בהמשך לשרשור הזה.
לכבוד המאורע (סידרתי, קיטלגתי וגם קיבלתי אישור לפרסם הכל) אני פותח שרשור חדש.
אבקשכם לדון, לטעון ולהתפלמס - לאחר הקריאה, לפחות של הקבצים המרכזיים. אפשר להקפיץ.
אם אין פיתרון אחר - כל מה שפרסמת אינו שווה מאומה - כי, אנשים מתים ברחובות משימוש-יתר מסמים, רוצחים אנשים מצריכת-אלכוהול מופרזת, מתים מאנורקסיה, חולים בסכרת ומחלות דם אחרות כתוצאה מהשמנות-יתר, גונבים מאנשים כסף בגלל היותם - מהמרים כפייתיים, אונסים ומטרידים אנשים ברחוב ובמשפחה שלהם - עקב מיניות מופרזת ויותר מכך - אנשים נכנסים למיטה עם אנשים שונים ומדביקים את נשותיהם במחלות מין, מעשנים בצורה מפחידה - וחולים במחלת הסרטן, נכנסים לדיכאונות עקב כל זה... - תולים את עצמם, רוצחים אנשים אחרים - מתנתקים מהחיים, וחיים בבועה משל עצמם - מחוברים לאינטרנט ללא הפסקה, כל זאת גורם המון פעמים - לגירושין, משפחות חד-הוריות, סטיות שונות, משפחות קשות-יום, התעללויות, סחיטות, "עולם תחתון", ירידה מהדת, בריחה בכמה צורות יחד - המון פעמים תראה מכורים לסמים, אלכוהול ומין - מחפשים כסף ברחוב או פורצים לחנויות ובנקים... - משתוללים צמאי-דם - פוגעים בילדים שלהם, מכים בלי-רחמים את ילדיהם - כדי להשתחרר מהאובססיות שלהם, וכל זה מתוך שהם מתנהגים כלפי חוץ באופן רגיל ונורמאלי...
כל זה שומעים בחדשות, רואים ברחוב, קוראים בעיתונים ובאינטרנט - אלו לא מעשים הזויים - אלה מעשים הנעשים מדי יום ביומו ברחבי הארץ והעולם כולו.
אני שמח שסוף-סוף הצלחת להביא דיעות המתנגחות ב-12 הצעדים...
אבל, בינתיים - הם היחידים שמביאים פיתרון כלשהו לכל הרשימה שיכולה להתארך יותר ויותר לעיל.
יש לך פיתרון אחר שיכול להציל נפשות רבות מכל זה - או באת רק להתנגח בשיטה כלשהי...?
אם יש לך פיתרון אחר - נשמח שתביא לנו אותו במדוייק, ולא תשאיר אותנו במצב הנורא של מוות רוחני פיזי ונפשי - כמתבטא בתחילת דבריי...
אז, יזהר - מה הפיתרון שלך למצב הזה?
אנחנו מחפשים פיתרון...
**אגב גם בשרשור שממנו הוצאת את הדיון הנ"ל - הבחור שאל לפיתרון - ולא שאל על שיטת 12 הצעדים...
אז מה הפיתרון? - העם דורש ממך פיתרון - יזהר תציל אותנו...
הוא בסה"כ מעביר חומר - והולך פתי אחרי מה שמספרים לו אנשים...
כאשר אתה מקבל את עצמך כמכור, ואתה מגיע לעבוד את הצעדים - העבודה הינה קלה מאוד לעשייה.
התוכנית איננה קשה לעשייה. אני אדם שקשה לו בחיים, והופך את כל החיים שלי לקשים - זו הבעיה שלי.
זה גם מה שהתוכנית אומרת - "תוכנית קלה לאנשים מסובכים".
אגב, ככה זה עם כל דבר בחיים - ברגע שאתה מקבל את עצמך, הדברים נעשים הרבה יותר קלים לשינוי.
דבר ראשון בעשיית שינוי - זה קבלת המציאות הקודמת. - אח"כ הדברים נעשים קלים הרבה יותר.
כאשר, ההלכה מגדירה אותי כחוטא - היא מדברת על קושי שאיני יכול לחיות איתו, ואני מנסה לפתור אותו בדרכים שונות, עכשיו אשאל שאלה - "האם יש איסור הלכתי לשתות יין? או להזריק לעצמי סמים?" - אני לא מכיר איסור בזה...
אז - אדם כזה שבורח לזה, ולא מסוגל להפסיק - גם כן נחשב "חוטא"?! - הרי הוא לא עבר על אף עבירה...
אדם שמכור לפורנוגרפיה באינטרנט, הוא בדיוק כמו אדם שמכור ליין, סיגריות או סמים...
וזוהי בדיוק נק' המוצא.
כולנו בורחים ממציאות בחיים שקשה לנו להתמודד איתה - ומוצאים פורקן בדבר שישנה לנו את המצב-רוח. - זה הגדרה של מכור חולה. ולא של אדם חוטא, שנופל פה ושם מדי פעם - ולא מצליח להתגבר לפעמים על היצר הרע שלו.
ואז ההגדרה משתנה - הוא לא בן אדם חוטא שמנסה לחזור בתשובה - אלא, אדם חולה שמנסה להחלים.
אלו כל הפרטים המוכיחים נגד שיטה זו - אז, אלו אינם כל הפרטים על 12 הצעדים כפי הנכתב - אלא - אלו כל הפרטים נגד 12 הצעדים.
בשביל לדון על שיטת 12 הצעדים צריך לקבל את 2 צדדי הדיון - ולא רק צעד אחד המתריס בטיעונים שונים את השיטה.
דיון אמיתי נובע מתוך ראיית כל הצדדים של 2 שיטות, ולא רק של שיטה אחת הנוגדת שיטה אחרת..
סוקר בשיטתיות טקסטים מתוך התוכנית. האם עברת עליו? אין צורך לענות.
יש הבדל בין לקרוא דברים על עצמי, לבין לחוות אותם...
כאשר אני קורא קטע בעיתון על עצמי, אני מרגיש את החוויה בצורה שונה - כי, אני חווה את המצב במציאות - אז אכן, לא אצטרך לעבור על הטקסטים, כי, הם נמצאים בתוכי - כחלק ממני...
מזל שיש לנו כאן אותך. אתה אובייקטיבי לגמרי, ומראה לנו את האור.
בד"כ אני קורא את הפורום בלי להתערב, אבל כאן זה נראה לי חשוב.
אני לא פוסק ולכן אני לא מתייחס לדיון ההלכתי שבו יש דעות שונות (שלא הבאת).
בפסיכולוגיה דווקא יש לי קצת רקע ולכן ארשה לעצמי להגיד שהמחקרים המוצגים הם מאוד מגמתיים ובעייתיים.
לדוגמא, הטענה שאלכהוהוליסטים שמשתתפים בתוכנית 12 הצעדים מתים יותר היא טענה בעייתית מבחינה מחקרית.
אדגים את דברי - מחקר מדעי מצא שיותר חולי סרטן מתים בבית חולים מאשר בבית. האם כדאי להמנע מלהגיע לבית חולים? ברור שלא - מי שמגיע לבית חולים זה אנשים שנמצאים במצב מסוכן. זה הסיכוי האחרון שלהם.
באותו אופן - מי שנמצא בקבוצה של 12 הצעדים אלה אנשים ש"הגיעו לתחתית", ולכן סביר יותר למצוא בתוכם את המקרים הקשים שלהם יש גם את הסיכוי הכי גבוה למות.
לטובת המשתתפים בפורום אני מצרף קובץ של מחקר שבוחן את תוכנית 12 הצעדים מבחינה מדעית (באנגלית, מצטער. בכללי - הוא מפרגן לתוכנית הזו, הוא מתייחס גם למחקרים שהראו שהתוכנית לא פועלת ואפילו מזיקה. יש מאות מאמרים ומחקרים שתומכים ב12 הצעדים, ניתן למצוא אותם באינטרנט, למרות שייתכן שתצטרכו מנוי של האוניבריסטה- כמו שיש לי
) 20150518132942.pdf
אגב, אם זה כל כך ברור שהשיטה לא פועלת, למה הרבה חוקרים ממשיכים להביא הוכחות לזה שהיא כן פועלת?! אתמהה...
בדו"ח 2009? הבאתים בשרשור הקודם.
אחרי הוצאת ה-BDSM האחרון - מי שלא יודע, זה ספר הפסיכיאטריה [נראה לי העולמי...] שע"פ ספר זה יישק דבר - אגב, נושא ההתמכרות הוכנס לספר זה - והוא נראה לי יצא בשנת 2014... [הוא יוצא כל כמה שנים..]
אז אולי תעדכן אותנו בנתונים...?
במקום להישאר תקוע בנתון לא מעודכן משנת 2009...?
הנה קישור לזה שאיגוד הבריאות העולמי תומך בעיקרון בקבוצות של 12 צעדים:
http://www.who.int/mental_health/mhgap/evidence/alcohol/q6/en/
לא הצלחתי למצוא את הדו"ח של 2009.
אשמח לקבל הפנייה לדוח המקורי.
אגב, אני לא ממש מתרגש מהדו"'ח של האיגוד - לא כל מה שהארגונים הבינלאומיים אומרים הוא קדוש...
זה סיכום הקטע הרלוונטי כפי שמופיע בויקיפדיה העברית (היו על הקטע הזה כמה מחלוקות עריכה לאחרונה, וזה הנוסח המוסכם):
תוכנית זו שנויה במחלוקת בשאלת היעילות שלה כלפי מכורים בכלל ואלכוהוליסטים בפרט. בדו"ח שארגון הבריאות העולמי הוציא בשנת 2009 על יעילות תוכניות לגמילה מאלכוהול, נכתב שלמרות שפרויקט Match[1] מצא ראיות שיש לה השפעה חיובית, דומה לשיטות אחרות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול שיפור מוטיבציה, מטא-אנליזה מצאה ראיות משישה מחקרים לכך שהתוכנית אינה יעילה ומשבעה מחקרים לכך שתוכנית אלכוהוליסטים אנונימיים אינה יעילה, ושסקירה אחרת של שמונה מחקרים לא מצאה ראיות חד משמעיות לאפקטיביות השיטה.[2]
לגבי הקישור שהבאת, לא מספיק ברור לי מה משמעותה של רמת המלצה "סטנדרט", אבל יש שם משהו קצת תמוה. הם אומרים שאיכות הראיות נמוכה מאוד. הם מסכימים שיש פוטנציאל לנזק. זה נראה כאילו ההמלצה היא רק בגלל שהעלויות נמוכות..
המשמעות של הקישור היא שההמלצה היא כן להפנות אנשים לקבוצות של 12 צעדים.
זה נכון שיש ספק מבחינה מחקרית על יעילות הטיפול (יש שם קישור למטה שמסביר את המושגים כגון "סטנדרט").
הספק הזה נוגע לכל התחום - קשה מאוד לערוך מחקר שיבדוק באופן אמין את ההשפעה של טיפול פסיכולוגי מסויים.
הדברים אמורים באופן מיוחד כלפי השפעה של קבוצות טיפוליות כמו 12 הצעדים.
ראה לדוגמא את הערך בויקיפדיה על אלכוהוליסטים אנונימיים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Alcoholics_Anonymous#Research_limitations
אבל יש עוד הרבה קשיים שלא מובאים שם.
הערה נוספת: מחקר שלא מצא ראיות - זה לא אומר שאין השפעה! זה רק אומר שאי אפשר להכריע לפי המחקר.
אני חושב שהמסקנה היא שלא צריך למהר ולהכריז שהשיטה הזו לא פועלת. למרות שיש ספקות לגבי מידת היעילות שלה, אנשי מקצוע רבים (וכן רבנים...) ממליצים על השיטה.
הדבר נכון במיוחד לגבי מצבים של התמכרות כבדה - שאז הנזק שיכול להגרם מזה שאין פתרון הוא עצום לא רק למכור עצמו אלא גם לסביבה.
בבסיס הדיון עומד מציאות התוכנית על כך שהיא כפירה.
טיעון זה אינו מבוסס - אבל, לפי רבותיו של יזהר - זה המציאות ואין מחלוקת בזה.
לכן, כל דבר שנכתב בעד התוכנית, לא יוכל להכחיש את מציאות הכפירה שיש בתוכנית לפי דבריהם - ולכן, בשבילך אני אומר - "מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע".
יש מצווה כזו, כי, אין עם מי לדבר...
חשבתי שיש עניין לדבר איתם - אבל, הטיעונים ישר מוצאים מהקשרם לטובת הטיעון המוחץ של הכפירה ע"פ דעה אחת של רבנים - ובניצוח כזה - אין דיון.
גם אם התוכנית הייתה יעילה ב-100% לכל הדעות - הכפירה שהיא מובילה אליה חמורה וגרועה בהרבה מההתמכרות עצמה, וכפי שלא יעלה על הדעת לסרס מכורים לעריות כדי "לגמול" אותם מההתמכרות - כך צריך להיות היחס לתוכנית.
על האיסורים השונים שבתוכנית הזו...
אין כאן אף דיון על השיטה.
השיטה היא פסולה מלכתחילה...
[כמובן ע"פ דעתו של יזהר].
עכשיו, לגבי האיסור בשיטה - הדיון יכול להתחיל מכאן...
יזהר - אני חושב שעליך לשנות את כותרת הפוסט הראשית שלך...
הדיון אינו על 12 הצעדים - וכל הפרטים עליו, אלא, על כל הפרטים על האיסור בשיטה זו...
{את דעתי כבר פרסמתי פה ברבים - ואין צורך מלהזכירה - כי, הדיון כבר לא על השיטה עצמה}
יש מן קטע כזה ביהדות, שלא נוהגים לדון אף פעם לגופם של דברים. אף פעם לא ראיתי שמעבירים שיעורים בנצרות בישיבות. אין שום שיעור תורני שמלמד שיטות להתקדמות רוחנית באיסלאם. זה ממש מחדל. כשנוגעים בדתות הללו - מדברים רק נגדם, ואת דעתם מביאים רק כדי להסביר למה היא מוטעית ושקרית. אני מציע לך לחבור לעוד כמה דתות וכתות ולהקים קבוצת מחאה בפייסבוק.
יזהר זה שם כולל לדעה המתנגדת ומתנגחת בצורה חסרת פשרות בשיטת 12 הצעדים - כדעת הרבנים הפוסקים ששיטה זו היא כפירה.
והדיון שיזהר מציע אינו על השיטה עצמה - אלא - על עצם האיסור בשיטה.
זה כבר ברור לכל שהשיטה היא דבר פסול - עכשיו - כאן הדיון מתחיל...
אגב, זה דיון חסר תוחלת מתחילתו - כי, אין דיון על שיטת 12 הצעדים, אלא, על האיסורים השונים שיש בשיטה - אתה כתבת זאת מקודם - ואצטט את דבריך: "בכל מקרה, אני שב ומזכיר שזה הדיון המשני כאן בכל הסיפור - גם אם התוכנית הייתה יעילה ב-100% לכל הדעות - הכפירה שהיא מובילה אליה חמורה וגרועה בהרבה מההתמכרות עצמה"
צריך לכתוב זאת מלכתחילה - הדיון אינו נסוב על השיטה - הדיון על השיטה הוא רק משני...
ולפי הפוסט הראשוני - משתמע הפוך מכוונתך - מה שנקרא: "הלב אומר משהו אחד, והפה מדבר {בעזרת כתיבה} בצורה אחרת".
--------
איפה ביהדות מעבירים שיעורים של 12 הצעדים?! - איני מכיר ישיבה כזו...
את 12 הצעדים תוכל למצוא בקבוצות של אנשים - במרכזי טיפול, במועדונים, במקלטים, בכפרי-גמילה וכו'...
לא מכיר ישיבה שמלמדת את השיטה - כמו שאני לא מכיר כנסיה שמלמדת את השיטה, ומטבילה אנשים בשביל לשנות אותם - אגב, אנשים מגיעים לתוכנית - מיוזמתם האישית ללא כפיה מבחוץ...
למרות שכאן אתה כופה על אחרים את דעתך... - וזו אינה דרכה של תורה. דרך התורה הינה בחירה חופשית.
כאן אתה לא נותן לאנשים לבחור - אתה מתסיס אותם נגד דרך טיפול כלשהי, כאשר אתה בעצמך עדיין, לצערי הרב, לא נתת אפשרות לפיתרון אמיתי לצאת מהנפילות המתוארות לעיל...
-----
כפי שביקשו פה מקודם - לא אכנס להשפלות שונות כפי שאתה ממשיך לנהוג גם עכשיו...
ואצטט את חוסר הערך שלך בדעתם של אחרים השונים ממך - "אני מציע לך לחבור לעוד כמה דתות וכתות ולהקים קבוצת מחאה בפייסבוק." - תודה שאתה מראה לנו דוגמא אמיתית לבן תורה ותלמיד חכם מבית מדרשו של הרב טל שליט"א.
הוא מזכיר את זה בשיעורים - אבל, הוא הקים מערך נפרד לקורס מטפלים - והקורס אינו בישיבה אלא באזור הישיבה...
גם הקבוצות אינן בתוך בית-המדרש, וגם לא בישיבה עצמה - אלא באזור...
זה ידוע לי מתוך כך שאני מקורב מאוד לישיבה ולתלמידיה המכורים.
למה שלא תענה למה שאני כותב לך? זה עשוי ליצור דיון.
אשמח לשתף אתכם בכמה מחשבות שעלו לי בעניין הנ"ל...
1. יזהר מדבר על נושא הכפירה - אין לי מה לענות לו בכך - משום שאני לא בחור-ישיבה כרגע, אין לי זמן לעסוק במשמעות המילה "כפירה" וביטוייה - וכן, כל הוויכוח על זה - בטל מיסודו מלכתחילה.
2. אני טוען שאין כאן בסיס לכפירה - טענתי זאת מס' פעמים - גם הודיתי שאין לי ידע מספיק בנושא, ושאלתי מס' רבנים שהורידו ממני את המחשבה הזו.
3. סיפור חיי מלווה אותי המון זמן - למדתי תורה בעברי, כיום אני מקדיש זמן ללימוד תורה בערבים - כל חיי הנפילות הללו ליוו אותי - אכלו לי את המוח, חשבתי שאין לי כלום בחיים חוץ מזה - הייתי מיואש - חשבתי שחתונה תפתור לי את הבעיה, ולאחר מחשבה נוספת - הבנתי שאני לא מוכן לבגוד באשתי - ולכן, נמנעתי מלהתחתן... [והיו לי אפשרויות רבות].
לדעתי האישית, במהלך ה-5 השנים האחרונות - חל השתפרות ממשית בחיים שלי.
אפשר לחלוק על זה - אבל, כל עוד אני חי את חיי - אף-אחד לא יוכל לקחת לי את חיי.
לפני 5 שנים הגעתי לתוכנית 12 הצעדים - אמנם, לא "סיימתי" - כפי שנהוג לומר בתוכנית - עובדה שאני כרגע "מכור" לפורום הזה... - אבל, השתניתי בהמון תחומים, שלא חשבתי שאשתנה בהם בעבר.
יכול להיות שזה לא קשור לתוכנית - אבל זה בטוח לא קשור ללימוד-תורה - כי, לא הייתי מחובר לתורה בצורה מטורפת ב-5 השנים האחרונות(לצערי הרב).
אתם יכולים לשמוע המון תגובות ממני, אבל, מי שלא מוכן להקשיב - אני אטחן בפניו מים - והוא יחזור לנק' ההתחלה.
לכן, אני נמנע מלהתנגח עם יזהר - כי, בעבר נפגעתי מזה יחד עם חבר שלי מהישיבה בה הוא לומד - וזה גרם לי לזלזול בקיום מצוות - היה לי קשה לקבל את התורה בצורה כ"כ קיצונית וחדה - בלי יכולת לקבל את הדרך של השני.
איני מוכן לחזור לאותו מקום - ולכן, וויתרתי ונכנעתי - [אגב, זה פעולה שהתוכנית לימדה אותי] - החלטתי, לקחת את הדיון מבחינתי - צעד אחד אחורה כי נסחפתי למקום שאיני רוצה לחזור אליו עוד הפעם.
לכן, כתבתי את דבריי בצורה כזו.
ואיני מוכן לעמוד ולהתנגח עם אדם שאינו מקבל את דעתי.
דיון מתחיל רק כאשר יש בסיס לדיון בו 2 הצדדים מסכימים על משהו אחד.
ברגע שאין בסיס בו שני הצדדים מסכימים - זה כבר אינו דיון, ומתחיל להיות ויכוח על בסיס התנגחויות אישיות, וזה גרם לי לוותר.
ברי ושמא, ברי עדיף.
אתה אומר "אני לא יודע,אני נסמך על רבנים
יזהר אומר "אני יודע וגם אני נסמך על רבנים".
נראה לי מאוד ברור עם מי אני..
הבסיס לדיון צריך להיות מחויבות לתורה וחז"ל.
לצעוק סיסמאות שלא הצלחת לצאת מזה בלי התכנית זה לא משכנע.
כמו שיזהר אמר, הדיון אינו אם זה עובד או לא.
אם זה כפירה גם אם זה עובד זה בעיה.
ואתה לא מוכן לדון האם זה כפירה וגם מודה שאתה לא יודע.
למה שנאמין לך?
חשבתי שהדיון נסוב סביב 12 הצעדים, אבל, הדיון נסוב סביב הבסיס ש-12 הצעדים הם כפירה.
לכן, מתוך נק' ההנחה הזו - אין לי על מה לדון ולהתדיין, וגם לא להיכנס לויכוח או מחלוקת - כי, אני לא מאמין בזה.
לא באתי לטעון כלום לאף-אחד - באתי להסביר למה אני כבר לא מעוניין לדבר על זה.
לא צעקתי סיסמאות - בסה"כ דיברתי מתוך הרהורי ליבי... - גם לא באתי לטעון הפוך ממישהו...
אתה רוצה תריב עם אנשים אחרים - אני אמרתי את שלי, וויתרתי על הדיון הזה... - כי, זה לא עושה לי טוב, וזה מרחיק אותי מהנק' השורשית של הדיון [ע"פ הבנתי הראשונית..].
הבסיס לדיון לא צריך להיות מחוייב לכלום בהקשר של חיוב דתי כלשהו - מבחינתך זה חייב, ומבחינתי - לא...
לכן, כבר עכשיו אתה רואה שאין לנו על מה לדון - כאשר הבסיס אינו יציב.
-----
אני לא אמרתי שאני לא מוכן לדון אם זה כפירה... - דווקא העליתי פה שאלה - מה הפירוש המילה "כפירה" - ואז, נדע האם מי שבוחר בתוכנית 12 הצעדים הוא נחשב כאדם "כופר", ולכן, צריך גם לפרש את המילה - "כופר".
הבעיה היא - שאף אדם לא עמד עדיין על פירוש המילים הללו - ובלי נתינת דוגמאות.
כאשר נותנים דוגמא - אתה לא מפרש. במילון כתוב פירוש למילה, בלי הדוגמא.
--------
להודות שאני "לא יודע" - זה הדבר הכי גדול שאני מכיר בעולם - ואם אתה לא מכיר בכך - יש לך בעיה גדולה מאוד.
כבר כתבתי על כך רבות, וברשותך אחזור על זה עוד הפעם - מסכת ברכות דף ד': "למד לשונך לומר 'איני יודע' שמא תתבדה ותאחז".
-------
ואגב, לא ביקשתי שתאמין לי - אל תאמין...
אתה באמת לא חייב לי כלום...
-----
שיהיה לך המון בהצלחה.
וזה הדיון.
לא אמרתי שזה שהודת שאתה לא יודע זה מוריד מערכך.
אבל זה כן סיבה לא להשתכנע ממך כמו שכבר אמרתי ברי ושמא ברי עדיף.
אני בסה"כ אמרתי שאני לא מבין בענייני כפירה - אבל, אני לא חושב שעל זה הדיון צריך לסבוב...
משום שאנשים מחפשים דרך פיתרון לצאת מהנפילות - ולא לדון בענייני כפירה.
אני יוצא מתוך נק' הנחה - שאתה אומר שהשיטה פסולה עקב כפירה.
ואני מקבל אותך ואת דעתך - אני חושב הפוך, לא בגלל שאני יודע, אלא, בגלל שאני שאלתי שאלת רב - והוא אמר לי שאין בעיה.
אם אתה הרב של עצמך - אין בעיה.
לי - הרב שלי פסק - שאין בעיה.
בהצלחה.
לא מתוך ידע אישי על בדיקת התוכנית לפני ולפנים.
אני פועל בתוכה, ועדיין לא נתקלתי בכפירה.
והרבנים שלי, סוברים ההיפך ממה שאתה סובר - וזה בסדר.
וככה אני נוהג..
יש לך בעיה? - תפנה שאלה לרב אבינר, לרב יהושע שפירא וכו'...
קודם כל אני צריך לחיות בשביל עצמי.
מי אמר שאני חייב הוכחות כלשהן?
מי שרוצה הוכחות - שילך לרבנים שלי וישאל אותן על הנושא.
אני לא חייב כלום לאף אדם בעולם.
ואם יש לך קושי - תפנה לעזרה - אני לא הדובר של שיטת 12 הצעדים.
שלי, יש הבדל גדול בין הוכחה שכלית, לבין הוכחה מעשית.
אני לא צריך שמישהו יבלבל לי ת'מוח על כפירה - כאשר אני נמצא במקום שדווקא אני מתקרב יותר אל הקב"ה דרכו.
אתה יכול לצעוק עד מחר על כפירה - אבל, אני חווה משהו אחר.
תקרא לי כופר - מה אכפת לי ממך?!
אני ימשיך לחיות את חיי - גם אם יזהר יצעק עד מחר שאני כופר..וכו'.
אלא מהשם.
אם זה כפירה זה שאלה שכלית לגמרי.
יש לא מעט נוצרים שמרגישים קרוב להשם, זה לא הוכחה.
בישיבה הייתי בורח כל יום - לחוברות בארון...[והמבין יבין...]
כיום, אני בורח כל יום - לשיחה עם חבר, לשיחה עם הקב"ה, לכתיבה, לעשיה חיובית - ולכל דבר אחר שירחיק אותי מהבדידות שלי שמביאה אותי היישר לנפילה הבאה.
א. יש דיון על היעילות של השיטה.
ב. יש דיון האם זו שיטה מותרת.
שניהם דיונים ענייניים שעוסקים בשיטה, ובעיני יזהר דיון א. משני לדיון ב. כיוון שגם אם השיטה יעילה, אם היא אסורה, אסור להשתמש בה.
[איני מכיר את השיטה, ולכן אין לי עמדה בשני הנידונים].
ובמיוחד על החוברת שהבאתי בהודעה בסוף השרשור.
אני מרגיש שקצת אין טעם להתפלפל נקודתית בלי לראות את המכלול.
הייתה תוכנית כזו, אבל בגלל קשיים טכנים ולוגיטסיים היא לא מתקיימת כרגע.
יש את בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים. שם לומדים לעומק את השיטה. כמו כן יש להם מכון טיפול שמקשר בין בין בוגרי בית הספר לאנשים שמבקשים ייעוץ וטיפול.
יש דבר כזה סירוס כימי - חומר שנוגד את החשק המיני.
מה תגיד על מכור שפוגע בקטינים? שאונס?
יש מושג של אישפוז בכפייה לאלכוהוליסטים או נרקומנים.
לצערנו, אי אפשר להסתפק בטענות של "זה לא כל כך נורא".
לגבי ה"כפירה"- אני מניח שאדם צריך לשאול את רבותיו...
ובעצם - זה לא פותר את בעיית המיניות המוגברת, אלא, מעכב אותה.
אגב, אני טוען אחרת - אבל, זה דבר שאינו נשמע... - ויש מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
חשבתי מדי פעם להפיץ כאן קטעים מקבוצת 12 הצעדים בפייסבוק - אולי קצת תיקחו מהם דברים טובים - במקום לשמוע כל הזמן את הוויכוחים הנלוזים ביני לבין יזהר...
"כל פעם שבה אנו מצליחים באמת לצאת מחוץ לעצמנו עבור אדם אחר ולגלות אור רוחני, כל פעם שאנו מצליחים לקחת אחריות ולתקן משהו עצמנו, אנו משפיעים גם על אחרים".
-------------------
גבולות
"לפעמים, נדמה לנו שהחיים והאנשים לוחצים ודוחפים אותנו. מפני שאנחנו כל כך רגילים לכאב, אנחנו אולי אומרים לעצמנו שזה לא כואב. מפני שאנחנו כל כך רגילים לכך שאנשים שולטים בנו או עושים מניפולציות עלינו, אנחנו אולי אומרים לעצמנו שמשהו לא בסדר איתנו.
הכול בסדר איתנו. החיים לוחצים ומכאיבים כדי למשוך את תשומת ליבנו. לפעמים הכאב והלחץ מצביעים על שיעור מסוים. אולי השיעור הוא שאנחנו יותר מדי מנסים לשלוט. או אולי דוחפים אותנו להכיר ביכולתנו לדאוג לעצמנו. הנושא הוא גבולות.
אם משהו או מישהו לוחץ עלינו יותר מדי, זה בדיוק מה שקורה: לוחצים עלינו יותר מדי. אנחנו יכולים להיות אסירי תודה על השיעור שהגיע כדי לעזור לנו לחקור ולהציב את הגבולות שלנו.
היום, ארשה לעצמי להציב את הגבולות שאני רוצה ושאני זקוק להם בחיי."
---------------
"הצמיחה הינה העדות היחידה לכך שיש חיים."
עלינו להודות על כך שאנחנו לעולם לא יכולים להשיג שלווה מוחלטת. לו כן יכולנו, אף פעם לא היה לנו הצורך לשפר את עצמנו. היינו מפסיקים לצמוח, מפני שלא הייתה שום סיבה ללמוד יותר ממה שאנחנו כבר יודעים, והיינו משתעממים. אפילו הדברים שנראים כל כך שלווים בטבע מכילים בתוכם מאבק. אגם, עם הברבור הגולש לאט על פני המים, נראה תמונה מושלמת של שלווה. אבל מתחת לפני השטח, דגים, צבים וצפרדעים נאבקים יום יום כדי לשרוד.
הדבר החשוב הוא לקבל את המאבקים כחלק מהיופי של החיים, לא כפגמים של החיים.
איזה מאבקים יעזרו לי לצמוח יותר טוב היום?
----------------------
כשהייתי ילדה, התחבאתי. נאמר לי ש-"ילדים צריכים להיראות אבל לא להישמע". בבית אף פעם לא אמרו "אני אוהב אותך". איש לא חיבק. מעולם לא שמעתי "עשית משהו טוב", אפילו כשהצלחתי בבית הספר. חשבתי שלא היה מישהו שאכפת לו ממני. בגיל 10 ניסיתי לברוח.
היום, אני יודעת שאני בעלת משמעות. אני לא מושלמת, אבל אני לא צריכה להסתמך על אישורו של אחר כדי שיהיה לי דימוי עצמי טוב. אני משתמשת בחשיבה חיובית. אני לא יכולה לשנות מישהו אחר, אבל אני יכולה לשנות את עצמי ואת הדרך בה אני מתייחסת לעצמי. כשעשיתי משהו מוזר, התגובה הראשונית שלי היתה "טפשה!". אני משנה את זה. היום, דפקתי לעצמי את הראש במקלחת. התגובה שלי הייתה שונה. אמרתי, "אוי, את בסדר?"
---------------
אם הרגשנו אשמה, השפלה, או בושה בהתמכרות עצמה או בדברים שעשינו בזמן "האקשן", זה רק הגביר את ההרגשה שאנחנו מנודים. מדי פעם, פחדנו בסתר ליבנו או ממש האמנו שאנחנו ראויים לכל רגש כואב: לפעמים חשבנו שאנחנו באמת אאוטסיידרים. המנהרה החשוכה של חיינו נראתה מאיימת ואינסופית. לא יכולנו אפילו לתת ביטוי לרגשות שלנו ובקושי יכולנו לחשוב עליהם. לכן עד מהרה שוב הימרנו.
האם אני זוכר היטב איך היו הדברים בעבר?
רק להיום אני מתפלל
מי ייתן ואזכור באיזו תדירות, בתקופת ההימורים שלי, הרגשתי לבד עם האשמה ועם הבושה שלי. העליצות המזויפת של מסיבת הימורים או יחסי אנוש הרדודים שנרקמו בקזינו לא יכלו למנוע ממני להרגיש כמו אאוטסיידר. הלוואי שאעריך את הסיכוי להכיר חברים חדשים דרך החברותא. הלוואי שאדע שיחסי האנוש שלי כעת יהיו שפויים יותר, תלותיים פחות, בוגרים יותר.
רק להיום אזכור
תודה לאל על חברים חדשים.
----------------
אשלח עוד בהמשך....
לא לרדת לפסים אישיים!!!יעל מהדרוםחצי מהרבנים שציטטת אמרו שרק תלמידי חכמים עצומים וכבירים הנקיים מכל השפעה חיצונית יכולים לחוות דעה.
כל מה שנגיד אחרת יוציא אותנו כופרים ואפיקורסים.
אם יואיל נא כבודו להוציא את כל ציטוטי הרבנים ויאמר אך ורק טענות ענייניות - יהיה שייך לדון, בלי פחד להכוות בגחלת תלמידי חכמים
א. לא ראיתי אמירות כמו "רק תלמידי חכמים עצומים וכבירים הנקיים מכל השפעה חיצונית יכולים לחוות דעה." אשמח אם תפנה אותי במדוייק.
ב. לא הבנתי איך הסרת הקבצים עם הציטוטים תועיל לך. זה יחשב כאילו מה שנאמר לא באמת נאמר?
ג. כבר אמרתי בהזדמנויות שונות שלענ"ד בסוגיות מעין אלו העיקר זה המציאות ולא דברי הרבנים. אלא מאי? הרבנים מוחזקים כדורשי אמת וחוקריה, ולכן אם הם השתכנעו שיש דברים בגו - יש לכך משמעות גם לגבי קריאת המציאות.
א. "ואין למסור דבר זה להבנתו האישית של כל רב" הרב זיני
"שגם תלמידי חכמים גדולים עלולים לטעות ולא להבחין כראוי (למעט יחידי סגולה שיש להם כח לברור מבלי לטעות כלל)" הרב גינזבורג
ב. הסרת הציטוטים תועיל לכך שאם אטען למשל שמי שמבקר את השיטה לא מכיר אותה מספיק לעומק (כמוני למשל, מעולם לא הייתי בטיפול של 12 הצעדים ולא קראתי יותר מדי בנושא אע"פ שאני חושב שקראתי יותר מרוב המבקרים) אני לא אוכרז כאפיקורוס אלא כטוען טענה עניינית.
וכן אם אטען למשל שהאמירה שלעתים האדם הוא חסר אונים (או אם יותר נדייק: שאע"פ שהאדם יכול להתגבר על הרגלו באופן חד פעמי - לאורך זמן הוא לא יצליח להתמיד בבריחה מהתמכרות, כמובן שתמיד יש יחידי סגולה יוצאי דופן אבל באופן כללי זה בלתי אפשרי) לא סותרת את הבחירה החופשית אז אני לא אקבל טענות מסוג: "מי אתה שתחלוק על תלמידי חכמים שמבינים יותר ממך"
ג. המשפט האחרון שאמרת הוא בדיוק הסיבה שאני אומר שאי אפשר לדון. אם אומר: "המציאות היא כך וכך" אתה תאמר: "אבל הרבנים אמרו!" ואם אומר: "הרבנים לא מבינים" תאמר: "חוצפן". וככה מסתיים הדיון בלי שהוא מתחיל.
א. לגבי דברי הרב זיני: הוא מדבר על כתיבת ספרי מוסר ויצירת דרכים חדשות בעבודת ה'. ולגבי דברי הרב גינזבורג: הוא רק אמר שגם גדולים יכולים לטעות. זה לא אומר שאין הדבר מסור לאף אחד. פעמים שדווקא הדיוטות מבחינים בדברים שגדולים מהם לא מבחינים בהם.
ב. אני יכול להגיד לך שהמבקר הראשי, זה שעומד מאחורי ארגון "טהרת החינוך והטיפול" - מכיר את השיטה ישר והפוך לפרטי פרטים. קרא את כל הספרים שלה, מחקרים עליה, ואף ערך ראיונות עומק רבים עם מטופלים. כך שזו אכן טענה עניינית, אבל לא נכונה. אדם הוא לעתים חסר אונים. ברור. השאלה היא מה המשמעות של זה, ומהו בדיוק אותו חוסר אונים. לא נתפסו פה למילה והתנפלו עליה, אלא ראו מכלול שלם שלא משמע לשני פנים בתוכנית, הן בתיאוריה והן במעשה, הן ברטורנו והן ברמת גן, הן בשמור עיניך והן בי.נ.ר. הנקודה כאן היא לא הסמנטיקה כמו התכנים עצמם.
כל זה גם דיון ענייני, ולא ברור למה אתה סבור שעצם הדיון והטענות הן אפיקורסות אליבא דמאן דהו.
ג. חזקה היהדות היא דבר שסומכים עליו בלי פקפוק. כך הוא בכל נושא הלכתי שהוא. אבל אפשר לאבד חזקה. אם יש ראיות נקודתיות כנגד חזקה כללית - החזקה מתבטלת באותם נקודות. כך הוא בחזקת סכין בדוקה, חזקת נגיעות בחרקים, וכך הוא גם בחזקת נאמנות של תלמיד חכם. במילים אחרות: טענת "הרבנים אמרו" היא טענה אמיתית - עד שתביא ראיות כנגדה. אם יש ראיות כנגדה - אפשר לנסות להבין אם הרבנים טעו, או הוטעו, או שהם לא מבינים, או שהם משקרים במזיד ח"ו, או שאולי הם בכלל לא רבנים. אפשר לדון הרבה ולנסות להבין, אבל זה כבר דיון אחר. וראה כאן, בסעיף ג'.
א. אתה בדיוק יודע על מה כל רב כתב את דבריו וההסבר המדוייק העומד מאחורי דברי הרב, כאילו אתה הרב בעצמך ששכתב את דברי הרבנים על דף...
ב. יכול להיות שמייסד השיטה שלכם - מכיר בע"פ את שיטת הצעדים, אך, כנראה שאינו חווה את השחרור מהתלותיות שלו במהלך עשיית הצעדים עצמם.
ולא אתייחס לטענותיך משום שאין כאן בסיס לדיון..
הדיון הראשי אינו על השיטה כמשמע מהנוסח שייצג בתחילה - אלא, הדיון נסוב סביב האיסור שבשיטה, כאילו, כבר ברור ומוכח מלכתחילה שהשיטה פסולה...
משום שאני טוען הפוך מדרכך - אין לי כאן מקום בדיון ועל כן הדבר היחיד שיש לי לומר, הינו שינוי דרכי, ולמידה מחבר יקר בפורום, שהגיב בעבר וכתב כך: "מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע".
בהצלחה רבה יזהר.
יזהר אמר שגם אם יוכח שהשיטה עובדת זה דיון משני, הדיון העיקרי הוא האם 12 הצעדים הם כפירה.
הדיון האם הדו"בריאות נכון או לא - זה לא משנה...
כי, זה ברור לכל - שהשיטה הזו היא כפירה [לפי דברי יזהר],
והדיון העיקרי זה - עצם מהות הכפירה שיש בתוך 12 הצעדים...
מתוך כך - אין לי על מה להתדיין - כי, לדעתי אין בזה אפילו טיפה של ע"ז...
הכל כתוב בתורתנו הקדושה - וגם דברים האמורים שם - נאמרו בעבר ע"י אחרים הגדולים יותר מכולנו...
ר' נחמן, הרב קוק וכו'...
וגם יזהר עצמו מאשר את דבריי - בטענה שזה דעת חלק מהרבנים בציונות הדתית - כמובן, שהוא מתעלם מהרבנים האחרים בצורה ניכרת לעין... [אבל זה לא משנה - כי הדיון אינו נסוב על השיטה, אלא, על עצם הכפירה בשיטה - ועל כך, אין לי מה לדון..]
אצטט שוב את דבריי בשרשור הקודם:
ג. היו גם רבנים שתמכו בשבתאי צבי שר"י. זה אומר שזו מחלוקת לשם שמיים? אין קשר בין הדברים.
תראה, לכל תלמיד חכם יש חזקת נאמנות. כלומר: אם אין לי סיבה אחרת - אני מאמין לו. זוהי ההגדרה של חזקה. אבל אפשר גם לאבד חזקה. אם רב מביא לי חסה ואומר לי שאין בה חרקים - אני מאמין לו. אבל אם ראיתי חרקים בעיניים שלי - אני לא יכול להסתמך על עדותו של הרב, ואם אעשה זאת - האחריות כולה עלי. אני ראיתי את החרקים ושום נאמנות לא תציל אותי ממנו. למה הרב אמר את מה שאמר? אפשר לתת הרבה הסברים ותירוצים ולימודי זכות - אבל החרקים עודם מול עיני.
האם לא התעלמת מהרב אבינר? ותשובתו אליי[כפי שהעליתי בעבר].
האם לא התעלמת מקריאתו של הרב יהושע שפירא?
האם לא התעלמת מהרבנים שמואל אליהו שליט"א והרב עזרא שיינברג שענו לחבר שלי בתשובה אישית - שאין בעיה עם התוכנית?
האם לא התעלמת מדעתם של כל הרבנים החרדים והציוניים התומכים בתוכנית הזו של 12 הצעדים - באומרך - שהם כופרים?
-------
נכון, היו גם רבנים שתמכו בשבתאי צבי שר"י - וזה ממש קשור לענייננו - כאשר הרב אבינר מדבר השכם והערב נגד פעילות מיסיונריות כלשהי..
------
לא מבין בחזקות, אבל מאמין בכך שדרך ארץ קדמה לתורה - ולעניות דעתי - כל התורה שלך לא שווה כלום - אם ככה אתה מדבר כלפי אנשים שאינם סוברים כמוך. [שקרן-כופר וכו'..]
-------
מעניין שראית חרקים מבחוץ - כי, אני נמצא בפנים ולא ראיתי חרק כלשהו - אתה יודע כשבודקים פרי אם יש בו חרק או אין בו חרק - צריך לפתוח אותו, להסתכל בזווית השמש ולבדוק מבפנים - להסתכל מבחוץ ולחקור בענייני תורה - זה לא מספיק כאשר בודקים פרות מחרקים... ודי לחכימא ברמיזא - שהמשל שנתת אינו תואם את השקפתך.
להגיד לאדם שדבריו אינם אמת - זה לא מנוגד לדרך ארץ. להגיד לאדם לדעותיו הן כפירה - זה לא מנוגד לדרך ארץ.
הייתי אומר שאפילו הפוך, זה טובה גדולה להעמיד את האדם על טעותו, אבל במקרה שלך אתה חסום לחלוטין לכל ביקורת, אז אין תועלת כזו, והסיבה היחידה שאני עונה לך זה הקוראים בפורום.
לתייג אדם בתור תווית כאשר אתה בכלל לא מכיר אותי - בתור שקרן, או כופר...
וזה בכלל לא משנה - ממש לא נפגעתי ממך..
תיוג אנשים בצורה כ"כ מטמטמת - זה נוראי...
זה כמו שאני אכתוב כאן - אתה והקטנות מוחין שלך וכו'... [לא רוצה להמשיך כי אני לא מדבר ככה בד"כ]
דרך ארץ - זה לא רק לומר לאדם מה האמת, אלא, להיות עניו - ולשתוק כשצריך...
אולי אני לא מלך בדרך ארץ - אבל, מה שאתה עושה אינה מכובדת לאדם המגדיר עצמו כלומד תורה.
את האמת - אני ממש לא צריך שתלמד אותי הלכות, אותם אני לומד במכון מאיר - שם מקבלים כל אדם בסבר פנים יפות - גם הוא לא חושב כמוני.... - שם לומדים לקבל אנשים כפי שהם בלי תיוגים ובלי פילסופים...
שם יש את הרב יואב מלכא שמקבל את השיטה הזו, ומדריך אנשים ללכת בה - הוא לא גדול דור - אבל הוא רב במכון... [גם הרב וישליצקי תומך בשיטה הזו].
------
מעניין כמה אני חסום?!
תקרא קצת תגובות בפוסט הקודם - ותראה שהמון אנשים ראו את האובססיביות שלך - ואת זה שעצבנת אותם בדרך הקיצונית והנוראית הזו - בה אתה מציג את הדברים...
-------
אתה עונה לי כי אתה מכור כמוני - רק אתה חסום מלהודות בכך...
-----
אני אוהב אותך כמו שאתה - אבל, לצערי אתה עוור מדי בשביל לראות את השביל הנכון בשבילך...
דרך ארץ זה לא לעוות את דברי השני.
יזהר ענה על רוב מה שכתבת:
1. אז מה, זה לא מתיר להשתמש בשיטה שלדעתו היא כפירה.
2. לא צריך לחוות כדי לדעת שזה כפירה, גם את הנצרות לא חווינו ומוסכם פא שזה כפירה.
3. מה הקשר, יש רבנים לכאן ולכאן.
4. מצווה הבאה בעבירה...
5.ו6. לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד.
1. אמרתי שיש פיתרון שעובד ב-100%: לסרס את המכור לעריות. הוא יותר לא יהיה מכור. לעולם. כמו כן, מי אמר שזה בכלל נפילות? אדרבה, למה שאדם לא יתן דרור ליצרו, יראה כל מה שבא לו ויוציא ז"ל כאוות נפשו?
אם כן - לכאורה הבעיה נפתרה על הצד הטוב ביותר, באחת משתי האפשרויות הנ"ל: סירוס, או הגדרה מחדש את מושג הנפילה.
כל זה, אם מתעלמים מהעניין היהודי, ההלכתי והאמוני. אם נתייחס לפן הזה - הרי ששני הפתרונות הללו לא אפשריים ולא נכונים. אלא מה? הוא הדין גם לתוכנית הצעדים.
אני סבור שיש פתרונות אחרים. אין לי כרגע יכולת להציג אותם בצורה מסודרת, אבל זה בכלל לא העניין. גם אם אין שום פיתרון - 12 הצעדים הוא פיתרון שווה ערך לאלו שהזכרתי, מבחינה יהודית.
תראה, עד עכשיו לא ממש קראת מה שאני כותב. אני מבקש ממך לקרוא את הדברים הללו פעמיים ושלוש, ולנסות לרדת לסוף דעתי.
זה בעיה שלכם.
פגם הברית היה לפני שהנוצרים המציאו את שיטת 12 הצעדים, ויהיה גם אחרי שהשיטה הזאת תקרוס.
חז"ל מלמדים אותנו כללים חשובים איך להתמודד עם יצר הרע,
אם בישיבה שלכם לא מלמדים אתכם תיקון המידות מתוך התורה, אולי כדאי שתזמינו רבנים מבחוץ שמתמחים בעולם הנפש ע"פ התורה.
לא חסר דרכים ומטפלים מתוך התורה.
ביה"ס לייעוץ תורני - תורת החיים. ע"פ שיטה טיפולית של הרב שמואל טל.
"מרכז טיפולי קשר חופשי" - מבית היוצר של מוסדות "תורת החיים" הקימו מכון טיפולי להתמודדות עם פגם הברית, אני מכיר מישהו שלא נפל כבר שנה וחצי בזכות המכון.
ביה"ס לתורת הנפש. ע"פ שיטה טיפולית של הרב יצחק גינזבורג.
ביה"ס לתורת הנפש של הרב דניאל סטבסקי.
שיטת ימימיה.
ד"ר מיכאל אבולעפיה.
הרב אריאל פרג'ון.
הרב דוד אביחיל - "תיקון המידות".
הרב דניאל כהן.
יש מכון שהקים ת"ח מהישוב אמציה, כרגע אני לא זוכר את השם שלו...
ברוך ה' בדורנו לא חסר מטפלים שלוקחים את כל שיטת הטיפול שלהם מתוך חז"ל ומעבדים את זה לדפוסי פעולה לדורנו.
יש פיתרון.
השאלה אם אתה מתעקש לקחת אותו ממקומות מפוקפקים וזרים ליהדות.
היא מבוססת על כך שאדם מכור. והוא צריך עזרה.
מכור לא רק למין אלא גם ל - אלכוהול, סמים, הימורים, אוכל, רגשות, אינטרנט, פייסבוק, פורומים-צאטים... ועוד ועוד...
יש מיליוני אנשים ואולי אף יותר ברחבי העולם שמשתמשים בתוכנית הזו - כדי לחיות חיים שונים - מאשר להמשיך ולברוח אל הסם הבא שיעזור להם לברוח מהמציאות של החיים שלהם.
זוהי תוכנית של עזרה עצמית - אין מחוייבות לכלום. מי שרוצה - מגיע. מי שלא - לא חובה. הכל בה הן המלצות.
אגב, כל המקומות שהמלצת עליהם - עוזרים מאוד - אבל - לאדם מכור זה לא יכול לעזור - מניסיון אישי...
אבל, תנסו, תחוו, ואם לא תצליחו - תדעו שיש פיתרון נוסף.
לכן, א"א להוכיח אותה במחקר כלשהו - כי, היא לא עובדת ע"פ הפסיכולוגיה.
התוכנית בסה"כ נותנת כלים שונים לאדם שהתמכר לסם כלשהו, ולא מסוגל להפסיק את השימוש בסם עד פתח המוות הרוחני, הפיזי והנפשי של האדם.
והתוכנית מתבטאת ב-3 מישורים אלו.
לרבנים שיזהר הולך לפיהם - המישור הרוחני סותר מבחינתם את האמונה בקב"ה.
אך, אין זה כך באופן מהותי.
זהו דבר שאינו יכול להילמד, אלא, רק בעזרת עשיה ופעולות.
לכן, אין סיבה שהתוכנית תעלם - אלא, היא דווקא מתרחבת וגדלה.
שורשי התוכנית נמצאים בתוך היהדות - אך, הקטע הרוחני - קשה למס' רבנים - משום שהרוחניות לא יכולה להגיע בעזרת אדם נוצרי, אלא, רק יהודי.
אך, אני לא יכול לשאוב מהכוח של אדם אחר - אלא רק מהחויה שלי עצמי, ולכן, לפי הבנתי - אין כ"כ בעיה בזה.
בכל מקרה, אני לא דוגמא - כי, אני לא הולך לשכנע אף אדם לעשות את דברי התוכנית - מי שרוצה מוזמן, אין חובה בכך.
בוא נשאל בפשטות - האם אתה מאמין בדבר זה:
האם יש התמודדות כלשהי שאין לך אפשרות להתגבר עליה (משום שאתה מכור), אילולא שיטת 12 הצעדים?
א. כן. שוב, זה לא ש"אני טוען". אני מציג טענות.
ב. לא יודע אם כל, ודאי שרוב, וודאי שהשיטה כמכלול כן. לגבי סתם לימוד ללא מעשה, זה תלוי למה הוא נועד.
ג. הרשה לי לא לענות על השאלה. התשובה מורכבת, וזה מסית את הדיון שלא לצורך.
ד. מה זה "כופר"? לעניין דיני רשעים? לכאורה לא גרע משאר תינוקות שנשבו, מאמיני דת החילוניות.
ה-ו. זה כבר דיון שלם נוסף. בגדול, ברור שיש הטיות במחקרים וזה לא תורה מסיני. ועם זאת, יש גם הרבה מערכת של בקרה וביקורת. בכל הדברים הללו יש אפקט מצטבר, וככל שחוזרים על מחקרים שוב ושוב, והתוצאות עולות בקנה אחד - זה מחזק את העניין.
ז. אני יכול להעיד שההתוודעות לנושא הזה עשתה לי שוק רציני. הייתי ממש בטראומה. עד אז ממש החזקתי מישיבת רמת גן וראיתי עצמי קרוב אליהם יותר מלרוב הישיבות.
א. אני לא טוען - אני רק מציג טענות - אם אתה לא טוען את הטענה בהצגת הטענות - זה אומר שאתה לא מסכים לקחת אחריות על הטענות - אתה בורח מאחריות...יפה.
ג. אני מבין כבשאלה א' - אתה מפחד לענות את מה שאתה באמת חושב - פוחד לקחת אחריות. יפה.
ד. אתה שואל מה זה כופר? אתה כל הזמן צועק בקול שזו כפירה אז רק עכשיו אתה נזכר לשאול - מה זה כופר? - טוב שנזכרת עכשיו - עדיף מלעולם לא לשים לב למה שאתה כותב.
ג. הפוך, מתוך אחריות אני נמנע מלענות כאן.
ד. "כפירה" ו"כופר" אלו שתי הגדרות שונות בתכלית. ודוק.
אם אתה כ"כ בטוח במה שכתבת עד כאן - תהיה גבר וקח אחריות.
ג - מתוך אחריות לביטחון הציבור? או - לביטחונך האישי..? - זה נשמע שאתה מפחד. [ תזרום אחי, הכל יהיה טוב...].
ד. תוכל בבקשה להסביר לי - הקטן והלא מבין - מה ההבדל בדיוק בין משמעות המילה "כופר", לבין משמעות המילה "כפירה" - איני יודע - ואשמח שתבאר לי אותם.
ולא כל מי שאוחז במחשבת כפירה ישר נהיה כופר בעצם. יש תהליכים, יש רמות ויש מורכבויות.
התכוונתי בשאלתי - מה הפירוש של המילה "כפירה", ומה הפירוש למילה "כופר" - לא ביקשתי הדגמה, דוגמא או משל למה הדבר דומה.. - את זה הייתי יכול לעשות לבד.
אמרת שיש הבדל גדול בין המילים - ואשמח שתפרש לי אותם - בכדי שנעמוד על עצם ההבדל ביניהן.
----
ואגב, שאלת הכפירה הייתה החלק האחרון בשאלה שלי...
מה עם לקיחת האחריות?
אהבתי את השאלות הנקודתיות והמעשיות.
יישר-כוחך.
ועוזר לך להמשיך ליפול...
אגב, דרכך היא הנכונה - אדם שפועל מתוך חשיבה - ולא מתוך הבטן כמוני.
שכוייח עצום!
א. לא בפורום הזה.
ב. יש רמות של מודעות. קשה לי להאמין שאדם שנחשף לכל החומר יכנס לעניין הזה. ואם הוא כבר בפנים - ההיחשפות עשויה שלא להשפיע עליו כלל, ולא נראה לי שאפשר להאשים אותו. בעניין צירוף למניין אנו מקבלים את הגדרת הרמב"ם שתולה זאת באמונה בחיוב תפילה, כך שזה לא קשור. גם ישעיהו לייבוביץ' הצטרף למניין לפי הגדרה זו, למרות שהיה אפיקורוס למהדרין.
ג. כמה שיחות, של מו"ר הרב טל ושל אדם נוסף. מה אני חושב - עיין בסעיף א'.
ואני סבור שאתה טועה, ויש דברים שאתה לא יודע.
גם בהגדרה הכללית (שזה לא לגיטימי) אתה טועה, וכבר היו תקדימים רבים בהיסטוריה היהודית, ואף בדורנו אנו.
כולם טועים חוץ ממך...
נהנה ברווקות משקר, וטועה..
עכשיו גם געוואלד טועה, ולא יודע...
מעניין מי לא טועה - רק מי שמיישר קו יחד איתך.
משוגע אחד נוסע בכביש בכיוון הפוך, אשתו שומעת ברדיו שיש משוגע אחד שנוסע נגד כיוון התנועה..
כשהוא דיבר איתה, הוא סיפר לה - שכולם היו משוגעים, ונסעו נגד כיוון התנועה...
לצערי הסיפור הזה מתקרב למציאות של המון אנשים בדורנו, ולצערי המכה הזו לא פסחה על משתמשי הפורום הזה...
הרמב"ם סבר שמי שמאמין שלאל יש גוף הוא מין.
הראב"ד העיד שהיו גדולים שסברו ככה.
ברגע שאתה אומר שאם הוא טוען שזה כפירה זה לא בסדר כי יוצא שהרב יהושע שפירא כופר,אתה זה שלא בסדר.
מחלוקות בעם ישראל זה דבר שהיה מאז ומתמיד גם על דברים חמורים וחריפים כמו זה.
ולכן צריך לדון עניינית ולא לרדת לרמה שאתה מנסה להוריד את הדיון אליה.
ובשום פנים ואופן לא להוריד אותן ברמתן התורנית לויכוחים שונים בפורום באינטרנט, כאשר יש עוד צדדים שאינם רבניים היכולים לקחת את הדברים למקומות שונים - שאינם יכולים להוות מחלוקות המביאות את האדם לידי יראת שמים, אלא, לבוא לידי זילות התורה ויראיה...
כפי שבישיבת פונוביץ' המחלוקות הוצאו מהקשרם - והיו חריפים למדי עד כדי - חילול ה' בפרהסיא.
כך, גם במחלוקות אחרות בעמ"י - תמיד צריך לבדוק את עצמנו... - האם זה מתאים וראוי.. למקום ולזמן.
-----
אגב, כפי הבנתי את הדברים - אין כאן אפשרות לדון בצורה עניינית - כאשר אין בסיס לקשר בין 2 הצדדים.
-----
במחלוקות אמיתיות - הבסיס שווה. לצערי, כאן אין שווי לבסיס המחלוקת.
----
כפירה ביסוד האמונה - זה הבעיה של יזהר ב-12 הצעדים.
אם הוא חושב שכאשר אני משתמש בתוכנית הזו אני כופר ביסוד - אז, אין בסיס לדיון.
כי, אני כופר בתנ"ך - ע"פ דעתו. וכל השאר...
זה כמו הויכוח בין החרדים לציונות הדתית על נושא המדינה.
החרדים טוענים שאנו בסוף הגלות.
והציונות הדתית [שאני מביניהם ב"ה] טוענים שאנו באתחלתא דגאולה.
שני הביטויים דלעיל שונים מעצם יסודם - ולכל זה - יש השלכות החוצה.
כך, עצם הביטוי 12 הצעדים - יש כאלו שחושבים שזה כפירה ביסוד האמונה בקב"ה, ויש הסוברים שלא.
ההשלכות היוצאות מתוך זה החוצה - הינם גורם לכישלון יסודי בעצם הדיון על השיטה לכשעצמה.
הגדרות של כפירה ברורות יחסית ודנו בכל רבות.
ההגדרה של "אתחלתא דגאולה" לא ממש ברורה ולא ממש עם נפק"מ הלכתית.
הם לא סתם חושבים שזה כפירה יש להם טענות.
למה אתה מתחמק מלענות להם?
הגדרת הכפירה אינה ידועה לעומקה - עובדה, שישנם רבנים התומכים בשיטת 12 הצעדים, ויש רבנים הטוענים שזוהי שיטת כפירה הפועלת נגד היהדות - או שהרבנים טועים ומטעים אחרים, או שאין יודעים מהי משמעות המילה כפירה.
ולעומת זאת - ל-"אתחלתא דגאולה" - יש נפקא מינה מטורפת מבחינה הלכתית - כל הנושא של חגיגות יום העצמאות בימי האבל של ספירת העומר.
אני לא מתחמק מלענות - אני מתחמק מאנשים שלא מעוניינים להקשיב.
לא שכולם מסכימים אבל יש לו< הגדרה?.....
"נפקא מינה מטורפת.." - אולי טעיתי...[יש סיכוי שכך - כי, איני מבין ואיני מגדיר את עצמי כבקי בהלכות...], אבל לפי מה שהבנתי - זה איסור לשמוע מוזיקה, להתגלח ולהסתפר - ונראה לי שזה מספיק מטורף לגבי האוכלוסיה החרדית שכנראה אתה לא חי בקרבתם - ולכן, אינך שם לב לבעיות הללו...
B-)יזהר לא דיבר ספצפית על הרב יהושע שפירא.
אתה זה שניסת להסיט את הדיון לשם.
הוא טען עניינית נגד שיטת 12 הצעדים ולמה לדעתו זה כפירה.
אתה חולק עליו?
מצויין! תענה עניינית לטענותיו.
אבל להוריד את הדיון לרמת "אז אתה אומר שהרב יהושע שפירא כופר" זה לשלול מחלוקת.
אני מודה שלא עקבתי לגמרי.
אני מגיב רק להודעות שכן קראתי.
(קראתי עוד קצת אחרי אבל לא עקבתי בעיון)
אבל עדיין אני לא מסכים איתך.
הוא לא סתם באוויר החליט שזה כפירה.
יש לו טענות תענה להם עניינית.
אחרי שהוא הגיע למסקנה שזה כפירה זה אכן כפירה וזהו.
אני מניח שאתה לא חושב ששבתאי צבי הוא ביהדות,בטח אחרי שזה הוכח..
הרי כשהרב אליהו אוסר פופשדו הוא אומר שהרב עובדיה מכשיל הרבים באיסורי כרת כי הוא מתיר?
להוריד את הדיון ל"הרב אליהו אומר שהרב עובדיה רשע" זה לא נכון.
אפשר לדון עניינית על האם השיטה היא כפירה או לא בלי לרדת לשאלה האם הרב יהושע שפירא כופר או לא.
ברמת העיקרון.
כמה רבנים חושבים שהרב אבינר הוא רשע?
כמה מהם אומרים את זה לתלמידיהם?
כמה מהם אומרים זאת בריש גלי בתקשורת?
פונקציה הנדסית יורדת. וכל כך למה? ללמדת שדברים לא פשוטים כל כך. בעולם שלנו אי אפשר להגיד כל דבר שאתה חושב.
אולי הם יתבטאו בפחות חריפות אבל הם כן יגידו שזה כפירה וזו הנקודה העקרונית.
בהשגחה מופלאה, במקביל לדיונים כאן, ללא שום קשר.
בעז"ה אעלה את זה בקרוב לכאן.
אני מכיר טוב מאוד את דעתם של תלמידי בית מדרשו של הרב שמואל טל שליט"א - אך, לצערי, הם אינם מבינים שברגע שמדברים דברים בבית-מדרש זה מצויין וטוב, וברגע שמוציאים אותם לציבור - זה אסון!
שמעתי המון מחבר שלי, מהישיבה של יזהר את טענותיו נגד הרב שלמה אבינר - בזכות כך, גם חשבתי להוריד את הכיפה בשלב כלשהו בחיים [לא לפני המון זמן...] - פשוט לא יכולתי להבין איך אפשר לזלזל בתלמיד חכם עצום - שבסה"כ טענתו הפוכה מדעתו של ראש הישיבה - הרב טל שליט"א.
לצערי, אתם מסלפים את התורה - וחושבים שמי שאינו מקשיב לכם - אינו יכול להורות בציבור - ולכן, אתם נטפלים לרב אבינר שליט"א.
אני מתחבר מאוד לדברים שכתבת בסוף דבריך: "בעולם שלנו אי אפשר להגיד כל דבר שאתה חושב." - כי לתורה יש 70 פנים, וכל אחד רואה את התורה מנק' מבטו - ישנה בחירה חופשית לא רק בעשיה, אלא, ביראת שמים, יראת שמים הינה גם בחשיבה. לכן, זה בסדר שכל אחד יחשוב אחרת, וינהג אחרת - ומי שלא מקבל זאת - כנראה שיש לו בעיה רצינית עם האמונה.
-----
בעקבות כך - איני מוכן לדון עם אנשים שאינם מכבדים את כבוד רבותיי.
-----
אם כי אברכים מתורת החיים פירסמו את החוברת אז בזמנו בגירוש נגד הנל
רב שיורה לאכול חזיר - זה גם יהיה בתוך ה-70 פנים? הוא רק "חושב אחרת"?
אולי שמעת את הטענות נגד הרב אבינר - אבל (כמו שקרה בדיונים כאן) לא באמת התעמקת והבנת על מה מדובר. אחרת לא היית מעלה בדעתך לכתוב אמירות כל כך מופרכות ומנותקות מהמציאות כמו "בסה"כ טענתו הפוכה מדעתו של ראש הישיבה" ו"מי שאינו מקשיב לכם".
ועדיין - זהו רב גדול בציבור - וגם אם הוא טועה לדעתך, צריך לכבד את דרכו והשקפתו - ולא לכתוב עליו - שהוא "רשע".
כפי שכבר נאמר פה, ולא רק ממני - אתה מאוד קיצוני - וקיצוניות לעולם לא הביאה טוב לעמ"י - וגם לא למציגי הקיצוניות - כדאי לך להיזהר בלשונך.
-----
רב שיורה לאכול חזיר - אינו דבר מופרך - מה קרה בשואה?!
כל דבר צריך לבדוק לגופו של עניין, ולגופם של דברים.
וכן, 70 פנים לתורה משמעות היא - שכל רב יש לו דרך שונה להבין את דברי חז"ל, ודברי התורה בכתב ובע"פ - וכבר נאמר: "בכל דרכיך דעהו" - לא דרכי רב כזה או אחר - אלא, דרכי הקב"ה, ומשום שאיננו מבינים בדיוק מהו דרכיו של הקב"ה - כי אין אנו נביאים, לכן, הרב הוא המוליך אותנו בדרכנו אל דרכו של הקב"ה, לפי הבנתו את משמעויות הדברים - ומשום שהרב טל הוא לא הדיעה היחידה - הנני עושה ע"פ דעת רבותיי, ולא רבותיך.
יכול להיות גם ראש הסנהדרין שמאבד את חלקו לעולם הבא (דואג האדומי), ותלמיד שאומר על רבו "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" (דוד על אחיתופל).
(ע"פ חז"ל)
השאלה האם 12 הצעדים זה כפירה או לא.
ודאי שיש כאלה שאומרים שזה כפירה.
זה שיש פה התקפה מצד אחד זה אשמתכם שאתם לא מצליחים לענות עניינית לטענותיו (וגם גורם לאנשים להבין שלא אתם צודקים)
להזכירך, בראש השרשור יש קישור לתיקיה עם הרבה קבצים ושלל ראיות והוכחות.
כמו שיש המון מחלוקות בעמ"י - גם בזה יש מחלוקת.
זה שלדעת הרבנים שאתה הולך לפיהם יש בעיה של כפירה בתוך השיטה, לא אומר שהרבנים האחרים - סוברים הפוך.
וזה הדבר היפה בתוך היהדות - שלמרות המחלוקות הקשות בתוך בית-המדרש - אנחנו עדיין יהודים ואוהבים אחד את השני, יחד עם המחלוקות - אם אתה חושב הפוך - כנראה שהבעיה היא אצלך, כי, אני אוהב אותך על אף שאתה חולק עליי. ואני גם אוהב את הדרך שלך - כי, יש בה עוד גילוי של הקב"ה בעולם.
אם אתה לא מוכן לאהוב אותי בכך שדרכי שונה ממך - הבעיה היא אך ורק אצלך.
אני לא מרגיש אשם בכך שיש אנשים מסכנים הסובלים ואינם יודעים ממה הם סובלים - והרבנים שלהם מטעים אותם ואומרים להם שהפיתרון נמצא רק בידיהם - ולאחר שנים כשיצאו לחיים - הרבנים לא ישבו לידם בעבודה, ובנות עם לבוש לא ממש צנוע יהיו שם - ואז, פתאום הם יפלו...
לעומת זאת, קבוצה של אנשים שמבינים שהבעיה היא לא בלבוש של הנשים - אלא, בהתייחסות שלי אליהם, אם כנראה קשה לי, ואני מרגיש רצון לברוח - אני מתקשר לחבר, מספר את הקושי ואת הרצון - ומשתחרר מזה, ולא נופל. זה התוכנית על רגל אחת. - אם זו כפירה - סבבה.
אתם מתקיפים - וחושבים שאנחנו אשמים, אבל, אני לא מרגיש מותקף, ומתו"כ לא מרגיש אשם.
מה אנשים אחרים חושבים - כבר מזמן לא מעניין אותי.
אני חושב על עצמי - ולא על אחרים.
א. מחלוקות בתוך בית המדרש - בהם כל צד חולק על השני, אבל לא שולל אותו.
ב. מחלוקות על גבולות בית המדרש, והיהדות כולה. בהן תמיד היה צד שהוציא את הצד השני אל מחוץ לגבולות הלגיטימציה, ולעתים שני הצדדים עשו זאת.
שני הסוגים היו לאורך כל הדורות. ברור שהסוג השני יותר נדיר וקיצוני - אבל בהחלט היה, לא פעם ולא פעמיים.
גם במחלוקות מחוץ לבית-מדרש - צריך הקשבה לצד השני, גם אם לא מקבלים אותו - צריך להקשיב בנימוס, לכבד אותו - ובשום אופן לא לשלול אותו.
אם אתה אמיתי עם עצמך - גם עם טענות קשות מאוד - אתה תמשיך להאמין בדרכך.
ורק אם אתה לא בטוח באמונה שלך ובדרך שלך - אתה תנסה להתקיף את הצד השני בכל דרך שהיא, כי, בדרכו הוא שומט לך את האמונה ןהדרך שלך מתחת לרגליים.
אחי היקר והאהוב יזהר - תעבוד על המידות והאמונה שלך - ואל תזלזל בתלמידי חכמים מעל דפי הפורום - אתה לא רק פוגע בי, אלא, בעיקר בעצמך ובבית-מדרשך.
משום מה - די"מ כתב כאן שאנו מותקפים מהוכחות חותכות - אם אנו מותקפים - כנראה שאתה לא בטוח בצדקת דרכך - אז בנה את עצמך כמו שצריך, תבוא אלינו - עם אמונתך הבסיסית - ותקבל אותנו באהבה - גם אם אנחנו כופרים, רק בכדי שתוכל לקרב אותנו אל היהדות - ולא לגייר אותנו ליהדות שלך.
אשמח מאוד לדבר עם אדם יציב בדעתו, ולא לוחמני וכאוב.
דרך מלחמה לא רק מנצחים, גם יכולים להפסיד המון חברים בקרב.
אז, עדיף לא להיכנס למלחמת דת - אלא, למחלוקת בין חלקי העם שלך.
מקוה לשיתוף פעולה אמיתי.
לא שולל את הקראות? סובלני לרפורמיות?
זה ממש מופרך מה שאתה אומר. אתה אפילו לא שם לב למחירים הכבדים שאתה משלם בניסיון הנואש להגן על כבוד השיטה שאתה אוחז בה.
אם אתם מותקפים - זה אומר שאני בטוח בצדקת דרכי, וחשוב לי גם מיהודים אחרים ולא רק מעצמי, ולכן אני עוסק בנושא הזה, ומנסה להציל יהודים אחרים.
לעומת זאת, זה שאין לכם תשובות להתקפות - זה בהחלט אומר דרשני.
אני שולל מכל וכל את כל נושא הקראות, הרפורמיות, ההקלה בדת והדתל"שיות!!
אבל, יחד עם זאת, אני מקבל כל אדם באשר הוא אדם, בדעתו הוא - איני מנסה להביך אותו, לשלול את דעותיו, את זכויותיו, ומנסה להבין אותו בכל נימי נפשי - לעולם - לא אקבל את דרכו - אבל, אכבד אותו.
כפי הנאמר כבר במס' מקומות:"כבדהו וחשדהו".
כשאני בא לאדם ומתחיל לדבר איחו בשיחה - אני מנסה להתנהג אליו יפה - גם אם הוא לבוש בכאפייה או בבגדי נזירות - אם באתי לדבר איתו, כנראה שאעשה זאת בצורה מכובדת - ולא שתלטנית.
קודם כל - עלינו לכבד כל אדם, וכל דרך - אח"כ לדבר בצורה יפה וניאותה אל הצד השני, בלי לשלול את דבריו על הסף - ולפטור אותו בנימת המילה הידועה: "כפירה".
כשאתה בא ומתקיף את הצד השני, אין סיכוי לסובלנות בשיחה - וישר הדברים יגררו לאלימות מילולית ואולי יותר מכך - ראה להלן - הפגנות האתיופים לפני שבוע לערך.
----
גם כשצריך לכבד את הדרך שלך - הדברים צריכים להיאמר אל הצד השני של השיחה בשפה יפה - ולא להטיף כמילים: "אתה משקר..".
-----
כרגע, אתה לא רק מציל יהודים - אתה גם מזלזל בתלמידי חכמים גדולים - ומרחיק ממך עוד אנשים שאולי חשבו עד עכשיו כמוך. - בצורה כזו - תישאר יחידי אולי יחד עם עוד כמה שמתנהגים בצורת זלזול עמוקה כשלך.
-----
אני לא צריך להשיב לאף-אדם - אלא, לעצמי.
אם התשובה ידועה לי - אולי, אנשים אחרים יגיעו לתשובה שלהם לבד - הם לא צריכים אותי בשביל זה.
כפי שאני הגעתי לתשובה לבד - ככה - אם הם ירצו, הם גם יגיעו אליה לבד - אני סמוך ובטוח שהם יצליחו - רק אם הם ירצו בכך באמת. לכל האחרים - נראה שהם סתם מנסים להסית ולהדיח, בצורה מגעילה ולא עניינית.
אני לא דובר או יחצ"ן של השיטה הזו, ואני לא מדבר בשמה - אלא בשמי ובדרך שהיא עזרה לי.
אם קשה לך - בעיה שלך.
אני לא מוכן להתעמת אם אדם שאינו מסוגל לקבל את הדרך שלי - וחושב מלכתחילה שאני כופר.
----
אני לא מחפש כבוד - ואתה מבריח את הכבוד מעצמך.
-----
שלא כקונטרה לדבריך אתה.
בעקביות תקפתי את השיטה ושללתי אותה מכל וכל, בדיוק כפי שאתה טוען שגם אתה טוען שאתה עושה לקראות וחבריה.
אני לא הולך עכשיו להיות המתקן של יזהר - אם אתה מעוניין, תבדוק את דרכיך לבד, ותתקן במקום שבו צריך לתקן.
אם אינך מודע לעצמך - תתחיל להיות מודע - כי, אלימות איננה מתבטאת רק במילים נגד גישה מסויימת, היא המון פעמים גם גולשת לאנשים אחרים, וגם, אלימות לא חייבת להתבטא במילים קשות, זה יכול להיות בצורת ההתבטאות והזלזול.
דוגמא קטנה - מתוך מה שנזכרתי ברגע זה: לקרוא לאדם בשמות כגון - "רשע" - זה גם אלימות.
אמנם, זו אלימות קטנה, ולא שמים לב אליה, אבל, זו רק דוגמית קטנה - בה התבטאת כלפי אדם, ולא כלפי שיטה.
----
חוץ מזה - בחיים שלי - לא אבוא לבן-אדם ששונה בדעותיי - ואתקוף את דעתו בצורות שונות...
אלא, אנסה להבין אותו, אנסה לשאול לדעתו, אגיד לו מה אני חושב - אבל, לעולם לא אתקיף אותו במילים כגון - "כל הדרך שאתה מאמין בה - לא נכונה, לא רק לא נכונה - כל מה שאתה מאמין בו - הוא כפירה."
אדם כזה, בד"כ - יסתכל עליך - ולא יבין מה אתה רוצה ממנו, זה ב'רגוע', במצב יותר קיצוני - הוא יקלל אותך בקללות נמרצות. - "כאילו, מה אתה נמצא במקום של האדם השני - שככה אתה יכול לשפוט אותו?".
כשתגיע למקום שלי נדבר - עד אז, אין לך זכות לקבוע לאף-אדם מהי מחשבה נכונה ומהי לא - וגם משום שאין לך הסמכה לרבנות - אינך יכול לומר לי מהי כפירה, ומיהו כופר - ולכן, "אל תדון אדם - עד שתגיע למקומו" - כדברי חז"ל במסכת אבות.
----
צורות התבטאויות נכונות - תלמד לא בישיבה - כי, בישיבה יש המון חוסר במידות - ראה למשל איך חבר'ה בישיבה מתנפלים על חבילת ופלים - כאילו לא ראו אוכל מימיהם... וכן, איך לפעמים מתנהגים לנשים - בחוסר זלזול וכבוד משווע... - כאילו, היא החבר שלי מהתיכון...
----
מידות לומדים ברחוב - ע"י מעשים, מתחילים להשתנות, לא לחברים הקרובים - אלא דווקא לאנשים שהכי קשה לי איתם...
----
להתפלל "ולמלשינים אל תהי תקווה" זו אלימות. להגדיר רשעים (הגדרה הלכתית, כזכור) - זו אלימות.
אשרינו שאלו האלימויות שלנו.
אין לי מושג איזה מצוות כבר ביטלתם אצלכם בתוכנית ואיזה לא, אבל אצלנו ביהדות יש מצוות "הוכיח תוכיח". זה אומר שאם רואים מישהו טועה בעניינים של עיקרי האמונה - יש מצווה גדולה להעמיד אותו במקומו ולומר לו: "כל הדרך שאתה מאמין בה - לא נכונה, לא רק לא נכונה - כל מה שאתה מאמין בו - הוא כפירה."
נכון שכאשר הדברים לא נשמעים יש מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע, אבל כשיש קוראים אחרים שקוראים ורואים - יש בזה מצווה מדין לא תעמוד על דם רעך.
זה מדהים, אגב, חוסר המודעות שלך לעצמך. באותה הודעה בה אתה מזדעק נגד כל אמירה שלילית לאנשים על דרכיהם - אתה בא ומוציא לעז בזוי, מכוער ומכליל על עולם הישיבות.
אכן נראה שלמדת את מידותיך ברחוב.
לא תקפתי אותך, וגם לא תקפתי את עולם הישיבות.
סה"כ באתי ואמרתי לך את האמת בפרצוף - אני מסכים שלהיות אדם ישיר זה לא בריא, אבל, ככה אני...
ואני ישיר - ואומר את הדברים בצורה חותכת, בלי לסובב את הדברים על ציר שאינו מגיע לנק' האמת.
אחזור על דבריך, ואנסה להפריך את טענותיך כלפיי, כי, לדעתי הקטנה - אין לטענותיך בסיס.
דבר ראשון - גם להרוג מחבלים זה אלימות.
להתפלל אינה אלימות. אני מתפלל אל הקב"ה שהוא ייקום את דם עבדיו, ככתוב: "ונקם ישיב לצריו..", "ה' ייקום דמו.." וכו'.
אני בתור אדם - אין לי שום מקום להרוג או לרצוח אדם אחר - אלא אם הוא בא והתקיף אותי - כמאמר הכתוב: "הקם להורגך - השכם להורגו". ועדיין גם זה נחשב אלימות.
איני זוכר שכתבתי בדבריי - שאתה רוצח, או הורג מחבלים...
אני לא בטוח שגם האלימויות הללו - זה דבר טוב, כי, בד"כ הם מראות לנו על מה אדם חושב בתוכו - ולאן הוא יכול להגיע, אם הוא לא יירסן את עצמו.
ואגב כך - גם מילים יכולות להרוג - ראה את האדם שהתאבד לפני כמה ימים - רק בגלל אמירת אדם והתבטאויות שונות בפייסבוק - כנגדו. אפילו, מילים הרבה יותר חמורות מהמעשה.
לכן, לשון הרע - זה החטא הכי חמור - שנעשה בכל רגע ורגע כיום בלי משים - חמור הרבה לפני חטא ע"ז, שפיכות דמים וגילוי עריות.[שכולנו צועקים פה כנגדם - רק בפוסט הזה].
ביטלנו מצווה?!
אולי שמת לב - איפה ביטלת מצווה בדבריך? - איפה אתה מקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך"? - או אהבת הזולת, וחוסר קבלת המציאות בדעות שונות - כפי הנאמר: "כשם שפרצופיהן שונים - כך - דעותיהן שונות".
אגב, נראה לי הרמב"ם כתב - שלא לכל אדם בזמנינו יש את האפשרות של קיום מצוות "הוכח תוכיח" -- כפי הידוע לי - זה מצווה שאין באפשרותנו כיום לקיים אותה, אלא, אם אתה הנביא או המלך של הדור שלנו.. - מי שם אותך להוכיח אותי?! סה"כ אתה נופל כמוני באותן נפילות... - אתה לא מיוצר מאבן ללא רגשות וללא מחשבות.
יפה שאתה חושב שאתה "גדול הדור" - אני חושב שאם תשאל את הרב שלך - הוא יגיד לך - שאין מה להוכיח אותי ואת חבריי... - ולכן, אינך מצווה להטיף לי הטפות דתיות - כפי שהכסים הקדושים עושים בנצרות...
איזה מגניב - אינך מסוגל להודות במה שאמרתי לך - והינך משליך את כל יהבך עליי, כל הכעסים והטינות, ב"ה, שיש לי את התוכנית - שעוזרת לי להבין ולקבל שהדבר תלוי רק בי, ואם אני מתעצבן, כנראה שהבעיה היא אצלי, ולא אצלך...
תמשיך להטיף לי על חוסר מודעות - זה טוב...
לצערך - המציאות היא הפוכה.
לא הכללתי את עולם הישיבות.
הכללתי את מה שאני חוויתי בעולם הישיבות.
תסתכל על מעשיך, תקרא את תוכן דבריך - ואז דבר איתי על מידות שלמדתי ברחוב.
ראשית, שים לב שוב לצביעות הגדולה שבדבריך:
כשאני בא ומבקר בנחרצות את השיטה שלך - זו אלימות, זלזול וכו'. וכשאתה מוציא לעז על הישיבות - זו "החוויה שלך", ישירות בלי לסובב את הדברים על ציר. ישירות זו מידה שעשויה להיות טובה, אבל קודמת לה הישרות.
שנית, לגבי עניין האלימות:
נסה להחזיק ראש. אתה טענת כלפי שהדיבורים שלי אלימים. כי קראתי לרשעים בהגדרתם וכדו'. על כן באתי ועניתי לך שזוהי טענה מופרכת מיסודה, שכן יש הרבה דברים "אלימים" לפי הגדרה זו שהם מוכרחי המציאות ואף מצווה חשובה.
לגבי הוכח תוכיח - אני מבין שאתה מודה לדבריי, שאתם מבטלים מצווה זו. לא זאת ועוד, אבל בעצם טוען שהיא סותרת למצווה אחרת: "ואהבת לרעך כמוך", קשיין קראי אהדדי. אם הקושיא כל כך יסודית - אולי הבעיה היא אצלך, שאתה לא מבין נכון את הגדרת מצוות ואהבת לרעך? אתן לך רמז וקריאת כיון: דווקא מצוות תוכחה הולכת יד ביד עם מצוות ואהבת לרעך. כשאני מוכיח בן אדם ע"מ שיסור מדרכו הרעה - אני מסייע לו ומציל אותו.
לגבי מצוות תוכחה בימינו - אין רמב"ם כזה. יש מרגניתא טבא, שמוכיח מדברי ר' עקיבא. דע עקא, שמוכח שהדיבור הזה לא נתקבל להלכה, שכן בגמרא דנים רבות בגדרי תוכחה וכן מסופר שהוכיחו, הרבה אחרי תקופת ר' עקיבא.
ואכן מצינו בכל הדורות שרבני קהילות ומנהגי ציבור הוכיחו את קהילתם על מנת שיסבורו מדרכיהם הרעים, ואף הרמב"ם עצמו שהזכרת, פעל רבות לגדור פרצות שפרצו הקראים, ואף הוכיח את תלמידו האהוב שבבבל, באגרת ששלח לו. ולא רק רבנים וראשי קהילות הוכיחו אלא גם פשוטי העם וכן המנהג.
חבל שאתה ממשיך לטנף את פיך ולשפוך רפש אישי, בדמגוגיות והכפשות. אין לי מה להוסיף על הנ"ל, חוץ מ: ראו זה שלמד 12 הצעדים שמעשיו מקולקלין.
נא להתנסח בכבוד הדדי,
ע"מ שהדיון יוכל להמשיך.
תהנו
יש פה אדם שחפור כ"כ בעמדתו - שהוא לא מסוגל להקשיב או לקבל כל דיעה אחרת ממנו...
הלוואי שהיה כאן שיח נעים - אבל, בינתיים זה לא נראה ככה...
אני משתדל לא להיות תקיף - אבל, זה פשוט קשה - כאשר מציגים אותך כל הזמן באור שלילי [כופר בתורה כולה, שקרן..וכו'].
חובת ההתרחקות משיטת 12 הצעדים והתיקון הנדרש - מאת מו"ר הרב שמואל טל שליט"א. מצווה להפיץ.
חוברת יסודית מאוד בכל העניין, המסבירה בהרחבה את הבעיות בשיטה, השלכות שונות שלה, וכן את הסיבה לנהירה אחריה.
החוברת צורפה גם לתיקיה דלעיל.
להתרחק משיטת 12 הצעדים...
יזהר - איפה התוכן הטוב בכל החוברת..?
איפה אני יכול לקבל הדרכה מעשית - כדי לבנות את עצמי, על יסודות התורה - כדי להתרחק מהנפילות...
אנחנו רוצים לצאת מהקושי, ולא לחזור לייאוש מעצמנו...
איך הספר שלכם - עוזר לנו לצאת..?
"קראתי את הדבר בסוף - אבל אין שם שום עזרה בעשייה ממשית, כלים או פעולות ממשיות שדרכם אפשר לצאת מהדרך הרעה... - אתם ממשיכים את אותה הנק' - שאין משמעות מעשית ליציאה מהדרכים הקלוקלות של ההמין, וההתמכרויות האחרות...".
נכון, זו הדרכה כללית. אתה רוצה הדרכה פרטנית?
בבקשה:
פנה עוד היום לדנה ממרכז הייעוץ והטיפול שע"י בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים תורת החיים: Merkaz0508684@gmail.com 050-8684124,
קבע פגישה, והיא תמצא לך בעז"ה יועץ תורני שמתאים לך.
ראשית חשוב לציין, במענה לטענת "חוסר היכרות":
כתיבת ועריכת וחוברת נעשו לאחר חקירות עומק של השיטה הכוללות שמיעת שיעורים רבים מהרב יהושע ואחרים, קריאת הספרים המרכזיים, קריאה של מחקרים רבים על השיטה, ושעות רבות של שיחות עם דתיים שמטופלים בשיטה.
ולסעיפיך:
א.
1-2. האמת היא שהכל מפורש בחוברת עצמה, ואין לי הרבה לחדש על גביה, אבל בכל זאת אנסה לחדד את הנקודות. הנקודה היא לא הבחירה עצמה. ברור שיהודי מאמין בקב"ה, והם מתפללים להבל ולריק. אבל עדיין יש כאן נקודה חשובה שכבר ציינתי בדיון, ואף פורטה בחוברת ונותרה ללא מענה: הם עונים אותו דבר. הכלב, ישו, וכביכול הקב"ה רח"ל. עונים אותו דבר, מושיעים אותו דבר. אותם אחוזי הצלחה. וזה כנראה לא באמת כך כל משמעותי שבוחרים בקב"ה דווקא. אחרת – לא היה מקום כלל לקבוצות מעורבות. דתיים וחילונים בקבוצה אחת, כולם מתחזקים באמונה באלוהים, את כולם ה' מושיע. אין מצוות ואין עבירות, אין שכר ואין עונש. הכל בערבוביא. כשרב בישראל מוצא לעצמו רב'ה חילוני, מחלל שבת בפרהסיא, אוכל שקצים ורמשים ואומר עליו דברים כמו "עומד שם יהודי חילוני גלוח ראש... [עם] אמונה הפנימית, כלומר איך הקב"ה מתגלה בתוכי, אני עפר תחת כפות רגליהם. ממש ככה.", ועוד דיבורים מסוג זה, שהחילוני חווה חוויות רוחניות ודבקות בקב"ה יותר מכל הרבנים וכו'. זה עיוות שאין כדוגמתו, וחילול השם מטורף. גם כשפונים לאותו קב"ה, אחד פונה כדי להת
3. אם לא מצאת יסוד אמוני כזה, כדי לך לעבור שום על יסודות האמונה. תתחיל בתורה שבכתב, למשל.
לגבי השיטה – היא הרי מתהדרת ב100% הצלחה למי שבאמת עושה את כל הצעדים כמו שצריך. לא מצינו הסתייגות ותנאי נוסף, שהאלוהים כפי שאתה מבין אותו צריך גם להיות אלוקי-אמת.
4. אתה אומר "לא פשוט" והרב יהושע כבר מבוטל לגמרי לחנן. ברור שחילונים זה שונה מגויים, שכן יש בהם את המקום הפנימי של אמונה בה', אבל זו בדיוק השאלה סביב מה אני מתאחד איתם. אם הטענה היא שהם מגיעים לרוח הקודש וניסים בלי מצוות – אז ההתאחדות היא סביב אמונה במשהו אחר כנראה, שהוא לא אלוקי היהדות האורתודוקסית, שתולה את הקשר בה' בקיום מצוות והמנעות מעבירות, כתנאי סף להתקדמות רוחנית.
ב. "הוא פשוט עושה זאת", ומה אם לא? האם תיתכן מציאות שהתפללתי ולא נעניתי באופן גלוי? לפי היהדות – ברור, בקב"ה הוא לא כספומט. לפי התוכנית (שוב, לפי הספרות, השיעורים והפרקטיקה) – אין דבר כזה. אתה יכול למצוא לזה ניסוחים מפותלים – אבל זה יסוד מוסד בתוכנית.
ג. ממליץ לך לקורא מחקרים שנעשו על העניין. יש על כך פירוט בקבצים שבתיקיה שצירפתי, ובמיוחד בקובץ "השתלשלות הצעדים". אכן נעשה ניסיון להסוות את נוצריות השיטה, ע"י התאמות קוסמטיות כגון "אלוהים כפי שאתה מבין אותו" אבל הפרקטיקה נותרה נוצרית, העקרונות נותרו נוצריים, ובראשם – עניין ה"מכור לעד" ו"חולה ללא יכולת ריפוי" שהם מילים אחרות ל"בני החטא".
ד. אבל מה נעשה שאכן הדברים נעשים כך, גם בקבוצות של דתיים? הכריעה על הברכיים, התפילות הנוצריות, הכל. שום גיור, שום שינוי, אותם מוטיבים נוצריים. רק תיבול בקצת וורטים וחז"לים, כדי להרגיש יידישקייט.
ה. בוא ואספר לך היכן הכפירה בבחירה חופשית:
"האמירה הזאת שהקב"ה לא מביא אותך לניסיון שאתה לא יכול לעמוד בו נכונה בהקשרים מסוימים, היינו בתוך גדר היכול, ולא נכונה בתוך גדר האינו יכול."
" אין שם התגברות בכלל, יש שמה אנטי-תזה של התגברות! כלומר הניסיונות להתגבר הם, כל הבחורים ניסו להתגבר, ניסו ניסו ניסו, זה לא עובד! אז מה עושים? משהו אחר, בואו נלמד את זה. אבל לא להתגבר, לא זה מה שעושים."
" למשל, אם אני, ברמה הכי פשוטה בבעיות הכי יומיומיות שאני לא הצלחתי לפתור אותם, אמרתי, אמירה בית מדרשית קלאסית, תעמול יותר חזק, יהיה תוצאות יותר טובות, אתה לא עובד מספיק טוב, אתה לא משקיע מספיק, ולכן ממילא התוצאות שאתה מקבל הן לא מספיק טובות, באה תכנית הצעדים ומפריכה את זה לגמרי... ברגע שאני מאפשר לאלקים להיכנס פנימה... זה להגיד אני לא שולט במציאות של החיים שלי, יש מקומות שבהם אני לא יכול, לא משנה מה אני יעשה, לא משנה כמה אני יעשה, לא משנה איזו צורה, אני לא יכול."
כל הדיבורים הללו – זה היפך היהדות. היפך חז"ל, היפך כל גדולי ישראל בכל הדורות. מסלפים ונתלים ברב צדוק הכהן מלובלין, וזה גם היפך דבריו. מספר ציטוטים נבחרים:
"כי ישרים דרכי ה' על דרך מה שנאמר ולא דרכיכם דרכי. וצדיקים ילכו בם, היינו שהצדיקים מבררין את עצמם בכל כחם במדת הפחד והיראה להתגבר על היצר הרע שהרשות נתונה בעולם העשייה. ואחר כך אם חס וחלילה יפלו ביד היצר הרע מבררין את עצמם על ידי תשובה עלאה מאהבה. ואז השם יתברך מברר אותם ואומר ממני פריך נמצא וחטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית כאמור. ופושעים יכשלו בם שעל ידי כן יוכלו הפושעים להתפקר ולומר דלית דין חס וחלילה כיון שהכל בא מהשם יתברך. אבל באמת ישרים דרכי ה' שהכל צפוי והרשות נתונה" (פרי צדיק פרשת וישב- אות יא)
"פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו. כן העיקר שידליק בעצמו הפחד והיראה להתגבר על היצר הרע ואחר כך ה' לא יעזבנו בידו.." (שם חנוכה- אות יא).
"בחינת יוסף הוא המלחמת היצר קודם החטא שלא יהיה ניסת לעצתו. ובחינת דוד המלך ע"ה הוא המלחמה גם אחר הקלקול שאירע לו לבל יפול לבו מזה רק להתגבר עליו על כל פנים מכאן ולהבא כידוע שהוא הגבר הוקם עולה של תשובה.." (שם חג הסוכות- אות כז)
"פעמים יש אדם עומד בניסיון גדול כל כך עד שאי אפשר לו שלא יחטא כדרך שאמרו (ברכות ל"ב.) מה יעשה הבן וכו' ובזה הוא נחשב אונס גמור דרחמנא פטריה... אבל האדם עצמו אין יכול להעיד על עצמו בזה כי אולי עדיין היה לו כח לכוף היצר וכמו ששמעתי בזה מענין זמרי שטעה בזה". (צדקת הצדיק- אות מג)
ו. אין בעיה להגדיר חטא כמחלה. אדרבה, הרמב"ם בשמונה פרקים מגדיר את החטאים כחולי הנפש, ואת החוטאים כחולים. השאלה היא מה זה אומר למעשה. ביהדות, חטא זו מחלה שיש לה תרופה. כל אדם נברא בריא, ולכל מחלת נפש כזו יש רפואה (חוץ משיטיון גמור שפוטר את האדם מכל המצוות, וכנ"ל). ממליץ לך לעיין בארוכה בדברי הרמב"ם שם.
אבל, התוכנית לא אומרת שיש מחלה שצריך לרפא אותה. היא אומרת שיש מחלה שאי אפשר לרפא אותה. אפשר רק לנקות את מאפייניה הגלויים מעל פני השטח. אפשר להיות "נקי", אבל לעולם תישאר מכור. אם בגיל 16 היית מכור לעריות אז גם בגיל 80 אתה עדיין מכור לעריות, זה טבוע בנפש שלך, גם אם אתה נקי כבר 60 שנה. ממש החטא הקדום של האמונה הנוצרית. תראה לי צל של רמז לדבר כזה ביהדות. אדרבה, זה פשוט נסתר לגמרי מכל כך הרבה מקורות, וכמובן גם בסברה הפשוטה.
רוח שטות, אגב, זו שיטה של היצר. כדאי לראות את דברי התניא על עניין זה:
"וזהו שכתוב כי קרוב אליך הדבר מאד וגו' שבכל עת ובכל שעה בידו של אדם וברשותו הוא להעבי' רוח שטות והשכחה מקרבו ולזכור ולעורר אהבתו לה' אחד המסותרת בודאי בלבבו בלי שום ספק. וז"ש ובלבבך ונכלל בה גם דחילו דהיינו שלא ליפרד בשום אופן מיחודו ואחדותו יתברך אפי' במסירת נפש ממש בלי שום טעם ושכל מושג אלא בטבע אלהי וכ"ש בשבירת התאוות הקלה מיסורי מיתה שקרוב אליו הדבר יותר לכבוש היצר הן בבחי' סור מרע אפי' מעבירה קלה של דברי סופרים שלא לעבור על רצונו ית' מאחר שנפרד בה מיחודו ואחדותו כמו בע"ז ממש בשעת מעשה והרי גם בע"ז יכול לעשות תשובה אח"כ..." (פרק כה)
"והנה באמת גם מי שהוא מחומם מאד בטבעו ופרנסתו היא להיות מיושבי קרנות כל היום אין לו שום התנצלות על חטאיו ומיקרי רשע גמור על אשר אין פחד אלהי' לנגד עיניו. כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו שבלבו מפני פחד ה' הרואה כל מעשיו כמש"ל כי המוח שליט על הלב בתולדתו..." (פרק ל)
סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?
באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?
וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?
ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?
תודה מראש
בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.
בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.
אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)
התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?
זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב
נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו
רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").
אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).
הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++
איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.
הוא נראה אחרת לגמריי..
זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...
אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.
ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית 
מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?
לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -
מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?
הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.
עוד כיוון של לדון לכף זכות -
יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??
משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?
אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.
לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..
אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.
לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.
למדתי מה לא לעשות
אותו דבר
מופתע שזה חריג
בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.
הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.
מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.
שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות
היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות
אלא האדם באשר הוא
כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם
גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)
יש חלקים שנשארו
השפעות מילדות
אפילו כאלה בתת מודע
תמיד יש ויהיה על מה לעבוד
לעשות נכון יותר
איך אתם מבררים מה קריטים לכם?
(שלא קשור למידות של האדם)-
לדוגמה נושא הצבא.
איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?
האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה
אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי
שנה,
האם המשהו הזה היה מציק לי?
הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..
בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)
תודההההה
אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.
מאוד יכול להיות שיש פה משהו
מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה
לפני שבדקת מי היא באמת(:
בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..
אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'
או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:
האם עובד גם הפוך?
אפשר לדון על מה זה בגרות.
ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?
אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.
אבל -
קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.
לגבי פער השנים,
אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.
תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?
ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.
בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -
אבל --
רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.
אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.
.
ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.
תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,
כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.
אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.
חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו
זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:
( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)
בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.
מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...
קיצור, לא לפסול על הסף
שהתחתנה כשהייתה בת 18
עם בן 24
אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה
אבל היא הייתה בוגרת ובשלה
והם התאימו
בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.
העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.
כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?
ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?
(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)
ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?
(עד גבול מסוים)
אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי
וכמובן המוסד מחזק את העניין
אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.
לק"י
והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.
לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.
אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.
לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה
לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.
גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.
מה שכן-
זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן
(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)
מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'
ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.
אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?
לק"י
עד לגיל 20+
הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.
זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.
אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.
אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.
פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.
לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.
לבדוק מוסד תיכוני:
א. מי בוחר את המוסד?
עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?
ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?
ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?
ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.
מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).
אבל בהחלט -
סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.
יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות
ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה
איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית
זה יותר הסגנון שאני מחפש
ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.
ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.
אני אנסה לראות
האמת,שקצת נמאס לי
אני יוצאת כבר תקופה, בת 22
ודי נמאס לי.
אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים
ואז זה לא מתאים,
כי החלומות שונים
כי סגנונות התקשורת לא מתאימים
סתם כי זה פשוט היה מוזר.
בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,
אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו
נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,
ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.
קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.
אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.
סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה 
ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.
את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.
אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.
הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים
אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.
אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.
בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.
פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה
ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים
אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך
תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה
שאת נאמנה לדרך שלך .
יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.
ועכשיו,
שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.
אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.
רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -
'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.
הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...
וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.
לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...
אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...
ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...
אֲת.
נשמע די התשה רגילה...
צריך לחרוק שיניים ולהמשיך