שימו לב חברים, תחשבו על זה לפני שאתם מגחכים או מוציאים אויר מהאף.
*נימוסים והליכות*.
כל הזמן מדברים על אחדות, אהבת חינם וכו'.
איך נהיה באמת מאוחדים שכשחותכים אותך בכביש אתה במקרה הטוב מתעצבן ומכלה את מיטב קללותיך העסיסיות על הנהג?
אם היינו מנומסים היינו נותנים לרכב שמאותת להשתלב בתנועה ולא מתעלמים ממנו, היינו נותנים לרכב שמתקשה להכנס לתנועה לעבור גם אם אנחנו מאוד ממהרים לעבודה(כך אני משתדל לנהוג תרתי משמע).
עוקפים בתור זה מעצבן נכון? אם היו לנו נימוסים טובים לא היינו עוקפים בתור, היינו עומדים יפה בשורה מסודרת ואם מישהו היה עוקף, היינו מרגיעים את עצמנו בלדון לכף זכות.
כשמישהו כותב דיעה שטיפה מנוגדת לדיעה של בר הפלוגתא, ישר התלהמות, התקפות אישיות, כינויי גנאי, זלזול. אם היינו מנומסים היינו קשובים אחד לשני ומצליחים לשכנע במידת הצורך את הצד השני, וגם אם לא, היינו ממשיכים להיות חברים.
מה דעתכם?
באתי לרשום לך שתרגיע וקודם תיישם בעצמך 
) אבל זה כל כך חשוב לקדש שם ה' על ידי התנהגות ראויה ונועם הליכות- ההפעה כל כך גדולה!! 
