ב. יכול להיות שזה השפיע בצורה כזו או אחרת על הילדים

ג. לא נראה לי שהייתי פוסל

אבל יווו לפסול בגלל זה?... אופפפ..

ככה שיש לאדם עם הורים גרושים סיכוי טוב להתחתן דווקא עם אדם טוב יותר

יש בזה משהו אמיתי. אדם שיפסול בגלל סיבה כזו פשוט לא שווה את זה לדעתי. זה מראה שהוא לא מסוגל להכיל מורכבות בחיים, וידוע שזה נחוץ... או, שהוא לא מכיר את המציאות הזו, ולכן "יודע" עליה רק דברים מהצד, מסטיגמות והכללות.

להגיד שזה בגלל שזה השפיע על הילדים זה תירוץ נטו. כל אדם בגיל מסוים כבר עבר כמה וכמה דברים בחייו. כל אחד ונסיונותיו, וכל אחד יצא מהם שונה. אפשר באותה מידה להגיד שצריך לפסול בגלל זה מישהו שהיה בצבא, כי אולי הוא הושפע מהתקופה הזו....

ורק אנקדוטה שזכורה לי בנושא:

לפני החתונה של אמא שלי היא הלכה לקחת דברים מגמ"ח כלות של אמא של חברה שלי. כששאלה אותה בעלת הגמ"ח למי זה, ואמא שלי ענתה שבשבילה, היא אמרה "מה, את גרושה? אבל הבנות שלך נראות בסדר..."

בקשר עם משהו- אתה מכיל אחרי הקשר, ולא לפניו.

אני, שדווקא לא פסלתי, ויצאתי זמן לא מבוטל עם משהו ממשפחה קשה, מבינה מאד את מי שכן.

(ואפילו לקראת הסוף ראיתי שהבחור התנהג אלי כמו אביו שהיה מתנהג בבית)

חוץ מזה שיש גרושים ויש...

בעזהי"ת.

ולא כל אחד רוצה להיכנס לבלאגנים האלה.

[וגם אומרים, שילדים שהורים שלהם גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתגרש..]

אני לא תומכת בגישה הנ"ל, אבל בהחלט מבינה אותה.

בתור אחד שמגיע ממשפחה כזאת אני יכול להעיד שהיום אני יודע כמה זה לא פשוט לילדים.

ככה שאני אחשוב מליון פעם לפני שאני אחליט לחשוב שוב מליון פעם על להתגרש.

גרושים יש להם סיכוי להתגרש גם? (באמת מעניין אותי..)

ואבא שמואל- ברור שהורים מהווים דוגמא אישית!! ברור שגם לכולנו יש טעויות, אבל ההורים הם אלה שגידלו וחינכו ועשו (ועושים..) בשבילינו ה-כ-ל! אני חושבת שכל הורה מהווה לילדיו דוגמא אישית במובן כלשהו..

בעזהי"ת.

וזה גם מאוד מסתדר מבחינה הגיונית.

ילד שלא ראה זוגיות בריאה מהי, יהיה לו מאוד קשה לפתח אחת כזאת.

עדיין זה עצוב שבגלל זה משו שבדרך יפול בגלל ש'נודע' לו שההורים שלה גרושים..

תודה לכולם על ההסברים..

בעזהי"ת.

זה כמו לפסול על מקום מגורים/לימודים/כל פרט חיצוני אחר.

צריך לבדוק כל מקרה לגופו... 

אני מכירה מישהי שהורים שלה התגרשו בגיל משמעותי, וב"ה יודעת לבנות זוגיות הכי טובה בארץ. באמת.

בכל כלל יש יוצא מהכלל, ולכן כדאי לבדוק טוב טוב- אולי זכית ביוצא מהכלל המדהים..

זה לא פרט חיצוני.

זה אחד הפרטים הכי פנימיים (?) שיש.

ההורים שלך, הבית שלך, הגדילה שלך. הסיבות לזה שהפכת להיות מי שאתה...

לכן וודאי שיש מקום להתלבט על כך. מה גם שכאמור בהרבה מקרים אותם ילדים מאחר ולא חוו זוגיות בריאה מהי, לא ידעו גם להקים ולשמור על אחת כזאת.

אך בגלל ש"כל מקרה לגופו" ויש יוצאים מהכלל, אפשר לבדוק באופן ספציפי איך היו הנישואין והגירושין באותו בית, בן כמה היה הילד, איך זה השפיע וכו'.

בעזהי"ת.

מה שפנימי פה זה ההשפעה על הנפש של הילד.

זה כמו שתדעי שהוא גדל בשכונה מסויימת בעיר מסויימת.

זה אומר שהוא כמו כל בני השכונה? ממש לא.

לעולם לא תדעי איך זה השפיע עליו.. עד שתבדקי את זה לעומק.

אולי הסתבככו רק עם הזמן?

זה יכול להשתנות מאדם לאדם: אחד ראה כבר מציאות של גירושין - אולי הוא יקח את זה יותר מהר כאופציה? והשני - להיפך, הוא נחוש יותר ויודע יותר ממה להיזהר מ"סתם" אחד.  ועל השלישי זה לא משפיע בכלל..

אחד - ראה דוגמה שלמד ממנה; אחד - למד ההיפך; והשלישי בכלל לא העסיק עצמו כל כך במה שבין הוריו.

וכן הלאה.  כמו בכל דבר - כל אחד לגופו.

לפעמים כשההורים לא מתגרשים "בשביל הילדים" אך היחסים בבית מאד עכורים (כלומר: גם החתן/כלה ואח"כ גם הנכדים "יהיו בעסק") - לא בטוח שזו דוגמה טובה יותר  מכאלה שהתגרשו ומשדרים כבוד הדדי..  

שכולם יזכו לחיות בכבוד ואהבה ואחוה. 
 

בעזהי"ת.

בתגובה הקודמת דיברתי על הסטנדרט.

זה "דיני נפשות"..

בס"ד

יש מחקרים רבים שמראים שההסתברות של ילד להורים גרושים להתגרש בעצמו היא יותר גבוהה. 
בנוסף, זו חוויה מטלטלת מבחינה נפשית..והילד סוחב איתו מטענים והנחנות שגויות לגבי זוגיות תקינה.


לכן אין לך מה להיות המומה. אחרי הכל זה רציונאלי מאוד..הרצון 'לא להכניס ראש בריא למיטה חולה'
זה לגיטימי ואנשים שפוסלים על כזה דבר הם לא רעים..סתם רוצים חיים פחות מורכבים וזו זכותם המלאה.

אני לא הייתי פוסלת..כי הבחור כלל לא אשם שהוריו התגרשו ואין סיבה שהוא ישלם את המחיר.
בנוסף, לענ"ד כל מקרה לגופו (מה בדיוק היה? באיזה גיל? הקשר עם ההורים?)
אבל אין ספק שהייתי נכנסת לזוגיות כזאת עם יד על הדופק ומבררת דברים...
כי להגיד 'אין בכלל בעיה' זה, במחילה, פשוט לא חכם.

 

עניינה מתישהו?

או הפריע מאתנו לנסוע ברכב לאן שאנחנו רוצים?

השימוש בסטטיסטיקה לדעתי הוא סתם תירוץ

אני מסכימה שהילדים סוחבים איתם דברים מהעבר..

אבל אני המומה שפוסלים על זה, תחשבי לרגע שאת היית בצד הזה.. לא נעים..

מחייבת בהכרח ילדים כאלה

ואני לא חושבת שילדים שיוצאים הפוך מהורים נחשבים כיוצאים מהכלל. להפך- הרצון הזה להיות אדם טוב יותר "מאשר" היא תופעה שהולכת וגדלה יותר יותר.. 

אבל.

אני כן מבינה את החששות. מעולם לא הבנתי את הפסילה... אבל גם לא אוכל לשפוט. כמו כל מקרה הבירור הוא זה זה שיכריע לדעתי

בהצלחה וכל הכבוד על הניסיון לשדך ולעזור. ברכה והצלחה בהמשך!

אז ככה... לפני הכל- יצאתי עם בחורים שההורים שלהם גרושים!!!

לכל בן אדם יש את המינוסים והפלוסים שלו.... בן אם זה ניתן לשינוי ובן אם לא... מישהו שההורים שלו גרושים זה מינוס!!! ויש משפחות שזה מינוס גדול!!! כן כן כן!!! מינוס שחיים איתו ומתחתנים איתו...

בן אדם שחי בבית עם זוגיות לא תקינה של ההורים מושפע מיזה...לטובה או לרעה... תפקידם של המשודכים זה לבדוק אם הדבר השפיעה ברמה שמתאימה להם או לא!!! אם זה לא מתאים להם אז הם מסרבים...

בכל מקרה אם הבחור הוא בחור טוב אין סיבה שהוא לא יתחתן...וההורים הגרושים הם אולי קושי...אך כל אחד עם הקשיים שלו...

אני לא יודעת כמה אנשים מודעים להשפעות של הדיון הזה פה, והדברים שנאמרו פה.

בתור בת להורים גרושים, ואולי גם בשם עוד אנשים כאלה שאני יודעת שיש פה, אני פשוט כואבת. הדיון הזה מכאיב.

כולם פה דנים על כמה זה משפיע על ההחלטה, כמה הבנאדם הושפע מזה (תוך הכללות נוראיות, באמת נוראיות), וכמה הוא/היא יהיו מסוגלים אח"כ לבנות בית בישראל.

מה איתנו? מותר גם לנו להגיב? אחרי הכל, לא אנחנו החלטנו להיות ככה, כמו שלא החלטנו להוולד עם צבע שיער זו או אחר, בגובה מסוים או אפילו במקום מסוים. אני מאוד לא מצטערת על ההחלטה של ההורים שלי, שעשו זאת בצורה הכי נכונה לדעתי (ופחות מצויה לצערי, אבל קיימת! זו עובדה!), ולכן אני גם לא מסתירה את זה (לא בפגישות ולא בכלל).

אם מישהו מוכן לשמוע, אז דעו שזה קשה. נכון, כל אחד והבית שלו, אבל יש חסר בזוגיות תקינה שראינו, וצריך לחפש מכל מיני מקומות אחרים, אבל אנחנו הרבה יותר מודעים לזה בד"כ. מודעים לקשיים שיש בבית לא באופן תיאורטי והיפוטתי, ומודעים לזה שאנחנו רוצים לפעול אחרת.

זה מספיק מפחיד לנסות לעשות את זה אחרי שראינו השלכות של החלטה שגויה בבחירה, ולא צריך להוסיף לזה גם את הדיון הזה, או לפחות את הצורה בה הוא נעשה, כדי שנבין שהסיכויים שלנו פוחתים. תודה לכם שהארתם את עינינו <צ>.

ואם מישהו רוצה להגיד משהו לגבי ההכללות שגם אני עשיתי, ענו לי על השאלה הזו: מותר לענות על הכללה בהכללה הפוכה?

"אמת ואמונה"- ברשותך אני מצטטת את החתימה שלך: "אין על המשפחה שלי!!!"

זה לא מכוון אלייך ספציפית, בטעות יצא דווקא אחרי התגובה שלך.

כתבת תגובה לעניין מאוד!!! אני כואבת את כאבך וכאב רבים כמוך אבל את ורבים כמוך צריכים להבין שיש בכם משהו שונה...אחר...גדלתם בבתים שונים...להבדיל להבדיל כמו שבעלי תשובה גדלו בבתים שונים כך גם אתם... זה יכול להיות שונה לטוב!!!כן כן לטוב!!! יש לי חברה שהוריה גרושים והיא מהממת ורק למדה ולומדת מהטעויות של ההורים שלה ואני בטוחה שהיא לא תעשה אותם ושהיא תבנה בית מצויין ומי שיזכה בה יהיה מאושר!!! אך עם זאת יכול להיות גם השפעות שליליות!!! מה לעשות... כל אחד והקשיים שלו... יש בן אדם עם דיסלקציה...לא הוא בחר את זה!!! ככה הוא נולד... אבל זאת ההתמודדות שלו... וכך יש לכם את ההתמודדות שלכם!!! ואני הכי מעריכה אנשים כמוך!!!

כמו שאומרים: "כל אחד והחבילה שלו" וכל אחד בוחר לו את הדרך להתמודד...

ולא בגלל ההערכה שהרעפת עליי או על אנשים אחרים ב"מצב" דומה... בתגובה הנוכחית אמרת דברים דומים לעכשיו, אבל הם קיבלו זווית יותר נכונה מהעובדה הפשוטה שהזכרת את הצד השני, האפשרות השנייה והפחות כוללנית.

קודם התייחסת לעניין של ה"מינוס", וכעת התייחסת גם לצד החיובי, אשרייך!

באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם.

בדיוק כמו שאמרת: "כל אחד והחבילה שלו...", וזה לא המקום לעשות "שלי-שלך, שלך-שלי"....

בע"ה

אני חושבת שבאמת כמו שאמרת אף-אחד לא בוחר את החבילה שלו, וכל אחד מגיע עם חבילה מסוימת, גם אם אין לה הגדרה. לאו דווקא הורים גרושים, יתמות, חזרה בתשובה או כל דבר מוגדר.

זה יכולה להיות גם 'סתם' מטענים רגשיים שהגיעו מאירועים שקרו לאדם במהלך השנים.

אבל כמו שניל"ס אמרה: "באמת שאני לא בחרתי את המצב שלי, כמו שלא בחרתי קשיים אחרים שהיו לי בחיי, אבל אני מודה לקב"ה שנתן לי אותם ונתן לי ללמוד מהם, אחרת לא הייתי מי שאני, ולא הייתי מוותרת על אף שלב בדרך לשם." - אני מסכימה עם זה כ"כ.

וגם טל-טל! מחזק כ"כ לשמוע תגובות שכאלה.

 מה פתאום אשריי? אשריו!^^

קשה להם עם זה פוחדים שאם היו בעיות במשפחה אז שזה יעבור לבן בת כלומר שיצור אצלם שריטות ! ויש כאלה שזה יוצר אצלם ויש כאלה שלא הבנת?! [למקרה שלא הבנת יצאתי עם מישהיא שהייתה פעמיים באומנה ההורים שלה התגרשו ואבא שלה נפטר אח"כ היא לא ראתה אותו מלא שנים עד אחרי שהוא נפטר והבחורה הייתה דפוקה ריגשית] מדהימה בשאר הדברים אז יש ויש ראיתי גם אנשים גרושים שהם ממש נורמאלים ולן יש כאלה שאומרים שהם לא מתעסקים עם זה ויש כאלה שפשוט בודקים מה הלך שם יותר ממה שהם יבדקו בן בת עם הורים שלא התגרשו!

שהייתי פיצית ההורים שלי התגרשו,

ואמא שלי התחתנה מחדש שהיתי בגיל 4 בערך

עם האב הביולוגי שלי אין לי קשר בערך מגיל  12

והוא לא מעסיק אותי בכלל,

והתרגלתי לנישואים האלה

ואני לא מכירה את השבר מקרוב.

בעיות שזה יכול לייצור?

כל הבעיות שיש לי זה לא בגלל הגירושים

זה בגלל נסיונות של אלוקים

ודברים שעוברים בחיים.

להשליך בעיות על גירושים,

זה לא נכון!

ילד יכול לבחור איך הוא חי,

איך הוא מתמודד ומה הוא לומד!

ויש כאלה שנשרטים עמוק בחיים

בגלל אירועים שהם עברו

שאין להם שום קשר לתא המשפחתי.

דווקא בגלל שאני לא מכירה מערכת נישואים בריאה

בסביבה שלי, כי נשואים שניים רחוקים מלהיות מושלמים

וגם נישואים אחרים סביבי במשפחה המורחבת לא נראים משהו.

יש לי דרבון וכוח רצון לעשות הכל אחרת,

ולבנות תא משפחתי חזק בכל מחיר

ועצם זה שהחלטתי שאני עושה אחרת

אני מאמינה שאני אצליח!

לכל בן אדם יש קשיים,

ואם הוא אומר שלא אז הוא שקרן גדול

זה לא אומר שכל מי שיש לו הורים גרושים

אז הוא מלכתחילה בעייתי.

לעזאזל אנשים תנו קרדיט לאדם!!

לא איזה מחקר שהחלטתם שהוא נכון,

לא להחלטה של ההורים שלו להיות גרושים,

זה מצב צבירה, והילד בוחר מה לעשות עם זה

וזה עדיף מנישואים גרועים.

אגב אני אשמח לבחור עם הורים גרושים,

כי זה לא משדר לי שום רע על הבן אדם.

יש משפחות שההורים אולי לא התגרשו

אבל עדיף שהיו עושים זאת, מאשר מקיימים זוגיות של אוייבים ליד הילדים שלהם

ולזה יכולה להיות השפעה הרבה יותר גרועה על הילדים..

מה זה השטויות האלו?

גועל נפש שאנשים מפילים על זה!

אמא שלי היא בת להורים גרושים

[שבזמנו זה בכלל לא היה מקובל.. היה הזוי אפילו!]

וברוך ה' ובלי עין הרע-

יש לי הורים מאוהבים ובית מקסים באוירה נהדרת!!!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!