האם הייתם מסוגלים לצאת עם מגמגם/ת?ותן טל

ואני כמובן לא מתכוון מסוגלים במובן הטכני, וגם לא במובן של האם הייתם "מסכימים" לצאת עם מגמגם - אני מתכוון "מסוגלים" - במובן של: האם, אם הייתם יוצאים עם מגמגם/ת - הייתם מצליחים להתייחס אליו/ה רגיל, לא מנסים להשלים לה משפטים במהירות (זה אחד הדברים היותר מעליבים לפי מה שהבנתי), ולא מראים טיפה של חוסר סבלנות?

 

האם הייתם מצליחים להתעלם ברמה כלשהיא מהקושי ולא להכניס אותו לתוך האישיות שלה - כלומר,, לא לראות בו חלק מהאישיות, אלא רק פגם מוטורי (אני מתכוון - יש שכאלה שמדברים עם ממגמגם, ולמרות שהם לא מודים בזה, הוא נתפס אצלם בחור פחות חכם, פחות מוצלח - למרות שכל הבעיה שלו היא רק מוטורית).

 

האם הייתם מצליחים "לשרוד" פגישה של שעה וחצי-שעתיים, עם מגמגם/ת - כשבתכל'ס בפועל זה כאילו הייתה פגישה של חצי שעה-40 דקות, בגלל האיטיות...?

 

והכי חשוב - האם הייתם רואים את עצמכם מסוגלים כלהתחתן עם מגמגם - בידיעה שזה ישפיע ברמה כזאת או אחרת בחיי הנישואין...

 

בגלל שברור לי שיש רמות שונות של גימגום - אז נלך על האמצע לשאלה הזאת - אם הגימגום הקל הוא 1, והכי קשה הוא 10 - אז בשאלה כאן אני שואל על גימגום רמה 5...

 

קדימה...

זהירות-שרשור נפיץ.שאלת ברור
הזהרו בתגובותיכם...
אני מאמין שיש כאן כמה אנשים שמגמגמיםנפשי תערוג

ושרשור כזה יכול לגרום להם לאי נוחות מסויימת.

 

רק אגיד שאני מכיר כמה חבר'ה מגמגים שהתחתנו

כך שבוודאי אין זה משהו שיעצור כליל

יש כאלה שזה יותר ופחות יפריע להם

אבל זה כך בכל דבר ועניי

 

דרך אגב אצל רובם הגמגום ירד משמעותית אחרי החתונה

 

הבהרה: אני ממש אוהב מגמגמים ומקבל אותם לגמרי!ותן טל

ודווקא בגלל זה חשוב לי לשאול את השאלה, מתוך היכרותי מגמגמים מקרוב, ועקב כך חשש שמא יהיה להם קשה למצוא בן זוג. אז ברור שפה זה לא מדד לכלום, אבל עדיין הייתי רוצה לשמוע נקודות שלא חשבתי עליהם בנושא, זוויות ראייה חדשות, ועובדות/סיפורים שאנשים יספרו כאן (אולי) שיוסיף לי, ואולי גם לאחרים, בנושא...

 

אין לי שום עניין שהשרשור יפגע במגמגמים - ברגע שכל אחד יכתוב רק את דעתו לגבי מה ש-ה-ו-א היה עושה, בלי ח"ו להוסיף דברי בלע לכאן או לכאן - אני לא סבור שזה בעיה להגיב ולהעלות שרשור כזה...וכמובן, נכון - צריך להיות זהיר כשעונים.

 

אבל ניתן לענות. לא לפחד לענות. מגמגם שגולש פה ושאולי נפגע חלילה - מוזמן לפנות אליי באישי ואדבר איתו...

אני מגמגםחקל
עבר עריכה על ידי חקל בתאריך י"ז בכסלו תשע"ד 22:33
צריך להבין כמה דברים.
א. יש המון רמות בגמגום, יותר 'מ1 עד 10'
החל מהפרעה אסטטית בדיבור עם שטף רגיל לחלוטין, ועד לקושי ממשי לתקשר עם הסביבה
הגמגום הוא מאוד אינדיוידואלי, וקשור לאדם עצמו.
ב. אצל רוב המגמגמים הוא יורד דרסטית כשהם מדברים עם מישהו שמקשיב להם באמת ונותן להם את המקום שלהם,(עיין ערך 'אישה') למרות שסתם ככה עם הסביבה הם מגמגמים בצורה רצינית. ובאמת מנסיוני האישי
אני מדבר כמעט שוטף עם אנשים קרובים לליבי.
ג. עד היום לא מצאו, פגם גופני או מוטורי אצל מגמגמים, והחוקרים משערים שגמגום נובע או ממשקעים רגשיים פסיכומנטליים, או מבעיות בחיוות המוח ובשליחת פקודות לאיברי הדיבור, ידוע לי גם על נסיון של טיפול בגלים אלקטרומגנטיים לאונה השמלית של המוח.
ד. לעניין של דייטים, תראו, בסוף צריך להגיע לחתונה, והבחורה צריכה לשאול את עצמה עד כמה היא מוכנה לחיות עם זה, שוב, כל מקרה לגופו כמו שראינו לעיל בסעיף א'
הכי חשוב שהבחורה תמתין ותיראה את הצדדים הרבים של אישיותו, ותיתן לו הרגשה שהיא באמת מקשיבה ומתעניינת, והכי חשוב שתראה לו שהיא מאמינה וסומכת עליו, והיא מקבלת אותו איך שהוא, זה מאוד יכול לעזור, כי אז זה אהבה שאינה תלויה בדבר, ואז היא תיראה שהגמגום פוחת ואף נעלם, מנסיון.
ה. חשוב לציין שבסטטיסטיקה יש יותר בנים מגמגמים מבנות, אחוז מהגברים מגמגמים.
סליחה על האריכות, אבל ראיתי חשיבות גדולה לכתוב את זה, ואני באמת לא נפגע, הלוואי שזה היה הבעיה היחידה שלי.
^ מוסיפהעדידפ

שלרוב אישה טובה ומכילה מקלה מאד על תופעת הגימגום

מכירה אישית מישהו שהגמגום שלו לפני הנישואין היה נניח 9 והיום- כמעט ואין בכלל

אולי רק בזמן התרגשות הוא עד 1-2

טוב , זה ארוך אז למי שיש סבלנות...שיר ידידת

השבוע היה לי בוחן על תקשורת של אחות עם המטופל והנה קטע שממש קשור:

 

תקשורת שאינה מילולית מסתמכת על מידע שאינו מכיל מילים מדוברות או כתובות. תקשורת זו כוללת מידע המושג מחמשת החושים. משערים שכ- 7% של מובנים מועברים על ידי מילים, 38%  מועברים על ידי רמזים פרא-מילולים כגון קול ו55%  מועברים על ידי רמזים גופניים. לעיתים תקשורת לא מילולית יכולה להעביר מובנים שאליהם התכוון הדובר בצורה יותר מדויקת מאשר מילים מדוברות. אנשים נוטים לומר את מה שהשומע רוצה לשמוע בעוד מסרים אמיתיים וכנים יותר מועברים דרך תקשורת שאינה מילולית.

 

טוב אז לשאלתך האם הייתי מסוגלת לצאת עם מגמגם. התשובה היא לא יודעת- ננסה ונראה. אני לא אפסול על זה. במהלך הדייט אני אראה האם יש התאמה בינינו מבחינת אידיאלים אופי וכו' כמו בכל דייט אחר. וכמו בכל דייט אחר אני גם אבחן את יכולת התקשורת בין שנינו. יכול להיות שהוא מגמגם אבל אנחנו מבינים אחד את השני, זורמים אחד עם השני וזה יתאים.

אבל יכול להיות שאני ארגיש חסרת סבלנות, שאין תקשורת טובה בינינו ואז אני אסיים את הקשר. (ויכול להיות שגם הוא יסיים את הקשר- זה שהוא מגמגם לא אומר שהוא לא יצור תבוני  שיש לו שאיפות ודרישות משלו)

 

זה לא נקראריבוזום

ארוך

האמת שחשבתי אח"כ שזה לא כזה ארוך...שיר ידידת

פשוט אף פעם לא ציטטתי מתוך מאמר בעבר בתגובות שלי...קורץ

אני אחדד בשבילך את השאלה...ותן טל

אני גם מתכוון הרבה למהלך הדייט - האם בדייט, לדעתך, תתנהגי טבעי? תתני לו לסיים לבד משפטים בלי לנסות לדחוק בו? 

 

"אין תקשורת טובה" - צריך לנטרל רגע את הקטע של הפגם המוטורי מהתקשורת - כשאת אומרת ש"יכול להיות שאין תקשורת טובה בינינו" - את מתכוונת ללא קשר לגמגום, או שלדעתך יכול להיות לגמגום חלק בהרגשתך שאין תקשורת טובה ביניכם? (וזה המקום להדגיש שכן, עם כל הצער - זה לא דבר נורא, אבל זה מציאות- דיבור ארוך יחסית עם מגמגם הוא דבר שמצריך אורך רוח, וסבלנות מיוחדת).

אומר רק...me.
שזה נקודה למחשבה..

הנושא נראלי גדול מידי בשביל תגובה..
אומר רקקרב יום

שגמגום הוא הפיך! ולא הייתי פוסלת גם לי מתפלק לפעמים

בדיחה...me.
בחסות הרב יצחק פנגר..
אמא ובן מגמגם היו גרים בקומה חמישים (בלי מעלית) וחזרו מהקניות עם האוטו.. התחילו לעלות למעלה..
והילד אומר לאמא: אי..אי..אי.אי..מא"
אמא:"מה חמוד?"
ילד:"אי..אי..אי..ממ..אא.."
אמא:מה? כבר מתחיחה לכעוס..
בקומה 50 אחרי שהגיעו למעלה אומר הילד:"אי..אי..אימא. שש..ששכחנו...א..אא. את..המפתחות באוטו"

ירדו למטה..
אומר הילד לאמא:"אי.אי.איי..."
אמא:"מה חמוד?"
והילד עונה לה:" אי..אי..אי..."
ועכשיו האמא ממש חסרת סבלנות..
מהה??
הגיעו למטה לאטוטו.. ואומר הילד לאמא:"אי..אי..איי.. אפשר לצחוק איתך?"
תכלס, כן..ברנדי
גם אם אני מדברת בצורה רהוטה, אני אף פעם לא מצפה לתשובה ב'שלוף' ומבחינתי כשהשיחות חשובות זה בסדר להמתין...וגם הרבה
כן. לגמרי כן.מרב.

א, דוד שלי מגמגם קל. וזה תענוג לדבר איתו. הוא חכם, עמוק, הרבה ניסיון חיים. אז מה שהוא לפעמים נתקע? שיתקע! שינשום וימשיך... 

ב, יש בחורה אחת בישוב אצלי עם שיתוק מוחין אם אני לא טועה, וגמגום ברמה של 10 פה.. ממש. "שלום" היא לא מצליחה להגיד.. ואני ממש נהנית לפגוש אותה ולדבר איתה היא מגניבה בטירוף!! עשתה שירות, עכשיו לומדת תאטרון!!!!!!!ף

 

אז כן,

ישלי סבלנות לגמגום. לגמרי.

ומלא פעמים המגמגמים גם צוחקים על עצמם בזה.

פגשתי כבר די הרבה אנשים שנתקעו, והיה להם מן משפט מובנה של תקיעות כזה, שהם כאלו התאמנו עליו כדי שהוא לא יתקע, של "מה לעשות? אני מגמגם.."

וזה הופך את הכל ליותר פשוט וכיף ונחמד

מכירה כמה בחורים מדהימיםבלי מקוריות

שמגמגמים. זה רק ההלם הראשוני שאתה לא מצפה, ואז לדעתי לא מפריעה. קצת סבלנות לפעמים ומה זה משנה?

העיקר הבן אדם עצמו. 

 

(פתאום עולה לי שבחור כזה מן הסתם יהיה יותר סבלן מבחור ממוצע אחר. דווקא תכונה טובה!)

האמת..וזכני לגדל
מודה שיצאתי עם מגמגם וזה הפריע לי,אז הפסקתי את הקשר..במבט לאחור אני מבינה שזה היה טיפשי מיצידי.מי אני שאחליט על דבר כזה?! ברור שזה שוק ראשוני אבל ברגע שמכירים זה ממש לא מורגש.(וגם שמתי לב באופן מוזר שמאז שהפסקתי את הקשר, נתקעו לי המילים,וחשבתי לעצמי שאולי זה עונש..קרה לי גם עם צולע,שבוע אחרי נקעתי את הקרסול..).רק שלא יצא לי שם של אחת ששוללת...התבגרתי מאז ב"ה
כן.בעזרת ה'!!

אם הוא בחור זהב וזה הדבר היחיד אז ברור...

בתור מגמגםran liron
הדבר שהכי מפריע לי בחיים והייתי נותן הכול שזה ייעלם זה הגמגום!!!
אתם לא מביניןם עד כמה זה קשה כל הזמן לשתוק...כל הזמן לפלוט מילה או שניים כי ככה הסיכוי שתגמגם קטן בהרבה.....
אתם התייחסתם רק לסיטואציות עם נשים-דייטים, מה עם חיי היום יום - בעבודה ,עם החברים, עם המשפחה.
הגמגום מלווה אותך בכל שנייה מחייך , וגם אם הבנאדם מנסה להשלים עם זה- בנינו זה בלתי אפשרי!!
אני רציתי לעשות הרבה דברים בחיים שיכולתי לעשות אותם אילולא הגמגום שתמיד מחכה לי בפינה!!!
הכי קל לבוא ולהגיד משפטים כמו: "עד שלא תקבל את עצמך....לא יקבלו...", אבל זה לא באמת עוזר.
שלא תבינו לא נכון - אני בנאדם שיש לו חברים, אך אין ספק שהגמגום פוגע בי קשות בהתנהלות היומיומית וזה תמיד נמצא בראש מעייני בכל שניה ובכל צעד שאני עושה וכמובן בכל הגה שאני מוציא מהפה....הכול מחושב
הם מגמגמים ויש כאלו*חזרזיר*

שמלאים, ויש שכולים, ויש עם אסטמה ויש עם אפילפסיה ויש כאלו שמתקשים בלימודים וכ'ו.
עם הכלה וסובלנות אפשר לבנות הכל!
אני לא יכולה לדעת מה אני אעשה.
אבל זה דבר שנבנה.
המורה שלי סיפרה לנו שהיא התחתנה עם אדם שגמגם. היא כ"כ אוהבת אותו שזה כבר לא מפריעה לה, היא לא שמה לב לזה.

 

אגב, גמגום, כמו יופי, זה דבר שלרוב בא והולך.
 

תגובה קצת שונה..מילכה

אני משוטטת לפעמים כאן בפורום וקוראת שרשורים ומשהו קצת מפריע לי.. תמיד כשעולה שרשור של "האם הייתם מוכנים לצאת עם.." כולם עונים בהתלהבות "כן!" והופכים כל "חיסרון" למעלה, ואני תוהה לעצמי אם ה"כנים" המתלהבים האלה היו נשארים אם היתה הצעה כזאת בפועל..

 

הייתם יוצאים עם בחור שעשה שרות לאומי בגן ילדים? כן- זה אפילו מעלה!!

מעניין שכולם פה בפורום היו יוצאים עם מי שלא עשה צבא / עם ספרדי / אשכנזי/ אתיופי/ צולע/ מישהו יותר נמוך..

 

כמובן שבאידיאל עלינו לקבל כל אחד וכל הכבוד למי שמוכן להתחתן עם מישהו שיש לו איזושהי "בעיה" חיצונית כזו..

אבל במציאות- נישואין זה לא רק הגשמת אידיאלים של לקבל כל אחד וכו', זה הבנאדם שהולך להיות הכי קרוב אליך בעולם, ממש חלק ממך, אתה אמור לגור איתו, לאהוב אותו ושלא תהיה לך שום דחייה ממנו חלילה!! (אני נשואה..)

אני כן חושבת שיש דברים שכדאי לנסות ולפגוש כמו מראה חיצוני, אבל יש גם דברים שבהחלט יכולים להפריע.. ואפשר להודות בזה ולא להגיד דברים שאני בספק עד כמה עומדים בהם במציאות.

 

ולגבי הגמגום- אם זה גמגום רציני (אני לא מדברת על גמגום קל אלא גמגום שממש מפריע בתפקוד) זה בהחלט היה מפריע לי, וזה לא סותר את העובדה שיש מגמגמים מדהימים!! יש להבדיל  גם נכים יקרים ומדהימים שיש מה ללמוד מהם כ"כ הרבה, ובכל זאת לא כל אחד היה מסכים להצעה כזאת. אולי זה עצוב שכך העולם מתנהל.. אבל בנסיבות הקיימות בעיני זה לגיטימי.

 

מילכה,מרב.

אני, אישית, ומאמינה שגם כולם פה,

עונה כן רק על מה שכן.

[לדוגמא שאת הבאת- לא, לא הייתי יוצאת עם בחור שעשה ש"ל בגן ילדים. כן, כן הייתי יוצאת עם מגמגם או עם נכה (שפה תלוי מה רמת הנכות, כמובן. כי לא בקטעים שלי לצאת עם מישו כמעט סיעודי..)]

אם אני מוכנה לצאת איתו- כנראה שזה לא דוחה אותי, וזה לא ברמה של הגשמת אידיאל של קבלת השונה.

זה באידיאל והבנה שגמגום זה כולה פגם קטן, בדיוק כמו שיש אנשים עם דיסלקציה, אנשים היפראקטיביים, אנשים עם משקפיים במספר 15.

Who cares?

הוא מושלם, גם אם קשה לו לדבר. אז הוא יבין אותי כשאני לא אמצא את המילה להגיד באותו רגע. פרפקט

גברים אף פעם לא יבינו אם לא תמצאי את המילה הנכונה!יוני
מרב.

הוא לא יבין את מה שניסיתי להגיד. הוא יבין את זה שנתקעתי וזה קורה לי מלאא.

[ואז מתחילים להסביר "כן, אני טובה בהבעה בכתב, לא בע"פ. בגלל זה ירדה לי נקודה בבע"פ באנגלית.. לא, אני לא רוצה דף ועט, אני אסתדר.. נמשיך לדבר.. זה יצא מתישו..." ]

רק רציתי לספר לךכוכבי בוקראחרונה

שבעבודה שלי נתקלתי במישהי מגמגמת, שהיא בעמדת  ניהול בכירה, מעבירה מצגות, מנהלת צוות גדול והכל- ככה, מגמגמת.

 

אני בטוחה שזה ניסיון קשה מאוד, אבל אפשר להתרומם ממנו. לגמרי.

כן, בלי שום בעיהמשהו בעולם הזה
חברה טובה מאוד שלי מגמגמת, ופשוט צריך טיפונת סבלנות..
מתרגלים מהר (:
עם מגמגמים אפשר להתכתב....משה
אתה רומז לערוץ? רוצה עוד "זוג פורום"?... ותן טל
חח ט!הר
קשה לי עם ' המסוגלים'אבי אחד
כאילו זה דבר כ"כ נורא..
יצאתי.. ובכלל לא הפריע לימייכ
אולי כי זה היה בקטנה.. אולי כי הוא היה נחמד וערכי..

אדם זה עיסקת חבילה: עם מעלות וחסרונות
היה לי חברותאמטבחון

עם בו אדם שלפי הדירוג שלך הגמגום שלו הוא רמה 8-9.

 אנחנו חברים טובים (מגיל 0 בערך)- ואולי לכן זה לא הפריע לי.

לפחות הוא, יתכן שגם מגמגמים אחרים ישמחו שתשלים להם משפט.

להיפך אם תחכה עד שהוא יגמור הוא ירגיש חוסר נוחות.

אם אני לא מנסה להשלים אותו הוא עלול לגמור משפט באמצע

בהנחה שהבנתי מה הוא רוצה להגיד - כי פשוט אין לו כח להתאמץ כל כך הרבה על כל משפט.

 

לגבי עצם השאלה נראה לי שבהתחלה אולי יהיה קשה,

אבל אם נכנסים לקשר כזה צריך לדעת מראש, לדעתי,

שאתה מתכוון לקחת לפחות 3 פגישות שבהם אתה לא מסיים את הקשר עד שתתרגל.

 

אחרי הכרות עם כמה מגמגמים - אני חושב שסטטיסטית הם יותר חכמים.

לא נראה לי שזה יגרום לי לקטלג אותם.

(יש לי תאוריה שזה נובע מזה שהמחשבות רצות הרבה יותר מהר מהגוף הפיזיולוגי)

או שבאמת סייג לחכמה- שתיקהשיר ידידת

הם יותר שותקים= הם יותר חכמים צוחק

ישנה טענה מחקריתran liron
שמשום שהאונה השמאלית יותר גדולה , מגמגמים הם אנשים אינטלגנטים, חלק מהחוקרים סבורים שזה בגלל דברים אחרים.....
בשורה התחתונה רוב החוקרים מסכימים שמגמגמים יש להם יותר זיכרון והם בדכ אנטלגנטים.
אני בתור מגמגמם ביררתי וחקרתיי על העניין הזה בגלל שזה ככ מפריע לי.
חשוב לי להדגיש שחוץ מגמגום אנחנו אנשים נורמלים לחלוטין- כמו כל אחד ואחת ממכם!!!
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלתאחרונה
חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומעאחרונה

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אתם לא מדברים על אותו דברנוגע, לא נוגע
הוא מדבר על גדרי צניעות הלכתיים ואתה על מחוייבות זוגית, שבוודאי שהיא חלק מהמוסר הטבעי גם לגויים. "ודבק באשתו"- ולא באשת חבירו.

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.


(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבול
הקיצוניות בין התגובות כאן מעניינתנוגע, לא נוגע

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..


מה הקשר? לא.נעמי28
🙂👍זמירות
לאנפשי תערוגאחרונה

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי


אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה


ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

אולי יעניין אותך