ואני מתכוון לבחור צעיר יחסית, בגיל 20 נגיד, לא 27 וכו', שכבר מגדל זקן...
יש כאלה שזה יפריע להן?
עד כדי כך שהן לא יצאו עם אחד כזה?
ואני מתכוון לבחור צעיר יחסית, בגיל 20 נגיד, לא 27 וכו', שכבר מגדל זקן...
יש כאלה שזה יפריע להן?
עד כדי כך שהן לא יצאו עם אחד כזה?
אישית כלל לא מפריע. אפילו יפה לפעמים, יהודי כזה.
מכירה יותר בנות שזה מפריע להן מאשר שלא מפריע..
באורך של הזקן...
גם מי שאוהבת את זה,
וזה מראה יהודי באמת,
א
ם זה זקן ארוך כשל בחור בן 27,
זה יכול להפריע ברמה שהן לא יצאו עם אחד כזה.....
(יש לי כמה חברות שזה קרה להן...)
התלבטות על זה השבוע (לפסול/לא על זה), לי אישית מפריע, בעבר גם פסלתי על זה, אבל אחרי שיצאתי עם בנאדם מקסים שהיה לו זקן (לא ידעתי מראש), זה טיפה הוריד לי מהרתיעה מזה, נראלי חבל להפסיד אדם טוב בגלל זה.
אולי כמו עוד דברים שקשורים בחיצוניות, כשמכירים את האדם עצמו ואוהבים את הבפנים, גם החיצוניות נראית פתאום אחרת.
הרי אין שום מצווה לגדל זקן.
אמנם יש לציין שלמי שהולך לפי הקבלה בהחלט יש עניין לגדל זקן, ושוב אתה מוזמן לעיין במה שהספרדים קוראים בתשליך בראש השנה.
לטעמי מראה יהודי זה ציציות בחוץ (ובאופן "פרדוקסאלי" דווקא כאן לפי הקבלה יש עניין להכניס את הציציות)
אני חושב שיהודי זה לקדש שם שמיים בכל מערכות החיים. זה יהודי. לא זקן או פאות הם אלה שיחליטו מי יהודי או לא, אלא שמירת המצוות.
שם הוא מציע לנכה לערוך עסקה עם הקב"ה - הנכה שומר את כל המצוות, וד' מרים אותו מכסא הגלגלים. הרב שאל אותו: "אתה לובש עכשיו ציצית?" הנכה ענה בחיוב. "אתה תניח תפילין מתי שצריך?" שאל הרב ושוב נענה בחיוב. "תגדל זקן מעכשיו לעולם?" הנהן הנכה.
ואני תמה - האמנם גידול זקן שוהה סמוך למצוות דאורייתא כמו ציצית ותפילין? הרב היה צריך לשאול אותו במקום זה: "לא תספר לשה"ר?" שהוא לאו חמור מאוד ובמקרה גם דאורייתא. או "תקבע עתים לתורה?" וכו'.
הזקן מצטרף לרשימת הסממנים שעמי הארצות מזהים עם רבנים; כובע, זקן, פאות, שחור-לבן וכו'. לפיכך אנשים המקפידים בקלה כבחמורה, אולם מה לעשות - הם חסרי-זקן, לעולם לא יקבלו את הכבוד המגיע להם.
יש עניין בנסתר בגידול זקן? אז כנראה זה המקור, כי בנגלה למיטב ידיעתי אין שום אזכור לכך, ברם יש מעלה מסויימת (שכיום סברא לענ"ד להגיד שהמעלה לקמן חובה היא) בגילוח ללא תער - "ירא ד' יצא את כולם ולא יתגלח בתער כלל" (שו"ע, איפהשהו ביו"ד...) - הלכך אין שום מצווה בגידול זקן, אלא ישנה מעלה באי-גילוח הזקן בתער. ומשום שכיום מכונת גילוח כשרה למהדרין נמצאת בהישג יד בדיוק כמו תער - ע"פ הכלל של אדם שיש בידו להדר במצווה מסויימת, שחייב להדר בה על אף שאדם שאין ידו משגת להדר בה איננו חייב - הרי שחובה להתגלח רק במכונת גילוח, לענ"ד. אולם יש לבדוק הסברא הזו.
שעיקר היהדות זה פאות וזקן!!!
זה מחזק אותנו יש לך בעיה???
מסברא נראה שזה קצת מעניין לצאת עם מישהו שנראה כמו רב...
לוקח זמן לעכל שהוא סה"כ צעיר בן 20.
השאלה אם אתה מתכוון לזקן זקן - או לסתם פלומה נורמטיבית באורך
של סנטימטר, דהיינו אחד שסתם לא מתגלח אלא מסדר קצת לפעמים.
התכוונתי לזָקָן.
אבל כנראה כבר כולם הבינו.
חח
אבל ברצינות! למה לא? ילדה בד"כ שבאה ממקום של תורה
מאוד תעריך זקן.. זה משדר משהו אחר.. דתי יותר.. רציני יותר!!
ובכלל למה לקצץ? מלא שפע יורד לעולם דרך הזקן ופה תראה לי משהי שלא רוצה שפע..
עובדתית- ישנן בנות שלא מוצא חן בעיניהן הדבר. אפשר לשדר רצינות ותורניות גם בלי זקן ארוך ארוך ארוך.
nogoshkaהאמת שזה תלוי במה שאבא שלם והרב שלהם היה..
יכול להיות שאם לאבא שלהן ולרב שלהן לא היה זקן.. אז הן באמת לא רואות צורך(יכול להיות?!)
אבל אני מניחה שמי שהדוגמאות שלה הם עם זקן..
אז ברור שתרצה מישהו שמצהיר בכך שהולך בדרך הגדולים..
נראה לי..
שבוע טוב
אצל בנות
בנות-אנא מכן, אל תגדלו זקן...
מעוררות שאט נפש,ממש!!
אין צורך להתחבא בתירוצים... אפשר גם לומר שאתם רוצים לשתות יותר.. אל דאגה,נוותר לכם!!
נכון שתלוי מה האורך ואיך נראה..
אבל בכללי אותי זה כן מרתיע..
[אבל לא עד כדי כך שאנלא אצא עם אחד כזה..]
ואפשר להיות דוס רציני גם בלי זקן!!
אישית לטעמי זקן מבגר מאוד והורס מיופי של גבר,
וזה תלוי איך הוא נראה גם, יש זקן קצר
על בנים שזה נראה פשוט מדהים
זקן ארוך נראה נורא בעיני,
זקן קצר אני מסוגלת לשקול
תלוי אם זה לא מכער את הבחור.
אישית אני מעדיפה את הבחור שלי עם זיפים
ולא נראה דוס כל כך, נראה נורמלי ומטופח
את זה אני אוהבת,.
אם היא מרכזניקית שמשוגעת על חולצה מכופתרת עד הסוף + שני עטים בכיס של החולצה - זקן הינו ייהרג בל יעבר בשבילה... אולם צ"ע מה דינה אם היא גושניקית חובבת פלפולים בגמ'...
סטיגידישתלוי בבחורה. מן הסתם גם בחברה שהיא גדלה ובאיך שהיא רואה את בעלה בעתיד.
אני אישית לא אוהבת.
מתה על זיפים או זקנקן של צבא. אבל זקן רציני זה יותר מידי בשבילי...
בכל מקרה- כן. יש כאלה שזה יפריע להם.
אבל באותה מידה יש כאלה שזה אפילו ייתן לבחור עוד נקודות זכות.
nogoshkaזקן כזה קצר...קרוב לפנים.
אבל הן ירתעו מלצאת עם מישהו עם יותר.
באופן אישי אני לא מסוגלת דווקא עם גבר מגולח,חייבת זיפים או זקן קצרצר.
ואם יש לו זקן יותר ארוך,אבל הוא פחות או יותר מסודר ולא מבולגן כזה מוזנח,אז אפשר לבלוע את זה.
ולא, לאבא /סבא / אח שלי אין זקן... לבעלי בעזרת ד' יהיה.
שבוע טוב לכל עם ישראל!
יש שינויים חיצוניים קטנים או גדולים שמאוד מקובל לשאול או לדון בהן,
אם מדובר ברתיעה ראשונית שלא מאפשרת אפילו לנהל שיחת ידידות, תוותרי מראש...
אבל, מאוד מהגיוני שאם תעלי את הנושא תגלי שלא מפריע לו לקצץ/ לסדר/ לעשות "זקנקן של צבא",
בדיוק כמו שהוא יכול להעלות (ברגישות ובנחישות
) נושאי לבוש/ כיסוי ראש ולא ימות העולם...
בינינו? מאוד הגיוני ומציאותי שבחורה תלך קצת/ פחות יותר דוסי בשביל מישהו שחשוב לה להראות טוב בעיניו, לא?
גם אם הוא לא יעלה את הנושא, זה בטבע שלנו (שלכן! |מוציא לשון|) להתאים בגדים לאירוע/ מעמד מסוים
אז למה שגבר לא יוכל לעשות את זה?
מאוד הגיוני שהו מגדל זקן "ככה" ואם אשתו (או מועמדת רצינית) תבקש אחרת, הוא יקנה מכונת גילוח...
ואני מביא הוכחה מהפורום! לדוס שלנ"ו אין זקן, יש פאות והוא חמודי
!!!
מ.ש.ל. , חלקי 
בגלל זה בכלל שאלתי...
כי מי שלא יודע, מכונות גילוח מאוד בעיתייות...רוב רובן של מכונות הגילוח בעיתיות הלכתית, ורבנים רבים מסתפקי בשאלה האם להתיר אותן...אפילו ל"צומת" קשה עם השאלה הזאת.
ובמובן הרוחני יותר - אם אלוקים אסר להעביר תער על הזקן, משמע שכנראה הוא רצה שנגדל זקן...תזכרו שכשהוא נתן את המצווה הזאת, עדיין לא קמה חברת פיליפס והמציאה מכונות גילוח...
ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישרראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפן לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים". (ירושלמי פרק א הלכה ג)
כדי להיות בטוח - אתה בטוח שהכוונה שם היא ממש לגילוח, ולא רק "לסדר" את הזקן?
וגם אם באמת הם דיברו על לגלח ממש, אני לא יודע - אני יודע שרבנים ששאלתי אותם ממש מסתפקים בזה. רוב מכונות הגילוח כיום לא עוברות ביקורת קפדנית כל כך שמוציאה מהן את החשש של תער...
שאלה אחת היא באיזה תנאים מותר להתגלח ושאלה שניה היא האם גם בתנאים המותרים ראוי להתגלח.
אני התייחסתי לשאלה השניה לאור מה שאמרת "ובמובן הרוחני יותר - אם אלוקים אסר להעביר תער על הזקן, משמע שכנראה הוא רצה שנגדל זקן...תזכרו שכשהוא נתן את המצווה הזאת, עדיין לא קמה חברת פיליפס והמציאה מכונות גילוח...". המקור של הגישה הזאת שראוי לא לגעת כלל בזקן הוא בעיקר לפי הקבלה (שים לב מה אומרים הספרדים בתשליך בראש השנה "ואי למאן דאושיט ידוי בדיקנא..."), וכנגד זה הבאתי את המקור מהירושלמי ממנו עולה שאין בעיה לגעת בזקן (גם אם תפרש זאת רק כלסדר, עדיין) ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. וזה לא המקור היחיד בגמרא ממנו מובן כן.
ולגבי השאלה הראשונה נראה לי שהמסקנה של מכון צומת היתה שאו שכל המכונות מותרות או שכולן אסורות, והנטיה היתה להתיר.
לא מדוייק. מידיעה. הבעייה במכונות גילוח היא אם התער, הלהבים שלה, נוגעים ממש בעור הפנים, ואז זה אסור. כדי להתיר מכונה, צריך להוכיח הלכתית ובשטח, שאין בה דין תער - ובזה יש הבדל בין מכונות שונות, אך עדיין - הרבנים ששאלתי טענו שתחום מכונות הגילוח הוא בעייתי, ולכן כולם בחזקת בעיתיות. אני עדיין מחפש חלוקה של צומת לגגבי מכונות כשרות ולא כשרות,ולצערי עדיין לא מצאתי, מה שאומר דרשני...
אני זוכר שזה מה שהבנתי כשניסיתי לברר את דעת מכון צומת. שבהתחלה הם סברו לחלק כמו שתיארת ולבסוף הגיעו למסקנה שאו שהכל מותר או שהכל אסור.
nogoshka
מישהו10סליחה, אבל זה מקור מספיק חזק לטעמי.
(ואי אני לא זוכר מי) חתכו את זקנם
וגם הגמרא אומר שהדרת פנים זה זקן. צריך לבדוק מה הפירוש מגלחים זקנם יתכן שזה שפם
בלי קשר הרמח"ל ידוע שהיה מגולח.. ויש בזה דעות ושיטות כשרובם אומרים שלגדל עדיף
"וַיִּקַּח חָנוּן אֶת-עַבְדֵי דָוִד, וַיְגַלַּח אֶת-חֲצִי זְקָנָם, וַיִּכְרֹת אֶת-מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי, עַד שְׁתוֹתֵיהֶם; וַיְשַׁלְּחֵם. ה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם, כִּי-הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מְאֹד; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ שְׁבוּ בִירֵחוֹ, עַד-יְצַמַּח זְקַנְכֶם וְשַׁבְתֶּם"
כלומר הבושה לא היתה רק בגלל הגילוח, אלא מהגילוח עד החצי ומזה שהוא חתך להם את הבגדים.
אבל בסדר.
צריך לקחת בחשבון שאפשרויות הגילוח פעם היו הרבה יותר מוגבלות, אז אנשים התגלחו פחות. לטעמי זקן עבות זה מכוער ואני לא סובל את זה.
ולגבי הרמח"ל, נראה לי שזה כי לא צמח לו מספיק, ולא מ"אידאולוגיה" או משהו.
ב. לגבי הרמחל שמעתי שזו שיטה נדמה לי כדי שלא ינשור אבל אני לא בטוח
שהגמרא רוצה לומר על מישהו שיש לו משהו טוב והוא לא רוצה אותו, היא נותנת דוג' למישהו שאמרו לו זקנך מגודל והוא אומר יהיה כנגד המשחיתים.
זאת היתה בעצם הראיה השניה שלי.
נראה לי באמת שמהבבלי מתפרש ככה, אבל הפירוש העולה מהנוסח המופיע בירושלמי ובתוספתא תואם את השיטה שלי.
למה שנאמר שם "וַיִּכְרֹת אֶת-מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי, עַד שְׁתוֹתֵיהֶם"...
אבל אולי אתה צודק ויש מכאן ראיה כלשהי...
שוב, לגבי הרמח"ל נראה לי שהיתה לו בעיה וזאת לא היתה שיטה.
פרק אלו מגלחין במועד קטן. הרי כל הסיבה שאסרו
גילוח בחול המועד הוא כדי שלא ייכנס למועד כשהוא מנוול.
כלומר התורה רצתה שנהיה גולחים במועד.
וידוע שהרב צבי יהודה היה פונה אל תלמידים שלא גדלו זקן ביום העצמאות
ואמר להם:"אתם כפויי טובה למה אתם לא מתגלחים?"
אם היה מקובל להתגלח גילוח מוחלט, לא היה נאסר הגילוח בחול המועד כדי שיתגלחו בערב החג, כיוון שאדם שלא מתגלח בחול המועד יצמחו לו זיפים עד סוף החג. אלא שהכוונה בגילוח כנראה לספר את הזקן.
לאמר שזה בראש
אני יודעת שהרבה רבנים אומרים שהם מתגלחים והכוונה לראש.
יש רב שכשמישהו שאל אותו למה הוא לא עם זקן קצר הוא הזדעזע, נישק את הזקן ואמר "לא נוגעים בדיקנא קדישא"......
יש רבנים ומקובלים (אמיתיים!) שהיו בלי זקן בגלל בעיה בריאותית/חוסר צמיחת זקן/נשירה והם התבטאו הרבה שהם מצטערים על זה.........
אבל הזהר הקדוש אמר לא לגעת בזקן וככה נהגו כל החסידים והמקובלים
הבבא סאלי לא גדל לא זקן והוא התפלל על זה ובסוףך חייו היה לו קצת זקן
לא להתפלפל ברצונו של הקב"ה. מה שד' אסר - אותו אנו אוסרים; מה שלא אסר - אנו מתירים.
אולי לפי הנסתר לא המליצו. ע"פ הנגלה מה הדין? מותר!
אגב, תער לא אסור מדינא, אלא יש מקומות בודדים ע"פ פוסקים מסויימים שמותר להתגלח בהם בתער. אלא "ירא ד' יצא את כולם ולא יתגלח בתער כלל"...
בהתחלה זה יכול להרתיע קצת,
כי בד"כ בנים צעירים עם זקן זה מבגר אותם.
אבל מתרגלים...ככה אני לפחות![]()
בס"ד לק"י.
מצטערת שלא עברתי קודם על כל התגובות לראות אם אני חוזרת על דברים, אז מחילה.
תראה, שאלת שאלה שמאוד 'מעניינת' אותך, ותכלס, בנות ענו.
עכשיו -
אם אתה מגדל זקן, סימן שאתה מתחבר לזה.
הרי, לא תעשה את זה כי סתם בא לך. ממש לא.
אז, לדעתי התשובות של הבנות כאן לא באמת אמורות לשנות משהו,
כי בסופו של דבר, מי שתרצה להמשיך להיות איתך תצטרך להכיר בך את כל הצדדים.
וכן, גם את הצד של הזקן, וגם את הצד שממנו נובע הזקן.
ולכן, אל תשתנה בשביל פגישות.
לפחות, זו דעתי.
אשתי לא מרשה לי להוריד אותו.
מישהו10בעזהי"ת.
לפחות בעיני בנות...
זקן זה מהמם
בשביל הרבה בנות,
גם כאלה שכן מפריע להם זקן,
אם הוא מסודר ולא מוזנח כזה,
זה יהיה להם סבבה.
אבל לדעתי האישית- שכל אחד יעשה
מה שמתאים לו... לא צריך להתחשב אם
בנות אוהבות או לא. מקסימום-
אשתך תוריד לך אותו(מאחלת שזה לא מה שיקרה)
שלום
ראשית עלי לומר שכל ההתעסקות הזו עם הזקן היא התעסקות חיצונית
והגם שלפעמים יש בכך על מנת להעיד על משהו
בכל זאת כבר נאמר - אל תסתכל בזקנקן אלא במה שיש בו
אך לעצם השאלה מפריע לי שאתה עושה סקר אם לגדל זקן או לא
בהתאם למה יגידו הבנות
הרי זקן זה דבר שצריך לנבוע מהאשיות שלך
ואתה לא צריך לשנות את האישיות, בהתאם לסיכוי שלך למצוא זיווג מתאים
אלא עם אישיות בנויה ומבוררת, יש לך סיכוי טוב יותר למצוא את אישתך - והפוך
דבר אחד כן יכול להפריע בזקן, והוא אם הזקן יהיה פרא
כלומר : זה פחות משנה הזקן עצמו, כמו שהוא מעיד עליך
אם אתה בחור מפוזר, או שלומפר וכדומה.
כך שזקן מגודל פרוע, בהחלט יכול להרתיע, משום שהוא כאילו מעיד על היחס שלך לחיים
וזקן מסודר (עם שאר כל מרכיבי המראה) יצור לך תדמית חיובית
בברכה
אלי גרון
ולא בגלל שהוא לא מתגלח
חחחח. אהבתי.. מה שנכון-נכון..
לי אישית לא מפריע זקן (למרות שבאמת לא הייתי רוצה על ההתחלה לצאת עם מישהו שנראה כמו סבא רבה שלי מבחינת הזקן..) זקן קטן או סביר ונורמלי מתקבל בהחלט...
ו.. סתם חשבתי.. אני לא יודעת איך האבות שלכם,אבל מבחינתי זה לא אבא בלי זקן..
אז דיי ברור לי שבאיזה שלב של החיים שלי אני כ-ן ארצה שלבעלי יהיה זקן ככה ש...
אני בלי זקן
רחלקהובשיעור שלי הייתי היחיד שלא היה לו שום זכר לזקן לכל האר היה או זקן או זיפים
אתה רואה בעצמך שרוב הבנות בשירשור מעדיפות בנים בלי זקן.. (אם לא אכפת להם שיהיה לו.. משמע-רצוי לא יהיה לו..)
אז אתה עוד שואל???
נראה לי רק לבנים כ''כ מפריע העניין הזה.... מה אתה,פחות "גבר" אם אין לך זקן??
בעזהי"ת.
אם הוא מגולח או ללא זקן....
דוב, אני יכולה לעודד אותך ולספר לך שאני מכירה מישהו שממש ממש בקושי יש לו זקן, והוא נשוי באושר ובעושר 
זה גם תלוי באורך עם זה זיפים פחות מפריע..
מקוה שהוא יתחשב ויגלח אותו כי אני פשוט לא אוהבת![]()
לא קרה שמישהי שיצאתי אותה הפריע לה הזקן (או שהיא לא אמרה את זה), ובכל מקרה אישתי רצתה מישהו עם זקן אז יצא לי טוב
.
גיסתי אמרה שלא תתחתן עם מישהו עם זקן אבל בסוף התחתנה עם אחד כזה והיום הוא רוצה להוריד את הזקן והיא לא מרשה לו.
אחותי לא רצתה מישהו עם זקן אבל בסוף כשהגיעה לגיל מבוגר ויתרה על הרעיון ואכן בעלה עם זקן..
אני יודע שסבתא שלי וההורים אמרו שזה יכול להרתיע וגם שמעתי על כמה כמו שלא רוצות מישהו עם זקן - נראה לי שזה תלוי נורמה חברתית. וכיום בדור שלנו זה יותר מקובל גם תלוי מאיזה מקום מגורים\לימודים הבחורה מגיעה.
ב"ה
אז, תשאף לשנות נורמות שפסולות בענייך (סלידה מזקן....) אם הן קימות.
בס"ד
בנוגד למה שכתבו פה שאם בחורה תורנית וכו'
זה תלוי, הכרתי מישהי לפני שהתחתנתי ,אבא שלה הוא תלמיד חכם ומעביר שיעורים בבית כנסת וחוץ מהימים בהם לא מתגלחים- הוא מתגלח. הגברת לא הייתה מעוניינת בגלל הזקן שלי.
לימים פגשתי את אשתי שתחיה אביה אומנם היה בחור ישיבה בצעירותו אך הוא משאיר שפם בלבד, וכל זאת היא הייתה מעוניינת במישהו עם זקן.
אפילו ששאלתי אותה במשך השנים (יותר מ10) אם להוריד את הזקן עד היום היא מתנגדת.
הכל עניין של גישה.
תסדר אותו!!!![]()
זקן מדובלל ולא מסודר מבריח אנשים!!! קו"ח בנות!!!
nogoshkaזקן=יהודי!!!!!
פאות וזקן הם הסימנים של יהודי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מספרים על אדם בתקופת הבא"ח שתפסו אותו נוצרים שרצו להרוע ערבים ובאו להרוג אותו, הוא אמר להם שהוא יהודי והראה את הפאות והזקן שהם עדיו (בערבית-עירקית זה חרוז......) וכך היהודי ניצל.
כשהגיעו עם הסיפור לבא"ח אמר שהיהודי צודק שהגדיר את הפאות והזקן עדיו כי הם מעידים על היהודי.........
(לא חב"דניקית...... )
תשאלו ברסלברים מה זה "מותרי מוחין" (ויעויין בסוף תורות כט, סט בליקוטי מוהר"ן).
מעניין אם זה נפקא מינה לקידושי אישה...
שערות הראש=מידת הדין
זקן=מידת הרחמים
שלום לכולם.
אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי.
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו).
השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?
חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה
אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא.
אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.
כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!
דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....
וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.
ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...
כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.
על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..
מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.
אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.
אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.
זה דבר שיש לדעת.
עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.
ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע?
זה מציק לך בעין?
מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?
איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??
כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע
אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים
אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות
אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176
(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)
ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות
(הממוצע הוא 163)
זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט
אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185
זה משפיע אבל לא מחייב בכלל
אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך
כמה זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה
לא הילדים שלך
כי לי זה מפריע🙂
מודה
נסיתי עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180
אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו
האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה.
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר.
שמחה שזה לא הפריע לבעלי...
יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד
אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...
גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...
אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.
אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.
אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…
השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..
שייך בכלל לדבר על זה איתה??
תודה.
זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח
זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט
(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)
לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי
וגם אם היא תעשה שינוי
זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה
כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה
עניין של טעם
מידי.
משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").
בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה.
לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.
סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות. ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.
כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי. באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט .
זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה
אם זה חשוב לך.
ההרגשה שלך לגיטימית.
אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:
איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?
מה זה בשבילך "נשיות"?
עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?
אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)
קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?
בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.
אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.
אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.
מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.
אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.
וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)
נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.
מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.
בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..
פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו
בצורה כנה נעימה ומכבדת
לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי
אלא בעיקר שהיא תדע על הפער
וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא
מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.
ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...
יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.
לילה טוב לכולם!
ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.
תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!
אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!
הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה
לכל עם ישראל בעז"ה
איזה מרגש
שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)
מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..
בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם
ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים . תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע
ולכאב /פחד .
ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .
הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .
אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.
זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .
אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.
הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.
בשורות טובות אמן!
בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.
אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.
כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.
האם אני יודע לעשות את זה נכון?
שאלה גדולה.
advfbנראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.
חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם
לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.
משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.
ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.
זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.
אלא -
להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.
כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.
לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!
לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן
ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,
ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.
יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון
וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.
יש פער בין דורי מובהק
לטוב ולמוטב
גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,
נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.
שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל
כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים
מלאים ומספקים. איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו
את עבודת השם.
אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים
ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.
וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.
אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.
יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו
יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.
(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..
אין קשר לדעתי.
יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם
ויש הפוך לגמרי
אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'
לדעתי זה מפחית משמעותית את זה
ובסוף.
לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות
אלא בגלל שזאת ההלכה.
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!
כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.
בהצלחה רבה!!
מזל טוב!!!
היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?