נשבר ליבי, מה אני עונה לילדים בכיתה ששואלים אותילשם שבו ואחלמה

למה לא בונים את בית המקדש?

שהיא?ענבל
תשובהמשיח בן דוד

 

 

תשובה בקטע של חזרה בתשובה?ענבל
כן ..משיח בן דוד

 

הבעיה היא לא זה שאין לנו אפשרות מעשית לבנות את בית המקדש במציאות של האומות מסביב

שרק מחכים לטעות שלנו ,

כי ברגע שנעשה את רצון הבורא

ממילא יתבטלו גם כל הכוחות שמונעים מאיתנו להגשים את המטרה

האומות זה לא הסיבה זה רק התירוץ

הבעיה שאין אפשרות מעשיתדי"מ
אשריך שמזה נשבר ליבך..ד.


נראה לי יש תשובהה-מיוחד
אמרתי להם שזה בגלל שאנחנו מפחדים מהגוייםלשם שבו ואחלמה


זו לא תשובה טובה..ד.

גם אם רוצים להסביר שכיום עדיין צריך להתחשב בהשלכות כאלו.

 

אבל כמובן שהדברים תלויים בהשקפת עולמך.

 

מי שנוקט בשיטת הרצי"ה, היא לוקח את הנתון הזה כשולי - ומסביר ביחוד על ערך ביהמ"ק והמעלה שעם ישראל צריך להגיע לקראת בניינו. והיה מסביר שהעיכובים המוחשיים, זה כנראה כי עוד לא הגענו למצב הזה. ומחזק את הצורך בעליה רוחנית שלנו.

גם לפי ההשקפה הזאת, צריך להתחיל מה"פשט", מהבסיסלשם שבו ואחלמה

קודם כל אנחנו מפחדים. 

זו המציאות הפשוטה שמול עינינו. 

אם מתחילים לחקור למה מפחדים והאם צריך לפחד מבינים שזה בעצם מתחיל מהמעלה הרוחנית של עם ישראל. 

לא..ד.

אנחנו לא "מפחדים"..

 

קודם כל, אנחנו בודקים מה האמת. הרצי"ה אמר שאחרי מלחמת ששת הימים באו אליו כמה אנשים, פרופסורים וכד' (מענין..), אמרו, כעת צריך לבנות את ביהמ"ק (א חשבו על "פחד"). אמר להם, מה שאתם אומרים לא בא מריבוי תורה שבכם, אלא ממיעוט תורה שבכם. והסביר בכיוון הנ"ל. שזה לא כמו ישוב הארץ הרגיל (יש גם בשם הגר"א משהו כזה).

 

אח"כ, יש מקום להסביר כנספח, שגם המציאות המעשית לדבר כזה, היא מורכבת. ואז להסביר שבוודאי יש קשר בין הדברים.

 

להגיד לילדים "אנחנו מפחדים" מהגויים, זה לא חינוכי ולא אמיתי. ובאמת, התחשבות במצב בינלאומי וכד', אינה "פחדנות", אלא חישוב רציונאלי. וגם באופן ריאלי, אם היו רוצים - כלל לא היו מביאים למצב המגונה של היום. היו יכולים מיד אחרי ששת הימים להודיע שחזרנו לשם, לנעול בפני מוסלמים, ואיש לא היה פוצה פה.

זה שלא הגיע לכך, אינו מ"פחד", אלא מחולשה כללית של מצב שעוד לא בשל לזה.

ובגללו כיום הר הבית בשליטה מוסלמיתדי"מ
(בהנחה והסיפור הזה נכון)

לא מבין מה הוכחת בזה.
לא "בגללו"...ד.

[בכלל, תהיה מתון כשאתה מדבר על גדולי עולם. גם זה מהדברים שגרמו לחורבן, "שהשוו בה קטן וגדול"..] אפשר היה לשמור על הריבונות כראוי גם בלי שכבר בנו את ביהמ"ק.

 

מה ש"הוכחתי" בזה, היה תשובה ללשם לגבי מה שכתב "גם לפי השיטה הזו".

 

 

אז יש עוד אשמים בכך.די"מ
הכל בגלל איש אחד עם עין אחתימ''ל

 

גנב עתיקות שמכר את הר הבית לוואקף בתמורה לחפירת וגנבת העתיקות מתחתיו.

 

וזה לא מוריד מעוגמת הנפש מה'הצדקה' הרוחנית למעשה הנלוז הנ"ל מפיו של הרצי"ה.

 

זה לא מדוייק בכלל.די"מ
חלק גדול מאוד מהאשמה היא באמת עליו. אבל לא רק.
פרט, נמק והסבר...ימ''ל


אם הרבנים היו קוראים להקמת המקדש דיין לא היה מצליח במזימתודי"מ
הצחקת אותי בגדול..ימ''ל

 

כפיפותו המופלאת של דיין לדעת תורה היא מהמפורסמות...

 

זה לא מה שהתכוונתי.די"מ
עם כל הכבוד לדיין הוא לא קובע הכל.
ואם הייתה קמה קול זעקה נגדו היה לו יותר מסובך לעשות מה שבא לו.
זה מה שכתבתימ''ל

 

ובזמן ההוא דיין כן קבע הכל, כמו למשל להחזיר את הערבים שברחו מבתיהם בכל רחבי הארץ לכפרים שלהם. לוי אשכול היה פלגמט חסר אונים ודיין היה הרמטכ"ל הכל יכול שניצח את המלחמה מול צבאות ערב. שום דבר ואף אחד לא היה יכול להגביל אותו אז, בטח לא רבנים ו'זעקות'.

 

אתה מדבר כאילו אם היינו בונים אתפנסאי
בית המקדש בזמנו, הקב״ה היה משרה את שכינתו שם...
יש מצוה (חובה) לבנות את בית המקדשדי"מ
אם הרב"ה יחליט להשרות את שכנתו או לא זה עניין אחר.

גם בבית שני לא היו הרבה דברים שהיו בבית ראשון.
אם הרב"הטוביה2
לקחת קשה את הביקור ב770
שגיאת מקלדת די"מ
יש מקום לדון על ההפרדה שאתה עושה בין המצווה להשראת השכינה...אדם כל שהוא

מעבר לכל הדיון על תוקף המצווה הזו מבחינות אחרות.

א. אחת הטענות שעלו  בוויכוח על חידוש עבודת הקרבנות הייתה, שאחת הכוונות המעכבות את הקרבן היא לשם ניחוח, ובמצב של "ולא אריח בריח ניחוחכם" היא לא שייכת.

ב. [לולא דמסתפינא, לא ראיתי מי שכתב את זה, ולא בדקתי לעומק], לכאורה בניית מקדש היא מצווה שטעמה מפורש בתורה - השראת שכינה, ובמצווה כזו דרשינן טעמא דקרא [לא רק לפי ר"ש].

היסטורית כשנתנתו ליהודים לבנות הם בנודי"מ
לא מצינוטוביה2
שאצל נביאי הבית הראשון יש קריאה להפסיק את הקורבן - הקריאה היא לחזרה בתשובה

טעמה דקרא לפי זיכרוני - דעצ
ת ר"ש שהיכן שמפורש הטעם - זה יתור בפסוק שלומדים ממנו שגם אם הטעם לא מתקיים עדיין הדיין קיים (מחלוקת בכמה נשים מותר המלך)
דווקא מצינו...די"מ
אצל יש"ו...
הוא יצא נגד עבודת הקורבנות?טוביה2
הציבוריתאו רק הפרטית?
לפי הברית החדשה הוא הגיע למקדש והעיף משם את כל מוכרי הקרבנותדי"מ
לגבי טעמא דקרא..אדם כל שהוא

נכון שלפי ר"ש כאשר הטעם מפורש בפסוק, אז הטעם בא להוסיף, ולא להגביל.

נניח, האיסור להרבות נשים הוא לא דווקא במסירות את ליבו, והטעם מוסיף שאפילו אחת ומסירה את ליבו.

ולפי זה, לעניין שלנו דווקא לפי רבי יהודה שייך לדרוש טעמא דקרא, ואתה צודק שלפי ר"ש לא.

[כל הנ"ל כנראה לא כ"כ פשוט, ויכולים להיות בו עוד גדרים ומחלוקות].

 

הכלל הרגיל במחלוקות ר"י ור"ש הוא שהלכה כר"י, לא יודע האם יש הכרעה ברורה במחלוקת הזו.

 

אבל, אני לא כ"כ אומר את הדברים לעניין שלא תהיה מצווה לבנות היום בית מקדש [נראה שלזה יש נימוקים חזקים יותר], כי קודם כל, מי אמר שטעם המצווה לא שייך? האם אנו יודעים שלא תשרה בו שכינה בשום רמה שהיא? 

ועדיין, אני חושב שיש לדברים האלה חשיבות, להדגיש שההפרדה בין המצווה להשראת השכינה לא נכונה.

 

ולגבי הקרבנות, שוב צריך לשאול, מתי לא שייך ריח ניחוח, [וצריך לראות יותר טוב מה כתבו מי שהביאו את הטעם הזה], לא נראה לי שמי שאמר את אומר שבאמת לא הייתה מצווה של קרבנות בסוף בית ראשון.

אבל אם הוא היה אומר את זה, לא היה קשה עליו למה הנביאים לא קראו להפסיק את הקרבנות, כי יש פסוקים שניתן בקלות רבה להסביר שהם קוראים להפסקת הקרבנות. (כגון ירמיהו ז כא-כג).

אם לא הבנתטוביה2
זה נגד הלשון הרע שלך על הרצי"ה.
להגיד שהיתה אפשרות ראלית ללכת על בניין בית ה׳ והוא סרב?? השתגעת??
אני כמובן יכול להבין שאולי בזה הוא פתר את אותם אנשים שבאו אליו אבל לטעון שכך חשב?! חס וחלילה
אני חושב שהגישה שלך לנושא לא נכונה..אדם כל שהוא

יש לך דיעה ואתה מניח שהיא האמת, וכנראה שגדולי ישראל חשבו כך, ולהגיד שגדולי ישראל חשבו אחרת זה לשון הרע עליהם.

כדאי שתנסה להבין באמת מה הייתה דעת הרצי"ה.

אם נראה לך מוזר דברים שאמרו בשמו, אז תנסה לחפש האם יש משהו כתוב שהוא כתב.

אם אין תנסה לפחות לבדוק האם יש בשיחות, שנכתבו כסיכום מיידי [ולא כסיפור מהזכרון אחרי שנים], או תנסה לבדוק עדויות שונות של תלמידים.

 

לא עשית את כל הנ"ל - אז אל תנסה לקבוע מה הייתה דעת הרצי"ה.

אם היו אומרים לך שהוא התיר אשת איש ביודעין - גם אז תחשוב כךטוביה2
אם הרב צבי יהודה..אדם כל שהוא

גיבה את ההיתר של האח והאחות, אז אני לא אומר שזה לשון הרע.

אני חושב שהוא סבר שהרב גורן צודק הלכתית בסיפור הזה.

 

גם כאן, הרב צבי יהודה נימק את דבריו הלכתית, [גם אם חלקו עליו], ורבנים גדולים נוספים נימקו הלכתית את הדיעה שאין היום אפשרות הלכתית לבנות את בית המקדש.

אם מדובר הדיון הלכתי אתה צודקטוביה2
אבל סולמות ונחשים זה סיפור אחר. (תראה ממה שכתבתי - שאולי סבר שאין אפשרות ורק תרץ להם ככה)
אם היית בודק, היית כנראה מגלה שהרב צבי יהודהאדם כל שהוא

נימק הלכתית את דעתו בנושא.

של לא ראויים?טוביה2
מקור?
הוא נקט שהסדר של שלוש מצוות מעכב..אדם כל שהוא

לא זוכר כרגע מקור.

תודהטוביה2
אם כן הבעיה היא לא מצד בשלות/רקבון האומה
הזכרתי גם את זה לעיל..ד.

זה ביחד.

זה לא קשורטוביה2
מטענה אחת נשמע שאפשר להקים מקדש אם יש היום מלך. ומהשניה שאי אפשר אף פעם - כי תמיד אפשר לשאוף ליותר קדושה
לא. זו אי הבנה.ד.

הרצי"ה אמר לכאלו שבאו אחרי מלחמת ששת הימים, ואמרו שכעת צריך להקים את ביהמ"ק - שהאמירה הזו לא באה מריבוי תורה אלא ממיעוט תורה שבהם. אינם מבינים מה עניינו, ומה הסדר שיאפשר את הקמתו.

 

בוודאי נכון, שאם תיאורטית יש כל התנאים לקיום מצוה מסויימת, אז לא נתלים ב"סיבות רוחניות" כדי לעכבה.

 

אבל, להבנתי הדלה את דבריו, זה בדיוק הקשר בין התנאים המצוותיים, לבין האפשרות מבחינת המצב הרוחני. למה? כי זו מצוה המוטלת על הכלל. זה לא משהו פרטי. ובשביל שהכלל ישאף אליה ויקיימה, צריך מדרגה מסויימת. ולא במקרה הסדר של העמדת מלך ומחיית זרעו של עמלק לפני כן.

 

כלומר, מצד האמת, ביהמ"ק, שלא כישוב הארץ בכללותה בזמננו, דורש מדרגה פנימית של הכלל, שמתבטאת בו. אז אם היו התנאים ההלכתיים קיימים, אז בונים. אבל עיכובם אינו במקרה. והוא שייך לאמת של מה שאמור להיות בבנין ביהמ"ק.

 

לכן, אנחנו צריכים לעבוד על מה שבידינו, עם הגדלת השאיפה לבנין ביהמ"ק במהרה בימינו. ולהשתדל להגיע לכך, שאכן הציבור יהיה במצב כזה, שזה מה שחסר לו.  "קיצורי דרך" לפעמים מאריכים אותה.

 

הקיצור, אין סתירה בין הדברים. יש צד הלכתי. יש צד של מוכנות רוחנית למדרגה הזו. לא במקרה הם שלובים ביחד.

אבל זה לא שבגלל ש"תמיד אפשר לשאוף ליותר קדושה" אז אף פעם לא ייבנה.. חלילה.

וסימנך. בהיות שזו מצוה המוטלת על הכלל, כנ"ל. אז כשייווצרו התנאים שהכלל יהיה מוכן ובשל ויכול לקיימה - סימן שבא מועד.

 

לא סותר הגדלת הציפיה, אדרבה. לא סותר אפשרות של יד ה' המזרזת מעבר להבנתנו. אבל מחייב אותנו לדאוג למה שבאמת יקרב את זה - ולא רק "לקטר" על הממשלה/הציבור שעוד לא עמדו על כך.

קצת הגזמת...ד.

הרי דברים אלו שאני מצטט מהרצי"ה, אני יודע בוודאות.

 

אז זו כבר קצת בעיה אולי של לה"ר שלך....

 

אבל האמת, תקרא בדברי. הרי לא כתבתי שהיתה "אפשרות ריאלית ללכת על בנין בית ה' "...

 

כתבתי שבאו אנשים והציעו את זה, והנקודה אז לא היתה של "פחד" - והרצי"ה ענה להם מה שענה.

 

ואם תראה את המשך הדברים שכתבתי, תראה שבדיוק המצב הרוחני-הכללי, הוא חלק מרכזי ממה שעשה את זה לא ריאלי. קצת יותר להעמיק בדבריו.  הרצי"ה הזכיר את הציטוט, שבנושא המקדש, לא למהר.

ההגדרה של זה כבסיס, תלויה בכיוון ההסתכלות...אדם כל שהוא

אם אתה בא לענות מבחינה הלכתית-מעשית מה מוטל עלינו לעשות, זה משהו אחד.

אבל, אם אתה מלמד שהמקדש נחרב מפני החטאים, אז צריך גם להמשיך את הסיפור במישור הזה.

זו לא תשובה טובה..ימ''ל

 

מאד קשה לי לשמוע/לקרוא את הגישה הזאת שבניין בית המקדש תלוי אך ורק במצב הרוחני.

ברור שיש בזה אמת, ייתכן שהקב"ה לא רוצה שנבנה 'בית חרוב' ושנגיע לרמה רוחנית מסוימת טרם נבנה אותו,

אבל ההשקפה הזאת מורידה מאיתנו את האחריות המעשית (גם אם מגבירה את זו הרוחנית) ועל כגון זה נאמר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" - אנחנו נעשה את מצוות ה' לבנות את ביתו והוא בחסדו יזרוק עלינו מים טהורים ויטהר אותנו מטומאותינו.

ראה איך החשמונאים הקדושים מיהרו לבנות את בית המקדש על אף היות חלק גדול בעם מתייוונים ובמצב רוחני לאומי קשה מאד, בנוסף לטומאה ההלכתית.

 

כאב לי לראות שוב השקפה זו הגלותית משהו, אבל כמובן שהדברים תלויים בהשקפת עולמך.

 

לא אך ורק,ד.

אבל גם..

 

כלומר, בוודאי שיגיע זמן שיהיה צריך בעז"ה גם פעולות מעשיות לגמרי בשביל זה. ככל מצוה..

 

אבל אכן, לפי גישה זו, יש בשלב של שיבת ציון מחדש (לא כחשמונאים שניסו "לחדש את הקיים", לטהר את ביהמ"ק. ובאמת התקופה ההיא, כפי שמובא בשם הגר"א, היתה "פקידה", לא גאולה קיימת), הבחנה בין בנין הארץ - ששם צריך לעסוק בבניה בפעל ממש, לבין בנין ביהמ"ק, שמצריך מדרגה רוחנית קודמת. ולכן, זו לא "גלותיות", כי זו לא גישה כוללת, שאין בנין מעשי בזמננו - אלא הבחנה במה מדובר; וראיית הנסיבות המעשיות בנושא ספציפי זה, שלמעשה אכן מעכבות, כמתגלגלות מזה, כפי שאפשר לראות גם בעין די ריאלית (מה שהזכרתי, לדוגמה, מקודם, שמצב רוחני אחר שלנו, היה בקלות גורם להתנהלות אחרת מיד אחרי ששת הימים).

 

ולכן, זה לא "השקפת עולמי" כי אני לא יכול להבין בזה כלום, מעבר למה שרואים בעיניים, שאכן דווקא מסייע לראות שזה כך. אלא דברים שבהם מרכין ראש בענוה, מול מה שלימדונו רבותינו, חכמי מהלכי ישועת ישראל.

 

מצער מאד לקרוא... ימ''ל

 

אני מבין שאין מה לדון בנושא ההשקפתי כי ברור שתהום פעורה בנינו בנושא הזה,

רק מעניין אותי אם היית אומר שאתה מחכה להגיע לרמה רוחנית כדי לקיים מצווה מדאורייתא לגבי כל סוגיה הלכתית אחרת? (ותן בבקשה מקור לדבריך ש- "בנין ביהמ"ק מצריך מדרגה רוחנית קודמת", מקור לצורך העניין זה חז"ל אבל אסתפק גם בראשון).

 

זה לא "בינינו"..ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ז באדר ב תשע"ו 15:01

לגבי המצוה מדאורייתא,

 

יש סדר ברמב"ם על שלש מצוות נצטוו ישראל. להעמיד להם מלך, למחות זרעו של עמלק, לבנות ביהמ"ק.

 

[ולא מתייחס כרגע לדברי הרב אליהו זצ"ל שבכלל אמר, באלו המילים, "אנחנו באסכולה אחרת - שירד בנוי  מן השמיים"..]

 

שלא לדבר על כך, שלפעמים הנסיבות המעשיות המונעות, מראות לנו על רצון ה'; ועל הסדר שהדברים אמורים להופיע בעולם. כשאנחנו רואים בעינינו את ההשפעה של התודעה והרמה הרוחנית, על היכולת המעשית.

 

מעין מה שאמר רשב"י, שאנו מרוצים מהאילוץ לא להיות יכולים לדון דיני נפשות (שהם מדאורייתא), כי אין אנו יודעים לדון אותם ("מדרגה רוחנית").

 

 

והוספה: בנין ביהמ"ק, הוא מצוה המוטלת על הכלל. לא פרטית. והנה אנחנו רואים בעינינו, שאת מצוות ישוב הארץ, המוטלת גם על הכלל וגם על הפרט, כדברי הרמב"ן, גם הכלל וגם הפרטים מקיימים. מי יותר בכוונה ומי פחות, ועם אפשרות לשכלל.

לא כן בנין ביהמ"ק. שברור שהכלל היום אינו "בכיוון". למה? כי צריך שכלול במדרגה הרוחנית. יש עוד מצוות שמצריכות יכולות בסיסיות לקיומן.

 

 

מה שהרמב"ם אומר זה מתי נצטוו בזמן הכניסה לארץדי"מ
אבל זהו. נכנסו ונצטוונו.
מסתבר שכן...ימ''ל

 

נכון שלא אנחנו מקור המחלוקת אבל אתה בוחר את רבניך ואת השיטה התורנית אליה אתה נוטה.

 

לגבי ה'סדר' ברמב"ם - נניח שקיום המצוות תלוי בסדר (דבר שלא מוסכם, בטח שלא על השניים האחרונים וגם לא רלוונטי לגביהם. אגב - זכור לי שדווקא לדעת הראי"ה אין צורך במלך דווקא למצוות התלויות במלך כמו כיבוש וכדו'), השאלה היא לגבי המטרה והכיוון אליו הולכים ובו פועלים - לשיטתכם הפעולות הן במישור הרוחני בעיקר אם לא בכלל, על נקודה זו המחלוקת. אדרבה - לו היו מעשים שצריך לעשות לפני בניית המקדש (כמו המלכת מלך) אז היה צריך לעשות גם אותם.

 

[לא אתייחס למחלוקת רש"י-רמב"ם או יותר נכון בבלי-ירושלמי אם בניית בית המקדש היא מצווה וחובה או שירד משמים, רק אומר שבשני הזוגות החלוקים הנ"ל יש צד הלכתי מובהק...].

 

שאר מה שכתבת רק מדגיש את הפסקה הראשונה של דבריי כאן (והקביעה שסיבת דברי רשב"י היא רוחנית אינה נכונה ע"פ דברי הגמרא שגלו לחנות כי רבו הרוצחים).

 

הרב זצ"ל,ד.

אומר שסמכויות המלך, לפחות בחלקן, עוברות לציבור כשאין מצב של מלך (אגב, עוד דוגמה טובה. ברור לחלוטין שהיום "אין מצב" למלך כפשוטו, גם אם נאמר שאכן היה צריך. עוד דוגמה לדברים שהמציאות מראה שאינם ישימים בזמנים מסויימים).

 

לגבי ההמשך - עי' משהו שהוספתי בסוף ההודעה הקודמת.

 

רשב"י אומר מפורש, "שאין אנו ידועים לדונם".

 

וב"ה, אני אכן משתדל ללכת בעקבות רבותינו גדולי עולם, ולהבין בענוה את דבריהם, בוודאי בדברים ששייכים להבנות עמוקות מאד, שצריך בשבילן להיות כל-התורה-כולה, וקשור מאד לכלל-ישראל. הלוואי שנצליח.

לגבי דברי רשב"יימ''ל

 

לא מצליח להבין איך פירשת "שאין אנו ידועים לדונם" כרמה רוחנית - בפשט מדובר על רמה תורנית (וגם היא בהתייחס למציאות המורכבת של ריבוי רוצחים. א"א לנתק את דבריו מהסיבה המפורשת להפסקת דין דיני נפשות).

 

לגבי שאר מה שכתבת - שוב מדגיש את הפערים בהשקפה התורנית כנ"ל ואכמ"ל.

 

כי יש לנו מדינה גזעניתדי"מ
הסיבה היא שעמ"י לא מעוניין בבית מקדש.arixon
ואין לי שום דבר אישי נגד ammy
כי אנחנו בגלותטוביה2
וכנו שהרצי"ה אמר למה הרנבן לא כבש את הארץ
ברמה המעשית...אדם כל שהוא

יש שלוש סוגים של תשובות-

1. אין לנו אפשרות הלכתית לעשות את זה. [בגלל סדר המצוות בכניסה, בגלל חוסר ידיעה על מיקום מדוייק של המקדש, או בגלל סיבות אחרות].

2. בגלל הגויים, [תהיה הגדרה של המצב אונס, פיקוח נפש, פיקוח נפש ציבורי].

3. הממשלה לא נותנת.

 

נראה לי שרוב חכמי ישראל מסכימים שגם בלי הסיבה השלישית, לא הגיע הזמן לבנות את בית המקדש.

 

מבחינה רוחנית, יש גם הבדל גדול בין שתי הסיבות הראשונות לשלישית. כי אם שתי הסיבות הראשונות נכונות, השאלה הרוחנית היא, למה הקב"ה לא מאפשר לנו לבנות את בית המקדש.

אם הסיבה השלישית נכונה, השאלה היא אחרת.

הוא לא ירד שלם מהשמיים?יטבתה
כאילו עם בוא המשיח
יש מצווה לבנות אותו, אז איך ירד?! ה' יפסיד מאיתנו את המצווהלשם שבו ואחלמה

 מן הסתם הוא ירד מאש אחרי שיסיימו לבנות אותו, כמו נשמה שנכנסת לגוף

אמממיטבתה
עבר עריכה על ידי יטבתה בתאריך כ"ז באדר ב תשע"ו 22:00

באמת?

הלכו לי החיים עכשיו :/

יש איזו דעה כל שהיא שטוענת כך לא? חב"ד?

@מושיקו
@יוני

הצילו

ירד מהשמים - אבל ישאירו לנו את הפינישים האחרוניםמושיקו

דלתות וכו

 

 

אגב כל מצוה בונה אבן בחומה.

 

יש לזה כו"כ מקורות

חחחח הגן של דודודי"מ
ואולי זה יהיה הפוך? אאל"ט הרב יצחק מסביר ככה בדעת הרבי.
אכך כך דעת הרבימושיקו

דעתו היתה גם שהיה צריך לעבור עם D9 על המסגדים בהר הבית יד אחרי מלחמת ששת הימים - בזמן שאף אחד לא היה פוצה פה ומצפצף

הסברה המוצלחת היחידה להצדיק את השיטה הזאת היאעוד סתם אחד

שכנראה התוס' (בעלי הסברה שהמקדש ירד מהשמים) הכירו את חוקי הבניה בישראל המודרנית, ולכן הגיעו למסקנה שאם נרצה בית מקדש הוא יהיה חייב לרדת מהשמים

הסברה קלוקלת ביותרימ''ל

למיטב זכרוני זאת שיטת רש"י והיא מבוססת על דברי הירושלמי אז לאט לך עם נתינת טעמים לפגם...
איזה ירושלמי?די"מ
לא זוכר איפה ראיתי בירושלמי אבל במכילתא ובספרי זה גם מובאימ''ל

 

הדרשה שמביא רש"י במסכת סוכה (מא ע"א) מובאת במכילתא דר"י ובמכילתא דרשב"י: "מקדש ה' כוננו ידיך, חביב בית המקדש לפני הקדוש ברוך הוא שכשברא הב"ה את עולמו לא בראו אלא בידו אחת שנ' 'אף ידי יסדה ארץ' וכשבא לבנות בית המקדש כביכול בשתי ידיו שנ' מקדש ה' כוננו ידיך אימתי תבנהו בשתי ידיך".

 

ובספרי: "חופף עליו כל היום, זה בנין ראשון. כל היום זה בנין אחרון. ובין כתיפיו שוכן, בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא... וכן אתה מוצא ביעקב שראה אותו בנוי וראה אותו חרב וראה אותו בנוי שנאמר +בראשית כח יז+ ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה הרי בנוי, אין זה, הרי חרב, כי אם בית אלהים וזה שער השמים, הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא". 

 

מקווה שאזכר מאוחר יותר היכן ראיתי את הירושלמי.

 

שאלה:עוד סתם אחד

האם אתה חושב שההבנה של רש"י היא הפשט בשני המדרשים שהבאת? אני לגמרי לא בטוח בזה. 

 

במכילתא זו עוד הבנה סבירה, אם כי גם שם מופיעה המילה 'כביכול'. בספרי נראה לי שזו הבנה ממש לא הכרחית. 

תשובה:ימ''ל

 

אם אתה שואל את עניות דעתי בסוגיה אז נראה לי שדי הבהרתי אותה לאורך השרשור, לשאלת הפשט - הפשט בבירור כדעת כרש"י אבל זהו מדרש אגדה (אפ' שהוא מובא בקובץ מדרש הלכתי) ולכן לא רלוונטי הפשט שלו.

 

עכ"פ כך הבין רש"י ובעקבותיו התוס' ועוד רבים מרבותינו בדברי חז"ל ולכן האימרה שאין הסבר לדבריהם חורה לי (אתה יודע שאין לי בעיה עם בדיחות אבל הניסוח שלך "הסברא המוצלחת היחידה להצדיק את השיטה הזאת" לא היה כ"כ מוצלח).

 

השאלה לא היתה בכללעוד סתם אחד

בזיקה כלשהי לסוגיית ההומור שלי (הצבעתי לבית היהודי ואני לא מתנצל). היא היתה לגמרי שאלה בהבנת הפשט. והצלחתי להבין מהי דעתך בסוגיה הכללית, ואני גם יודע מהי הבנתם של רש"י ותוס', ושוב - זה לא קשור להבנת הטקסטים הראשוניים כשלעצמם. 

 

לגבי הספרי - אני כלל לא רואה כאן אמירה לגבי מי יבנה את הבית. יש כאן אמירה עקרונית לגבי שכינת ה' במקדש, שהיתה בשני המקדשים הראשונים ותהיה גם בזה שיהיה עתיד להיות בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא. 

 

לגבי המכילתא - זה אכן נראה כמו הפשט, אבל אני חושב שאפשר גם להבין אחרת (תלוי איך מסבירים את סוגיית פעולת ה' בעולם בכלל, ואיך מבינים 'יד אחת' ו'שתי ידיים'). 

עניתי לשאלתך ואצטטימ''ל

 

"לשאלת הפשט - הפשט בבירור כדעת כרש"י אבל זהו מדרש אגדה (אפ' שהוא מובא בקובץ מדרש הלכתי) ולכן לא רלוונטי הפשט שלו".

 

השאלה שלך הייתה לגבי תגובה שלי על הבדיחה הנ"ל ולכן אחרי שעניתי הסברתי את הרלוונטיות של מקורם של הדברים לתגובה הנ"ל (וההומור שלך, ממנו אני נהנה בד"כ, לא היה הנדון אלא הניסוח הספציפי דלעייל).

 

"הצבעתי לבית היהודי" - על זה ראוי להתנצל.. 

[נכתב בחצי קריצה, לא באמת בא לי לפתוח פה עוד חזית...]

 

אני מוחה בתוקףעוד סתם אחד

על כך שאתה קובל עליי על כך שאני מספר בדיחות על שיטת רש"י מאחר שצריך להבין את הסברה שלו, אבל כשאני מנסה להבין את הפשט במקורות שאתה טוען שהם הבסיס לשיטתו אתה טוען שזה "לא רלוונטי". 

 

אא"כ בקביעה שזה "לא רלוונטי" התכוונת שזה לא באמת הבסיס לשיטתו (מאחר שזה מדרש אגדה)? אם כן אז הדיון בעצם תקוע עד שתביא את הירושלמי...

 

בכל אופן - גם בהבנת פשט מדרש האגדה של הספרי, אני לא מבין למה כ"כ ברור לך שפשטו כשיטת רש"י בסוגיה. איפה אתה רואה שנכנסת כאן בכלל אמירה ביחס לזהותו של בונה המקדש העתידי? 

*זו* השאלה! (שייקספיר טעה)

 

ולגבי הסיפא דסיפא - עדיין לא מתנצל

 

דווקא אחלה בדיחה. נקרעתי מצחוק.די"מ
המוחה הוא עצמו התוקף... ימ''ל

 

א. לא מחיתי על בדיחות על שיטת רש"י (ע"ע נצלושנו דאתמול) אלא על הניסוח, כמו שהדגשתי כבר.

 

ב. "לא רלוונטי" בעיניי הפשט של המדרש כי מדרשי אגדה ככלל לא נכתבו לשם הפשט ולא כוונו אליו, כתבתי את זה כי שאלת את דעתי בפשט המדרש - רש"י כן הבין שהפשט רלוונטי ואני מקבל ומכבד את דעתו גם אם לא מסכים איתה.

 

ג. הפשט הוא כדעת רש"י (פשט = פירוש מילולי), אם כתוב "וכשבא לבנות בית המקדש כביכול בשתי ידיו" או "בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא" המשמעות היא שה' הוא שבנה אותו (חשבתי שתקשה מהמדרשים האלה אחד על השני - האם הוא בנוי כבר או שייבנה בעתיד? התשובה שלי לשאלה זו היא שזה קשה רק על דרך הפשט...).

 

אני בסה"כ מקיים מצוות 'מחה תמחה'עוד סתם אחד

אני לא בטוח ש"בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא" הכוונה שהוא כבר עכשיו בנוי ומשוכלל לקראת העתיד לבוא (ואז אכן יש להבין כרש"י, ואפילו לציין את הסתירה בין המדרשים כפי שכתבת), אלא שהוא יהיה בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא - ואין כאן כל התייחסות למי יגרום לו להיות בונה ומשוכלל. 

 

לגבי פשט: פעם קראתי מאמר של הרב ברויאר ז"ל, שבו הוא הסביר ש'פשט' ו'לשון בני אדם' זה היינו הך - הווה אומר: מה אמורים להבין כשבן אדם אומר את זה. לכן הפשט של משל העצים של יותם, למשל, איננו שבאמת הלכו העצים למשוח עליהם מלך, אלא שאנשי שכם הלכו להמליך עליהם את אבימלך - כי זו היתה כוונתו של האדם שמשל את המשל הזה. כך שאני לא בטוח שכשמדרש אומר שהקב"ה בונה את בית המקדש בשתי ידיו (ועוד מוסיף במפורש את המילה "כביכול") הוא מתכוון ב'פשט' שלו לכך שבית המקדש ירד בנוי מהשמים (אפילו אם זו היתה ההבנה של רש"י במדרש). 

 

בכל אופן - מחכה בקוצר רוח לירושלמי  

אני מוחה בתוקף...ימ''ל

 

על כך שאתה מתעקש לא להבין את דבריי כפשטם.

 

פשט הוא פירוש מילולי כנ"ל והפשט במדרשים הוא כהבנת רש"י, כשכתוב "בנוי ומשוכלל" הכוונה לבנוי ומשוכלל. כשכתוב שה' בונה את בית המקדש אז זה הפשט (המילה 'כביכול' מתייחסת ל'ידיים' שכמובן הם אינם כפשוטם).

 

אני מסכים איתך בהבנה של המדרש, אבל רש"י העדיף להבין אותו כמשמעו המילולי = פשטו.

 

כידוע,עוד סתם אחד

פשט זה מה שאני חושב ודרש זה מה שאתה חושב. כך שבהגדרה אני לא יכול להבין את דבריך כפשטם, כיוון שהם דרש בהגדרה

על הניסוח, על התוכן, שטויות מסוגננות היטב.ימ''ל

 

ממש "נזם זהב באף חזיר"...

 

לא יודע למה אבל למרות שאתה מאד מתאמץ לשכנע אותי שאני טועה אני עדיין מעריך את האינטלגנציה שלך כמספיקה להבנת הנקרא בסיסית ולהבחין בין פירוש מילולי לפירוש הסברתי (או בשפה שלך - בין סמנטיקה לפרגמטיקה). ושוב - לאו דווקא שהראשון הוא הנכון.

 

אני סבורעוד סתם אחד

שלגבי הספרי הפירוש שלי הוא מאד מילולי. "בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא" זה בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא. אף אחד לא כתב שם שזה מעכשיו ועד לעתיד לבוא. 

 

מלבד זאת, אני מודע היטב להבדלים שאתה חושב שאני מנסה לשכנע אותך שאני לא מודע אליהם, פשוט הבעתי את דעתי (בעקבות גדולים ממני) שגם ה'פרגמטיקה' היא בגדר פשט (כמו, למשל, במשל).

למשל, אם אני אומר לך שיוצא לי עשן מהאזניים בגלל הוויכוח הזה, אני לא בטוח שצריך להבין את 'פשט' דבריי כאילו באמת יוצא לי עשן מהאזניים. יש ביטויים קפואים, שעצם השימוש בהם משמעותו שונה לגמרי מהסמנטיקה של כל היחידות בפני עצמן מאוגדות (השלם גדול, או לפחות שונה, מסכום חלקיו וכו'). ובהחלט המושג "שתי ידיים" שבמכילתא יכול להיכנס לתחום הזה של המושגים. ואז ההבנה הלא-סמנטית שלו תהיה לגמרי פשט (של המדרש). 

 

ושלא תחשוב שלא שמתי לב שאתה מתחמק מהבאת הירושלמי... 

בקיצור - המחלוקת בינינו היא בהגדרת הפשטימ''ל

 

אנחנו מסכימים על כוונת המדרש, רק שאני אומר שהיא אינה כפשוטו.

[יש עוד נקודות במדרש שמטות לדעת רש"י (ההקשר בפסוק בתור דוגמה שכתוב שיעקב ראה את בית ה' ועל זה נאמר במדרש "בנוי ומשוכלל" - משמע בנוי בזמן ראיית יעקב או במדרש השני שבניית בית המקדש ע"י הקב"ה באה בהקבלה לבריאת העולם - משמע שגם הוא יהיה בריאה אלוהית יש מאין) אבל כמובן שגם אותם אפשר להסביר בלאו דווקא ולא כפשוטם].

 

לא הזכרנו את זה אבל הסוגיה בסוכה בה נאמרו דברי רש"י די מכריחה את הבנתו (מדובר שם על מצב שבית המקדש יבנה בלילה - דבר שאסור לעשות) ולכן הרבה מהראשונים כתבו שמוכרחים להסביר כרש"י ושאין הסבר אחר לגמרא (למאירי יש תירוץ אחר אבל במחילת כבודו הוא דחוק מאד).

 

אמנם יש הבדל בין הבנת פשט במשלים וביטויים לבין דברים פשוטים (הבדל שכנראה לא קיים להבנתך), אבל אפילו למשלים יש את רובד הפשט רק שבד"כ לא הוא הכוונה של המספר אותם אלא הנמשל.

 

לא התחמקתי מהבאת הירושלמי, כתבתי שאני לא זוכר איפה הוא (זכור לי משהו באזור תרומות-ביכורים אבל זה לא מספיק...), ייתכן גם שבלבלתי בינו למדרש אבל לא נראה לי, מקווה שאזכר בהמשך...

 

ושוב,עוד סתם אחד

בשל הגדרתי השונה את המושג 'פשט' אני חולק עליך גם לגבי הבנת הפשט בסוגיה בסוכה. 

 

נכון שחשש של ריב"ז ל'בית דין טועה' כשיטת המאירי הוא דחוק (ובכלל - עד שאתה חושש לבית דין טועה בבניית בית המקדש, תחשוש לבית דין שאיננו זריז בהקרבת העומר עד חצות היום, ולית לקושיית הגמרא מעיקרא); אבל חשש של ציבור ש-אפעס - לא מקיים את הוראת בית הדין - בהחלט יכול להיות. בייחוד אם הם כל כך קרובים לסיום הבנייה בתחילת הפסח, ורק רוצים לקיים את מצוות העומר כבר השנה!! ובחדווה וגילה יבואו לסיים את בניית בית המקדש בלילה, חרף האיסורים של כל הרבנים (ובכלל, להגדיר את זה כ'אסור' זה קצת מוגזם: הלימוד של אביי בשבועות אינו בגדר איסור, ולא נראה לי שהוא נכנס לרשימת שס"ה לאוים דאורייתא. זכור לי משום מה שהמקדש דוד דן בסוגייה הזאת, אבל אין לי כוח לעיין בזה באחת בלילה...). 

לא נראה לי בלתי סביר שרבן יוחנן בן זכאי היה חושש למצב כזה (וכמו שחשש להעברת מגילה ושופר ברשות הרבים בשבת), ולכן פשט הסוגיה בהחלט יכול להתייחס למצב כזה, ולא למצב של בית מקדש שיורד בנוי ומשוכלל מן השמים, כשיטת רש"י. 

אני חושב שהיתרון הגדול של הפירוש הזה הוא, שאין בו הנחת יסוד כל כך בסיסית לסוגיה שפשוט לא מוזכרת - לא רק בסוגיה הזאת, אלא למעשה במרחבי כל הש"ס - שבית המקדש ירד מהשמים. עצם הדיון בשאלה אם בונים את בית המקדש בלילה וביום טוב במסכת שבועות מוכיח שהנחת היסוד של האמוראים היתה שונה. הנחת היסוד של הסוגיה היא, כמו ביחס לכמה מתקנותיו של ריב"ז, שאנשים עשויים לטעות ולעשות שטויות בניגוד להלכה. 

 

ההנחה שבית המקדש ייבנה בליווי רבני צמוד איננה הכרחית, ולא הכרחי שהאמוראים חשבו ככה. 

 

כך לענ"ד. 

ושוב,ימ''ל

 

אתה טועה בכתובת ידידי, גם ענ"ד נוטה לדעת הרמב"ם שבניין בית המקדש הוא מצוות עשה ויהיה בידי אדם ושכך מוכח מעוד סוגיות ברחבי הש"ס (רפרף לאורך השרשור אם אתה מסופק בכך).

 

לגבי הסוגיה בסוכה - התירוץ שלך דחוק לא פחות מתירוץ המאירי (לי יש תירוץ אחר אבל אכמ"ל). ובניית בית המקדש בלילה אסורה בעשה ונלמדת מהפסוק "ביום הקים משה" והיא מכלל הלכות בניית הבית ולכן אינה בשס"ה לאווים ולא בכלל הרמ"ח עשין.

 

ההנחה שבית המקדש ייבנה ע"י בורים ועמי ארצות (אפילו יותר מאיתנו) הזויה, והכרחי שהאמוראים לא חשבו ככה.

 

כך לענ"ד.

 

כן, כי כל הרבנים עובדים במלאכת כפיים קשהעוד סתם אחד

לא צריך להיות בורים ועמי ארצות כדי לא לדעת שאין בונים את המקדש בלילה. תבדוק. 

לפקח זאת לא מלאכה כ"כ קשהימ''ל

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

למה אאוץ'? הכנסתי את עצמי איתך לבור כדי שתרגיש בנוח...  ימ''ל


חח נו נו...נפש חיה.
מה שלא תגיד על הסברה שהעליתי,עוד סתם אחד

זה עדיין לא יהפוך את שיטת רש"י לפשט היחיד - או ההכרחי - בסוגיה. 

 

מלבד מה שכבר הזכרתי, שהנחת יסוד כ"כ בסיסית וכ"כ לא מובנת מאליה (שבית המקדש ירד מהשמיים) ושיש סוגיות אחרות שבהן היא בפירוש לא הנחת היסוד (כמו הלימוד של אביי לגבי זמן בניית הבית) צריכה להיות מפורשת איפשהו בש"ס והיא לא; יש גם סיבות אינהרנטיות לסוגיה שלא לקבל את שיטת רש"י: 

1. לפי רש"י יוצא שריב"ז חושש למה שא-להים בכבודו ובעצמו לא חושש לו: לה' אין בעיה להוריד מקדש מהשמים בט"ו ניסן בשקיעת החמה / בלילה שבין ט"ו לט"ז, וריב"ז חושש שזה יביא לבעיות. זה לא הקושיה הכי גדולה בעולם, אבל עדיין קצת תמוה (יותר חסיד מהאפיפיור). אא"כ תגיד שבעצם גם לקב"ה היתה בעיה עקרונית עם זה ולכן לא היה עושה את זה, וריב"ז תיקן את התקנה בדיוק כדי לאפשר לקב"ה לעשות את זה, וכדי לזרז כמה שאפשר את הורדת המקדש. זו הבנה יפהפיה (באמת!) במשמעות הקביעה "במהרה יבנה המקדש", ובכל זאת - 'פשט' זה לא. 

2. לפי שיטת רש"י, יש מחלוקת בגמרא בין לישנא קמא ללישנא בתרא האם לילה שלם מספיק בשביל בית דין להכין את מנחת העומר או לא. דיון לא עמוק במיוחד, ובד"כ משתדלים להימלט מהסבר של מחלוקת כמחלוקת במציאות. 

לעומת זאת, אם מדובר בגורם אנושי כלשהו שיהיה אחראי לבנייה בלילה / ביום טוב, אזי יש מקום לדיון איזו מן ההלכות הללו קלה יותר להיתר (בין אם היתר ממש, ובין אם 'מורי היתרא'. ויש דיונים כאלו במקומות אחרים, כמו במסכת ביצה - האם העובדה שהלכה מסוימת היא דאורייתא זה מאפשר להקל בה או דווקא סיבה להחמיר בה וכו'). 

 

אם אתה חושב שבין "שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר" לא תיתכן קבוצת עובדים שלפחות תורה לעצמה היתר לבנות בלילה כשהם ממש ממש קרובים לסיום העבודה - אז אתה חי בסרט...

ובכל אופן - מלאכת הפיקוח נקראת בלשון בית שני 'לנצח', כך שאם אתה נורא רוצה אפשר באמת להגדיר גם את זה כמלאכת כפיים  

 

לגבי עניין האיסור/היתר - בדיוק כמו ש"כתב לה - לשמה" זה לא איסור, כך גם הלכה פנימית בהלכות בניין בית המקדש ("ביום - ולא בלילה") איננה איסור, אלא בדיוק מה שזה - הלכה פנימית בהלכות בניין בית המקדש: פשוט לא עושים את זה / אמורים להימנע מזה באופן עקרוני. זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שלא מדובר ב'איסור'. 

תגיד, מה יש לך?ימ''ל

 

כמה פעמים אני צריך להדגיש את זה - ושוב? אתה מתווכח עם עצמך ידידי.

 

כדי להניח 'הנחת יסוד' מספיק שיהיה מקור אחד שאומר אותה, בנדון הזה יש כמה (לדעת רש"י...) וביניהם בש"ס בסוגיה בסוכה (ואכן, יהיה צריך להסביר לשיטתו את המקומות האחרים שמשמע מהם כדעת הרמב"ם).

1. זאת לא קושיה בכלל - גם הקב"ה וגם ריב"ז וגם אנחנו בדור הזה נשמח ל'בעיות' כאלה. זה שריב"ז אסר לאכול 'חדש' כדי שלא יכשלו בו לכשיבנה המקדש אומר שלא רצוי שהוא יבנה? קושיה תמוהה ביותר, קשה על המקשה יותר מל המוקשה (וכמו שנאמר "התקוששו וקושו"...).

2. קושיה מוקשה עוד יותר - בהנחה שאתה מתכוון לשתי ה'לישנות' של ה-'אי נמ' (אם נבנה בלילה או סמוך לשקיעה) - רש"י כבר ענה על השאלה הזאת ואמר "היא היא", 'אי נמי' לא מורה על שתי לישנות אלא על שתי אפשרויות שאין סתירה בינן.

 

שוב, אם אתה חושב שבהר הבית לא יהיה פיקוח אתה חי בסרט. לא לבנות בלילה זאת אחת ההלכות הפשוטות, צריך פיקוח על אופי מיקום ודיוק הבנייה ועוד מלא הלכות. ברור שיהיה על זה פיקוח (גם על החוצבים היו מפקחים, גם אם לא על כל אחד. אבל הדיון הוא על הבנייה ולא על העבודות שמסביב).

 

לגבי האיסור/היתר - כתובה אין חובה לכתוב לכן אם לא כתב לשמה היא פסולה אבל אין בכך איסור, מה שאין כן בית המקדש שבנייתו חובה ואם יש מצווה לבנותו בצורה מסוימת (שגם נלמדת מפסוק) אז עשיית ההיפך היא לאו הבא מכלל עשה = עשה ועבירה עליו היא איסור תורה.

 

אתה מתעקש להוציא אותי אידיוט,עוד סתם אחד

אני לא ממש מבין למה. 

הבנתי מה דעתך ההלכתית בנושא, היא לא במוקד הדיון כרגע. אתה טענת שהכרחי לבאר את הסוגייה כרש"י, ולדעתי ממש ממש ממש לא היא. אז יש כאן ויכוח בינינו, ואני לא מתווכח עם עצמי, למרות שאתה מתעקש להציג את זה כאילו אני חולה רוח (והראיה שאתה מתווכח עם הטענות שלי). 

אני לא מסכים עם דבריך על מה שהבאתי מהסוגיה, אבל כנראה שאין טעם להתווכח, כי אני אידיוט. 

 

ואגב - הלימוד "וכתב לה" הוא על גט, לא על כתובה. 

חלילהימ''ל

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הלוו?ימ''לאחרונה

 

@עוד סתם אחד אתה שם? קראת את התגובה שלי?

 

אנא אשר שלא נעלבת, באמת שלא הייתה לי כוונה...

[אם כן אז פנה בבקשה באישי].

 

למקרה שזה לא היה מובןעוד סתם אחד

זו היתה בדיחה. רצח. 

הומור שחורטוביה2
המדינה שלהם עוד תהרוס אותו
היה מובן ועדיין לא ראוי בעינייימ''ל

 

סליחה על הכבדות, כבוד חכמים וזה...

 

בוא נסכים שלא להסכיםעוד סתם אחד

שוב... 

לא מסכיםימ''ל

 

שוב...

 

אז ניאלץ שלא להסכים שלא להסכים עוד סתם אחד


מוטיבציה

אם היית יודע מה הזכרת לי עכשיו.

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשהאחרונה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה