ושרשור כזה יכול לגרום להם לאי נוחות מסויימת.

רק אגיד שאני מכיר כמה חבר'ה מגמגים שהתחתנו

כך שבוודאי אין זה משהו שיעצור כליל

יש כאלה שזה יותר ופחות יפריע להם

אבל זה כך בכל דבר ועניי

דרך אגב אצל רובם הגמגום ירד משמעותית אחרי החתונה

ודווקא בגלל זה חשוב לי לשאול את השאלה, מתוך היכרותי מגמגמים מקרוב, ועקב כך חשש שמא יהיה להם קשה למצוא בן זוג. אז ברור שפה זה לא מדד לכלום, אבל עדיין הייתי רוצה לשמוע נקודות שלא חשבתי עליהם בנושא, זוויות ראייה חדשות, ועובדות/סיפורים שאנשים יספרו כאן (אולי) שיוסיף לי, ואולי גם לאחרים, בנושא...

אין לי שום עניין שהשרשור יפגע במגמגמים - ברגע שכל אחד יכתוב רק את דעתו לגבי מה ש-ה-ו-א היה עושה, בלי ח"ו להוסיף דברי בלע לכאן או לכאן - אני לא סבור שזה בעיה להגיב ולהעלות שרשור כזה...וכמובן, נכון - צריך להיות זהיר כשעונים.

אבל ניתן לענות. לא לפחד לענות. מגמגם שגולש פה ושאולי נפגע חלילה - מוזמן לפנות אליי באישי ואדבר איתו...

שלרוב אישה טובה ומכילה מקלה מאד על תופעת הגימגום

מכירה אישית מישהו שהגמגום שלו לפני הנישואין היה נניח 9 והיום- כמעט ואין בכלל

אולי רק בזמן התרגשות הוא עד 1-2

השבוע היה לי בוחן על תקשורת של אחות עם המטופל והנה קטע שממש קשור:

תקשורת שאינה מילולית מסתמכת על מידע שאינו מכיל מילים מדוברות או כתובות. תקשורת זו כוללת מידע המושג מחמשת החושים. משערים שכ- 7% של מובנים מועברים על ידי מילים, 38%  מועברים על ידי רמזים פרא-מילולים כגון קול ו55%  מועברים על ידי רמזים גופניים. לעיתים תקשורת לא מילולית יכולה להעביר מובנים שאליהם התכוון הדובר בצורה יותר מדויקת מאשר מילים מדוברות. אנשים נוטים לומר את מה שהשומע רוצה לשמוע בעוד מסרים אמיתיים וכנים יותר מועברים דרך תקשורת שאינה מילולית.

טוב אז לשאלתך האם הייתי מסוגלת לצאת עם מגמגם. התשובה היא לא יודעת- ננסה ונראה. אני לא אפסול על זה. במהלך הדייט אני אראה האם יש התאמה בינינו מבחינת אידיאלים אופי וכו' כמו בכל דייט אחר. וכמו בכל דייט אחר אני גם אבחן את יכולת התקשורת בין שנינו. יכול להיות שהוא מגמגם אבל אנחנו מבינים אחד את השני, זורמים אחד עם השני וזה יתאים.

אבל יכול להיות שאני ארגיש חסרת סבלנות, שאין תקשורת טובה בינינו ואז אני אסיים את הקשר. (ויכול להיות שגם הוא יסיים את הקשר- זה שהוא מגמגם לא אומר שהוא לא יצור תבוני  שיש לו שאיפות ודרישות משלו)

ארוך

פשוט אף פעם לא ציטטתי מתוך מאמר בעבר בתגובות שלי...

אני גם מתכוון הרבה למהלך הדייט - האם בדייט, לדעתך, תתנהגי טבעי? תתני לו לסיים לבד משפטים בלי לנסות לדחוק בו? 

"אין תקשורת טובה" - צריך לנטרל רגע את הקטע של הפגם המוטורי מהתקשורת - כשאת אומרת ש"יכול להיות שאין תקשורת טובה בינינו" - את מתכוונת ללא קשר לגמגום, או שלדעתך יכול להיות לגמגום חלק בהרגשתך שאין תקשורת טובה ביניכם? (וזה המקום להדגיש שכן, עם כל הצער - זה לא דבר נורא, אבל זה מציאות- דיבור ארוך יחסית עם מגמגם הוא דבר שמצריך אורך רוח, וסבלנות מיוחדת).

שגמגום הוא הפיך! ולא הייתי פוסלת גם לי מתפלק לפעמים

א, דוד שלי מגמגם קל. וזה תענוג לדבר איתו. הוא חכם, עמוק, הרבה ניסיון חיים. אז מה שהוא לפעמים נתקע? שיתקע! שינשום וימשיך... 

ב, יש בחורה אחת בישוב אצלי עם שיתוק מוחין אם אני לא טועה, וגמגום ברמה של 10 פה.. ממש. "שלום" היא לא מצליחה להגיד.. ואני ממש נהנית לפגוש אותה ולדבר איתה היא מגניבה בטירוף!! עשתה שירות, עכשיו לומדת תאטרון!!!!!!!ף

אז כן,

ישלי סבלנות לגמגום. לגמרי.

ומלא פעמים המגמגמים גם צוחקים על עצמם בזה.

פגשתי כבר די הרבה אנשים שנתקעו, והיה להם מן משפט מובנה של תקיעות כזה, שהם כאלו התאמנו עליו כדי שהוא לא יתקע, של "מה לעשות? אני מגמגם.."

וזה הופך את הכל ליותר פשוט וכיף ונחמד

שמגמגמים. זה רק ההלם הראשוני שאתה לא מצפה, ואז לדעתי לא מפריעה. קצת סבלנות לפעמים ומה זה משנה?

העיקר הבן אדם עצמו. 

(פתאום עולה לי שבחור כזה מן הסתם יהיה יותר סבלן מבחור ממוצע אחר. דווקא תכונה טובה!)

אם הוא בחור זהב וזה הדבר היחיד אז ברור...

שמלאים, ויש שכולים, ויש עם אסטמה ויש עם אפילפסיה ויש כאלו שמתקשים בלימודים וכ'ו.
עם הכלה וסובלנות אפשר לבנות הכל!
אני לא יכולה לדעת מה אני אעשה.
אבל זה דבר שנבנה.
המורה שלי סיפרה לנו שהיא התחתנה עם אדם שגמגם. היא כ"כ אוהבת אותו שזה כבר לא מפריעה לה, היא לא שמה לב לזה.

אגב, גמגום, כמו יופי, זה דבר שלרוב בא והולך.
 

אני משוטטת לפעמים כאן בפורום וקוראת שרשורים ומשהו קצת מפריע לי.. תמיד כשעולה שרשור של "האם הייתם מוכנים לצאת עם.." כולם עונים בהתלהבות "כן!" והופכים כל "חיסרון" למעלה, ואני תוהה לעצמי אם ה"כנים" המתלהבים האלה היו נשארים אם היתה הצעה כזאת בפועל..

הייתם יוצאים עם בחור שעשה שרות לאומי בגן ילדים? כן- זה אפילו מעלה!!

מעניין שכולם פה בפורום היו יוצאים עם מי שלא עשה צבא / עם ספרדי / אשכנזי/ אתיופי/ צולע/ מישהו יותר נמוך..

כמובן שבאידיאל עלינו לקבל כל אחד וכל הכבוד למי שמוכן להתחתן עם מישהו שיש לו איזושהי "בעיה" חיצונית כזו..

אבל במציאות- נישואין זה לא רק הגשמת אידיאלים של לקבל כל אחד וכו', זה הבנאדם שהולך להיות הכי קרוב אליך בעולם, ממש חלק ממך, אתה אמור לגור איתו, לאהוב אותו ושלא תהיה לך שום דחייה ממנו חלילה!! (אני נשואה..)

אני כן חושבת שיש דברים שכדאי לנסות ולפגוש כמו מראה חיצוני, אבל יש גם דברים שבהחלט יכולים להפריע.. ואפשר להודות בזה ולא להגיד דברים שאני בספק עד כמה עומדים בהם במציאות.

ולגבי הגמגום- אם זה גמגום רציני (אני לא מדברת על גמגום קל אלא גמגום שממש מפריע בתפקוד) זה בהחלט היה מפריע לי, וזה לא סותר את העובדה שיש מגמגמים מדהימים!! יש להבדיל  גם נכים יקרים ומדהימים שיש מה ללמוד מהם כ"כ הרבה, ובכל זאת לא כל אחד היה מסכים להצעה כזאת. אולי זה עצוב שכך העולם מתנהל.. אבל בנסיבות הקיימות בעיני זה לגיטימי.

אני, אישית, ומאמינה שגם כולם פה,

עונה כן רק על מה שכן.

[לדוגמא שאת הבאת- לא, לא הייתי יוצאת עם בחור שעשה ש"ל בגן ילדים. כן, כן הייתי יוצאת עם מגמגם או עם נכה (שפה תלוי מה רמת הנכות, כמובן. כי לא בקטעים שלי לצאת עם מישו כמעט סיעודי..)]

אם אני מוכנה לצאת איתו- כנראה שזה לא דוחה אותי, וזה לא ברמה של הגשמת אידיאל של קבלת השונה.

זה באידיאל והבנה שגמגום זה כולה פגם קטן, בדיוק כמו שיש אנשים עם דיסלקציה, אנשים היפראקטיביים, אנשים עם משקפיים במספר 15.

Who cares?

הוא מושלם, גם אם קשה לו לדבר. אז הוא יבין אותי כשאני לא אמצא את המילה להגיד באותו רגע. פרפקט

הוא לא יבין את מה שניסיתי להגיד. הוא יבין את זה שנתקעתי וזה קורה לי מלאא.

[ואז מתחילים להסביר "כן, אני טובה בהבעה בכתב, לא בע"פ. בגלל זה ירדה לי נקודה בבע"פ באנגלית.. לא, אני לא רוצה דף ועט, אני אסתדר.. נמשיך לדבר.. זה יצא מתישו..." ]

שבעבודה שלי נתקלתי במישהי מגמגמת, שהיא בעמדת  ניהול בכירה, מעבירה מצגות, מנהלת צוות גדול והכל- ככה, מגמגמת.

אני בטוחה שזה ניסיון קשה מאוד, אבל אפשר להתרומם ממנו. לגמרי.

עם בו אדם שלפי הדירוג שלך הגמגום שלו הוא רמה 8-9.

 אנחנו חברים טובים (מגיל 0 בערך)- ואולי לכן זה לא הפריע לי.

לפחות הוא, יתכן שגם מגמגמים אחרים ישמחו שתשלים להם משפט.

להיפך אם תחכה עד שהוא יגמור הוא ירגיש חוסר נוחות.

אם אני לא מנסה להשלים אותו הוא עלול לגמור משפט באמצע

בהנחה שהבנתי מה הוא רוצה להגיד - כי פשוט אין לו כח להתאמץ כל כך הרבה על כל משפט.

לגבי עצם השאלה נראה לי שבהתחלה אולי יהיה קשה,

אבל אם נכנסים לקשר כזה צריך לדעת מראש, לדעתי,

שאתה מתכוון לקחת לפחות 3 פגישות שבהם אתה לא מסיים את הקשר עד שתתרגל.

אחרי הכרות עם כמה מגמגמים - אני חושב שסטטיסטית הם יותר חכמים.

לא נראה לי שזה יגרום לי לקטלג אותם.

(יש לי תאוריה שזה נובע מזה שהמחשבות רצות הרבה יותר מהר מהגוף הפיזיולוגי)

הם יותר שותקים= הם יותר חכמים

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.