זה מקל על המשך הדיון.

עכשיו אני רוצה להבין:

1. האם אתה בעד נוסח תפילה אחיד? (כלומר אתה נגד כל חילוקי מנהגים.)

2. מהו המנהג שלפיו צריכים כולם ללכת? (אולי כולם צריכים לא לאכול קטניות בפסח? - ייתכן שהרב עובדיה סבר כך.)

לגיטימי מבחינתך להחליף?

2. קטניות?

אתה מודע לזה שלפי דבריך, כל ההקפדה שהייתה לאורך כל השנים על קיום מנהגים, אין לה שום טעם?

לדידך, העובדה שבלמעלה מ60 השנים האחרונות נהגו כל ישראל (כולל כל רבני ישראל)

לשמר את המנהגים השונים, היא מילתא בלא טעמא.

שלא נוהג לפי מנהג אבותיו בכל העניינים?

שלא נהגו בהם?

בתשעת הימים/ שבוע שחל בו תשעה באב?

וכל כך פשוט לך שאיסור קטניות [לפחות לגבי חלק מהקטניות] לא פשט ברוב ישראל הכשרים?

יש קטניות שגם יהודי צפון אפריקה נמנעו מלאכול, מלבד זאת, נראה לי שרוב יהודי העולם אשכנזים. [אם כי אני לא לוקח אחריות על זה].

אאל"ט, כל האשכנזים, וגם המרוקאים, אוסרים קטניות.

כמדומני שיש חילוקים בין מרוקאים לאשכנזים בזה רק לגבי חלק מהקטניות.

וכפי שאמר 'אדם כל שהוא'.

גם לי לא.

בקיצור חלק מאוד קטן יחסית כן אוכל

וזה ממש לא קשור למצות רכות

במחשבה שניה הם לא אוכלים סוגים רבים של קטניות למרות שחלק כן כך שגם באוכלי הקטניות זה לא שווה

הערכה מאוד לא מבוססת שלי - בארץ הספרדים הם רוב, אבל רוב קטן.

בארה"ב האשכנזים הם רוב גדול. התוצאה הסופית בעולם - רוב היהודים אשכנזים.

[אנסה עכשיו לבדוק באינטרנט את ההערכה שלי]...

אולי בשומרי תומ"צ הספרדים הם הרוב.

(בחרדים זה כך נראלי, אז אם מישו יסבור שזה נמדד רק לפי חרדים..)

תחשוב שבאירופה נהרגו שישה מיליונים, 

כחצי מיליון עלו לא"י ועוד מיליונים לאורך השנים היגרו לאמריקה,

בשעה שהעולים מארצות ערב היו כ850 אלף

אני לא רואה בכל הנ"ל כל הו"א שספרדים יסורו ממנהגם,

אבל גם לא מבין מדוע מי שאחז במנהג של רוב קהילות ישראל

יש סיבה מסויימת שיפקע אותו מנהג

בעולם היהודי של אחרי השואה נותרו כ-12 מיליון יהודים

אם מתוכם פחות ממיליון היו העולים מארצות ערב,

אז אני לא יודע מה כן נקרא רוב משמעותי.

את אלו שהגרו לצרפת ועוד, ואת אלו שנשארו בארצות מוצאם. [בעיקר בארצות לא ערביות, כמדומני].

ועדיין, זה כנראה לא ישנה מהותית את המאזן הכללי.

תשובה של הרב זכריה זרמתי-

 "וסיכום הדברים הוא שבערי מרוקו ורוב ערי אלגי'רי'ה, נהגו להחמיר שלא לאכול אורז בפסח, ורק חלק מהקטניות היבשים, למרות שלא כן הייתה דעת ראשוני המערב, הרי שהחמירו על עצמן בתקופת האחרונים ועם הזמן, ודעת חכמי המקום הייתה נוחה עימהם. ולא מפני שחששו שהאורז גופא חמץ הוא! כי ודאי חכמי המקום שם ידעו את מסקנת הגמרא דפסחים "דלית חייש לר' יוחנן בן נורי האומר שאורז חמץ הוא" אלא מפני חששות אחרים שכבר פרטתי במקום אחר."

מהמקור דלעיל היה נראה שגם ברוב מאלג'יריה נהגו כך.

ולמה זה לא משנה?

בעניין זה הוא חולק עליך

"מנהג שנהגו כל ישראל" כתיב. אמנם ברור שאין בכוח קבוצה קטנה לפגוע ב"כל", אבל אם יש מיעוט גדול ומשמעותי - ברור שזה כבר לא נחשב "כל ישראל" בשום צורה.

כל ישראל? אתמהה.

אבל קשה לי להאמין שזה מצד מנהג כל ישראל.

שווה בדיקה.

מתוך תשובה של הרב עמאר - "וכתב הפר"ח, שע"כ יש לאסור כל מידי דדמי לדגן משום דמחלף להו בדגן. אבל אין כן מנהגנו (הספרדים) זולתי באורז ששנה אחת אחר שנבדק ג"פ, נמצא בו גרעין חטה, ומאותו יום לא אכלנוהו בפסח. עכ"ל. וכ"כ מרן החיד"א ז"ל בספרו טוב עין (סי' ט' אות ו') דבאורז נהגו בעה"ק ירושלים מרבית הת"ח יראי ה' שלא לאוכלו בפסח, דהוה עובדא שביררו האורז כמה פעמים, ואחר שבישלוהו נמצאה בו חטה, ולכן נמנעו מלאוכלו, אבל אין למחות ביד האוכלים, ובפרט שבעה"ק הוא מזון עניים ותינוקות. ע"ש.

עו"כ הכה"ח שגם בס' פקודת אלעזר (סי' נ"א) כתב דעכשיו נוהגין גם הספרדים בירושלים ת"ו לאסור הקטניות בפסח ע"ש. והכה"ח כתב אמנם עתה בזה"ז נתרבו האוכלוסים יותר ויותר ממה שהיו, וכל אחד ואחד מחזיק במנהגו, יש אוכלים קטניות בפסח ויש אין אוכלים, ואין בזה משום לא תתגודדו, כיון שכל קהלה היא בפני עצמה. וכמ"ש לקמן סימן תס"ח בס"ד. עכ"ד.

ומדברי הרב פקוד"א אין ראיה שהוא היה מהחכמים שעלו מארץ מרוקו, ושם כולם לא אוכלים אורז מדורות עולם, ורובם לא אוכלים קטניות יבשות, ומסתמא היה קשור עם חכמי המערב שבעה"ק ירושלים ת"ו, וע"כ לא היו אוכלים, אבל שאר הספרדים לא החמירו בזה מעולם. מלבד איזה יחידים או משפחות יחידות ומועטות שהחמירו על עצמם שלא לאכול אורז בפסח. וכפי שידוע אצלנו ולא עת האס'ף. והן היום בכל רחבי ארץ ישראל וגם בעה"ק ירושלים כל קהלות הספרדים אוכלים קטניות אפילו יבשות וכן אוכלים אורז, רק שמקפידים מאד לבררו הדק היטב ג"פ לפני הפסח, ואין פוצה פה ומצפצף, מלבד יוצאי מרוקו שנזהרים באורז, ורובם נזהרים גם בקטניות היבשים. אבל כל מיני קטניות ירוקים ולחים כמו שעועית ופולים ואפונה וכו' כשהם ירוקים הם עיקר מאכלינו בימי הפסח."

התלמוד הבבלי זה סמכות הלכתית.

אנחנו מדברים על מנהגים.

וגם התלמוד בבלי, ייתכן שיש איזו קהילה יהודית

שלא קיבל אותו. (אולי הפלאשמורה?)

דם טוהר, שיעבוד כתובה למטלטלין, וכמובן: חרם דרבינו גרשום שלא לשאת שתי נשים (אם כי ברור שגם בזמן חז"ל זה ממש לא היה מקובל)

כך שכיום הרמב"ם עצמו יודה שזה מחייב מעיקר הדין, מצד מנהג כל ישראל.

וגם בתקופת הרמב"ם זה עדיין לא היה מחייב לכלל ישראל, ובשלב כלשהו מאוחר יותר, המנהג ננהג בכל ישראל ונהיה מחייב לחלוטין. כלומר: בשורה התחתונה - יש לנו כיום תקנת גאונים מחייבת. לא הבנתי מה ההוכחה בדיוק. גם בזמן גמרא לא כל דבר נהיה מחייב ביום שנפסק (ראה למשל סוגיית עוף בחלב).

ואני רק הערתי שיש כמה דברים משמעותיים..

אז זה מאוד מסתבר אם כל קהלה מחוייבת למנהגיה. שכך היה בזמן הרמב"ם, כשהקהלות היו מפוזרות, וכך לרוב הדעות גם כיום.

אבל אם אתה אומר שאין כזה דבר קהלה תימנית שמחוייבת למנהגיה, אזי מסתבר שזה מיעוט של אנשים בודדים שבטל לרוב ישראל.

בזמנו בכל ישראל?

אין לי הוכחה נגד זה, אבל לא כ"כ נראה לי.

ולגבי מה?

ולמה הוא אומר שאשכנזים לא יאכלו קטניות?

1. מה שמעת מבנו?

2. זה נראה לך סביר שדבר כזה משמעותי יוודע ע"י זה ש"שמעת מבנו"?

3. לא הבנתי, מה הקטע של הנירוסטה?

2. מה זה "מאותה הסיבה"? מהי הסיבה ?

קשה לי להתווכח עם מישו ששמע מבן של רב

שהוא סובר משו אבל לא נוהג אותו וגם לא פוסק אותו.

שאי אפשר לדון כך.

שהטיעון שלך כנגד העובדה שכל הרבנים הגדולים (וגם הקטנים),

שימרו לאורך השנים את המנהגים העדתיים שלהם. [אגב, בלי הבדל ציוניים - חרדים]

הוא - שהבן של הרב טל אמר לך שהוא סובר שאין צורך לשמר את המנהגים,

למרות שהוא עצמו כן נוהג כך ואף פוסק כך לתלמידיו.

אותי זה לא היה מספק, אבל אם אותך כן, אז אין כ"כ מה לדון.

תכל'ס זו התשובה שלך,

אא"כ יש באמת עוד רבנים, אלא שאתה לא זוכר.

ולמה הרב טל פוסק שלא צריך לשמר את המנהגים, ורק בקטניות כן?

הרי גם בשאר מנהגים זה לא כדעת הרוב.

אני אישית לא חושב שהייתי הולך כנגד מה שמקובל בכל ישראל ואצל כל הרבנים,

בטח בדבר כ"כ מהותי, גם אם קבוצה קטנה של רבנים שהיו סוברים כך,

גם אם היו פוסקים כך לכולם. (אולי אם זה היה רב שלי או משהו כזה.)

ודאי שלא הייתי עושה את זה ע"פ משו ששמעתי מבן של הרב.

המשמעות שיש לזה שכולם פוסקים אחרת, היא לא רק בשביל הרב שפוסק לאחרים.

בכל מקרה, אני אישית חושב שאני מבין סברא טובה מאוד למה לשמר את המנהגים האילו. ככה שאין לי כ"כ סיבה להזדקק לזה.

1. הרב טל סובר שבעצם צריך לבטל את מנהג הקטניות, אך לא הוכשרה השעה לכך. אפשר לקרוא לזה "פוליטיקה" אבל זו פוליטיקה שהיא בעצם האיזונים והבלמים של עולם ההלכה.

2. הרב טל כן סבור הלכה למעשה כיום שגזירת הקטניות חלה רק על גברים שבאמת גזרו עליהם בגזירה המקורית בזמן הראשונים. ולכן, סויה, תירס, קנולה, חומוס ועוד - מותרים. האיסור חל על אורז, שומשום, שעועית ועוד דברים שבאמת דומים לחיטה, כמו גרעיני חמניה. גם מה שהוא אסור - בתערובת שהוא לא ניכר בה הוא בטל ברוב (ולכן אפשר לאכול חומוס שמעורבת בו טחינה).

3. הטענה שלך שכל הרבנים בכל הדורות שימרו בקנאות על מנהג אבותם באשר הוא - לא נכונה, לאורך כל הדורות רבנים שירשו מנהגים שהיו לדעתם מנהגי טעות. הטענה אף נסתרת מכמה סוגיות הלכתיות בגמרא. אם אתה רוצה לראות את הדברים בפירוט נרחב - אתה מוזמן לעיין בספר החדש שיצא לפני ימים ספורים, טל חיים כללי הוראה.

באופן כללי, כפי שכתבו - יש מנהג מקום. מנהג אבות זו תופעה מאוחרת בהרבה.

1. מעולה, כל עוד "לא הוכשרה השעה", זה אומר שהוא סבור שצריך לקיימו.

   ז"א שגם אתה ואני לא נאכל קטניות (בהנחה שאנחנו אשכנזים)

2. לא רלוונטי לדיון. אבל מעניין לדעת.

3. א. אני דיברתי על העת האחרונה, מאז שעלו לארץ. (שאז אין מנהג מקום במנהגי         העדות ויש מנהג אבות.)  עיין כאן   

    ב. לא דיברנו על מנהגי טעות וכדו', זו סוגיא נפרדת.

זה שיקולים הלכתיים בפסיקת הלכה.

ואתה מבטל אותם בהינף יד.

אילו שיקולים של קביעת ההלכה.

וכך ההלכה נקבעת.

זה חלק אינטגרלי ממערכת השיקולים של פסיקת ההלכה.

כפי שהרב ביאר בעצמו.

בשיקולים צבוריים.

ולגבי הרב עובדיה, כמדומני ששמעתי הסבר אחר לדעתו, שבמהלך השנים השתנתה הגישה שלו בעניין מנהגי/ פסיקת ההלכה האשכנזית בארץ. [לא בדקתי].

הגדיר את זה בעצמו.

"משהו אמיתי במובן של ההיררכיה."

מועבר יותר טוב בביטוי שיקולים ציבוריים.

גם לו הייתי ממליץ להחליף את המינוח.

משפיעים פסיקת ההלכה,

שהיא נוגעת לכולם.

כוחא דהיתרא עדיף - צריך פחות כתפיים כדי להחמיר.

למשל, בסוגיית החברות בע"מ, בעצם יוצא שלא צריך להטביל כלים, כי כל התעשיה זה חברות בע"מ. אמנם בפועל הוא מורה להטביל בלי ברכה, מצד האורחים וכו'. אבל לא אכחד ממך שנהייתי הרבה יותר "מזרוחניק" בעניין הזה, ובמאבקים מול המדבקות שעל הכלים - קצת חיפפתי..

לא פוסק כך למעשה. (כמו אצל הרב שמואל טל.)

אא"כ הוא היה אומר שהוא רוצה לפסוק כך רק הוא מפחד מאחרים שיתקפו אותו וכד'. - אז אולי זה נפק"מ.

אבל אם הוא לא פוסק כך, מטעמים שהם חלק ממערכת השיקולים ההלכתית (כמו אצל הרב טל.) אז א"א להביא ממנו סייעתא, כי הוא לא מתיר.

כי הוא הרי מסביר במפורש שכל העניין זה ההיררכיה ההלכתית. כלומר: עדיין פסקיו לא מספיק פשטו בישראל.

אבל מהבחינה העקרונית של שימור המנהג וכו' - אכן יש לבטל את המנהג.

זה בבחינת אריא רביע עליה.

את מה שאמרת.

אני אמנם לא הייתי שם, ואתה כן.

אבל על פי הציטוט שהבאת אני מבין שהוא פשוט סבור, שהוא, במעמדו כיום, לא יכול לצאת בפסק הלכה [בעניין כ"כ מהותי], כנגד כל רבני ישראל.

לגבי מה בדיוק הנידון שם?

אגב, כשפותחים את התמונות זה יוצא ישר.

מעניין למה.

ב. ואולי לא.

מה הנקודה?

ובוודאי כשהוא מפרסם את דעתו בפורום.

נכון שזה שונה מאוד מפרסום פסק הלכה ע"י פוסק, אבל עדיין.

2. למעשה, חוץ מאורז גזירת קטניות כמעט לא נוגעת אלינו (=הפוסקים לפי מו"ר הרב טל). אוכלים חופשי כמעט כל דבר שהוא "לאוכלי קטניות בלבד" בגלל איזה שמן, או רכיב מסויים וכו'. זה שמיים וארץ מהמנהג המקובל בעניין זה.

3. א. מה נשתנתה העת האחרונה מכל העתים, שאנו מחוייבים דווקא לכללים שהתקבעו כעת? אין הכי נמי, שמבחינה הלכתית זה אכן מילתא בלא טעמא. מבחינה סוציולוגית אפשר להסביר, אבל זה כבר דיון אחר. חוץ מזה שגם זה לא מדוייק ב100%. יש יוצאי דופן. כבר הוזכר בדיון הספר טהרת הבית של הרב עובדיה. הוא שירש למעשה מנהגים וחומרות שהצטברו במשך דורות בכל התחום של טהרת המשפחה.

    ב. הגדרת מנהג כ"מנהג טעות" היא חלק מהעניין. זו לא סוגיא נפרדת.

1. ו2. (שכרכת יחד) - לא משנה, זה נושא חדש.

3. להגיד שכל גדולי ישראל התנהגו באופן שהוא מילתא בלא טעמא, זה נראה           לי תמוה.

* והעיקר לדעתי, הוא העובדה שכיום, אין שום צד משמעותי שמתיר.

תתפלספו בטעמים, זה לא משנה.

     מלבד מה שלדעתי יש הגיון רב בשימור המנהגים

הוא הורה כן למעשה?

ובכל מקרה, כיון שלא נהגו כמותו, אני לא יודע אם זה מספיק.

לפחות בדברים מהותיים.

לא מבין בזה. אבל ככה נראלי.

א. מנהגי עדות בקיבוץ גלויות.

ב. מנהגי טעות.

לגבי א.

א. רוב מוחלט של גדולי ישראל בדורות האחרונים סברו שיש לשמר מנהגי עדות במציאות החדשה.

לגבי ב. אכן יש מושג של מנהג טעות.

השאלה האם מנהג הקטניות הוא מנהג טעות, לא קשורה למציאות החדשה- ונראה שרוב גדול של הפוסקים במהלך הדורות סברו שאינו מנהג טעות.

מזל שכיום ההלכה לא מוכרעת לפי רוב. אכן קשה מאוד להוציא את הגלות מישראל. צריך לזכור שביסוד הדיון על מנהג אבות עומדת סוגיא הלכתית כבדת משקל של לא תתגודדו דאורייתא (כפי שחז"ל דרשו זאת). אחרוני דורנו נדחקו טובא ליישב את דיני לא תתגודדו עם המציאות העכשוית, אבל הדברים לא פשוטים בכלל (כבר המלצתי על הספר החדש יצא זה עתה?)

(אגב, לא באמת מזל שההלכה לא מוכרעת ע"פ רוב. אם זה היה כך - ממילא היה גם מנהג אחיד לכל ישראל, אבל אכמ"ל).

ב. ההגדרה של מנהג טעות היא שנהגו אותו בגלל שחשבו שהוא מחייב הלכתית לפי החשבון בסוגיא, ומסתבר שטעו. ה"מסתבר שטעו" הזה יכול להיות דעתו של רב פלוני, שבחשבון שלו בעיון בסוגיא יצא לא אחרת, והדבר ברור לו בתורת ודאי. ואם כל - לפי פסיקתו המנהג שנהגו כל ישראל הוא אכן מנהג טעות וממילא הוא לא מחייב.

בתור תלמיד של הרב טל מותר לי לומר כמה דברים.

ידוע בקרב תלמידי הישיבה שאשכנזים לא יוכלו קטניות משום שהמנהג הזה חזק מכדי לבטלו (אחד מבניו טען שזה רק ענייין פוליטי כדי שלא יאמרו "שתורת החיים..."

לגבי כלי נרוסטה לא ידוע לי משהו על נרוסטה. אבל בכללות להלכה (ולא למעשה) שכל הנושא של בליעת כלים הוא שונה ממה שרגילים לומר. והרוצה להרחיב מוזמן לעשות זאת בטל חיים על איסור והיתר.(אגב לפי מה שאני זוכר זה קיבל הסכמה עקרונית מהגר"ד ליאור)

הראשון שהזכיר את המושג מנהג אבות זה המגן אברהם. מה שאומר שזה מושג די מחודש.

המושג היחיד שהיה מוכר אז הוא: "מנהג המקום" שמשום מה הפך במשך הדורות ל"מנהג אבות".

ולעצם העניין?

ואני חושב שיש.

מובאת שמה שמועה שזה עניין פוליטי בלבד.

אם כי יש להעיר שלשמועה יש מעמד של שמועה ותו לא!

קיצור פסקי הרא"ש פסחים פ"ד אות ג'. רבינו ירוחם (איפה שהוא).

ראיתי את המקורות בשו"ת יחל ישראל של הרב לאו.

אך זה לא אומר שלשאר אני מסכים..

הוא אומר את זה רק לספרדים, אבל גם לפי דעתו אשכנזים לא מחוייבים למנהג א"י.

@הדרכה

יש מחלוקת ראשונים ראשונים הלגבי קהילות שלומות עולות לא"י או עוברות לכול מקום אחר,

אם זה אותו דבר כמו "קמא קמא בטיל" או לו.

לצערי אין לי שמות של הראשוניןם.

הראשון שסבר שזה דומה ל"קמא קמא בטיל" היה ספרדי והראשון שסבר שזה שונה היה אשכנזי.

לכן הרב עובדיה פוסק שספרדים מחוייבים לפסיקת מרן ואשכנזים לא.

ידוע ומפורסם בשם רבינו האר"י זיע"א שהנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה

זה הסיכום של רוב המנהגים בפסח

ואיסור חדש אם התכוונת אילו נוהג רק במקומות מסוימים בעולם

מהסיבה הפשוטה שהחיטה כבר גודלת מספיק לפני פסח 

אם מכרו אותו לגוי כראוי  אז אפשר יום אחרי לאכול ללא חשש

לפחות לפי דעת אדמו"ר הזקן

כי כבר היו כמה פתיים שמכרו כלים לגוי + מפתח למחסן (למשל העגלה הרגילה של התינוק וכדו' )הגוי העמיס את כל המחסן על משאית והפליג לדרכו..

בכל אופן למי י לו בעיה אני מוכן לקבל את חמצו ולמכור לגוי על תנאי שאחרי זה אוכל להשתמש בו

חוץ ממצות אהבת ישראל של לא להסריח את בתי הכנים במדורה ענקית

אני לא מאמין שהוא זורק את כל החמץ מספיק מוקדם זה יבוער לפני פסח

אני מציע רעיון שמלכתחילה זה לא יהיה אצלן

|חושב על הפסטות עולות באש.|

|מצטמרר|

|רעב|

אני מניח ארגון שמוכר חמץ.

גם לעניים לא תיתן?

דמאי למשל (כידוע).

או פיקציה גמורה.

(אגב, די"מ, אנחנו יכולים לתת חמץ לעמותות שאוספות, כי עמותה רשומה היא כחברה בע"מ ואכמ"ל..)

הוא מבהיל אותי!

גם אתה היית מתרחק מאנשים כאלה ברחוב.

הצוחק הוא סימפטי.

זוהתה חתיכת חמץ קרוב לכשיעור, בין שן מספר 5 ל 6.

ונראה לי עוד הרבה.

המציאות של היום, שכולם מוכרים בשוטף, לכתחילה, שהכל נשאר אצלם בבית, ושהמכירה פוקעת מאליה מיד בצאת החג - זו מציאות שבהחלט לא קיימת הרבה זמן, והיא נסמכת על כמה וכמה יסודות מפוקפקים..

הרב דביר לא מקבל את עניין הבע"מ?

https://www.tnuva.co.il/products/maadanot/products/

בייגל בייגל, קליק, תלמה, גלידות שטראוס, פתית.

לעניין גניבה - זה לא דבר התלוי בבעלות. להזיק אסור בכל מקרה.

זה טבילת כלים, חמץ, ריבית, ושביתת בהמתו.

היה דיון גם על גזירת ספיחין, אבל הרב טל לא קיבל את העניין.

א. זה הרב שמואל טל?

ב. לגבי מה בדיוק הנידון שם?

אגב, כשפותחים את התמונות זה יוצא ישר.

מעניין למה.

לגבי השאלה השנייה, זה לא הוכחה טובה כ"כ, מכיון ששם ההוא די נפל בין הכיסאות עם מנהג האבות.

השאלה הראשונה יותר מוכיחה,

אבל אולי הוא סבור סתם שאפשר לעבור בין נוסחים ואין קפידא.

מה הוא יאמר מישו שאביו נהג כהרמב"ם ורוצה לשנות,

או מי שרוצה לשנות מאשכנז לספרד?

אבל צ"ע מאי שנא קטניות.

למה לבטל את איסור הקטניות הוא חושב שהוא לא יכול בגלל ענייני "היררכיה",

אבל לבטל את כל שאר המנהגים אפשר?

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.