ולטובתך, קחי את הרצון הבסיסי הזה קדימה

ונסי ליצור איתו קשר ממשי.

בהצלחה!

אם את בגיל ששייך להתחתן (אם לא - אז סתם בגיל צעיר חבל ליצור קשר), אז את יכולה בלב שקט לנסות לברר.  כמובן - בשכל. יש מי ששייך לברר איתו ישירות - ויש דרך צד שלישי.  אם יתברר שגם מצידו יש מה לדבר - קדימה, תתבררו. אם יתברר שלא שייך מבחינתו - תסיחי את הדעת.  אך בוודאי שלא כדאי סתם להסתובב עם מישהו בראש בלי לדעת אם יצא מזה משהו.

והפרש של שנתיים לטובת הבחור, בגיל נישואין, זה ממש מצוין.

בת כמה את?

שאני בת 18...

סיימתי בגרויות אבל אני יוצאת לשירות לאומי...

לא יודעת אם מתאם לי בכלל.....

להתבגר קצת

להכיר את החיים בעולם שלא מתחת לסינר של אמא...

להכיר מה זה לגור בדירה עם שותפות- ואיך מסתדרים...

הבלחיות יכולה לחכות קצת..

יש בזה שיקולים לשני הצדדים, שאני מניח שבתור אולפניסטית ממוצעת חפרו לך עליהם (או לפחות על צד אחד שלהם... ) מספיק פעמים, וחבל שאני אחפור לך עליהם שוב.

בסופו של דבר, תנסי לעצור רגע ולחשוב- את רוצה להתחתן כרגע?

תנתקי את עצמך ממה ש"בא לי" וממה שקורץ כרגע לעשות, ותעבדי עם השכל.

אם את רוצה להתחתן- לכי על זה. אם לא- תתרחקי כמו מאש...

תעשי שירות לאומי.. תתפקסי על עצמך - ואולי יהיה מה לדבר בהמשך

(כן, עכשיו כולם תהיו בהלם שלא שלחתי אותה להתחתן..

מה לעשות? למקרה דנן לא נראה לי שייך)

(ולא מתנגד באידאולוגיה לחתונה בגיל צעיר..)

לפי מה שכתבת, אני מסכימה עם הכותבים כאן- שעוד יש זמן.

אבל גם לי אל תקשיבי

תקשיבי לעצמך, ולה' יתברך- מה הוא רוצה ממך עכשיו?

כמובן תתפללי על זה, לא לפספס את רצון ה'

ולכי להתייעץ אחרי זה עם אנשים חכמים-

(אבל כאלה שיקשיבו לך לפני שעונים...)

האם את מוכנה?

ואולי יש משהו ספציפי  שאת צריכה לעבוד עליו לפני?

בהצלחה ענקית

וברוכה הבאה לפורום!!!

אני לא מי יודע מה מפה.. אבל כיף שאנשים חדשים מצטרפים עם שאלות.. 

(נראה לי..

בכל אופן.. שיהיה ב"הצלחה מרובה

ושבוע טוב

מצד אחד - אם מישהי מרגישה שענין הנישואין עוד רחוק ממנה, או שזה פשוט באמת עדיין לא שייך לעניינה - אז זה לא זמן לגלגל דברים בכיוון זה.

מצד שני - אם היא כן קרובה לשלב הזה ויש מישהו שנראה לה מתאים, לפעמים יש מקום להתחיל לבדוק.

מה שברור, שלהיות "בין לבין" - דהיינו, עם מישהו ש"כל הזמן חושבים עליו" ולא לעשות כלום בענין, זה גם לא טוב. גם מצד עצם ה"התבשלות" בתוכך; וגם הלאה - מה יהיה אם באיזשהו שלב יחליט להכיר מישהי ולהתחתן, אז זה יישאר כתחושת "פיספוס"?

על כן נראה, שהטוב ביותר שתתיעצי עם מישהו/י מיושב/ת שאת באמת סומכת עליו/ה ומכירך היטב. ותחשבי גם בעצמך - וכמו שכתבו כבר כאן.

אך אם תחליטי שלעת עתה לא - אז תורידי את זה מראשך לגמרי, ותחליטי שבבוא הזמן תבררי אפשרויות וגם את האפשרות הזו, אם תהיה רלוונטית אז ואם בכלל עדיין ייראה לך מתאים.

ואם תגיעי למסקנה ששייך לברר כעת - גם אז יש מקום אולי להתייעץ עם מי שתתייעצי, באיזה אופן מתאים לבדוק את הענין.

ככלל, "מישהו שכל הזמן חושבים עליו"- לפעמים זה סתם הסתבכות שטותית בראש, ולפעמים יש בזה משהו אמיתי ששווה בירור.  אחרי הכל, כדברייך, את עוד לא ממש מכירה אותו..

איך קרה השינוי בין פה לבין פה?

אולי כדאי שנהנה קצת יותר זהירים כשנחנו מייעצים דברים לאנשים בפורום (ואולי גם בחיים).

לא תמיד יש לנו את כל הנתונים, ולא תמיד אנחנו גם שוקלים אותם נכון.

בקיצור, אולי כדאי שנהיה טיפ טיפה פחות החלטיים.

אולי גם עם טיפה יותר אמון באנשים שלהם אנחנו מייעצים ויותר נתינת מקום לעולם הפנימי שלהם.

לתשומת לבנו...

אולי לא התעמקתי מספיק. אבל לא ראיתי הבדל מהותי בין ה-פה הראשון ל-פה השני..

ועם זה אתה ודאי צודק לגבי הזהירות הנדרשת.

ממעקב אחרי תגובות כאן, "ד." הוא בין האחרונים להעיר להם הערה כזו.

הרי ניזהרתי מאוד בתגובתי הראשונה וכתבתי "אם את בגיל ששייך להתחתן", כלומר - הבאתי בחשבון שהיא צעירה מידי, והצעתי (לא פעם ראשונה) שאם כך הוא, לא תיצור קשר בגיל מוקדם מידי כשאינה מתכוונת להתחתן - ואני עומד בדעתי זאת, כמובן.

כמו כן, כיוון שציינה הפרש של שנתיים - אז "מתוך נתינת מקום לעולם הפנימי", כלשונך, של המתייעץ, כתבתי שעקרונית זה הפרש מצוין - אע"פ שלכאורה זה ידוע לכל; אך היא כתבה - אז כיבדתיה.

והנקודה העיקרית היתה, שלא כדאי להסתובב עם "מישהו בראש " בלי לעשות עם זה כלום, וזו גם הסיבה המרכזית שהגבתי, כדי להציל מסיבוכים שיכולים לצמוח מדבר כזה.  וגם בתגובתי השניה הזכרתי שוב את הנקודה הזאת, בגלל חשיבותה.

כך שגם אם היתה קוראת רק את התגובה הראשונה בלבד ומחליטה שהיא פועלת על פיה - הדבר הראשון שהיתה עושה זה לבדוק אם היא בגיל "צעיר מידי"..

וזה בדיוק (וכן תגובתך לעיל) מה שהביא, להבנתי, לכתיבתה השניה "אז זהו, שאני בת 18"... מילים אחרות: גיל גבולי..    ולכן, בהמשך ישיר לתגובתי הראשונה - הצעתי לה שבמקרה כזה תתייעץ עם מי שמכיר אותה אישית, ועם עצמה, כדי לדעת אם לה אישית זה מתאים בשלב זה.  ושוב - הצעתי לה באיזה אופן לא להישאר עם זה בראש "סתם", בכל החלטה שתחליט. כבר קרו דברים לא נעימים מאי-סגירה של עניינים.

אז אין כל "שינוי" מהותי".

כעיקרון, אדם שמבקש עצה בפורום רוצה שיעזרו לו. ומניח שיעזרו לו על פי הנתונים שהציג. וכשרואה שהעצה אינה יודעת נתון מסוים - גם חוזר ומעיר על כך. 

אני בוודאי מסכים עם דבריך שצריך להיות זהירים כשמייעצים, בפורום ובחיים, כמו שאכן עשיתי למשל בדוגמה שהבאת; ולאידך - "מכללי הזהירות שלא תרבה להיזהר"; גם מהקיצוניות השניה יכולים להיגרם נזקים (כבדים). אדם ממוצע שכותב בפורום יודע ( אני מקוה - מתוך האמון שיש לי באנשים שפה) שהעצות מוגבלות למה שמכירים אותו ולנתונים שהוא מספק.

בשאלה כגון זו, על "מישהו שלא יוצא לה מהראש" - שזה דבר שהעזרה בו ממש מתבקשת; וכשידוע מה יכול לקרות אם לא עושים משהו עם דבר כזה; וכשהעצה המתבקשת היא פשוט האם כדאי לעשות משהו עם זה - אינני חושב שנכון לנהוג בזהירות מוגזמת..  הרי לא ביקשה עצה אם להתחתן איתו... אלא בסה"כ אם לפנות אליו באיזשהו אופן בהתחשב בהפרש הגילאים שביניהם.  אז התשובה על זה ברורה: אם את לא צעירה מידי - למה לא. 

אדרבה, מי שנותן אמון במתייעץ, מבין שהוא לא מטומטם ושאינו מצפה מאיתנו שנגיד לו שיברר קודם אם זה בן זוג ראוי וצדיק וכו'... אלא שנענה על הנתונים שהביא.  אלא שמתוך זהירות, מלבד מה שכתבנו על "לברר", הזכרנו את שאלת הגיל - ואכן כתבה שזו בדיוק השאלה...

הקיצור, עם הסכמתי הגמורה עם דבריך שצריך (לפעמים..) להיות פחות החלטיים; ועם אמון באנשים המתייעצים ונתינת מקום לעולמם - אינני רואה דבר בתגובתי שסותר את זה. אז אולי כדאי גם לך לאמץ את דבריך היפים - ולהיות קצת פחות החלטי ונותן יותר אמון גם במי ש"מייעצים" ובעולמם הפנימי... אע"פ שבוודאי כוונתך היתה לשם שמיים.

וכמו שכתבתי: חלק מהאמון ונתינת המקום חייב להיות גם זה, שאם מישהי מבקשת התערבות ב"עולמה הפנימי" ולהגיד לה מה עושים, צריך לסמוך עליה שהיא מבינה למה היא שואלת ואת מגבלות העונים, לפי הנתונים ששאלה.  אגב, אכן קורה שמפרשים נתונים שמוצגים באיזה שירשור לא נכון, ומגיבים לפי מה שהובנו. לי אישית כשקורה דבר כזה, ומעירים על אי הבנה נכונה - אין כל בעיה להתנצל על אי ההבנה..

והערה לסיום, נכונה לא רק למקרה זה ואני מניח שלא רק לי: יכולתי בקלות לשאול קודם "בת כמה את" במקום לכתוב "אם את לא צעירה מידי"..   ההנחה שלי שאם אחת שואלת שאלה כזו - יש אולי עוד כמה, כן בגיל מתאים, שיש להן "מישהו בראש", והן מתביישות ליזום וכד'.  ולכן אני מעדיף לכתוב "אם..."וכו'. אם היא לא תיעזר בכל התשובה אלא רק בחלק המתאים לה - אולי מישהי אחרת, שגם מתביישת לכתוב בפורום (יש כאלה), תאזור אומץ בגללזה ותיזום קשר. אולי אפילו ייבנה בית מישראל בגלל זה.. יכול להיות.

כתבתי תגובה במשך 3 שעות(!), אבל היא נמחקה...

בכ"מ, החלק החשוב בה היה שאני מתנצל על מה שהיה משמע מהתגובה שלי ושממש לא התכוונתי לתקוף אותך אלא להעלות נקודה קטנה וחשובה.

על החלק שבו כתבתי שם שעל מה בדיוק אני חולק עליך נוותר...

באמת חשובה - רק לא כ"כ רלוונטית לנידון זה.

מכל מקום, עיקר התשובה שענית לה היתה באמת ממש לענין (אני רק הייתי נזהר טיפה יותר לא להגיד לבחורה בת 18 בהתלבטות, שאם היא מחליטה שרוצה להתחתן - "שתלך על זה". במצב כזה, שלא וודאי לה מלכתחילה, עדיף שתתייעץ גם עם מי שמכיר אותה).

יישר כח ושבוע טוב.

בינתיים נוסף נתון שני נתונים אחד היא בת 18,

והשני (היותר משמעותי), שהיא לא יודעת אם מתאים לה בכלל.

וזו שאלה שממש אי אפשר לענות בלי להכיר בן אדם האם הוא בשל לנישואין.

לעומת זאת, לפעמים אפשר לתת תשובות לשאלות כלליות, למשל האם סביר שבת תנסה ליזום קשר.

ובמיוחד לתת כיווני חשיבה ורעיונות, והשואל יחשוב האם שייך להעזר בהם.

ולגבי הזהירות בייעוץ, הרבה פעמים אני רואה תגובות למקרה שמישהו מתאר, ותוהה איזה תגובות היה הצד השני מקבל אילו היה מתאר המקרה מנקודת מבטו.

(תוך כדי שאני כותב את התגובה אני רואה שדן כבר ענה בעצמו...)

האמת שאני אפ'עם לא כותבת בפורום הזה ..רק צופה בשלט רחוק.. אבל הפעם הייתי חייבת להגיב..

כי המקרה די מוכר לי אישית..

אבל לפני זה שתי דברים שלעניות דעתי את צריכה לחשוב עליהם.

1. הבחור בן 20 (אם את בת 18 והוא גדול ממך בשנתיים) את חושבת שהוא בעניין של לצאת, דייטים וכו?

2. את בת 18 לפני שרות לאומי.. נכון שכולנו רוצות שיאהבו אותנו ושיהיה לנו קשר משמעותי השאלה מה הזמן הנכון בשביל זה.. אם את מרגישה שזה הזמן בשבילך.. תפדל.. לכי על זה.. אבל אולי עכשיו מה שנכון לך זה להתפתח לגדול קצת..שנת שרות משנה המון בחיים!! ואולי גם תכירי אנשים חדשים שיעניינו אותך הרבה יותר ממנו..

ולסיון אנקדוטה אישית..

לקראת סוף ההדרכה שלי בסניף.. גם אני ממש רציתי לפתח קשר רציני עם מדריך אחר מהסניף..

(הייתי בת 18) לפני שרות וידעתי שזה לא ממש הזמן בשבילי..  ולא עשיתי עם זה כלום 

אחרי שנתיים כשרגשתי בעצמי שאני מחפשת קשר רציני לחיים החלטתי לאזור אומץ ולשאול אותו..

(לא. אין חתונה בסוף..) משם לשם בסוף הוא אמר שזה לא מתאים לו..

אז אני לא אומרת לחכות שנתיים וגם לא בטוח שעכשיו זה נכון לך..

אבל מי אמר שלו זה מתאים והוא רואה את זה כשייך..

לשאול תמיד אפשר אבל לא לבנות על זה..

בהצלחה.

שלום רב,

אני מסכים לנקודה האחרונה ש'לשאול אפשר אבל לא לבנות על זה' גם מהסבה שנאמרה - אולי מהצד השני זה בכלל לא שייך. וגם מסבה נוספת, שאולי אחרי מפגש אתו מיד יתברר לך שמבחינתך זה לא שייך. לפעמים אנחנו מדמיינים על מישהו כל מיני דברים אבל כשמכירים באמת מגלים שהדברים קצת שונים ממה שחשבנו.

בכל אופן, אני מצטרף לדברי כלם, שאם זה הזמן אז שיהיה בהצלחה ...

ב"ה

כשלי עולות שאלות כאלו, לרוב אני מעלה אותן כדי לקבל "גב", לחפש שאנשים תומכים בי בשביל להרגיש שאפשר לעלות לשלב הבא.  האמת שלרוב אנשים מאכזבים אותי בקטע הזה, אולי הם מרגישים שאני "תלויה" בהם. (לא נכון, זו התיעצות בריאה. זו היכולת לסכם שלב בחיים ולהמשיך הלאה וחלק ממנה, כן, זה לדבר עם מי שליווה אותך בשלבים הקודמים).

אז, אם זה מה שאת מחפשת, בבקשה. יש לך את מלא הגיבוי ממני.

אם את רוצה עצה, כשאת מבררת דרך צד שלישי, תחפשי מישהו שאוהב אותך ויודע דבר או שניים על הלכות לשון הרע. זה ממש יכול להרוס קשר מישהו שהוא לא יודע.

בהצלחה בכל אשר תפני!

מציע שתשוחחי עם אמא שלך. היא מכירה אותך ויודעת יותר מרבים אחרים אם את בשלה לחופה. היא גם תוכל להעריך לפי סיפוריך אם הבחור בשל.

השלה הבא הוא שהיא בעזרת מכרות תתחיל לחפור.

אם האמון שלך באימך לא אי אי איפני לדודה או מבוגרת אחרת שאת מעריכה אותה וז תחזרי לאמך.

השאלה אם את רוצה לצאת איתו כי יהיה לך כייף (מתוך הנחה שבהמשך- הקשרבע"ה יכול להוביל לחתונה), או בגלל שאת מרגישה שאת כבר מוכנה להקים בית, על כל החובות (תשלימי את שנת השירות כשאת נשואה, בהמשך תתחילי ללמוד וגם הוא עדיין ילמד ואם תהיי בהריון זה לא יהיה פשוט בשלב כה מוקדם אם את עדיין לא בשלה להתחתן לקחת אחריות על תינוק שלא יתן לך לישון ביום ובלילה, ללמוד ולנהל בית.

אם זה השידוך שלך, הוא יחכה קצת. תתחילי את השנה ותני לעצמך פסק זמן למחשבה עד חנוכה. אם תצאי איתו אז, עד שתיפגשו ותחליטו השנה תגיע לקראת סופה.

וכשתחליטי שאת בשלה לכך שאם הקשר יוביל לחתונה- את יכולה להתאים עצמך לכל הכרוך בזה, תוכלי לבקש מחברה שתציע לו להיפגש איתך, כאילו זה רעיון שלה (אני מכירה בחור שהתלהב מבת של המורה שלו ושלח חבר שכביכול הציע לו אותה... והם התחתנו)

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥