(מה אני עושה פה באמצע יום שישי? בי)

(מה אתם עושים פה? יום שישי!)

אתם מורחקים מהפורום ל14 יום!

או לפחות ההרחקה מהעיר העתיקה כוללת את הר הבית

@מתבודדת

אולי די כבר!

גם אני לצערי לא הייתי. והייתי בירושליים!!!!!!!!! ולא עידכנו אותי

הפקר דם ונפש!

זה עם הכיפה... שכל דקה ניסה לאיים עלינו כאילו אנחנו איזה ילדות קטנות...

איזה כיף להיות מנהל אתה יכול לתקן שגיאות מקלדת שלך גם אחרי שהגיבו לך

החוקר הכי חפרן בתחנה

@אנחנו יחד נבנה. אתם סתם מסתבכים.

גם לא מבין למה...

נועם פדרמן כתב סוגשל חוברת על חקירות שב"כ מה לעשות מה לא וכו..

היא לא מעודכנת להיום ולמעצרים מהסוג הזה

ואז שעות הוא חפר לי שאתה הנהגת אותנו, וככה הוא רואה בהסרטות...

הוא גם אמר לי שכל הקבוצה בני 15 עד 17 חוץ ממך ומק. ולכן הוא אומר שאתם מנהיגים.

ואז כמה דקות לא דיברתי ואמרתי לו שנעלבתי שהוא אומר קבוצה ומתכוון אלי ולעוד 4 בנות...

זה היה ממש מצחיק, אחרי החקירה הוא דיבר איתי איזה רבע שעה על זה...

יש לערבי הזה מלא חוכמת חיים... חוכמה בגוים- תאמין...

בלבלתי לו את השכל מלא, והואחייב לרשום הכל....

היה קטע שרציתי להציע לו שאני יחליף אותו...

זה מופנה ל@מתבודדת

אתה מושפע מדי מהחברה, ולא חושב...

חי בסרט שאני יקשיב לו...

לא נורא, העיקר שזה עשה את מה שזה עשה...

זה מגע שברור שהוא לא של חיבה!

@די"מ תעזור לי...

מדבר שם על כל האיסורים בנידון, אהל אני לא ליד רמב"ם...

אם לא חיבה- מותר:

כָּל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת דֶּרֶךְ אֵיבָרִים אוֹ שֶׁחִבֵּק וְנִשֵּׁק דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְנֶהֱנָה בְּקֵרוּב בָּשָׂר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח-ל) 'לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת' וְגוֹ'. וְנֶאֱמַר (ויקרא יח-ו) 'לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה'. כְּלוֹמַר לֹא תִּקְרְבוּ לִדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִּלּוּי עֶרְוָה:

ב הָעוֹשֶׂה דָּבָר מֵחֻקּוֹת אֵלּוּ הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת. וְאָסוּר לָאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין לַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר:

ג וְהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲסוּרִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין. וּמֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַפְּנוּיָה וּלְבָדְקָהּ בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם הִיא נָאָה בְּעֵינָיו יִשָּׂאֶנָּה וְאֵין בָּזֶה צַד אִסּוּר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל לֹא יִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ זְנוּת. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (איוב לא-א) 'בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי וּמָה * אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה':

ד וּמֻתָּר לָאָדָם לְהַבִּיט בְּאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֶרְוָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאַת לֵב מִמֶּנָּה בִּרְאִיָּה הוֹאִיל וְהִיא מֻתֶּרֶת לוֹ לְאַחַר זְמַן אֵינוֹ בָּא בָּזֶה * לִדְבַר מִכְשׁוֹל. אֲבָל [א] לֹא יִשְׂחֹק וְלֹא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ שֶׁמָּא יַרְגִּיל לַעֲבֵרָה:

ה אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּאִשָּׁה כְּלָל בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר. בְּאֵי זֶה שִׁמּוּשׁ אָמְרוּ רְחִיצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצָּעַת מִטָּה לְפָנָיו וּמְזִיגַת הַכּוֹס. שֶׁאֵין עוֹשָׂה לְאִישׁ דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ בִּלְבַד. וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ:

ו הַמְחַבֵּק אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נוֹקְפוֹ עֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁנִּשֵּׁק לְאַחַת מֵהֶן כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה וַאֲחוֹת אִמּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם תַּאֲוָה וְלֹא הֲנָאָה כְּלָל הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר וְדָבָר אָסוּר הוּא וּמַעֲשֵׂה טִפְּשִׁים הוּא. שֶׁאֵין קְרֵבִין לְעֶרְוָה כְּלָל בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה חוּץ מֵהָאֵם לִבְנָהּ וְהָאָב לְבִתּוֹ: 

במיוחד פנויות (שלא עולות להר...)

למה מותר לנשום? לא כתוב את זה!

<צ>

לא ביררתי את הנושא, אבל ראיתי מי שאוסר מגע שאינו של חיבה.

איני יודע האם זה שייך גם לגבי סטירות או לא. [כי אם כל החשש שם שזה יהפוך לחיבה, זה אולי פחות שייך בנידון דידן].

ברור שהאיסור הוא חזק ומעוגן כמו מגע של חיבה, ולכן בכל מיני סיטואציות וצירופים מיקלים (כגון הורה מאמץ), אבל בסתמא דמילתא אוסרים.

1650. מאיזה גיל (של הנשים) אסור לגעת בסתם נשים, ומאיזה באחיות?
נגיעה שאינה של חיבה מותרת באחותו בכל גיל, ובסתם קטנות עד שהגיעו לשיעור ששדיים נכונו וכו'. בנגיעה של חיבה אפשר להקל עד גיל שניכר שהיא בת (בערך 9, אבל זה עשוי להשתנות מאד אצל כל קטנה). ואם לבו נוקפו ויש לו חשש הרהור, אסור בכל מקרה כל גיל. ומידת חסידות להחמיר בכל נגיעה של חיבה, ובסתם קטנות אף נגיעה שאינה של חיבה.

1651. האם הורה מאמץ יכול להקל, ועד כמה, בנגיעה בילד? שהרי אפשר לומר שאין הרהור-חיבה, ובפרט במקרים של מום מלידה, ו/או שהילד לא מתבגר גופנית?
בנגיעה שאינה של חיבה, אין שום בעיה בכל גיל. בנגיעה של חיבה, מותר עד גיל ההתבגרות בילד. בילדה - עד גיל שניכר שהיא בת. יש מציאויות מסוימות שאפשר גם בבת להקל עד גיל ההתבגרות, ואכמ"ל.

1652. האם מותר לאישה להסתפר אצל איש?
אסור, אלא אם כן הוא בעלה, אביה, בנה, סבה או נכדה.

ואם כן, אני חושב שהשאלה היא לא עלי אלא על אבא שלי,

(וכמו שהוא אמר בעונ"ש לא אמורים לפחד לשאול)

מצאתי תשובה עם מעט מקורות.

שאני מבין שאבא שלי אוסר, כי יכולים להגיע לזה לאיסור תורה של מגע של חיבה.

אבל יש מגע שהוא לא גורם לזה, והוא לא סתם לא של חיבה, כמו סטירה, שאני לא מבין למה שיהיה אסור.

אני לא חושבת שמגיע להורים שלי שאני לא אצעד בדרכם, לפחות עד גיל 18 והחתונה.

ומצוות כיבוד הורים באה בעשרת הדברות, לעומת "ועשו לי מקדש".

מה זה "לא מגיע להם" צריך להידבק באמת ובקב"ה.

דברי הרב ודברי התליד דברי מי שומעין?

ולמצות כיבוד הורים יש גדרים ברורים.

הם לא יתנו לי לעלות להר הבית, כי הם לא מרגישים בטוחים לגבי העניין הזה, ואני בתור הבת שלהם אלך איתם בדעות.

כשאני אגדל יותר אני אעשה מה שאני חושבת לנכון.

גדרים? לא בעניין הזה.

מה כזה רע בלהסתיר?

נניח שאנחנו מדברים ברוגע, לא תמיד אני יודעת לבסס את עצמי על כל טענה שהוא יביא לי חזרה...(בכ"ז אבא שלי יותר חכם ממני והוא יכול לצוטט לי מפה ומשם פסוקים שסותרים אותי..) עזבו אתזה גם נראלי הם עושים אתזה לעצמם..שהם כועסים על כל דעה שאני משמיעה קל וחומר אם יהיו מעשים אני יכולה לשכוח מהבית...אז עדיף לא לחשוף אותך לדרכי שלום לא? ובכלל נראלי המשפט-"...לא אכפת לי מתגידו" יקרא אצלם כחוצפה...

אבל באמת שזה לא מומלץ וחבל חבל חבל לפגוע באמון.

ובכלל לא כיף לחיות ככה.

בתור מי שכבר עבר את זה אני אומר לך שזה ממש משתלם.

אבל זה לא יותר מאשר "ביקרתי בישיבה" או משהו בסגנון...

כמעט כלום.

אבל להסתיר זה טעות.

אם בכללי את לא מספרת כלום להורים שלך זה עניין אחד.

אבל בכוונה להסתיר זה טעות.

אחרי הרבה מאוד פעמים שמאוד רציתי ללכת לצעדה שההורים שלי

חששו ממנה מאוד והתווכחנו מלא! (וכאן המקום להגיד שגם שאני  ממש לא הסכמתי עם ההורים שלי,

-בלשון המעטה... לא זכור לי שאי פעם התחצפתי אליהם בוויכוחים, פשוט אמרתי את דעתי הסברתי למה ונסתי לשכנע.) 

החלטתי לקבוע עובדה, אני הולכת וזהו.

לא בצעקות ולא בחוצפה פשוט עובדה מוגמרת (אחרי ששמעתי את הצד שלהם...)

והלכתי,

הם השלימו עם זה. ועכשיו כבר כמעט ואין לנו וויכוחים בנושא..

(כמובן שהם לא בדיוק מאושרים מהעניין)

 קיצר אל תסתירי/תשקרי ואל תתחצפי תסבירי את העמדה שלך ברוגע, תקשיבי להם ותקבעי עובדה.

זה רק יחמם אותו עוד יותר...

אז נגיד שאני לא מקשיבה לו והולכת בכ"ז וחוזרת וחוטפת עוד יותר ועם עונשים. ושוב הולכת ושוב ושוב ושוב....בעעעכככס

אני ינסה לעשות אתזה

(כי וואלה חיזקתם אצלי את ההגיון והמציאות שבדבר... לא הכרתי אנשים שעושים אתזה לצד השני)

אבל לפעמים אני חושבת אולי באמת כדאי לחכות ל18 ובנתיים שאנשים עם הורים כמוהם יעשו את העבודה... ואני לא מאמינה בזה! סתם זה נראלי מחיר כבדדד

להורים שלי ולי יש אחלה יחס! (ואולי זה בזכות שאני לא מספרת להם כמה דברים פה ושם)

בכלל לא התכוונתי לשדר פה בעיות אישיות! (ואין לי..

ואני לא בורחת..אמרתי שאני ינסה...אולי.. וקשה זה לא רע,ואני בכלל לא חושבת שהעולם הכי קשה לי!

אבל כן צריך לברר כי אולי באמת הם כן צודקים?

לא רק הם,כל אחד. תמיד כדאי לברר האם אנחנו עושים את הדבר הנכון בלי קשר להורים.

ההורים לומדים להתמודד רק אם הצד השני (דהייינו-את) ידרג לכך.

עדיף לריב קצת עם ההורים מאשר לחיות במרמור על כך שאת מתבטלת אליהם.

לא אמרתי שצמריך להגיד להם "לא אכפת לי מה תגידו" אמרתי שזה עדיף על חוסר אמון.

מה שבאמת צריך זה בהערכה וכבוד להסביר להם שאת חושבת שונ ה מהם ויש לך דעות אחרות.

את מאוד אוהבת אותם אך מדובר פה בעניין עקרוני,כמו שהם לא יקשיבו להורים שלהם אם יגידו להם לא ללמוד תורה או לא לשמור שבת לדידך זה עניין עקרוני וחשוב.

את תעשי מה שאת רואה לנכון ואת לא מחפשת לריב איתם וזה יהיה ממש קשה וכואב לך אם זה יהיה נצרך.

יכול להיות שזה באמת יגרום לאיזשהוא פיצוץ אבל לטווח הארוך זה משתלם.

מנסיון.

@יהדות=דרך חיים

@דרשתי קרבתך..

שמישהו יתייג אותה.. 

חחח מתישהו חשבתי פתאום על הבגרות בלשון ונפלט לי כזה 'תחביר!'

והיה משעשע לראות את החוקר מתעצבן. וגם את השוטר שנכנס פתאום ו*** שאלה אותו מה הוא עושה שם

והברוך סבתו הזה מפגר!!!!!

אני וק. כמעט ביקשנו מהשוטר שישתיק אותך.

@ירא ורך לבב אתה הבן של הרב שמואל טל שליט"א???

איך קוראים לך?? י'יראה?? נוה??

בהתחשב בזה...

לא יכולתם לעדכן אותי?!?!? הייתי ממש באיזור ירושלים!!!!!!!!! מבקש ממש לעדכן להבא בכאלה קטעים

תודה

ממש סליחה פאדיחה שלי.

אין לי את המספר שלך.

ועכשיו זה לא יעזור, הפלאפון אצל המשטרה...

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?