עבר עריכה על ידי גרגורי בתאריך ה' בשבט תשע"ה 00:55
הקדמת המשורר,
אני לא כותב את ההודעה הזו לך בלבד, זו הודעה שנועדה לכלל הטרום מגויסים.
נתחיל במי אני,
פעם הייתי כותב פה המון (שם אחר, חיים אחרים) והיום צריך ממש נושא שבוער בי כדי לעורר אותי לכתיבה.
בתשע"ה הייתי בן 16+- ואכלתי כאפה מצלצלת כמו כל בני הציונות הדתית לאומית...
בתשע"ח הייתי בן 18+- והיו לי שנתיים וחצי של סרטים על הגיוס, כן, לא, שחור, לבן, ביזיון, חזון, אסון, שלטון, פיקוד, רדיפה, השפלה, הגשמה, גאולה, גלות, אנטישמיות, מצווה וכו'...
אחרי תקופה ארוכה,
מחשבות ושעות ללא שינה, רבנים ופחד מפספוס הייעוד שלי בחיים החלטתי להתגייס!
למה התגייסתי?!
כי הצבא שייך לי.
כי הצבא שייך לאמא שלי.
אבא שלי, סבא שלי וסבתא שלי.
כי אני רציתי להיות חייל וללמד ידי לקרב.
כי לא רק שהם (הפוליטיקה והשלטון דאז) הרסו את האמון שלי ב"מערכת" הם גם רצו להרוס את החלום שלי, להיות לוחם.
להיות לוחם,
להיות לוחם זה לא משהו ש"בא לי" זה מי שאני.
לרצות להגן על העם והארץ זה לא משחק ש"בא לי" לשחק בו, זה מה שיבנה אותי יותר ביהודי אמוני בארץ ישראל!
יש דברים שאפשר רק בצה"ל, לפני שהתגייסתי מיציתי כל אפשרות אזרחית ללמד ידיי לקרב, ואני מתכוון לכ-ל אפשרות (חוקית כמובן)
בשביל מה אני מתגייס?
התשובה היא לא בשביל מה, היא בשביל מי?!!!
אתה מתגייס כדי לבנות את עצמך בצורה יותר טובה לחיים!!!
ולא כדי לשרת ממשלה כזו או אחרת שתחלוף תוך כמה שנים...
אתה מתגייס כדי לממש את מי שאתה בתוך מסגרת צבא ההגנה לישראל.
עכשיו זה נשמע ממלכתי,
אבל זה לא, כי אתה מתגייס בראש ובראשונה בשביל עצמך ורק אחר כך בשביל הממשלה / מדינה.
זה ישמע מוזר אבל גם בקור טייס מחפשים כיום אנשים שרוצים להגשיים את עצמך ולא דווקא אידיאליסטים...
אין שום בושה בלהתגייס כדי לשרת את האינטרס שלך להיות לוחם.
אבל תכלס, מי רוצה לגרש?
אתה לא חייב להיות ביחידה שסביר שתגרש, יש מליון יחידות לוחמות לא יפנו בחיים, נצח יהודה, גולני ועוד כמה יחידות שקופות מעיניי הציבור...
את תוכל לחיות עם עצמך?
אז אני לא יכלתי לחיות עם המחשבה שכל החיים שלי אסתובב בידיעה שאני לא שירתתי, לא אעשה מילואים, לא אספר סיפורי צבא, לא אפגוש חבר שהיה שם בשבילי באמת, לא אפגוש את עצמי מול הקצה העליון של היכולות שלי ומול מי שאני באמת בפנים...
ולזה לא הייתי מוכן.
כל מי שאומר לך ש"אין שאלה בלה בלה",
ולא משנה לי מאיזה כיוון הוא כותב, כמו שאין "רכב הכי טוב!", יש רכב שהכי טוב לצרכים שלך!!
ככה אין תשובה הכי טובה לשאלה הזו של הגיוס, יש את התשובה שהכי טובה לך!!
אם התה צריך רכב לנסיעות עירוניות אבל מוכרים לך את הרכב "הכי טוב" לנסיעות ארוכות, אתה מבזבז את עצמך לדעת...
אין מישהו חיצוני שיוכל להכתיב לך מה הכי טוב לך!!
יש רב או חבר או דמות ערכית בעיינך שיוכל אולי לתת לך הכוונה לכיוון השאלות שאתה צריך לשאול את עצמך כדי לדעת מה אתה באמת רוצה...
אני צצליץ לך למצוא את השאלות שאתה כבר מכיר כל כך טוב ולשאול אותך בקול!!
אתה מסוגל לחיות חיים שלמים בידיעה שאתה לא שרתת?
אתה מסוגל לחיות חיים שלמים בתחושת החמצה שכזו?!
אני מנחש שלא. אחרת לא הייתה לך שאלה אם כל או לא...
אם יש ספק, אין ספק!
אם יש לך ספק אם תוכל לחיות בלי לשרת כלוחם, אין ספק שלא תצליח לחיות בתחושה הזו.
אחי אהובי,
להיות לוחם זה לא פשוט, הרבה לפני האולי ביזיונות במחסומים יש לך טירונות-אימון מתקדם שזה סרט רע בפני עצמו.
יש לך טורנות מטבח ולפספס חתונה של חבר קרוב בשביל במסע 10 קילומטר והשבוע שדאות המלחיץ.
יש לך כל כך הרבה בניה עצמית, מימוש, שבר, הגשמה, מחשבה, לחימה פנימית וחיצונית לעבור שכשכן תהיה בנקודת התפנית הזו אתה תדע בדיוק איך לא להיות בסיטואציה הזו.
וזהו...
אני עשיתי מסלול דומה לשלך מבחינה מחשבתית וב"ה היו לצידי אנשים שידעו בדיוק איזה שאלות אני צריך לשאול את עצמי...
ולפני קורס מכי"ם,
הייתה בחורה שרציתי להתחתן איתה אבל היא לא רצתה שאצא לפיקוד.................
ב"ה שהיה לי את השכל להסביר לה שאם לא אתחתן איתה אצליח לסלוח לעצמי אבל שאם לא אצא לפיקוד לעולם לא אסלח לעצמי!!
ויצאתי לפיקוד ואני מאושר שהיא ואני כבר ממש ממש ממש לא. 
אני לא פה הרבה אבל אתה מוזמן לכתוב לי ואשתדל מאוד להגיב.
חזק ואמץ.