בוודאי שזו "בעיה שלה" - הרי הוא מסתכל עליה. קבוע. לא נעים לגמרי.

מה גם שהחברה גם שמה לב.

והברירה אינה דווקא "לפתוח את הנושא" מולם בשיחה.

ואל תדברו על זה. אין טעם ולא יעזור.

האמת שלא חשבתי על זה לפני שקראתי, אבל - תעשי הכל כדי שהיא לא תדע שאת מודעת להתמודדות הזוגית שלהם.

בס"ד

חס ושלום!

לא היתכוונתי לזה...

את צודקת.אבל לא הבנת אותי נכון.

ממש לא היתכוונתי לכיוון הזה.

היא לא לא בסדר!!!!

חס ושלום לבוא אליה בתלונות!

לא היסברתי את עצמי נכון.

צודקים - יצא מדברי שהיא האשמה - אז זה לא נכון!!!

את צדיקה ואשרייך!

מיוחדת בצניעות שלך באופן שלא יתואר.

היתכוונתי שלהתסכל על העניין גם מהצד המסויים :העיקרון של "אין יסורין ללא עוון".כלומר היא ממש מצטערת מהדבר ומגלגלין חובה ע"י חייב. חס ושלום לומר לה שהיא טועה!!!

חס ושלום לומר שהיא לא בסדר.

שכחי מיזה אם זה מה שהבנת.

שלא יהיו לך(לפותחת) טיפה נקישות מצפון צדיקה.

את לא עשית שום דבר רע לאף אחד.

כל הכבוד לך על הכל!

וגם בנסיבות משפחתיות, תהיי רחוק מהם.  אם היא תרצה, תיגש אלייך בפני עצמה. ותמצאנה זמנים להיפגש לבד.  דומני שאין מנוס מהדרך הזאת.

מסכן.. (וגם אשתו כמובן..)

מנסה "מאד להחמיר בהלכה" - ונתקע בדבר כזה..

זה רק מחזק את הענין. זה אצלו כרגע כמו סוג של "מחלה" כנראה. אין מה לדבר ולהסביר.  פשוט, לא להיות שם. עם הזמן, כמה שפחות יפגש, "יגמל" מזה בעז"ה.

יש לשבח אותך על התנהלותך הנבונה והזהירה. 

אל תהיי שם. תמצאי כבר איך לפגוש בה. ה' יעזור..

נראה לי שבפעם הבאה שקורה משהו כזה, הכולל יצירת קשר, את צריכה לשלוח לו הודעה שמבהירה שאת מבקשת ממנו לא ליצור איתך קשר בשום עניין, ובפעם הבאה את תגישי תלונה במשטרה על הטרדה.

לדרוש שלא יצור שום קשר. ואם בכל זאת ימשיך - לאיים בתלונה (ואם ימשיך - להתלונן. אם כי לא מסתבר שזה יגיע לידי כך).

שגם אם היא היתה מתלבשת לא כראוי, "אסור היה לו להסתכל עלייך כך" - במקרה כזה, לא ענינה (וגם לא של מי שמגיב לה), להתעסק במה ש"אסור לו"... מי שלא מתחשבת במה שאסור לה, ומכשילה, שלא תבוא ב"הערות" אל האחר ש"אסור לו". לפני עיוור לא תיתן מכשול. יש בכך בחינה של "צידקנות", לא פחות מלומר לה שהיא צריכה לחזור בתשובה אם היא מתנהגת מאה אחוז.

אבל כאן כמובן לא כך. 

להתעסק עם ש"היא צריכה לחזור בתשובה"..

ולחשוב שבענין שנוגע ממש הלכה-למעשה, איך להתנהל מול אדם שנוהג כך, ומצער אותה ואת אשתו - היא אמורה לחכות עפ"י "רעיונות רוחניים", לכך שה' "יסביר לה", כאילו יש איזה ביטוח שזה מה שיקרה.

לא סותר שתמיד טוב להתפלל ולחזור בתשובה..

(אני מקדים, אני עונה לאמירה הזו,כמובן שהשרשור לא קשור לזה -בכלל-) גם אשה צריכה לשלוט ביצרה,וגם אשה צריכה שלא לעורר יצר אחרים בצורה בוטה.אי אפשר לאחוז בצד אחד של המשוואה ולנטרל את האחריות של חציה השני. זו אמירה שמופיעה מדי פעם,למה ?. מה פירוש להפסיק להאשים את האשה בחוסר צניעות ? ההלכה מחייבת את האשה להתלבש בצניעות כשם שהיא מחייבת את הגבר שלא להסתכל על מה שאסור.. שני צדדים צריכים לקיים את חובתם ולא להעלים אחריות מאיזה שהוא צד לכאן או לכאן

שמעוררים בי את הפחד של "מה אם זה יקרה גם לי".)

---

השיקול תוך כדי הטיפול בבעיה הזאת באמת צריך להיות כמה שאפשר לא להזיק לקשר בינו לבין אשתו.

לצורך מסויים מאוד. כפי שפירטתי כאן.

כמה שיעבור זמן באופן כזה, יש סיכוי שהענין יירגע.

ואם מנסה ליצור קשר - את יכולה להגיד לו שלא נראה לך מתאים, ואת מבקשת לא ליצור יותר קשר.

עם שאר החברות, בלעדיו

קרה מקרה דומה לגיסתי בעבר. כשאני אומרת דומה אני מתכוונת לממש דומה.

בעל של חברה טובה שלה היה מסתכל עליה כל הזמן ואפילו ניצל מצבים מסוימים כדי לגעת בה כאילו "בתמימות" (קרה פעמיים, לא היה דרך קבע) והיא הייתה ממש הרוסה מזה. בסוף זה בכלל התפוצץ בגללי, במהלך אירוע שהקשר שלנו אליו היה מינורי הוא ניגש לשולחן בו ישבנו כאילו כדי לחפש את אשתו ונשאר רבע שעה תוך שהוא מנסה להריץ  צחוקים עם גיסתי שמצידה הבהירה לו שהיא ממש לא מעוניינת לדבר איתו ,עד שבחוסר טקט אופייני לי שאלתי אותו "תגיד מה הקטע שלך?" הפרצוף תוך שנייה האדים והרוחות התלהטו. צעקתי עליו שהוא מטריד את גיסתי ושיעוף לה מהחיים, שאשתו ממש מסכנה ושאלתי אותו אם כשהוא התחתן איתה היא ידעה שהוא מתכנן להטריד בנות אחרות. הוא בתגובה איים עליי שיפגע בי ולבעלי שבינתיים הגיע מעזרת גברים זה הספיק בשביל להשכיב אותו על הרצפה ולצעוק עליו שאף אחד לא יאיים על אשתו ויטריד את אחותו. הוא ברח משמה ואחרי חודש החברה של גיסתי התגרשה ממנו ואחרי שנתיים הוא נעצר והואשם בביצוע מעשים מגונים, מה איתו היום אני לא יודעת. היום ב"ה החברה התחתנה מחדש עם בעל מקסים ועד היום היא מגיעה עם בעלה החדש אלינו לשבתות (עד אותו מקרה לא היה בינינו קשר מיוחד) והיא אסירת תודה כלפי גיסתי וכלפי שחתכנו כשהיה צריך לחתוך. 

למה אני מספרת לך את כל זה?

כי לפעמים החסד הכי גדול שאת יכולה לעשות עם חברתך הוא רק להראות לה כמה בעלה מגעיל ודו פרצופי. גם את וגם חברתך נפגעות ע"י אדם מגעיל וסוציומט שלא אכפת לו לא מאנשים אחרים ולא מאשתו. ב"ה אני נשואה לבעלי 19 שנה והוא אף פעם לא הסתכל על נשים אחרות ואף אחת מעולם לא חשבה שהוא מסתכל עליה. מה חברתך תעשה פחות חשוב עכשיו, הוא מטריד אותך ואת לא צריכה לסבול את זה רק בגלל שהוא בעל של חברה טובה שלך. פעם הבאה שהוא לדוגמא "חוזר כדי לקחת חפץ ששכח", פשוט תיישירי אליו מבט ותשאלי אותו "מה הקטע שלך שאתה אף לא מדבר עם בנות ופתאום כשאשתך לא בסביבה אתה נהיה כזה פלרטטן?" בפשטות. תגידי לו שאם הוא ימשיך את פשוט תגישי תלונה ושלאשתו לא מגיע מישהו מגעיל כמוהו. הקרקע הכי פוריה למטרידים כמוהו זאת קרקע של כאלה שלא יודעים לשים גבולות ואת זה את חייבת לעשות.

חשוב לזכור שלא רק חברתך הקורבן פה, אלא גם את ואפילו את הקורבן הראשי.

ועוד דבר חשוב, בדרך כלל איום בהגשת תלונה יעיל פי כמה מההגשה עצמה. אף אחד לא ירצה למצוא את עצמו מתמודד מול תלונה על הטרדה מינית. לעומת זאת, אם כבר הגשת את התלונה הוא רק יחשוב על איך להתמודד איתה שזה כולל להכפיש אותך ולהמציא עלייך שקרים.

אוהבת אותך ומאחלת המון המון בהצלחה ושה' יתברך ייתן לך כוחות ועוז להתמודד עם זה.

יקרה.

כיוון שהוא קרוב הוא מביא אותנו לעמוד על המקומות העמוקים ביותר בנפשנו ובחיינו.

נראה שאת נמצאת בצומת כזאת.

החברות שלך עם חברת ילדות שהיא דבר חשוב מאין כמוהו, עומדת כאן במשבר מול בעיה גדולה מאוד.

את צריכה לשבת עם עצמך, ולראות מה ה' רוצה שתעשי ?

תנסי לנתח את דרכי הפעולה האפשריות ולהבין מה את מרגישה עם כל אחת מהדרכים.

הקב"ה הביא אותך אל המקום הזה כדי לעשות מעשה שמצריך ממך עבודה מסויימת. מהי העבודה בדיוק רק את תדעי לבסוף.

נראה שאכן מה שאת צריכה הוא לאסוף אומץ ולהביע בפניו את הדברים . את צריכה לבוא לדעתי ממקום של חוזק שתגיעי אליו עם עצמך לפני כן לאחר עבודה, על מנת שהדברים שלך יישמעו ממקום של חוזק. מה שיקרה כתוצאה מכך הוא בידיו של הקב"ה. לדעתי בכל מקרה - לפני או אחר- את חייבת לדבר גם עם חברתך- ובעצם לעזור לה בכך.

לדעתי אשה יכולה לשתף את חברתה גם בדברים הפרטיים ביותר, במיוחד בתחילת הנישואין שהאינטימיות עם הבעל לא מספיק קרובה והדרך לחזק אותה מצריכה פתרון בעיות עומק כמו זו שעלתה בינהם.

בכל אופן אני בטוח, שגם אם הבעיה של בעלה אינה חמורה כמו בסיפור שהביאה ראשית חכמה, הרי שעדיין היא בעייה שאסור לטאטא מתחת לשלחן, וכדאי לטפל בה כמה שיותר מוקדם. לאור זאת מאוד לא כדאי שחברתך תמשיך לחפות עליו ועל הבעיה כי זה בסוף יצא לה ממקום אחר במחיר גדול בהרבה..

לאור מה שכתבת למעלה, ומההתרשמות הצנועה מהאישיות שלך, אני בטוח לגמרי שמהאתגר הגדול (בהחלט!) הזה את תצמחי ותגדלי !!!

בהצלחה,

אלי

מה פתאום לומר על דבר כזה "שיהיה לי העוז והכח"...

"אין מדמין בטריפות מזה לזה".

לא שייך "לדמות" מהמקרה שהיא הביאה - וגם עליו לא ידוע כלום; האם זו היתה "תכונה" או בעיה מקומית עם ההיא; האם היא הוציאה לפעל מה שהיה צריך לקרות, ע"י הערתה, וזה מה ש"התגלה" בסוף בהתנהלותו מאוחר יותר - או שזה עצמו היה "זרז" לענין. אי אפשר לדעת - וגם לא חשוב כלל לכאן.

מה פתאום לקחת עלייך, בגלל איזה "מעשה שהיה", אחריות להרס כזה. אדם מתנהג לא בסדר, נקודתית יתכן, ולא בצורה "קיצונית" לפי התיאור שלך - אע"פ שזה מאד מטריד ולא שייך. 

אז מנתקים מגע. לכל היותר, מעירים אם ינסה לפתוח בשיחה, שאת מבקשת להפסיק ליזום אתך שיחות כלשהן כי זה לא שייך, וללכת משם.  סביר שזה יפסיק - וזה דבר שלא ניסית לעשות.  מכאן עד ל"מסקנה" לנסות להרוס להם את הבית... רחוק מאד.

אובססיבי - כך זה נראה.

אבל בגבולות "נמוכים".  ויש להניח שאם פעם אחת היא תאמר לו ברור, יצא מהאשליה שהיא "לא מבחינה". 

בתוספת הימנעות ממפגשים - "ייגמל" מזה. יש לקוות.

במקרה שראשית חכמה תיארה, ההרס נוצר כי זה מה שהיה צריך להיות.

אם פותחת השרשור תשלח לבחור הודעה שמאיימת בהגשת תלונה על הטרדה (ואפילו לא הטרדה מינית. סתם הטרדה) - זה בהחלט יכול לנער אותו כדבעי, ולאו דווקא לעלות לו בנישואיו. ואם אכן זה יגלגל כדור שלג שיביא לגירושין - כנראה שזה מה שהיה נכון שיקרה.

בסופו של דבר, פיצוץ של הבחור עם אשתו הוא עניין של זמן, וטוב שיקרה, בהיעדר גורם איפוס אחר. בעז"ה שיגמר באיפוס, ייעוץ וחזרה בתשובה, ולא בגט שמזבח מוריד עליו דמעות. 

אני סקפטי לגמרי שפותחת השרשור היא הבחורה היחידה שהוא מתבונן בה.. ניתוק קשר אולי תפתור את הבעיה שלה, אבל דווקא מהמקום שלה - נכון שהיא תעזור יותר לשני בני הזוג, אם בכוחה.

ב. גם לגבי מה שההיא ב"סיפור" תיארה, אינני יודע כי אינני מכיר.  ברור שהיה שם משהו בעייתי לגמרי. האם מה שנעשה היה הפיתרון או הבאת הבעיה לשבר במקום אפשרות תיקון - קל לומר שברור שזה היה טוב, אך בלי להכיר ממש, אי אפשר לדעת. אבל למפרע - הכל מה'.

וכאן, לפני "הודעה על הטרדה", יכולה פשוט לשלוח הודעה "יבשה" שמבקשת להפסיק ליצור איתה כל קשר, לא מתאים, אתה נשוי. יתכן שזה יכול להספיק ולהוציא מאשליה שאינה מבחינה. וגורם לאותה "תשובה". לפני "בום", עושים דברים בסיסיים, שעוד לא נעשו, לפי התיאור. 

שעלול לגרום לסכסוך בין הבעל הנ"ל לבין אשתו-חברתך.

אם היא מוצאת דרך להסתדר עם זה,לא שייך לבוא ולהתערב בבוטות,ע"י "הקמת קול צעקה". מה גם שזה עלול לגרום חס ושלום לשפיכת דמה- בושה והשפלה שלה על המצב

כגבר נשוי באושר אני יכול להגיד שהיצר והמשיכה להסתכל על נשים תמיד קיים, וזו עבודה לא פשוטה לכבוש אותו.

אני מאמין שיש גברים שמצליחים יותר או פחות.

פה מדובר בבעיה הרבה יותר עמוקה -

הסיפור כפי שאת מתארת אותו מצייר דמות של גבר שכבר פיתח אובססיה כלפייך, ברור שנטייה כזו של גבר נשוי מעמידה בבעיה עצומה את הקשר שלו עם אשתו, ואם המשיכה שלו היא למראה החיצוני - אני מאמין שאת לא היחידה (גם אם כלפי אחרות זה מתבטא במבטים בלבד, בהסתכלות חטופה ברחוב, ובין אם אלו נשים במציאות או בעולם הוירטואלי, ברמות צניעות אלו ואחרות ודי למבין).

המקרה שלו חרג אפילו מכך והוא גובל בהטרדה על פי החוק.

[אני יודע על עצמי שגם אם הייתי נכשל בהסתכלות על אישה - אם מבטינו היו מצטלבים הייתי ממש מתפדח, בטח אם היה במבט רמז לכעס, ובטח ובטח שלא הייתי מעז להביט על אישה זו שוב.]

מעבר לכך - היחסים של גבר זה וחברתך כפי שאת מתארת מעלים לא מעט תסמינים לכפייתיות דתית שלו (OCD) ושתלטנות כלפי אשתו, כאשר היא נותנת לכך לגיטימציה בהתנהגות פייסנית ומתרפסת שנראית בעיניה כצדיקות (בעיניי זו פרשנות מעוותת לחלוטין של דרישות התורה מזוג נשוי). התעלמותו מרמזייך כלפיו לדעתי נובעים מאותה שתלטנות שלו כלפי המין הנשי בכלל.

אינני איש מקצוע ולא רב, אבל לדעתי סימני האזהרה של גבר שתלטן ונצלן קיימים פה.

הרשי לי להחמיא לך על התנהגותך השקולה עד עכשיו, ולדעתי חייבים לעשות פה הפרדה לשני מישורים:

1. הפגיעה המינית (ממש כך) שלו בך (כגבר לאישה, ובלי קשר להקשר החברתי - משפחתי).

2. הדאגה שלך לזוגיותה של חברתך.

וכאן המקום שלך לעשות את השיקול הנכון בכל אחד מהפרמטרים הללו:

1. בעיניי אין שום סיבה שמצב כזה של השפלה ימשיך. מספיק שליחה של SMS הבהרה חד משמעי או בכל דרך אחרת שתראי לנכון - וכבר יש לך ראיה קבילה משפטית, כאשר ניתן רק להסתפק באיום כפי שכבר כתבו (מנסיוני - גברים כאלו גיבורים על נשותיהם - שהן בד"כ בעלי אופי מרצה - אבל פחדנים מאוד כלפי אחרים).

2. בנושא הזוגיות של חברתך - את צריכה לעשות את ההבחנה בעזרת הבינה היתירה שניתנה בך - האם באמת טוב לה במצב הנתון, ועוד יותר חשוב - האם איזשהו דבר שתעשי בנידון יוכל לעזור או חלילה להיפך.

יש לנו גם מישהי במשפחה שמצויה בזוגיות לא אידיאלית בלשון המעטה, אבל הגענו בלב כבד למסקנה שכל התערבות שלנו רק תזיק.

מקווה שהועלתי במשהו ולא הוספתי לבלבול.

לא נראה לכם שזה מצריך ייעוץ מקצועי וקרוב?
מישהו שמבין בדברים האלו, שיכול לבחון את המצב בשטח?

מישהו שהיא יכולה לדבר איתו בצורה ישירה ומלאה ולא בקרעים קרעים של מידע שגם הם מוסווים כי בכל זאת זה פורום פתוח?
מישהו שמכיר את ההתמודדות, הטיפוס והדרכים הטובות ביותר לטפל כפיתרון ראשון ורק במידה שנמצא שאין אפשרות לטיפול
ללכת למקום של התרחקות מהחברה או אפילו הצגת המציאות הזו מול החברה?

יש כאן כל-כך הרבה מידע חסר בשביל לשפוט מה נכון ומה לא נכון, מה מוגזם ומה לא מספיק מודגש שפשוט חבל לדעתי 

לדון פה ולדוש בדברים הנכונים לעשות- כי אין לנו מידע מספיק כדי לעזור, ואני מאמין שגם לא ניסיון מספיק.

לכן פותחת יקרה-

אני ממליץ על ייעוץ מקצועי בנושא, אולי פנייה לרב או רבנית שאת יכולה לדבר איתם ולפתוח את זה לגמרי ושאנשים טובים 

ומנוסים- ובעיקר מבינים במקרה הספציפי הזה יותר, ייעצו, כי המחיר שתשלמי על טעות גדולה כאן הוא מחיר כבד, בין אם זה

הריסת החברות שלכן, בין אם הריסת הזוגיות שלהם, בין אם זה להישאר מוטרדת.
 

לדעתי, התמונה שהיא הציגה, די ברורה.

ואם היא לא תיפגש איתה בנוכחותו - ואם ינסה ליצור איזה קשר יזום, תאמר בהיר ויבש שזה לא שייך והיא מבקשת לחדול - אז זה ייפסק, ללא נזק לה, לחברתה, או לקשר ביניהן.

ואין לשפוט מציאות על פי צד אחד, בטח ובטח כשאין שום היכרות מינימלית עם האנשים והצדדים בכלל.
אפשר לענות באופן עקרוני, אבל כדי לתת תשובות אמיתיות ומועילות צריך להכיר את המציאות היטב,
לפעמים תשובות עקרוניות מזיקות יותר.

לפעמים בפורום אנשים מתרגלים להיות שופטי עליון שמבינים מיד את המציאות ויודעים להגיד הכל על הכל,
הרבה פעמים הצגת הניסיון שלנו, ההשקפה שפיתחנו ונק' מבט נוספת יכולה לעזור לאנשים, בטח ובטח שהמקום

שהפורום נותן לפריקה הוא חשוב, ולשמוע שעוד אנשים מתמודדים ואנשים הצליחו למרות הקושי זה מעודד.

אבל חשוב גם לדעת איפה עובר הגבול של מה שאפשרי לעזור דרך הפורום-

כל עוד אני כותב כאן מתוך רצון לעזור, אני אשתדל שלא לענות על שאלות שמצריכות אנשי מקצוע, כי אני אינני כזה,

והעזרה הגדולה ביותר תהיה לשלוח לשם את מי שצריך, ולא לענות מפה, כאילו יש לי כלים לעזור.

לכן לא צריך לסגור את הפורום, אבל צריך לזכור את מגבלותינו.

האם היתה התקדמות מצדו ? הבין את המסר ?

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!