http://bit.ly/oIy5EA

בחיים לא!!!

נסה לפתוח שרשור האם היית יוצאת עם מישהו נשוי...

או לחילופין עם מישהו שמודיע מראש שהוא שומר לעצמו את האפשרות לאישה שנייה

אפשר גם לשאול הם היית יוצאת אם מישהו שאשתו... (לא מתקלחת/ הורגת ג'וקים / שרתה בצבא וכו')

האפשרות לשאת שתי נשים תועיל גם לגברים צעירים לקבל החלטה להתחתן בגיל צעיר ותפחית את מספר מקרי הגירושין

קישור לכתבה המלאה

חשיפה: מי עומד מאחורי המודעה לשאת שתי נשים?

עדיף למשל שגברים יתחתנו עם יותר מאישה אחת, כמובן בהסכמה של כל אחת ואחת, ויהיו מחוייבים כספית ומשפטית כלפי כל אחת ואחת וכלפי ילדיהן,

מאשר המצב של היום, שגם כך לצערינו ישנם גברים נשואים, שחיים עם נשים אחרות מחוץ למשפחה בלי שום התחייבות כלפי אותה אישה שמחוץ לנשואים.

האישה הזו אינה זכאית לשום הגנה משפטית - אם אותו הגבר זורק אותה, או יותר גרוע, משאיר אותה עם ילד - היא תצטרך להסתדר לבד.

וגם לפילגש

גם מבחינה הלכתית, וגם מבחינה חוקית כך שאימם אשתו.

ולגבי הנשים עצמן, אני לא רואה צורך גדול בלהגן על אישה שבחרה לחיות מחוץ לנשואין עם גבר נשוי.

על אישה נוספת..

או כמו שדרשו חז"ל "כי תהיינה לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה" ואמרו ללמדך שאם תהיינה שתי נשים בודאי אחת אהובה ואחת שנואה.

ולא לחינם שתי הנשים נקרות "צרות" זו לזו..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

ואם אתה רוצה להוציא ממני הודאה - הנה ההזדמנות:

אני גם לא פמיניסטית!!

אני מאמינה בשוויון ערכי ובשוני בתפקידים!

אם לא טוב לזוג, אז במקום לעבוד ולתקן - פשוט ישא עוד אחת???

ואז מה?

פתאום הכל ורוד?

מה רע בגירושין במקרה שאי אפשר לתקן? ( רק במקרה כזה כמובן)

וכמה זוועה זה להתגרש אם יש היכן לתקן ( גם אם זה דורש שנים של השקעה) וזו זוועה לא פחות להכניס "צרה " הביתה במקרים כאלו. את היחסים במשפחה זה לא ממש ישפר... ( במילים עדינות)

בחייאת תתפנק על האנטר!!

צדדים ל 2 הכיוונים

יתרונות

א) הנשים לא יריבו איתך אלה אחת עם השניה עליך

ב) אתה ניצל משז״ל לרוב

ג) אתה יכול לנצח דמוגרפית למרות שהכל בידי שמים!

חסרונות

א) הבעיה היום זה שזה כן עלול לפגוע בשלום בית או שהנשים באמת יריבו אחת עם השניה וגם זה יגרום לשנאה ולכן זה בעיה הלכתית

אני יודע שמקודם כתבתי משהו הפוך אבל עכשיו כותב הלכתית ומקודם כתבתי שיכלית!
בנושא הזה.

ב)שאתהנמצא עם אחת מהם אתה עלול לחשוב על השניה ואז הילדים יצאו פגומים ולכן יש עם זה בעיה הלכתית בידיוק מהסיבה הזאת שאנחנו היום לא עושים את זה ממניעים טהורים בשביל פרו ורבו אלה בשביל לספק תאבות שלא ניתן לספק אותם !

עכשיו אלה שכן יעשו את זה ממניעים טהורים כדי לעשות נחת רוח ל ה״ אז אשריהם

בגדול פה אני עוצר את עצמי למרות שאני יכול להמשיך

ואם יש לך בעיה עם התוכן של הודעה שכותב אחד מחברי הפורום הנכבדים- אתה מוזמן לפנות אלי במסר אישי- ואני אטפל כשאוכל.

(באופן כללי נראה לי הודעות כאלו הן יותר מלבין פני ברבים מאשר תועלת למשו בעולם)

שמא וכו'..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

מסכנה אשתך

להתחתן זה לא!!!!!!!!!רק להיות  עם אשתך. זה הרבה יותר קשה מזה.

ואם אתה לא נשוי זה ברור למה.

ב"ה

מצד שני, לשתוק?!?!?!?

המשפט הזה נשמע לקוח מחפלאה של 'שייחים' סעודים. בהקשרו הנוכחי.

אתה באמת מצפה שאכנס כאן לנפש וגוף האדם ואסביר לך למה?

אילו דברים שהצנעה יפה להם.

מסקנה, הנה, מצאנו עוד במה ששווה לשתוק בה.

אז, זה מה שאתה ('אתם') רואה בחיי משפחה? ה-נ-א-ה?

כנראה שעם כאלו רווקים, מצאנו סיבה למה יש הרבה רווקות.... 

זו התורה שטעתה..

אני לא מדברת על מלכתחילה..

אני מדברת על המצב של היום!!!

מלכתחילה האדם הראשון נברא זכר ונקבה.

ואכן אנו מברכים כל זוג "..כשמחך יצירך בגן עדן מקדם", ואולי זו הכוונה בברכה זו.

דא עקא, מהמציאות היום מתבקשת (או אפילו נדרשת) האפשרות של ריבוי נישואין.

ודאי לי שיש כאלה שהמחשבות שלהם בנושא ריבוי נישואין נובע אצלם מאהבת ישראל טהורה (מכיר אישית יותר מאחד) כנראה יש גם כאלה שלא רלוונטיים לצורך הדיון..

"אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות מן הגוף"

"בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות נשים צדקניות עתידים להיגאל"

ואולי יש קשר בין שני מאמרים אלו.

ובעז"ה לעתיד לבוא (כאשר כל הגורמים לכך שיש יותר נשים - יעלמו) לא תצטרך אישה לחסד מרעותה, ולכל אישה תהיה איש כמו בגן עדן.

שישיותר נשים מגברים??

חארטה!!

את יכולה לרגיש איך שבא לך.

העניין שהמציאות לא משתנה בעקבות הרגשה שלי או שלך.

ואם הייתי משתכנעת שאכן יש יותר בנות מבנים היית משנה דעתך??

כן,

יש יותר בנות מבנים בגילאים הרלוונטיים.

ראשית, המציאות היא שהגבר מבוגר יותר מהאישה בגיל נישואין. וכאשר את מחברת לזה את הנתונים של ריבוי טבעי את מבינה לבד שמתחילים עם פער רציני.

שנית, בנים נהרגים יותר, הן במלחמות והן בתאונות עבודה.

ניתן להגיע לאיזון במספר הגברים ונשים גם באופן שונה מריבוי נישואין. למשל שבנים יתחתנו עם בנות מבוגרות מהן, ושנשים תקפחנה את חייהן בצבא או בעבודה. - לדעתי פתרון הרבה יותר גרוע. 

אין בזה שום פסול.

ונראה לי שאתה לא מבין מה זה אישה - אם אתה חושב שהיא תעדיף להכניס עוד מישהי בבית מאשר למות!!

הוא מעדיף לחנך את בנותיו להיות צרתן של נשים אחרות, או להיות נשים אומללות שהכניסו צרתן לביתן,

מאשר (כמה פשוט...) לחנך את בניו לתורה ויר"ש, ולדעת ששקר החן והבל היופי, ולהסכים להתחתן גם עם מי שמבוגרת מהן! (אבוי, אסון!)

ברור שמכך ניתן ללמוד על חינוכו של אבא שמואל בביתו, ועל יחסו (השיוויני....) לבניו ובנותיו.... בבבברררר

ואגב, לא נופלים בימינו ב"ה ב"ה, כ"כ הרבה בחורים בקרבות (ה' יעזור ויוסיף הלאה.... ) כדי לקזז את המספר הגדול שלהם (כן, כן! ידעתם שבכל שנה נולדים כ300-4000 בנים יותר מבנות בארצנו???) מבנות.

הסיבה היחידה שיש יותר רווקות היא:

שהרווקים בררנים!!! וככל שעובר הגיל הם מוסיפים ל'אוצר הדייטים' שלהם גם בנותת יותר ויותר צעירות מהן!!

ועם זה אבא שמואל ושכמוהו מסכימים.. כי זאת דרך העולם!!! אאאההההההההה...

זאת דרך העולם!!!

ומה עם בת זוג אחת לגבר?? זאת לא דרך העולם????

אה, נכון שכחתי, אצל בני דודינו הישמעאלים זאת לא דרך העולם... ובמזרח התיכון אנו יושבים ובמלחמה הדמוגרפית מתמודדים...... בבבבבבבבבבבעעעעעעעעעעעעעע

ועוד משהו:

אם למישהו נראה כי התגובה שלי אמוציונילת, אז נכון! היא גם אמוציונילת (ראה ע' בע אאהה ושות'...)

אבל למי שזוכר, מישהו כבר העלה את הרעיון ההזוי הזה פה כבר פעם.

ואז בשעתו, ערכתי סיכום ממוצא ויפה של המקורות היהודיים בתלמוד ובשאר מקורות לריבוי נשים. ואז כבר הוכחתי שלא היתה זאת דרך היהדות הרגילה!!!

ואפילו כשהיתה אישה עקרה, עדיין לא היה זה מובן מאליו שבעלה ישא אשה נוספת עליה.

אם מישהו מתעניין בפרטים (יש לציין שכבר אז, התומכים הנלהבים ברעיון, פשוט התעלמו מכל המקורות שהבאתי... מה שאתה לא מגיב עליו לא קיים.. כידוע) אנסה להעלות אתה קובץ שנית.

ועוד משהו, סתם לגבי העניין הדמוגרפי, אז כמו שאומר הרב אבניר ומן הסתם עוד כמה רבנים שטרם הגיבו למודעה ההזויה.. אישה היא לא מכונת ילדים.

אה, ועוד משהו, תראו לי בבקשה את רשימת הנשים הנשואות שמסכימות (בהסכמת האשה... זוכרים??) להכניס צרתן לביתן, באלו הימים....

ואם אכן ישנה אשה כזאת, חזקה עלי שהיא גם אשה מוכה ועוד כמה צרות....

ולא הייתי שופטת את אבא שמואל כאדם או את החינוך הפרטי שלו בבית.

זה לא ענייני לדיון.

עם הרעיון- הקונספט הכללי שלך - בהחלט כן.

מילותיו  תשפוטנה אותו....

לא סוד שנערה בוגרת הרבה קודם מנער בן גילה. מבחינה ביולוגית ומנטלית. ולכן נכון ומתאים שגבר יהיה מבוגר (לפחות בגיל) מאשתו. ופער גילים הפוך בעייתי [בגיל צעיר-בגלל הבגרות, ובגיל מבוגר בגלל סיבות אחרות] 

אודה על האמת. אני מאשר (לא שחלילה 'אני ירושלמית' זקוקה לאישור) שעד היכן שידי מגעת אכן נולדים יותר בנים מבנות כפי שציינה, [בגלל שנראה היה לי שהיא מגזימה אז בדקתי מדגמית.]

מסתבר, לאור נתונים הנ"ל שהבעיה של רווקות מאוחרת לא קשורה במיעוט גברים.

ועדיין לא ברור לי מה אכפת לכן אם כן תמצאנה כאלה שכן תרצנה להיות נשואות לאיש אחד???

זאת ממש לא בעיה! איזו בעיה יכולה להיות מלהכניס צרה לבית אשה לאחר שכבר אמות אמותיה לא סבלו מהשפלה כזאת .<צ>

חוץ מאי אילו בעות 'קטנות' עד 'קטנטנות' בשלום בית, בביטול מנהג ראשונים, בביטול מנהג ראוי(!) חוץ מאילו אין באמת שום בעיה... וגם אם יש, הרי שהיא זניחה ביחס לבעייתיות, שיאלצו רווקים להתחתן עם מבוגרות מהן <צ>

בקיצ' הכל כשר כדי להכשיר את מה שמתאווים לו.

בתוך העולם המורכב והמציאויות השונות שמגיעות, לכתחילה או בדיעבד לכאורה (אצל הקב"ה אין דיעבד ו"היתרים") וכדי להעלות אותנו מהרבדים היותר נמוכים, במחשבה ברגשות ובמעשים.

ירושלמית יקרה

ההתבטאות שלך ממש לא לעניין ולא לרוח של שיח תורני ואולי רק מעידה על מה שמתחולל אצלך ("כל הפוסל..."), אז אפילו לכבודך - אל תדוני בצורה כזו, תביני שיש דעות שונות ויש הלכה ודעת תורה ברורה (דעת רבנים איננה תמיד דעת תורה וצריך ללמוד את הדברים, במיוחד כאלו שאיננו רגילים אליהם)

אני יכול לומר ששתי נשים שרוצות בגבר אחד זה לא בעייתי כלל.

לעומת פער גילים שיכול להיות בעיה.

ב"ה, לא מדובר כאן לא עלי ולא עלייך! [וכמו שהעירה צדיקה, אם את מרגישה מאוימת נסחי הסכם שימנע מאישך ככל שכזה לא קיים בכתובתך.]

ואני מסכים, ההחלטה צריכה להיות שלה. אמנם בהלכה מוזכרת האפשרות של כפייה בנוגע לנישואין, אבל שם מדובר שכופין אותו, וגם שם מצוין שלא נוהגים כך היום.

לא עלינו כאשר גבר נאלץ לקבל היתר כזה יש לו פתרון. הבעיה מתחילה רק שכאשר אישה רוצה בזה.

שימי לב, שהמתנגדות ביותר למה שיכול להיות פתרון למצוקתן (לפחות להבנתן של המבקשות) של בנות שהוצע ע"י אותן בנות ועבורן, הן דוקא נשים (נשואות).

אמיתית ומעמיקה אפשר למצוא למה ואיך זה יכול להביא המון ברכה לטובת כולם!

במיוחד אם מאמינים ומבינים שזו דרך תורה ראויה לכתחילה וכפי שדייק ריעב"ץ שאין אומה ראויה לזה אלא האומה הישראלית.

בקושי נותנים היתר 100 רבנים לישא אשה שניה במקרים של סרוב גט מצד האשה (גם כשלכולי עלמה היא חייבת לקבל אותו), רק במקרים קיצוניים מאד!

אני לא חוששת פה לא לי, לא לאחויתי ולא לבנותי בע"ה.

חורה לי העניין בתור אשה 'חשובה' כמו שאומר המהר"ל שנשים שלנו כולן חשובות.

חורה לי שיש הרוצים להחזיר את מעמד האשה אחורה.

חורה לי שיש אנשים,שבמקום להתעסק בחינוך הנוער והרווקים בכללם, לעבודת המידות וליר"ש בנשיאת נשים פחות יפות (בהנחה שכך גורם הגיל...) במקום זאת, מעודדים את הרווקים להמשיך בבררנותם, להיפגש עם צעירות מהן, ומפילים את האחריות למצב הרווקות- לנשים הנשואות! לא פחות!

ועוד כשמדובר בנושא סבוך הילכתית מהמון המון בחינות, ומי שלא מכיר בזה או טיפש, או עוצם עיניו.

הרבנים הגדולים שיחיו, שאנחנו הולכים לאורם, בחיים לא יתנו היתר לדבר כזה . כך שאין לי כל סיבה אישית לחוש לדבר. ועם זאת זה חורה לי. כאחת שמנסה לפחות להאמין, שצדק הוא לא רק כוכב.

אגב, אם 2 רווקות מעוניינות להתחתן עם רווק אחד, ויש להן רב שיתיר להן זאת. סבבה. אבל תראו לי אשה נשואה אחת, שאינה במצב מוכה ומושפל, כדי להסכים לכל גחמה של בעלה, שתסכים בדורנו להכניס צרתה לביתה.

כך שכל הדיון הוא תאורטי בלבד. ועם זאת הוא מלמד על מגמה של הפחתה במעמד הנשים (שאינו נשות מגזרי, ועם זאת הן בהחלט אחיותי) בכדי שאזדעק להגן עליהן לפחות בכתב ולפחות כאן (בעיקר כי לא הגיעה לידי מעשית להגן על אשה כזאת... הזוי).

למה כותב ריעב"ץ שזה ראוי במיוחד לאומה הישראלית? (גם בלי קשר לתועלות)

כיוון שישראל עם קדושים ויודעים הדרכה א-לוהית עפ"י תורה בדרך ראויה של מידות ומעשים טובים,

כולל האשה הראשונה שעבודה חשובה זו לא פוסחת עליה. בוודאי גם על הבעל.

נסי לחשוב ממבט חיובי ולאילו טובות גם בתוך המשפחה זה יכול להביא. באמת בחיובי.

סיבות לשלילה יש תמיד ולכל דבר, אנו מחפשים את הדרך היותר שלמה בחיובי ולטובת כולם.

ושוב, ברור שזה לא מתאים לכל אחד\ת, רק נסי לחשוב למה זה חיובי למי שכן מתאים לו.

לא ביקשתי יותר מאשר הסכמתך לאפשר לאותן שתי רווקות שרוצות להנשא לאיש אחד.

מבחינתי, השגתי את שביקשתי, ומיציתי הדיון (עם אני ירושלמית), נמתין לאישור של שאר משתתפי הדיון.

אם זו היתה תגובתך מההתחלה היית ממצה את הדיון כבר מזמן.

"אגב, אם 2 רווקות מעוניינות להתחתן עם רווק אחד, ויש להן רב שיתיר להן זאת. סבבה."

זה מה שהן מבקשות

"את המודעה פרסמו נשים דתיות רווקות שרוצות להוליד ילדים ונואשו מלמצוא חתן. לדברי אחת החברות: "יש מחסור בגברים ופתרון זה יושם בעולם היהודי מאבות האומה ועד הבבא סאלי"."

לא 2 רווקות שמסכמות מראש עם רווק.

בעניין. כי אין כזאת.%3

ב"ה

זה כבר אומר שהן רוצות את השניה? חוץ מזה גםכך צריך להיות הבדל של 7 ימים אם לוקחים את הדוגמה של אבותינו ואמהותינו יעקב לאה ורחל... והראשונה נחשבת כבר נשואה בינתיים....

בואו גם נמכור ילדות קטנות לשפחות ונאנוס נשים במלחמה ונמכור אנשים לעבדות...קדימה! לך על זה!

וכך התקבל בכל קהילות ישראל שקיבלו את החרם והאריכו אותו אף לאחר זמנו המקורי. ולכן היום אצל כל חלקי עם ישראל שתרבותם התפתחה כך, קל וחומר בהלך ההרגשות אצל האנשים הנורמליים של היום, שהתפתח אף הוא מתוך כך - זה אכן גועל נפש גמור והתעלמות מוחלטת מכך שהאשה היא בן אדם, עם הרגשות.  וגם כשהיה מותר - היה מותר לאשה להרגיש שזה מגעיל אותה. וכבר כתב מישהו לפני שנים מאמר להראות שאצל חכמי התלמוד, הרבה לפני חרם דרבנו גרשום, לא היתה המציאות הזו נוהגת כלל.

יש כאן תפיסה עקומה "בשם התורה" להוציא דברים מהקשרם, ולזלזל בכל המסורת החיה של אופן הנהגת התורה שבע"פ; וזה לא רק בתחום הזה. 

התקרא לו "נבלה"??

לא על זמנם!

ותפסיק לסלף את דבריי!!

קודם כל שיסתדרו עם אישה אחת.. שימצאו אותה בכלל!!

ואז שידברו!!

גועל נפש ברפש!!

אני מזועזעת עד עמקי נשמתי!!

ועוד באים לי עם טיעונים ומקורת תורניים!!

אני לא מתיימרת להיות המזכירה של הקב"ה

אבל מהבית שבו גדלתי ומההורים שלי ששניהם עושים הכל לשם שמיים

לא ינקתי את התורה הזו!! ולא נראה לי שזה רוח ההלכה ורצון ה'!!

חושבים כבר להכשיר נישואין עם שתיים?

לאט לאט חבר'ה.

תמצאו ותסתגלו לראשונה.

נדבר אחר כך.

יש מסורה שבעקבות כך תיקן מה שתיקן. וכבר ביארנו שיש מציאות תרבותית והרגשית שהתפתחה מתוך כך. ואגב, אפילו בדברים שהתורה התירה, ולא היה חרם אח"כ, יכול להיווצר מצב וזמן שמי שיחשוק בהם יהיה מגעיל בהחלט. לא כל מה שהתורה התירה היא גם ציוותה. והתורה נתנה גם לחכמי הדורות את האפשרות להרחיב ולקצר את היריעה הבסיסית לפי תפיסתם והרגשתם.

ומי שאינו מרגיש את המגוחך והמבחיל בדיון בפורום כזה, של אנשים טרום נישואין, על אפשרות נשיאת שתיים מאחיותיהן המשתתפות פה, כאחת... רק מוכיח את מה שכתבתי על התפיסה המעוקמת של יחס התורה וחכמיה אל החיים.

ומזה אפשר להבין שהדעה השלילית שלו על העניין נולדה מתוך ניסיון.

הוא גזר מה שגזר.

מי כמוהו יודע איזה אסון זה המיט עליו, אסון ממנו נחלץ בעור שיניו.

(כדאי ללמוד קצת הסטוריה, לפני שנוטלים ראיות סלקטיביות להצדיק עמדות.....)

הכוונה היתה אחרת.

אלירז: לאלו שחשבו על זה מהצד החיובי - אתם נבלות!!!

ועל זה הגיב ד.: צודקת. פשוט לגמרי.

וכאן אני מגיב לד. הרי ר"ג לפני שהטיל את החרם נשא אישה על אשתו, בפשטות הוא לא ראה מי שנושא אישה על אשתו "נבלה".

ואחרי הכל יתכן והיה מתאים יותר להביא דוגמא אחרת.

ואם אפשר ללמוד הסטוריה מספר קריאה של הרב מ.להמן, (ואני יכול לסמוך מעט על זכרוני הדל) אני מקווה שאשתו השניה לא מייצגת שום אישה.

שמעשה אבות סימן לבנים וכולם באים ללמד על העתיד, כדי שלא ניפול באותם דברים שנפלו בעבר!

העולם מתקדם ליעודו הטוב והטהור וזה גם תלוי בנו...

ובין גדולי צפון אפריקה אפילו בדורות האחרונים היו כאלה שנשאו יותר מאישה אחת מפאת הצורך (לא היה ילדים מהראשונה, והיא הסכימה לצרה בבית)

שלא לדבר על תימנים ועוד רבים וטובים

דבר נוסף - אף גאון מוילנא בכבודו ובעצמו אמר לתמידיו שעלו בציוויו לארץ שאם יהיה בכך צורך - אין להם לחשוש מחרם דר"ג

רציתי להשאיר את העניין בגדר התיאורטי בלבד

אבל אם תשאלו אותי לדעתי בעניין - אם יש בדורינו אנו אדם ירא שמים בתכלית, תלמיד חכם ובעל אמצעים, שיכול לשאת אישה נוספת, וכן אישתו כמובן מסכימה לכך - וכך נוכל להוריש ולרשת את הארץ מהר יותר - אז אולי יש מקום לחשוב.

בעיות פוריות? יש מספיק טכנולוגיות, אימוץ, הפריה מלאכותית, וכו'.

בעל "אמצעים"? כלכלת האשה? אשה יכולה להסתדר כלכלית היום בעצמה.

ל.. אני באמת לא מצליחה להבין.

נישואין היום- הפונק' הראשית והכמעט בלעדית שהם ממלאים בחברה זה עניין הקשר בין בני הזוג- המחוייבות, האהבה, הנתינה. איך למען ה' זה מסתדר עם 2 נשים?

זה לא מבטל את החובות של הבעל כלפיה - בכתובה הוא מתחייב בפרנסתה - רוצה הוא או לא רוצה,

רוצה היא או לא רוצה.

אם קשה לך להבין לך תשאל את הדור הקודם

זה מעוות בכ"כ הרבה דרכים שאני תוהה אם יש עניין בכלל להגיב.

מה אתם כל כך מתרגשים?

אלא שההלכה המוסר אוסרים, וההגיון לא רואה תועלת.

דרך אגב האתר של הרב" שטיין מאוד לא צנוע, מה שאולי מגלה על כוונותיו

אבל נכנסתי לאתר שכתוב במודעה,

והוא אכן לא צנוע ביותר -

אני לא אומר שהזדעזעתי, אני רגילה, 

אבל לפחות קבלתי את הרושם שזאת לא דרך התורה וכל הרעיון לא נבע בכלל ממקום טהור, כמו שחשבתי.

אם היה נובע ממקום טהור לא היו מגייסים לשם כך דווקא את יעל משאלי,

שדעותיה רחוקות מדעת תורה כמו מזרח ממערב, ושכתבה ספרים שתצילנה שתי אזניים.

לכל הפחות היה צריך קצת את דבריה לאתרכזה שמתיימר להביא דעת תורה.

אם הוא עומד מאחוריה, הוא עומד מאחורי האתר שכתוב בו בין היתר כך:

"חוץ מהקלה בעבודות הבית זה יאפשר לה הזדמנויות 

שהיא לא יכולה לממש היום (סעיפים 3,5,4), זה ישחרר אותה מהצורך להסביר למה גם בשבועיים שהיא "טהורה" היא לא ממש צריכה את זה כל יום, יהיה לה עם מי לדבר ולצחוק ולשתות קפה אחרי-הצהריים. תמיד תהיה שם עוד אישה כדי להיות זו שמסתדרת עם המשפחה שלו (2) ואם כל זה לא מספיק לה והיא בכל זאת צריכה לנאף בעצמה, מישהי תעסיק את בעלה ותאפשר לה פנאי מחוץ לבית. וכל זה יצמצם עד מאד את הצורך בסעיף 6."

אני חושבת שזה לבד מספיק כדי לקבוע שהכל חרטא ברטא, אבל יש שם עוד קטעים בעיתיים שאני לא חושבת שכדאי להביא כאן.

האתר של הרב שטיין נקרא "אהבה אמיתית", נראה לי בלבלת עם "הבית היהודי השלם".

התחרפנו כולם!!

'שרלו', כלשונך? הוא אמר חד משמעית שלא. 

http://www.2all.co.il/web/Sites/realove/PAGE5.asp

תתחתנו עם שתי נשים, תלדו ילדים בטונות - כי הפחד הוא מהילודה העצבנית אצל הערבים???

לא מפני שהיינו רבים מאומות העולם בחר בנו ה'! ולא בעזרת ריבוי הילודה או החיילים ניצחנו במלחמות..

לא זה מה שינצח את הערבים..

"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.."

וכמו שכבר כתבתי אלף פעם..

הצורה של זוגיות של גבר ואישה יחידה - היא רצונו המקורי של ה' ע"פ כל מה שלימדו אותי בצד התורני העמוק.

(אחרת, מה דעתכם שהקב"ה ייקח לו עוד בת זוג חוץ מכנסת ישראל?

ומה המקור לכתיבת שיר השירים לאישה אחת ויחידה מכל הבנות, שאף אחת לא תשווה לה?)

שאלה טובה שאלת.

המעמיקים בתורה ובמיוחד בתורת הסוד יודעים שיש שכינה עליונה ויש שכינה תחתונה "שיכנתא עילאה ושכינתא תתאה" אשר בכלליות מקבילות לרחל ולאה אשר שתיהן בונות את בית ישראל.

הנק' הזאת מבהירה יותר (למי שאכן פתוח לקבל מה שלא הורגל לחשוב כך), שאשה נוספת במשפחה היא כנשמה אחות נוספת למארג המשפחתי ובוודאי לא רק לאיש, בדיוק כפי שהצליחו בני תימן לחיות עם נשים בשלום ושלוה כפי שהביאו מעדות הרב קוק זצל.

בנוגע לשיר השירים:

שיר קודש קודשים זה נכתב ע"י פרעה לאחר נשיאת אשתו השניה (!) - בת פרעה ("לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי") וגם בו מוזכר הריבוי "ששים המה מלכות ושמונים פלגשים..." כנ"ל בבחינת הגוונים השונים של ביטוי כנסת ישראל.

אגב, בנביא מוזכרת לראשונה אהבת שלמה את ה' רק לאחר ובסמוך לאותם נישואים לבת פרעה.

"עתיד אדם לתת דין וחשבון על כל אישה שראתה עינו ולא נשא."

אין לך שום כבוד לתורה.

איזה חרטה!!!!

אנשים אכולי סרטים ברמות היסטריות!

לכו תמצאו חיים, קודם תתחתנו עם אשה אחת ואז תחשבו על שתיים....

ו... תתבגרו! 

רוצים לומר לו יכולת להתחתן עם כל אחת ולבנות איתה. ולא להישאר רווק

אל תתפנק.

נא לא להוציא דברים מהקשרם כדי למלא תאוות לבך

הציטוט הוא "עתיד אדם ליתן את הדין על כל דבר שראה ולא אכל".

משפט כמו שכתבת לא כתוב אבל על המגלה פנים בתורה שלא כהלכה כן כתוב.

המקור לענ"ד מדבר על כך שברגע שאדם מסתכל באישה

ונהנה אז זה באמת בעייתי שהוא לא יתתחתן איתה..

כי זה מביא להרהורים... ועוד המון בעיותץ אחרות..

ולכן נראה לי הגיוני שיקבל על זה דין וחשבון!!!

כמו שאמרה לעיל אורה. הי"ו, הציטוט הוא "עתיד אתן לתת דו"ח על כל מה שראתה עינו ולא אכל"...

תירגעו, אנשים. אני צוחק, גם זה אסור?! קודם אסור לישא שתי נשים (אני ממש לא מבין למה!!!!!!!!), עכשיו אסור לצחוק?!

אנשים לא מכירים ציטוטים כדי לדעת מה לא כתוב.

אחד העיניינים של דיון מכובד זה לצטט רק דברים שיש להם מקור מוסמך ומוכח

את הטיעון הכלכלי- צמיחת המשק!

תתארו לעצמכם כמה המשח יצמח בעיקבות טרנד של נשיאת שתי נשים!

לא עוד אירוע חתונה אחד לכל בחור!- אלא יותר...

לא עוד נשים שלא משקיעות יותר מידי בעצמן! אלא נשים שחיות בתחרות- הוי הפריחה של תעשיית הקוסמטיקה והאופנה....

לא עוד דירה אחת לכל זוג- שני בתים! -הפריחה בתעשיית הבניה ודירות.

כל תחומי התעסוקה יקריעו- גברים יהיו חייבים הכנסה משולשת עמ"נ לכלכל שתי נשים וילדיהם- זה מצויין למשק! נפלא!

לו הייתי כלכלנית- הייתי נותנת לכם ניתוח עוד יותר מקצועי ומפורט בנושא

<צ>

לו הייתי רוטשילד... יאבא דיבי דיבי דיבי דאם

/News/News.aspx/222526

(מוזמנים להביא תגובות נוספות של רבנים רציניים לנושא)

אותו אחד שמוזכר בכתבה, אילו היה חי בזמנו של אליהו הנביא זכור לטוב, לא היה פוסק השמן בגללו וד"ל

לעומת זאת כך שמעתי - גאון מוילנא כאשר ציוה על תלמידיו לעלות לארץ ישראל, אמר להם שאם יהיה בכך צורך - אין להם לחשוש מחדר"ג.

ולא עלה בידו: האחד, ביטול חדר"ג בענין זה, והשני - ברכת כהנים בחו"ל יום יום.

ראשית - אפילו בידו לא עלה.

שנית - יש לשים לב למשמעות המנטאלית וכו' של נישואין בכל מקום, זמן, ציבור (גם הרב קוק זצ"ל כותב שיש בין התימנים שעלו לארץ כאלו שנשואים ל4 נשים, ושלום ושלוה ביניהם..).  להעלות דבר כזה (כסטנדרט - לא פיתרון בעיה למי שאשתו נעלמה בקצה תבל..) בזמן שמשמעות הנישואין שונה לגמרי ממה שמדובר בדוגמה הנ"ל, ובציבור שאכן חרם דרבינו גרשום הוטמע בו ובצורת והרגשת בנין משפחותיו, זה דבר לא שייך לחלוטין, שבצדק מעורר תמיהה ורגשי שאט נפש.

בין לחנך למצב של "כאלו שנשואים ל4 נשים, ושלום ושלוה ביניהם" או "שבצדק מעורר תמיהה ורגשי שאט נפש" הייתי מעדיף לחנך לשלום ושלוה ביניהם..

בקהילות האשכנזים, ולא רק הם, שקיבלו את החרם.

ב.עם כל החיבה למציאות שמתאר הרב זצ"ל - אפשר לראות כמה זה החזיק דור אחר כך..

ג. לא בטוח שאם היית אשה, גם היית מעדיף כך..

אגב, זה לא הנושא היחיד ששינוי "מעמד" האשה משפיע על ההלכה - אפילו היכן שלא מדובר על חרם עתיק.

לדוגמה, הסבה בליל הסדר. אשה אצל בעלה אינה מסבה, אשה חשובה מסבה, נשים שלנו כולן חשובות (אלא שסמכו על הראבי"ה). ולא מצאנו הערת שוליים באחרונים שהיו מעדיפים לחנך שתהיינה קצת פחות חשובות (אם כי בדיחות, כולל כאלו עם חכמת חיים, מצאנו בהחלט..)

דברתי על ברירה לחינוך!

גם בהנחה שהייתי מגיע למסקנה שיש להחיל את החרם על כלל ישראל ולעקור לגמרי מציאות של ריבוי נישואין, עדיין הייתי מחנך את בנותי לשאוף ל'שלום ושלוה ביניהם' גם אם בפועל לא יצטרכו להתמודד עם מציאות כזו. כי לדעתי/הבנתי כך נכון.

נראה לי נכון לחנך את הבת להעדיף להיות אשת תלמיד חכם וכהן גדול כאשה שניה ולא אשת עם הארץ כאישה בלעדית.

|מחפש מחסה|

טוב נשארו קצת אנשים שפוים פה .

בע.

הנה היא כתובה פה: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t368825#4467673

נא לא לאכול אותי. אני לא טעים

וכמו שמוכח מכל שרשורי שרשורים ופוסקים רבים ועצומים (גם השרשורים עצומים) כמו שציטטתי ארוכות בעבר ואצטט בעתיד ובהווה.

ולהלן ההוכחות:

המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט ?וחלק ממנו מודגש המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט וחלק ממנו מודגש המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט וחלק ממנו מודגש המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט וחלק ממנו מודגש המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט  וחלק ממנו מודגש המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט המון טקסט

(שרשורפלצת, שם, שם)

נשאל את עצמינו שאלה אחת.

האם המצב כיום הוא אידיאלי או לא:

קרי, האם חרם דרבינו גרשום תיקן משהו, האם בעקבות ירידת הדורות, אנחנו לא יכולים להכיל יותר מאשה אחת בלי פגם בחיים-המשפחתיים-תורניים.

כן, ליעקב אבינו אמנם היו 4 נשים, אבל ההבדל הוא עצום!  להכיל פירושו, לאהוב, להסתדר, לחיות- מעבר לצד הטכני של אשה כ'מכונה לייצור ילדים'.

כנראה שיעקב אבינו יכל להכיל 4 נשים. אני לא רואה אחד בדורינו שכן, ואם היה- הוא היה אחד מגדולי הדור בוודאי. 

לפני הבעיה הדמוגרפית ובעיית הרווקות(--->בעיות לאומיות), בואו ונדאג לחיים תקינים ומסודרים בעולם הקטן והפרטי שלנו, העולם המשפחתי.  

מציגים את זה (במודעה באחד עלוני-השבת) שנישואים עם שתי נשים יפתרו את כל בעיות עמ"י, יש היתר וברכה מהרב עובדיה, וגם לאשכנזים אפשר לקמבן איזו קולא... 

בסה"כ ניסיון לייצר הסכמה חברתית להסחף אחרי התאוות של קבוצה ספציפית בעניין ולהפוך את זה למקובל.

אתה צודק, אם אתה מבקש לשאת אישה (נוספת) בשביל למלא תאוותך, תמתין עד שתתבגר.

אבל אם אתה מסוגל לחשוב שלא התאווה היא זו שדוחפות אותך להתחתן, מדוע שלא תעשה זאת עם שתיים?

עכשיו אחרי שבודדנו והוצאנו את מרכיב התאווה (של קבוצה ספיציפית)

נשאל את עצמינו שאלה אחת.

האם המצב כיום הוא אידיאלי או לא:

האם הפתרונות שמוצאות נשים המבקשות להיות אמאות מחוץ למסגרת נישואין עדיפות על פני האפשרות של אותן נשים להיות צרות. 

אפשר להניח כי כאשר ריבוי נישואין יהיה מקובל, הפתרונות השונים לעיל יצטמצמו.

למרות שלא לכל אחד ואחת מתאים צורת חיים כזו, יש לאפשר זאת למי שכן מתאים להם. ולעשות פעילות חינוכית מתאימה שתגרור אמירות (כמו שהביא ד.):"גם הרב קוק זצ"ל כותב שיש בין התימנים שעלו לארץ כאלו שנשואים ל4 נשים, ושלום ושלוה ביניהם.."

א.  לא התייחסת לעניין הקשר.  אני לא מאמין שיש מישהו בדורינו שיכול להיקשר לכמה נשים. אתה חושב שתוכל?  

הקשר בין איש לאשה הוא אינסופי, (אני לא צריך להסביר את זה פה, אני מניח שתבינו.) אם טיפה נגלוש למ"מ- תוסיף עוד אשה, אתה פשוט מחלק את האינסוף לשניים...(ואז כשנעשה lim...שאלון 007 עוד יומיים, ולא למדתי.. ) .

טוב נסביר- לפי ההגיון הצרוף, יש לאדם רמה כלשהיא שהוא מסוגל להגיע מבחינת ה'הקשרות לאשה' - אתה יכול להשקיע אותו באשה אחת, או שאתה יכול לפגום, ולהשקיע בכמה נשים. יותר נשים, פחות יחס לכל אשה.... 

ב. חוץ מלעודד נישואין רגילים, בכל המגזרים והזרמים- אין פתרון אחר. המצב שאתה מתאר, אמהות מחוץ למסגרת נישואין, לא אידיאלי לא פחות, אבל למה להכנס לזה מראש? -- עידוד נישואין, פתירת בעיית הרווקות בצורה נורמטיבית זה הדבר הכי טוב שיש לעשות.

ג. כל הציטוטים של הרבנים שמביאים, סליחה על ההתבטאות- פשוט טיפשיות ומעוותות

הרב קוק, דיבר על כפיית תקנת רגמ"ה לבני תימן. בכלל לא על כלל ישראל, או שזה אידיאלי איפה שהוא. 

הנושא נורא מעצבן אותי, בכללי בפורומים- מחילה אם זה יוצא עליך. 

אנשים מביאים ציטוטים בהינף יד, מעוותים אותם ומסלפים- במטרה להשתיק קולות אחרים...שוב, מחילה על התקיפות, לא אישי נגדך, יותר פריקה. אגב, הנה ביסוס לדברי:  (אם תרצה, אכוון אותך לפסקה ספציפית.) 

לגבי הרב עובדיה: שוב סילוף, הוא דיבר בשו"ת יביע אומר על אשה שאינה מתפקדת. במקרה כזה- לפי הספרדים- מותר, בגלל מצוות פ"ו. 

אשריך! 

בוודאי אתה צודק.

וקצת מגוחך שמה שציטטתי מהרב קוק הובא לכיוון הזה...

הרב ציין זאת כדבר מענין - דווקא בגלל היוצא דופן שבו - כששיבח את העולים התימנים. ובוודאי שלא העלה על דעתו משהו כזה שלא אצלם - על המנטליות המיוחדת שהיתה להם; ומהציטוטים היפים שהבאת רואים עד כמה חשש לחורבה שעלולה לצאת מזה אפילו אצלם, עם השתלבם בארץ.

ובעיני הדיון הזה פשוט מגוחך, ומראה עד כמה אפשר לסטות מדרך הדיון הנורמלית שקיימת בתושבע"פ החיה. וכבר אמרתי, זה לא רק בנושא זה.

וכמובן, לא במקרה שאף אחד מגדולי הדור לא מעלה זאת כאפשרות מעשית בזמננו.

והרגשה נורמלית - גם היא לא תמיד "חיקוי העולם המערבי" וכו' וכו'.. לפעמים היא סתם נורמלית.

ברור שמבחינה הלכתית זה מותר, אבל לא זה הדיון.

אם הדיון היה רק טיאורתי סבבה, יש אנשים שיכולים, תפאדל!

אבל זה לא זה. נראה לי שהדיון פה מדבר על המצב העכשוי.

רבינו גרשום עשה חרם בגלל שהיה לו מבט כללי על עמ"י הקדוש והטהור.

החרם בטל מסיבה הלכתית יבשה (ומי שהיה רוצה זה לא חל עליו, (ע"ע ע"מ וגר"א)), ואילו הסיבה של רגמ"ה לא בטלה בכלל.

לא נראה לי שיש הרבה מה לדון מבחינה רעיונית, זה רעיון גרוע לזוגיות. זוגיות זה לא רק הסתדרות פרקטית בתוך אותו בית - כמו חיי פנימיה מורכבים. זה מעבר לזה, זה חיבור ובנייית עולם רוחני ענק שאי אפשר להגיע אליו כיחידים.

אם כזוגות קשה, בשלישיות פי כמה.

אני רוצה חתימות של יועצי נישואין על היוזמות האלו, ולא ר פסק יבש של הגר"ע.

וצדקה אלירז שאמרה שזה יגיע לרצח.

נ.ב. התגובות כלפי הרב שרלו לא שייכות. הרמז שהוא כלי ריק הוא ביזוי ת"ח ב 100% (אם למישו היה ספק...). (למרות שאני קווניק...)

הדעה שחרם דרבינו גרשום בטל לגמרי לא מוסכמת.

נראה שהתשובה של הרב עובדיה (קראתי ברפרוף בפנים) מתייחסת למצבים של אישה שמסרבת לקבל גט ולא מסכימה לפשרה סבירה ע"פ שיקול דעתם של הדיינים.

ואגב גם השו"ע שכותב שלא פשט חרם דרבינו גרשום בארצות המזרח, כותב שטוב לעשות תקנה נגד נשיאת שתי נשים.

ואני לא חושב נשיאת שתי נשים הייתה יכולה להיות פתרון לבעיות הנפוצות. 

ב"ה

די! לחסום מעודדי פוליגמה!

ברשת ב' דיברו על הנושא הזה

איזה כיף שבעלי מזועזע מרעיון כזה.

כואב לראות שיש בנים שזה בענין שלהם.

בסופו של דבר הזוג האידיאלי היו אחד על אחד אדם וחוה ועליהם אנו מתפללים שנזכה להיות כמוהם בגן עדן מקדם כמו שהם לא היה להם שום דבר חוץ מאחד את השני שכך נזכה תמיד להתייחס אחד אל השני.

לבנות שחושבות שזה נכון.  זה קצת מזעזע מה הפלא שנשים נשואות ימפחדות להזמין רווקות לפעמים.. זה לא הפיתרון.. לא ראינו שכל הגברים תפוסים אז זאת לא נראה לי הבעיה . לפני הפתרונות ההזויים האלו תחשבו קודם כל על הפיתרון לבדוק אם נפתחתם להכיל את הגבר שלכם בתוככם אם אתן מעוניינות למצוא אותו יש הרבה רווקים.

תתפסי רווק תתחתני איתו ואז הוא יהיה נשוי כבר. ויהיה לך סיבה לרצות אותו . אין ענין לחמוד את מי שתפוס.

היא גורמת לשניהם למות, הוא מאשים את הקב"ה שבכלל יצר אותה.

לא דיברנו על ההתנהלות שלהם.

לבחורים הנחמדים שכאן אני חייבת להגיד לכם כמה דברים חשובים:

1. קודם כול במציאות של היום לא נראה לי שבאמת תמצאו בחורה שמוכנה שתתחתנו עם אישה שניה.

2. כיום במציאות יש המון בעיות בהלכה כמו למשל אם כלי זכוכית... היום אפשר להוכיח מדעית עם זה בולע או לא בולע... אבל אי אפשר לשנות את ההלכה כי אין סנהדרין

3. למרות שספרדים בגלות לא היו מחויבים לחדר"ג כשהגיעו כולם לארץ הם קיבלו את זה על עצמם..

4. בעניין הבעיה הדמוגרפית את שוכחים שיש יהודים שגרים בחו"ל ובנות יכולות למצוא אותו שם...

5. בגלל שאין סנהדרין כנראה שהרבה מאיתנו אוכלים אותה.....

6. אני מכירה הרבה בנים שלא נשואים גם לאחת!! אז תתחתנו אם אחת! נראה אותכם מסתדרים!! (אנחנו הבנות זה כאב ראש!!!) 

בתור נשואה ++ ב"ה.

אני ממש מזועזעת מתגובות הבחורים הרווקים שאפילו כבר הגיעו לגיל מופלג ועדיין לא הצליחו לחיות בטהרה אבל חוששים מאיסורים לבאות....

במציאות של היום כשבחורי ישיבה יוצאים לשוק העבודה מאוחר ומרווחים ממש מעט, לעיתים אף ללא השכלה - קשה מאוד לפרנס משפחה אחת ובטח שלא לקנות דירה ולהחזיק רכב. מה יקרה שגבר "צדיק" שכזה שחושש מאיסורים יצטרך לפרנס שתי משפחות? כיצד יעמוד בנטל? כיצד יוכל ללמוד תורה? כיצד יוכל לתת יחס לבניו ולהכינם לחיי תורה?

חוץ מזה שהיום נשים מרוויחות ועובדות בעבודות לא פחות טובות מהבעל ובהרבה מקרים אפילו יותר טובות - למה נראה לכם שאישה נורמלית, עובדת, משכילה תרצה להכניס לביתה עוד אישה?

לגבר - וודאי יש יתרון אחד בלבד בכך אבל יתרון מגעיל.... ובנוסף, יהיו לו עוד הרבה צרות וחסרונות.

לאישה - אין שום יתרונות ובטח שזה לא מתאים למעמדה ולמבנה הרגשי שלה כיום.

בקיצור - התורה התירה אך כמובן גדולה מעלתו של המסתפק במועט.... ודי לחכימא ברמיזה.

ושוב לבחורים הרווקים - עליכם להתחזק וללמוד את מבנה האישה. לרצות להיטיב לאישה אחת זו עבודה גדולה וקשה בדור שלנו. דיינו.

לרצות להיטיב לעצמך עם שתי נשים - פשוט מבחינה יצרית ולא פשוט מבחינה מעשית ובטח שלא בדורנו....

הדברים נכתבו בחריפות...

מענה דבר למזועזעת ולירושלמית חלקיה הלחמי

ראשית  אני מודה  לאבי שבשמיים שחנן  אותי באישה ובשלושה  קטנטנים מתוקים.

ולעצם העניין. אם הדבר מורכב  יבוא זה שהדבר אינו מורכב עבורו ויישא שתיים.

מאוד קל לחשוד בכל הגברים בעולם בחוסר עבודה על המידות ברצונם לבוא  ולהתחתן עם שתי נשים....

סיבתם תהיה אשר תהיה.

ולעצם התמיהה שעלתה כאן רבות  מי המשוגעת שתסכים לכך וודאי אישה מוכה היא ! ולא היא. אלא נאמר: "נשים דעתן קלה"

אלא אישה שרואה למרחוק, מעבר לרצונה האגוצנטרי ולבלעדיותה .

ולעצם  מזגן של נשים מסוימות שלוש נשים זה בדיוק האיזון המושלם כלפי כל מיני גחמות שמרחיקים את האדם מעבודתו יתברך. כל מיני משאים ומתנים מטופשים במקום לחיות את החיים המבורכים והקצרים  שהשם נתן לנו לעבודתו ולהשגת מעלות מדהימות.

במקום זה לצערי שומעים אנו איך אדם נעשה כטווס, ומחליף נוצותיו ערב ובוקר למען תתרצה אישתו ולא תכלימהו . שתי נשים כורתות ברית ומאמללות בעל, שלוש לעולם לא תסכמנה ביניהן. וכך אב המשפחה עסוק בדברים החשובים בחיים. כמובן הוא צריך להיות מבחינת מידותיו ומעלותיו ראוי לכך. כך דרש חלקיה ואינני עורך דין או נותן עצות גירושין ראשונות בחינם אלא לבניה באתי..... התנערי מעפר קומי אימי ישראל.......

נ.ב. עבר הגהה.

מסכנה האישה שבעלה חושב כך.....

מזל שנכנסים לפורום כמה אשכנזים שפויים ולא רק ספרדים.

וזאת אומרת מישהי שהיא גם ספרדיה וגם אשכנזייה ( חצי חצי )..

חבל....

אבא שלי מרוקאי מרוקאי!

לא יהיה אדם שיערער על היותו ספרדי אסלי!!

והוא ראה את הפרסומת בשבת בשבתו ונחרד!!

ציטוט שלו:

"האנשים האלו לא מבינים מה זו תורה ומה זו אישה!!

ואני מתפלא ומזועזע איך שבת בשבתו עבור הכסף מהפרסומת מוכנים לפרסם דבר כזה..

מה הלאה? יפרסמו מכירת חזיר?

הכסף מעוור!..."

וכן - אבא שמואל - אבא שלי הוא רב.

זכית לאבא מרוקאי.

קיצור שו"ע סימן קמ"ה סעיף ד' (עמ' 489):

נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, יש לו לגרשה, ויש בזה כמה חילוקי דינים.

דרכי הלכה:

אם יוכל להתחתן ולהוליד ילדים - חייב לגרשה, כשאי אפשר לו לשאת שתי נשים (עיין אה"ע א סע' ח ונו"כ).

תשאלי את מו"ר אביך האם זו פסיקה נכונה.

כל ההיתרים לספרדים לשאת שני נשים נובעים מסיבה אחת: קיום מצוות פרו ורבו. -- הן של הרב עובדיה, והן של כל אחד אחר.  סתם כך, כדי לפתור בעיית רווקות/ יותר ילדים- לא מצינו

מפורט יותר בתגובה הזו שלי.   אשמח בלי קשר שתתיחס.

אתה נוקט לשון מוטעית.

ספרדי לא צריך היתר למה שמעולם לא נאסר עליו. אמנם חכמים נתנו עיצה טובה לא להרבות יותר מ4 נשים. מי שלא קיבלו את החרם לא זקוקים לשום היתר! יתרה מכך, יש דעה בפוסקים שאדם שלפי מנהגו לא נכלל בחרם חתם על כתובה שיש בה תנאי שלא לשאת אישה על אשתו - התנאי בטל.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1927

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1084

א. הקישורים שלך עוסקים בפרייה ורבייה. 

ולמיטב עיוני, אין קשר בכלל, או מקום כלשהוא במאמרים שהבאת שבו רב מתירים/ממליץ על ריבוי נשים. את זה אמנם כבר אמרתי אם אשה אחת אינה יכולה להוליד ילדים, יש היתר לספרדים להוסיף אשה במקום לגרשה חינם. 

ב. אשמח לראות מקור לדבריך...לבינתיים, לא ראיתי כלום, והבאתי מקורות שלא התייחסת וסתרת.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

"טוב לעשות תקנה בחרמות ונידויים על מי שישא אישה על אשתו"

אני יכול להבין מי שיפספס את סעיף יא', אבל מי שיצטט את סעיף יא' ויתעלם מסעיף ט', יש הגדרה טובה יותר לדמגוגיה?

נקודת המוצא היא: נושא אדם כמה נשים. זה עיקר הדין, אין צורך להתיר.

רק בסעיף י' מוזכר החרם, ומצוין שם "לא פשטה תקנתו בכל הארצות" וממילא בארצות שלא פשטה התקנה אין צורך בהיתר.

אכן ניתן לראות בסעיף יא': "טוב לעשות תקנה וכו'" - המלצה שלא לשאת יותר מאישה אחת.

עדיין, איפה שלא נתקבל החרם אין כל צורך בהיתר.

אם לפי מיטב עיונך אתה לא יכול להגיע למסקנה ברורה שנשיאת 2 נשים היא מעיקר הדין.  |מרים ידיים|

לריבוי נשים- בעד/נגד...

ב"ה

אז על מה אתם מדברים?

אין על המרוקאים.... גאוות יחידה שכזאת.

גם אני מרוקאית, אומנם עם חצי אשכנזי אבל מרוקאית נשארת מרוקאית, ובכל זאת הגבתי בצורה כזאת כדי שאולי החברה שמגבים את העניין  יתחילו להבין שבדור שלנו מציאות כזו מזכירה רק את העולם הערבי....

ברור שיש אשכנזים שיחשבו ככה וספרדים שלא יחשבו ככה....

אל תקחי אותי קשה...

וסליחה ומחילה מכל הספרדים שנפגעו אי שם...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

להעלות את כל יהודי התפוצות לארץ זה גידול דמוגרפי יותר טוב לעם ישראל 

הרבה יותר מהיר ואכותי.

לכן אל תעבדו עלינו ואל תמכרו לנו לוקשים שאתם רוצים 2 נשים בגלל בעיה דמוגרפית (שטויות במיץ!)

יש לכם מניעים אחרים (בעעעע שוביניסטים).

בעיה שאתם דואגים לבעיה הדמוגרפית שלכם מאשר לאחדות עם ישראל. 

לעם ישראל אין שום בעיה דמוגרפית.

ואולי אפילו יהיה יותר קל להעלות את יהודי התפוצות לגבר שצריך לסוע לבד לחו"ל לתקופה ולהשאיר אשה בבית...

"אין משיח בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף"

http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=2401

ומי שלא רואה ברב שרלו, וברב אבינר רבנים- בעיה שלו . שישאל את הרב מלמד, הרב ליאור וכו' ויקבל בוודאי תשובה דומה.

מומלץ!

הוא ממש צודק וכתוב בטוב טעם, בחן ובאמת.

שווה לקרוא.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

בעיית רווקות בטח שזה לא יפתור. אולי כמה רווקות מיואשות יוכלו להתחתן ולהיות אישה סוג ב, אבל רוב הנשואות יעדיפו להתגרש והרווקות יעדיפו לא להינשא ולהביא ילדים לבד, או להינשא ולהתגרש. בשביל מה אישה צריכה בעל?! אם גם ככה הוא לא באמת יהיה שם בשבילה כי יש לו עוד נשים ולא באמת קיימת האינטימיות והשותפות ההדדית שהיא הסיבה שנשים היום רוצות זוגיות.

הרווקים והנשואים כאחד. אם ההצעה לשאת  2 נשים נוחה עבורכם, והיא פותרת כל כך הרבה בעיות, אולי כדאי גם ליישם דברים בפועל. ולאור עידודכם את הרעיון ואהבת ישראל שנובעת ממנו, אני מאמינה שלא תסרבו

בהצלחה!!

נשיאת 2 נשים, דורשת מגברים הרבה יותר ממה שדורשים נישואין לאשה בודדת. אף אחד לא משלה את עצמו שכל הבעיות בעולם יפתרו. ועדיין יש לאפשר זאת למי שזו החלופה הפחות גרועה עבורה. 

שכך דוקא ידינו-הנשים תהיה על העליונה מבחינת זה שיהיו יותר בעלים פוטנציאלים עבורינו מאשר נשים פוטנציאליות עבור הגברים.

מלבד זאת,אם נחשוב- מלבד הקנאה(אם נצליח להתגבר על המכשול הגדול-קטן הזה) יש רק יתרונות- עוזרת צמודה בעבודות הבית,הכנסה כלכלית, חברה לפטפוטים,וכו'.

חוץ מזה יותר מרגיע לשאת משהו אם את יודעת שמשהי כבר נשואה לו והוא מתנהג אליה בכבוד והם מסתדרים-פחות הפתעות.

טוב שיש כאלה שיכולים לצאת מהקופסא, אפילו אם זה לא ברצינות.

תמיד יהיו את האנשים בעלי חשיבה ללא נגיעות שיוכלו לשקול את הרעיון בצורה עניינית.

ב"ה

לא בטוח שהחיים פחות לחוצים, כמה חשבו על זה בטח לפני הפלאפון ש"אם הייתי יודע מה קורהעם אקס הייתי רגוע עכשיו" וכי תמיד האדם יותר רגוע?

הרב אלישע וישליצקי חוזר ומדגיש כי לדורינו יש כלים לזיכרון (אם פי, דיסקאוןקי, אייפון...)רבים והשיכחה עצומה.

אז, נו באמת, חוץ מנסיגה במעמד, האם באמת החיים יהיו יותר קלים? נרוויח משהו?

הכבוד בכל מקרה כנראה ירד אם יתחתנו עם אישה נוספת, אז מה זה משנה עניין העזרה בבית?

הוא רוצה לעשות בעצמו? זה יעשה טוב לכולנו.

אהה, סליחה, יש כאלו שזה לא מתיישב להם עם התאוות שלהם.

"אלו ואלו דברי א-להים חיים" אמר הרב הוטנר תלמיד הרב קוק: אם יש "אלו ואלו" - אלו דברי א-להים חיים!

אין אחידות בעולם, בוודאי לא בדברים שלא רגילים אליהם או שמתחדשים וכו'. זה בסדר!

זה בסדר לטעון כך או כך. כל טענה נושאת בתוכה שורש אמיתי. מישהו יוכל לטעון שהאמת רק איתו? אנו לא יודעים הכל, אבל יודעים שמעבר לידיעה יש גבוה מעל גבוה שומר ויש השגחה והכוונה, בוודאי לעם ישראל בא"י.

לכל דבר יכולות להיות אלפי סיבות למה לא, החכמה היא לראות את התמונה מחוץ לדעה הפרטית "שלי", להבין שיש דעות שונות ויש גם פתרונות להכל, במציאת הדרכים למה ואיך לקדם לטובה.

בטוח שמאבק דעות איננו הפתרון כשכל טענה באה מרקע שונה ואולי אולי גם אינטרסים מצומצמים (ל2 הצדדים!).

יש דעת תורה (לכאן או לכאן) שא"א לחלוק עליה. יש רגשות והלכי רוח שא"א להתעלם מהם. הפתרון הוא דיאלוג! לא ויכוח. הכלה, הקשבה, חשיבה משותפת אמיתית וכנה ללא נטיות ואינטרסים מצומצמים. הן השכל והן הרגש הם עבדים לנשמה , לא הפוך.

לא דעה פרטית או נטיה מידותית כזו או אחרת היא זו שתכריע, אלא אמת כוללת של תפיסה, מחשבה, רגש והלכה למעשה.

בסופו של דבר יש אמת שקצת התפזרה לה עדרים עדרים, אבל אנו מקבצים ומכנסים אותה, והיא רק לטובה ולטובת כולם, באשר הם, על אופיים השונה ודעותיהם השונות בגווני האמת.

העיקר להתחיל מנק' אמונה טהורה כזו שתוביל באמת לטובה מתוך אהבה ואמונה.

אני אישית הייתי מתגרשת מבעלי עם הוא היה חושב לשאת עוד אישה מזה השטויות האלה

הגברים בסך הכל רוצים להוסיף לעצמם עוד תאוות זה נורא....

ותמיד יש אישה אהובה ואישה שנואה לא משנה מה יגידו אני פונה לנשים הרווקות שכתבו את הפרסום....ובעצם לכולנו תתחילו לצאת מוקדם על תחכו עד אחרי שעשיתם קרירה לחשוב על משפחה ותפסיקו לחלום שיתמצאו אביר על סוס לבן כולל הבנים...(על תחשבו שתמצאו את האשה המושלמת)זה לא יקרה בשביל זה יש עבודה בנושואין אם הם היו מושלמים אז לעולם לא הייתם עובדים על אהבה שלכם והיא הייתה נגמרת...קיצור אני מזועזעת מהמחשבה על זה עד עכשיו היא הייתה שמורה למשוגעים בלבד ראה ערך:גואל רצון/אמבאש

שמצד אחד מן הסתם משהו שמתחתן עם שתי נשים זה בגלל שיש לו הרבה תאוות ניאוף אז יכול להיות שזה עדיף ויכול להיות שלא.

אבל מצד שני זה לא בסדר שמזדעזים ממשהו שמותר על פי ההלכה

אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.

גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית

איך יודעים מה צריכים כדי להקים בית?

יש לי הרבה רצונות ושאיפות וכו', אבל אף פעם לא באמת הייתי נשואה כדי להבין מה אני צריכה בבעל..

זה תהליך שמתחיל בזהות שלי ובערכים שחשובים לי ואיך יראה הבית שאני רוצה להקים, ואז מתוך זה בפגישה מבררים האם יש מכנים משותפים, האם יש מציאת חן

לא באמת אפשר לדעת בלי ניסיון

וגם כשיש ניסיון אנשים יכולים לטעות בבחירה שוב

באופי ובהרגלים מהבית. כי הרבה מהרצונות והצרכים שלנו טבועים בנו מתוך הרגלים שרכשנו בבית ההורים בשנות ילדותינו ובגיל ההתבגרות, ועיצבו את האופי שלנו.

ברור שיש את הדברים המאוד בסיסיים:

התאמה באורח החיים הדתי וההשקפה הדתית, מציאת חן פיזית ורגשית, הרגשת משיכה ותשוקה מאוד כייף לנו ביחד ויש געגוע וחוסר כשלא נמצאים ולא מתראים כמה ימים…

היכולת לנהל שיחה פתוחה, מקשיבה ומכבדת, בייחוד בזמנים של חוסר הסכמה

ויש נושאים שעלולים להיות יותר מורכבים בדרך להחלטה, ומקור לספקות וחוסר ביטחון מה יקרה בעתיד:

מצבים רפואיים ידועים ומחלות כרוניות, האם יש שקיפות מלאה בקשר הזוגי או שיש הרגשה שיש חורים מהעבר שלא ידועים, כסף - האם יש בטחון כלכלי להקמת בית ומשפחה, כלומר לפחות אחד מבני הזוג כבר יכול לפרנס בצורה סבירה, או שהפרנסה תלויה בניסים ונחיה בהתחלה מהיד לפה?

אם כל צד מבני הזוג מגיע מעדה ותרבות אחרת, אשכנזים מול עדות המזרח, עשויים להיות פערי מנטליות.

גם הייתי מכניס כאן את היחס של כל צד בנושא חלוקת אחריות במטלות היומיום, ניקיון, ואחזקת הבית. יכולים להיות כאן פערי מנטליות… הגבר למשל בא ממשפחה שבה האבא לא לוקח חלק בעול תחזוקת הבית ואצלם הכל האמא עושה, אבל אנחנו בדור אחר וכן רוצים שהגבר ישא בעול ובמטלות המעצבנות…

וחשוב לציין שכמה שלא נהיה סגורים ובטוחים בהחלטה, אחרי הנישואים, כשמגיעים לחיים המשותפים ביחד, בהכרח יצוצו דברים חדשים שלא יכולנו לבדוק אותם לפני הנישואים.

אבל כן נוכל להתמודד ולמצוא פתרונות, להכיל הבדלים ולבוא לקראת הצד השני, וגם פה ושם נושאים שלא נוכל לפתור באופן מושלם ונצטרך להתפשר.

בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.

כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.

אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.

את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.

לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.

יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.

תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר

אבל איך אני יכולה לדעת מה מהספקות באמת מוצדק?

מתמודדת איתן 🤔

ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות

יראה את הטוב במי שמולו, יבחר בו,

ובעצם יתחרט אח"כ על החבילה שהוא לקח על עצמו?

מה זה להכניס את עצמו לוודאות ואז לראות את הטוב? זה עובד הפוך. רואים את הטוב, נוצר חיבור ורואים פוטנציאל לצמיחה משותפת, ואז בוחרים.

ואם אח"כ יתחרט על הבחירה?

פחד ממחוייבות.

יש משהו עכשיו שגורם לך לחשוב שבהמשך לא יהיה טוב? פער שאינו פתיר בעבודה משותפת, בכוחות משותפים שאת כבר מכירה בשניכם?

אז למה לחשוש ממה שלא קיים במציאות?

פחד הוא דבר נהדר כשהוא גורם לזהירות בהתקדמות, אבל הוא דבר נורא כשהוא תוקע. (אגב, אלו שתי תגובות לפחד לא רק בפן הרעיוני. יש אנשים שכשהם נתקפים בפחד מאיום פיזי הם נדרכים ופועלים הרבה יותר טוב, בחושים מחודדים, ויש שמשתתקים ונתקעים במקום)

אז חדדי חושים, שהפחד יהיה פחד בריא שעוזר להתקדמות ולא תוקע.

החוש שהכי חשוב שיהיה חד הוא הראייה.

עין טובה.

לראות טוב. לחפש את הטוב. לדון לכף זכות, ובעיקר, להאמין בטוב. שהוא קיים, שהוא יכול, שהוא יגדל, והכל שואף אליו.

כי אלוקים טוב.

"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"

את רואה בו טוב? הוא עושה לך טוב? גורם לך להיות טובה יותר? הוא רואה בך טוב? ושניכם אוהבים טוב?

טוב מאד.

לא ודאות שאני כרכע בשיא הקשר ואנחנו תמיד בעננים, שברור לי שהוא הכי טוב.

פשוט הבנה שיש בסיס לקשר, בסיס משותף בשיח וערכים, ואמונה שעם הקשר הנוכחי ועם האישיות שלך ושלו אפשר להצמיח ולהפריח את הקשר מעלה-מעלה.

בסיס זה טוב

טוב.. תודה!

1. שנעים איתו וכיף ונחמד

2. שהוא מודע לחסרונות שלו ולא נרקיסיסט

3. שאין דברים שהם ווטו (לא כדאי להתחתן עם חילוני כי זה מורכב, זה בסדר להטיל ווטו על חסרונות אובייקטיביים)

לכולם תמיד יש חסרונות ובתוך הקשר מתגלים עוד חסרונות, ככה זה באופן טבעי. המטרה היא למצוא דבר עיקרי - הלב שלו, המילה שלו, המידות שלו, האמיתיות שלו, הרצון שלו - ועל זה לשים את הכסף

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -

לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.

דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.

לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?

אם נניח-

בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.

ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.

אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.

על המודעות העצמית.

פחד זה רגש לגיטימי.

לא מצופה שתבטלי אותו.

השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?

איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.

את נשמעת אישה פשוט מקסימה!

ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊

כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.

כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".

אז טוב מאוד שכתבת את כל ההודעה הזו, זה ממש עושה סדר (או לפחות מתחיל לעשות) לכל מה שמתחולל בפנים, והייתי ממליצה לך פשוט להמשיך – להמשיך ולכתוב כאן או רק לעצמך וממש לפרוט דבר דבר.

לכתוב ולפרט – מה מפחיד?

ומה עוד?

מה מפחיד בלהתחתן דווקא איתו?

מה קשור דווקא בו שמפחיד אותך?

באילו פעמים את לא סומכת עליו (אם יש כאלו) ספציפית?

באילו פעמים את מפחדת לא לסמוך עליו ספציפית?

ממש להסתכל לפחד בלבן של העיניים, לא להתעלם או להדחיק אלא להיפך – לכתוב ולפרוט ולפרט את כל הפחדים. פחד פחד.

ואז גם להתחיל לענות לו. אחד אחד ולעומק.

קודם לכתוב ואז להבין, כי כאשר כותבים יש לדברים התחלה ואמצע וסוף ולא הכל נמצא לנו במוח (ובלב) בבליל בלתי נגמר של מחשבות ולופים שבאמת אי אפשר למצוא ידיים ורגליים שם...

וככל שאת כותבת את מזהה באמת קולות של פחד דווקא מההחלטה להתחתן, מעצם השינוי, מעצם הלא מוכר והלא יודע, שזה הכי הכי טבעי והגיוני שיש בעולם יקרה!

ובטח אחרי שכתבת שיש לך סיבות לפחד מעצם הנישואים ואפילו התחלת לפרט אותן: כאלה שקשורות ברקע שלך, שנוגעות באופי, ולהיכרות שלך את עצמך בלבד עד עכשיו.

ובאמת שהמוכר והחזק זה הלבד במה שסיגלת עד עכשיו כל השנים אז בטח שזה מפחיד, אפילו מפחיד נורא להניע לשינוי!

המוח שלנו מורכב מתבניות ואוהב באמת את המוכר והידוע ואל תזיזו לי את הגבינה שלי, ככה אנו מתוכנתים. וכשבאים לעשות שינוי, גם שהוא שינוי לטובה, זה מפחיד! לעיתים משתק מפחד! לכן כ"כ חשוב להקשיב לפחדים האלה, כמה שצריך, ובעיקר – לענות להם. בכנות ועד הסוף.

ואת מקסימה שכתבת שאת רגילה לפחד ולעשות. זה באמת מדהים איך שלמדת ולימדת את עצמך להתמודד עם דרכי החשיבה של המוח שמייצר לך קטסטרופות ובעצם רוצה רק לשמור עלייך משינוי בכל מחיר. ואת מתמודדת, ואת עושה, ואת לא נמנעת, ואת ממש מצליחה! אלופה שאת!

ואולי תקראי לאינטואיציה הזו שלך שדיברת עליה גם "הקול הפנימי שלי", ובעצם תחזקי את עצמך בכך שיש בתוכך נשמה, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות! והרבה פעמים הקול הפנימי הזה שלנו הוא הוא הביטוי של הנשמה ושל החלק אלוק ממעל שלנו. ודווקא הקשבה לקול הזה זה המפתח.

ודאי שלא אפשרי להעביר כאן על הכתב את העומק של הדברים, וודאי שיש כאן דיוקים רבים שצריך להעביר ולעבור, אבל זה באופן שטחי וכללי – להקשיב לקול הפנימי שבך.

כמובן בליווי של ההקשבה גם לפחדים, הפירוט שלהם והמענה להם דבר דבר ולעומק כאמור. ותמיד תמיד כדאי גם להתפלל על זה לקב"ה שבידו הכל, להתפלל לבהירות, ולשלווה, ולהחלטות הכי טובות ונכונות.

ואפשר גם לכתוב את כל הטוב שאת כן רואה בו, באיש הזה שעומד מולך 😊

ואיפה את כן סומכת עליו, ואיפה את כן רוצה להתחתן דווקא איתו.

וכנ"ל איפה מפחיד לך דווקא בו, איפה מפחיד שאת לא סומכת דווקא עליו?

ואז בטבלה נפרדת את יכולה לכתוב את הפחדים מעצם ההחלטה להתחתן ומעצם הנישואים, בצורה נפרדת ממנו ספציפית, וככה לראות יותר בבהירות איפה זה הפחד מעצם השינוי ואיפה זה הפחד מהבחירה דווקא בו ספציפית. זה יעשה לך עוד יותר סדר. ואת גם ממש ממש טובה בזה אז פשוט להמשיך ולפרוט לעצמך הכל 😊

ולגבי מה שכתבת בסוף של מה אם יש איפשהו שם מישהו אפילו טוב יותר וכו',

אז בדיוק כמו שכתבת, חשוב לזכור שאין באמת אף אדם אפילו אחד מושלם. לא גבר ולא אישה.

רק רק הקב"ה לבדו מושלם.

אנחנו כולנו בני אדם.

ו"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אין.

כלומר לכולנו יש יתרונות, לצד חסרונות.

וכדאי לראות את האדם שמולנו כמכלול.

האם את המכלול הזה אני רוצה?

האם במכלול הזה אני בוחרת?

(והאם הוא/היא רוצים אותי ואת המכלול שאני? האם הוא/היא בוחרים בי ובמכלול שלי?)

עוד דבר מהותי מאוד מאוד הוא ה*עבודה תוך כדי תנועה* כלומר ההבנה שנישואין, זוגיות, הוא דבר של תחזוקה מתמדת והשקעת אנרגיה מתמדת. לכן שני בני זוג שמגיעים גם עם שלמות בבחירה, גם עם רצון אמיתי להיות יחד ולעבוד על כך כל הזמן, גם בוחרים אחד בשנייה כל יום מחדש ומבינים שהשקעה תמיד תמיד צריכה להיות - הסיכויים שלהם להצלחה וחיי נישואין מאושרים עולים בצורה ענקית.

ולגבי החששות והספקות:

קודם כל חשוב להפריד האם הספקות הן מ*הבחור עצמו*

או האם הספקות הם מ*ההחלטה עצמה להתחתן* ומהמעבר המפחיד והגדול מרווקות לנישואין.

אם התשובה היא המקרה הראשון - צריך להמשיך בנחת להיפגש עם הבחור ולראות האם באמת זה זה.

ורק את יכולה באמת לענות לעצמך ולהחליט מה הכי נכון עבורך

(כמובן שתמיד טוב להתייעץ כמו שאת עושה פה, אבל חשוב להבין שבסוף רק את יכולה להחליט את ההחלטה ולא אף אחד אחר).

כדי לדעת אם זה זה או בדרך להיות זה,

תוכלי לשאול את עצמך מספר שאלות:

האם את מעריכה את בן זוגך הנוכחי?

האם את רואה בו אבא טוב לילדייך?

האם כיף לך איתו בזמן הפגישות ונעים לך איתו?

איך התקשורת ביניכם?

איך מתנהלים חילוקי הדעות ביניכם?

האם את מרגישה שאת יכולה להיות את כאשר את לידו?

האם בין לבין הפגישות את מתגעגעת אליו או חושבת עליו?

האם הוא מכבד אותך?

האם יש לך חיבה אליו?

האם יש לך משיכה אליו?

אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו,

אפשר לעבור לרגש של הבילבול. בתוך הבילבול הזה נמצא (ואולי בעצם מסתתר) הפחד.

פחד עמוק וגדול מאוד.

פחד לטעות.

פחד לחיות חיים שלמים ללא אהבה, כזו טובה ואיכותית

פחד להיכשל בבחירת בן הזוג

זה חשוב שאחרי שתביני את עצמך תיתני גם לו מקום, לפחד.

תביני מה בדיוק מפחיד אותך?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם כן תתחתני לבסוף עם הבחור?

מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות אם לא תתחתנו בסוף?

מה יקרה?

ומה עוד יכול לקרות?

ואיך את תהיי?

ומה יקרה לך?

ואיך את תרגישי?

ומה זה אומר עלייך לדעתך?

ותני לעצמך להרגיש גם בגוף את התחושות שתרגישי כאשר תעבדי על המקום הזה של הפחד.

האם יש כיווץ בגוף?

איפה בדיוק? בבטן? ברגליים? בראש?

האם הגרון נחנק? יש דמעות?

אולי אין בכלל כלום?

תני לעצמך להרגיש.

תהיי שם.

אחרי שתעברי את כל השלבים האלה עם עצמך,

תוכלי להיות יותר חכמה כלפי עצמך.

תוכלי לראות יותר בבהירות דברים.

וזה תהליך, כמובן, לא תוך שניה הכל מסתדר ומתבהר.

אבל זה תהליך חיוני שחשוב לעבור עם עצמך.

חשוב גם לזכור שהפחד הוא באמת רגש טבעי.

זה באמת מפחיד.

זה באמת דבר בעל משמעות עצומה לחיים - עם מי לחלוק אותם, לנצח

ההחלטה הזו בהחלט מפחידה.

ואם נקשרים ואוהבים - גם אז הפחד הוא לעיתים בלתי נמנע

כי מה יקרה אם חלילה נאבד את זה?

גם פחד מאובדן ממשי ח"ו של האדם האהוב

וגם פחד מאובדן של הקשר שמתבטא בדמות גירושין בפועל או גירושין רגשיים וחיים ללא אהבה.

זה באמת מאוד מאוד מפחיד.

עם כל אהבה גדולה בא גם פחד גדול.

עם כל אהבה גדולה בא גם סיכון לאבד אותה

עם כל סיכוי גדול בא גם סיכון גדול

אבל אם לא מסתכנים לעולם - גם לא אוהבים עד הסוף לעולם.

את את מוכנה לוותר על אהבה שלמה ולהיות רגועה שלעולם לא תטעי ולעולם לא תיפגעי?

או שאולי את מוכנה לפחד לפעמים ולהרגיש בלבול ולא כל-יודעת לפעמים ולקחת את הסיכוי שאולי משהו יקרה - אבל מצד שני לקחת בשתי ידיים את הסיכוי לאהבה גדולה ושלמה?

זו בחירה רק שלך. ❤

דבר נוסף שעוזר לבהירות בהחלטה -

קודם כל - בדיוק כמו שכתבת בהודעתך, אנחנו יודעים שבכל אדם יש יתרונות וחסרונות.

ז"א, שכל אותן תכונות מאוד טובות שכן יש בבחור הנ"ל, בכלל לא בטוח שיהיה בהבא בתור שלו יהיו או שלא את התכונות שמהותיות לך.

לכן צריך גם את זה לקחת בחשבון.

תמיד צוחקים שאם כל גבר וכל אישה יכלו לעשות "מיקס" של כל התכונות הטובות+הפיזיות הטובה בכל מי שיצאו איתם לאורך כל השנים - הם היו מגיעים לנוסחה של גבר/אשת החלומות.

קצת מההוא,

את זה מההוא,

את זה מההיא -

ויוצא מר/גברת מושלם/ת

ובכן,

לצערנו זה לא קיים.

ולא רק שזה לא קיים,

כל ההשוואות האלה שיש לנו מקשרים קודמים,

יוצרים אצלנו מעין "תרמיל" שהולך ונהיה מאוד כבד על הגב...

בתרמיל הזה נמצאות ההשוואות.

וככל שיוצאים עם יותר מדויטים - כך התרמיל הזה גדל וגדל

ואותו בחור שכרגע נמצא איתך בקשר - נמצא איתך בקשר + עם כל התרמיל שלך וכל מי שאי פעם יצאת איתו.

הוא אפילו בלי לדעת נמצא בתחרות סמויה (או גלויה) עם כל אותם מספר הבחורים עמם יצאת בעבר.

עם כל תכונה ותכונה טובה של מי מהם,

עם כל פרט גופני של מי מהם,

עם כל כימיה, רגש של אהבה, תשוקה ומשיכה שהרגשת לכל מי מהם,

עם כל חוויה וחוויה שעברת איתם

וזה בנוסף לכל מה שאת סוחבת על עצמך עוד מינקות וילדות - וכל הדפוסים והמשפחה הגרעינית וכו' וכו' -

ו...

זה הרבה.

זה לא קל.

צריך באמת להיות כמעט מלאך ומושלם כדי להצליח לנצח בתחרות הזו.

ולעמים נראה שלתחרות הזו פשוט לא יכול להיות מנצח.

אז אם אפשר לבוא לפגישות איתו ולראות רק אותו כפי שהוא,

ורק אותך כפי שאת,

בלי כל המטענים של האחרים ובלי כל ההשוואות - 

זה יכול לעשות הרבה טוב.

אפשרות לבחון רגע את הדברים בנקיות, בלי כל ההפרעות וההסחות שיש ברקע.

ואז לשאול את עצמך אז מה כן יש בו?

במה הוא טוב?

מה את אוהבת בו?

מה את מעריכה בו?

וכן הלאה.

---

ואם הפחד והחשש הוא מ*עצם ההחלטה להינשא* ולא מהבחור עצמו-

ישנם כמה דברים שיוכלו לעזור:

1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.

ממה הוא מפחד בעצם?

האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?

מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?

מה קורה בתרחיש הזה?

מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?

האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?

האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?

מה כן עשית או לא עשית בגללו?

מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?

ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?

תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.

מה את רואה שם?

מה היה שם באירוע הזה?

איך הרגשת שם?

איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?

נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.

מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?

מי זאת שואלת ושואלת שהיא בטוחה?

מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?

2. ישנה טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,

שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון האמיתי יותר של האדם.

במקרה שלך,

אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.

ז"א, אם הוא יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -

מה תרגישי אז?

שהרווחת?

או שהפסדת?

את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך יותר בשלמות.

3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה

זה אך ורק *את ובן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!

אם תבחרי להיות שם,

אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,

ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!

*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,

*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!

וכמה שזה חשוב לומר זאת,

כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולדים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים וגם אחרי שהתחתנו, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע

בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,

ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!

וזה פשוט לא נכון!

מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!

להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,

להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,

ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!

ההבחירה הזו,

האמירה הברורה הזו,

תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,

להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,

להשקיע ולתת,

להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך

וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים ב"ה.

4. הייתי מציעה לך להקשיב יותר לגוף שלך, לרגש שלך,

ולא רק לשכל.

שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה את יודעת ואף אחד לא יקח לך.

אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.

אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,

הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,

אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,

*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.

שאלי את עצמך

מה אני מרגישה כשאני לידו?

איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?

ועלינו יחד?

ועלינו מגדלים ילדים?

ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?

מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?

איזו תחושה הוא מעלה בי?

תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.

גם הגופניות וגם הרגשיות.

ותני להן רגע למלא את כל כולך.

את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,

שיהיו שם לעשות סדר בדברים.

תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.

בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,

ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.

5. לגבי החשש "מה אם יש יותר טוב?"

אז כמובן שאפשר לדעת רק את מה שיש כרגע.

ואם כרגע יש מישהו שאת אוהבת, מעריכה, טוב לך איתו,

ואת חושבת שיש כיוון ויש דרך לעבור איתו גם מכשולים וקשיים – אז הכיוון מאוד חיובי.

ואחרי כל השאלות והבירורים האלו תאמיני בעצמך שיש לך ותהיה לך את התשובה הנכונה עבורך.

ואז אחרי שמחליטים החלטה - שכמובן חשוב מאוד שתהיה בשלמות ובבהירות -

כל מה שישאר לך לעשות זה להיות שלמה איתה

שזה אומר - לשים רגע את הפחדים בצד ולחיות, ולהשקיע באופן אקטיבי כוונה ורגש ומחשבה ומאמץ לטובת הקשר, ואם וכאשר הקשר שלכם יגיע לחתונה - גם אז - לזנוח את כל ה"מה היה אילו" ולחיות בכאן ועכשיו.

ויותר חשוב - להשקיע בכאן ועכשיו.

להחיות את הכאן ועכשיו כל יום מחדש.

לכוונן את כל האנרגיות שלך - במקום לבלבול ולספקות שיכרסמו - לבנייה. לביחד שלכם. 

להחליט החלטה ברורה ש*כך החלטתי ואני עכשיו נותנת את כל כולי לנצח למען זה*-

ואז אפשר לנתב את כל הבלבולים והפחדים ולתעל אותם לצורך עשייה חיובית.

לכמה שיותר אהבה, וזמן ביחד, ונתינה, והשקעה, וחיבור, ושיחות, ואיכות.

הנישואין מעניקים לבני זוג שייכות אמיתית זו לזה.

התחתנו. אני האישה שלו. הוא האיש שלי. כמו שהילדים שלי הם שלי ואני אמא שלהם, וזו לא שאלה בכלל.

וזה הופך את הזוגיות שלנו למשהו חי וקיים, יציב ובטוח, ומתוך המקום הזה בניית הזוגיות נראית שונה לגמרי.

אז החתונה בעצם מעבירה אותנו ממוד של 'האם' למוד של 'איך'.

זו החלטה חד פעמית וגורפת (שהיא קפיצה למים בעיניים עצומות, לא משנה כמה זמן וכמה לעומק מכירים), שמעבירה את הקשר משאלת ההאם הקשר הזה טוב לשאלת האיך נגרום לקשר הזה להיות טוב.

ויש בידינו המון המון איך!

כלומר יש בידינו היכולת להגיע לטוב שלם, גדול, עצום ומקיף ב"ה.

6. ואם יש גם חשש ופחד שאומר לך: "מה אם אחרי החתונה "פתאום" פוגשים מישהו אחר"?

אז את עונה לו -

מתחתנים כאשר יש שלמות בהחלטה ורצון אמיתי לחיות יחד כל החיים.

מה יקרה אחרי החתונה?

אם תכירי מישהו אחר?

זה בכלל לא נכנס למשוואה כאשר יש שלמות, כי אם את אוהבת אותו ובחרת בו - אז בחרת *בו*. וזהו.

אז הוא שלך.

וזהו.

אין עוד אחרים.

אין.

עושים ניתוק במוח - וכל הגוף והנפש מכווננים למצב הזה ש*כבר מצאתי*

ולא למצב של *אני עדיין מחפשת*

כאשר את במצב של כבר מצאתי,

אז אפילו יהיו מיליון בחורים טובים - זה לא אמור להזיז לך - כי יש לך את בעלך שלך.

הוא שלך, ודי.

אז את לא תהיי ביחידות עם אחרים, ולא תשחנשי עם אחרים, ולא תגעי באחרים וכו' - וכך יהיה יותר קל לא "לפול" בפניהם, אם יש גבולות ברורים גם טכניים וגם נפשיים בעמדה הנפשית - זה בכלל לא אמור לקרות.

וכדי לחזק את ה"לא אמור לקרות" הזה - ממשיכים לעבוד על עצמנו ועל הזוגיות שלנו יום יום גם אחרי החתונה -

ממשיכים להשקיע אחד בשני ובעצמנו,

ממשיכים לצאת לדייטים קבועים גם כשנשואים,

ממשיכים לקחת אחד את השנייה כלא מובן מאליו בכלל,

ממשיכים לתת, להשקיע, לאהוב, להתרכז פנימה ולכוון את כל האנרגיות והאהבה לבית פנימה בכל התחומים שיש - וממילא מה שיש בחוץ בכלל לא מעניין כבר.

7. ומה עונים לחששות או פחדים שאומרים לנו שאם נתחתן הכל יהיה "דפוק"?

למשל, שלא תישמר האהבה והתשוקה שלנו?

קודם כל לענות להם את האמת - שהדבר המרכזי שיקבע האם זוגיות הכוללת נישואין תשמר -

הוא בני הזוג עצמם.

והמודעות והמאמצים שלהם עצמם.

הכל תלוי איך מתייחסים לנישואין ואיך רואים אותם.

האם ההתייחסות אליהם היא כ"מזהמים" את כל הדברים הטובים הנ"ל,

או ההאם ההתייחסות היא כמעצימים, מרחיבים ומעמיקים את כל הנ"ל.

איך אומרים? הכל תלוי בעיני המתבונן.

כל מה שנחשוב שיכול "לזהם" את הנישואין  - יכול להיכנס באותה מידה גם למערכת זוגית ללא נישואין, וגם לאדם רווק ללא כל זוגיות.

ואתן מספר דוגמאות -

קודם אכתוב את ה"חשש" (שיופיע בגרשיים) ואז את התשובה אליו:

- לדוגמא "עול הפרנסה":

עול הפרנסה יכול לדכא, לבאס, להכביד ולהעיק גם על רווק,

גם על רווקה,

גם על זוג ללא נישואין

וגם על זוג במסגרת הנישואין.

אנשים צריכים לעבוד כדי להתקיים, זו המציאות בימינו,

ויוקר המחיה שעולה וכל מה שקשור בזה לא תורם, אבל זה לא שייך לנישואין או לא נישואין,

אפשר לראות זאת אצל כל אדם באשר הוא.

-"גידול-חינוך- טיפול והשקעה בלתי פוסקת מכל היבט אפשרי בילדים":

גם כאן

אם אדם רוצה ילדים,

ולא משנה אם זה רווק או אם זו רווקה שמחליטה לקחת תרומת זרע/הורות משותפת/כל דרך אחרת - היא תצטרך להתמודד עם עול גידול הילדים.

אא"כ אדם לא רוצה ילדים כלל - ואז אמנם אין לו את "עול הילדים", אבל באותה מידה גם אין לו את "הילדים עצמם", האושר שבהם, ההמשכיות שבהם, החיים עצמם שבהם וכל היתר.

- כל מורכבות נוספת אצל הילדים כמו טמפרמנט, נכות ל"ע וכו' - כל זה רק קל יותר להתמודדות במסגרת יציבה של משפחה עם שני הורים מתפקדים, מאשר אצל אם חד הורית או אב חד הורי.

- "מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת/סביבה- מתערבת/מעורבת/מגוננת מדי/מתעלמת/מפלה" - 

גם כאן - אם אדם רוצה להיות לבד כל חייו, ללא שום זוגיות באשר היא - אז את המשפחתולוגיה של הצד השני הוא אכןן לא יחווה.

כי בכל דרך אחרת - זוגיות ללא נישואין גם היא כוללת בתוכה משפחתולוגיה לא מעטה של הצד השני.

אז גם כאן - שוב תלוי בעיני המתבונן - מהם היתרונות ומהם החסרונות,

מה אני מרוויח/ה ומה אני מפסיד/ה ומה יותר כדאי לי.

אני מאמינה שאנשים שבוחרים בנישואין מעדיפים להרוויח את כל הטוב שבהם גם אם יצטרכו "להפסיד" ולהתמודד פעם בחודש עם חמות לא מי יודע מה...

וכמובן גם בתוך הקושי/הקשיים עצמם ללמוד להשתכלל ולמצוא כלים נכונים ומתאימים לנו גם בעת הקושי עצמו.

- "שינויים ומעברים בחיים" -

- גם כאן רוצה לומר לפחות על עצמי,

בתור אישה שעברה תוך כדי נישואים גם אובדן של אב בגיל צעיר,

גם חזרה בשאלה של בעלי,

גם דיכאון אחרי לידה,

גם משברים אחרי הלידות

גם מחלות של הורים 

ועוד הרבה דברים -

ובכולם, עם יד על הלב, המציאות שה' זיכה אותי שיהיה לי את אישי לידי - רק העלתה אותה, עשתה לי טוב, ובהרבה מובנים אפשר לומר שהצילה אותי.

מערכת הנישואין הייתה שם כדבר הטוב, המנחם, המרפא, העוזר, התומך והטוב שבחיים.

לא חלילה המפריע לכל זה.

אינני יודעת כיצד אדם לבד יכול לעבור דברים כאלה, זה נורא גם ככה, ולא מאחלת את זה לאף אחד בעולם.

והרבה אנשים, רואים את המציאות המשותפת שלהם ובני/בנות זוגם אליהם הם נשואים, כברכה גדולה.

ועם הברכה הזו הם מתמודדים עם שלל אתגרי החיים,

ששוב, גם ללא הנישואין כל אדם עובר או יעבור אי אילו משברים בחייו, כל אחד וה"שק" שלו איך שאומרים.

לא הנישואין הם אלו שגורמים לכל ה"לכלוך"/"זיהום"/"קשיים"/"משברים"- הם יכולים להיות קיימים ללא שום תלות בהם,

ואם משכילים ומתאמצים לדעת איך לשמר ולהתמודד עם הכל בצורה נכונה ובריאה - רק צומחים מזה.

- "קושי לשמר תשוקה" -

לימוד נכון של כל נושא האישות והשקעה בו -  גורמים גם לפן הזה להתעמק, להתעצם ולהתרחב עם השנים.

גם כאן - צריך להתאמץ, צריך לעבוד, צריך לשמר, צריך להשקיע, צריך לדבר, להיפתח, גם בתוך מערכת של נישואין אפשר וצריך להשקיע וללמוד עוד ועוד גם בנושא זה, ובשניים זה נותן הרבה יותר.

לכן, אם נחרוט על לוח ליבנו שני "סטיקרים" אולי הכי חשובים -

1.  בן זוג זה המשפחה שכן בוחרים - שייכות אמיתית ושורשית.

2. ההצלחה של הזוגיות לא קשורה בהכרח רק לנתוני הפתיחה/האדם, אלא להחלטה - אני שלו והוא שלי, אני אוהבת אותו, אנחנו ביחד.

ומי שיקבע אם נצליח או לא - זה רק או בעיקר אני והוא,

ההחלטה שלנו לאהוב, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין,

הבחירה שלנו אחד בשנייה, כל יום מחדש, גם אחרי 20 ו50 שנות נישואין

המודעות שלנו לכך

וההשקעה שלנו בפועל לכך.

- וכמובן כמובן *ללמוד* על הנישואין

מהי המהות של הנישואין,

תמיד להיות במודעות, למידה, הקשבה, נתינה והשקעה.

ועוד דבר חשוב על אהבה בכללותה ובמהותה:

אהבה -

היא התחייבות ללא תנאים כלפי אדם לא מושלם

לאהוב זו לא רק הרגשה חזקה,

זו החלטה.

זו בחירה.

והבטחה.

מי שאיתי – בעלי/אשתי הוא/היא הכי מושלם *לי*.

וואו יצא ממש ארוך,

המון המון ברכה והצלחה יקרה

ב"ה שתראי בחוש ובמתיקות בשלווה ובבהירות את כל הטוב שיש

מאמנת טובה תעזור לך לארגן את הראש.