אבל זה לא משנה, הבנים והבנות שירצו להיות ביחד- יהיו ביחד. ככה זה.

פרסום? מספר ספרים שהוציאו? אורך זקן?

על הרב אליהו בלומנצוויג מירוחם שמעת? הגרא''ל ליכטנשטיין והרב טאו פה אחד אמרו שהוא אחד מגדולי הדור, הוא בעד חברה מעורבת צנועה, שמעת עליו? אולי כן, אבל הרוב לא, למה? הוא אדם נחבא אל הכלים, ממעט לפרסם ספרים ולצאת בהכרזות שונות.

אני ניסיתי לא להכנס לזה.

יש רבנים גדולים שמוסכם על כולם שהם גדולים, רובם ככולם חולקים על חינוך מעורב.

הזכרת את הרב טאו והרב ליכטנשטיין בתור הוכחה שהוא גדול דור, אני יזכיר אותם (לפחות את הרב טאו, אין מושג מה אומר הרב ליכטנשטיין..) בתור אלה שמתנגדים לחינוך מעורב.

ללשון הרע שככה ת"ח סובר

וממש נראה שהוא בדעה עם בנו.

הם יותר ערמומיים ממה שאתה חושב.

רציני??

אין לי שום בעיה עם כל הדעות שאנשים פה הציגו, יש לי בעיה עם זלזול ברבנים וביטול דעתם, המחלוקת היא מבורכת וטובה, המחלוקת היא דבר הכרחי, אבל מי אתה לעזאזל שככה תעליב ראש ישיבה מכובד וחשוב, שהעמיד ומעמיד מאות תלמידים?! (הרב אליהו בלומנצוויג מירוחם) 

(ואני לא מדבר על הרב בלומנצוויג)

אין לי בעיה עם שום דעה, יש לי בעיה אם אנשים שמבטלים ומעליבים ראשי ישיבה כי יש להם דעה שונה.. ודי''מ מחילה אם העלבתי, מאוד קשה לי לראות זלזול בוטה שכזה בכבוד התורה...

ואת הגדרתו המדוייקת, מה טוב ומה רע, מה לכתחילה ומה דיעבד.

יש שם מאמר או שניים בנושא..

אין שם חיפוש מסודר, והכותרות הם בקודים.

והרב שהזכרתי הוא הרב בלומנצוויג

אתה רוצה לחיות חיים שהם דתיים איך שזה מרגיש לך, סבבה לגמרי!! לך על זה!! אל תקרא לזה יהדות.(!)

הקראים, האיסיים, הצדוקים, הבייתוסים, הנוצרים, הנאולוגיים, הרפורמים, הקונסרבטיביים וכו'.

ובשלב כלשהו נפלטו החוצה. יתכן שבמושא השרשור מדובר על האפשרות הראשונה, ויתכן שמדובר על האפשרות השניה. איך יודעים? אז אפשר לטעון שאי אפשר לדעת וצריך להחמיר בכבוד תלמידי חכמים ואהבת ישראל וכו', אבל לכל חומרא כזו יש גם צדדים של קולא, ונמצא חומרו קולו. האפשרות השניה היא לברר כדרכה של תורה, להיכנס ללא מורא לעובי הקורה בסוגיות הלא פשוטות הללו, ולהכריע הכרעות. אני לא בדרגה לעשות זאת, אבל רבותי עשו זאת. אין לי יותר מדי מקורות מפורשים לספק לך, מפאת רגישות העניין. אבל לשבר את האוזן, כדאי לעיין בדברי רב אברום שפירא על הרב שרלו, וכן בדברי הרב זייני מלפני שבועיים.

תגידו, יש מישהו שמרגיש חוסר צניעות כשבני נוער יושבים ביחד ושרים זמירות של סעודה שלישית?

אז כן,זה מרגיש לי ממש חוסר צניעות.לשיר ביחד?

הקב"ה מודיע לנו בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים- 

חוסר צניעות מסלק את השכינה.

להגיד שחברה מעורבת היא בדיעבד ולשם קירוב לבבות לעבודת ה' - סבבה.

על סמך זה הקימו את ב"ע מעורבת בזמנו. לפני שנים.

כשפניהם מועדות להגיע לרמה רוחנית בה תיתכן הפרדה.

מה שיש עכשיו זה עיוות ראוי לשמו של הפסק שניתן עם הקמת התנועה.

אני לא חושבת שמה שאת כותבת נכון,כי:

כשהקימו את בנ"ע המושג נפרד לא היה כ"כ קיים במושגים שלהם...אז מה לעשות,עם הזמן אנשים הבינו שזה לא בסדר...ותנועת בנ"ע לא הסכימה להשתנות.אז לומר שהם התחילו חפיף במטרה ללהפוך לנפרד זה מאוד לא נכון.כי הם לא חשבו על זה לא בתחילת הדרך,וגם לא עכשיו עם כל ההתנגדות שלהם לסניפים נפרדים...אין להם בכלל כזאת מטרה.

א-ב-ל.

הם כן עושים את מה שנכתב במכתב,וכן מנסים לשמור על גבולות מסויימים בתוך החברה המעורבת.

וכן,על זה מגיע להם מילה טובה

הפרדה זה לא ה-מטרה. אבל זו כן ה-בעיה. כשיש איבר חולה, לא עובדים על חיזוק השרירים, שמירה על כושר ותזונה נכונה, אלא מטפלים באיבר החולה. גם שאר הדברים חשובים, אבל במצב חירום הם נדחים.

כי המציאות היא מציאות בעייתית, שמצריכה עבודה ממוקדת ובעלת נפח גדול, כל עוד הבעיה קיימת. מי שחושב שהוא יכול לחנך לערכים ולהתעלם מכך שהחניכים שלו נמצאים במציאות של תאווה, הרהרורים וחטא בכל פעולה ובכל מפגש שבטי - חי בסרט. (וזה נכון כמובן גם למדריכים.)

כל פעם שרוצים מעט להעיר בנושא- מתחוללת סערה ענקית. כאילו מה כבר בקשנו...

בעיקרון כתבתי את השורה הזו כתגובה על המשפט הזה: "בני עקיבא לא מושתתת כולה על נפרד ומעורב."

מישהו דיבר על "הבסיס של ב"ע??" מה פתאום! סה"כ העלו נקודה חשובה שכדאי לשים לב אליה.

הבעיה היא שכל פעם שעולה הנושא- הוא מאבד פרופורציה.

כיביכול אם נדבר על צניעות והפרדה אז ח"ו פתאום נהפוך לנשות הטליבאן..

אם נתעסק בנקודה חשובה הטעונה שיפור- נגיע לקיצוניות הזויה.

^^זה מה שמפריע לי.

זה שא"א לערוך ביקורת ראויה על הנושא צניעות מבלי לקבל נזיפות של "קיצוניות". הוא הזוי ומנופח מעבר לכל מציאות.

וזאת רק דוגמה אחת לדיעבד הופך ללכתחילה.

לא דרשתי קרבתך.

אז אל תתקפי אותה על זה.

ג'ינג'י בעצם אמר: אם אתה רוצה לחיות כמו שבא לך ולחשוב שאתה מרצה את אלוקים - אל תחשוב שאתה יכול לקרוא לזה יהדות כי זאת הדרך שלך ולא של היהודים... :/

ואם כבר אני מגיב פה אנסה לספק כמה תשובות, ברשותך

*צונזר בגלל שכבר ענה על זה דני הירשברג ועוסקים במספיק מקומות בדבר בדוסים מצייצים*

כאן

@יזהר

שנועד לחנך אנשים שהשתמש בגוגל לפני שהם רצים לשאול בפורום.

הנוער של היום פשוט מבולבל!!! מדברת גם כאחת מתוכם...

תראו לאיזה מצב הגענו הבנאדם סותר את דרכי התורה(הלכות)  ועוד מתלונן על האנשים שמזכירים לו מדי פעם  מהי דרכי והלכות התורה!!!! פסדר הבנתי אתה לא הולך לפי ההלכה אבל לפחות אל תצא בהצהרה שכזאת כי מתחת לשורות אתה יודע שזה לא פסדר ,טעית ,במקום לנסות לתקן אתה מנסה לתרץ?!? ועוד לעייני כולםם!!! איפה נראה דבר כזה!!!! אני מצטטת משפט : 

"הקלקולים של החברה שלנו לא יבואו לידי תיקון בתפיסה שטוחה שכזו. אני מציע להנהגת בני עקיבא להקדיש זמן רציני יותר ללימוד התוכן הפנימי של הצניעות "

ברגע שכתב "הקלקולים של החברה שלנו" פשוט רואים שהוא מודע לכך שמעורב ועוד מעורב בדרך של שירה דיבורים(אסור בהחלט) זהו קילקול אחד גדול!!

אז לפני שאתה מנסה לפסול אחרים ולבקר אותם תתקן את מה שאתה צריך לתקן תלמד הלכות ותגלה לפתע פתאום שהם צודקים ואפילו אתה מסכים איתם!!!

וכל הטעויות והכפירות של דורות הקודמים שעבדו ע"ז ושל עכשיו הכל נמשך ע"י תאוות רעות ובפרט תאוה הכלליות (תאוות ניאוף) שהם משוקעים בזה ביותר. כאשר רואין בחוש. וע"כ הם רוצים לפרוק עול לגמרי ע"כ הם נוטים אחר סברות מהופכות ומזויפות כמו שאמרו רז"ל לא עבדו ישראל ע"ז אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא, אם ישראל קדושים נכשלו על ידי זה מכ"ש וכ"ש עכשיו, שרואים בחוש שכל מי שנוטה אורח דרכיהם הוא פורק עול בפרהסיא ויוצא מן הכלל לגמרי ועדיין הם מחציפים פניהם ואומרים שרוצים בתקנת ישראל אוי להם אוי לנפשם מי פתי יאמין לדבריהם הרעים. כ"א מי שרוצה לאבד ולעקר עצמו ואת בניו משני עולמות וכבר צווחו על זה קמאי ובתראי. והם מתפשטים בכל פעם. אבל דבר אלקינו יקום לעולם.

(ליקוטי הלכות מצרנות א -יט)

ממליץ לקרוא את מאמרי בתגובה לחוברת שציינת.

זו שאלה רטורית.

הגבתי עליה בעבר:

על גבי טענה זו ברצוני להוסיף: אם אכן כותבי החוברת טוענים שההלכה נר לרגליהם, הרי ודאי שאין בכוונתם לסתור את ההלכות הפסוקות לפרטים. אם כך, גם אם הם רואים כאידאל סופי את החברה המעורבת, הרי שבמציאות הנוכחית היא יוצרת קלקולים ברורים לפרטים, ועליהם לקרוא בפה מלא להפרדה זמנית, לפחות בתנועות הנוער (בבחינת עת לעשות לה' הפרו תורתם). לכל הפחות עליהם להורות למחנכים שומעי לקחם, לבחון האם עירוב המינים גורם למכשול ליחידים שתחת חסותם לפחות בטווח הקצר – ואם כן, להורות להם לפעול להפרדה זמנית, להסרת המכשול המיידי, עד שיצליחו לחנך כדבעי ל"מעורב צנוע". אולי בזאת יבחנו, אם באמת רצון ה' ההלכתי נר לרגליהם, או שטענתי בעינה עומדת.

מקור

גם אז היית אומרת שלא רק הראייה שלנו היחידה שקיימת?

אז כן, יש דברים שהם אמת מוחלטת. 

תורת ישראל היא אבסולוטית, והיא האמת היחידה (לכל מי שמגדיר עצמו יהודי)

וההלכה היא אבסולוטית,

ואם כתוב בתורה שאסור, זה אסור.

הביאו פה למעלה מספיק ציטוטים.

הנה:

" צָרִיךְ אָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַנָּשִׁים מְאֹד מְאֹד." (שולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף א.)

רק כדי לסבר את האוזן, פעמיים בכל השו"ע מופיע מאד מאד, זה ו"מְאֹד מְאֹד צָרִיךְ הַדַּיָּן לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד".

לא מספיק???

אבל רק לכיוון המחמיר, ממש ממש לא לכיון המיקל.

זה לא מוגדר עד כמה, אבל זה כן מוגדר שמאד מאד.

לחיות ביחד בחברה מעורבת, זה לא להתרחק בכלל, זה להתערבב (ולזה אי אפשר להתכחש, זה פירוש המילה מעורבת). ושלא לדבר על התרחקות מאד מאד...

עוד פירוט?

"וְאָסוּר לָאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת אוֹ לִשְׂחֹק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ וכו'

וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף.

וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר" (רמב"ם הלכות אסורי ביאה פרק כא)

"אֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ" (שולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ה)

אז או שחברה מעורבת זה סותר את ההלכה,

או שחברה מעורבת היא בעצם לא מעורבת בכלל,

והיא שומרת על האדם רחוק מהנשים מאד מאד,

והיא לא גורמת לאדם לשחוק עם אישה או להקל ראש איתה,

והיא לא גורמת לאדם לראות שיער.

והיא לא גורמת לאדם לשאול בשלום האישה.

מה לעשות, גם אני לא מלאך ולא מושלם.

אני לפחות לא הופך את הבעיות שלי לאידיאולוגיה.

ב. אז תקראי...

ג. אני לא בטוח שיש לו. ז"א, ברור שיש לו, כמו שיש לו חוברת על זה, אבל תשובותיו יהיו כמו החוברת; בצורה רהוטה ומשכנעת, עם תוכן מוטעה. וללא שום בסיס הלכתי.

ד. קשה לי לענות לטענות שלך, כי אין טענות, תקראי ותחזרי לפה..

שלום אין בעיה, הבעיה היא לשאול בשלומה, "מה שלומך".

ב. מתי בחיי יצא לי לראות אישה שהיא לא מהמשפחה, שאני אמור לשאול בשלומה? לא זכור לי.

באזור שלי הנשים לא "יושבות בבית בחדר מאחורה", אבל גם הם לא קשורות אלי, ואין סיבה שיצא לי להצטרך לשאול בשלום מישהי...

ג. נכון, זה עניין של דעה, אבל יש דעות שהם טעות.

פורום נוג"ה להזכירך, לא נשואים טריים או צעירים מעל עשרים...

בעבודה של נוער אני לא עובד כל עוד לא נפרד...

וגם בעבודה בעתיד למה אני אמור לשאול מה שלומה?? אני הייתי מעדיף שאף אחת לא תשאל אותי מה שלומי.

חלק מהבעיה לדעתי, שעולה לנו על הדעת לעבור על הלכה בגלל נורמה חברתית כלשהי, ואנחנו לא מבינים שההלכה היא מעל הכל. כן. ה-כ-ל. אז אם זה אסור, אני ישתדל לא להגיע למצב כזה, אבל ברור שבמצב כזה אני לא יגיד שלום, גם אם היא תפגע וגם אם נעליים. להשתמש במושג "דרך ארץ קדמה לתורה" כדי לעבור על הלכה, זה טעות, "דרך ארץ קדמה לתורה" זה לא מושג הלכתי. הוא לא מופיע לא בגמ' ולא ברמב"ם ולא בשו"ע. הוא מופיע במדרש ויקרא רבה, אי אפשר להשתמש בו לדחיית הלכות. זה משפט מוסר שמטרתו לומר לנו לא רק ללמוד תורה, ולא רק לקיים מצוות, אלא גם להקפיד על נימוס ודרך ארץ, לשון גוזמא כזאת מופיעה הרבה.

ככה גם מופיע באבות, (גם כן, לא מושג הלכתי אבל כן הדרכתי):  "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן"

מה שדווקא מראה שהם צרכים לבוא ביחד, אבל לא שדרך ארץ קודם לתורה תכל'ס, מה לקיים.

אה"נ, יכול להיות שאני טועה, אבל עלי עוד לא היו קושיות שלא התמודדתי איתן.

תורה מפוארה צריכה להיות בכלי מפואר. לכן, אם תראה מישהו שהוא תלמיד חכמים וזורק אשפה ברחוב, יש בזה עיוות מוסרי. 

כמו שראינו לא פעם, קשרים בין גברים לנשים יכולים ליצור בעצמם עיוותים מוסריים. כדי לא לעורר את יצר הרע, אמרו חכמים שגם שאילת שלום נימוסית חסרת פניות לא לשאול. מי שלא מבין עניין ייעלב, אבל העיוות המוסרי מהצד השני הוא יותר גדול.

הרב יוסף קאפח אמר פעם, שבשבתו בבית הדין, הימים הכי קשים היו אחרי ל"ג בעומר ויום העצמאות. איכשהו אחרי מנגל משותף בחיק הטבע והימשכות בבשר, ולאו דווקא ביין, מעלה אצל רבים את המוטיבציה להתגרש.

אז הלמדנים שבינינו ידייקו, שמעמידים שוטרים כדי שלא יתקבצו אנשים ונשים ויימשכו ביין. דברו חכמים בהווה, כי היין הוא רק הקטליזטור לניאוף. מה שמאפשר אותו הוא החברה המעורבת. 

אז איך האמת הביולוגית הפשוטה הזו נעלמת מעינינו? אנו פשוט משוחדים מ"דרך הארץ" שמנהיגים החילונים. והשוחד, כידוע, מעוור גם עיני חכמים.

זו היתה כוונתי,

לא ניסחתי טוב.

פעם להדליק אש זה היה טירחה. אבל היום זה לא רלוונטי כל ההלכות המיושנות הללו.

זה ש"לשאול בשלום אישה" זה לשאול אותה "מה שלומך", ולא להגיד לה "שלום".

די קל להתרגל. האיסור, אגב, הוא לשני הכיוונים.

לגבי החוברת, אל תשכחי לקרוא אחרי החוברת של הרב שרלו את החוברת שלי, שלא נמחזר טענות.

או המושג ההלכתי: גילוי פנים בתורה שלא כהלכה.

המושג "חברה מעורבת" הוא מושג מבלבל ומעורפל. הדיון כאן הוא לא על חברה, אלא על תנועת נוער. הפוסקים בכל הדורות לא דנו בתנועת נוער כי לא היה בתקופתם. מעט הדוגמאות שכן נכתבו - תומכות באופן מובהק בהפרדה (יש כמה כאלו בגמרא). הניסיון להמציא את הגלגל ולבטל את כל מה שנאמר לפני כן, תוך יציקת עולם ומלואו לתוך מושג מעורפל (דרך ארץ) - הוא ניסיון חוץ-הלכתי. הטכניקה, אגב, מזכירה מאוד את השיטה של אהרון ברק שר"י ובית מדרשו, שיצקו תוכן לפי סברת כרסם לתוך חוקי היסוד, ויצרו חוקה דה-פקטו.

לעקם את האמת רק בגלל שרב מכובד אמר כך או כך, לא מוסיפה כבוד לאף אחד.

הפרשנות לא מאוד רחבה, הויכוחים הם תוצאה של עקשות. העיוות הזה מוטמע ע"י רבנים, שיודעים הלכה מהי, בגלל שהתמודדותם עם התפר שבין דתיים וחילוניים היא בכיוון מסויים.

החזו"א החיל, בצדק, את החילוניים בהגדרה של תינוקות שנשבו ויש לקרבם בעבותות של אהבה. יש שהרחיקו לכת וראו במציאות של חילוניות לצד דתיות תפקיד שנועד ליצור השפעות הדדיות.

ההנחה המפתה הזאת, שקרוב שוויוני בין הצדדים, מבטיחה את העתיד היהודי טוב יותר גורמת להם לייצר פרשנות אלטרנטיבית להלכה. אז כשם שהחילוניות התיימרה ליצור את היהודי החדש, כך הם מנסים ליצור את הדתי החדש.

אותי זה לא משכנע. על זה נאמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכו'... .

הערה: אני לא מייחס להם כוונות זדון, אבל הם בהחלט נפתו אחרי קווי החשיבה האלה. יש לזכור שחכמים הדריכו אותנו להיות זהירים בתלמוד, כי שגגת תלמוד עולה זדון.   

מכתב וגילוי לב לציונות הדתית - אולפניסטיות

רק חבל שהמכתב התמקד בשתיים שלוש שורות מוטעות במכתב של הילד בן ה15 ולא בכלליות- על האווירה והחינוך המוטעית ביסודה.

ואני לא מסכימה איתו בכלל!!!

לא ראיתי במחנה שום דבר שמתקרב לתיאור שלו. שוטרי טליבאן?? הצחקת אותי... הגזמה בלי קשר למציאות.

על מה הוא מתלונן? שבשעת שירי סעודה שלישית התעקשו שיהיה חצי מעגל בנים וחצי מעגל בנות? על כך שבהרקדה במוצ"ש רקדו בנות ברחבה של הבנים, ובנים שרוצים לשמור על עצמם ביקשו שהבנות ילכו לרחבה שלהם?? ריקודים מעורבים בצורה שהייתה אסורים, וכנ"ל שירה מעורבת. אלו מקרי ההפרדה היחידים שראיתי. וחבל שלא היו יותר.

בעיקרון בני עקיבא לא מעירים על צניעות במחנות, אז אם רכז או רכזת העירו, כנראה הייתה לזה סיבה טובה.

חוץ מזה, אלדר צריך להבין שבני עקיבא זו תנועת נוער דתית, ואם הוא מחליט לצאת למחנה מטעמה, הוא צריך לכבד את ערכיה לפחות כלפי חוץ, בייחוד כשבסופו של דבר כל זה כדי למנוע דברים חמורים יותר, שייפגעו לא רק בבני עקיבא כתנועה, אלא באותם חניכים שיגיעו לידיי כך.

אם כבר, עדיף שיימחה על כך שהיה מסלול צפוף ומעורב בעיצומו של הלילה, ללא תאורה ובצפיפות איומה. תאמינו לי שמאוד ניסיתי אבל כמעט כל בן שעבר ליידי נגע בי.

הם באים להשתלט ולהשליט את סדר היום שלהם.

להיות רפורמי לעצמך זה לא זה. הם מנסים "להשפיע מבפנים" על החברה הדתית. בנ"ע זה פלטפורמה נוחה במיוחד.

שמבחינת השקפת עולם הם בעצם קונסרבטיביים. והם כל הזמן בתקשורת מנסים להשליט את דעותיהם בזעקות "התחרדות" ו"טאליבן". הם מציגים עצמם כ"יהדות מתונה", "רבנות קשובה" וכדו'. יש להם גב חזק בברנז'ה התקשורתית והפוליטית.

הדעה שאני מציג פה היא לא "המוכר", אלא דווקא ה"חידוש" שצריך להבין אותו ולהיפתח אליו (ואני לא מדבר על סוגיית המעורב-נפרד, אלא על סוגיית הלגיטימציה).

דווקא בפורומים נחשפים לדעות שונות שפעמים רבות לא נחשפים אליהן בסביבה הקרובה שמטבעה היא הומוגנית יותר.

זה נכון, אבל גם הזרמים שציינתי התחילו בפנים - נוער וגיל ההתבגרות

אני דיברתי על שאלת הלגיטימציה ופסילת רבנים, ואת דיברת על עניין המעורב-נפרד.

לגבי המעורב נפרד - אני דווקא גדלתי בחברה מעורבת ותנועת נוער מעורבת. דווקא כשהתחלתי לעמוד על דעתי, התווכחתי וייצגתי את הדעה הזאת. לאט לאט נשבר אצלי העניין, ועברתי צד.

אגב, גם אני נגד חברה נפרדת לגמרי. אני ממש לא חושב שצריך רחובות נפרדים וחנויות נפרדות. ואפילו, תחזיקי חזק, מותר לעשות אירועים משפחתיים עם ישיבה משפחתית. ולפעמים אפילו רצוי, תלוי בנסיבות.

בגילאי נוער בפעילות חברתית - זה לא שייך בעליל, על פי ההלכה היהודית כמובן.

הארכתי להסביר למה הדעה של הרב שרלו אינה הלכתית.

לא חבל שוב ושוב??

@יזהר

@די"מ

ודוק.

לפי ההקשר, זה אמור להיות בשיעורים בהקדמה למסילת ישרים. אין לי כוח לנסח בעצמי, אז אחפש בקרוב.

יש דברים שהם ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם. והלוואי שרק בני נוער....  .

מה רע בהתחרדות??

אני חניכה בשבט הרא"ה, בסניף מעורב לגמרי, וצנוע. הסניף שלנו הוא ההוכחה לדעתי שחברה מעורבת וצנועה זה אפשרי.

אפשרי אבל קשה ובעייתי. כעיקרון מבחינת האידיאל חושבת שצריך להפריד אבל בחלק מהסניפים יש מקום לפעילות מעורבת בגלל המקום ולא על זה הדיון.

בשנה הבאה בעז"ה אצא למחנה סיירים, ולפי איך שמחנה הרא"ה נראה (והיה מחנה מדהים!!), המצב שם יהיה נורא.

עצוב לי כ"כ שהגענו למצב שבו טוענים שהפרדה היא קליפה חיצונית וחסרת משמעות,ועוד בשמו של הרב קוק זצ"ל.

בנ"ע הוקמה כתנועה מעורבת, זה נכון, אבל זה לא מלכתחילה, יש מטרה לזה שהתנועה מעורבת. והמטרה היא לא בדיוק צחוקים במחנה סיירים עד הבוקר.

אחרי שקראתי את מה שכתבה רכזת במחנה סיירים- /News/News.aspx/304515 ,

את התשובה של דני הירשברג- /News/News.aspx/304513

ותגובות נוספות שכתבו להם, אני חושבת שיש מה לתקן, נכון, המקום שנתנו לבנות בהרקדה באמת לא מתאים, 

ואני מקווה שבשנה הבאה יחשבו על הצד הטכני קצת יותר, אבל מכאן עד לרקוד באיזור של הבנים-הדרך ארוכה.

ולקרוא לדרישה להרחיק את המעגלים של הבנות החמרה..לא ברור לי..

מסכימה שזה נשמע מאוד רפורמי..

יחד עם חוסר ההסכמה שלי למה שכתב אלדר אני לא רק חושבת אלא יודעת שכן, יש אפשרות לחברה מעורבת וצנועה.

כולכם מוזמנים לפתוח ביוטיוב שירים של צוות הווי בנ"ע מלפני 10-15 שנה ולראות איזו קדושה..

נכון,הם שרים בנים ובנות יחד וזה נוגד הלכה-עכשיו זה כבר לא קיים, אבל מישהו יכול לטעון שזה לא צנוע?

שירי סעודה שלישית-מסכימה לחלוטין שהמרחק בין הבנים לבנות צריך להיות הרבה יותר מ5 ס"מ, אבל לשיר יחד,להתחבר,

קשה לי לראות את הבעייתיות כאן כשזה נעשה מתוך שמירה על המרחק והצניעות..

דבר נוסף וחשוב-בני עקיבא היא תנועה של עם. בשונה מאריאל (עזרא אני פחות מכירה אבל חושבת שגם) שהחבר'ה שמגיעים אליהן הם פחות או יותר..דומים..

בבני עקיבא יש גוונים שונים,כ"כ שונים. ויחד עם זה מגיעות שאלות שבאריאל יש פחות צורך להתמודד איתן.

לבנ"ע מגיע ציבור שלא מודע להלכה (וזה לא מצדיק שום דבר), מגיע ציבור שמודע,אבל מחפף מסיבות שונות (ככה זה בבית, בגלל הגיל, בגלל החברים וכו'), וציבור שחשובה לו ההלכה והצניעות. ובתוך כל אלה, או יחד עם כל אלה, צריך להסתדר.

אם  נלך (בתור תנועה כמובן) לחלק הכי מחמיר איבדנו את התנועה של עם וחלק חשוב ונוכח של החניכים, מצד שני ברור לכולם שבני עקיבא, שסימלה הוא תורה ועבודה צריכה לשמור על התורה, ולא יכולה כמובן לסתור את הערכים שלה..

צריך למצוא את הדרך הנכונה ללכת לפי ההלכה ולהנגיש אותה לציבור שפחות מודע אליה ומתחבר..

כמה נקודות למחשבה כי נראה שכולם פה מאוד מסכימים ובטוחים בדעתם..

אז שוב,מסכימה שלא הגיוני לטעון שלא צריך הפרדה ושזה קליפה חיצונית וכו', אבל יש לעניין הזה עוד הרבה צדדים..הרבה מאוד..

אולי פעם זה עוד היה אפשרי.

פעם גם לא הייתה פריצות כמו שיש בימינו.

השיח היה שונה. האווירה הייתה שונה.

אין בכלל מקום להשוות בין פעם (10/20/30 שנה) להיום.

זה דבר ראשון.

דבר שני-

המושגים בסיסיים כמו "קדושה" ו"צניעות"- מעוותים פה בצורה יוצאת מן הכלל.

"בנים ובנות שרים יחד...מישהו יכול לטעון שזה לא צנוע?"

את שואלת מי?

מי שאמר והיה העולם! בורא עולם שנתן לנו את התורה יקבע מה נקרא "צנוע" ומה לא.

ואם הוא קבע ש:"קול באישה ערווה"

אז קול באישה- ערווה.

אם הקב"ה קבע ש:" ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" אז כל ההלכות המפורשות בעינין צניעות שמדחיקים לצדדים- מגרש את השכינה.

חד משמעית.

לא אנו קובעים מה צנוע ומה לא צנוע.

ההלכה קובעת את זה. וההלכה פה היא מ-א-ו-ד ברורה וחד משמעית.

ולא למצוא מכנה משותף נמוך שמתאים לכולם.

ומעבר לזה, גישת "תנועה של עם" היא לא נכונה. צריך ליצור קהל עובדי ה' חזק, גרעין קשה - והוא יסחוף אחריו את העם. זו הייתה המציאות שחז"ל מתארים לנו על תקופת חזקיה. זה גם מה שקרה לציבור הספרדי המתחזק של ש"ס שנסחף אחרי הדמות המרשימה של הרב עובדיה. לא לרדת, אלא לרומם.

כיון שטענת שהסניף שלכם הוא מודל למעורב צנוע, אני חייב לשאול אותך: בישיבות צוות הארוכות והמתישות של חודש ארגון, האם לא נוצרת מציאות אסורה של קלות ראש בין גברים לנשים ("תסמונת החניכים")? האם בכל פעילות הסניף אין שום מציאות של הרהורים אסורים והסתכלויות אסורות (עבירות דאורייתא של "לא תתורו")?

אם אכן כך - אתם סניף מיוחד מאוד. אבל בכל מקרה, זו לא דרך לרבים. המציאות הפשוטה והרגילה היא שפעילות חברתית מעורבת בגילאי נוער מובילה באופן ודאי (פסיק רישיה) לאיסורים גמורים. ואז כל הערכים וכל האידאלים הם פשוט מצווה הבאה בעבירה.

(רק אציין שאני הייתי חניך, מדריך, פעיל חב"ב וחבר הנהגת הנוער המחוזית בבנ"ע, כך שאני מכיר את המציאות מבפנים)

ממדריכים בני 16 שהיצר שלהם בוער, איך המעורב והצניעות משתלבים.

ושהם יהיו אמיתיים מאוד.

כי כשתגדלי עוד שנתיים-שלוש נראה אם תוכלי להגיד "מעורב לגמרי, וצנוע."

אם כן תוכלי להגיד את זה, כנראה אתם באמת ממש מיוחדים. (אשמח לשמוע שיש דברים כאלה, באמת.)

ד"א, כתבת "הסניף שלנו הוא ההוכחה לדעתי שחברה מעורבת וצנועה זה אפשרי"

אני שואל, דבר שצריך הוכחה מסניף מסוים הוא דבר טוב?

כדי שדבר יהיה מוכח, הוא צריך להיות מוכח= שכל הדוגמאות יסתדרו.

והדבר הזה הוכח כלא טוב (לא שתמיד הוא לא טוב, אלא שלא תמיד הוא טוב).

וכל זה, מעבר לכך שהמון רבנים מתנגדים לזה, וחברה נפרדת כולם התירו (כמובן..).

שתצאי למחנה סיירים ?. 

אין דבר כזה מעורב צנועה . רק בנות יכולות לחשוב כך . הן לא יודעות מה עובר בראש של הבנים באותו זמן , ועל איזה חלק בגוף שלך מסתכלים ..

/News/News.aspx/304720

דבר ראשון לא כזה הפרידו שם כמו שהוא מתאר

דבר שני גם אם כן אזמה?! זאת ההלכה ובני עקיבא אחרי הכל זאת תנועה דתית! ובערך כל מי ששם מכיר את המשפט הזה "נכנסים שתיים יוצאים שלושה" אז ברור שבמקום זה עדיף את ההפרדות גם אם זה בצורה חרדל"ית!

מזעזע ש"בערך כל מי ששם מכיר את המשפט הזה "נכנסים שתיים יוצאים שלושה",

ובכל זאת יש אמירה שהמעט מהמעט הפרדה שכן הייתה היא כ"כ פסולה.

יצאתי רק כי היינו שבט רק של בנות מבלי התעסקות עם בנים...

היא על זה שבכל זאת, ולמרות שלא הפרידו כמו שהוא מתאר הוא אומר שהרכזים היו כמו שוטרי טאליבאן וכו',

ושאנחנו, אלה שלא רוצים שילכו שתיים ויחזרו שלושה, אלא שילכו כל אחד בנפרד ויחזרו כל אחד בנפרד, יוצאים המותקפים...

מחילה שאני ככה מגיבה, פשוט ציפיתי מרב, שלא יעודד את הבן שלו להיות בחברה מעורבת, אלא להפך.

כל מה שהרב לאו אמר בעצם זה תנועת בני-עקיבא לא בסדר שהיא מפרידה בן בנים לבנות. (ות'כלס, ה התפקיד שלה)

צרם לי שרב מעודד את הבן שלו למעורב!!

אגב- לא ענית לשאלה שלי.

מה התפקיד שלהם. לא המטרה. (שהשתנת מהתחלת הקמתה).

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...