אני לא אדם אלים. באמת שלא. היו כמה נק' שבהם לא  הסכמנו,היה ספציפית משהו שנגע בי מאוד אישית והיא ראתה את זה ופשוט ויתרה על חשבונה. היא לא היתה מודעת לזה שהיא מתנהגת ככה עד הסוף,אז חברה שלה (גם כן נשמה טובה) העירה לה שבמהלך כל הקשר היא היתה חוזר יום עסל יום באסל וזה לא תקין. יום אחד "איזה טוב מאור" יום שני פגועה ממאור. 

חברה שלה אמרה לי את זה (כשהיא לא היתה מוכנה לדבר ושלחה אותי אליה) בביטוי ממש חזק "אתה תהיה בעל מכה רגשית". עד כדי כך. אני באמת לא חושב שאני כזה,אבל אולי משהו דפוק אצלי ברמה אחרת.

לאורך כל הקשר התחושה שלי היתה שהיא דווקא שם יותר ממני. אולי בגלל זה הרשיתי לעצמי לזרוק וחשבתי שהיא בכיס,לא יודע.

לא "אני החלטתי להתחתן" שנינו כבר החלטנו ועשינו צעדים לקראת,פשוט נדחה ברגע האחרון במזל...

יצא לי לחוות כמה פרידות וקשיים...

יש פרידות כואבות, שבא לך למות, כפשוטו, כשהן קורות,

ואתה מרגיש כאילו חלקים שלמים ממך הלכו ולא ישובו...

אין לי הסברים, וזה לא מה שאתה צריך עכשיו...

אתה צריך חיבוק גדול, ותמיכה ממשפחה וחברים טובים.

בניגוד לדברי ליבוביץ' (מי היה מאמין שאזכיר את שמו בפורום...),

שהביטוי 'אני משתתף בצערך' הוא הבל,

כי האדם סובל ואין יכולת 'להצטרף' לצער,

אפשר לחלוק עם מישהו בכאב ובצער, וזה עוזר ומקל...

מה שעוזר לי הוא הביטחון בקב"ה.

אין לי ספק שיגיע היום בו אומר 'אודך ד' כי אנפת בי',

אין לי ספק שהקב"ה מתכנן בשבילי את הטוב ביותר,

ואין לי ספק שאם הייתי בעצמי מנהל את העולם -

היה לי פחות טוב מאשר כעת, כשהקב"ה מנהל אותו.

בהצלחה אח אהוב!

מהרה יופיע עליך אור גדול ונעים!

אני רק נכנס כדי לקרוא כאן את מה שכותבים אחרים. אבל ראיתי את מה שכתבת והייתי חייב להגיב.

לפני שנתיים גם אני נפרדתי ממשהי. היא נפרדה ממני. היינו קרובים היינו כל כך דומים. נגענו אחד לשני בנקודות הכי עמוקות

הכי יפות וגם הכי כואבות אני הייתי מוכן לקבל אותה כמו שהיא אבל היא לא יכלה לראות איך היא חייה עם מי שאני. 

שנתיים עברו אחי ומה שכתבת מחזיר אותי אחורה.. גם אני התאשפזתי חודשיים בקושי יכולתי לזוז. 

איזה הרגשה זה שנוגעים לך בנקודה הכי רגישה משהו שאתה מנסה לחיות איתו ופתאום מישהו מישהי מנסה 

להפוך את הבעיה למטרד שאי אפשר לחיות איתו! אז אחי עברו שנתיים היום אני מבין שהרווחתי בענק!

אם היום מישהו יעיר על מה שהבחורה שיצאתי איתה העירה לי זה ממש לא יזיז לי. (ובחיים אף אחד לא העיר לי על זה.. זה היו דברים שישבו אצלי בפנים והסביבה בכלל לא הרגישה בזה). אני יוצא היום עם מישהי שיכולה להכיל לראות את הטוב

לא איזה בן אדם אימפולסיבי שיכול להעיף אותך ברגע מהחיים שלו כאילו לא היה כלום!

תשמע לי אחי.. אם זה כמו שאתה מתאר הכאב שלך הוא לא על הבחורה הוא על הדברים הכי עמוקים שלך שאתה נושא איתך כבר המון שנים.. ושעכשיו הם צפים ועולים.

כשפצע נפתח זה הדבר הכי שורף וזה מה שקרה לך.. אל תנסה לרדוף אחרי מישהי שבעטה אותך כאילו אתה כלום אחרי מישהי שלא יכולה להכיל לא יכולה להסביר ששולחת אותך מהחיים שלך במכתב ודרך חברות. ובטח לא אחרי אחת ששולחת אותך לאישפוז.. 

תן לזמן לעשות את שלו.. תן לקב"ה להראות לך שהכל לטובה.. תחייך לעולם תראה לו שאפשר לצאת גם מהמקום שאתה נמצא!

וזה עובר, יעבור

אחי היקר תראה כמה רוצים שתשתנה, וגם אתה מכה על חטא ואומר שאתה צריך להשתנות ויישר כוח לך על כך אבל מה עם המעלות שלך?! אתה בחור כ"כ רציני שגם שאהבה שלו מכה אותו בלב הוא לא עוצר לחשוב על הכאב אלא אומר "עכשיו בדרך לישיבה (חופשת סמסטר) לעשות חשבון נפש עם עצמי ולנסות לעבוד על הבעיות באישיות שלי שהיא ציינה ולנסות טיפה להתקרב אליו" תקשיב מי שיש לו כזה כוח מי שיש בידו כזו עוצמה צריך הוא שייך לליגה אחרת אהבה שלך והנתינה שלך נמצאים ברמה אחרת והיא כ"כ עוצמתית. כבר נאמר"על המון פשעים תכסה אהבה"- הכוונה היא שעם כל פשענו הקב"ה עדין אוהב אותו וזו מהות האהבה כאשר אתה אוהב מישהו ויש לו מידות שקשה לך עם כל זה אתה שמח בו. תשמח שאתה ברמה אחרת לגמרי תשמח שזה הופיע לך בפנים תשמח בעצמך! אתה חושב שאין לכל הסובבים אותך במה להשתנות?!אתה חשוב שאין עוד אינסוף שינויים אחרי "השינויים" שאתה אמור לבצע עכשיו כדי לספק את עצמך והסובבים אותך?! אפילו שמואל שרואה את דוד לא מבין שהוא רואה את המלך "כי האדם יראה לעניים וד` ללב" אל תיפול מצורך בשינוי אבל גם אל תעבוד ותשתחווה לשינוי אתה שווה בגלל שאתה שווה, תעמיק במה שקרה ותבין שעם עוצמה וכוחות באה אחריות ובנוסף יש צורך בהתאמה. אני לא מצליח לראות התאמה בין מישהי שנותנת לאהוב שלה להתאשפז ולא לדבר איתו וזה לא סתם מישהו זה מישהו שבשיא הכאב רוצה לעשות חשבון נפש! מקווה מאוד שמה שכתבתי יכנס לך ללב ותבין שאתה שווה קצת יותר מזה, האמת הרבה הרבה יותר מזה.

All of this then back again
Another girl
Another name
Stay alive but stay the same
It's just the same
A stupid game

צריך תרגום?

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"