זו היתה ההמלצה של הלל הזקן...

שנזכה כולנו לקיים את זה, בעז"ה. 

אבל רק דיוק - זאת לא מצווה אלא "כל התורה", אין בה הוראה מסוימת (מעבר לאמירה כללית "זיל גמור"). לכן בתור תשובה לבקשה ללימוד כל התורה היא יפה אבל אם מישהו שואל איזו מצווה מעשית כדאי לקחת על עצמו אז זו לא תשובה.

ושוב אני מרגיש מעצבן.

הוא גם לא ביקש לחזור בתשובה שלמה, אלא רק להקפיד על מצווה אחת (הלוואי שגם על זה נזכה כולנו). 

אז אין לי רעיון. לך יש? 

הזכרת לי דבר מעניין - הרמב"ם מפרש על המשנה "רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" שאדם שמקיים מצווה אחת בשלמות זוכה בה בחיי העולם הבא ולכן אמר ר' חנינא שהקב"ה נתן לנו הרבה מצוות כי אי אפשר שאדם לא יקיים אחת מהן בשלמות ויזכה בה לחיי העולם הבא.

אבל כדאי גם להסביר מה המשמעות שלה כדי ששמירת השבת תפעל יותר.

שמירת השבת היא הבסיס כי היא בעצם ביטוי לאמונה בעצם קיום הבורא והבריאה והציווי שלו אלינו בתורה, לכן חז"ל אמרו "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה. וכל המחלל את השבת כאילו כפר בכל התורה כולה".

ידוע שהרבה חוזרים בתשובה שחזרו בתשובה שלימה התחילו משמירת שבת בלבד, ולא בכדי.

שמתחזקים יכולים להקפיד עליה באמת. דווקא בגלל הקושי וההרגלים המובנים.

הרבה יותר פשוט וקל יהיה לו להניח תפילין כל יום ולהתפלל רק תפילה אחת (או אפילו רק ברכות השחר וקראית שמע) מאשר לקפוץ ישר לשמירת שבת.

הסכנה היא שאם הוא ינסה לשמור שבת ישר, אז: א. הוא פשוט ישבית את עצמו לגמרי ויפחד מלזוז בשבת מחשש שהוא עושה איזו עבירה (מכיר חוזרים בתשובה שככה היו נראים השבתות הראשונות שלהם. ולא, זה שיש מישהו שמלמד אותך ומסביר לך זה לא עוזר...) ו:ב. יהיה לו כ"כ קשה עד שהוא כבר יתייאש מראש ולא ימשיך הלאה.

שווה למתחזקים ואפילו רק במצווה אחת לתת להם להתחיל "בקטן". נניח כמו שאמרו תפילין... או אם היה אוכל בשר בחלב, לבקש ממנו רק להפריד... בתור התחלה אפילו לא בהכרח לשמור שעות רבות בין לבין, העיקר לא לאכול באותה ארוחה... והשעות יגיעו בהמשך...

יש כמובן כאלו שיכולים על ההתחלה להקפיד ממש המון וזה לא ישבור אותם. אבל רבים אחרים לא ככה.

יש הבדל בין לשמור שבת ופשוט לא להכיר הלכה מסויימת כזאת או אחרת (שכמובן ראוי שנכיר ונלמד..) לבין להתחיל מאפס לשמור.

אני פשוט יודע ששבת זה מאוד קשה ועם כל כמה שזה בסיס, זזה דבר שקשה להגדיר אותו "בהדרגה" אלא אם אתה מתכוון שבהתחלה הוא יהיה לפחות כמו מסורתיים - נניח, לא נוסע, לא מדליק אור, עושה קידוש - אבל ימשיך להיות בפלאפון, בטלוויזיה, וכו'... - אבל זה לא באמת נקרא שמירת שבת. זה כן התחזקות, ברור - אבל שמירת שבת זה לדאוג שעקרונית משבת ראשונה שהוא שומר הוא שומר שבת מלאה.

לדעתי השיקול שלי חזק יותר, כיוון שרוצים שמשהו כאן יתפתח ואם הבנאדם ישבר אז חבל. בראייה לטווח ארוך אני חושב שאני צודק. לגיטימי שתחשוב אחרת...

לדעתי תפילין.

אני מבין שדווקא מצווה מעשית יש בה רעיון, אבל מצוות האמונה בהשם זה בסיס אם בוחרים 1 מתוך ה10

אם הוא נשוי אז טהרת המשפחה.

מזכיר לי אחד שאמר תפילת מנחה במניין

ובשלב מסויים ההוא הביא איתו תפילין להניח לפני מנחה 

ואז הוא התחיל להישאר לשיעור בין מנחה לערבית ומתפלל גם ערבית במנחה 

ואז התחיל גם שחרית 

והיה מגיע גם בשבת אז היה חוזר לבית ועושה קידוש.. 

קיצר, זאת מצווה כזאת שמסבכת לך את החיים

וכמו מצוות לא תגנוב (מדבר על אנשים נורמטיביים)?.

כאן אנחנו מדברים על דבר שבמוסר ובמציאות הבסיסית האדם לא יעשה כנראה...תפילין זה אחד מהם.

ותפילין בוודאי יותר חשוב מציצית - מציצית אין חובה להניח, תפילין כן.

או מצווה שאתה בוחר להתחייב בה?

זה לא עניין של רע או טוב.

זה יהיה מעולה אם יילך עם ציצית.

אבל כשהוא לא מניח תפילין הוא מבטל מצות עשה

אם הוא נשוי טהרת המשפחה

לדעתי, אם נציע מצווה גדולה לקיום, לא יצא מזה כלום.

כדאי מצווה שהיא יחסית קלה לאדם, לא דורשת ממנו שינוי מהותי בכל אורח חייו, אבל יכולה להביא לחיבור וחיבוב המצוות.

והכי טוב להציע לו כמה, ושיבחר.

ואם כבר - סדר קשירת הנעלים זו לא מצווה, אולי הנהגה.

ולא אמרתי שזאת "סתם הנהנגה" אלא שזאת הנהגה ולא מצווה, יש הבדל גדול בין הדברים. מצווה היא חיוב מדאורייתא (ואולי גם מדרבנן, תלוי בהגדרה), הנהגה היא המלצה טובה.

ואם כבר הזכרת את הגמרא אז שם נפסק שאין משמעות להנהגה הזאת.

סיפרנו את הסיפור הזה הרבה כשלמדנו עם ילדים על סדר של בוקר יהודי. אבל לא כסיפור חבדי

מניח, ברכות השחר, קריאת שמע, ולהוריד...

ומקסימום תפילה. תחשוב על זה שדווקא חילוני שצריך להתפלל תהיה לא פחות אפשרות לחשוב מחשבות אסורות ובעייתיות בזמן הזה -  הוא חייב להיות מרוכז כולו במה שהוא אומר, הוא לא מכיר את המילים, את התפילה... אנחנו הדתיים לצערי כבר רגילים ולעיתים התפילין עלינו, הפה ממלמל את התפילה והראש נמצא בסוף העולם...

החילונים שאני מכיר ששמים, שקועים בתוך הסידור וקוראים מילה במילה, לעיתים מתבלבלים...אבל שקועים בזה (צריכים ללמד אותם גם איך קוראים י ק ו ק... הם בפעמים הראשונות קוראים את זה כה-ויה ממש...)

וכמובן להגיד לו כמה זה דבר גדול ועצום

מדובר באדם חילוני, תזכרו... הוא לא מונח במושגים כל כך כמונו.

אפשר להתחיל עם 2 מקרא... אפילו בלי התרגום. רק לקרוא את ה"קריאה" של אותו יום (לפי החלוקה ל7 של שבע עליות בשבת...) - ואם יש משהו קצת מסובך אז לקרוא רש"י/לשאול חבר דתי...

הכי חשוב לא להעמיס יותר מידי. יש כאלו שהעמיסו עליהם בהתחלה מרוב התלהבות ובסוף זה שבר אותם... גם אני כשאני רוצה לרוץ מרתון אני לא מתחיל ישר מריצת 15 קילומטרים ברצף. אני רץ קילומטר ואז הולך ומתיחות, ככה שבוע-שבועיים-שלוש, ואז עולה... ועולה... ועולה... ככה עד שאחרי חצי שנה או יותר, אני מסוגל לרוץ מרחקים ארוכים ממש ברצף.

שמי שאין בכוונתו לקיים (שכן הוא רוצה להקפיד במצווה אחת) - אין עניין שילמד הלכה בצורה מסודרת. זה רק מבאס ת'צורה ("הכרח בלתי יגונה" כדברי הרב סולובייצ'יק). זה כמו לקרוא ספר טלפונים בשקידה, כשאין לך כל כוונה להתקשר אי פעם למישהו. 

אם הוא ירצה אחר כך להתקדם הוא כבר ידע את מי לשאול לגבי איך למצוא את ההלכות הרלוונטיות לנושאים שהוא מעוניין לקיים. 

התורה מחלימה ומנחמת ומאירה.

אבל ספר קיצוש"ע, עם כל הכבוד וההערכה, אפילו אני לא מסוגל לשבת ולקרוא על הסדר, ואני כן מתיימר לקיים את הכתוב בו. 

גם פרשת שבוע זה תורה, כידוע, ולכן היא מחלימה, מנחמת ומאירה באותה המידה. ונראה לי שיותר מתיישבת על הלב אצל אדם שאינו מקיים מצוות אחרות (וגם אצלי, כאמור). לכן נראה לי שזו דווקא המלצה מוצלחת יותר. 

באופן כללי, נראה לי גם שבעצה שילמד קיצוש"ע על הסדר יש משום תקווה שהוא יקרא וממילא ירצה לקיים; אבל נראה לי שלגבי ספר הלכות הסדר צריך להיות דווקא הפוך (וגם נראה לי שהוא לא יכול להיות שמתוך קריאה רצופה של סעיפים משפטיים מישהו גם ירצה לקיים אותם; אבל זו התפיסה שלי. בכל אופן, נראה לי שאדם שאיננו שומר מצוות קרוב יותר לתפיסה הזאת). 

אתה ממש לא בקטע של לימוד עכשיו?  

ככה זה, כל אחד והמקום שבו הוא נמצא. אני לא מסוגל לקרוא סעיפים משפטיים בזה אחר זה. אין לי בעיה עם סוגיה משפטית מסועפת וסברות לכאן ולכאן. כשכתוב לי באופן חותך X-Y-Z זה משעמם אותי ברמות אחרות (אני גם לא מסוגל לקרוא רמב"ם או שו"ע על הסדר בלי נושאי כלים. ואין את זה בקיצוש"ע). 

לא קשור לתוכן. וככזו היא משעממת פחד. 

וכפי שציינתי - יש עוד כל מיני סוגות ספרותיות שנכנסות תחת הקטגוריה 'חוקי חייך' שאני 'חי אותם ביומיום או שאני רגיל אליהם מילדות', אז אני לא רואה סיבה מיוחדת להתמקד דווקא בסוגה הזאת... 

מתורה יש סיכוי שיגיע להלכה לאחר מכן. מהלכה שהוא לא מקיים, אין סיבה מיוחדת שיעבור ללמוד תורה.

תורה היא כללית. היא היסוד של העם שלנו. תורה קדמה להלכה. היא גם קודמת ללימוד. בטח אצל מי שבנתיים לא מתכוון לקיים את כל ההלכות.

שילמד מדרשים, חסידות, מוסר?מקורות שיש בהם עושר לדיון ומחשבה ורגש?

שיכיר את העושר של היהדות

(וגם כי הרבי מלובביץ עודד הנחת תפילין לחילוניים מהסיבה הזאת).

אבל אין בזה היגיון בכלל: יש מחלוקת בראשונים אם 'קרקפתא דלא מנח תפילין' הוא מי שלא הניח תפילין מעולם (רמב"ם) או מי שלא הניח יום אחד (תוספות). לכן ממה נפשך - אם הוא הניח פעם אחת ממילא הוא כבר לא קרקפתא וכו', ואם הוא כבר פספס יום הוא כבר ממילא קרקפתא וכו'. לכן אין יתרון להתמדה במצווה הזאת דווקא מצד החשש של 'קרקפתא דלא מנח תפילין'.

שזה לא סיבה, אלא סימן... 

זה לא "כדי שלא יהיה קרקפתא דלא מנחא", אלא שאם "קרקפתא דלא מנחא" וכו' - סימן שזו מצווה רבה. וכיוון שקל יותר להקפיד בה מאשר בשמירת שבת (כפי שאתה בעצמך כתבת לגבי שמירת שבת), אז אולי יותר ריאלי להתחיל בה. 

ככה אני הבנתי, לפחות. 

ואין הכי נמי, שזה לא שיקול הלכתי. אבל כשמישהו בא ומבקש ממך עצה באיזו מצווה אחת להקפיד - שיקולים בדיון כזה הם חוץ-מערכתיים בהגדרה, נראה לי. 

כך זכור לי.

זה שתפילין היא מצווה גדולה מופיע כמה פעמים בחז"ל, אמרו שהיא כ8 מצוות (כל פרשיה בפני עצמה) ושהיא עדות לאמונה בייחוד ושהיא מאריכה ימים וכו' והיא גם דומה למצוות שבת ששתיהן נקראו "אות", אבל הסיבה שכ"כ מקפידים על המצווה (גם דתיים מקפידים עליה יותר) הוא דווקא הפחד מה"קרקפתא" והעונש . זה הרושם שלי לפחות.

עשה הוא די קטן. אם לא עשו לו  אז אפשר לשאול אותו אם הוא רוצה לעשות בבית חולים עם הרדמה חלקית וכו'... 

ויש בידיו עוד מצוות גם מעבר למילה, אבל כעת הוא רוצה משהו חדש ונוסף  

-מצוות שהן לא חובה - ציצית למשל (רק אם לובשים 4 כנפות אז צריך. שלא לדבר על מנהגים כמו לנשק את המזוזה)

-מצוות שמרוב שהן לוקחות זמן וקשות הוא עלול להתייאש (שבת למשל, מלא הלכות כשרות)

-מצוות שהן דרבנן וחשובות מאוד אבל יתכן ורבנן היו רוצים שנציע קודם דאורייתא (נטילת ידיים למשל, ברכות חוץ מברכת המזון)

-מצוות בין אדם לחברו שהן קריטיות אבל הוא לא כולל את זה בתוך המצווה אחת שהוא מבקש לקיים, אז חבל להפסיד בכמות (אם אני אגיד לו לא לגזול, אז הוא לא יקרא קריאת שמע, אבל אם אני אגיד לו לקרוא קריאת שמע, עדיין הוא כנראה לא יגזול)

-מצוות שהוא מקיים בכל מקרה, לפחות ברמה מינמלית או לחלק מהדעות (יישוב הארץ למשל, הגיוני שהוא פונה לה' מידי פעם ומבקש צרכיו במילים שלו גם, אני מניחה שמזוזה בפתח הבית כבר יש לו. אפשר לבדוק את זה)

-מצוות שיבואו בדרך אגב עם מצווה אחרת, גם אם זה לא ככה בהלכה, אבל במציאות זה יקרה (קריאת שמע עם התפילין למשל)

אז אפשר לתת עוד מצוות. אבל זה לא כזה "נתקעתם עם התפילין". זו הצעה הגיונית מאוד!

5 דקות כל יום של מצווה שהיא חובה מדאורייתא, קלה יחסית לביצוע, סוחבת אחריה קריאת שמע ועליה נאמר "מעלה אני עליכם כאילו אתם עוסקים בתורה יומם וליל".

טוב, אתה יכול להציע לו גם ברכת המזון למשל. הוא לא ייצא מגדר קרקפתא. אין מצווה שבאה עם זה מיד. אבל מעבר לזה זו כמובן מצווה ובע"ה מצווה גוררת מצווה...

שמירת שבת זו מצווה מאוד קשה שיש בה הרבה מאוד דינים. זה לא פשוט לשמור שבת הוא יברח על נפשו.

לדעתי תגידי לו שיברך על כול מה שהוא יאכל חוץ מברכת המזון כי זה יהיה לו טורח מרובה והוא יזנח הכול ויגיע למצב שהוא לא יברך על כלום לכן עדיף משהו מאשר מכלום.

תשתף אותם איזו מצווה בסוף החלטת להגיד לו שיקיים.

צריך להקפיד לנשק בכול משקוף שהוא עובר. אני אישית מכיר אנשים שהיו מקפידים על כך בהתחלה ואז הגיעו למצב שהם בכלל לא שולחים את היד למזוזה והאמת שיש בזה קושי מסוים בתור אחד שמקפיד על זה. לכן הצעתי לו לברך על אוכל אך לא ברכת המזון אבל כמובן שזו מצווה משובחת לקיום ובעיקר שהיא מוגמרת ולא כמו שאני הצעתי.

גם תענית בכורות זו לא מצווה אבל קוראים לה "מצווה" שזה בכלל מנהג ומהמנהג פסקו הלכה למעשה.

חוץ מזה שיש חכמים שאומרים שחייב לנשק מזוזה בכול משקוף/פתח שאתה עובר על שם שהקב"ה פסח על בתי ישראל במכת בכורות. אין טעם להתכווח לחינם.

תענית בכורות זה מנהג שהתקבל בכל ישראל וכולם יודעים שזה מנהג ואף אחד לא קורא לזה מצווה

ואילו לנשק מזוזה זה מנהג שאני לא ראיתי מעולם מבוגר שנוהג אותו

(אני מאמין שיש כאלה שנוהגים אבל אי אפשר להגיד שהוא התקבל בכל ישראל)

לקרוא לזה מצווה זה סתם מוזר ולא נכון. 

לא כולם יודעים שזה מנהג. אני אישית דיברתי כמה פעמים על תענית בכורות עם כמה תלמידים והם לא ידעו. יש גם כמה ספרים שקראתי שמזכירים את השם "מצווה" בוודאות אני אומר לך (על תענית בכורות).

כמו שאמרתי יש כמה וכמה מצוות שקוראים להם "מצוות" שהם בכלל לא מצוות אבל מייחסים אותם למצוות.

אני דווקא ראיתי שהרוב כן מנשקים מזוזה כולל המבוגרים.

אני לא זוכר את המקורות המדויקים אבל אני זוכר שרבי יעקב כולי רשם במעם לועז את הנכתב במקורות הללו בסיפרו בספר שמות חלק שני במכת בכורות אם אני לא טועה מוזכר שם.

אין בעיה להסתמך על המעם לועז בלבד שכן מרן עובדיה יוסף זצ"ל אמר בכבודו ובעצמו שרבי יעקב כולי חכם עצום ושכול מה שרשום במעם לועז אפשר להסתמך עליו ואף הוא בעצמו הסתמך עליו בכמה עניינים אבל אם אתה רוצה לגשת למקורות בכול סיום פרשה יש לך דף עם כול המקורות.

בכללי לכול מי שלא קרא את סדרת הספרים של המעם לועז אז הוא חייב לקרוא אותם. ספרים מדהימים ביותר ואין דבר אחד שהם לא נוגעים בו.

אגב אם כבר אז כבר לפני שנתיים חבר סיפר לי שמרן עובדיה יוסף זצ"ל אמר שאת הספרים שהיה מחבב היה שם מאחוריו צמוד אליו ויש תצלומים שאפשר לראות את המעם לועז ממש מאחוריו. לא סתם אלה באמת ספרים מעולים.

אבל לא נטען להגיד שזה המקור הראשון לזה בגלל שלפני כבר אף אמרו כמה חכמים שחייב לנשק את המזוזה בגלל שתי הפרשיות וגם בגלל מכת בכורות שהזו את הדם על המזוזות.

אני אישית חושש להם אז אני מנשק את המזוזות.

תפילין גם דאורייתא.

דברי חכמים חשובים וקריטיים. אבל חכמים שמו את דברי התורה מעליהם. 

יש אף אנשים שאוכלים בלי לשבוע רק עדי שלא לברך. שנאמר "ואכלת ושבעת וברכתך את ה' אלוהיך" ומכוון שלא שבעו פטורים מלברך ברכת המזון ונתפסים על הכתוב הזה.

אני מניח שהוא בהתחלה יברך כמה וכמה פעמים אבל עם הזמן זה יהיה לו טורח מרובה ויתחיל לזלזל ואף יגיע למצב שהוא לא מברך בכלל רק בגלל שזה ארוך מדי וגוזל לו זמן.

לפי המידע מפותח השרשור אותו אדם הוא חילוני גמור אז צריך משהו קליל שלא ירגיש בה ממש.

כי אחרי הכל, צריך לבחור קודם מצווה שאדם מחויב בה ועדיף קודם מדאורייתא.

כששאלו אותי אז אמרתי תפילין ולימוד תורה (משהו קבוע), אבל ברור שזו שאלה לרב וכל אחד ונטיית ליבו.

ותשובתו הייתה שיאכל כשר.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז