למיטב ידיעתי, בסקירה פשוט ב99% יגלו אותו (אין 100)

לדעתי כדאי לעשות- זה שווה!

הידיעה והשקט! חשובים!

מאוד!

הלחץ לקראת הסקירה ותוך כדי - לא תורמים לי לשקט הנפשי.

וחוץ מזה, מבחינתי זה טרטור - הנסיעה לסקירה, ההמתנה בתור, משך הסקירה עצמה... ואני גם לא אוהבת את זה - את השכיבה על הגב במשך הרבה זמן, את החומר המגעיל ששמים כדי שהמתמר יעבוד טוב...

בקיצור, מבחינתי, אם זה לא נצרך מבחינה רפואית - אני מעדיפה לוותר.

כנראה שבגלל שזה כבר לא הראשון את שקטה ורגועה!

אז המשיכי כך!

נניח בלב וכו'. וגם יש דברים שעליהם כן מפילים. נניח אנצפלוס וכו', ח"ו. השאלה היא מה עשית קודם... לדעתי מבחינה רפואית זה נצרך מאוד.

אלא הרבה מומים אחרים.

וכן- יש מומים שגילוי מוקדם יכול להיות מטופל..

אפילו דרך הרחם ממש.

החלטות טובות ובשורות טובות

זה לא תפקידה.. אבל ניתן לעלות על הדברים מהסוג הזה , מומחה יכול....

לראות מומים, פערים...

יש כל מיני סימנים שיכולים להעיד או לעורר חשש..

למשל מומים בלב, וכו'.

במידה ומוצאים שני ממצאים המעידים על שינוי באנטומיה של העובר

ייתכן שמדובר על בעיה כרומוזומלית 

ולא אמרתי שזה רק מה שהסקירה מאבחנת. אלא התייחסתי למה שהכותבת כתבה.

כל עובר עם תסמונת חלילההההההההה

יש לו בעיה בלב/מום???.

תסמונת דאון

אבל לא כל עובר שמוצאים לו בעיה בלב בהכרח חולה בתסמונת ל"ע.

שימי לב להבדל

ומצאתי סימוך בויקיפדה:

בקרב הלוקים בתסמונת ישנה סכנה למוות בגיל צעיר, בעיקר בילדות המוקדמת, כי ללוקים בתסמונת יש חור במחיצת הלב המקשר את שני חדרי הלב ומוריד מיעילות עבודת הלב.

שלא כל מי שיש לו מום בלב- יש לו תסמונת

אבל מי שיש לו תסמונת- יש לו מום בלב..

בשורות טובות יקרה..

את אומרת חד משמעי שכל מי שהוא חלילה עם תסמונת מוצאים מום  בלב?

הייתה לי אחות עם תסמונת דאון. ב"ה לא היו לה בעיות בלב. (היא נפטרה בגיל חצי שנה מחיידק אלים).

לשמוע על גישות אחרות בנושא.

אני ממש ממש חיכיתי לסקירה (לא ראיתי אותו מהאלטרסאונד של שבוע 7/8)

נהניתי מכל שניה 

הצטערתי שנגמר

ומצטערת עוד יותר שאין עוד סקירה באופק שאפשר לצפות בו הרבה זמן ולא רק כמה דקות של אולטרסאונד.

אולי שזה בגלל הריון ראשון

אצלי זה לא רק בגלל שזה לא היריון ראשון. למשל - את האולטרסאונד הראשון עשיתי בשבוע 12, ואז כבר רואים ממש תינוק (ואותו דווקא כן היה חשוב לי לעשות, כי אני אחרי הפלה בשבוע 10, ורציתי לראות שהפעם הכול בסדר).

ואני גם באופן כללי לא חסידה של רופאים ובדיקות.

וגם לאחרונה שמענו גישה שטוענת שלא צריך יותר מאולטרסאונד אחד במהלך כל ההיריון, וגם עליו אפשר לוותר.

באופן אישי אני די חלשה בהיריונות, וכל נסיעה מחלישה אותי מאוד, אז אני מעדיפה כמה שפחות לנסוע לבדיקות ולרופא. (גם עדיין לא מצאתי רופאה כלבבי, מה לעשות).

שידעו שיש מום וידעו מייד לנתח לאחר הלידה.

מישהי היתה בהריון עם תאומים,

גילו שיש בעיה בעורק של הלב, שעובר מעובר אחד לשני

כך שבעצם העובר שאליו עבר הדם, קיבל דם לא מחומצן ונפגע אנושות

והעובר השני גם הוא היה על סף קריסת מערכות כי כל הדם שלו נלקח

אז עשו ניתוח דרך הרחם (בלייזר) לסגור את החור

העובר הראשון אמנם נפגע וברור שלא יצליח לחיות מחוץ לרחם

אבל הצליחו להציל את העובר השני, בעז"ה לחיים טובים.

ויש לי עוד כמה סיפורים כאלו,

אבל אני אחסוך מכם. פשוט תעשו בדיקות.

ועוד כמה דברים

עדיף לדעת מראש ולטפל מייד בלידה. לפעמים צריך שיכינו כבר רופא ואינקובטור וכו'.

לפעמים אם צריך ניתוח כלשהו או שיש איזה בעייות במערכת העיכול וכו' אז עדיף אולי לא להניק מייד בלידה למשל.

הכניסו לה לרחם בניתוח תוך רחמי בלון קטן שתפס את מקום הסרעפת כדי שבלידה ברגע היצירה לא ימחצו לתינוקת הראות

זה נס גדול שתדעו חברות!

אני מכירה סיפור של דוקטור רוני נלינגר מבני ברק, נכנסתי אליו לעשות אצלו סקירת מערכות והוא אמר לי את רואה את הילד שיצא עכשיו? הוא נולד ללא כבד, והטיסו את האמא בהריון לחו"ל למקום מיוחד שם ילדו אותה והשתילו לו כבד

היום רוב הרבנים נותנים הוראה לעשות בדיוקת מצילות חיים!!!

אנסח מחדש את השאלה:

מה אחוזי הגילוי של מומים שאפשר לטפל בהם?

ועוד שאלה -

האם אפשר לעשות את הסקירה המאוחרת גם אחרי השבועות שכתובים בהמלצות?

סוף ההריון. וכך התינוק קיבל מיד טיפול והשגחה. אני לא ודעת מתי היו עולים על זה שמשהו לא בסדר אחרי הלידה. יכול להיות שזה היה בשלב שכבר היה נגרם נזק בלתי הפיך..

ובנוסף לכך, מומים בלב בד"כ מוודאים באקו לב עובר ולא מספיקה סקירת המערכות

אלא א"כ מדובר במום מאוד בולט.

הסבירות לתסמונת דאון עולה רק מעל גיל 35 , מתחת לזה זה די נדיר ואין טעם 

להעסיק את עצמיך בפחדים מתסמונת דאון.

ואני כן ממליצה לעשות סקירת מערכות , כי כפי שכתבו פה זה ממש יכול להציל את חייו ,

אם מטפלים מיד כשהוא נולד. 

(גם נשואה לאחד כזה )

לא יודעת להגיד לך אחוזים,

כדאי לעשות בזמן כי זה שלב שבו העובר בגודל שקל לסקור את כל האיברים שלו, ככל שהוא גדול יותר זה מסובך יותר.

ובגלל שידעו על זה מהסקירה האמא הלכה ללדת בבי"ח שמתמחה בזה. ובחדר לידה חיכה רופא ילדים וישר יכלו לטפל בו והוא עבר ניתוח.

אם לא היו יודעים על זה היה לוקח הרבה יותר זמן לגלות את זה ויכול היה להיות מאוחר מידי חס וחלילה.

גם אצלנו התגלה מום כזה בסקירה. זה לא כ"כ נדיר. הרופא הסביר בשלווה ובנחת שלרוב הבעיה נפתרת בעצמה, ושנצטרך רק לעקוב אחרי הלידה. עקבנו ברוגע ב"ה החור נסתם.

את כל הבדיקות עושים באולטרסאונד עם אמא שמשתפת פעולה ולא על תינוק בן יומו שלא מבין מה רוצים ממנו,

בהריון יש שהות להתייעץ ולבקש חוות דעת שנייה, להחליט איפה רוצים ללדת ולדבר עם מנתח מראש.

אחרי הלידה אם זה מצב חירום אז מי שיהיה תורן ינתח, באיזה בית חולים שהיולדת נמצאת ואולי היא הייתה בוחרת בבית חולים אחר אם הייתה יודעת שיהיה צורך בניתוח מיד אחרי הלידה, בד"כ לא יעבירו תינוק בן יומו בין בתי חולים כשהוא במצב כזה.

ושוב, אני לא אפרט כי לא קיבלתי רשות אבל מכירה מקרים אישית שבהם הטיפול משמעותית היה טוב ויעיל יותר בגלל שהיה זיהוי של הבעיה עוד בהריון.

ברור שבוחנים גם בסקירה וגם אחרי הלידה מה סוג החור וכמה הוא חמור ודחוף וכו'

לא מנתחים אף אחד סתם.

כנראה שזה היה סכנת חיים.

יש מומים שחייבים לטפל בהם מיד אחרי הלידה- כי אחרת יהיה להם נזק לטווח ארוך.

גם הרופאים יודעים שכדאי לחכות עם ניתוחים עם יילודים..

כשיש ממש חור בלב- שיכול לגרום להרעלת דם- הכי טוב לגלות מוקדם ולטפל מיד אחרי הלידה ולא כשיש כבר נזקים (איך מגלים ל"ע דבר כזה לא בסקירת מערכות? הרי לא עושים א"ס לתינוק בלי סיבה..)

ידעת מראש ויכולת לבחור

ולעומת זאת בת דודה שלי נולדה עם הטטרולוגיה של פאלו.

אם את לא יודעת מה זה, מדובר בתסמונת שבה חוץ מ2 דברים בלב (נדמה לי אין הפרדה של החדרים או משהו כזה)

גם חסר העורק הראשי- אבי העורקים

והיא, בכל מקום אחר, היתה יכולה למות. 

אז יש מומי לב שאפשר לחכות איתם, ויש מומי לב שלפעמים יכולים כן להרוג, או לפגוע אנושות

בגיל קטן עד נגיד גיל חצי שנה לפחות, יש הרבה ציוד, והם לא צפויים. צרכים שעברו לבגדים. מזגן קר או רוח שמצריך שמיכה או בגד חם וכו. סינר הנקה, מוצצים, וכו.

אז יש לי תיק עגלה בעיקר לנסיעות אבל לא רק.

קניתי באליאקספרס. יש מצוינים ויפים. במחירים טובים.

לגיל גדול יותר בד"כ משהו קטן יותר לבקבוק, טיטול, מגבונים.

בסל בד"כ פחות נוח או בסל בתיק כמו של גן.  

מחירו פחות מ150 ש"ח והוא מצוין ממש מרוצה. מכיל המון משתמשת בו תמיד ביציאות.. לא חושבת שיש עניין לרכוש בסכום כזה חוץ מזה שזה מותג ..

לא אוהבת לשים מתחת לעגלה זה תמיד מתפזר..

אשמח להמלצה לתיק מעלי

בילד הקודם קניתי מסין והתיק נקרע מהר

אז אם יש המלצה למשהו מנוסה זה יהיה טוב

תיק חיתולים סובובה מוצק, אופנתי, עמיד למים, תיק חיתולים מרובה תפקודים לשינוי חיתולים לתינוק, תיק גדול ומסוגנן - AliExpress 1501

לק"י

אבל אני בדרך כלל שמה דברים בסל או בתיק גב שלי.

הוא לא עלה 500 ולא קרוב לזה.

והוא לא נוח- יש לו תא אחד גדול ו-2 תאים של בקבוקים.

אלא כי יש בו ארוז כל מה שצריך ליציאה עם תינוק.

בשנה הראשונה כל יציאה מהבית לא משנה לכמה זמן צריך מלא דברים,

אין לדעת מתי ילכלך בגד/יאכל וכו.

ואז זה טוב שלתיק יש גם כתפיות, או שזורקת אותו באוטו.

זה מקצר לי מאד את זמן היציאה מהבית

וגם לא יוצאת להרבה זמן הרבה פעמים. ליציאות קצרות לא לוקחת כמעט כלום/ כלום. ואם נוסעת עם עוד ילדים, בלאו הכי צריכה לארוז עוד דברים גם להם.

ואז גם לא חייבים דוקא תיק של עגלות. אפשר כל תיק נוח.

יותר נוח לי כי זה לא ענק כמו תיק ולא מוסיף הרבה משקל לעגלה.

היה לי תיק והוא הכביד.

החיסרון הוא שאי אפשר לשים על הגב אם צריך

ארגונית לעגלה אולימולי רוזי שחור – Olimoli Rosy - Olimoli - מוצרים משלימים לעגלה ולטיולון

ב-30 שח

בודאי לא שווה להשקיע מאות שקלים על תיק

אבל תיק לעגלה זה מוצר נצרך וחשוב

תיקי ארגון לעגלת תינוק עם נפח גדול, תיק תלוי לנסיעות, מחזיק בקבוקים, תיקי חיתולים לעגלת תינוק, אביזרים לעגלה - AliExpress 1501

בגילאים קטנים ממליצה על תיק שתאהבי, כי הוא נהפך לתיק שלך 😅

וגם ממליצה שיהיו ידיות שאפשר לשים על הגב, משדרג.

מעליאקספרס יש ליונה המלצות באתר שלה. אני סומכת עליה.

זה ממש יעיל ושמיש ודוקא לא משו מיותר בכלל

מה שכן הייתי מחפשת משהו זול יותר ולא משקיעה 500 שח כי זה נראה לי מוגזם 

אבל הוא כבר קרוע 

אני באמת צריכה חדש

ראיתי בבזאר שטראוס באזור 200 ש"ח

תיקים טובים וגדולים ומחולקים ועם תא שמר קור וכו ב80 שח פלוס מינוס.

גם בארץ יש לטוויגי תיק טוב בפחות מ200 שח.

התיקים היקרים זה מותג ועיצוב, אין שום סיבה אחרת.

ממליצה שכן תאהבי אותו כי את תסתובבי איתו הרבה,

ותיק עם כתפיות. שיהיה נח לגב.

לי בד"כ חזר אחרי 6 שבועות ללא כתמים לפני. פעמיים נקלטתי לפני

ואחרי שבועיים מהביוץ- שלושה מההפסקה קיבלתי מחזור.

לקח לי 7 חודשים להכנס להריון אבל עדיין הנקתי אז יכול להיות שזה קשור

שאלה ממש אקטואלית בשבילי😅

הפסקתי סרזט לפני שלושה חודשים אני חושבת, יחד עם הנקה, מאז לא היו לי דימומים וכתמים וחיכיתי שיחזור המחזור

מפה לשם נקלטתי ומחכה לתינוק מתוק🙂

פעמיים ביום מתלבטת אם כדאי להפסיק בשביל למנוע כתמים ועיכובים..

תודה לכן

נשמע שקלאסי זה בערך 5, 6 שבועות...

לפני כמה שנים קניתי באמזון פליימוביל, כשהיה משלוח חינם.

בפער של לפעמים 100 שקל!!!

ויש אתר פלייבמייל. גם יחסית זול

https://www.play-bamail.co.il/?srsltid=AfmBOopUmL62ng-mISKjcwyjbKcX8JLJZASmIMXxVfjRols1ECbUG5dQ

בזמנו עשיתי הזמנה די גדולה. רק אחרי שקבלתי את המשלוח והכל היה לשביעות רצוני הם בקשו שאשלם

הרבה מאד זמן וכשיש תקלות הם לא לוקחים אחריות מניסיוני...אני לא הייתי מרוצה בכלל ..

מצד שני המחירים שם באמת שווים אז לא יודעת מה להגיד 

וזה נראה כאילו מוכרים שם פליימוביל לא מקורי. לא? 

אבל הרוב מקורי. יש גם של פיקולה סיטה שזה דמויות חרדיות/חסידיות ואולי קצת של PAWER PLNNET שזה חיקוי. אבל זה המיעוט. הרוב המוחלט פליימוביל מקורי ויחסית לחנויות אחרות ממש בזול.

כמובן שהכי זול באושר עד. בלי השוואה בכלל. רק יש פחות מבחר

קנינו משם המוווון ערכות. לדעתי איזה 20 מאז פרוץ המלחמה. אין למחירים שלהם תחרות אבל לא תמיד יש מבחר באמת. 

יודעת למה?

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

לפי התיאור של ההפרשות + תוצאות הממדים של בדיקת הדם, הביוץ מתקרב. 

גם אם יהיה בעוד יומיים - שלושה, זה זמן מצויין לנסות

בהצלחה!!!!