לא חינוך ולא לגיל הרך!

או אם אתה לא מתעקש דווקא על מקצוע ריאלי, אלא 'לא מורה לחינוך מיוחד', אז במגוון פקולטות בבר-אילן או באריאל (ויש אפילו כמה בחורות דתיות בפקולטות למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות אחרות). 

באופן כללי ובלי קשר - לא הייתי ממליץ לפסול באופן גורף רק בגלל תחום עיסוק. 

אבל אם כבר מחפשים באופן אקטיבי, אלו סוג הבנות שהייתי רוצה להיפגש איתן...

יש מצב שהאמירה הבאה תרגיז אנשים- אבל באמת חושב שתואר מעיד קצת על האופי של הבן אדם...

אינה דומה מי שלומדת עיצוב פנים, למי שלומדת סיעוד... יש כאן שונות מהותית לפי דעתי.

אתה בחור חכם, אז אני אתן לך את העצה הכי טובה שתקבל:

למה מקצועות המדעים המדויקים (הריאליים בלעז) הם לא ממש מדויקים.

ומסכימה עם דברייך אי שם למעלה - אם אדם בוחר במקצוע מסוים זה יכול להעיד על נטיית הנפש שלו, אך לא בהכרח ולא באופן גורף לכולן. 

לפותח השרשור- נקודה למחשבה: ואולי מתאימה לך מישהי שתאזן את הריאליות בבית ולאו דווקא ששני בני הזוג יהיו ריאליים?יכול להיות שזה מה שנכון ומתאים לך, רק מעלה נקודה למחשבה.

מזכיר לי שהמורה שלי לביולוגיה בסוף י"ב אמרה לנו :

"אתן יודעות שכל מה שלמדנו זה בערבון מוגבל, הכל מבוסס על מחקרים נכון לעכשיו, וזה נכון עד שיבוא מישהו ויוכיח אחרת."

שהקטע שמטיל ספק בקיום דרך נכונה לתחשב את ו׳ החיבור מופיע בדיאלוג בין אכילס והצב ב״גדל, אשר, באך״. הדיאלוג הראשון, אני חושב. הצב מורח את אכילס היטב היטב...

ו' החיבור הופכת מהלם, להולם.

קיצר, תשמע, פותח האשכול, הדתיים לא טיפשים. הם מסיימים ישיבה, מתחתנים עם מוריה צוריאל מהגבעה הסמוכה, וצריך להתפרנס אז הולכים ללמוד חינוך. יש יתרונות בלהיות מורים- קשה מאוד לפטר אותם גם כשהם שחוקים ורקובים, אין להם באמת מערכת של בקרה ותגמול, יש להם אפשרות לתת שיעורים פרטיים בתעריפים גבוהים ונקיים ממס, לזקנים שבהם יש גם פנסיה תקציבית, שנת השבתון, קרן השתלמות בסכומים גבוהים מאדם רגיל, קביעות ועד.

במדעי הטבע והחיים לעומת זאת, החיים קשים. הלימודים קשים, הפרנסה עד יותר, אין תקנים והמשרות מצומצות וצריך לעבור מסלול מפרך למדי. נכון, those who cant do teach, אבל הדתיים גוט איט אול פיגורד אאוט. קל זה טוב, קל זה נכון. גם הככה החיים הם סבל.

עכשיו תשמע אתה, האמת היא שלמרות כל הרעש, בנות, הן לא עם עמוק במיוחד. כל מה שהן רוצות הוא שם משפחה יפה, שמלת כלה מתנפחת, ואם אפשר - גם לגרום לדודה הפולנייה של אמא להיות ירוקה כמו רוקט. אתה יכול להיות אביר חושני ורומנטי, עם רגישות קליטה של פרויד, לוק של דוד המלך, ובכל זאת, רק תראה להן טלסקופ וכוכבים והן ירוצו כמו עדר תלמידות באולפנה לרקום לך כיפה עם 'לאב'. אתה יכול להיות סתום לגמרי, וזה לא יהיה משנה אפילו.יש לך טלסקופ? אתה מסתכל לשמיים? אתה מבין בכוכבים? זה שלה!

איזה אחד אמר לי שאפתח כת בעתיד, והוא יהיה הראשון שיצטרף. לא יודע מה הוא בדיוק ניסה לומר לי, הוא קשקש שם משהו על כללות מול הפרט וכאלה. תגיד לחרדלי מקווקו שאתה לא מאמין בכללות והוא יחפור לך שעות. לך תבין.

בכל מקרה, מה הפרס שלי?

הלכתי להיות מורה (חנ"מ) כי אני נהנית וזו שליחות בעיניי.

יכלתי ללכת למחשבים או ראיית חשבון (היו לי ציונים טובים ואפילו רצו שאבוא)

אבל בחרתי בהוראה כי זה מה שאני אוהבת!

ואולי אני לא עמוקה במיוחד אבל יש לי אינטלגנציות אחרות יותר חשובות מקוגניציה. 

בקיצור, מעניין אותי אם אתה באמת מצפה שייקחו אותך ברצינות כי נסיתי.

ברוך פודה ומציל. זה מסוג המקצועות שמתחילים את הספירה לאחור לפנסיה החל מהשבוע השני. מסוג המקצועות שבהם גיל 60 הוא בכלל גיל 30. מסוג המקצועות שאפשר לספר עליהם לילדים כדי להרדים אותם בלילה. והוא בכלל לא ריאלי. כל פרחול'ה וערס שרוצים 'לעשות כסף' ו'מקצוע שפותח דלתות' לומדים את המקצוע הנוראי הזה היום. מוצף בטירוף, ואפילו אם תקשרי חמור להרצאות בקריית אונו, גם הוא יעבור בסוף את מבחני המועצה.

והיי, כל הכבוד לך. אני לא יודע איך זה בחינוך המיוחד, אבל במערכת החינוך הרגילה מורה מוכשר ונמרץ המשקיע שעות בחיבור התלמידים למקצוע, העוסק בערכים שמעבר לחומר הלימוד, המרחיב אופקים ומוביל ילדים להישגים טובים בבגרות במקצועות בעלי בשר ילקט שאריות של משכורת לעומת בירוקרט כושל המלקק היטב את עכוז המנהל והמפקח ומנשב לפי רוח המיצ"ב ואינו עושה מאומה בבי"ס מלבד צבירת וותק.

זו מערכת בירוקרטית ומסואבת. מילא, גם אלה שבאים אליה מתוך שליחות אמיתית, בעלי היושרה האינטלקטואלית, חדורי להט נעורים ונאיבים, מאמינים שהם ישפטו לאור ההישגים שלהם. במהרה הם מגלים שהם צריכים ללכת בזהירות בין טיפות הטמטום של המערכת, ההורים, התלמידים, ולהסתגל לכל הבעיות האיומות שקיימות. ובסוף הטובים עוזבים, ונשארים הלקקנים והעסקנים ואלה שלא הייתה להם ברירה אז הם הלכו לחינוך.

קיצר, אני לא מכיר אותך, אבל אני מדמיין אותך בתור נשמה טובה כזו. יותר מדי טובה לעולם הזה. אל תתני לממורמרים כמוני להפריע. איזו מישהי פעם אמרה לי משהו יפה שתפס אותי. 'אני תמימה, אז היקום תמים איתי.' מהרעל שאני זורק פה בכל מקום מומלץ לא לקחת ברצינות.

היום הוא באמת היום הכי מרגש בחיים שלי. לא יעזור. וזה אני אומר באחריות, כי לפחות מאז היום ההוא בנובמבר 2015, שהחלטתי שאני לא הולך יותר למקווה אלא בשעות הבוקר המוקדמות (יש לי עיניים נורא רגישות) - לא התרגשתי ככה. אם נוציא את הכישורים שלי לכתוב שירי ראפ, הזוויות שלי, והמעשים הטובים האינטרסנטיים שלי  - נישאר עם ממולא אשכנזי לא אופטימי במיוחד, שרק במקרה עדיין לא פגע בו ברק. אבל מה שהוציא אותי מכל הנטיות האובדניות שלי היום, היה זה שגיליתי רחפת, פה, באינטרנט. ועוד כזאת שלומדת חינוך מיוחד ויודעת להתמודד עם אוטיסטים.  אוי רחפת. תוך שתי שניות הרגשתי איך כל האלגנטיות שהתאמצתי לשוות לעצמי עושה פרסה לטול-כארם, ואני - התגלמות הפאסון האנושי, טובע בשלולית של עצמי.

את צודקת. אני באמת אנדראצ'יבר. אני צריך להתאים את עצמי אל הזרם, אל העולם הזה, ולדאוג לכך שיקשיבו לי ושאני אצליח. כמה ימים העברתי בחושך, כמה השחתתי וקלקלתי את נפשי, כמה רעה גמלתי לעצמי. אני הולך לצאת לתהלוכות עולם התיקון. להיות כמו כולם, ללכת עם זרם, לדעת לעשות הכל באהבה ולא לשבר ולחרף ולהרוס ולזעוף. אין לך מושג לשער כמה נפלתי בתוגה, ביאוש, בחרון, ומתוך קצף - ברשע, בזדון, בשפלות, בכיעור, בתיעוב, בהירוס, בכל רע. אני מבין, כמה טעיתי, כמה השקעתי את האנרגיות שלי בכיוונים ובתעלות הלא נכונות.

איך נאמר באחד השירים ששמעתי בילדותי, don’t go against the grain simple and plain. אל תלך נגד הזרם, חד וחלק. בכל מקרה, אני מפסיק עכשיו. אני הורס לעצמי את כל התדמית שעבדתי כל כך קשה לבנות אותה בפורום.

את מתמודדת נהדר עם אנשים בפורום הזה. מ.ש.ל.

אני משתדל לפתח עין טובה וזה. זה מאד חשוב. בברסלב יש את כל העניין של רפב וכף זכות, והסיבה היא, שהראייה שלנו יוצרת מציאות. ברגע שאנחנו רואים אנשים בצורה אמיתית וטובה, וחושבים עליהם דברים טובים, אנחנו מושכים את כל העולם לידי כף זכות ועל ידי כך לגאולה.

אני חושב שככל שאדם עובר יותר חוויות והרפתקאות ומתמודד כנגד כל השקרים והנסיונות של העולם הזה, הוא זוכה ליכולת הזו של לדון לכף זכות, להבין את האדם. לא צריך להסכים עם האדם בכדי לדון לכף זכות, אפשר גם להבין אותו. לכל אחד יש את עולם החוויות והמושגים שלו. כל אחד עבר נסיבות וצירופים שהובילו אותו להיות מי שהוא.

בברסלב יש עניין של 'מעט המחזיק את המרובה'. זאת אומרת, ברגע שאדם סופג לתוכו כמה שיותר דעות וצירופים ונסיבות, המח שלו נהפך להיות מעט המחזיק את המרובה. הוא מחזיק במח שלו את חייהם של מאות ואלפי אנשים. זה באמת העניין, להבין את האחר, לגלוש לחצר המלכות שלו, להגיע למקומו.

נו, בחסדי שמיים, אני יוצא מן החושך. הבנתי לאחרונה שאני צריך להפסיק לקדש את הבדידות ואת והצער, להפסיק לתהות על שאלות קיומיות ולקום מן הכיסא שלי ולהתחיל לפעול.

הנה חלק ממכתב שכתב אינשטיין לבתו, לכבוד השבת:

פעם אחד ממורי הזן התבונן בתלמידים המסורים שלו ושאל בקול רם:
מה חבורת הטיפשים הזו מחפשת?

לא ממש. בגלל זה אני יכול להבין כל כך טוב את כל השקרנים. אנחנו באותה הליגה.

להגיע לאמת, באמת, זה קשה. תחילה צריך להכיר באמת, לאחר מכן צריך לשמר את האמת, ולבסוף צריך להגשים אותה. זה תהליך של שנים רבות. אנחנו מגיעים לשם מדי פעם, אני מאמין. אבל כשם שהיא באה, כך היא הולכת.

לא שכחתי לגבי הכללות אגב. יש לי מה להגיד על זה. נראה מה יהיה השבוע.

אמליץ לו עליך בשביל לתחזק את דף הפייבוק שלו  

אמליץ למועצת יש"ע עלייך.

וחצרוני הוא טרול, הוא לא מתכוון למה שהוא אומר ועושה באמת.. 

לעולם תהיה מן הנעלבים ולא מן העולבים. אני סתם עלוב.

טרנזטיבי

כל עניין בפרופורציות.. 

חושבת שהכוונה לדברים יותר קטנים כמו:

היא יותר מסודרת, אני קצת יותר מבולגן - אז היא תאזן אותנו בזה.

הוא יותר מתוכנן, אני הרבה פחות - אז הוא ישלים אותנו בזה.

ולא בדברים גדולים כמו גישת חיים וצורת חשיבה.. זה יותר מדי, כמו שתגיד: אם הפכים משלימים שחילוני ייתחתן עם דתייה וההיפך..

זה עניין של צורת חשיבה, גישה והתנהלות בחיים.

בהחלט יש הבדל בין בחורה שהיא יותר ריאלית לבין בחורה שהיא יותר הומנית (או אחרת..) וכשבוחרים לימודי מקצוע בוחרים בד"כ את הדבר שבו רוצים לעסוק בחיים וטובים בו ולכן באמת די מתאר את אופי האדם..

ואני חושבת שזה אחד הדברים הבסיסיים אצל זוג - כמובן לא מחייב, אבל בהחלט פער בסיסי שכדי שיהיה כמה שפחות (גם ככה לא חסר פערים להתמודד איתם).

עניין לגיטימי לגמרי!!

לפחות החברות שלי. 

יש גם מכללות להוראה שלומדות שם הוראה למתמטיקה ומחשבים. הן נחשבות ריאליות אבל עדיין מורות.

אא"כ העתקת את זה מהיכנשהו, רואים שיש לך רקע מתואר מאד ריאלי

רק שכחת את המשפטים הכי חשובים

את משפטי ערך הביניים של קושי ולגרנז'

אה, גם שכחת להגדיר את הגבול ואת נקודות אי-הרציפות..

בקיצור, בהנחה שלא העתקת את זה מהיכנשהו - נראה לי שאת די עונה על הדרישות שלו..

יש משהו בדבריו.. בתור אחת שלומדת מקצוע ריאלי באמת באוניברסיטה יש פחות דתיות (ובעצם בכלל דתיים) בתארים הראליים.

מכון טל באמת נשמעת הכתובת הנכונה..

בהצלחה!

(רק לשים לב שכמדרגים ומדרגים תחת כל מיני קטגוריות בסוף מגיעים לאיבר פותח יחיד,   אז בראש פתוח..)

אז יש לנו כאן שידוך, את רוצה שאתווך ביניכם?

מתוך קורס בטכניון:

אני חושבת שזו קצת בעיה בחינוך הדתי.. שמיימי האולפנה מחנכים ומכוונים מאוד לחינוך והוראה וכמעט ולא למקצועות ראליים.. כך יוצא שרוב הבנות שואפות למקצועות כהן: הוראה, חינוך, עבודה סוציאלית וכו' ויש הרבה פחות ביקוש למקצועות אחרים וכך גם מוסדות הלימוד הגבוהה הדתיים אינם בעלי היצע רחב במקצועות התחום.

מדברת בתור אחת שלומדת מקצוע ריאלי במוסד חילוני לגמרי, דתייה מתוך 5 סטודנטים דתיים במוסד של מעל אלף תלמידים. הלוואי והיה מוסד דתי שהיה מלמד את התחום.. 

אני באמת חושבת שזה מקצוע חשוב וגדול בעל שליחות ולא מזלזלת לרגע.

רק כשציינו פה שרוב הבנות בחינוך וכו'.. וציינתי שיש מגמה גדולה ללכת למקצוע לפעמים לא מבחירה ראשונה אלא כי מתוך דחיפה חיצונית והעניין מאדיר את תחום הלימודים לחינוך ולא מעודד את מוסדות ההשכלה הגבוהה הדתיים ליצור מערכות לימוד שונות ומגוונות מעבר.

אכן התחילה מגמת שינוי אבל היא עדיין חלשה מאוד ולא משמעותית וחבל..

א. לכל אדם יש בחירה ושיקולים משלו וזה ממש לא שיקול בהיצע.

ב. יש גם המון נשים קרייריסטיות שמרוויחות יפה, ועובדות קשה בטירוף ועדיין מספיקות להיות עם הילדים ובזוגיות וכו.. אכן קשה ונדיר אבל קיים וזה השיקול של כל אשה לעצמה.

ג. יש המון מקצועות ריאליים שאפשר לשלב עם אמהות כמו שאפשר עם הוראה.. ממש לא סותר.

לא יודעת מה את מחפשת אבל יכולה להעיד רק על עצמי.

אני לומדת אדריכלות ועיצוב פנים,

הלימודים - קשים רצח (אין מצב לחתונה תוך כדי וכו').

מוסדות הלימוד - אין אפילו מוסד לימוד דתי אחד שמתעסק בתחום וחבל..

עבודה - יש כל כך הרבה סוגי עבודות עם המקצוע, החל משרטט שכיר שזה בהרבה פעמים עבודה מול המחשב מהבית בזמנך הפנוי, ועד לתכנון פרוייקטים אדריכליים שלרוב עוסקים בזה באופן פרטי ואז זה תכנון זמנים שלך או שכיר במשרד שגם שם יש גמישות מאוד גדולה בזמנים עקב יציאות מרובות לשטח ועבודה מול מחשבים

התחלתי בגיל 19, כבר סיימתי שנה א', סה"כ שנתיים וחצי..

אז זה קשה והקרבתי בשביל זה מלא..

אבל..

יוצאת בגיל 22 עם מקצוע לחיים שיש בו אחלה כסף והרבה ביקוש לעבודה והכי חשוב הולכת לעשות מה שאוהבת.

בקיצור, אין כל סיבה שלא יעודדו יותר מקצועות ריאליים לבנות במוסדות השכלה דתיים

מה הקשר בין שנתיים שירות למוסדות הלימוד?

לא מונעת את האפשרות להתחתן לפני גיל 22, זה קשה מאוד מאוד, אישית אני כן יוצאת ואם יגיע למצב של חתונה זה יהיה קשה אבל חושבת שאני יצליח לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

לא מכתיבה לאף אחד כלום, להיפך.. כשאין היצע גדול בתחומי הלימודים לבנות במוסדות דתיים אז את למעשה מכתיבה להן לבחור מתוך המבחר שיש ומונעת מהן לעשות את השיקולים שלהן.

אבל יש הבדל גדול בין הפנטזיות הרומנטיות שמשווקים לבין המציאות האמיתית. בתור אחד שהולך לעסוק בתחום הבניין, המצב פה גרוע. הן מבחינת התנאים והמשכורות, והן מבחינת הצורה שבה הדברים מתנהלים. ועדות תכנון ובניה, קבלנים, משרדים פרטיים, וכו'. מזעזע למדי.

http://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3110617,00.html

http://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3093359,00.html

אם כבר בנות ריאליות, אשתו של אחד מבוני המאחזים ומכשירי ילדי הפאות והגבעות לבנייה קלה ומהירה, היא מהנדסת בניין. 

א. הכתבות שהבאת מתייחסות לתואר באדריכלות ומתוקף הבעיות שמובאות שם ושבדקתי עוד לפני ההחלטה מה ללמוד שללתי את התואר. לעומת זאת הנדסאי אדריכלות זה חצי מזמן הלימוד וזכויות חתימה של עד 4 קומות ו11 מטר כך שזה שטנה בתכלית.

ב. לומדת במוסד בעל שם מאוד נחשב בשוק, רוב הבוגרים נחטפים בסיום הלימודים, לומדים תוכנת מחשב חדישה ששולטת היום בשוק אבל לאדריכלים אין ידע בה ורוב המוסדות לא מלמדים, כל שיש ייתרון (REVIT), ומעבר לכך יצא לי לעבוד לא מעט עם קבלנים בחיי הקצרים ובתחום הפרוייקטים הקטנים וצמודי הקרקע בהחלט חסר כוח אדם. 

כל שכדאי שתבדוק בשטח את העניין.. אלה לא פנטזיות, זה ריאליזם!!

יצאתי עם כמה ממשפטים 

הציעו כמה מהנדסות

יש הרבה שלומדות ראיית חשבון.

וגם אחיות זה תחום משולב.

אז רק תחפש כמו שהציעו לך פה בפקולטות הנכונות.

למרות שבעיני אישית הוראה זה מקצוע מעולה לאימהות ,

ולא כל מי שלומדת חנ"מ תעסוק בזאנ'ר הספציפי הזה כמובן.

ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

ואם אני מבינה נכון, יש שם עוד דברים כשהמטרה של כולם היא היא לשמור על הנראות החיצונית והטיפוח המתמיד של הגן.

את החפצים, הספקים וכו' מביאים לשם- וזה עוד אופרציה לארגן אותה.

באולם יש לך את המקום כמו שהוא קומפלט, אתה משלם רק על השכירות שלו. 

כאן כנראה שפחות רלוונטי, אבל כנראה נסתכל בכל זאת

צחקתי

התכוונתי בחלק הערבי (לבינתיים) של חברון

ספציפית, לא צריכים חסד ולכן לא אבקש מגמח שהוא באמת גמח.

פשוט מעדיפים להוציא פחות על עצם האירוע במקומות שזה לא יפגע 

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

בס"ד

המלצות ספציפיות לאולמות -

אולמי מייפל בפתח תקווה מאוד זולים יחסית לשוק. 

יש מצב שגם האולמות האחרים באותו אזור יהיו זולים. שאר האולמות שאני מכירה הם בפריפריה הצפונית אז לא יהיה רלוונטי אני מניחה...

זורקת לבדיקה - מצפה יריחו, אם הם עדיין עושים אירועים.

מעריך מאוד

רעיון מעניין

לוותר על מנה ראשונה. להישאר עם סלטים ועיקרית

ולא למרכז קטיף, גם נמצא בניצן.

הייתי שם בחתונה לא מזמן,

אם לא הייתי בעבר במרכז המבקרים כנראה שלא הייתי מנחשת שזה מרכז מבקרים ולא מקום סטנדרטי לארועים.

יש שם גן מאוד יפה, אם תבוא לשם למרכז המבקרים אז יסבירו על ההיבט הבוטני וההלכתי של הצמחיה מסביב, אם אתה בא לשם לארוע אז אתה רק רואה את הצמחיה היפה מסביב.

בחתונה שאני הייתי, חלק מהאורחים ישבו באולם בפנים וחלק בחוץ.

אין לי מושג מה העלויות שם.

אבדוק

תודה לכן

אחוזת זר בשומרון (אזור קרני שומרון) 190 למנה כולל הכל. לא יודעת מה זה באמת כולל, רק ראיתי פרסום.

מקום ממש ממש יפה, אבל לא נגיש (מבחינה לאולם יש הליכה בעלייה לא סלולה), אם יש אורחים מבוגרים זה פחות מתאים.

שמעתי שגם גוונא בגוש עציון נחשב זול.

לא יודעת עלות מדויקת.

האמת שנגיש זה קריטי, כנראה שנבדוק לגבי גוונא

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

וכי לבת 41 לא מגיע זיווג?

מי קבע שגבר בן 43 לא ירצה בחורה בגילו אלא רק עם פער של 3 שנים לפחות?

והאם גבר בן 28 לא מספיק בוגר בשביל בחורה בת 28?

מנסים ליצור תנאים הגיוניים ליצירת קשר בפער גילים סביר. 

וודאי שבחורה בת 41 זכאית להתחתן

בע"ה שכולן וכולם יימצאו בנחת.