1. אקדים ואומר- בשרשור הזה יש כמה "מוסכמות" שלא בהכרח נכונות.
המציאות המורכבת מעידה שהדברים דינאמיים על פי רוב....
2. מה שהבאת הדוגמא של הלל הזקן כהתמסרות לאידאל [כפשוטו]- לא חושבת שיכולה להקיש על תחומים תורניים שכלל לא הכרחיים עבור הבת! הם מסלולים שהבת בוחרת בהם כראות עיניה. אין כאן מצווה או אהבת תורה עזה שהבת מצוות עליה. אין כאן משהו נעלה שהבת מוסרת עצמה עליו.
והיה והיא ועושה כך- לא מחייב שפועלת כשורה. בכלל לא.
[שוב- לעיל כתבנו שהמציאות דינאמית וכד'- ממנה נגזרת הנהגת הבת כרצונה]
3. בכל מקרה, חושבני שהנחת היסוד שלך בכך ש"פיתוח האישיות התורנית"- נכונה/ אפשרית
[אכן, היום אנחנו בעידן שבו בנות כן לומדות, כן מתקדמות וכד'. אם בתחום תורני או אם בתחומים כלליים ]
חושבני שאתה קצת טועה ש"מדרשה זו הדרך הכמעט יחידה כיום (בלשונך: "הרבה מאוד בנות צריכות את זה וזה יעשה להן טוב. ולהדריך לכך"). היא לא "חזות הכל". זה שהיום התפתחה לה תפיסה כזו- זו תפיסה שיש להטיל ספק בנכונותה,שהשתרשה בציבור וחבל.
בת המקבלת כלים או יודעת באופן עצמי ללמוד גם נושאים הנוגעים אליה- כלשונך- שהיא מחוייבת בהם, לא צריכה המדרשה ובטוחה אני שתצליח למלא את חפצה בתורה [בתחומים שמחוייבת. אין חכמה ללמוד סוגיות אבל לא לדעת הלכות בסיסיות לה - הלכות שבת לדוג' הלכה למעשה]
"..יותר מאשר "הלכתי לשנת מדרשה". זה יפה, אבל לא ממש ...בקיצור- מה ששוקולד לבן אמרה...]
...במדרשה שלא בהכרח תפתח אותה תורנית כשלא ברור אם תדע לשלב נכון את חייה התורניים עם תיפקודה כבת ישראל שאמונה על חינוך ילדים ועיצוב הדור הבא של עם ישראל.""
א. אני מסכים, מדרשה לא בהכרח תפתח את התלמידה כמו שישיבה לאו דווקא תפתח אותו.
זה תלוי בה בעיקר. אבל זה מדרשה מבטאת משהו חשוב שאני חושב שצריך להשקיע בו.
היות שהפיתוח האישי תלוי בה, לענ"ד, תפיסה זו נכונה, מצד החשיבות. למעשה- בת בעלת רצון אמיתי ומשמעת אמיתית, יכולה לשבת וללמוד את מה שצריכה לדעת+ תוספות אפשריות הניתנות במדרשה. אינני רואה טעם להקדיש שנה שלימה בשביל זה. הנער- בחור נמצא בישיבה, וזו נקודה מכרעת-כמעט הכרחית הייתי אומרת, להתפתחותו כמו שכתבנו בתגובה הקודמת לעיל.
כאשר בחורה- תורנית ככל שתהיה- מתחתנת- היא מקבלת עליה את דרכו של בעלה.
והאישה הולכת לפיו אם זכרוני אינו מטעני.
ואולי אני טועה בכך?...<צ> הרי אם יתחילו התנצחויות ופלפולים בשולחן שבת- שלום בית מה יהא עליו? ולא רק שלום בית. לא מתחתנים עם חברותא. נקודה. "והיא חברתך ואשת בריתך" לא נאמר לתפארת המליצה.
ב. אני ממש מתנגד לדברים שאמרת!
ביחס לגבר ונשים, אם כבר פתחנו את זה. לדעתי, גבר באמת אחראי על המצב הרוחני והכלכלי בבית יותר מהאישה!
אבל, כיום נוצר מצב שבו האישה סומכת רק על הגבר בכל הנושא ההשקפתי והאמוני. שזו טעות חמורה לדעתי! אישה לא אמורה רק לדאוג לבית ולמשפחה. היא אמורה לדאוג אולי יותר מהבעל, אבל בטח שלא רק. יש לה אישיות תורנית אמונים שצריכה לפתח אותה! ואפשר ע"י עזרה גם מהבעל הדרישה שגם בת צריכה ללמוד, היא דרישה שכבר קיימת! אישה לא פטורה מהכל! היא צריכה ללמוד כל דבר שהיא מחוייבת. וזה לא רק בנושאים הלכתיים אלא גם מחשבתיים ואמוניים! גם בתור נשואה!
הוא שאמרתי, אשה צריכה לדעת את הנצרך לה. לימוד שהוא בגדר "אקסטרא" - כרצונה.
[ולא חייבים ללמוד הרב קוק בשביל זה. יש ספרי בסיס קודמים!]
האשה אמונה על חינוך הילדים ["את פתח לו" וכד'] כמדומה לי, ולכן היא נדרשת להתפתח אמונית, ותוררנית- כמו שהבאת מדברי הרב ליכטנשטיין זצ"ל.
ג. לא אמרתי שהאישה צריכה לפתוח גמרות! היא יכולה לעבוד את ה' בכל צורה שתבחר. אבל שלא תבחר שבעלה יעבוד את ה' והיא תעזור לו! עבודת ה' שלה לא צריכה להתבטא רק ע"י הקמת משפחה, ובישולים.
ובקשר לפחד שלך, שנריב ונפלפל בשולחן שבת. אני חושב שזה יכול לקרות בין אם האישה לומדת או לא. היא לא אמורה לקבל את המרות של בעלה בכל נושא אמוני השקפתי! אני מכיר משפחת תלמידי חכמים שהאישה שם כן יושבת ולמודת גמרא והם כן מתפלפלים בשולחן שבת וב"ה יש להם שלום בית.
אישה המתפלפלת עם בעלה- כרצונה.אבל- היא לא זקוקה לזה. המבט הנשי/הנפשי המיוחד לה, לא מתאים ללימוד "בית מדרשי" שכזה!! כאשר האישה נוגעת בתחום שלא שייך לה, יוצא שכרה בהפסדה. זו דעתי. אישה יכולה להביא את מבטה או לבטא את כוחה בדבר השייך לאישיותה העדינה, בצניעות ובחכמה.
ד. קיצור, אני מקווה שהובנתי... גבר הוא הבסיס האמוני של המשפחה אבל לאישה יש גם צד בזה - צד התפתחותי.
אני לא רוצה להתחתן עם אישה שתתאים את כל ההשקפות שלה לשלי...
אתה תמצא לך אשה כלבבך, שיהיה לה צד בבניין שלכם בע"ה, אך את חינוך הילדים- והבסיס האמוני שלהם- היא תעניק! לכן יש לאשה חשיבות מכרעת בחינוך ועיצוב הבית. לא סתם קראו לה חז"ל "עיקרו של בית". יש הרבה מדרשי חז"ל העוסקים בחשיבות החינוך שאשה מעניקה לבני ביתה
דבר אחרון, אני רק רוצה להבהיר, אני לא פמיניסט. כי אני כן חושב שזה תפקיד יותר של הגבר מהאישה. ויש סיבה למה גברים חייבים יותר מנשים. אבל אני כן לוקח מהפמיניזם את התפתחות האישה. בכל נושא שהוא.
מסכימה. אישה לא צריכה להתחבא מאחורי סירי בישול ולהיות ספונה בביתה כל הזמן. היא יכולה וצריכה להיות נדרשת ליותר מכך. איך משלבים את ההתפתחות בתחומים שונים בצורה שתתאים לאישיות העדינה יותר של האשה?- זה כבר פתח לדיון אחר.
בקצרה- העולה מכל הכתוב כאן היא אמירת חז"ל "איזהו חכם?- המכיר את מקומו". הן לגברים והן לנשים- ייטיב לכולן/ם.
כאשר כל אחד מכיר את מקומו ומכיר בייחודיותו, הבית הנבנה בע"ה נתרם יותר.
). אולי יותר דומה למכינה אצל בנים (רק שמכינה זה פחות בקטע הדוסי). כלומר, סוג של הכנה לחיים, קבלת מטען אמוני. ישיבה לא נועדה לדבר כזה! היא נועדה לשקיעה בתורה.
),
הייתי באמצע
ברור שצריכות ללמוד אמונה! (אאכ זה בא להם בטיבעי ואז זה מחלוקת .גם לגבי גברים) . גמרא זה לא טאבו.
מצטער
שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 