באחד השרשורים בפורום אחר (:-S) כאן בערוץ, העליתי סריקה של שיר שחיבר הפייטן האשכנזי
הקדום רבי קלונימוס ב"ר קלונימוס. זה שיר מתוך ספרו "אבן בוחן".
שיר אחר (ומפורסם) שמופיע באותו הספר, הוא השיר הבא:
"מי יתן ותהפכני מזכר לנקבה,
אילו זכיתי - כמה חננתני טובה:
גברת הבית הייתי,
וחניתי לביתי מצבא.
ומה אדבר ומה אומר,
למה אבכה, ולמה אתמרמר.
אם אבי שבשמיים גזר עליי,
ונתן בי מום קבוע -
אי אפשי להסירו מעליי...
והדאגה במה שאי אפשר -
כאב אנוש וחֶבֶל;
ולא יועילו בה תנחומין של הבל...
אמרתי:
אשא ואסבול -
עד אנוע ואבול.
ואחר שכך למדתי מפי השמועה,
שמברכין על הטובה ועל הרעה;
אברך בקול נמוך, ובשפה חלושה:
ברוך אתה השם -
שלא עשני אישה..."




