- איפה אתה?!

- אהה... מתחבא לי באוטובוס חזרה הביתה

והתארסנו, כך שיש לזה סגולות מיוחדות.

המשחק הולך ככה- עושים חבילה של קלפים- כרטיסים כאלה, עם מילים שאני אכתוב עוד שנייה.

כל אחד מקבל 5 קלפים ואת שאר הקלפים שמים בערימה. כל אחד בתורו מרים קלף ומוריד את הקלף הכי פחות חשוב בעוד שהוא מסביר למה הוא הוריד אותו. באיזשהו שלב הבנו שהסיבה שאומרים זה- כי יש דברים יותר חשובים מזה. אבל רצינו יותר להעמיק, אז שינינו קצת את החוקים- שמורידים קלף כי יש יותר חשובים אבל במקום לדבר על למה הורדת, מדברים על מה טוב בזה בכל זאת למרות שזה פחות חשוב מאחרים. אחרי כל תור צריך שישאר לכל אדם חמש קלפים ביד. עכשיו- אם זורמים ונכנסים למשחק ממש נתקלים במצבים קשים כמו להחליט מה יותר חשוב זהות יהודית או קשר טוב עם ההורים. 

זה קשה! ומשחק פשוט מדהים ומעמיק. והיתרון שמאוד לומדים על האדם ועל מחשבותיו, אבל בצורה אלגנטית. זה היה ממש טוב לפגישה ראשונה כי רציתי לדבר על דברים עמוקים אבל בכל זאת- אני לא מכירה אותו. 

בקיצור ממליצה בחום להשקיע רבע שעה ולהכין את הכרטיסים ולשחק את המשחק. אם משהו לא ברור, אפשר לשאול! ואם יש משהו שאת רוצה לדעת מה הוא חושב על- כמו להיות אברך, אז תכתבי את זה על הקלף, אפשר ממש להוסיף.

מחשב.

טלוויזיה

פלאפון.

הכוח להשפיע.

תמונות משפחתיות.

תפילה.

סידור.

יושר.

אמונה בה'.

תורה.

גמרא.

זהות יהודית

היכולת לחזור בתשובה

מצלמה

נחישות

הקהילה שלי

עין טובה

רשיון נהיגה

תעודת בגרות

שקט נפשי

חבר נפש

אהבה

ביטחון עצמי

בריאות

מצוות

שוקולד

סדר יום

עבודה

כשרונות

כסף

שגרה

משפחה

שמחה

אומץ

היכולת להעריך אנשים

זכרונות ילדות

תחושת שלימות

אופטימיות

להיות סמכותי

מוסיקה

ספרים

היכולת לבכות

ארץ ישראל

יחסים טובים עם ההורים

חכמה

מחשב

מורכבות

בינה- להבין דבר מתוך דבר.

ב''הצלחה!!

לא נראה לי שצריך להסביר.

אבל בכל זאת- כל אחד בוחר דמות, והשני שואל שאלות לגלות מה הדמות. התשובות ב'כן' ו'לא'.

אגב ההצעות הקודמות- אפשר גם ללכת מכות עם מקלות, בצורה כזו שאין איסור נגיעה. ואם מקילים אפשר גם בלי, כי זו לא נגיעה של חיבה.

אני מקווה מאוד שהתכוונת בצחוק או בציניות.

וסליחה על הבורות, מזה החוק הזה??? 

חוק ה<צ>

זה אומר שפשוט אם אומרים משהו בציניות צריך לכתוב <צ>

עיין בשרשורים הנעוצים בארץ מולדת.

[שם אם לא כותבים שזו ציניות, וחלק מהאנשים קולטים את הדברים כפשוטם - מגיעים באמת למכות!]

יש גם חוק ה (ה+)

יעני על הומור...

אבל בגדול - 

אלו לא ממש חוקים.

יותר כמו קווים מנחים..

(ג'ק ספארו, שודדים הקריביים 1, שם..)

זה היה תגובה להצעות המפגרות שהופיעו לפני זה (וגם אחרי זה...).

ואז את תגידי לי- טוב! אז תערכו את ההודעת פתיחה גם פה!

ישנם מס' כינויים שצריך להוסיף ליד הכינוי שלהם את הסמל <צ> באופן קבוע

הם כבר מועדים לציניות

פשוט תוסיפי לך את הרש לרשימה

צדיקה. אם כבר כתבת בשרשור הזה, למה לא הוספת פה גם את הרעיון של 'החיים' (קרי-סופר)?

לא את כתבת שבדייט עדיף לעשות דברים שיותר דומים לחיים האמיתיים, ולכן מומלץ ללכת לסופר וכו'?

אם זה לא את, אני הולך למרפאת זיכרון...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t375055#4531751

עכשיו מובן?

אבל לא הייתי מעיזה להביא אותו לפגישה ראשונה.

כשיצאתי עם בעלי ורציתי משחק כזה הבנתי מכמה אנשים שגדולים בתחום הנישואין שא"א למדוד אדם לפי קלפים....

זה הרי לא בעיה להגיד את מה שהשני רוצה לשמוע או להגיד את מה שנשמע טוב.

אני הייתי שומרת את זה לשלב מתקדם יותר בקשר

ממילא הכל אדם יכול לפברק.

המטרה לא למדוד את האדם.

אלא לדבר על דברים עמוקים וללמוד קצת ולהנות!!

אני באמת הופתעתי מהרעיון ויישר כוח על הטירחה הרבה בפירוט אני חייבת שתגידי לי מה אמרת לו בוא נשחק.. אני רוצה לדעת מה אתה חושב וכו' זה נראה לך נורמלי לשחק בפגישה ראשונה?! לי בתחילה זה נשמע הזוי...מוכנה לשמוע ולקבל תרעיון רק מהו אופן הביצוע המושלם?

וגם ללכת על החוף ובמקרה להשפריץ על החולצה שלו מלאנטה מים.

אחרי שגמרת איתו, זאת אומרת.

לכתוב פתקים עם שמות של רגשות,

וכל אחד בתורו לוקח פתק (הפוך, הוא לא יודע מה יצא לו),

ואומר מתי לאחרונה הוא הרגיש את הרגש הזה.

לומדים מזה המון...

למשל:

שמחה

קנאה

סיפוק

כאב

כעס

התרגשות

קרבת ה'

דאגה

עצב

עצבנות

רצון להצליח

אהבה

חמלה

עלבון 

וכו'

וכו'.

תעברו חופשי על המפה- תרשמו רשימת שמות מקומות שנראים לכם

ואז כל אחד מספר על מקום משו.... (כמובן אם יש .. לא כל אחד יכול לספר על הממטרות בגולן שהרטיבו אותם בטיול שביעיסטים...) (למשל)

אדם יכול לדבר שעות מה הוא חושב על מצבים מסויימים, אבל החכמה היא להגשים זאת.

תבחנו אדם איך הוא מגיב למצבים, איך הוא עומד ומתמודד עם היעדים שהוא מציב לעצמו, לא איך הואמרצה על חשיבות לימוד התורה.

יש בחנויות צעצועים ואפשר גם להכין לבד. צריך כרטיסים עם מילים, מושגים וביטויים. מתחת לכל מושג יש רשימת מילים הקשורות אליו. כל אחד בתורו מרים כרטיס. עליו לתאר לשני את המושג, בלי להגיד אותו ואת רשימת המילים שמתחתיו. מי שפולט מילת טאבו, נפסל ומאבד תור. למשל:

חרם הקוטג'

חלב

גבינה

תנובה

מחיר

פייסבוק

במשחק מהחנות יש גם שעון חול ואפשר לשחק על זמן. המשחק הזה הוא כייף אדיר, מצחיק מאוד ומלמד המון אחד על השני.

אני מקווה שאצליח להסביר אותו כמו שצריך.

זה משחק מילים כזה,

כל אחד בתורו אומר שתי מילים הפוכות והשני צריך לבחור מה הוא היה מעדיף.

לדוגמא: שחור או לבן? ים או יבשה? בשרי או חלבי?

וכמובן צריך להסביר למה בחרתי וכו' זה מתגלגל לשיחה נפלאה,

לי אישית לא יצא לעשות את זה אבל קיבלתי דיווח חיובי מיוחד מחברותי ,

אם זה לא מובן אפשר באישי.

שהבחור (!!!!!!) הוא זה שיזם את זה..... הרגשתי קצת בחקירת שבכ..... כאילו מה אתה מנסה ללכת איתי הפוך של הפוך....  לדעת בכח מי אני בפגישה שניה?!  מזה המשחקים האלה???

בוא נדבר, נזרום......

וגם- תמיד כשהגיע תורי- נתקעתי!!!!!!!!!!!!!!

קיצור- זה ממש לא מתאים לכל אחד... אבל-  תמיד אפשר לנסות!!

שיחקתי עם מישהו משחק פעם- כל אחד שואל שאלה, והתשובה לפי א'-ב', וכל אחד נותן לשני ניקוד עם וופלים או עדשים...

היה ממש נחמד, גם משעשע וגם מעניין, אבל הבחור המסכן באמת הרגיש קצת בחקירה (לפחות עד שהסברתי לו מה עמד מאחורי זה), וחזר אח"כ למעונו די מותש...והאמת? גם לי לא היה ממש נעים מזה, למרות שאני יזמתי. הרגשתי שאם אני צריכה את זה אולי יש משהו חסר בקשר (ועוד אחרי שכל שיחה הייתה 3 שעות מינימום).

בקיצור, זה יכולהיות דבר מאוד נחמד, אבל תלוי למי ואיך עושים את זה, ומאיפה מגיע הרצון.

(ואוי למי שיתחיל עכשיו לשאול אם הוא ברח!! מגיע לו צל"ש על זה שהוא נשאר עד שהחלטתי שמספיק. בעצם, מגיע צל"ש לכל מי שנשאר איתי אחרי משפט אחד או שניים שיוצאים מהפה שלי...)

אבל מאחורי הרעיון לשחק "משחקי היכרות" למיניהם יכולים לעמוד רבדים שונים, ויכולות להיות סיבות שונות לאדם למה הוא רוצה לדעת דברים מסוימים על מישהו. אבל זה כבר ממש יהיה חפירות ארכיאולוגיות, אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע?

אני פשוט אומרת שחשוב שכל אדם ידע מה הסיבות שלו לעשות את זה, ורצוי גם שהצד השני ידע...

אחרי השרשור אמונה שלי אין עוד חפירות...

ככה תוכלי לבדוק אם הוא מספיק "גבר".

לא יודע, אף פעם לא הרגשתי צורך לשחק בדייט...

תעזרו לה אתם.

זה מופיע כאן כבר כמה פעמים בפורום הזה.

עכשיו בנים- בכנות- זה לא מבריח גברים מהבחורה?

כאילו- גבר ישאר עם בחורה גם אחרי שהיא תציע לו "משחק"?

בחיים שלי לא חשבתי לעשות דבר כזה בדייט.

ואני כבר רואה מהשאלות של mp7 שהיא מסכימה איתי...

אמפי- אנחנו קשישות. רשמית.

אם הייתי חושב על דברים יותר הזויים (בגבול הסביל)- הייתי עושה.

זה משעמם לשבת על ספסל ולרכל על כל העולם (ולחפור בנפש...). אין מה לעשות צריך קצת לגוון. ולמצוא דרכים יותר מעניינות להביא את השני לדבר על עצמו. וכל זה בלי להשתעמם.

רק כדי שתהיה בטוח...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t367210#4451142

פשוט, המשחקים האלו, זה נראה לי מצחיק להציע משחק...

טוב, תהנו , אם זה עוזר לכם ועובד טוב.

העיקר שיועיל...

בס"ד

אני גם ממש לא מתחברת למשחקים האלה בפגישות [לא דייטים! מה אנחנו באמריקה?]

ואני לא "כזו" קשישה.

באמת שלא...

ואני לא כזו קשישה (ז"א - עדיין יוצאת.. )

וגם אני התלבטתי איך הבחור יגיב לזה...

למרות שאולי מי שממש מתאים לה צריכה למצוא גם בחור שזה מתאים לו. לא יודעת.

וחוץ מזה זה תלוי -

אם מדברים ולא משעמם

או אם מצליחים בכ"ז להסתדר רק עם הגיוון של ללכת-לשבת (לפעמים השינוי עוזר לדבר יותר.. )

ומצליחים להגיע לעומק, ומעניין וטוב לכם- אז זה מספיק

לפחות אצלי ב"ה זה הי ככה לפחות בחלק מהפגישות (גם אם אני בעצמי חתכתי אח"כ...)

אולי בשלב יותר מתקדם - שכבר מכירים את הבחור\ה ויכולים להבין מה תהיה התגובה...

או אם מ-מ-ש נתקעים...

מי שיצא לו\לה לשחק - נשמח לשמוע חוויות (ובעיקר את התגובה של צד השני..)

ואם אפשר שגם מי שהציעו לו לשחק יגיב...

ומעולם לא חשבתי להציע משחק,

הפעם היחידה ששיחקתי בדייט היתה כשהוא הציע  לשחק...

אחר כך זרם על זה לגמרי.. היה 10! ומצחיק! [חי צומח דומם]

וגם כתבנו סיפור יחד..

[מכירים? שמקפלים את המשפט שכותבים ומשאירים את המילה האחרונה גלויה,

הצד השני בונה ממנה את המשפט הבא ומקפל.. בסוף יוצא משהו מגוחך..]

וזה לא קשור לצורך בגיוון מצד בני הזוג.. כי יכולנו לשבת לדבר הרבה..

אני פשוט כבר מאסתי בדייטים שהולכים באותה צורה בנאלית.. יושבים מדברים על אותם נושאים.. וכו'..

וכן זה גם מקום טוב לבחון בו את הזרימה של הצד השני..

אין עלייך!!!!!!!! משחקים פשוטים וזורמים...!!!!!!

אני הייתי מרוקאית כבדה והוא פולני

איך זה הלך?

תעשי טובה תפרטי איך הולך המשחק. זה נשמע אדיר!

סתם לא היה לנו כוח להסתובב במסעדות ומקומות כבדים שכאלה

אז ישבנו בגן משחקים (זה מה יש בגדרה) והרגשנו מספיק חופשי לשחק במתקנים ולשחק אבאמא,סגולה בדוקה,עובדה אנחנו כבר אבאמא ל-6 .

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?