מזל שכבר לפני כמה חודשים הבנת שחלום הילדות הזה לא באמת שייך.

לפעמים "ברגע הראשון" זה כך - בגלל תחושה של כביכול "פוטנציאל" שאינו קיים.

טוב שהתבוננת למה זה לא שייך.

עם הזמן, תזכה בעז"ה לראות שזה אכן כך. בפרט כשתמצא מי שאכן מתאימה.

תתחזק..

באמת קשה,

אבל לפחות המחשבות עלייה כבר לא ירדפו אותך, תוכל לפתוח דף חדש ולמצוא את האחת והיחידה שלך!!

שיהיה בקרוב ממש!!!

בהצלחה רבה!

הסיפור שלי דומה בחלק לא מבוטל מהדברים,אבל היא עדיין לא התארסה..

וכל עוד אני לא מרגיש מוכן להתחתן,לא אעשה שום דבר בנידון..

(כן,אני יודע,יש מצב שאצטער על זה..)

לא הבנתי שאתה טרם יוצא...

בזמנו ובעיתו!

אני לא ככ מבינה ( קטונתי) למה בנים שלא יוצאים עדין נמצאים פה בפורום?

@שואלת מתמימות@

בהתחלה נכנסתי להציץ..תכלס-מסקרנות.

עכשיו אני פה כי אני באמת "לקראת"-זה שאני לא התחלתי ממש לצאת לא סותר את העובדה..

ותכלס-אני מרגיש שאני מקבל הרבה כלים מהשהות פה ב"ה.

(במיוחד בנוגע למה שלא מומלץ לעשות)

שהיא תתארס???

ואם היא תתארס-הרי שכנראה -במבט לאחור-היא לא זאת שהייתה צריכה להתחתן איתי..

אני פועל מתוך היגיון ובצורה מושכלת ,מה שקורה מפה-כבר לא בשליטתי.

(זה ד"א מה שאני מגדיר כאמונה-אחרי שעשית את שלך-כל מה שקורה-היה צריך לקרות)

בכללי כל הסיפור הזה הוא שיעור אחד ארוך באמונה.

אתה בטוח שההרגשה זאת לא הגיעה כבר...? אולי תנסה בכל זאת לזרום...?

אני לא אתעצבן..

*הצעת חוק-להגביל את התגובות הציניות לשרשורים מסוימים/

לעד 20% מסך התגובות...

אבל עכשיו כשתצא עם מישהי אחרת לא יהיו לך בראש את המחשבות שמקסימום יש מישהי אחרת שאולי מחכה...

תתחיל דף חדש ושבעז"ה ילך בקלות ובמהירות. בהצלחה 

עצוב בשבילך  

מבחינתי קצת הזוי, השגוחה לראות פריקה כזו בדיוק עכשיו..

כי הסיפור שלי גם ממש דומה (ולא התארסה עדיין... אבל כבר נפגשת)

אבל היא כן בסגנון וכיוון רוחני דומה לשלי. ובימים הקרובים ממש אני מתלבט אם באמת לצאת איתה

כי למרות שכרגע אני עדיין לא יוצא, אבל בשבילה...

וזה מפחיד! גם להתחיל לצאת (אני די צעיר, אבל לא ממש- איפשהו באמצע)

וגם האפשרות השנייה ממש ממש מלחיצה- שעכשיו כשהיא נפגשת באמת תפגוש מישהו אחר, והתחושות וההפסד שיהיו לי אח"כ..

(ואני מסתובב פה הרבה, כינוי ממוצא כי כנראה מסתובבים פה אנשים שמכירים אותי וכו')

כן, כן. לא, לא.... ( עם כל הכאב) אבל עדיף כבר לדעת מאשר סתם להתחשב עם האופציה שאולי גם היא מחכה לך ואולי ממש לא...

ואני מדברת מניסיון א י ש י

סביר להניח שאז הכל היה פשוט יותר. כמה שעות או ימים של אוזניות היו יכולים להקל מאוד.

עכשיו אתה במצב מסובך יחסית.

קרה לי סיפור ממש דומה..

ובמקרה שלנו אני באמת חושב שאנחנו מתאימים...

אבל.. הודיעו לי שהיא עומדת להתארס...

בימים הראשונים- פשוט דיכאון...

אבל לאט לאט מתגברים, מבינים שכנראה שהקב"ה החליט שזה לא זה, וממשיכים הלאה..

(וגם אם לפעמים נזכרים בכל החלומות והתקוות, מתחזקים וממשיכים הלאה..)

[ואולי עדיף שיקרה ככה, ולא שהייתי יוצא ואז היא הייתה זורקת אותי\ך או משהו...נק' למחשבה..] 

בהצלחה אחי!! 

אין לך ככ מה לעשות.. בעצם יש!!_ להתפלל!!

מזל שבשכל לא חשבת עליה ככ כאופציה בתקופה האחרונה..

זה יעזור לך כל פעם שתבוא לך מחשבה עליה.. עליהם... שאולי אתה מרגיש שמישו לקח את המקום שלך...

ב"ה שטרקו לך דלת בפרצוף.. כנראה סתם נשבה ממנה רוח והיא היתה פתוחה וזה לא היה ככ טוב..

ככה בעז"ה תוכל להיפתח לך דלת אחרת..

ו.. אתה יודע.. (כתבתי את זה המון פעמים..)

יש הרבה אנשים הצועדים לחופה עם בית קברות בלב... בית קברות של אהבות כוזבות.. 

יהיה טוב!!!!

כמה בנים כבר מסתובבים פה בפורום? כולל כולם??

אולי 30.

מתוכם העידו 5 על מקרה בסגנון..אני חשבתי שאני היחיד..

אפשר לפתוח ממש קבוצת תמיכה...

אבל... זה מה שמניע את העולם..

האמת, לא יודע אם לגמרי עזבתי את זה. אני עדיין עובד על זה.

ההרגשה של להיתקע עם כל הפרצוף בתוך הקיר מאד מוכרת ומאד מוחשית.

שיהיה בהצלחה

וזה קורה גם לבנות

ואנחנו הכוונה לדובים שבינינו...

ואפילו מאהבות נכזבות ולא ממומשות כמו אצל דתיים. גם הם בני אדם.

"פרועה" יותר אצל הבנים שמתחנכים בהפרדה - זה שקר.  ו"פרועה" זה כולל גם אחוזי אלכוהוליזם וכו', שניתן לראות בבירור באיזה חינוך הם נמצאים יותר, לצערנו. מי שרוצה לקטרג - ימצא תמיד. אני מכיר הרבה סוגי חינוכים.

"יכולות תקשורת" עם המין השני - נמדדות אחרי החתונה. ה"יכולות" המדהימות לתקשר באוירה ה"חילונית" ו"לזרוק" בחורות אחרי השימוש, אינן מעוררות אצלי כל השתאות. כמובן, אפשר גם לראות דברים טובים בכל חלק מעם ישראל.

ההתנהגות של הבנות הללו אינה "ילדותית", אלא מלאה תום ואידיאליזם. הלוואי על כולם לזכות לשמור תכונות כאלו לכל החיים. ה"בגרות" של כל מיני "התנסויות" אינה מעלה כלל וכלל, ואינה "בגרות". כמובן, אם מאבדים את הקישור לנקודה הפנימית של הטוב והגודל שגנוז בתום הזה, אז באמת אפשר חיצונית לקרוא לזה "ילדותיות". ההפסד של המאבד בלבד.

ואכן, כל אחד יעשה את חשבונותיו.. באחריות מלאה - מי שראוי לתום כזה ויזכה בו, יהיה מאושר וגדול בהרבה, ממי שבגלל תסכולים, יחפש "בוגרת" כזאת.

לא להמציא מה שלא צריך.

אין לי כח לנסח עכשיו, אז זה בטוח יובן לא נכון, אבל עובדתית: השיטה הנוכחית לא עובדת.

תיודע, יצא לי לדבר עם בני משפחה, שכנים ווכואבת ממש לא סניף התנדבות וכוכאלה

ו.... אין לי שום בעיית התקשרות עם בני המין השני והלוואי וכל הבנים היו ילדותיים כמו הבנות.... אהההם!!

אין לי שום בעיית תקשורת עם בנות.

אני חושב שזה בגלל שאני נורמלי.

יש כאלה שטוענים שאני חריג.

שרוב הבנים לא יודעים מה\איך\מתי\כמה\למה לדבר עם בחורות.

לגלות לך משהו? זה נכון. וזה זוועה

היהדות (שלי לפחות) לא מעמידה נורמות חברתיות בעצמה ולא עשתה זאת אף פעם.

בכל שלב בהיסטוריה תמיד ההתיחסות הייתה כלפי חוץ

רואים מה מקובל ומה אנשים נוהגים לעשות ונותנים הוראות איך לעשות זאת בצורה מתאימה להלכה

הקרבנות למשל היו נפוצים בכל העולם ובכל הדתות מסביב, (כולם אהבו אז לראות דם)

ולכן הוסיפו אותם ליהדות.

או הרמב"ם שמשתמש בעקרונות הפילוסופיה שלמד מחכמת היוונים שהייתה מאד פופולרית בתקופתו.

ואני יכול להביא עוד רשימה ארוכה של מקרים כאלה

המסקנה שלי היא שחייבים להיות נורמלים, וצריך למצוא דרך לעשות זאת ע"פ ההלכה

לכוון מראש להיות מוזר ותלוש מהעולם זה אמנם מקורי ויצירתי אבל לא ממש יהודי.

הוא "פסאודו-מדעי"..

כאילו יש פה מישהו "אובייקטיבי" מוחלט, עם "מידע חסוי" שאינו ידוע לאחרים ו"מבט אובייקטיבי מבחוץ".

האמירה "ככל שאתה דתי יותר" וכו', היא חסרת כל יסוד. ההיפך הגמור מהאמת (גם אם כותבה נתקל בכאלו. אני מכיר אנשים מכל מיני חברות, דתיות ו"חילוניות". זה פשוט לא-אמת). וה"כן, זה תקף גם לנשואים", הוא עיוות לא-פחות.. קל וחומר כשאומרו אדם שלא נתנסה כלל בנישואין.

אני, אין לי כל ענין לקטרג עת ציבורים אחרים מעם ישראל, כולם אהובים, לכן לא אפרט יותר. 

רק לטובת ה"קוראים" ראיתי לנכון להעיר, שלא יטעו מהסיגנון הכביכול-יודע, שיש פה איזשהו "מידע" אמיתי..

ולא אמשיך בדיון הזה בעז"ה, כי ניכר שהדברים נאמרים מתוך תיסכול מסוים, שאולי שייך לנסיונו האישי של כותבו - אך אין ראוי להפכו לדבר שמעוות לאחרים תפיסות עולם פשוטות, ישרות ונכונות.

כל הכבוד שאזרת אומץ להניף את דגל היהדות הנאמנה וכתבת,

גם אם איתי לא תתוכח, לפחות הצלת את שאר הקוראים התמימים. <צ>

לאמיתו של דבר אתה צודק, אין בסוגיות האלה מדע אובייקטיבי.

יש מחקרים על כמות גדולה של אנשים והם בסופו של דבר רק סטטיסטיקות.

(אני בטוח שגם אם היו ממצאים מוחלטים זה לא היה מבלבל אותך, אך נניח לזה)

ולכן דברי מוסבים על רוב האנשים ולא על מקרי קיצון לכאן ולכאן.

כמו כן, המדידה שלך ליכולות מסויימות היא תלויה בחברה מסביב.

(לדוגמא: בשבט שחי בגו'נגל ייחשב לחכם ואמיץ הצייד הטוב ביותר)

כך יכול להיות שאתה לא חש בשום חסרון או לקות אך מישהו אחר יחוש זאת אצלך.

כדי להבין את הכלל "ככל שאתה דתי יותר כך אתה מתקשר פחות"

אגיד בצורה פשוטה, שהחברה הדתית והחרדית בונה חומות בינה לבין העולם החיצון

ככל שאתה מוקף בחומה יותר גבוהה כך יותר קשה לך לתקשר עם אנשים מחוץ לסביבה שלך.

דוגמא מצויינת לכך הוא שרשור 'מילון הביינישים' בפורום המקביל.

אם מישהו מדבר בשפה אחרת ובמושגים שונים, איך הוא מצפה שיבינו אותו?

זה נקרא יכולות תקשורת, והם משפיעות כמובן על קשר זוגי בין בנים לבנות.

ככל שאתה מסוגל להכיל ולהבין פחות אנשים, כך גם על אשתך.

[בשולי הדברים, אם אין לך כח,לענות או יותר סביר אין לך תשובות ענייניות, אשמח אם לא תתלה זאת בפסיכולוג האישי שלי]

ובמילון הביינישים רק בנים מבינים נראה לך??

 מה הקשר של הטענה הזו??

אפשר גם לעשות מילון הפאקצות... מילון הצפונבונים.. מילון הדיזינגוף סנטר..

אה.. וכמובן.. מילון לוחמים..

לא רק החרדים והדת"ל בונים חומה..

למה להאשים תהפרדה? לא הבנתי... 

(ו... ההלכה לא פוגעת בנו... בכלל היהדות זו עיסקת חבילהה..)

בהכל.

ההלכה לא פוגעת בנו, השאלה למה אתה קורא הלכה

אלא, מאתגרת אותנו... וכך אנו יוצאים עם יותר כוחות ועוצמות

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

גם בחינוך מעורב זה יכול לקרות..

 יש ככ הרבה סיפורים שמישו נידלק על מישהי מהכיתה,, והוא מתבייש להגיד לה את זה..

לפעמים גם ידידים יכולים להרגיש קרובים ולא לצאת ממש כי 2 הצדדים מתביישים לפתוח את זה!!!

מסקנה: זה תלוי אופי..

וזה קורה מלא- זה להאשים בהכל את "החינוך הדתי".

אז ההפרדה הזאת באה מהלכה כלשהיא.

חיים לפי ההלכה לא פוגעים בנו, ולהיפך.

אני לא ממש רואה ילדותיות אצל בנות דתיות לעומת חילוניות, שלא לאמר הפוך..

ותקשורת לקויה עם בני המין השני- זה נפתר לאחר מספר מצומצם מאוד של דייטים,

כאשר זה קיים. כי יש בני דודים, ושכנים, ואחים...

בקיצור,

זאת לא בדיוק הבעיה...

שנזכה לחיות בסרט הזה.... חחחח

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

יצא לי במסגרת העבודה לשאול מישהי מה תעודת הזהות שלה ואמרתי לה שיש לה מפר ממש קל לזכירה.

היא אמרה שבחיים לא התחילו איתה על סמך תעודת הזהות.

זאת - בחורה שחיה בסרט, שלא דיברה בחיים עם גבר.

חילוניות ילדותיות. מאד.

אבל אין ילדותיות כמו הדתיות במובן של בנים

"חלומות" - יש בכל מיני חברות. לפעמים מילדוּת. וגם "מניעה" מלברר בשלבי חיים מסויימים, בגלל בושה, בגלל שלא שייך וכד'. ואדרבה, בחברה "מעורבת" (בנ"ע..) שיש בה בכל זאת איזה גדר נורמלית ביחס, זה יכול להיות מצוי יותר.

ב. ו"ההפרדה מגיל צעיר" היא מעולה. וגם אם במקרה מסויים, זה היה גורם לאי-בירור "בזמן", זה עדיף לאין ערוך על חברה ("אצל חילונים"..) ששם "אין בעיה" "לבדוק" כל אופציה כביכול, ולהגיע לנישואין עם "שק" מלוכלך של כל מיני "נסיונות" שנועדו לברר/לוודא שפלוני/ת באמת לא מתאימים..  מתכון מוחלט להפסד של אוצרות של טוב שיכולים להיות בחתונה מתוך תום.

ומי שלא מרגיש את זה -  ההפסד כולו שלו.

שאלה תמה: מנין לך על אותה שכיחות בקרב חילונים שנשבים בקסמה של בנות אחרות ולא עושים עם זה כלום? ואז אותה בת מתחתנת (בגרסה החילונית- נהיית חברה של מישו אחר)...

אז למקרה שכל אחד כותב את תחושתו בנושא- לי נראה שזה קורה המווווון...
יותר משנדמה לנו..


סתם, גם מה הקטע של לבוא בהאשמות?
גם פותח השירשור ציין שלא היה סגור על עצמו שרוצה לצאת.. למה הרגשת בשלות לנישואין "מאוחרת" (לא מסכימה בכלל שזה נחשב מאוחר) היא השלכה (ועוד שלילית) של הפרדה בין המינים מגיל צעיר?

אין לך מושג כמה שזה נשמע לי מופרך...
(אני דווקא באה ממקום של חברה מעורבת בהכל כולל הכל..)

(ולא נכנסת לסיבות שרבנים מורים בימינו על הפרדה בין המינים מגיל צעיר).
 

התיאור היה חי ומובן בהחלט!!

אם אתה רוצה באמת להתחשל מהמקרה, אל תדחיק אותו, תחיה את הכאב כשהוא קיים

וכשתבין ותפנים מה בעצם גרם לך להרגיש ככ רע זה כבר ילך...

בהצלחה בהבנה העצמית של הכאב!

הייתי שם.

עזוב אפילו את הקטע הדתי, זה פשוט כאב לב, במובן הכי פיזי של המילה.

תתקדם, תמצא מישהי מתאימה ותתחיל דבר חדש.

זה כבר יגרום לך להרגיש טוב

נכון שבע"ה תזכה לבנות קשר שבו אתה בונה את החלום ואת היחד עם בת אדם אמיתית ולא דימיונית תזכה לסיפוק גדול יותר מהכאב הנוכחי שלך על דימוי של מישהי שאתה לא ממש מכיר שאתה מרגיש לגביה אהבה נכזבת ולא מממושת. אבל הדברים ודרכו של עולם לא יפחיתו את הכאב שאתה חווה עכשיו.

מותר לך לכאוב, אתה בן-אדם, בן אדם טוב עם רצונות טובים.

כולנו איתך. תפרגן לה ותאחל לה רק טוב, וגם לעצמך.

כמו שכבר אמרתי לכמה חברים- זה לא סתם כאב שנסגרה עלי הדלת, אלא אני באמת חושב שהיה בינינו לפחות משהו אחד משותף, כי שנינו יחסית בכיוון ה'תורני', לכן אני ממליץ ל'טוב אז טובים', אני לא יודע עד כמה הקשר שאתה מוצא ביניכם חזק, אבל אם אתה חושב שזה נכון וגם מרגיש שזה נכון, אולי כדאי שתלך על זה.. [אני חושב שעדיף ש'תזרוק' אותך ותבין שזה לא שייך מאשר לחיות בחוסר ודאות]

אז מה לעשות? אני לבינתיים מנסה לשכנע את עצמי בטיעונים שהשתמשתי כבר לפני כמה חודשים-

זה שהיא 'דוסה' לא אומר כלום, ובכלל, אני עדיין אני לא מספיק מכיר אותה, אז למה לבנות הררים של דמינות? אני לא בטוח מספיק בשל לנישואין וכו'.. אפילו חיפשתי ראיות שאנחנו לא מתאימים (יש כמה כאלה, אבל קשה למצוא אותם, בגלל הרגש..). 

הדבר העיקרי שמעודד אותי הוא המחשבה שאם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה לא הייתי בטוח עושה את זה, בגלל הסיבות הנ''ל, ברוך ה' שגם אם עדיין השכל לא שולט על הלב שלי, הוא לפחות עובד קצת.

(אחרי כל הדיבורים השכליים האלה נשמע שהתגברתי.. אבל בלב..זה עדיין קשה.)

לא הבנתי אם אני צריך להדחיק את הכאב או לחיות איתו עד שיעלם.

[אדמין- מזתומרת "כמה שעות או ימים של אוזניות היו יכולים להקל מאוד"?]

לא נראה לי שנותר לי מה לעשות חוץ מלנסות להתאזר קצת בביטחון ש"ה' הטוב בעיניו יעשה" ואמונה שכשאני אהיה באמת מוכן לצאת אני אתחיל עם דף חדש.

(לכל מי שהאשים את הדוסים- אני לא חושב שזה קשור-

א'- כמו שאמרתי- אני לא חושב שהייתי מחזיר את הגלגל אחורה.

ב'- אני ביישן באופן כללי בלי קשר.)

שוב תודה רבה, אתם ממש מחזקים אותי.

"הזמן עושה את שלו

והוא מזור לכל שכואב"
 

אבל אם באמת תחיה ותקבל את הכאב, לא רק שהוא ילך הרבה יותר מהר ותצא ממנו יותר חחזק אלא גם תבין על עצמך תובנות חדשות שיעזרו לך הלאה.

כי לברוח זה אפעם לא הפיתרון!

ואני בטוח שבעזרת ה' עם הזמן אתה תרגיש את זה ותודה לו על כך..

מספרים על החפץ חיים שמעולם לא היה אומר "רע לי" אלא "מר לי"...

שאלו אותו התלמידים למה הוא אומר דוקא מר לי...והוא ענה להם שהקב"ה לעולם לא יעשה לנו רע.....

אלא שכמו  שלאדם חולה נותנים תרופה מרה והוא לא אוהב אותה וקשה לו לשתות אותה אך הוא יודע שזה לטובתו...

ולכן הוא ישתה אותה ואף יודה לרופא שנתן לו אותה...כך גם אנו צריכים לדעת שכל מה שה' עושה הכל לטובתנו!

אחי היקר! מאחל לך המון הצלחה ושתזכה לאישה צדיקה משורש נשמתך במהרה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

קרה לי דבר דומה, אני מאמינה שהוא קורה להרבה כי אנחנו בני אדם. אמנם הנסיבות קצת שונות, אבל בסופו של דבר הכאב הוא אותו כאב. תמיד הסביבה זורקת לך משפטים שהכול לטובה, גם אם זה לא נראה לך, אבל עד שאתה בעצמך לא תפתח עיניים אמוניות שום דבר לא יעזור. וכאן הסוד. צריך להבין שברגע שיש התנגשות בין מה שאנחנו רוצים שיקרה, לבין מה שקרה זה כדי שנחזור לקו ישר. זה כדאי שנחווה משהו, שנגלה בעצמנו איזה רובד עמוק פנימי שהיה חווי עד עכשיו.שנפתח ענווה ונוריד קצת את המחשבה שכוחי ועוצם ידי. אדם מאמין באמת ישמח מכל דבר שקורה, האכזבות והשמחות בעיניו יהיו היינו הך. כי הוא מאמין באמת, שהקב"ה מיטיב איתו. גם בזה. דבר נוסף שמאוד חשוב זה להאמין באמונה עיוורת שלכל דבר יש קצב אלוקי, אורך רוח הוא לא דבר שנולדים איתו, הוא דבר שרוכשים אותו במהלך החיים. בעידן של היום מילים כמו תהליך,סבלנות, הדרגה ואיפוק הם מחוץ למשחק, כי אנחנו פשוט הפכנו להיות אנשים שרוצים הכול באותו רגע. אבל אלה לא חיים של אדם מאמין. אדם מאמין באמת מבין שדברים טובים לוקחים זמן. וכשהם מגיעים, רקיעים נפתחים. אני בטוחה שזה נשמע גבוה, עמוק, מנותק מהמציאות, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת, זה לא להתקע בעבר. לחיות בהווה, לשמוח מדברים שטוטיים שקורים. ואם כבר שמחה, שכבר אמרו שהיא מרפאה את כול הקשיים.. אסיים בסיפור קצר ששמעו מרבי נתן,  שהוא דיבר רבות על גודל השמחה.  בא אליו אדם שחווה הרבה קשיים בחיים, ושאל אותו איך אני יכול לשמוח? רבי נתן אמר לו דבר עמוק, ועם זאת פשוט מאד, תלווה לעצמך שמחה מהשמחה העתידית שתהיה לך כשהקב"ה יגאל אותך. שמח בזה כבר עכשיו. אנחנו בניסן, כמו שאומרים בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להיגאל. בע"ה, חודש טוב ומבורך.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב