ב. יכול להיות שזה השפיע בצורה כזו או אחרת על הילדים

ג. לא נראה לי שהייתי פוסל

אבל יווו לפסול בגלל זה?... אופפפ..

ככה שיש לאדם עם הורים גרושים סיכוי טוב להתחתן דווקא עם אדם טוב יותר

יש בזה משהו אמיתי. אדם שיפסול בגלל סיבה כזו פשוט לא שווה את זה לדעתי. זה מראה שהוא לא מסוגל להכיל מורכבות בחיים, וידוע שזה נחוץ... או, שהוא לא מכיר את המציאות הזו, ולכן "יודע" עליה רק דברים מהצד, מסטיגמות והכללות.

להגיד שזה בגלל שזה השפיע על הילדים זה תירוץ נטו. כל אדם בגיל מסוים כבר עבר כמה וכמה דברים בחייו. כל אחד ונסיונותיו, וכל אחד יצא מהם שונה. אפשר באותה מידה להגיד שצריך לפסול בגלל זה מישהו שהיה בצבא, כי אולי הוא הושפע מהתקופה הזו....

ורק אנקדוטה שזכורה לי בנושא:

לפני החתונה של אמא שלי היא הלכה לקחת דברים מגמ"ח כלות של אמא של חברה שלי. כששאלה אותה בעלת הגמ"ח למי זה, ואמא שלי ענתה שבשבילה, היא אמרה "מה, את גרושה? אבל הבנות שלך נראות בסדר..."

בקשר עם משהו- אתה מכיל אחרי הקשר, ולא לפניו.

אני, שדווקא לא פסלתי, ויצאתי זמן לא מבוטל עם משהו ממשפחה קשה, מבינה מאד את מי שכן.

(ואפילו לקראת הסוף ראיתי שהבחור התנהג אלי כמו אביו שהיה מתנהג בבית)

חוץ מזה שיש גרושים ויש...

בעזהי"ת.

ולא כל אחד רוצה להיכנס לבלאגנים האלה.

[וגם אומרים, שילדים שהורים שלהם גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתגרש..]

אני לא תומכת בגישה הנ"ל, אבל בהחלט מבינה אותה.

בתור אחד שמגיע ממשפחה כזאת אני יכול להעיד שהיום אני יודע כמה זה לא פשוט לילדים.

ככה שאני אחשוב מליון פעם לפני שאני אחליט לחשוב שוב מליון פעם על להתגרש.

גרושים יש להם סיכוי להתגרש גם? (באמת מעניין אותי..)

ואבא שמואל- ברור שהורים מהווים דוגמא אישית!! ברור שגם לכולנו יש טעויות, אבל ההורים הם אלה שגידלו וחינכו ועשו (ועושים..) בשבילינו ה-כ-ל! אני חושבת שכל הורה מהווה לילדיו דוגמא אישית במובן כלשהו..

בעזהי"ת.

וזה גם מאוד מסתדר מבחינה הגיונית.

ילד שלא ראה זוגיות בריאה מהי, יהיה לו מאוד קשה לפתח אחת כזאת.

עדיין זה עצוב שבגלל זה משו שבדרך יפול בגלל ש'נודע' לו שההורים שלה גרושים..

תודה לכולם על ההסברים..

בעזהי"ת.

זה כמו לפסול על מקום מגורים/לימודים/כל פרט חיצוני אחר.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו... 

אני מכירה מישהי שהורים שלה התגרשו בגיל משמעותי, וב"ה יודעת לבנות זוגיות הכי טובה בארץ. באמת.

בכל כלל יש יוצא מהכלל, ולכן כדאי לבדוק טוב טוב- אולי זכית ביוצא מהכלל המדהים..

זה לא פרט חיצוני.

זה אחד הפרטים הכי פנימיים (?) שיש.

ההורים שלך, הבית שלך, הגדילה שלך. הסיבות לזה שהפכת להיות מי שאתה...

לכן וודאי שיש מקום להתלבט על כך. מה גם שכאמור בהרבה מקרים אותם ילדים מאחר ולא חוו זוגיות בריאה מהי, לא ידעו גם להקים ולשמור על אחת כזאת.

אך בגלל ש"כל מקרה לגופו" ויש יוצאים מהכלל, אפשר לבדוק באופן ספציפי איך היו הנישואין והגירושין באותו בית, בן כמה היה הילד, איך זה השפיע וכו'.

בעזהי"ת.

מה שפנימי פה זה ההשפעה על הנפש של הילד.

זה כמו שתדעי שהוא גדל בשכונה מסויימת בעיר מסויימת.

זה אומר שהוא כמו כל בני השכונה? ממש לא.

לעולם לא תדעי איך זה השפיע עליו.. עד שתבדקי את זה לעומק.

אולי הסתבככו רק עם הזמן?

זה יכול להשתנות מאדם לאדם: אחד ראה כבר מציאות של גירושין - אולי הוא יקח את זה יותר מהר כאופציה? והשני - להיפך, הוא נחוש יותר ויודע יותר ממה להיזהר מ"סתם" אחד.  ועל השלישי זה לא משפיע בכלל..

אחד - ראה דוגמה שלמד ממנה; אחד - למד ההיפך; והשלישי בכלל לא העסיק עצמו כל כך במה שבין הוריו.

וכן הלאה.  כמו בכל דבר - כל אחד לגופו.

לפעמים כשההורים לא מתגרשים "בשביל הילדים" אך היחסים בבית מאד עכורים (כלומר: גם החתן/כלה ואח"כ גם הנכדים "יהיו בעסק") - לא בטוח שזו דוגמה טובה יותר  מכאלה שהתגרשו ומשדרים כבוד הדדי..  

שכולם יזכו לחיות בכבוד ואהבה ואחוה. 
 

בעזהי"ת.

בתגובה הקודמת דיברתי על הסטנדרט.

זה "דיני נפשות"..

בס"ד

יש מחקרים רבים שמראים שההסתברות של ילד להורים גרושים להתגרש בעצמו היא יותר גבוהה. 
בנוסף, זו חוויה מטלטלת מבחינה נפשית..והילד סוחב איתו מטענים והנחנות שגויות לגבי זוגיות תקינה.


לכן אין לך מה להיות המומה. אחרי הכל זה רציונאלי מאוד..הרצון 'לא להכניס ראש בריא למיטה חולה'
זה לגיטימי ואנשים שפוסלים על כזה דבר הם לא רעים..סתם רוצים חיים פחות מורכבים וזו זכותם המלאה.

אני לא הייתי פוסלת..כי הבחור כלל לא אשם שהוריו התגרשו ואין סיבה שהוא ישלם את המחיר.
בנוסף, לענ"ד כל מקרה לגופו (מה בדיוק היה? באיזה גיל? הקשר עם ההורים?)
אבל אין ספק שהייתי נכנסת לזוגיות כזאת עם יד על הדופק ומבררת דברים...
כי להגיד 'אין בכלל בעיה' זה, במחילה, פשוט לא חכם.

 

עניינה מתישהו?

או הפריע מאתנו לנסוע ברכב לאן שאנחנו רוצים?

השימוש בסטטיסטיקה לדעתי הוא סתם תירוץ

אני מסכימה שהילדים סוחבים איתם דברים מהעבר..

אבל אני המומה שפוסלים על זה, תחשבי לרגע שאת היית בצד הזה.. לא נעים..

מחייבת בהכרח ילדים כאלה

ואני לא חושבת שילדים שיוצאים הפוך מהורים נחשבים כיוצאים מהכלל. להפך- הרצון הזה להיות אדם טוב יותר "מאשר" היא תופעה שהולכת וגדלה יותר יותר.. 

אבל.

אני כן מבינה את החששות. מעולם לא הבנתי את הפסילה... אבל גם לא אוכל לשפוט. כמו כל מקרה הבירור הוא זה זה שיכריע לדעתי

בהצלחה וכל הכבוד על הניסיון לשדך ולעזור. ברכה והצלחה בהמשך!

אז ככה... לפני הכל- יצאתי עם בחורים שההורים שלהם גרושים!!!

לכל בן אדם יש את המינוסים והפלוסים שלו.... בן אם זה ניתן לשינוי ובן אם לא... מישהו שההורים שלו גרושים זה מינוס!!! ויש משפחות שזה מינוס גדול!!! כן כן כן!!! מינוס שחיים איתו ומתחתנים איתו...

בן אדם שחי בבית עם זוגיות לא תקינה של ההורים מושפע מיזה...לטובה או לרעה... תפקידם של המשודכים זה לבדוק אם הדבר השפיעה ברמה שמתאימה להם או לא!!! אם זה לא מתאים להם אז הם מסרבים...

בכל מקרה אם הבחור הוא בחור טוב אין סיבה שהוא לא יתחתן...וההורים הגרושים הם אולי קושי...אך כל אחד עם הקשיים שלו...

אני לא יודעת כמה אנשים מודעים להשפעות של הדיון הזה פה, והדברים שנאמרו פה.

בתור בת להורים גרושים, ואולי גם בשם עוד אנשים כאלה שאני יודעת שיש פה, אני פשוט כואבת. הדיון הזה מכאיב.

כולם פה דנים על כמה זה משפיע על ההחלטה, כמה הבנאדם הושפע מזה (תוך הכללות נוראיות, באמת נוראיות), וכמה הוא/היא יהיו מסוגלים אח"כ לבנות בית בישראל.

מה איתנו? מותר גם לנו להגיב? אחרי הכל, לא אנחנו החלטנו להיות ככה, כמו שלא החלטנו להוולד עם צבע שיער זו או אחר, בגובה מסוים או אפילו במקום מסוים. אני מאוד לא מצטערת על ההחלטה של ההורים שלי, שעשו זאת בצורה הכי נכונה לדעתי (ופחות מצויה לצערי, אבל קיימת! זו עובדה!), ולכן אני גם לא מסתירה את זה (לא בפגישות ולא בכלל).

אם מישהו מוכן לשמוע, אז דעו שזה קשה. נכון, כל אחד והבית שלו, אבל יש חסר בזוגיות תקינה שראינו, וצריך לחפש מכל מיני מקומות אחרים, אבל אנחנו הרבה יותר מודעים לזה בד"כ. מודעים לקשיים שיש בבית לא באופן תיאורטי והיפוטתי, ומודעים לזה שאנחנו רוצים לפעול אחרת.

זה מספיק מפחיד לנסות לעשות את זה אחרי שראינו השלכות של החלטה שגויה בבחירה, ולא צריך להוסיף לזה גם את הדיון הזה, או לפחות את הצורה בה הוא נעשה, כדי שנבין שהסיכויים שלנו פוחתים. תודה לכם שהארתם את עינינו <צ>.

ואם מישהו רוצה להגיד משהו לגבי ההכללות שגם אני עשיתי, ענו לי על השאלה הזו: מותר לענות על הכללה בהכללה הפוכה?

"אמת ואמונה"- ברשותך אני מצטטת את החתימה שלך: "אין על המשפחה שלי!!!"

זה לא מכוון אלייך ספציפית, בטעות יצא דווקא אחרי התגובה שלך.

כתבת תגובה לעניין מאוד!!! אני כואבת את כאבך וכאב רבים כמוך אבל את ורבים כמוך צריכים להבין שיש בכם משהו שונה...אחר...גדלתם בבתים שונים...להבדיל להבדיל כמו שבעלי תשובה גדלו בבתים שונים כך גם אתם... זה יכול להיות שונה לטוב!!!כן כן לטוב!!! יש לי חברה שהוריה גרושים והיא מהממת ורק למדה ולומדת מהטעויות של ההורים שלה ואני בטוחה שהיא לא תעשה אותם ושהיא תבנה בית מצויין ומי שיזכה בה יהיה מאושר!!! אך עם זאת יכול להיות גם השפעות שליליות!!! מה לעשות... כל אחד והקשיים שלו... יש בן אדם עם דיסלקציה...לא הוא בחר את זה!!! ככה הוא נולד... אבל זאת ההתמודדות שלו... וכך יש לכם את ההתמודדות שלכם!!! ואני הכי מעריכה אנשים כמוך!!!

כמו שאומרים: "כל אחד והחבילה שלו" וכל אחד בוחר לו את הדרך להתמודד...

ולא בגלל ההערכה שהרעפת עליי או על אנשים אחרים ב"מצב" דומה... בתגובה הנוכחית אמרת דברים דומים לעכשיו, אבל הם קיבלו זווית יותר נכונה מהעובדה הפשוטה שהזכרת את הצד השני, האפשרות השנייה והפחות כוללנית.

קודם התייחסת לעניין של ה"מינוס", וכעת התייחסת גם לצד החיובי, אשרייך!

באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם.

בדיוק כמו שאמרת: "כל אחד והחבילה שלו...", וזה לא המקום לעשות "שלי-שלך, שלך-שלי"....

בע"ה

אני חושבת שבאמת כמו שאמרת אף-אחד לא בוחר את החבילה שלו, וכל אחד מגיע עם חבילה מסוימת, גם אם אין לה הגדרה. לאו דווקא הורים גרושים, יתמות, חזרה בתשובה או כל דבר מוגדר.

זה יכולה להיות גם 'סתם' מטענים רגשיים שהגיעו מאירועים שקרו לאדם במהלך השנים.

אבל כמו שניל"ס אמרה: "באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם." - אני מסכימה עם זה כ"כ.

וגם טל-טל! מחזק כ"כ לשמוע תגובות שכאלה.

 מה פתאום אשריי? אשריו!^^

קשה להם עם זה פוחדים שאם היו בעיות במשפחה אז שזה יעבור לבן בת כלומר שיצור אצלם שריטות ! ויש כאלה שזה יוצר אצלם ויש כאלה שלא הבנת?! [למקרה שלא הבנת יצאתי עם מישהיא שהייתה פעמיים באומנה ההורים שלה התגרשו ואבא שלה נפטר אח"כ היא לא ראתה אותו מלא שנים עד אחרי שהוא נפטר והבחורה הייתה דפוקה ריגשית] מדהימה בשאר הדברים אז יש ויש ראיתי גם אנשים גרושים שהם ממש נורמאלים ולן יש כאלה שאומרים שהם לא מתעסקים עם זה ויש כאלה שפשוט בודקים מה הלך שם יותר ממה שהם יבדקו בן בת עם הורים שלא התגרשו!

שהייתי פיצית ההורים שלי התגרשו,

ואמא שלי התחתנה מחדש שהיתי בגיל 4 בערך

עם האב הביולוגי שלי אין לי קשר בערך מגיל  12

והוא לא מעסיק אותי בכלל,

והתרגלתי לנישואים האלה

ואני לא מכירה את השבר מקרוב.

בעיות שזה יכול לייצור?

כל הבעיות שיש לי זה לא בגלל הגירושים

זה בגלל נסיונות של אלוקים

ודברים שעוברים בחיים.

להשליך בעיות על גירושים,

זה לא נכון!

ילד יכול לבחור איך הוא חי,

איך הוא מתמודד ומה הוא לומד!

ויש כאלה שנשרטים עמוק בחיים

בגלל אירועים שהם עברו

שאין להם שום קשר לתא המשפחתי.

דווקא בגלל שאני לא מכירה מערכת נישואים בריאה

בסביבה שלי, כי נשואים שניים רחוקים מלהיות מושלמים

וגם נישואים אחרים סביבי במשפחה המורחבת לא נראים משהו.

יש לי דרבון וכוח רצון לעשות הכל אחרת,

ולבנות תא משפחתי חזק בכל מחיר

ועצם זה שהחלטתי שאני עושה אחרת

אני מאמינה שאני אצליח!

לכל בן אדם יש קשיים,

ואם הוא אומר שלא אז הוא שקרן גדול

זה לא אומר שכל מי שיש לו הורים גרושים

אז הוא מלכתחילה בעייתי.

לעזאזל אנשים תנו קרדיט לאדם!!

לא איזה מחקר שהחלטתם שהוא נכון,

לא להחלטה של ההורים שלו להיות גרושים,

זה מצב צבירה, והילד בוחר מה לעשות עם זה

וזה עדיף מנישואים גרועים.

אגב אני אשמח לבחור עם הורים גרושים,

כי זה לא משדר לי שום רע על הבן אדם.

יש משפחות שההורים אולי לא התגרשו

אבל עדיף שהיו עושים זאת, מאשר מקיימים זוגיות של אוייבים ליד הילדים שלהם

ולזה יכולה להיות השפעה הרבה יותר גרועה על הילדים..

מה זה השטויות האלו?

גועל נפש שאנשים מפילים על זה!

אמא שלי היא בת להורים גרושים

[שבזמנו זה בכלל לא היה מקובל.. היה הזוי אפילו!]

וברוך ה' ובלי עין הרע-

יש לי הורים מאוהבים ובית מקסים באוירה נהדרת!!!

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

ובייחוד לא קולה!!!

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.