ט' באב תשע"ד 12:23

אולי אפשר לקבל טיפים מאמהות/דולות/מלוות בחדר לידה

איך אפשר להקל על היולדת בזמן הצירים והלידה?

איזה עיסויים אפשר לעשות, מה להביא וכו'

 

תודה!

ט' באב תשע"ד 12:37
תעשי רק מה שמבקשים ממך, וכשמבקשים לצאת מהחדר, תצאי.
אל תכפי את עצמך על אף אחד..
ט' באב תשע"ד 12:55

להחזיק את היד, לנחם, להרגיע, לעודד, לשדר אמפטיה.

נראה לי הכי כדאי לעשות תיאום ציפיות לפני כן:

האם ביתך מצפה שתהיי אקטיבית או פסיבית?

אם נראה לך שהזוג הצעיר מקבלים החלטות שגויות בחוסר ניסיונם, להציע את דעתך או שהם מעדיפים לטעות בעצמם ושלא יתערבו להם?

האם הם רוצים להודיע בעצמם על הלידה או שאת יכולה גם להודיע?

האם מתפקידך לזרז עניינים אצל הצוות הרפואי?

אם ביתך מצפה ממך שתעזרי לה עם הנשימות כדאי שתתרגלי בעצמך לפני..

 

לעשות עם עצמך עבודת הכנה נפשית שיולדת לא ממש שולטת במצבי רוח שלה ולא הכי נימוסית וגם הבעל לא תמיד על הקרקע. זה יכול להתבטא בחוסר סבלנות, חוצפה, ריחוף משמעותי וכו'. לקבל הכל באהבה וסלחנות ולא לנסות להעמיד אותם במקום בחדר לידה.

לתאם מראש האם היא מצפה ממך למשהו אחרי הלידה ומתי את משוחררת. למשל אני ציפיתי מאמא שלי שתהיה לידי כל זמן ההתאוששות תגיש לי משככי כאבים, מים וכד' מיד ביציאה מיולדות היא קילחה אותי עוד לפני העליה לאשפוז וזאת היתה הרגשה מאוד נעימה להיכנס נקייה אבל לא כל אחת תרצה.

להציב לה גבולות מראש לפי כוחך כמה את מוכנה להיות איתה ולעזור אח"כ. אחרי הכל גם את בן אדם וגם לך יש חיים..

י' באב תשע"ד 01:16

יישר כח.

 

ניכר שהשאלה עוררה אמוציות חזקות.

 

אני לא פותחת השירשור אבל לא יכולתי שלא להבחין שרוב התגובות היו על דרך השלילה (והעצבים).

ט' באב תשע"ד 14:26

מנסיון מר מהלידה האחרונה

ההורים שלי הפתיעו אותי והגיעו לח. לידה

למרות שזו לידה חמישית ולא תיכננתי שיהיו איתי

(היה ערב שבת והייתי בביה"ח בעיר אחרת והם לא רצו להישאר במתח כל השבת)

ובצירי בלחץ הם שתיהם פשוט התווכחו בינהם מה יותר טוב לי עכשיו

עד שהגעתי למצב שהייתי צריכה להגיד להם

"הלו אני יולדת פה אפשר לתת לי שקט וריכוז בבקשה"?

 

(חוויה לא נחמדה שקצת מאפילה על הלידה הכי סבירה שהיתה לי)

 

ט' באב תשע"ד 16:50

אם יש סיבה שעל אמא שלי נאסר להכנס לחדר לידה איתי, זה רק בגלל איך שתפקדה בלידה הראשונה שלי.. הגעתי למצב שבצירי לחץ הייתי צריכה לדאוג לה שתשב לפני שתתעלף. זוועה.

י' באב תשע"ד 12:21

ט' באב תשע"ד 19:49
אם כן, עצם השאלה מראה על כיוון חיובי, על רגישות. בכל אופן לי נראה שחשוב לשים את האגו בצד ולהיות קשובה לגמרי לגמרי ליולדת. גם אם היא מעיפה לך את היד למשל...
ט' באב תשע"ד 20:57

להיות רגישה- מה היא צריכה עכשיו, יתכן שבתחילת הצירים היא תצטרך סוג אחד של יחס, 

ובהמשך היא תצטרך יחס שונה.

 

מסז'ים ועיסויים במקום הכואב- לפי מה שתבקש. -צריך רגישות לשאול האם העוצמה מתאימה.

ט' באב תשע"ד 20:59

להביא חיתול בד שאפשר להרטיב כדי לקרר ולרענן את הפנים של היולדת,

להביא בקבוק של מיץ תפוחים טבעי ללא סוכר וקשית כדי שיהיה קל לתת לה זריקות מרץ תוך כדי

עיסוי- בד"כ בגב התחתון, לתת קונטרה לציר אבל לשאול מידי פעם אם זה היה נכון לה, אולי בעוצמה אחרת? אולי במקום שונה?

להזכיר לה להתפנות  מידי פעם כי שלפוחית מלאה גורמת לצירים להיות כואבים יותר ומקשים על התקדמות התינוק ואם היא עם אפידורל להזכיר לה ולעזור לה לשנות תנוחה מידי פעם.

 

שיהיה בשעה טובה לשתיכן!!

ט' באב תשע"ד 21:09

לבדוק עם היולדת לפני שמגיעים ללידה מה דעתה על פלאפונים ושיחות עם אנשים אחרים במשך הלידה.

זה יכול ממש לעצבן ולהפריע שבאמצע הלידה כל הזמן מצלצלים לשמוע מה קורה ואיך הולך בדיוק.

ט' באב תשע"ד 21:59

לא להיעלב אם היולדת "מוציאה עצבים", לתאם ציפיות עם היולדת אם יש משהו שהיא עצמה תרצה להקלה ולהרגשה טובה ואיזה יחס היא מעדיפה (יש כאלו שרק רוצות שקט).

י' באב תשע"ד 00:58
י' באב תשע"ד 02:42
חלק פיזי וחלק נפשי והם קשורים זה בזה.

אני אדבר בעיקר על הנפשי-

הכי חשוב זה לא לבא בתור 'אמא שלה'.
לבא כדי באמת להיות בשבילה.
כלה היא מלכה.
יולדת היא נסיכה שאפילו לנהל את הממלכה היא לא צריכה.
ומותר לה הכל.כי שורה עליה שכינה וכל רצון הוא קודש כדי להביא חיים לעולם.

בתור מלווה תבואי כל כולך בענווה. מתוך תחושה שאת זוכה להיות חלק מכאלו רגעים קדושים.

ולכן,
תשאירי מחוץ לחדר-
את העיסוק סביב עצמך,סביב המחשבה איך תהיי
ואיך תתנהגי..
את לא הנושא.
את תבואי רק בנכונות להקשיב איפה צריכים אותך בכל רגע נתון.
גם אם זה
מחוץ לחדר.

להיות מרגישה.
לשים לב .
לזהות איזה מקום את צריכה לתפוס- להגיש עזרה פיזית, לתת מרחק, לתת עידוד נפשי,לשתוק, לפרגן,לחבק,לתת יד, להציע לשנות תנוחה,לעשות עיסוי,לדבר עבורה עם הרופאה, לצאת מהחדר..וכו..

לא לבא עם הידע שלך.
לסמוך על ה' ולשדר לה שהיא יודעת ללדת.שיש בה את כל הכוחות. שהיא גיבורה ומסוגלת.
וברגעים שהיא מתיאשת וחשה נטולת כוחות- להזכיר לה שגם אם לה נדמה שאין כרגע כח, לקב'ה יש כח.והוא ימציא לה אותו כהרף עין.
אין מתנה יותר עמוקה מלהפוך כאב לתפילה.
כמובן,רק אם את מרגישה שזה
נכון באותו רגע.

להיות חיובית. לשדר כל הזמן שאת מאמינה בה. להרגיע. לומר לה
המון מילים טובות.
לא לבא בתור אמא מגוננת.
להשאיר את הלחץ שלך מחוץ לחדר.
אל תשדרי את הדאגה שלך.
תשדרי לה רק שהיא טובה ומסוגלת.ושיהיה טוב.

ותבואי שמחה.
זו זכות.

חושבת על הפיצית שלי שרק נולדה..להיות איתה בלידה שלה..כ'כ עמוק.

אל תפחדי. רחשי ליבך יורו לך הדרך..
י' באב תשע"ד 03:52
י' באב תשע"ד 10:22
י' באב תשע"ד 17:31
י"א באב תשע"ד 22:17

השאלה של הפותחת ממש מתאימה לי גם. בעזרת ה' גם אני אמורה ללוות את בתי ללידה,

ואני רוצה לעשות זאת בצורה הכי טובה גם מבחינת הזוגיות שלהם לא לפגוע חלילה ולדעת מתי ומה

תפקידי?!

נתת לי המון בתגובתך!

יתכן ואתן לכן תגובה איך היה מהצד שלי לאחר מעשה אם תרצו...

בנתיים אני אוספת חומר...

י"ב באב תשע"ד 09:30
י"ג באב תשע"ד 20:03

יישר כוח

י' באב תשע"ד 04:52
הלידה...

באמת כפי ששמת לב, ״דרכת״ פה בטעות על יבלת די כואבת של הרבה יולדות...

אכן אחת הטעויות הנפוצות למלוות מהמשפחה היא לשכוח ״להיות שם בשביל היולדת״ ובטעות להיות דומיננטית מדי.

זה יכול להתבטא בלהחליט בשבילה מה טוב לה עכשיו כך או אחרת, זה יכול להתבטא בלהציע שתיה או עיסוי יותר מידי (לדחוף) בלי לשים לב שהיא לא מעוניינת, זה גם יכול להתבטא בהתרגשות יתר, עד כדי כמעט״התעלפות״ כמו שכתבה פה אחת המגיבות, וכל לתפוס את המקום של היולדת...

באמת רגישות ליולדת ומה שהיא צריכה, גמישות בהתאם לרצונותיה/שגיונותיה ו״לסבול״ אותה כשהיא לא במיטבה או בשליטה זה הכי חשוב.

את יכולה להציע עיסוי, לתת יד או להרטיב את הפנים. אבל תשימי לב לתגובה שלה, היא מתכנסת בעצמה ולא מעוניינת? תניחי לה. היא שמחה ומחכה לכל חיבוק? תמשיכי עוד. תהיי רגישה.

ונשמע שלא חסר לך מזה ב״ה. אז זה רק להעלות יותר למודעות... לפעמים כצופים קצת קשה לזכור איך העניין מרגיש מבפנים...

ועוד משהו קטן, באחת הלידות שלי אמא שלי וחמותי היו. הרגשתי ממש בנוח עם אמא שלי כי הרגשתי שהיא אכן קוראת אותי ושמה לב מתי כבר אני מעדיפה לבד, ואין לי כוח להתייחס למישהו, ומתי העידוד שלה יכול לקדם אותי... אבל עם חמותי היה לי ממש קשה, במיוחד בשלב הלחיצות הרגשתי שהיא צופה בי כאילו אני סרט וכל הצניעות שלי נחשפת. אני יודעת שמן הסתם זו לא היתה כוונתה, אך זה ממש הפריע לי כשהיא התבוננה. אמא שלי למשל עמדה לצידי ולא מולי...
אז סתם עוד נקודה שאולי לא משמעותית לכולן, אבל יכול להיות שליולדת שתלווי זה כן יפריע...

בהצלחה, ובשורות טובות עם ידיים מלאות...
י"א באב תשע"ד 23:50
שחמותך תעמוד מולך? באמת זה מאוד מעצבן. פעם הבאה תגידי במפורש שאת מבקשת שהיא לא תעמוד שם. אני באמת כל פעם מסתבכת עם אמא שלי מחדש, אני לא רוצה שהיא תהיה בחדר ממש בלחיצות האחרונות והיא נפגעת כל פעם מחדש. לא נעים לי ממנה אבל אני נהית עצבנית כשהיא שם. אני תמיד קוראת לה ברגע האחרון אבל היא באה מהר. האמת כשאומרים שזהו הלידה מתחילה אז אני אומרת שאני רוצה להיות לבד והיא כל הזמן צועקת מהפתח אפשר להיכנס? לידה האחרונה האמת בהתחלה אמרתי, אמא רגע, עוד מעט, אח"כ לא עניתי והמילדת אמרה גברת תכבדי את הבת שלך היא מבקשת להיות לבד, אבל אני מרגישה רע עם זה שאני פוגעת באמא, אני רוצה בעצם הצלחה בלידה בינתים אני עוברת על כיבוד הורים. במיוחד שכל אחיותי היא איתם מהתחלה ועד הסוף. ואיך אני פתאום מסרבת? היא תמיד חוזרת ואומרת שוב לא רציתי אותה בלידה. ממש מבאס. זה ממש כואב לי כל פעם שהיא מרגישה שהיא לא מספיק טובה בשביל שאשאיר אותה בחדר בלידה. היא אומרת אני יעמוד ליד הראש, אני לא אסתכל, לא אדבר, לא אנשום אפילו, מוכנה לעשות הכל. אבל אני לא יודעת איך להסביר עצם הנוכחות מכניסה אותי ללחץ ועצבים
י"ב באב תשע"ד 00:50

אחרי הלידה אפשר להתקשר ולאחל מזל טוב לסבתא לנכד החדש. 

 

י"ב באב תשע"ד 01:23

לעניות דעתי את לא עוברת על מצוות כיבוד הורים בזה וממילא אין לך עבירה בידייך שאת צריכה לחשוש ממנה כאילו היא חלילה  מעכבת במשהו בלידה.

 

ואמא - גם אם היא לא מבינה ונפגעת, בסופו של דבר אם את אומרת דברים ברורים, היא תתמודד עם זה.

י"ב באב תשע"ד 13:41
עצוב ליאנונימי

שדווקא אמהות שגם עברו את התהליך

קשה להן לפעמים להיות קשובות לבנות שלהן

דווקא בזמן הכי חשוב להן

 

אני בלידה השלישית שהיתה בשבת לא הודעתי לאמא שלי

רק שיצאה השבת והיא לקחה את זה קשה

 

ובלידה הרביעית הודעתי לה שלא תגיע  כי היתה מצוקה עוברית

ולא רציתי את הלחץ שלה הספיק לי הלחץ של עצמי

ולא אמרתי לה שיש משהו פשוט אמרתי שאני מסתדרת ולא רוצה שאף אחד יבוא

והיא דווקא הבינה פה יותר

כמובן שאחר כך סיפרנו לה על הבעיה שנוצרה

 

{ אני חושבת שגם אמא צריכה להיזכר בעצמה יולדת ולחשוב מה היא לא אהבה ואולי לשאול מראש

זה בסדר זה נעים תגידי לי מה לעשות }

 

אני גם זוכרת שהלכתי ללדת את אחד הילדים היתה אמא שרצה אחרי הבת היולדת שלה עם בננה ומעדן

הבת בצירים והיא רוצה להאכיל אותה שיהיה לה כוח ללדת ....

הכי חשוב לידה קלה בידים מלאות

הרבה בריאות לך לולד ולאמא

 

י"ג באב תשע"ד 20:45
אני לא נותנת לעצמי להתעסק בשאלת ”נפגעה או לא נפגעה” בסיטואציה הזאת. הבריאות של היילוד ושלי, שזה ממש עניין של פיקוח נפש, הן היחידות שעומדות על המאזניים פה. חשבונות אפשר לנהל בהזדמנות אחרת. אני האנונימית שאמא שלה כמעט התעלפה. היתה לידה קשה עם צירי לחץ ארוכים שהסתיימו בואקום. אני מאמינה באמונה שלמה שאחד הדברים שתרם לזה זה הלחץ של אמא שלי, והעובדה שבנוסף אליה סבתא שלי וחמותי הזמינו את עצמן לחדר לידה בלי לשאול אם זה בכלל מתאים לי. הוגינה שלי וחוויית הלידה הםרטית שלי הפכה להיוצת תחנת אוטובוס, כי גם רופאים למיניהם נכנסו לשם בתדירות גבוהה בגלל שהיה מיעוט מי שפיר וירידות בדופק. אני נזכרת בזה ומקבלת חום. אני מבינה שכולם התחשבו בעצמם חוץ ממני. היחיד שחשב עלי היה בעלי שהלך למקום רחוק כדי לומר תהילים ופספס את הלידה. בלידה השניה לוויתי ע”י דולה שאימצה את הגישה ”רואה ואינה נראית”. היא היתה שם בשבילי במאה אחוז, אבל נוכחותה לא הפריעה בכלל... כל ההחלטות היו שלי במאה אחוז.
ט"ו באב תשע"ד 04:36
וזו לא היתה שאלה, והיתה לי מלווה מדהימה שידעה איך לא להיות נוכחת, או מתי להיות נוכחת.
ובלידה השלישית שגם לא היתה בארץ חמותי באה, אבל היא נשארה עם הגדולים בסוף.

אני חושבת שהיא קצת נעלבה מזה, אבל העדפתי שבעלי יבוא, ובהחלט היה לי קשה עדיין עם האנרגיות...
י"ד באב תשע"ד 20:27

איך לא אמרת לה לעוף משם?!

אין לי עצות לאמא... אמא שלי לא באה אתי כי אני מעדיפה שהיא תהיה עם הילדים בינתיים,

אני לוקחת דולה מדהימה וזו חוויה נהדרת.

כיף למי שאמא שלה בענין לתמוך בה, אבל הכל ברגישות ובטקט.

חמות?! בחיים לא נראה לי...

אולי יעניין אותך