צבאות השם

לא היתה את ההתלבטות הזו שם

@מושיקו

@נפש חיה.

ומה זה אומר לא פורמלי?

פורמאלי- רשמי, יעני הבית ספר.
לא פורמאלי- לא רשמי, יעני לא ממש קשור ישירות לבית הספר או לכל מוסד רשמי חינוכי כלשהו.

מחנך לערכים- נותן את הפאן החווייתי, ה מעשי- האידאליסטי. מי שברגיל לא עוסקים בו בבית ספר.

תנע"ר זה גוף.. זה די מורכב חוקית.

שמביע בכנות הרגשותץ אישיות. לדעתי זה מפריע לא תורם לדיון חופשי וכנה.

כשגדלתי הייתי מדריך וקומונר באריאל.

או מוסד חינוכי?(זה לא לגמרי סותר, אבל מה זה צריך להיות קודם)

בעיני אריאל נותן מענה כשר למה שכבר קיים זה מספיק חשוב כדי להצדיק את זה.

זה לא עונה על השאלה האם ללכת בכלל לתנועת נוער והאם בכלל יש ערך בקיומה או שזהעלול להיות בזבוז זמן. איך למשל היית מתמודד עם טענה של ביטול תורה?

ג. דוק ותמצא את אבי דור הכייפות הסרוגות 
וממשיכיו- תלמידיו- 
יוצאים ומשקיעים ממרצם בחינוך לא פורמאלי/ ריכוז והדרכת נערים
שנושאים פירות עד היום...
מסקנה- 
יש חשובות ערכית לתנועה.
הן כבשלמה לחינוך הפורמאלי
והן לדימויו העצמי של הנער כמחנך
וכדמות משפיעה בעיצוב עולמו של החניך.
לעיתים  אף יותר מהמסגרת הפורמאלית!

אם המטרה שלה היא לחנך את הנוער. אני לא אומר שזה לא ערך, אבל זה שמבוגרים מחנכים את הנוער מוציא את התנועה מידי הנוער. הבנת?

והשאלה היא לא רק על מדריכים, אלא גם על חניכים שטוענים לביטול תורה..

מקבלים מבחינה פורמלית
ולעתים
זה חשוב יותר מן המסגרת הפורמלי.
ומחזק אותה במקרים מסויימים.
ולעניין החינןך
נכון שבצוות ההנהגה הכללי של התנועה יש מבוגרים הנוטים לצד החינוכי הרשמי
אך המדריכים לא פחות מן החניכים - מגיעים עצמם עוד כשהם נמצאים במערכת!
דווקא היות המדריכים יחסית קרובים בגילם
אל החניכים
הבנה מה הם רוצים ולמה הם מסוגלים
מקפיצה את הקשר ואת מידת הקבלה מהם.
דוגמא פשוטה.
לו יעשו "ערב הכנת שיעורי בית" או לפני בגרןת מפגש כלשהו
או משהו אחר שיש בו פן לימודי. כמה חניכים יישתתפו ברצון לעומת מסגרת מחייבת?
כמה חניכים באים לפעילות לפי כללי התנועה
לבושים כחול לבן ובזמן
מבלי שאיש כפה עליהם לעשות כן?
כמה חניכים מתפללים או נחשפים למסורת ולהלכה ונלהבים לקיימה מפנימיותם? מתוך רצון חופשי?
האם הם היו נענים לבקשת המערכת הפורמאלית לעשות כן?למה?....
האם וכמה יש "תאקלים" עם ילדים בתנועה בבעיות התנהגות של קבלת מרות וכד'
בהשוואה לחינוך רגיל?
מה הגורם?.....
מה יותר חזק-זכרונות מהלימודים או מהסניף?.....
וכן על זה הדרך.
"למה כן" חשיבותו עולה בהרבה על
"למה לא".

כדאי לשקול רווח מול ה"הפסד" לכאורה
נראה שהרווח לטווח הרחוק יכריע...
כך בעיניי.

מה גם שנראה לי שהייתי סבבה של מדריך.

אני לא בטוח שאני צודק אבל נראה לי ש@א"י זה קשה היה חניך שלי תשאלו אותו..

וגם שאר החניכים שלי כשיוצא לי לפגוש אותם פה ושם אני בסך הכל שמח ממה שיצא מהם למרות שאין לי מושג אם זה בזכותי או לא.

אבל אפילו זה שהם לא היו בבנ"ע שווה את המאמץ בלי שום דבר מעבר.

אני חושב שדי"מ והמדריך השני שלנו נתנו לכל החניכים כיוון חזק של להיות דוסים ואני ממש לא יודע אם זה היה קורה בלעדיהם, כי הרבה פעמים מה שדרוש זה באמת דוגמא אישית ולא הרבה יותר. תודה רבה די"מ!

"הכל סובב את האשכנזים". 

בני עקיבא הוא מקום מאוד מיוחד זה שיש בנות זה לא אמור להפריעה אין פעולות משותפות יש רק מפקד משותף

(כלומר לא בגילאים שהייתי שם)

אחר כך כשזה כן היה רלוונטי שפטתי את הפעילות לפי האופי שלה. אם הפעילות הייתה לא רצינית במקום להפריד אותה עדיף שלא תתקיים...

זה לא בשבילו. עדיף שישב וילמד בבית המדרש. 

תנועת נוער דתית נועדה, לדעתי, לצעירים שאין סיכוי שאת שעות הפנאי הם יעשו בלימוד. וכן, היא לרוב נועדה לכאלה שלא יכולים להימנע מקשרים עם המין השני, בגלל שהם חיים ממילא בחברה שבה זה מצוי. אותם תנועת הנוער מצילה בכך, שהקשרים שלהם הם עם נוער דתי.

אריאל נוצרה אחרי שהשתתפות בתנועת נוער הפכה לדבר נורמטיבי שאי אפשר להימנע ממנו. היא נותנת מענה לנוער תורני יותר, ואני שמח שבתי הולכת לשם.

מי שהולך להדריך בתנועת נוער כדי להעלות את הרמה הרוחנית שם, עושה מצוה גדולה. הנוער שלנו זקוק לדמויות כריזמטיות מהסוג הזה, וככל שהם יהיו יותר תורניות כן ייטב.

אני עצמי נמנעתי מתנועת נוער בגיל ההתבגרות, בגלל בעיית העירוב. אריאל הייתה אז תנועה מאוד קטנה, ושמעתי מעט מאוד על קיומה. 

לפני הכל, ואחרי הכל, הם הכי

לא

כן

אני מדבר כתנועה בור שיש יחידים שהם סבבה.

אבל בתור תנועה ומה התנועה שואפת.

היא לא מפחדת ממה שכתב הרמב"ם?

דֶרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו וְנוֹהֵג כְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לִהִתִחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וִלֵישֵׁב אֵצֵל הַחֲכָמִים תָּמִיד כִּדֵי שֵׁיִּלִמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֵם. וִיִתִרַחֵק מִן הָרִשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחשֶׁךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם.

בהחלט כן.

לעניות דעתי זה תלוי איזה סניף, יש צורך מסויים בסניפים מעורבים.

למשל מקומות שאם היה או אריאל או הצופים, אז יש מקום לסניף מעורב, כי זה הרע במיעוטו.

אבל רוב הסניפים המעורבים זה סתם מיותר לדעתי.

ובלי קשר למעורב, לדעתי בישובים שבכל מקרה יש פעלויות של הנוער, הסניף סתם מיותר.

ויש לי הרגשה שאלה שגדלים בהפרדה , כל הנושא מעסיק אותם כל היום בצורה בהחלט מוגזמת ורק בגלל זה כל היום דנים בזה , לטעמי ההפרדה יכולה הרבה פעמים דוקא לגרום להקצנצ מחשבות לא הכי צנועות.

את דעתי על העניין הבעתי כאן.

שניהם נפרדים.

אריאל, לדעתי, היא תנועה מיותרת (בעיקר למי שיודע את האמת ההסטורית לגבי הקמתה) שרק מרבה פיצול, פילוג וסכסוך. לענ"ד, יש מקום בבנ"ע גם לסניפים נפרדים ואפילו לסניף בנים-סניף בנות כמו המודל שיש באריאל (ולא שאני תומך במודל הזה).

תנועת נוער היא גוף שיכול להיות חשוב וטוב ולבנות את הילדים לקראת חיים של עשייה ותפיסת עולם חברתית יהודית שאי אפשר להעביר בחינוך פורמלי. לצערי, התחושה שלי כיום היא שההכשרה וההכוונה לחניכים מתמקדת בהשגת מטרות פשוטות רדודות וקלות ולא בעבודה אמיתית ובניית חברה יהודית ובריאה. דוגמא קלאסית למטרה כזאת היא החינוך לנפרדות (שעל אף חשיבותה, שאני ממש לא מערער עליו, ההתמקדות דווקא בה היא בעיני סמל של דחיפת הסמלים בצורה שטחית למרכז על חשבון עומק).

1- על ההפרדה,

עם ישראל שנים שרד בזכות ההבדלה,

בין ישראל לעמים

בין הקודש לחול,

וכן, גם בין בנים לבנות.

אין הרבה רבנים שמתירים את הערבוב הנורא

שיש בבנ"ע,

אתם אומרים, אנו בעד

עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל,

אבל תורת ישראל טיפה נאבדת לי

בכל הסיפור הזה...

2-מה זה "מטרות רדודות"?

בחייאת, אתה חושב שבאריאל

מה שמטיפים לו היא ההפרדה?!

תהיה רציני...

וגם אם זו המטרה, זה עדיף מבנ"ע

שמחנכים לתורה, אך עצם הערבוב

כבר נוגד את ההלכה,

כמו "טובל ושרץ בידו":

3- אז למה לא בסניפים הנפרדים בבנ"ע?

כי זה הבדיעבד,

כי מי שנחשב שם זה הנפרד,

ויש בבנ"ע את האמירה:

"רוצים נפרד? אהה... בסדר, יש אפשרות..."

התנועה נגד הפרדה!

רוח התנועה נגד הפרדה!

4- גורם לפילוג?

מה הקשר?

הייתה חבורה בבנ"ע שהנגדה לדרך,

מה הבעיה בכך?

לפני בנ"ע היו את בית"ר,

ועדיין הקימו, בצדק.

כך גם כאן,

דרך אגב, אני מכיר את הסיפור

ההיסטורי על ההקמה, ודי טוב...

אז נראה העובדות שבידך מוטעות,

היו חבורה של מרכזניקים נלהבים

שכאב להם ה"מעורב"

5- אני מאוד מעריך את מה שבנ"ע עושה

וחושב שאריאל צריכים ומוכרחים ללמוד מהם בכמה דברים,

אך הערבוב הזה נורא ונוגד את דעת ההלכה,

מצטער שהארכתי, יש לי בטן מלאה על כל הנושא הזה...

זה ממש לא לכתחילה הם כאילו 'עושים לך טובה'

שיש גם את האפשרות הזאת בכלל...

איפה 'תורה ועבודה', עוד אומרים קודם כל תורה, לא מזלזלת חלילה! באמת שלא! זו תנועה טובה ויש לה מקום...!

אבל אם השאלה מה האידיאל- אז כמו שאני רואה אותו- תנועת אריאל!

שניהם נפרדים.

אריאל, לדעתי, היא תנועה מיותרת (בעיקר למי שיודע את האמת ההסטורית לגבי הקמתה) שרק מרבה פיצול, פילוג וסכסוך. לענ"ד, יש מקום בבנ"ע גם לסניפים נפרדים ואפילו לסניף בנים-סניף בנות כמו המודל שיש באריאל (ולא שאני תומך במודל הזה).

תנועת נוער היא גוף שיכול להיות חשוב וטוב ולבנות את הילדים לקראת חיים של עשייה ותפיסת עולם חברתית יהודית שאי אפשר להעביר בחינוך פורמלי. לצערי, התחושה שלי כיום היא שההכשרה וההכוונה לחניכים מתמקדת בהשגת מטרות פשוטות רדודות וקלות ולא בעבודה אמיתית ובניית חברה יהודית ובריאה. דוגמא קלאסית למטרה כזאת היא החינוך לנפרדות (שעל אף חשיבותה, שאני ממש לא מערער עליו, ההתמקדות דווקא בה היא בעיני סמל של דחיפת הסמלים בצורה שטחית למרכז על חשבון עומק).

אני מאוד התנגדתי ל"יחד"

ולרפיסות קומה בפני החרדים,

אך לבצע הכללה גסה ולהגיד שמי

שהקים את אריאל "מפלג" את המגזר?

לפי מה שאתה אומר-

תכלס-

אסור להקים ישובים- זה גורם פיצול,

אם אינך מרוצה מחינוך ילדיך- אסור להקים בי"ס חדש,

אתה מבין שזה לא שחור לבן?

מותר להתפצל, לא לפלג,

השאלה אם זה בא ב"אהבה" (עיין ערך "אריאל"

או בבעיטה, (עיין ערך "יחד")

בין התנועות. או בין הרוח אחת של השניה
ולא אמורים להיות משחקים של "אנחנו יותר"
למה?
כי הפיצול התחרש מכיון שהאידאולוגיה קצת שונה [וזה בסדר גמור!]

והאחד משלים את חברו במקרים מסויימים.

 

"מי יותר"
צריכה להיות הבנה עקרונית-
האידאולוגיה שונה
ממנה נובע הפיצול
כשם שנוצרו עוד פיצולים בעם שלנו שנסובו על אידיאולוגיה שונה.
מותר שיהיה אידיאולוגיות.
מותר וזה בסדר לחשוב אחרת!
הבעיה נוצרת
שכל אחד בטוח שהאמת בכיס שלו
ולא כך היא. 

[מכאן אגב היחס הבעייתי לרבנים/ לתורה/ לא"י/ לעמ"י.....]

נכון שדיתה ד' עדיין לא מבינים את המורכבות, ולכן היחס הוא של "אני יותר"
ואולי גם אחר כך קשה להכיל את ההבדלים.
בראיה בוגרת ומעמיקה
צריכים להבין שלמרותצ המחלוקות
"יש פה קו מאחד ולא מפלג
ואם אנחנו רוצים בטובת העם והארץ- כולם- 
יש מקום לפסוק בנחמיה

בהבנה שיש צורך בשני ההיבטים לטבת הכלל.

וכל אחד יבין מכאן מה שירצה.
צא ולמד מה בין זה ליחס הפיצול מרכז- הר המור שהוא נושא מושתק.

"הכל סובב את האשכנזים". 

נכון- כ"א רוצה להדגיש את ייחודיותו בשביל להבין את האידיאולוגיה ולפעול על פיה
לא נכון- זה לא דריכה אלא הבנה מחדדת את ההבדל ומכח זה את הפעילויות הנגזרות ממנה.

והרבה דברים שממש לא גורמים לי להעריך יותר את אריאל בגלל זה. אני מאמין שהיו כ"כ הרבה דרכים אחרות להסביר מה טוב בתנועת אריאל, בלי להזדקק פעם אחת בלבד אפילו, להזכיר את צמד המילים "בני-עקיבא". ולמען האמת, אני מאתגר את אריאל - תבנו מערכי פרסומות שלמים, במשך שנה שלמה, שלא תוזכר בהן פעם אחת העובדה שאריאל היא תנועה נפרדת - כולם יודעים את זה כבר, כעת נראה אתכם מתעלים מעל זה ומוצאים דרך אחרת להצדקת קיומכם מעבר לעובדה שאתם נפרדים. כי נפרד אני גם בבית נפרד, אתם יודעים...

לדעתי, ונראה לי שרובכם חולקים עלי, עדיף בני עקיבא.

אני גדלתי (וגדל) בשכונה סופר דוסית שהיה בה רק אריאל. גם לזה לא הלכי כי החבר'ה בו לא היו מספיק דוסים יחסית לחינוך שלי.

עכשיו אני עולה לשביעית, והתחלתי להדריך בסניף בני עקיבא שהמפקד בו מעורב אבל הפעולות נפרדות.

היתה לי אופציה להדריך באריאל, אבל העדפתי להדריך בבני עקיבא משתי סיבות: א - בפועל רוב המגזר הדתי לאומי הוא בראש של בני עקיבא ורק מתוך התנועה עצמה אפשר להשפיע. ב - הרגשתי שכבר לוחצים יותר מדי בעד הפרדה ונגד מעורב שכבר שוכחים איך להתייחס לבנות וכאשר מגיעים למצבים שבהכרח מעורבים לא יודעים לתקשר עם הבנות (זאת הסיבה העיקרית)

תחלקו עלי, אני רגיל לזה... זו דעתי.

גם בבני עקיבא גם בעזרא וכעת אני מדריך באריאל ותכלס אני חושב שזה האידיאל 

"הכל סובב את האשכנזים". 

הן הגיל, והן אופי הפעילות ומטרת המפגשים משפיעים מאוד על הסוגיא הזו.

ולא התחברתי לא לפה, לא לשם, ולא למושג בכלל. אני מהאנשים שהעדיפו תמיד ללמוד ממבוגרים מאשר מתיכוניסטים. תנועת נוער נראתה לי (כילד) כמו נסיון של ילדים להתאגדות שוויצרית ולאשליה של כוח.

אני כן ממש שמח שהמושג הזה קיים, בשביל אלו שמתחברים אליו. ומאוד מעריך אותם על דברים טובים שיצאו משם. אני, בכל זאת, לא שייך לשם.

היה ברור שהבנות מגיעות לעל האש ומשחקים איתם קדורסל(!!!)

ואני עוד מישוב ותיק בשומרון....

אריאל כי בא לי תורה..

עדיף על מפריד.
לא?

ולגבי האידולוגיה אפשר ליראות את זה כבר בסיסמאות של תנועת הנוער

בני עקיבא=תורה ועבודה. יש את התורה ויש את העבודה שהיא בעצם החול וחיינו ואין בינהם קשר.

אריאל= תורת חיים בעוז תורה שניכנסת לחיים ולא מנותקת מהם

אלה לדעתי ההבדלים בהשקפות

כי מה שכתבת זו שטות מוחלטת.

בני עקיבא=תורה ועבודה. יש את התורה ויש את העבודה שהיא בעצם החול וחיינו ואין בינהם קשר.

המציאות השלמה של התורה היא בארץ ישראל. בחיים יוצרים ומתפתחים שהם הם התורה ממש.

פרשנותך אולי מעידה על גישתך לחיים, אבל ממש לא על דרכה של תנועת בני עקיבא.

אדם שמסתכל על העולם כעל קודש מול חול ראייתו מצומצמת והוא זה שמחסיר מן התורה בכך שזורק החוצה את העולם הזה ואת הביטוי המעשי של קיום התורה. 

לעומת זאת הרב קוק מגדיר את ההרמוניה המלאה בין האידיאה האלוקית לאידיאה הלאומית כקודש קודשים.

תורה ועבודה זה קודש קודשים! זה חיבור הכוחות בעולם אל הי"ת!

"ראשינו בעמקי תורתה, כפינו ברגבי אדמתה". הלוואי ונזכה.

מחביות ודברים שעברתי בתנועה עד שעברתי.....

אז אני מניח שלא היית באיזה שהוא סניף

סליחה, אבל בביקוח אמורים להשתמש בעובדות

תודה על הצורה הנפלאה שבה הערת את עיני ביחס למקומי בעולם<צ>

עזרא היה לי ממש ממש מוריד מבחינה רוחנית.. היה לי בשבט בנות שהיה להן חברים והן דיברו על זה כל הזמן.. וסיפרו בדיחות לא צנועות וראו דברים ממש לא ראווים.

ואז שהבנתי שזה ממש אבל ממש לא בשבילי עברתי לאריאל שפשוט הרגשתי בו עלייה רוחנית מטורפת.. 

המדריכה שלי ההייתה מדהימה, דוסית אבל ממש ממש לא חונקת וקומונרית שפיצית בטירוף..

לפני שבוע נסעתי לבת דודה שלי ל4 ימים והיה לה מלא פעולות בבני עקיבא. אז באתי איתה, וזה היה ממש זוועה. כל הבנים מדברים עם הבנות ואף אחד שם לא שומר נגיעה.. למדריכה שלה יש חבר. והמדריכים והמדריכות (שאמורים לשמש כסמל לדוגמא!!) לא שומרים נגיעה בכלל ורואים כל מיני סרטים לא צנועים בעליל. בפעולות הם מעבירים מסרים על שמירת ההלכה וכו'. ואחרי 10 דקות הם עוברים על ההלכה.

הרגשתי שבני עקיבא זו פשוט צביעות.

כשהמציאות הבסיסית היא חטאים ואווירת פריצות.

לחנך לערכים מתוך חטא זה מגוחך.

ההבדלים בערכים עצמם זה כבר עניין משני לזה.

אריאל לדעתי זה להגיד שהתורה היא חיינו 

וזה לא משהו "כבדרך אגב"

אני גם ציוני וגם דתי (בלי להיכנס לדיון על ציונות שכידוע אני נגד,אבל אם זה מגיע זה צריך לנבוע מתוך התורה והמחלוקת היא בתוך התורה)

התורה היא משהו משמעותי ורלוונטי לכל רובד בחיים שלנו.

בנ"ע (כתנועה) חוץ מזה שמתפללים שם מנחה לפני המפקד אני לא רואה הבדל משמעותי בין זה לבין כל תנועת נוער אחרת.

נתקלתי בחוברת הדרכה של אריאל לחודש ארגון. אני זוכר שהתפעלתי מהמסרים הברורים ושיא הרלוונטיים למציאות שהיא שידרה, בניגוד למה שהכרתי בבני עקיבא.

בבנ"ע תמיד זה היה אותה הצגה פחות או יותר.

שליש היו מתחפשים לחרדים שליש לחילונים שליש לדתיים וכולם רוקדים ביחד בסוף...

לחנך להיות דם טוב זה חשוב.

אין חולק.

במה זה שונה מהשומר הצעיר והצופים וכל תנועת נוער חילונית?

זה מה שאמרתי שזה פשוט כמו השומר הצעיר רק עם תפילת מנחה.

אחותי את חיה בללה לנד!!!!!!!! בתנועת אריאל מתנדבים עם קשישים וחולים לא רק בחופש הגדול אלא כל השנה!!!

את באמת לא מכירה אז בבקשה תפסיקי לשפוט...

כשאותי שאלו על אולפנה שעזבתי אותה כדי לשלוח לשם את הבנות שלהם עניתי שכשאני הייתי היה לי מעולה, רק עם הכיתה לא כ"כ הסתדרתי אבל האולפנה כבר ממש השתנתה אז אני לא יודעת לענות להם...

אז בבקשה- קצת ענווה! תכירי היום ואחר כך תגידי מה שאת רוצה!

ובבקשה תנשמי עמוק ואל תתעצבני

תנועת בנ"ע- זו תנועה של העם

תנועת אריאל- זו תנועה שמרוממת את העם!!!

לתנועת אריאל יש רף אחר!! זה נכון- בית המקדש! והוא בהחלט גבוה ביותר ואנחנו מעיזים להרים את הדגל הקדוש הזה ולהגיד שאליו אנחנו שואפים!

לדעתי בדיוק לזה התכוונת אבל את טועה ומתעצבנת סתם פשוט כי קשה לך לקבל את הרעיון שתנועת אריאל קמה, חייה ובועטת...

.אידיאלים מרוממים וגבוהים לא מדברים אל אפחד.

מי אנחנו כ 15,000 חניכים וחוץ מהם מדריכים ומדריכות וקומנרים וקומנריות?!? אנחנו אף אחד...

די באמת שזה דיון תת רמה! בואי לא נגזים כי אני לא 'אף אחד...'!!!

היא מנסה לרומם אותו כאשר כמעט כל העם לא איתה!! 

אריאל מדברת על אידיאלים גדולים, ואולי גם פועלת על פיהם, אני לא יודע. אבל אריאל נשארת ברמה של אריאל, היא לא יוצאת אל שאר העם! לפני שאנחנו עוסקים בבית המקדש, יש עוד כמה מטרות ביניים שצריך להגיע אליהם. אריאל פועלת כדי לחבר את הציבור הדתי הפחות תורני לתורה??

בני עקיבא - כן!

בני עקיבא אומנם מתפשרים פה ושם אבל זה מפני שאם לא תהיינה הפשרות הללו אותם חבר'ה שמגיעים לסניף ישארו בבית ובלשון המעטה- הם לא ילמדו גמרא בבית! אריאל עושה משהו בשביל אותו נוער??

שאמנם עכשיו לא מרימים את העםפ אבל אח"כ שיגדלו יוכלו להשפיע פי מאה?

שמה שקורה זה שנשארים צפונים בישיבה הגבוהה ומתאברכים שם ולא יוצאים להשפיע על העם. 

עדיף נוער בינוני, מאשר קצת נוער איכותי כשכל השאר לא וגרוע מכך.

חוץ מזה. מי אמר שלהשפיע זה בגיל 25?? אולי עדיף שיתאברך ל7 שנים ואז יהיה ר"מ ויחנך באמת לאהבת תורה מתוך אהבה אמיתית ועמוקה שיש לו? לנו היו רמים כאלה ו.. וואלה זה עבד.

התשובה היא: זה טעות לדבר על זה במובנים של "יותר טוב".

יש צורך בזה וגם בזה.

אין ספק ש"כל העם" לא יכול, לא רוצה, לא מסוגל ולא שואף כרגע להיות בבית ספר תורני פרטי. אם לא היו ממ"דים והיו רק בתי ספר תורניים לדתיים - המצב היה שמאות אלפי ילדים מסורתיים או "קצת פחות" דתיים (שלא עלינו יש להם בבית טלוויזיה ואמא שלהם הולכת עם חצי כיסוי ראש ולא כיסוי ראש מלא, ואבא שלהם חוץ מללמוד דף יומי יודע גם לדבר על מסי ועל רונאלדו בהתלהבות) - כל מאות האלפים האלו, לא היה להם איפה ללמוד והיו הולכים לבתי הספר הממלכתיים.

ומצד שני, כן צריך ג-ם את בתי הספר הפרטים, לאלו שבכל זאת "לא מספיק" להם החינוך בממ"ד. אם "כל" ה"טובים" יעברו לפרטיים, אז נפסיד לדעתי הרבה יותר משנרוויח, בראייה כלל לאומית - אבל אני לא מודאג כי אני יודע שמהלך כזה לא יקרה.

העם שלנו לא מחובר עדיין לכל ה"אידיאלים המרוממים" וניסיון להגיד "אנחנו נלך לשם והוא כבר יצעד אחרינו" - סוג של קרס כבר לתוך עצמו בדוגמת ההתנתקות. 

לפעמים, כן, יש צורך גם ל"טובים", לרדת אל הגדודים ולדחוף מאחורי ה"בינוניים" את כולם קדימה. מה לעשות, זה המציאות.

המציאות היא שמה שבני עקיבא עשתה בשמונים ומשהו שנות קיומה, קשה מאוד להאמין שאריאל תצליח לעשות בעשרים-שלושים שנים הבאות. עם כל הרצון הטוב...אריאל, וצריך להודות בזה, היא תנועה אליטיסטית. בן נוער שיש לו טלוויזיה בבית, אמא שלו עם חצי כיסוי ראש, אבא שלו הולך לראות עם חברים משחקי כדורגל, והוא בעצמו, לא יושב כל היום רק ללמוד משניות - לא בטוח שירגיש בנוח ללכת לאריאל. זה לא יתאים לו, ואם זאת תהיה האפשרות היחידה אז או שהוא יישב בבית או שהוא ילך לתנועה חילונית.

אפשר לחשוב רק על עצמנו, כמובן, ואפשר גם לחשוב באופן רחב יותר.

השאלה היא מה המטרות שכל בית וכל אחד באופן אישי מציב לעצמו, כמו גם מה הנתונים הסביבתיים מאפשרים לו לעשות/לחנך. לא דומה ישוב דוס, לעיר פיתוח, לתל אביב או לשכונת קריית משה. לא דומה עיר ספרדית מסורתית לגרעין תורני בעיר אשכנזית "קרה", ליישוב תימני בדרום למושב או קיבוץ בצפון...

כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה דברים שיש להתחשב בהם - אז הויכוח התמידי על "מה יותר טוב" - לדעתי מיותר ומזיק לשני הצדדים גם יחד. זה חשוב, וזה חשוב, כל אחד שיבחר במה שטוב ל-ו, וזה העיקר. אין צורך להנמיך את השני כדי להרגיש טוב עם עצמך.

יודגש: הכותב (דהיינו, אני) לא היה מעולם חבר בשום תנועת נוער, לא אריאל, לא בני עקיבא ולא שום תנועה אחרת - ולכן אין סיבה להגיד שאני "משוחד" לטובת צד זה או אחר. אני אומר נקודות כלליות, ובעיקר, משתדל להרבות שלום ואחדות בעם ישראל. כאשר יבינו שכולנו יש מקום, יהיה קל יותר לחיות כאן ביחד...

התשובה היא: זה טעות לדבר על זה במובנים של "יותר טוב".

יש צורך בזה וגם בזה.

אין ספק ש"כל העם" לא יכול, לא רוצה, לא מסוגל ולא שואף כרגע להיות בבית ספר תורני פרטי. אם לא היו ממ"דים והיו רק בתי ספר תורניים לדתיים - המצב היה שמאות אלפי ילדים מסורתיים או "קצת פחות" דתיים (שלא עלינו יש להם בבית טלוויזיה ואמא שלהם הולכת עם חצי כיסוי ראש ולא כיסוי ראש מלא, ואבא שלהם חוץ מללמוד דף יומי יודע גם לדבר על מסי ועל רונאלדו בהתלהבות) - כל מאות האלפים האלו, לא היה להם איפה ללמוד והיו הולכים לבתי הספר הממלכתיים.

ומצד שני, כן צריך ג-ם את בתי הספר הפרטים, לאלו שבכל זאת "לא מספיק" להם החינוך בממ"ד. אם "כל" ה"טובים" יעברו לפרטיים, אז נפסיד לדעתי הרבה יותר משנרוויח, בראייה כלל לאומית - אבל אני לא מודאג כי אני יודע שמהלך כזה לא יקרה.

העם שלנו לא מחובר עדיין לכל ה"אידיאלים המרוממים" וניסיון להגיד "אנחנו נלך לשם והוא כבר יצעד אחרינו" - סוג של קרס כבר לתוך עצמו בדוגמת ההתנתקות. 

לפעמים, כן, יש צורך גם ל"טובים", לרדת אל הגדודים ולדחוף מאחורי ה"בינוניים" את כולם קדימה. מה לעשות, זה המציאות.

המציאות היא שמה שבני עקיבא עשתה בשמונים ומשהו שנות קיומה, קשה מאוד להאמין שאריאל תצליח לעשות בעשרים-שלושים שנים הבאות. עם כל הרצון הטוב...אריאל, וצריך להודות בזה, היא תנועה אליטיסטית. בן נוער שיש לו טלוויזיה בבית, אמא שלו עם חצי כיסוי ראש, אבא שלו הולך לראות עם חברים משחקי כדורגל, והוא בעצמו, לא יושב כל היום רק ללמוד משניות - לא בטוח שירגיש בנוח ללכת לאריאל. זה לא יתאים לו, ואם זאת תהיה האפשרות היחידה אז או שהוא יישב בבית או שהוא ילך לתנועה חילונית.

אפשר לחשוב רק על עצמנו, כמובן, ואפשר גם לחשוב באופן רחב יותר.

השאלה היא מה המטרות שכל בית וכל אחד באופן אישי מציב לעצמו, כמו גם מה הנתונים הסביבתיים מאפשרים לו לעשות/לחנך. לא דומה ישוב דוס, לעיר פיתוח, לתל אביב או לשכונת קריית משה. לא דומה עיר ספרדית מסורתית לגרעין תורני בעיר אשכנזית "קרה", ליישוב תימני בדרום למושב או קיבוץ בצפון...

כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה דברים שיש להתחשב בהם - אז הויכוח התמידי על "מה יותר טוב" - לדעתי מיותר ומזיק לשני הצדדים גם יחד. זה חשוב, וזה חשוב, כל אחד שיבחר במה שטוב ל-ו, וזה העיקר. אין צורך להנמיך את השני כדי להרגיש טוב עם עצמך.

יודגש: הכותב (דהיינו, אני) לא היה מעולם חבר בשום תנועת נוער, לא אריאל, לא בני עקיבא ולא שום תנועה אחרת - ולכן אין סיבה להגיד שאני "משוחד" לטובת צד זה או אחר. אני אומר נקודות כלליות, ובעיקר, משתדל להרבות שלום ואחדות בעם ישראל. כאשר יבינו שכולנו יש מקום, יהיה קל יותר לחיות כאן ביחד...

"הכל סובב את האשכנזים". 

ושוב כמו שהסברתי, כדי לחזק צריכים להיות חזקים, כדי לתת צריכים קודם כל שיהיה לנו מה לתת= למלא את עצמנו בתוכן... ותנועת אריאל נותנת המווון נראה לי שפשוט קשה לך לראות את זה (ולא רק לך.. אלא לכל אלא שקשה להם לקבל שינויים)

וכתבת גם שכדי להשפיע צריך להתערבב... אם הילד שלך היה גדל במכון גן בי"ס ותיכון חילוני אני לא כ"כ הייתי בטוחה שהוא אכן יגדל להיות שומר תורה ומצוות... קצת בעייתי הסיפור הזה ובבאמת כל הורה עושה את השיקולים שלו!

הבעיה שקשה לך לקבל שיש אנשים עם דעות שונות...

תשלחי את הילדים שלך לבנ"ע! מעולה! אבל תקבלי את זה שגם לתנועת אריאל יש מקום!

יש כמה דברים שעליהם ללמוד מבנ"ע,

אך הטוב גובר על הרע,

ובשכלול-

בני (לעתיד יתחנך באריאל.

איפה יהיו ילדיי.(אם בכלל יהיו בתנועת נוער) ?

תלוי במקום בו נגור, באפשרויות, באשתי, ברצון הילדים (כן, מסתבר שיש כזה גם בגילאים הנמוכים..) ובשאר נסיבות החיים.

ממש כך-

אני בשוק מזה שלא גיבשת לעצמך דעה בעניין...

כי חינוך ילדים זה לא משחק.. לא שאתה כרגע בהתלבטות הזאת אבל בהחלט צריך לדעת את העובדות ושיהיה לך רצון עצמי ולא רק לאישה ולילדים...

"הכל סובב את האשכנזים". 

ואני מכיר חברים, אנשים מבני עקיבא ולפי מה שראיתי בבנ"ע בד"כ ובמיוחד בשבטים הבוגרים יותר הצניעות לא משהו...גם אם זה נגיעה, קלות ראש וכו' וגם בלי קשר המציאות עצמה של חברה מעורבת (כנ"ל בעזרא) לפני הגיל המתאים לא נכונה ואסורה גם ברוב המקרים ע"פ ההלכה, נכון שיש מקומות שהבני עקיבא מאוד עוזרים, למשל חבר'ה מסורתיים שלא היו הולכים לאריאל אבל לבנ"ע הם כן ילכו ונכון שצריך להיות בבנ"ע עקיבא נפרד כדי להשפיע על שאר התנועה- בסמינריונים, מסעות וכו', אבל שורה תחתונה, אם אנחנו באמת רוצים לגדל פה חברה תקינה,נכונה ששואפת להשפיע על עמ"י ולקרב את הגאולה אנחנו גם צריכים לגדול במקום שמתאים, שהכי מתאים לזה... 

זה פיתח לי את המחשבה ויכות ההכלה לאנשים
בעיקר כלפי חניכים שחלקם היו ממש מעצבנים ועדיין לא ברור למה
אהבתי אותם...

איך רבני התנועה מתירים?

החגס שלנו מעורב, ועדיין יש שמירה מרובית של צניעות.

אני מקווה שאני לא מתכחש למציאות, אבל זה מה שנראה לי.

הבוגרים בעזרא בוחרים לשמור על צניעות של בינו לבינה מתוך בחירה. אישית, מוסכמת חברתית, אבל בחירה.

אבל למה להכניס "ראש בריא למיטה חולה"? למה לגרום למצב שיכול להוביל לבעיות?

עוד לא הבנתי מה ההגיון של "עזרא" ב- להפריד-להפריד-לשחרר (ועוד בגיל מבלבל כל כך)

@ראבק!!!

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

זה נראה לי רק יגביר לי

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

בערב

אז אפשר לומר שכן.

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

שואף ליותר בע"ה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

איזה היתרים יש?

עשיתי בגוגל - שאל את הרב מכון כושר מעורב

נכנסתי ל-5 תוצאות בעמוד הראשון של התוצאות

כולם כתבו שאסור

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן