קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.
השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.
איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.
אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.
בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.
מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.
אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.
מה עכשיו. איך מתקדמים.
אבל זו היא.
איך רודפים.
קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.
הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.
נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.
את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.
מעריכה מאד. לא מתאים לי.
מקבל. תודה על הכל.
אבל איך ממשיכים?
לילה קשה. קצר מאד.
למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.
לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.
עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.
למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.
להרים גם?
אבל זו היא!
מישהו שואל אם פנוי.
לא יודע.
אני פנוי?
אין מישהי שטוענת בעלות..
אבל אני ממש לא פנוי.
שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.
הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.
בירורים, שוב, נשמע מעולה.
אבל אני פנוי?
בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.
באסה. היא לא רוצה.
מזל. היא לא רוצה.
הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.
וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.
ירחם ה'.
"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"
). אולי יותר דומה למכינה אצל בנים (רק שמכינה זה פחות בקטע הדוסי). כלומר, סוג של הכנה לחיים, קבלת מטען אמוני. ישיבה לא נועדה לדבר כזה! היא נועדה לשקיעה בתורה.
),
הייתי באמצע
ברור שצריכות ללמוד אמונה! (אאכ זה בא להם בטיבעי ואז זה מחלוקת .גם לגבי גברים) . גמרא זה לא טאבו.
מצטער