אם מדובר במקרה השני

בתור אחת שכן שומעת שירים גם לא הכי ראויים, וכן רואה מידי פעם סרטים-

לא חושבת שאפשר לומר שפעם חשבתי שזה בסדר.

אולי פעם זה פחות הפריע לי, אז התחלתי, והיום שזה יותר מפריע לי אני משתדלת להפחית אך קשה להפסיק לגמרי.

מה שכן, אני עדיין לא חושבת שזו עילה לפסילה.

כי אף אחד מאיתנו לא מושלם, ולכל אחד יש נקודות להשתפר בו.

כל עוד יש ידיעה שזה לא בסדר ורצון לשנות - לא הייתי פוסלת.

והמיצאות מאוד משתנה מאחד לאחד.

אבל ישנה השפעה של התוכן על כל צופה ברמת הליגטימיות שלו,היתכנות רעיונותיו,הרמה הערכית שאדם מתרגל אליה,השיח,כל היחס של האדם לסביבה ולמציאות למעשה, משפיע על הצופה.

זה דבר שמשפיע על כל אחד ברמה משתנה,אבל נראה שנכון לומר שזה משפיע על כל אחד ברמה משמעותית, אפילו משמעותית מאד.

גם אם יש הפרש בנושא הצניעות כל הסכנות הללו קיימות,ויתכן שהן לא פחות מסוכנות לטווח הבינוני ורחוק,כדאי לתת את הדעת על כך

אחת הצרות הגדולות שהרבה אנשים מתקשים לעקוב אחר ההתפתחות הערכית,תודעתית והנפשית שלהם לאורך תקופות בינוניות,אפשר לשים לב לשינוי לטווח הרחוק,אבל אז קשה כביכול למי שלא מודע לסכנות הללו להצביע על מקור הבעיה בלי להכיר בה ככזאת.

בנוסף קשה לקחת כמה צעדים אחורה לאחר תקופת זמן משמעותית

הרי שונה אדם שרואה סרטים תדיר ממי שרואה פעם ב.. ,למרות שאני חושב ששני המציאויות הללו אינן טובות,כדאי לבדוק לגופו והאם אדם באמת רוצה להשתפר.הכל לפי המציאות ולפי מה שהאדם מחפש

באתי לכתוב בעיקר על המודעות,מבחינת זוגיות כדאי לבדוק יותר לעומק אני מניח שיש בזה דברים משתנים וזה תלוי במה האדם מחפש.אומנם עם מי שכן רואה סרטים,גם בתדירות נמוכה כדאי לברר מה יהיה בבית שלכם מבחינה תיאורטתית ,והאם הוא רואה את זה כלגיטמי או חולשה מסויימת שהוא מנסה לגבור עליה וכו',אלו דברים מאד שונים

לגבי מה שכתבתי,נראה שהסכנה קיימת לשני המינים

כפי שאמרת כנראה ויש הבדל ברמה של צניעות ושמירה,קחי את הכל בחשבון,גם לא באתי לומר שזו מדרגה שווה,אלא שיש סכנה גם ברבדים אחרים

בס"ד

במשפחה שלי כולנו רואים סרטים, שומעים שירים "חילוניים", ואף אחד מאיתנו לא מוטרד מהעניין.

מצנזרים כשצריך, השירים הם שירי ארץ ישראל שמה לעשות? הזמרים היו חילוניים.

לא יודעת, נראה לי שאם מישהו יפסול אותי על העניין אני אסתכל עליו ואומר שב"ה אני גם לא רוצה להתחתן איתו ולחיות איתו את חיי.

כי זה לא הסגנון שלי.

אני חושבת שזה די מוזר לשאול דבר כזה.

אדם שרואה סרטים יתחתן עם אדם שלא אכפת לו שהוא רואה סרטים,

אדם ששומע שירים חילוניים יתחתן עם אדם שזה מתאים לו,

אז בסדר, אתה לא תתחתן איתי ועוד חצי מהאנשים פה לא יתחתנו איתי וב"ה רק אחד יתחתן איתי ולא בטוח בכלל שהוא יהיה מפה.

עקרונית אני לא כל כך מבינה מה השאלה פה..

זה תלוי ברמה הרוחנית של האדם,לא הכל שחור ולבן אבל כל מעשיו של האדם מעידים עליו וצריך כושר הבחנה כדי לנתח את הדברים בצורה ישרה ולמקם אותם במקום המתאים

אני לא מביע דעה,אך יתכן שאדם כזה ברמה רוחנית שמעוניין באדם שמנותק מהמדיה המערבית והשפעותיה כמה שיותר

בחורה שרוצה בחור שיהיה רק שלה בלי יותר מידי הרהורים אסורים

כי יש מספיק גם בלי הסרטים, אז ברור שלא תרצה לצאת עם בחור שרואה סרטים!

אני חושבת שאדם שרואה סרטים זה אומר עליו הרבה ולכן אעדיף לצאת עם בחור 

שמתגבר על יצרו ונמנע לחלוטין מהזבל הזה! שאף אחד לא יכול להגיד שזה לא זבל!

"הכל סובב את האשכנזים". 

בחורה יראת שמיים שעבודת השם חשובה לה, שמצוות השם חשובות לה, שתרבות הפנאי שלה הוא להתקדמות ולרוחניות, לא תרצה לצאת עם בחור שבשעות הפנאי שלו שומע שירים חילוניים, כי היא מבינה שמוזיקה זה דבר שנכנס עמוק לתוך הנשמה, ואם חילוני כתב ושר אותו אז היא לא מעוניינת שהתכנים האלה יכנסו אליה, בטח אם המילים הם מילות אהבה שאז זה כבר ממש איסור הלכתי. וכמובן להיפך.

אם אתה מחפש בית של תורה ללא פשרות, בטח שתפסול בחורה ששומעת שירים עבריים כאידאל. אם היא שומעת מתוך הרגל ומאוד רוצה להתקדם ולהתנתק מזה אז שווה לחשוב על זה.

כל השאלה היא איפה אתה נמצא ואיזה בית אתה רוצה להקים.. בהצלחה!

בס"ד

מאמינה שכל אחד ימצא את המתאים לו גם אפ הוא ימשיך לשמוע עוד שירים מלבד חסידי וכדומה.

כנ"ל לגבי הסרטים.

עניין של אופי ומה שמתאים לך.

לודעת,

אני נשואה לבייניש ודי דוסית בעצמי. אני שומעת לועזית, מזרחית, רוק, שירת נשים.. הכל חוץ מחסידי.. הוא שומע רוק מתקדם (אין כ"כ בעברית...) בעיקר ועוד כלמיני.

והיי, אנחנו נשואים ומקיימים אורח חיים דתי לגמרי, שומר תו"מ.

אז לא, אני לא אשמיע לילד שלי שבן 3 (כש...) רוק, כמובן. אני אשתדל שירים רגועים וכמה שיותר יהודיים/ישראלים.. אבל אפשר לחשוב.. החיים שלנו כנשואים מעולים למרות השירים האלה.

אה, כן. אנחנו גם רואים סרטים. לא כל סרט, כמובן. אבל גם סרטים עם אישה עם גופיה לא עלינו. למה ברחוב הוא לא רואה אישה עם גופיה? לא יוצא לו לראות זוג מתנשק? אז עושים את אותו דבר- מפנים את הראש. גם ברחוב וגם בסרט.

כמובן, כל אחד והבחירות שלו. אבל להגיד שזה אחד השלבים בלהתחתן...? לזרוק את כל מה ששמעת, ראית, הכרת..? לא.. לא לזאת המשמעות בחתונה  

לפי מה הוא הולך בחייו , מה מנחה אותו מה קובע על אורחותיו,

איך אפשר לקחת דבר נקודתי ללא כל המכלול ולשפוט?

האדם הוא יצור מורכב חבל להתעלם מזה.

יכול להיות המון המון אפשרויות לשמיעת מוזיקה זו.

כשיצאנו, לפני הרבה הרבה שנים, אשתי שמעה "חיפושיות" (ביטלס). היא גם ראתה סרטים (לא היה אז אינטרנט, סרטים ראו בקולנוע).

והיום ? אין נשים כאלה.  באמונה. (ולא רק אני אומר).

מי שמצליח לראות את האישיות מבעד למסך החיצוניות, יכול לזכות בזהב.

זה לא שכל מי ששומעת שירים כאלו היא ראויה, אבל אם האישיות נוצצת, אל תתפס לקטנות.

עקיבא, לפני שהיה רבי עקיבא, היה כזה. חותנו הזדעדע ממנו, אבל ביתו, רחל, הצליחה לראות מבעד לחיצוניות, וזכתה. בגדול.

בהצלחה

עבודה זרה, גילוי עריות או שפיכות דמים. כנ"ל בספרים (ויש אומרים סרטים). ז"א- כך את הסיפורים הקלאסיים, הסרטים הקלאסיים (של פעם - והכל צנוע....) ואת השירים הנקיים- ואין בזה בעיה הלכתית. נקודה. אין בעיה לשמוע שיר אם הוא לגמרי נקי- אפילו אם גוי כתב ושר אותו.

עכשיו לגבי החטאים- אתה מדבר על 3 מקרים:

האחד- אדם שחוטא כי זה נוח לו (מזיד). הוא יודע שזה אסור- אבל הוא לא בקטע של לעצור את עצמו.

השני- אדם שלא ידע על חטא מעשה מסוים שהוא חטא- ולכן לא נמנע מלעשות את זה.

השלישי- אדם שהתוודה לאחרונה שאחד ממעשהו הוא חטא- אבל גם לא בקטע של לשנות את זה פתאום.

מבחינה הבנ"א- אין הבדל בין האחד שחוטא כי הוא רוצה, לבין אחד שהתוודה למעשהו שהוא חטא אל הוא "לא מרגיש" שזה בעיה, קשה לו השינויים וכו'. מבחינת האחריות של בנ"א על מעשיו- יכול להיות שהוא לא היה חוטא בדבר הזה אם הוא היה נולד בידיעה שזה אסור- אבל זה לא סותר שזה אסור. למשל: אדם שאכל חזיר כל חייו, פתאום בגיל 60 נוגע לו שזה אסור- לא משנה מה הוא יגיד לעצמו ולריבונו של עולם- כל חתיכה של בשר חזיר לפה אחרי שנודע לבעיה- זה איסור גמור. מבחינת האישיות- אדם שנוגע שמה שהוא עושה זה אסור אך לא משנה ממעשיו (אני לא מדברת על מקרים בהם האדם מתעד לשנות את מעשיו, אך כרגע קשה לו, הוא במשבר וכו'...) הוא או אומר: אני חלש. אין לי כוח לשינויים- זה גדול עלי. או שהוא אומר- עד היום זה לא הזיק לי, למה שאשנה?- זה מן ביטול כזה. כדי לתרץ לעצמו למה הוא הולך נגד....

זה לאו דווקא אם האדם רואה את זה בתור חולשה- זה אסור- וכמו כל מצוות בתורה- יש לזה סיבה. התחושה של האדם לא קובעת את האסור והמותר- התורה כן.

ואסביר: יהודי יכול להרגיש שלאכול חזיר זה לא מטמא את נפשו, הוא רגיל לזה, ככה הוא רגיל לחיות. וגם אם הוא יפסיק לאכול יכול להיות שהוא לא ירגיש את ההבדל- אז הוא יחזור לאכול חזיר. אבל אם הוא ימשיך לא לאכול- הוא יתחיל להרגיש בהבדל.... לקחתי דוגמא מאוד קיצונית רק כדי להסביר- כל חטא משפיע על הנשמה- זה עובדה. כמו שאוכל מקולקל מזיק לבריאות- כך חטא מזיק לבריאות הנשמה. זו עובדה. 

סיפרו לי לפני שבוע על רופא מומחה לסרטן, והוא יהודי שומר תורה ומצוות, עובד את ה' וירא שמיים- לכל דבר. יום אחד נזדמן לו יהודי חילוני לגמרי שהיה לו את המחלה בחלק של הגוף התחתון- בגפיים. הוא ידע שהוא חייב לנתח אותו- ומייד. לכן סידרו לו ניתוח באותו יום- שהגם זה היה נס של ממש. כשהמנתח היהודי נכנס לחדר ניתוח וניגש לחולה, הוא התחיל לעבוד... פתאום הוא ראה שהיהודי הזה לא נימול...

הוא לא ידע מה לעשות. האם למול? האם מותר לו בכלל בלי אישור של החולה? הלכתית- האם מותר לו להשאיר את החולה כשהוא לא נימול וכו'... הוא התקשר לרבו בעודו באמצע הניתוח. הרב אמר שהוא צריך לשאול את רבו, הזה העביר את זה הלאה- עד לפוסק הדור!!! כשחזר הרב אל הרופא הוא היה ממש בסוף הניתוח והזמן היה מאוד קרוב לשקיעה (שאחרי זה א"א לערוך ברית מילה) שאל אותו הרב אם אפשר להעיר את החולה וכו', א"א, זה לוקח זמן ועוד כמה שניות שקיעה- קיצר הרב אמר לו למול- והתוצאה- עליו ועל פוסק הדור. הרופא ערך ברית, אמר את הברכה, מל וסגר את הפייטינט. כשהחולה התעורר, הוא ראה את הרופא מולו- מחכה לראות האם הוא קם. מייד התנער החולה (החילוני הגמור!!!!) וביקש להניח תפילין!!! לא יאומן!!!! היהודי סיפר אח"כ לרופא שפתאום הוא מרגיש רצון לקיים מצוות ולהתחבר ליהדותו- זה ריגש את הרופא. ההוא סיפר לחולה מה קרה בחדר ניתוח, והחולה חיבק אותו וסלח והודה לו על מה שהוא עשה. היהודי לא הבין מדוע כל חייו התורה והמצוות היו מנותקים ממנו- וזה גם לא עיניין אותו- פתאום קרה משהו- הוא הצטרף למעשה לעם היהודי- והוא מרגיש שהלב נפתח לתורה ולמצוות....

מה שבאתי לומר- זה שאתה לא רואה את התוצאות של החטא (ושוב- יכול להיות שהסרטים הצנועים וכו' הם לא בגדר של חטא...) זה לא אומר שאין לחטא תוצאות שליליות על האישיות ועל הרגישות וק"ו שא"א להתיר את המעשה מלחתכילה.

זה קשה- כי לכולם קשה. נופלים- בטח. כי אנחנו לא מלאכים.... קשה עד בלתי אפשרי לסגל חיים חדשים אחרי שחיים בטעות הרבה שנים- אבל מידיעה- הרבה יותר קשה לעשות את זה בגיל40/50/60 מאשר בגילי העשרים...

אני אישית -רואה סרטים וכו', אני לא חושב שזה פוסל את האישיות- אבל זה בהחלט משנה אותה. אני משתדלת שלא, שה תהליך- לא קורה בבבוווום זבנג וניגמר!!! ממש לא. אם זה היה כך לא היתה לנו בחירה... אבל משתדלת כמה שפחות- לא שזה מתרץ את מעשיי- אבל זה עבודה עצמית וזה לא קורה ביום אחד...

בהלכה זה ידוע, ובפסיכולוגיה זה גם מאוד נפוץ- ידוע ששני דברים משפיעים על עיצוב האישיות של האדם- גנטיקה (תורשה- שזה פוטניזאיל) וחוויות שהאדם חווה בחייו. למשל: ילד גאון- אם הוא קיבל מכות בגלל גאונותו, הוא לא יממש את זה ולא יפתח את הכישרון הזה. לאומת זאת- ילדה שיודעת לשיר, אם היא תחווה חוויות חיוביות בקשר לשירה שלה (דרבון, מחמאות, רוגע, שמחה וכו'...) היא תרצה לפתח את הכישרון הזה. זה גם מתקשר ליהדות- יהודי שנולד עם רגישות לזולת- יכול להיות שאם יראה סרטים של אלימות יתר וכו'.. זה יוריד מרמת הרגישות שלו. עוד פעם- תלוי באדם עצמו.

ושוב- לפסול בחורה כי היא רואה סרטים- לדעתי הדור הזה רחוק מזה... (כמובן תלויי איזה- תחשוב לבד...) רק חשוב לבדוק איך הסרטים משפיעים על האישיות שלה, הדעות שלה, (זה מאוד חשוב- אם אתה רואה סרטים אתה יכול להבין איזה שטויות הם אומרים שם....) וכו'...

אולי תערוך דיון איתה (אם יש לך בחורה כבר שאתה יוצא איתה) על הנושא- מאוד חשוב מה ה י א אומרת על זה- וסמוך עלי- יש אלף גרסאות על הנושא הזה ולכל אחד יש את הדעה שלו על מה שהוא עושה...

ו...........

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!

רק שלפתי בשלוף, את מה שיכול להיות המקור מהתורה לבסס עליו אתה איסור לשמוע דברים כאלו...

ובכל מקרה, מצוות "והייתם קדושים" (כעת הקדשתי קצת יותר מחשבה ) - היא מצווה כללית שנועדת בדיוק למקרים שבהם לא ברור מה צריך להיות הדין, ואז הולכים לפי הכלל של האם זה יעשה אותי פחות קדוש או לא.

נראה לי די פשוט ששמיעת שירי אהבה חילוניים, לא גורמת לי להיות יותר קדוש...

אבל בכל מקרה תמיד אפשר לפנות לרב שיסביר את כל ההשתלשלות של ההלכה בעניין. כאן רק שלפתי מהמותן אז אני לא לוקח אחריות על התשובות, כמו תמיד

בטוח..) - אז זה לא משנה אם לך באופן פרטי זה גורם להירהור או לא - זה משנה שחז"ל החליטו שזה דבר שיכול לגרום להירהור ולכן זה אסור, גם אם אתה באופן ספציפי לא כזה...

זה הסכנה בלנסות להבין טעמי מצוות, אגב.

ודווקא "והייתם קדושים" זאת מצווה שיכולה די לתמצת הרבה החלטות כאלו שלכארוה לא ברור למה חז"ל החליטו מה שהחליטו.

בופעל, אגב, רוב מוחלט של שירי האהבה גם מדברים על דברים בכלל לא מתאימים הלכתיים בפני עצמם, ואז זה ממש כבר אסור, כמו שאתה לא תשיר שיר הלל לאכילת חזיר.. (וזה אפילו בלי מילים "Dסות" מה שנקרא, אלא "רק" דברים לא מתאימים הלכתית אבל "נקיים" מילולית).

שבת שלום.

זה קשור למצוות יהרג ועל יעבור- סביר להניח שאם כן חז"ל יגדרו הרבה יותר גדרים מאשר בעבירה אחרת. זה שאתה לא יודע מה הבעיה בשירי אהבה שאין בהם תיאורים וכו'... זה משהו אחד. חז"ל אסרו- זהו. אחד הסיבות שהתורה לא כתבה במפורש את טעמי המצוות היא כדי שאנשים לא יעשו נפקא מינא לעצמם- ז"א- אנשים יאמרו: בגלל שהסיבה לעבירה לא קשורה/לא נמצאת אצלי- מותר לי לעבור על גדרי חז"ל.

עוד דבר- זה ששמיעת שירי אהבה לא משפיעים עליך/ לא בעייתיים לדעתך- זה לא אומר שזה דווקא נכון.

כמו התנא שקרא לאור הנר בשבת ואמר שחז"ל אסרו זאת (קריאה לאור הנר) משום שחשו שמא אנשים יטו את הנר (לראות יותר טוב) ואז יעברו על איסור מבעיר, אבל התנא אמר שהוא ייזהר ולא יטה את הנר ולכן מותר לו לקרוא- בסופו של דבר זבת אחת הוא קרא לאור הנר וממש בשעות הקטנות של הלילה כשהנר כמעט כבה- הוא לא שם לב מרוב שהיה עייף ו... הוא היטה את הנר. מאז אמר שא"א לומר על גדרי חז"ל שלא יעברו עליהם בגלל שסיבתם לא נראת להם- חז"ל קבעו את מה שקבעו- ויש להם סיבה. זה שאנחנו לא הכי מסכימים איתם- זה כבר נושא אחר.

נ.ב.

(ובקשר לאיפה חז"ל כתבו את זה- אני אחפש איפה זה כתוב ואשלח לך במסר)

בהצלחה- ושבוע טוב ומבורך...

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ז, סעיף ט"ז:

טז מְלִיצוֹת וּמְשָׁלִים שֶׁל שִׂיחַת (יח) חֻלִּין וְדִבְרֵי חֵשֶׁק, כְּגוֹן סֵפֶר עִמָּנוּאֵל, וְכֵן סִפְרֵי מִלְחָמוֹת, אָסוּר לִקְרוֹת בָּהֶם בְּשַׁבָּת; וְאַף בַּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים (תְּהִלִּים א, א), וְעוֹבֵר מִשּׁוּם אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם (וַיִּקְרָא יט, ד) לֹא תְּפַנּוּ אֵל מִדַּעְתְּכֶם; וּבְדִבְרֵי חֵשֶׁק, אִכָּא תּוּ מִשּׁוּם מְגָרֶה יֵצֶר הָרַע; וּמִי שֶׁחִבְּרָן וּמִי שֶׁהֶעְתִּיקָן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּדְפִּיסָן, מַחֲטִיאִים אֶת הָרַבִּים. הגה: וְנִרְאֶה לְדַקְדֵּק הָא דְּאָסוּר לִקְרוֹת בְּשִׂיחוֹת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מִלְחָמוֹת, הַיְנוּ דַּוְקָא אִם כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן לע''ז, אֲבָל בִּלְשׁוֹן (יט) הַקֹּדֶשׁ, שָׁרֵי. וְכַנַּ''ל מִלָּשׁוֹן שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי, וְכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל בָּזֶה. 

ובכל מקרה איסור לשירים חילונים שהם לא שירי אהבה וודאי אין.

וגם כתוב הטעם שגם אתה יכול להבין ממנו..."משום שמגרה יצר הרע"...

ואני דיברתי על שירי אהבה, לא שירים אחרים של חילונים. זה דבר שונה (לא אומר שבסדר, אבל זה לא הדיון עכשיו אלא שירי אהבה).

מה שגורם לך לחשק.

אם לא אז אין בעייה.

אתה באמת באמת חושב שהשולחן ערוך אשכרה התכוון שכל אחד יגדיר לעצמו מה נקרא "חשק" בשבילו וזה מה שיהיה אסור לו?

אתה לא מבין שזה לא קשור להגדרה עצמית של כל אדם לעצמו אלא בטות מה שההלכה מגדירה "דברי חשק"?

אוקיי, אני הבאתי לך כעת את ההלכה - לך איתה לרב שלך ותשאל אותו האם זה אומר שאתה יכול לקבוע לעצמך מה זה חשק, ואם לא, וזה דבר קבוע, תשאל אותו למה השולחן ערוך התכוון ומה מוגדר אצלו דברי חשק.

בסופו של דבר הוא הרב שלך, לא אני - אתה רק רצית מקור בהלכה, אז הנה, מצאתי מקור שבמפורש מדבר על דברים כאלו, וכעת אם אתה רוצה פירוט ע-ל גבי המקור - זה הזמן ללכת עם המקור לרב שלך ולשאול אותו.

בפעם האחרונה שבדקתי אני לא הרב שלך

ואין לי לחץ לשאול את הרב שלי כי אני גם ככה לא שומע שירים כאלה.

אז באמת יש מקום שתשאל את הרב שלך. אתה לא צריך לשאול כדי לדעת מה לעשות בפועל - גם אם אתה בעצמך משתדל באמת לא לשמוע בכל מקרה, אתה יכול לשאול נטו בשביל הלימוד תורה שבזה.. (כמו הקטע עם בן סורר ומורה שיש דעות שלא היה ולא יהיה ולא יכול להיות, ושזה נכתב בשביל עצם הלימוד בעניין...)

אבל אם אתה רוצה לדעת את הגדר לטעמך אתה חייב לשאול את הרב שלך. הוא הרב שלך, לא אני.

אבל אני בהחלט חושב שמה שהרב אברהם יוסף כותב כאן זה נכון:

שלום כבוד הרב 

מהו הגדר של שירי עגבים ? ואם נקלעתי למקום שיש שיר כזה, האם מועיל להסיח את הדעת ולהשתדל לא להקשיב למילים ? 

תודה כבוד הרב

תשובת הרב אברהם יוסף:

כל שיר שהמילים שבו יש בהם נטיה לשירי חשק, גם אם הם מצטטים פסוק בשיר השירים או באשת חיל. 
אין היתר להישאר במקום, אלא צריך לעזוב ולצאת, אלא אם יושב עם חבר ומדבר איתו בקול רם שבזה אינו שומע את השיר.

המקור כאן:

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=159787

שירי אהבה- את זה אסרו חז"ל משום ג"ע.

ותן טל הביא מקור מהשו"ע יש לך מקור יותר קדום?

אני אשמח לראות.

שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ש"ז, סעיף ט"ז

טז מְלִיצוֹת וּמְשָׁלִים שֶׁל שִׂיחַת (יח) חֻלִּין וְדִבְרֵי חֵשֶׁק, כְּגוֹן סֵפֶר עִמָּנוּאֵל, וְכֵן סִפְרֵי מִלְחָמוֹת, אָסוּר לִקְרוֹת בָּהֶם בְּשַׁבָּת; וְאַף בַּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים (תְּהִלִּים א, א), וְעוֹבֵר מִשּׁוּם אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם (וַיִּקְרָא יט, ד) לֹא תְּפַנּוּ אֵל מִדַּעְתְּכֶם; וּבְדִבְרֵי חֵשֶׁק, אִכָּא תּוּ מִשּׁוּם מְגָרֶה יֵצֶר הָרַע; וּמִי שֶׁחִבְּרָן וּמִי שֶׁהֶעְתִּיקָן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּדְפִּיסָן, מַחֲטִיאִים אֶת הָרַבִּים. הגה: וְנִרְאֶה לְדַקְדֵּק הָא דְּאָסוּר לִקְרוֹת בְּשִׂיחוֹת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מִלְחָמוֹת, הַיְנוּ דַּוְקָא אִם כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן לע''ז, אֲבָל בִּלְשׁוֹן (יט) הַקֹּדֶשׁ, שָׁרֵי. וְכַנַּ''ל מִלָּשׁוֹן שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי, וְכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל בָּזֶה. 

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."