ב. יכול להיות שזה השפיע בצורה כזו או אחרת על הילדים

ג. לא נראה לי שהייתי פוסל

אבל יווו לפסול בגלל זה?... אופפפ..

ככה שיש לאדם עם הורים גרושים סיכוי טוב להתחתן דווקא עם אדם טוב יותר

יש בזה משהו אמיתי. אדם שיפסול בגלל סיבה כזו פשוט לא שווה את זה לדעתי. זה מראה שהוא לא מסוגל להכיל מורכבות בחיים, וידוע שזה נחוץ... או, שהוא לא מכיר את המציאות הזו, ולכן "יודע" עליה רק דברים מהצד, מסטיגמות והכללות.

להגיד שזה בגלל שזה השפיע על הילדים זה תירוץ נטו. כל אדם בגיל מסוים כבר עבר כמה וכמה דברים בחייו. כל אחד ונסיונותיו, וכל אחד יצא מהם שונה. אפשר באותה מידה להגיד שצריך לפסול בגלל זה מישהו שהיה בצבא, כי אולי הוא הושפע מהתקופה הזו....

ורק אנקדוטה שזכורה לי בנושא:

לפני החתונה של אמא שלי היא הלכה לקחת דברים מגמ"ח כלות של אמא של חברה שלי. כששאלה אותה בעלת הגמ"ח למי זה, ואמא שלי ענתה שבשבילה, היא אמרה "מה, את גרושה? אבל הבנות שלך נראות בסדר..."

בקשר עם משהו- אתה מכיל אחרי הקשר, ולא לפניו.

אני, שדווקא לא פסלתי, ויצאתי זמן לא מבוטל עם משהו ממשפחה קשה, מבינה מאד את מי שכן.

(ואפילו לקראת הסוף ראיתי שהבחור התנהג אלי כמו אביו שהיה מתנהג בבית)

חוץ מזה שיש גרושים ויש...

בעזהי"ת.

ולא כל אחד רוצה להיכנס לבלאגנים האלה.

[וגם אומרים, שילדים שהורים שלהם גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתגרש..]

אני לא תומכת בגישה הנ"ל, אבל בהחלט מבינה אותה.

בתור אחד שמגיע ממשפחה כזאת אני יכול להעיד שהיום אני יודע כמה זה לא פשוט לילדים.

ככה שאני אחשוב מליון פעם לפני שאני אחליט לחשוב שוב מליון פעם על להתגרש.

גרושים יש להם סיכוי להתגרש גם? (באמת מעניין אותי..)

ואבא שמואל- ברור שהורים מהווים דוגמא אישית!! ברור שגם לכולנו יש טעויות, אבל ההורים הם אלה שגידלו וחינכו ועשו (ועושים..) בשבילינו ה-כ-ל! אני חושבת שכל הורה מהווה לילדיו דוגמא אישית במובן כלשהו..

בעזהי"ת.

וזה גם מאוד מסתדר מבחינה הגיונית.

ילד שלא ראה זוגיות בריאה מהי, יהיה לו מאוד קשה לפתח אחת כזאת.

עדיין זה עצוב שבגלל זה משו שבדרך יפול בגלל ש'נודע' לו שההורים שלה גרושים..

תודה לכולם על ההסברים..

בעזהי"ת.

זה כמו לפסול על מקום מגורים/לימודים/כל פרט חיצוני אחר.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו... 

אני מכירה מישהי שהורים שלה התגרשו בגיל משמעותי, וב"ה יודעת לבנות זוגיות הכי טובה בארץ. באמת.

בכל כלל יש יוצא מהכלל, ולכן כדאי לבדוק טוב טוב- אולי זכית ביוצא מהכלל המדהים..

זה לא פרט חיצוני.

זה אחד הפרטים הכי פנימיים (?) שיש.

ההורים שלך, הבית שלך, הגדילה שלך. הסיבות לזה שהפכת להיות מי שאתה...

לכן וודאי שיש מקום להתלבט על כך. מה גם שכאמור בהרבה מקרים אותם ילדים מאחר ולא חוו זוגיות בריאה מהי, לא ידעו גם להקים ולשמור על אחת כזאת.

אך בגלל ש"כל מקרה לגופו" ויש יוצאים מהכלל, אפשר לבדוק באופן ספציפי איך היו הנישואין והגירושין באותו בית, בן כמה היה הילד, איך זה השפיע וכו'.

בעזהי"ת.

מה שפנימי פה זה ההשפעה על הנפש של הילד.

זה כמו שתדעי שהוא גדל בשכונה מסויימת בעיר מסויימת.

זה אומר שהוא כמו כל בני השכונה? ממש לא.

לעולם לא תדעי איך זה השפיע עליו.. עד שתבדקי את זה לעומק.

אולי הסתבככו רק עם הזמן?

זה יכול להשתנות מאדם לאדם: אחד ראה כבר מציאות של גירושין - אולי הוא יקח את זה יותר מהר כאופציה? והשני - להיפך, הוא נחוש יותר ויודע יותר ממה להיזהר מ"סתם" אחד.  ועל השלישי זה לא משפיע בכלל..

אחד - ראה דוגמה שלמד ממנה; אחד - למד ההיפך; והשלישי בכלל לא העסיק עצמו כל כך במה שבין הוריו.

וכן הלאה.  כמו בכל דבר - כל אחד לגופו.

לפעמים כשההורים לא מתגרשים "בשביל הילדים" אך היחסים בבית מאד עכורים (כלומר: גם החתן/כלה ואח"כ גם הנכדים "יהיו בעסק") - לא בטוח שזו דוגמה טובה יותר  מכאלה שהתגרשו ומשדרים כבוד הדדי..  

שכולם יזכו לחיות בכבוד ואהבה ואחוה. 
 

בעזהי"ת.

בתגובה הקודמת דיברתי על הסטנדרט.

זה "דיני נפשות"..

בס"ד

יש מחקרים רבים שמראים שההסתברות של ילד להורים גרושים להתגרש בעצמו היא יותר גבוהה. 
בנוסף, זו חוויה מטלטלת מבחינה נפשית..והילד סוחב איתו מטענים והנחנות שגויות לגבי זוגיות תקינה.


לכן אין לך מה להיות המומה. אחרי הכל זה רציונאלי מאוד..הרצון 'לא להכניס ראש בריא למיטה חולה'
זה לגיטימי ואנשים שפוסלים על כזה דבר הם לא רעים..סתם רוצים חיים פחות מורכבים וזו זכותם המלאה.

אני לא הייתי פוסלת..כי הבחור כלל לא אשם שהוריו התגרשו ואין סיבה שהוא ישלם את המחיר.
בנוסף, לענ"ד כל מקרה לגופו (מה בדיוק היה? באיזה גיל? הקשר עם ההורים?)
אבל אין ספק שהייתי נכנסת לזוגיות כזאת עם יד על הדופק ומבררת דברים...
כי להגיד 'אין בכלל בעיה' זה, במחילה, פשוט לא חכם.

 

עניינה מתישהו?

או הפריע מאתנו לנסוע ברכב לאן שאנחנו רוצים?

השימוש בסטטיסטיקה לדעתי הוא סתם תירוץ

אני מסכימה שהילדים סוחבים איתם דברים מהעבר..

אבל אני המומה שפוסלים על זה, תחשבי לרגע שאת היית בצד הזה.. לא נעים..

מחייבת בהכרח ילדים כאלה

ואני לא חושבת שילדים שיוצאים הפוך מהורים נחשבים כיוצאים מהכלל. להפך- הרצון הזה להיות אדם טוב יותר "מאשר" היא תופעה שהולכת וגדלה יותר יותר.. 

אבל.

אני כן מבינה את החששות. מעולם לא הבנתי את הפסילה... אבל גם לא אוכל לשפוט. כמו כל מקרה הבירור הוא זה זה שיכריע לדעתי

בהצלחה וכל הכבוד על הניסיון לשדך ולעזור. ברכה והצלחה בהמשך!

אז ככה... לפני הכל- יצאתי עם בחורים שההורים שלהם גרושים!!!

לכל בן אדם יש את המינוסים והפלוסים שלו.... בן אם זה ניתן לשינוי ובן אם לא... מישהו שההורים שלו גרושים זה מינוס!!! ויש משפחות שזה מינוס גדול!!! כן כן כן!!! מינוס שחיים איתו ומתחתנים איתו...

בן אדם שחי בבית עם זוגיות לא תקינה של ההורים מושפע מיזה...לטובה או לרעה... תפקידם של המשודכים זה לבדוק אם הדבר השפיעה ברמה שמתאימה להם או לא!!! אם זה לא מתאים להם אז הם מסרבים...

בכל מקרה אם הבחור הוא בחור טוב אין סיבה שהוא לא יתחתן...וההורים הגרושים הם אולי קושי...אך כל אחד עם הקשיים שלו...

אני לא יודעת כמה אנשים מודעים להשפעות של הדיון הזה פה, והדברים שנאמרו פה.

בתור בת להורים גרושים, ואולי גם בשם עוד אנשים כאלה שאני יודעת שיש פה, אני פשוט כואבת. הדיון הזה מכאיב.

כולם פה דנים על כמה זה משפיע על ההחלטה, כמה הבנאדם הושפע מזה (תוך הכללות נוראיות, באמת נוראיות), וכמה הוא/היא יהיו מסוגלים אח"כ לבנות בית בישראל.

מה איתנו? מותר גם לנו להגיב? אחרי הכל, לא אנחנו החלטנו להיות ככה, כמו שלא החלטנו להוולד עם צבע שיער זו או אחר, בגובה מסוים או אפילו במקום מסוים. אני מאוד לא מצטערת על ההחלטה של ההורים שלי, שעשו זאת בצורה הכי נכונה לדעתי (ופחות מצויה לצערי, אבל קיימת! זו עובדה!), ולכן אני גם לא מסתירה את זה (לא בפגישות ולא בכלל).

אם מישהו מוכן לשמוע, אז דעו שזה קשה. נכון, כל אחד והבית שלו, אבל יש חסר בזוגיות תקינה שראינו, וצריך לחפש מכל מיני מקומות אחרים, אבל אנחנו הרבה יותר מודעים לזה בד"כ. מודעים לקשיים שיש בבית לא באופן תיאורטי והיפוטתי, ומודעים לזה שאנחנו רוצים לפעול אחרת.

זה מספיק מפחיד לנסות לעשות את זה אחרי שראינו השלכות של החלטה שגויה בבחירה, ולא צריך להוסיף לזה גם את הדיון הזה, או לפחות את הצורה בה הוא נעשה, כדי שנבין שהסיכויים שלנו פוחתים. תודה לכם שהארתם את עינינו <צ>.

ואם מישהו רוצה להגיד משהו לגבי ההכללות שגם אני עשיתי, ענו לי על השאלה הזו: מותר לענות על הכללה בהכללה הפוכה?

"אמת ואמונה"- ברשותך אני מצטטת את החתימה שלך: "אין על המשפחה שלי!!!"

זה לא מכוון אלייך ספציפית, בטעות יצא דווקא אחרי התגובה שלך.

כתבת תגובה לעניין מאוד!!! אני כואבת את כאבך וכאב רבים כמוך אבל את ורבים כמוך צריכים להבין שיש בכם משהו שונה...אחר...גדלתם בבתים שונים...להבדיל להבדיל כמו שבעלי תשובה גדלו בבתים שונים כך גם אתם... זה יכול להיות שונה לטוב!!!כן כן לטוב!!! יש לי חברה שהוריה גרושים והיא מהממת ורק למדה ולומדת מהטעויות של ההורים שלה ואני בטוחה שהיא לא תעשה אותם ושהיא תבנה בית מצויין ומי שיזכה בה יהיה מאושר!!! אך עם זאת יכול להיות גם השפעות שליליות!!! מה לעשות... כל אחד והקשיים שלו... יש בן אדם עם דיסלקציה...לא הוא בחר את זה!!! ככה הוא נולד... אבל זאת ההתמודדות שלו... וכך יש לכם את ההתמודדות שלכם!!! ואני הכי מעריכה אנשים כמוך!!!

כמו שאומרים: "כל אחד והחבילה שלו" וכל אחד בוחר לו את הדרך להתמודד...

ולא בגלל ההערכה שהרעפת עליי או על אנשים אחרים ב"מצב" דומה... בתגובה הנוכחית אמרת דברים דומים לעכשיו, אבל הם קיבלו זווית יותר נכונה מהעובדה הפשוטה שהזכרת את הצד השני, האפשרות השנייה והפחות כוללנית.

קודם התייחסת לעניין של ה"מינוס", וכעת התייחסת גם לצד החיובי, אשרייך!

באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם.

בדיוק כמו שאמרת: "כל אחד והחבילה שלו...", וזה לא המקום לעשות "שלי-שלך, שלך-שלי"....

בע"ה

אני חושבת שבאמת כמו שאמרת אף-אחד לא בוחר את החבילה שלו, וכל אחד מגיע עם חבילה מסוימת, גם אם אין לה הגדרה. לאו דווקא הורים גרושים, יתמות, חזרה בתשובה או כל דבר מוגדר.

זה יכולה להיות גם 'סתם' מטענים רגשיים שהגיעו מאירועים שקרו לאדם במהלך השנים.

אבל כמו שניל"ס אמרה: "באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם." - אני מסכימה עם זה כ"כ.

וגם טל-טל! מחזק כ"כ לשמוע תגובות שכאלה.

 מה פתאום אשריי? אשריו!^^

קשה להם עם זה פוחדים שאם היו בעיות במשפחה אז שזה יעבור לבן בת כלומר שיצור אצלם שריטות ! ויש כאלה שזה יוצר אצלם ויש כאלה שלא הבנת?! [למקרה שלא הבנת יצאתי עם מישהיא שהייתה פעמיים באומנה ההורים שלה התגרשו ואבא שלה נפטר אח"כ היא לא ראתה אותו מלא שנים עד אחרי שהוא נפטר והבחורה הייתה דפוקה ריגשית] מדהימה בשאר הדברים אז יש ויש ראיתי גם אנשים גרושים שהם ממש נורמאלים ולן יש כאלה שאומרים שהם לא מתעסקים עם זה ויש כאלה שפשוט בודקים מה הלך שם יותר ממה שהם יבדקו בן בת עם הורים שלא התגרשו!

שהייתי פיצית ההורים שלי התגרשו,

ואמא שלי התחתנה מחדש שהיתי בגיל 4 בערך

עם האב הביולוגי שלי אין לי קשר בערך מגיל  12

והוא לא מעסיק אותי בכלל,

והתרגלתי לנישואים האלה

ואני לא מכירה את השבר מקרוב.

בעיות שזה יכול לייצור?

כל הבעיות שיש לי זה לא בגלל הגירושים

זה בגלל נסיונות של אלוקים

ודברים שעוברים בחיים.

להשליך בעיות על גירושים,

זה לא נכון!

ילד יכול לבחור איך הוא חי,

איך הוא מתמודד ומה הוא לומד!

ויש כאלה שנשרטים עמוק בחיים

בגלל אירועים שהם עברו

שאין להם שום קשר לתא המשפחתי.

דווקא בגלל שאני לא מכירה מערכת נישואים בריאה

בסביבה שלי, כי נשואים שניים רחוקים מלהיות מושלמים

וגם נישואים אחרים סביבי במשפחה המורחבת לא נראים משהו.

יש לי דרבון וכוח רצון לעשות הכל אחרת,

ולבנות תא משפחתי חזק בכל מחיר

ועצם זה שהחלטתי שאני עושה אחרת

אני מאמינה שאני אצליח!

לכל בן אדם יש קשיים,

ואם הוא אומר שלא אז הוא שקרן גדול

זה לא אומר שכל מי שיש לו הורים גרושים

אז הוא מלכתחילה בעייתי.

לעזאזל אנשים תנו קרדיט לאדם!!

לא איזה מחקר שהחלטתם שהוא נכון,

לא להחלטה של ההורים שלו להיות גרושים,

זה מצב צבירה, והילד בוחר מה לעשות עם זה

וזה עדיף מנישואים גרועים.

אגב אני אשמח לבחור עם הורים גרושים,

כי זה לא משדר לי שום רע על הבן אדם.

יש משפחות שההורים אולי לא התגרשו

אבל עדיף שהיו עושים זאת, מאשר מקיימים זוגיות של אוייבים ליד הילדים שלהם

ולזה יכולה להיות השפעה הרבה יותר גרועה על הילדים..

מה זה השטויות האלו?

גועל נפש שאנשים מפילים על זה!

אמא שלי היא בת להורים גרושים

[שבזמנו זה בכלל לא היה מקובל.. היה הזוי אפילו!]

וברוך ה' ובלי עין הרע-

יש לי הורים מאוהבים ובית מקסים באוירה נהדרת!!!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי