מזל שכבר לפני כמה חודשים הבנת שחלום הילדות הזה לא באמת שייך.

לפעמים "ברגע הראשון" זה כך - בגלל תחושה של כביכול "פוטנציאל" שאינו קיים.

טוב שהתבוננת למה זה לא שייך.

עם הזמן, תזכה בעז"ה לראות שזה אכן כך. בפרט כשתמצא מי שאכן מתאימה.

תתחזק..

באמת קשה,

אבל לפחות המחשבות עלייה כבר לא ירדפו אותך, תוכל לפתוח דף חדש ולמצוא את האחת והיחידה שלך!!

שיהיה בקרוב ממש!!!

בהצלחה רבה!

הסיפור שלי דומה בחלק לא מבוטל מהדברים,אבל היא עדיין לא התארסה..

וכל עוד אני לא מרגיש מוכן להתחתן,לא אעשה שום דבר בנידון..

(כן,אני יודע,יש מצב שאצטער על זה..)

לא הבנתי שאתה טרם יוצא...

בזמנו ובעיתו!

אני לא ככ מבינה ( קטונתי) למה בנים שלא יוצאים עדין נמצאים פה בפורום?

@שואלת מתמימות@

בהתחלה נכנסתי להציץ..תכלס-מסקרנות.

עכשיו אני פה כי אני באמת "לקראת"-זה שאני לא התחלתי ממש לצאת לא סותר את העובדה..

ותכלס-אני מרגיש שאני מקבל הרבה כלים מהשהות פה ב"ה.

(במיוחד בנוגע למה שלא מומלץ לעשות)

שהיא תתארס???

ואם היא תתארס-הרי שכנראה -במבט לאחור-היא לא זאת שהייתה צריכה להתחתן איתי..

אני פועל מתוך היגיון ובצורה מושכלת ,מה שקורה מפה-כבר לא בשליטתי.

(זה ד"א מה שאני מגדיר כאמונה-אחרי שעשית את שלך-כל מה שקורה-היה צריך לקרות)

בכללי כל הסיפור הזה הוא שיעור אחד ארוך באמונה.

אתה בטוח שההרגשה זאת לא הגיעה כבר...? אולי תנסה בכל זאת לזרום...?

אני לא אתעצבן..

*הצעת חוק-להגביל את התגובות הציניות לשרשורים מסוימים/

לעד 20% מסך התגובות...

אבל עכשיו כשתצא עם מישהי אחרת לא יהיו לך בראש את המחשבות שמקסימום יש מישהי אחרת שאולי מחכה...

תתחיל דף חדש ושבעז"ה ילך בקלות ובמהירות. בהצלחה 

עצוב בשבילך  

מבחינתי קצת הזוי, השגוחה לראות פריקה כזו בדיוק עכשיו..

כי הסיפור שלי גם ממש דומה (ולא התארסה עדיין... אבל כבר נפגשת)

אבל היא כן בסגנון וכיוון רוחני דומה לשלי. ובימים הקרובים ממש אני מתלבט אם באמת לצאת איתה

כי למרות שכרגע אני עדיין לא יוצא, אבל בשבילה...

וזה מפחיד! גם להתחיל לצאת (אני די צעיר, אבל לא ממש- איפשהו באמצע)

וגם האפשרות השנייה ממש ממש מלחיצה- שעכשיו כשהיא נפגשת באמת תפגוש מישהו אחר, והתחושות וההפסד שיהיו לי אח"כ..

(ואני מסתובב פה הרבה, כינוי ממוצא כי כנראה מסתובבים פה אנשים שמכירים אותי וכו')

כן, כן. לא, לא.... ( עם כל הכאב) אבל עדיף כבר לדעת מאשר סתם להתחשב עם האופציה שאולי גם היא מחכה לך ואולי ממש לא...

ואני מדברת מניסיון א י ש י

סביר להניח שאז הכל היה פשוט יותר. כמה שעות או ימים של אוזניות היו יכולים להקל מאוד.

עכשיו אתה במצב מסובך יחסית.

קרה לי סיפור ממש דומה..

ובמקרה שלנו אני באמת חושב שאנחנו מתאימים...

אבל.. הודיעו לי שהיא עומדת להתארס...

בימים הראשונים- פשוט דיכאון...

אבל לאט לאט מתגברים, מבינים שכנראה שהקב"ה החליט שזה לא זה, וממשיכים הלאה..

(וגם אם לפעמים נזכרים בכל החלומות והתקוות, מתחזקים וממשיכים הלאה..)

[ואולי עדיף שיקרה ככה, ולא שהייתי יוצא ואז היא הייתה זורקת אותי\ך או משהו...נק' למחשבה..] 

בהצלחה אחי!! 

אין לך ככ מה לעשות.. בעצם יש!!_ להתפלל!!

מזל שבשכל לא חשבת עליה ככ כאופציה בתקופה האחרונה..

זה יעזור לך כל פעם שתבוא לך מחשבה עליה.. עליהם... שאולי אתה מרגיש שמישו לקח את המקום שלך...

ב"ה שטרקו לך דלת בפרצוף.. כנראה סתם נשבה ממנה רוח והיא היתה פתוחה וזה לא היה ככ טוב..

ככה בעז"ה תוכל להיפתח לך דלת אחרת..

ו.. אתה יודע.. (כתבתי את זה המון פעמים..)

יש הרבה אנשים הצועדים לחופה עם בית קברות בלב... בית קברות של אהבות כוזבות.. 

יהיה טוב!!!!

כמה בנים כבר מסתובבים פה בפורום? כולל כולם??

אולי 30.

מתוכם העידו 5 על מקרה בסגנון..אני חשבתי שאני היחיד..

אפשר לפתוח ממש קבוצת תמיכה...

אבל... זה מה שמניע את העולם..

האמת, לא יודע אם לגמרי עזבתי את זה. אני עדיין עובד על זה.

ההרגשה של להיתקע עם כל הפרצוף בתוך הקיר מאד מוכרת ומאד מוחשית.

שיהיה בהצלחה

וזה קורה גם לבנות

ואנחנו הכוונה לדובים שבינינו...

ואפילו מאהבות נכזבות ולא ממומשות כמו אצל דתיים. גם הם בני אדם.

"פרועה" יותר אצל הבנים שמתחנכים בהפרדה - זה שקר.  ו"פרועה" זה כולל גם אחוזי אלכוהוליזם וכו', שניתן לראות בבירור באיזה חינוך הם נמצאים יותר, לצערנו. מי שרוצה לקטרג - ימצא תמיד. אני מכיר הרבה סוגי חינוכים.

"יכולות תקשורת" עם המין השני - נמדדות אחרי החתונה. ה"יכולות" המדהימות לתקשר באוירה ה"חילונית" ו"לזרוק" בחורות אחרי השימוש, אינן מעוררות אצלי כל השתאות. כמובן, אפשר גם לראות דברים טובים בכל חלק מעם ישראל.

ההתנהגות של הבנות הללו אינה "ילדותית", אלא מלאה תום ואידיאליזם. הלוואי על כולם לזכות לשמור תכונות כאלו לכל החיים. ה"בגרות" של כל מיני "התנסויות" אינה מעלה כלל וכלל, ואינה "בגרות". כמובן, אם מאבדים את הקישור לנקודה הפנימית של הטוב והגודל שגנוז בתום הזה, אז באמת אפשר חיצונית לקרוא לזה "ילדותיות". ההפסד של המאבד בלבד.

ואכן, כל אחד יעשה את חשבונותיו.. באחריות מלאה - מי שראוי לתום כזה ויזכה בו, יהיה מאושר וגדול בהרבה, ממי שבגלל תסכולים, יחפש "בוגרת" כזאת.

לא להמציא מה שלא צריך.

אין לי כח לנסח עכשיו, אז זה בטוח יובן לא נכון, אבל עובדתית: השיטה הנוכחית לא עובדת.

תיודע, יצא לי לדבר עם בני משפחה, שכנים ווכואבת ממש לא סניף התנדבות וכוכאלה

ו.... אין לי שום בעיית התקשרות עם בני המין השני והלוואי וכל הבנים היו ילדותיים כמו הבנות.... אהההם!!

אין לי שום בעיית תקשורת עם בנות.

אני חושב שזה בגלל שאני נורמלי.

יש כאלה שטוענים שאני חריג.

שרוב הבנים לא יודעים מה\איך\מתי\כמה\למה לדבר עם בחורות.

לגלות לך משהו? זה נכון. וזה זוועה

היהדות (שלי לפחות) לא מעמידה נורמות חברתיות בעצמה ולא עשתה זאת אף פעם.

בכל שלב בהיסטוריה תמיד ההתיחסות הייתה כלפי חוץ

רואים מה מקובל ומה אנשים נוהגים לעשות ונותנים הוראות איך לעשות זאת בצורה מתאימה להלכה

הקרבנות למשל היו נפוצים בכל העולם ובכל הדתות מסביב, (כולם אהבו אז לראות דם)

ולכן הוסיפו אותם ליהדות.

או הרמב"ם שמשתמש בעקרונות הפילוסופיה שלמד מחכמת היוונים שהייתה מאד פופולרית בתקופתו.

ואני יכול להביא עוד רשימה ארוכה של מקרים כאלה

המסקנה שלי היא שחייבים להיות נורמלים, וצריך למצוא דרך לעשות זאת ע"פ ההלכה

לכוון מראש להיות מוזר ותלוש מהעולם זה אמנם מקורי ויצירתי אבל לא ממש יהודי.

הוא "פסאודו-מדעי"..

כאילו יש פה מישהו "אובייקטיבי" מוחלט, עם "מידע חסוי" שאינו ידוע לאחרים ו"מבט אובייקטיבי מבחוץ".

האמירה "ככל שאתה דתי יותר" וכו', היא חסרת כל יסוד. ההיפך הגמור מהאמת (גם אם כותבה נתקל בכאלו. אני מכיר אנשים מכל מיני חברות, דתיות ו"חילוניות". זה פשוט לא-אמת). וה"כן, זה תקף גם לנשואים", הוא עיוות לא-פחות.. קל וחומר כשאומרו אדם שלא נתנסה כלל בנישואין.

אני, אין לי כל ענין לקטרג עת ציבורים אחרים מעם ישראל, כולם אהובים, לכן לא אפרט יותר. 

רק לטובת ה"קוראים" ראיתי לנכון להעיר, שלא יטעו מהסיגנון הכביכול-יודע, שיש פה איזשהו "מידע" אמיתי..

ולא אמשיך בדיון הזה בעז"ה, כי ניכר שהדברים נאמרים מתוך תיסכול מסוים, שאולי שייך לנסיונו האישי של כותבו - אך אין ראוי להפכו לדבר שמעוות לאחרים תפיסות עולם פשוטות, ישרות ונכונות.

כל הכבוד שאזרת אומץ להניף את דגל היהדות הנאמנה וכתבת,

גם אם איתי לא תתוכח, לפחות הצלת את שאר הקוראים התמימים. <צ>

לאמיתו של דבר אתה צודק, אין בסוגיות האלה מדע אובייקטיבי.

יש מחקרים על כמות גדולה של אנשים והם בסופו של דבר רק סטטיסטיקות.

(אני בטוח שגם אם היו ממצאים מוחלטים זה לא היה מבלבל אותך, אך נניח לזה)

ולכן דברי מוסבים על רוב האנשים ולא על מקרי קיצון לכאן ולכאן.

כמו כן, המדידה שלך ליכולות מסויימות היא תלויה בחברה מסביב.

(לדוגמא: בשבט שחי בגו'נגל ייחשב לחכם ואמיץ הצייד הטוב ביותר)

כך יכול להיות שאתה לא חש בשום חסרון או לקות אך מישהו אחר יחוש זאת אצלך.

כדי להבין את הכלל "ככל שאתה דתי יותר כך אתה מתקשר פחות"

אגיד בצורה פשוטה, שהחברה הדתית והחרדית בונה חומות בינה לבין העולם החיצון

ככל שאתה מוקף בחומה יותר גבוהה כך יותר קשה לך לתקשר עם אנשים מחוץ לסביבה שלך.

דוגמא מצויינת לכך הוא שרשור 'מילון הביינישים' בפורום המקביל.

אם מישהו מדבר בשפה אחרת ובמושגים שונים, איך הוא מצפה שיבינו אותו?

זה נקרא יכולות תקשורת, והם משפיעות כמובן על קשר זוגי בין בנים לבנות.

ככל שאתה מסוגל להכיל ולהבין פחות אנשים, כך גם על אשתך.

[בשולי הדברים, אם אין לך כח,לענות או יותר סביר אין לך תשובות ענייניות, אשמח אם לא תתלה זאת בפסיכולוג האישי שלי]

ובמילון הביינישים רק בנים מבינים נראה לך??

 מה הקשר של הטענה הזו??

אפשר גם לעשות מילון הפאקצות... מילון הצפונבונים.. מילון הדיזינגוף סנטר..

אה.. וכמובן.. מילון לוחמים..

לא רק החרדים והדת"ל בונים חומה..

למה להאשים תהפרדה? לא הבנתי... 

(ו... ההלכה לא פוגעת בנו... בכלל היהדות זו עיסקת חבילהה..)

בהכל.

ההלכה לא פוגעת בנו, השאלה למה אתה קורא הלכה

אלא, מאתגרת אותנו... וכך אנו יוצאים עם יותר כוחות ועוצמות

שאנחנו פוגעים בעצמנו כאילו בשם ההלכה...

-לפחות חלק מאיתנו שמגזימים מעבר לגבולות שהתורה הקדושה הציבה לנו (כול הסייגים) למשל בקטע של לדבר עם בנות...(יש כאלה שבמקביל שוכחים גם שיש איסור להסתכל  ..)  

נ"ב מקרה מוכר - לדעתי קורה לאנשים (טובים שרוצים באמת להיות יראי שמים) שלא בכוונה מפחדים בעניינים הלכתיים כאלה מהצל של עצמם. 

גם בחינוך מעורב זה יכול לקרות..

 יש ככ הרבה סיפורים שמישו נידלק על מישהי מהכיתה,, והוא מתבייש להגיד לה את זה..

לפעמים גם ידידים יכולים להרגיש קרובים ולא לצאת ממש כי 2 הצדדים מתביישים לפתוח את זה!!!

מסקנה: זה תלוי אופי..

וזה קורה מלא- זה להאשים בהכל את "החינוך הדתי".

אז ההפרדה הזאת באה מהלכה כלשהיא.

חיים לפי ההלכה לא פוגעים בנו, ולהיפך.

אני לא ממש רואה ילדותיות אצל בנות דתיות לעומת חילוניות, שלא לאמר הפוך..

ותקשורת לקויה עם בני המין השני- זה נפתר לאחר מספר מצומצם מאוד של דייטים,

כאשר זה קיים. כי יש בני דודים, ושכנים, ואחים...

בקיצור,

זאת לא בדיוק הבעיה...

שנזכה לחיות בסרט הזה.... חחחח

אני לא אמרתי שהכל צבוע בוורוד,

וגם לא שחיים ע"פ ההלכה הם הכי כייפים בעולם-

אבל בהחלט אמרתי שחיים לפי ההלכה לא פוגעים בנו.

ויש הבדל עצום בין השתיים.

לזה שבחורה לא דיברה עם נער מעולם-

א.- כתבתי שיש בני דודים, שכנים וכו' ככה שלרב זה לא ממש קיים, ואנ י חיה בחברה מאוד מאוד נפרדת.

ב.- אולי לא תוך שבוע, אבל בהחלט לא צריך לקחת יותר מידי זמן בשביל שבחורה תדע איך לדבר עם בחור, אחרי הכל אם שניהם דוברים את אותה השפה....

ודוני- הסיפור שלך באמת מצחיק

ו- איך לומר, לא נראלי שכל בת דתית היתה עונה לך תשובה מהסוג הזה

יצא לי במסגרת העבודה לשאול מישהי מה תעודת הזהות שלה ואמרתי לה שיש לה מפר ממש קל לזכירה.

היא אמרה שבחיים לא התחילו איתה על סמך תעודת הזהות.

זאת - בחורה שחיה בסרט, שלא דיברה בחיים עם גבר.

חילוניות ילדותיות. מאד.

אבל אין ילדותיות כמו הדתיות במובן של בנים

"חלומות" - יש בכל מיני חברות. לפעמים מילדוּת. וגם "מניעה" מלברר בשלבי חיים מסויימים, בגלל בושה, בגלל שלא שייך וכד'. ואדרבה, בחברה "מעורבת" (בנ"ע..) שיש בה בכל זאת איזה גדר נורמלית ביחס, זה יכול להיות מצוי יותר.

ב. ו"ההפרדה מגיל צעיר" היא מעולה. וגם אם במקרה מסויים, זה היה גורם לאי-בירור "בזמן", זה עדיף לאין ערוך על חברה ("אצל חילונים"..) ששם "אין בעיה" "לבדוק" כל אופציה כביכול, ולהגיע לנישואין עם "שק" מלוכלך של כל מיני "נסיונות" שנועדו לברר/לוודא שפלוני/ת באמת לא מתאימים..  מתכון מוחלט להפסד של אוצרות של טוב שיכולים להיות בחתונה מתוך תום.

ומי שלא מרגיש את זה -  ההפסד כולו שלו.

שאלה תמה: מנין לך על אותה שכיחות בקרב חילונים שנשבים בקסמה של בנות אחרות ולא עושים עם זה כלום? ואז אותה בת מתחתנת (בגרסה החילונית- נהיית חברה של מישו אחר)...

אז למקרה שכל אחד כותב את תחושתו בנושא- לי נראה שזה קורה המווווון...
יותר משנדמה לנו..


סתם, גם מה הקטע של לבוא בהאשמות?
גם פותח השירשור ציין שלא היה סגור על עצמו שרוצה לצאת.. למה הרגשת בשלות לנישואין "מאוחרת" (לא מסכימה בכלל שזה נחשב מאוחר) היא השלכה (ועוד שלילית) של הפרדה בין המינים מגיל צעיר?

אין לך מושג כמה שזה נשמע לי מופרך...
(אני דווקא באה ממקום של חברה מעורבת בהכל כולל הכל..)

(ולא נכנסת לסיבות שרבנים מורים בימינו על הפרדה בין המינים מגיל צעיר).
 

התיאור היה חי ומובן בהחלט!!

אם אתה רוצה באמת להתחשל מהמקרה, אל תדחיק אותו, תחיה את הכאב כשהוא קיים

וכשתבין ותפנים מה בעצם גרם לך להרגיש ככ רע זה כבר ילך...

בהצלחה בהבנה העצמית של הכאב!

הייתי שם.

עזוב אפילו את הקטע הדתי, זה פשוט כאב לב, במובן הכי פיזי של המילה.

תתקדם, תמצא מישהי מתאימה ותתחיל דבר חדש.

זה כבר יגרום לך להרגיש טוב

נכון שבע"ה תזכה לבנות קשר שבו אתה בונה את החלום ואת היחד עם בת אדם אמיתית ולא דימיונית תזכה לסיפוק גדול יותר מהכאב הנוכחי שלך על דימוי של מישהי שאתה לא ממש מכיר שאתה מרגיש לגביה אהבה נכזבת ולא מממושת. אבל הדברים ודרכו של עולם לא יפחיתו את הכאב שאתה חווה עכשיו.

מותר לך לכאוב, אתה בן-אדם, בן אדם טוב עם רצונות טובים.

כולנו איתך. תפרגן לה ותאחל לה רק טוב, וגם לעצמך.

כמו שכבר אמרתי לכמה חברים- זה לא סתם כאב שנסגרה עלי הדלת, אלא אני באמת חושב שהיה בינינו לפחות משהו אחד משותף, כי שנינו יחסית בכיוון ה'תורני', לכן אני ממליץ ל'טוב אז טובים', אני לא יודע עד כמה הקשר שאתה מוצא ביניכם חזק, אבל אם אתה חושב שזה נכון וגם מרגיש שזה נכון, אולי כדאי שתלך על זה.. [אני חושב שעדיף ש'תזרוק' אותך ותבין שזה לא שייך מאשר לחיות בחוסר ודאות]

אז מה לעשות? אני לבינתיים מנסה לשכנע את עצמי בטיעונים שהשתמשתי כבר לפני כמה חודשים-

זה שהיא 'דוסה' לא אומר כלום, ובכלל, אני עדיין אני לא מספיק מכיר אותה, אז למה לבנות הררים של דמינות? אני לא בטוח מספיק בשל לנישואין וכו'.. אפילו חיפשתי ראיות שאנחנו לא מתאימים (יש כמה כאלה, אבל קשה למצוא אותם, בגלל הרגש..). 

הדבר העיקרי שמעודד אותי הוא המחשבה שאם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה לא הייתי בטוח עושה את זה, בגלל הסיבות הנ''ל, ברוך ה' שגם אם עדיין השכל לא שולט על הלב שלי, הוא לפחות עובד קצת.

(אחרי כל הדיבורים השכליים האלה נשמע שהתגברתי.. אבל בלב..זה עדיין קשה.)

לא הבנתי אם אני צריך להדחיק את הכאב או לחיות איתו עד שיעלם.

[אדמין- מזתומרת "כמה שעות או ימים של אוזניות היו יכולים להקל מאוד"?]

לא נראה לי שנותר לי מה לעשות חוץ מלנסות להתאזר קצת בביטחון ש"ה' הטוב בעיניו יעשה" ואמונה שכשאני אהיה באמת מוכן לצאת אני אתחיל עם דף חדש.

(לכל מי שהאשים את הדוסים- אני לא חושב שזה קשור-

א'- כמו שאמרתי- אני לא חושב שהייתי מחזיר את הגלגל אחורה.

ב'- אני ביישן באופן כללי בלי קשר.)

שוב תודה רבה, אתם ממש מחזקים אותי.

"הזמן עושה את שלו

והוא מזור לכל שכואב"
 

אבל אם באמת תחיה ותקבל את הכאב, לא רק שהוא ילך הרבה יותר מהר ותצא ממנו יותר חחזק אלא גם תבין על עצמך תובנות חדשות שיעזרו לך הלאה.

כי לברוח זה אפעם לא הפיתרון!

ואני בטוח שבעזרת ה' עם הזמן אתה תרגיש את זה ותודה לו על כך..

מספרים על החפץ חיים שמעולם לא היה אומר "רע לי" אלא "מר לי"...

שאלו אותו התלמידים למה הוא אומר דוקא מר לי...והוא ענה להם שהקב"ה לעולם לא יעשה לנו רע.....

אלא שכמו  שלאדם חולה נותנים תרופה מרה והוא לא אוהב אותה וקשה לו לשתות אותה אך הוא יודע שזה לטובתו...

ולכן הוא ישתה אותה ואף יודה לרופא שנתן לו אותה...כך גם אנו צריכים לדעת שכל מה שה' עושה הכל לטובתנו!

אחי היקר! מאחל לך המון הצלחה ושתזכה לאישה צדיקה משורש נשמתך במהרה

מה אפשר לומר?

זה קורה להרבה בחורים בצורה כזו או אחרת, בסדר גודל כזה או פחות. כולנו בני אדם ולגיטימי שנחשוב ונרגיש קשר בינינו לצד שאמור להיות החלק המשלים שלנו.

קשה, קשה! זו ההגדרה וכל מילה נוספת גורעת, לא אגזים אם אומר שזו תחושה של אבדן, של החמצה. וכפי שהיטבת להגדיר, טריקת דלת. זה כאב כזה שאומר לך: פספסת. 

אין הרבה דברים שקשים לאדם יותר מזה, מושא חלומותיו.

אבל לכשתתפכח ותירגע, אתה תבין ותחוש בלב את המרחק בינך לבינה, תראה עד כמה המרחק ביניכם גדול וזה עובדות אמתיות איך שאנשים מגלים לאחר זמן את הפער.

אז אחי, שיהיה לך בהצלחה בכל ובפרט בעניין הזה! שהזמן יעשה את שלו ובע"ה שתמצא את אהבת לבך בקרוב ותחוש אז את השמחה האמתית.

קרה לי דבר דומה, אני מאמינה שהוא קורה להרבה כי אנחנו בני אדם. אמנם הנסיבות קצת שונות, אבל בסופו של דבר הכאב הוא אותו כאב. תמיד הסביבה זורקת לך משפטים שהכול לטובה, גם אם זה לא נראה לך, אבל עד שאתה בעצמך לא תפתח עיניים אמוניות שום דבר לא יעזור. וכאן הסוד. צריך להבין שברגע שיש התנגשות בין מה שאנחנו רוצים שיקרה, לבין מה שקרה זה כדי שנחזור לקו ישר. זה כדאי שנחווה משהו, שנגלה בעצמנו איזה רובד עמוק פנימי שהיה חווי עד עכשיו.שנפתח ענווה ונוריד קצת את המחשבה שכוחי ועוצם ידי. אדם מאמין באמת ישמח מכל דבר שקורה, האכזבות והשמחות בעיניו יהיו היינו הך. כי הוא מאמין באמת, שהקב"ה מיטיב איתו. גם בזה. דבר נוסף שמאוד חשוב זה להאמין באמונה עיוורת שלכל דבר יש קצב אלוקי, אורך רוח הוא לא דבר שנולדים איתו, הוא דבר שרוכשים אותו במהלך החיים. בעידן של היום מילים כמו תהליך,סבלנות, הדרגה ואיפוק הם מחוץ למשחק, כי אנחנו פשוט הפכנו להיות אנשים שרוצים הכול באותו רגע. אבל אלה לא חיים של אדם מאמין. אדם מאמין באמת מבין שדברים טובים לוקחים זמן. וכשהם מגיעים, רקיעים נפתחים. אני בטוחה שזה נשמע גבוה, עמוק, מנותק מהמציאות, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת, זה לא להתקע בעבר. לחיות בהווה, לשמוח מדברים שטוטיים שקורים. ואם כבר שמחה, שכבר אמרו שהיא מרפאה את כול הקשיים.. אסיים בסיפור קצר ששמעו מרבי נתן,  שהוא דיבר רבות על גודל השמחה.  בא אליו אדם שחווה הרבה קשיים בחיים, ושאל אותו איך אני יכול לשמוח? רבי נתן אמר לו דבר עמוק, ועם זאת פשוט מאד, תלווה לעצמך שמחה מהשמחה העתידית שתהיה לך כשהקב"ה יגאל אותך. שמח בזה כבר עכשיו. אנחנו בניסן, כמו שאומרים בניסן נגאלנו ובניסן עתידין להיגאל. בע"ה, חודש טוב ומבורך.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)