים שונים לגמרי.

או שהיא לא יודעת או שהיא התכוונה למצב פיסי (המבין יבין) או שהיא סתם קישקשה.

בקיצור, לא מקבל.

אני לא יודעת עם הדובר הוא בן אז אני מדברת בלשון זכר כי אין לי כוח לכתוב / וכאלה!!

מה שרציתי לומר שזו ממש חוצפה מה שאתה עושה אני דברתי בכללי ומה על דתי מלידה אתה  לא צריך לבדוק שהוא באמת עובד על מידותיו?? האים זה שונה?? האים זה נשמע לך מיוחד??

זה חוצפה להוציא את דברי מהקשרם!!

בתור רווקה שמתמודדת לא אחת עם השאלה האם לצאת עם בעל תשובה ובתור רווקה שעזרה גם לחברות שלה להתמודד עם זה, אני יכולה להעיד שהרבה ממה שהוא כתב זה נכון.

ויש בזה הרבה דברים קשים.אני נוטה לחשוב שכל אלה שהגיבו בכעס, הגיבו ככה כי יש שם משהו אמיתי. יש את הפחד הזה וצריך להיות מודעים אליו.

כל הכבוד ובבקשה אל תערכו למרות שיש שם דברים קשים.

לגבי הנושא - האם מישהו\י "עשה שטויות" או לא - זה בודאי משהו שחייב להיאמר לפני שמתחתנים... וזה כן שיקול.

אבל זה לאו דווקא קשור לרקע - יצא לי כבר לשמוע סיפורים על חבר'ה מבית דתי עם "בעיות" מסוג זה..

זה תלוי בקבלה של הבן זוג... וצריך לדעת לקבל במקרה שאותו מישהו עשה תשובה אמיתית

לצערי פוסלים אותי וחברים כמוני רק על פי הנתונים היבשים - גם אם מדובר בחברה תורניים,

אידאליסטים, שמשקיעים בלימוד תורה - אבל לאו דווקא יום שלם.

וזה באמת טעות בעיניי.

1. קיצוניות.

אחרי שראו את השחור שבעולם האחר, הם לפעמים רצים אחוזי אמוק לכיוון הקיצוני השני. מאוד מאוד קשה.

2. חוסר יציבות

אם הבחור/ה בשלב מתחיל יחסית, מאוד מאוד קשה לפתח קשר.

3. כמו שכבר הזכירו - היעדר רקע משותף

4. לעיתים יש רקע בעייתי מהעולם החילוני, או חשד לרקע כזה שמרתיע.

(בשולי הדברים: רקע כזה עלול להיות קיים גם אצל דתיים מלידה שהעולם לא היטיב איתם)

מדובר בד"כ בחבר'ה איכותיים ביותר שעשו צעד קשה ואמיץ ונלחמו נגד כל העולם. וכמו כל מיני אחרים שעשו צעדים כאלה, הם באים עם שריטות מהתהליך ונספחיו.

התופעה קיימת גם בקבוצות "חריגות" אחרות (למשל יושבי הגבעות). לא בגלל שהם אשמים אלא בגלל שבשביל להגיע לגבעה/לחזור בתשובה או לעשות שינוי משמעותי צריך לעבור כמה שנים של מלחמה עם ההורים והמערכת - מלחמה שלרוב משאירה "שריטות" וצלקות בנפש שצריך להכיר אותן ולדעת להתמודד.

אז קראתי מה אנשים כתבו פה וזה די כאב לי..

אני מכירה לא מעט חוזרים וחוזרות בתשובה. מכל מני סוגים וזרמים.

1.עוזיה- זה נכון שבתחילת התהליך לפעמים זה מקום אחר. אבל הרבה פעמים לאט לאט קולטים דברים ונכנסים לשפה. יש לי לא מעט חברות חוזרות בתשובה שהיום יודעות מה שישיסטית- למרות שהן מעולם לא היו כאלו.. 

חוצמזה, שזה דבר שאפשר לגשר עליו. זה כמו שלבן שאין לו אחיות יש חורים עצומים בהשכלה- אז מה, הוא לא יחתן? ומה עם בת שאין לה אחים גדולים והשפה הביינישית\צבאית היא סינית בשבילה? אז יוצרים שפה משושתפת ממה שיש.

2. לא נעים לנו- זה ממש לא תמיד הסיבה. אני יודעת שיש כאלו שנרתעים מזה. אבל לא כולם. ובא אני אגיד לך עד משו- אתה אפעם לא יכול לדעת. יש לי חברות טובות. חוזרות בתשובה ששמרו על עצמן. כן כן, מה ששמעת. לא כולן שם כאלה. יש גם כאלו ששומרות על עצמן. ולעומת זאת- אני מכירה גם דוסיות שנפלו, ונפלו חזק. היום היא לא נראת כזו, ועד שהיא לא תגלה לך- אתה לא תדע. כך שזה לא מחייב שדווקא בקטע הזה דוסית עדיפה על חוזרת בתשובה.

3. המון פעמים דווקא בזכות החזרה בתשובה, ובזכות התהליכים הלא פשוטים שהנער\ה עברו- הם בד"כ יוצאים אנשים מדהימים ממש!! רוב האנשים הכי איכותיים שאני מכירה הם חוזרים\ות בתשובה! באמת שזה להעריץ אותם.

אני מכירה לא מעט אנשים שמעדיפים דווקא חוזרים בתשובה.

אדר יקרה! קודם כל, באמת כל הכבוד לך על עבודת הקודש שלך! תמסרי לבנות המדהימות שלא ידאגו. לא חסרים בחורים טובים ואיכותיים. מכל הסוגים והמינים שיעריכו את התהליך שלהן. 

ב"הצלחה!

בכל רגע ובכל שעה..

יש לי בעיה עם עצם השאלה..

האם אנחנו רואים את עצמנו טובים יותר??

כי יש הרבה מאוד חיובי ושלילי בשני הצדדים.

הלוואי עלינו החיות בעבודת ה' שיש לחזב"תים.

הלוואי עליהם ההטמעה של ההלכות וההרגלים והידע.

שנזכה לעבוד את ה' באמת, בשמחה- בלבב שלם!!

בתור אחד שמצא במצב קצת שונה אך דומה 

כן - רואים בנו (חבר'ה שלא באים ממשפחה דתית ורקע תורני) סוג ב'

אבל לא רק בנו...

כל אחד שלא נכנס תחת הגדרה של בחור\ה דתי\ת נורמטיבי\ת ישר מקוטלג\ת לסוג ב'

כך זה עם בנים\ות שהוריהם גרושים

כך זה עם בנים\ות שעשו שטויות בתיכון

כך זה עם בנים\ות שחורגים באופן מהותי כלשהו מהנוף הכללי

כואב לי על זה מאוד - כל מקרה יש לדון לגופו.

כל אחד צריך לראות כמכלול דברים - כי בסופו של דבר - זה מי שהוא - זה עולמו ואלו חייו.

עכשיו השאלה אליך קורא\ת נכבד\ה - האם תרצה\י לבנות את ביתך עם האדם הספציפי הזה עם כל הפלוסים והמינוסים שלו, או שמא הסטיגמות ימנעו ממך לראות באמת מול מי את\ה ניצב\ת?

אני מכירה כ"כ הרבה דתיים מלידה שלא רואים את הדברים האלה ממטר. שמתייחסים לבנ"א ולא למדבקות שהדביקו עליו.

בכללי- צר לי לומר, אבל ככל שאדם יותר "דוס" ויותר מקפיד, ויותר "בקו" (סליחה על ההכללה אבל ככה אני רואה את הדברים סביבי) הוא יותר מקטלג ויותר מחלק לסוג א' וב'.

וזה עצוב. עצוב מאד.

היתה לי פעם שיחה עם בנ"א, מישהו מקסים, עם בעיה לא רצינית, והוא אמר לי בפירוש- שהא מחפש מישהי לא כ"כ דוסית- כי רק מישהי כזאת תקבל אותו מלכתחילה. ולכן הוא בעצמו נהיה פחות דוס- בלבוש, במקומות שבהפם הוא מסתובב וכו'

(הוא חיפש במשך 10 שנים!)

בין השאר בגלל שהוא לא בא ממשפחה דתית.
לא מזמן סיים רבנות, אדם מדהים - איש ערכי, אבא נהדר, חבר טוב, וגם תלמיד חכם.

(אגב - הוא לא סיפר לאף אחד שהוא קיבל הסמכה - נודע לי במקרה מרב ראש הישיבה)

לכן מאוד כואב לי על יחס הלא פשוט שיש לאנשים כאלה...

אל תאבדי תקווה

אני בטוח בזה שקיימים בנים שיודעים להסתכל נכונה - לראותך כמו שאת, להכיר אותך באמת

ולא את הדברים שמסביב

וביניהם מסתתר גם חתנך לעתיד

זה נכון באותה מידה גם לבנים (וכן גם לי ) - ואני בטוח בכך לחלוטין, שקיימות בנות עם הסתכלות נכונה ואמיתית על הדברים עכשיו צריך רק...

"בואי כלה... בואי" - חזרתי מהחתונה עכשיו... השיר לא יוצא לי מהראש

טעות היא !!!! למי שפוסל בחורה בגלל עברה,ולא מתבונן על המציאות הנוכחית..בשבילי בחורה שחזרה בתשובה היא בחורה אמיצה שוויתרה על הרבה דברים למען בוראה..תמשיכו להתחזק! ה' מזווג לפי המעשים!!וואל ייאוש ה' הוא המזווג זיווגים!!!!!!

שמחתי מאוד לראות את התגובות ולהיווכח שזה נוגע להרבה מאיתנו ולא למעט...

באמת השקעתי בזה מחשבה רבה בזמן האחרון והמסקנה שלי היא שהטעות שלנו (דתיים מבית..) היא שאנחנו לא תופסים את עצמנו כחוזרים בתשובה, אם רק היינו מסתכלים על עצמנו כאנשים שעוברים תהליך בדיוק כמו אותם צדיקים... אולי פתאום לא היה מפריע לנו הפער הזה?  אם רק נבין שאנחנו שואפים להגיע לאותה נקודה... אם היא הנפש הזאת שבדיוק תתאים לי האם זה משנה לי שהיא התחילה מ-0 ואני כבר באתי עם ידע מקדים?!?  

חוזר בתשובה- זדונות נהפכות לו לזכויות ברגע שחזר

ועומד במדריגה שצדיקים גמורים לא עומדים בה- מכיוון שהעלה ניצוצות מהקליפות שלשם צדיק לא יכול להגיע.

עם כל זה, היום- ואני מדברת על היום- יש מלא בעיות עם העניין הזה.

קחו למשל תעניין של ממזרות- אפחד לא יוגע מה קורה בציבור החילוני בעניין הזה אבל הרחוב די משתולל, ונראלי שאפחד לא רוצה לקום לגלות שהחצי השני ממזר/ת

או חד הוריות למינהם- שאפחד לא יוגע מי האבא בכלל

או את העניין של נגיעה וכו'... שזה באמת דבר מרתיע- בחור/ה דוסי/ת שלא ראתה עולם פתאום נפגשת עם גבר/אישה שמבין דבר וחצי מחוץ לאטמוסרה של המצוות.

לדעתי- כל מקרה לגופו, ובשביל להתחתן היום עם חוזר בתשובה צריך לעשות עבודת מחקר מאוד רצינית כדי להפגש ולראות שבאמת הוא יציב בדעתו- לפחות שלוש שנים בעניין.

ובד"כ החוזרים בתשובה- טהורים זכים ועדינים יותר מאלה שהיו דתיים מבית כי באיזשהו מקום הם בחרו בדרך, הם באמת החליטו מכח עצמם לעשות שינוי- וכשגילו את המעלה של להיות יהודי שומר תומ"צ הם דבקים בזה עד הסוף כי הם גם יודעים מה הצד השני מציע.

בהצלחה רבה

אף פעם לא יוגע אם הוא נגע או ייגע או לא....

סיכומו של גבר - יגעת ומצאת תאמין!

יש כאלו חוזרים בתשובה שמחפשים להתחתן דווקא עם משפחה מיוחסת ולא של חוזרים בתשובה כמוהם.

וכשזה לא הולך להם הם מרגישים שדפקו אותם, הבעיה היא שעדיף להתחתן עם מישהו שיש לו כמה שיותר דברים משותפים על מנת  שהקשר יהיה בריא וזורם, כי להתחתן עם מישהו שנמצא במידה מוסימת ברמה יותר גבוהה (דתית רוחנית, משפחתית), זה רק יגרום מתחים מיותרים , אם בכלל זה יתאים.

אחרי הכל זה תלוי בסוג הבנאדם, בחור איכותי ימצא בחורה איכותית וכן ההפך ולא מנשה אם אחד מבני הזוג הוא חוזר בתשובה.

ובעיניי מוטעית

יש בה מן האמת. בסופו של דבר, זה פחות קשור למה עבר עליך בחיים ויותר לאיך התמודדת עם מה שהקב"ה זימן לך. (הבעיה היא בניסיון לקבוע מי מהם ברמה יותר גבוהה, וחבל.)

אדם שבא ממסגרת "נורמטיבית" לאו דווקא אדם "איכותי" יותר.

מתוך ניסיון אישי - אנשים שעברו התמודדות מסויימת בחיים - לרוב יותר בוגרים,

במיוחד בוגרים יותר רגשית (הגדרה מעניינת שהמצאתי בזה הרגע ).

אמרתי שלא משנה מאיזה מסגרת באים, ולאו דווקא נורמטיבית, יש חברה איכותים יותר ופחות.

אני מכיר אישית כמה וכמה חוזרים בתשובה איכותיים ביותר שהתחתנו עם משפחות חזקות ודתיות אך ורק בזכות עצמם.

כנראה שהוא לא מי שה' ייעד בשבילה,

מי שירצה אותה יקבל אותה עם כל החבילה

ויעריך אותה על הדרך הארוכה שהיא עשתה ועל הצעד האמיץ שהיא קיבלה על עצמה.

חייב לחזק אותן- שיזקפו ראש!

בציבור ממנו הן הלכו לא מעריכים אותן ואצלינו לא יפתחו להן דלתות?!?

אנחנו צריכים לזרוק עליהן פרחים!!!

אגב, זה נכון לדעתי גם בנוגע להורים גרושים, ושאר ירקות

(בציבור החרדי הן אכן נחשבות סוג ב'  מבחינה מסויימת

אבל גם אז לדעתי חשוב להדגיש את היתרונות העצומים שבלמצוא מישהו עם רקע דומה לשלך, שיבין אותך וכו'

"הבינני עבודתך ולך תהיה עבודתי.

השיבני ואשובה ותרצה את תשובתי."

וכל מילה נוספת מיותרת.

סוג של אפליה סוג ב' מה שנקרא וזה ממש חזק במגזר שלנו! אז אתה יודע מה זה לא גזענות אלה אפליה סליחה! חח

יש נטיה לשים תווית שמתאימה לפוליטיקלי קורקט על כל דבר.

אין אפליה, יש מגוון שיקולים וזה חלק מהם, כתבתי על זה כבר תגובה כאן.

לאנשים שיוצאים לדייטים יש הרבה צפיות ולמי שלא בירר עם עצמו לעומק ו(חשוב מאוד)התייעץ עם אדם חכם ובעל נסיון בליווי זוגות לאורך שנים - יש צפיות מלאכותיות.

אנשים רוצים מישהו שדומה לחלום שהם יצרו לעצמם, אני לא משלה את עצמי, זה מאוד בריא לחלום ולשאוף אבל יש כאלו שהשאירו את השכל בצד כשמגיעים לחיפוש כזה.

כאן זה אותו הדבר.

הרבה מדמיינים את רעייתם לעתיד בדמות המלאך מלא התום והחיים, תדמית שלא משתלבת להם (בצדק מסויים כך לא נכון כהכללה) עם משהי שכבר עברה כמה בני זוג בחיים ובוא נודה, זה משאיר משקעים.

אלא שגם "אצלינו הדתיים" לא חסר ויש צד לא מבוטל שעברות במחשבה הרבה יותר נוראות מעבירות במעשה.

מה אני מייעץ למחפשים/ות הרלוונטים?

הכל תלוי באדם (וואו, תודו שלא חשבתם על זה) ז"א שצריך לבדוק את הרקע של האדם בגישה שונה (ויותר לבדוק, מה לעשות הוא לא הגיע במסלול הרגיל וצריך לטרוח ולהבין מה המסלול שעבר) ובדייט עצמו צריך ג"כ לעשות את אותו הדבר.

זו האמת המרה, מי שעבר את המסלול הרגיל - יש את מי לשאול עליו, כולנו מכירים את השפה, איפה נוער מורד איך ומה הסימנים, פשוט קל יותר להתביית על הבנאדם.

למי שעבר מסלול אחר צריך להשקיע יותר זמן (אם כי יש גם פוטנציאל לרווח עצום אם מצאתם את המתאים/מה).

לחוזרים (פורמאלית, כי כולנו חוזרים) - תעמיקו בעצמכם, היפכו את החסרון ליתרון,

מי שלא היה לו יודע טוב יותר להעריך ולהתחבר ממי שתמיד היה לו.

בהצלחה.

זה ממש תלוי בתהליך החזרה וד כמה הבחורה יציבה כי יש איזשהו פחד שהיא תיסוג לאחור אבל האמת שזה לא רק אצל חוזרים בתשובה אלא אצל כל אדם יכולה להיות נסיגה לדעתי היא ממש לא סוג ב'

בוודאי שמצד המעלה האישית כל אדם באשר הוא ו"במקום שבע"ת עומדים וכו'' ".

עם זה, אי אפשר להתכחש לכך שכאשר אדם מתחתן הוא במידה מסויימת גם נכנס למשפחה. זה לגיטימי אם ירצה להיכנס למשפחה דתית, גם מצד עצמו גם מצד ילדיו העתידים בעז"ה.  כמובן, לא חייב שזה מה שיתפוס אצלו מקום - ויש צעירים שכלל לא חושבים על זה - אך אי אפשר לומר שזה לא בסדר שזה מה שהוא רוצה. הרי אין לו מחוייבות ספציפית דווקא אליה שאינו מכירה.

ב. לענ"ד - בעיה חמורה יותר היא עם בעלות תשובה שכבר חוו יחסים קרבים, ל"ע, עם בנים לפני שחזרו בתשובה.  אע"פ שכלפי שמיא בוודאי תשובה מכפרת על הכל - אי אפשר לתבוע מאדם שיתחתן עם מישהי ש"טכנית" כבר עברה בצורה מופקרת משהו עם מישהו אחר.  באמת זה נורא, והיא מסכנה שזה החינוך שקיבלה - אך מה אשם הבחור. יש אנשים שזה מאוד מפריע להם.  מה גם שלא פעם היא נושאת איתה פסיכולוגית "שאריות" מזה.  אי אפשר לחייב בחור ששמר את עצמו למישהי ששמרה את עצמה רק בשבילו - לשאת מישהי שזה לא נכון לגביה. גם הדבר הזה שונה מאדם לרעהו, וגם תלוי היכן היא עומדת בהרגשתה ואישיותה. יש מדהימות, כדברייך באישיותן ובתהליכן, אך בפנים עדיין מסובכות רגשית וכו' עם עניינים כאלו, וזה מאוד מסוכן לסחוף איתם מישהו שגדל בהווי שונה לחלוטין, לתוך מערכת כזו.

ג. גם מישהי טובה מאוד, לפעמים באופן טבעי לוקח זמן עד שחיים "טבעית" את המנטליות של העולם אליו נכנסה. יש אנשים שהווי זר שמשתרבב לא פעם במשך שנים לא מעטות וחוסר בהווי אליו התרגלו בסביבתם - מכביד עליהם מאוד.

כמובן, יש באמת הרבה נפלאות ולפעמים אין בעיה.

אך יתכן שכדאי לחשוב קודם על מישהו דומה. הרי יש גם בעלי תשובה נפלאים. יתכן שאם יקימו ביחד בית, מתוך עליה דומה - יהיה קל יותר.

אגב, אצל בנים המשקל שתופס לא פעם "מה בחורה עשתה קודם" הוא גדול ללא כל השוואה למה שזה תופס אצל בנות. גם דתיות לגמרי.

כל טוב ויישר כחך על עבודת הקודש שלך.

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?