למדתי עכשיו חברותא עם חברה, ועלו בי תהיות... רק מניחה את זהאהבה בתענוגים
כאן.
(למה לא אומרים לנו מה אנחנו צריכות לעשות בעניין??
האם זה דורש מאיתנו משהו, או שהציווי הוא רק על הגבר?)




קנב, סימן ח.
צריך האדם להתרחק מן הנשים מאד מאד. (מדובר בנשואות או בכלל?)
אסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאשה, ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. (אסור לשים תמונת פרופיל בפייסבוק/וואטצאפ? ואולי אסור לעשות מעשה אקטיבי לשיפור ההופעה? )
ואסור להריח בבשמים המיוחדים לאשה, וכל שכן כשהיא אוחזתן בידה או שהן תלויין עליה. (אז אסור לשים בושם בכלל?)
אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה שהוא מכיר אותה, אפילו הבגדים אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה.

פגע אשה בשוק, אסור להלוך אחריה, אלא רץ שתשאר לצדדין או לאחריו. (חח פעם ראשונה שאני מבינה למה הדוסים רצים כל הזמן)
ולא יעבור בפתח זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. (ואינטרנט פרוץ לא נחשב?)
והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, עוונו גדול מאד. (ה' ישמור... ואולי אסור לנו לענוד טבעות?)
ואסור לשמוע קול אשה או להסתכל בשערה. (מה זה אומר לגבינו? מותר לפרסם שירת נשים ביוטיוב? אסור לייפות את השיער או שאולי בכלל צריך לכסות אותו?)




בקצב הזה נראה שעדיף שנישאר בבית... לא? אלא אם כן, זו דרישה חד צדדית... ונראה לי שפחות.
סליחה שאני כותבת- אבל למה להתקטנן על כל דבר?נפש חיה.

למה זה נשמע שמחפשים על מה להתנגח ועל מה לקנטר?


תגדילו ראש.


לא אמרו להיות רובוטים.
לא אמרו להיות אנטיפטים.

אמרו ללכת ולנהוג בצניעות.
 

אם את שואלת מהי הצניעות/ הדרך ההגיונית לשמור על דרך ארץ בלי לקלקל את המידות- זה משהו נפרד.

אולי הניסוח שלי היה יכול להישמע לשני פניםאהבה בתענוגים
אני שאלתי ברצינות, מתוך כוונה מלאה לשמור...
עניתי לך גם רציני.... וסליח שהגבתי לךל חריף.נפש חיה.


מי אמר שהדרישה היא לא חד צדדית?תועה בשדה.

אין דרישה לנשים להתרחק מגברים מאוד מאוד..

אז כן. מותר לך לשפר את ההופעה, לי אסור להביט באישה ארוכות בכדי להתבונן ביופיה.

מותר לשים בושם, ומותר גם להסתכל על אישה- האיסור הוא להביט, להתבונן ארוכות, להתכוון להריח וכו'.

מי אמר שמותר להסתכל באינטרנט פרוץ? 

ובאמת, אסור להביט באצבע קטנה של אישה בכדי להנות ממנה, מה הקשרא בין זה לבין זה שאסור לכן לענוד טבעות?

תענדו,
ולנו הגברים יהיה אסור להתבונן בזה..

ושוב לגבי השיער, אסור להתבונן בכדי להיהנות, הבטה בעלמא מותר..

לפרסם שירת נשים?

הנושא קצת יותר מורכב מהחד צדדיות בו את מציגה אותו- יש מי שמתיר..

אבל סתם מעניין אותי, למה נראה לך שזה לא חד צדדי?

כל הלשון היא על הגברים, לא על הנשים.

כי אני מרגישה שאני צריכה לשנות הרבה מההתנהגויות שליאהבה בתענוגים
בשביל לא להקשות עליכם בזה... רציני
מצד המחשבה, זה יפה מצידך.ד.

למעשה, לא להקצין לאף כיוון מבחינת התנהלות הבחורה. פירטתי יותר בהודעה אחרת.

זה בהחלט לא דרישה חד צדדית,המצב חסה
בנביא ישעיה כשהוא כותב על אחד מני רבים מחטאי ישראל, הוא מדבר גם על בנות ישראל ''יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשכרות עניים, הלוך וטפוף תלכנה, וברגליהם תעכסנה..'' (ישעיה ג,ט''ז)

אבל לא מדובר על מצב סטנדרתי, אלא מדובר על מצב בו היו מושכות מבטים ונראות כנראה בצורה מושכת מדי.


למה לשפר את ההופעה אם לא בשביל שגברים יסתכלו?פארוש123


כי יש להן יצר להתיפות ולהראות טוב.אורח כלשהו


עונה-ויואל משה
מדובר בכל אישה שאסורה על הגבר (רוב מוחלט של הנשים)
אם השו"ע היה רוצה לכתוב שאסור לנשים להיות יפות הוא היה כותב. וודאי שההדרכה היא לגבר שלא יסתכל (ודווקא הסתכלות של הנאה, לא כל הסתכלות) כנ"ל לגבי אצבע, שיער ושירת נשים. האיסור הוא לגבר. וכמובן שאם האשה הולכת לא צנוע או עושה מעשים בכוונה להכשיל גברים זה אסור.
האמת שהרמב"ם סובר כמו שכתבת שכל אשה מגיל שלוש צריכה כיסוי ראש, אך לא פוסקים כמוהו.
לגבי ללכת אחרי אשה כבר הזכירו כאן שחלק מהפוסקים אומרים שהיום זה לא נוהג. אבל יש פוסקים שכן.
לגבי אינטרנט פרוץ- אכן יש סוברים שזה בהחלט נחשב כמו פתח שיש להרחיק ממנו. אבל סוף סוף יש הבדל בין- נלך להכי קיצוני- פורנוגרפיה, לעצם המעשה. אז לכן קשה להגיד שזה בדיוק אותו דבר, אבל בהחלט דומה.
השאלה שלי היא כזאתאהבה בתענוגים
אני, לפי התפיסה שלי, לא יתכן שנכשיל אתכם, ואתם תצטרכו לעצום עיניים ולהתמודד עם זה לבד.

בוא נהיה ברורים.

אם אסור לכם להקל ראש, זה אומר שגם אני צריכה להשתדל ולעזור לכם בזה, ולהשתדל שלא לגרום לזה גם לא בכוונה.
ובאמת, נראה לי שלפי זה, הצד שלנו, הוא לא לפרסם תמונות שלנו. (גם אם הן צנועות)
וצריך להיזהר שלא תריחו אותנו... מה, לא?
לגבי הטבעות, גם לא יודעת... אבל זה אולי מושך תשומת לב, ואז לא יודעת... (אני באמת שואלת)
גם לגבי שירת נשים, אם אבור לך לשמוע קול אישה, אני לא אשיר לידך. ויש נ"מ האם מדובר רק על הצד שלכם או לא.
כי אז אולי מותר לי לשיר ליד ערבים? או שאולי מותר לי לפרסם את קולי ביוטיוב, ומי שלא שומע, לא יכנס.
אם מישהי עובדת כמעצבת שיער, אולי היא צריכה לחשוב על זה. לא? באמת לא יודעת...

תכלס, זה נראה לי כמו חיים לא נעימים, אבל אם זאת ההלכה אני רוצה להבין אותה... ואם זה מה שהיא דורשת ממני, אז כנראה שזה מה שאני צריכה לעשות. לא?

לגבי האינטרנט הפרוץ,
בגלל שכתבו 4 אמות, לדעתי מה שזה אומר, שזה לא רק בגלל המעשה עצמו, אלא ההרחקה ממנו
לגבי שירת נשיםמחשבה עמוקה
עדיף שלא תשימי כצלצול פלאפון שיר ששרה זמרת כדי לא להכשיל בנים אם מתקשרים אלייך כשאת במקום ציבורי..
שירת נשים במכשיר חשמלי הותרה על ידי הרב אלישיבארץ השוקולד

כך מביא הרב עובדיה בשמו בהלכות קריאת שמע.

תגיד,אהבה בתענוגים
מי שלא שומע שירת נשים בכלל, הוא מחמיר? או שזה עיקר הדין?
אם זה היתר, מה היחס לגבי זה?
תלוי מי הרב שלו געוואלד
לרוב הפוסקים זה מעיקר הדין.
מותר לגבר לשמוע אישה בטייפ' וכד' רק אם הוא לא מכיר אותהמנסה לעזור

אבל עדיף שלא.

 

אא"כ את שמה שירים לילדים שאישה שרה וכו'- אם הגבר לא מכיר את זאת ששרה, אין בעיה לשמוע אותה.

זו דעת הרב עובדיה, אבל הרב אלישיב התיר גם אם מכירארץ השוקולד

ואני בטוח שיש שאסרו עוד מהצד ההפוך.

מכיר= ראה אותה פעם ויודע מי היאא"י השלמה


ציטטתי את ה"ציץ אליעזר" והרב אלישיב שסברו שמותרארץ השוקולד

גם ב"יודעה ומכירה"- נראה לי שלא "יודעים ומכירים" מישהו רק בפעם אחת ועיקר טענתם היא שזה לא קולה, לא שיש כאן היכרות מועטה.

והפוסקים שאצלם זה לא מעיקר הדין כנראה לא ממש פוסקיםגעזלאן


כגון הרב אלישיב? שהתיר מעיקר הדיןארץ השוקולד

במכשיר חשמלי משום שמדובר ב"אותות" ולא בקולה באמת.

איפה הוא התיר את זהגעזלאן

לי זכור משהו שגם זה רק במידה והוא לא ראה אותה ,

מלבד זאת אני מכיר הרבה שמשמיעים ליד דתיים להכעיס ולצורך ניאוף וכאן בכל מקרה זה לא קשור כי זה קול דומה 

הבאתי לך מקור בדברי הרב עובדיה, תסתכל בתגובה השניה שליארץ השוקולד

אבל אם אתה מעדיף לתקוף, בלי לטרוח לקרוא: 

החלק של ציטוט הרב אלישיב (מתוך מה שהבאתי למטה)

"וכדבריו כתב בספר ישיב משה טורצקי (עמוד יד) בשם הרב הגאון אלישיב נר"ו, שאפילו אם מכירים את האשה מותר, ולא שייך בזה קול באשה ערוה, כי בגלל הדרך הטכני שמיוצר בו הקול, אין זה קול האשה ממש אלא חיקוי על ידי גלי חשמל. עיין שם."

אני אצטט את דברי הרב עובדיה ואז תאמר לי מי לא נחשב פוסק?ארץ השוקולד
"נראה שאם שומע קול זמר של אשה ברדיו, או בטייפ וגרמופון, יש להקל, בפרט שאינו מכירה, שאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות שבזה יש הרהור וטירדא, מה שאין כן כשאינו מכירה. וכמו שכתבנו בשו"ת יביע אומר (אורח חיים סימן ו).
וכן כתב הרב הגאון מהרי"ל צירלסאהן בשו"ת מערכי לב (אורח חיים סימן ה) ובשו"ת בית דוד לייטער (סימן קפח). ע"ש.
ועכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ה סימן ב) מטעם נוסף, כי הקול הנשמע דרך הרדיו, אינו קול האשה ממש, אלא גלי הקול עוברים כחתף כמה גלגולים עד שבאים לאוזן השומע. וכמו שנתבאר בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ד סימן כו) על יסוד בירור מהמומחים לדבר זה, ולכן גם לענין שמיעת קול לצאת ידי חובה משליח ציבור דרך הרדיו אינו יוצא ידי חובה, שקול האדם חולף ונעלם ונהפך לזרם משתנה, וגלי הקול משתנים באויר בזרמים חשמליים וכו'.
ולפי זה גם אם יודעה ומכירה לא שייך בזה קול באשה ערוה.
וכדבריו כתב בספר ישיב משה טורצקי (עמוד יד) בשם הרב הגאון אלישיב נר"ו, שאפילו אם מכירים את האשה מותר, ולא שייך בזה קול באשה ערוה, כי בגלל הדרך הטכני שמיוצר בו הקול, אין זה קול האשה ממש אלא חיקוי על ידי גלי חשמל. עיין שם.
ועיין בשו"ת אגרות משה פיינשטיין (אורח חיים חלק ב סימן קח) עיין שם.
על כל פנים המיקל בזה יש לו על מה לסמוך. בפרט כשאינו מכירה.
ובצירוף מה שכתב מרן הבית יוסף שלדעת הרי"ף והרמב"ם מה שאמרו קול באשה ערוה לא לענין קריאת שמע ודברי תורה נאמר, [ועיין עוד באורחות חיים הלכות קריאת שמע סוף אות לו בשם רבנו תם. ועיין בשו"ת מהר"ם אלשקר (סימן לה) עיין שם]. ורק לכתחילה יש ליזהר.
וכן כתב מרן בשולחן ערוך (סימן עה סעיף ג): יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע, מדנקט לשון של זהורית מכלל דאיסורא ליכא.
וכן כתב הרב הגאון שמ"ח גאגין בספר יריעות האהל שבספר אהל מועד (דף נ עמוד א). עיין שם. ומכיון שאין זה מן הדין, כל שיש טעם נוסף יש להקל.
ומה שכתב הרב המחבר (הבן איש חי עליו הוא משיג) שיש להקל בבת קטנה פחות מבת שש שמנגנת ופועה לתינוק בשיר ערש. לא ידעתי מנין לו זה.

דברי הרב עובדיה נמצאים בהליכות עולם (חלק א, פרשת בא, סעיף ט, עמוד קכג כדי לחלוק על הבן איש חי האוסר שירת נשים מדין ערוה, הן נשואות והן בתולות).

אמנם, הבן איש חי והרב פיינשטיין אוסרים.
אבל הרב עובדיה והרב גאגין סברו שהשולחן ערוך התיר ורק אמר להיות זהיר בזמן קריאת שמע.
כמו כן, הרב עובדיה הביא רבים (ציץ אליעזר, הרב אלישיב ועוד) שסברו שמותר לשמוע קול אשה באמצעות מכשירי חשמל גם ביודעה ומכירה.

@מחשבה עמוקה
@לעד חיה בלבבנו

וכל מי שכתב שברור שזה אסור ואין פוסקים רציניים שהתירו, אתם מוזמנים לקברי אותם רבנים שהובאו לעיל ולמסור להם שהם לא רציניים!
בבקשה קצת כבוד לחולקים.
עיין מה שכתבתי תגובה להודעה הקודמת שלךגעזלאן

למי שחליחה נפגע לא באתי לפגוע בשום רב או להגיד על שום רב מסוים לשון הרע, אני מדבר על אנשים שהולכים להופעות של נשים וטוענים שזה מותר הלכתית כי סבא של מישהו שעושה את זה היה רב

לפי דברי הרב עובדיה שהבאתי לעיל, השולחן ערוך התיר!ארץ השוקולד

אז מותר להם!

 

ואם זה ברמקול, יש הרבה צד לסמוך על הרב אלישיב, הציץ אליעזר ומי שהבאתי בדברי הרב עובדיה.

 

סך הכל מדובר פה בדרבנן, לא ניתן להקל על סמך פוסקים מכובדים כאלו?

 

הרב מלמד הביא במאמר ברביבים (מצורף כאן - http://revivim.yhb.org.il/2012/01/12/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/) שיש מספר פוסקים לסמוך עליהם.

 

אולי תדון אחרים לכף זכות שיש להם על מי לסמוך?

 

*אני לא הולך להופעות של שירת נשים, בגלל שאני לא אוהב מוזיקה. אבל אם אישה תשיר לידי לא תהיה לי בעיה עם זה, כי יש הרבה פוסקים שניתן לסמוך עליהם וכפי שהבאתי "ספקא דרבנן לקולא".

ואגב, ממה שאני מכיר- לשון הרע על עמך הוא דבר רע!!!ארץ השוקולד

אין בעיה רק בהשמצת רבנים, יש גם בעייתיות בהשמצת אנשים שאתה לא מכיר אם אסור או מותר.

זה מחלוקת פוסקים:ארץ השוקולד

הגמרא מביאה זה ביחס לקריאת שמע

 

הפוסקים נחלקו האם מדובר בדין דווקא בקריאת שמע ותפילה שאסור לשמוע שירת נשים או בכלל.

 

אחר כך, בדורות האחרונים כשהייתה אופציה לשמוע שירת נשים בלי שזה יהיה קולה באמת או שהיא תהיה שם וכד', נחלקו הפוסקים ביחס לכך.

יש שאסרו ויש שהתירו.

 

הן המקל והן המחמיר בסוגיות אלו יטען שהוא עיקר הדין, והצד האחר מחמיר או מקל.

 

בכל מקרה, צריך לזכור שמדובר במחלוקת בדרבנן ועקרונית יש לנו כלל ש"ספקא דרבנן לקולא".

אם אתה מביא גם דעות פחות מקובלות, למה לא משני הצדדים?געוואלד
למשל, דעת הרא"מ שקול באישה ערוה מדובר על דיבור (ולא שירה).

הגינת ורדים שסובר שקול באישה ערוה - מדאורייתא.

ועוד..

בלבד זאת, אתה מציג את הדברים באופן מטעה. השו"ע פסק שקול באישה ערוה. ואנו הולכים על פיו.
יש הרבה דעות קיצוניות לכל כיוון.געוואלד
ויש את הדרך הממוצעת והמקובלת, שעוברת דרך שלושת עמודי הוראה (רא"ש רי"ף ורמב"ם), שו"ע ורמ"א, משנ"ב...

יש מקום לפגם בהצגת הדעות המקילות שאינן מקובלות, בלי להציג את הדעות ההפוכות. רק איזנתי.
שאלתי את עצמיאהבה בתענוגים
האם הדעות האלו מנוהלות ע"פ ההתמודדות הסובייקטיבית ... ואז זה מסביר למה הרב הזה מחמיר ולמה זה מקל. אולי להוא מדגדג קול של אישה בדיבור (ואז, ריחמתי עליו), וההוא אפילו בשירה לא מפריע לו.

לפי מה פוסקים הלכה? חח (תתלהבו, אתם מבינים בזה יותר טוב ממני)
ממש לא.געוואלד
פוסקים הלכה בעיקר לפי משמעות המקורות (כל דור ברמתו - מסתמך בעיקר על פוסקים מהדור הקודם לו). כל פוסק מבין את המקור ע"פ שכלו ומשליך למקרה הספציפי שהוא עומד בפניו.
מכאן מגיעות המחלוקות - כל שכל נוטה לדברים אחרים (כמובן שלא לכל שכל נקשיב בפסיקת הלכה, אבל זה דיון אחר).
יש מקומות ש(לפי הבנות מסוימות, וכנ"ל) מערבים את 'מנהג המקום'. גם זה לא מנהג הפוסק אלא המקום.

אל תרחמי על הרא"מ... זה בסדר
ואם אני רוצה ללמוד לפסוק הלכהאהבה בתענוגים
מה אני צריכה ללמוד? אני מנסה להבין את הכלל בעניין.
(לא שאני מתכוונת להיות פוסקת, אבל לך תדע ;))
הכל. וזהו.געוואלד
פסיקת הלכה נעשית ע"י אנשים שמקדישים לזה את כל חייהם. זה פחות 'מה' ויותר 'איך'. לימוד של שנים רבות מתוך הגישה הנכונה משנה את השכל ל'שכל של תורה'.

אא"כ את מתכוונת לתעודה מהרבנות. לזה יש מבחנים על דברים מסויימים (ורבים מאוד). אבל אישה לא יכולה לגשת אליהם
זה נראה לי מוזר כל הקטע הזה...אהבה בתענוגים
למה מוזר?געוואלד
פסיקת הלכה אינה תחביב.
מדובר במפעל חיים רוחני, וככזה אין לו גדרים מדויקים. הגדרים היחידים הם ידע, דרכי חשיבה - ובעיקר סמיכה מרבנים גדולים.
מוזר שאין כללים ברורים לדברים כ"כ מהותייםאהבה בתענוגים
כי כל אחד יכול להיות פוסק. וזה לא עובד ככה...

כמו שיש י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, צריך כאלה להלכה...
דווקא בגלל שזה כ"כ מהותיגעוואלד
אי אפשר לתת לזה כללים מדויקים. העיקר כאן הוא מסורת ושכל ישר.

(י"ג מדות הן אכן י"ג דרכים שעל פיהן לומדים מהפסוקים להלכה... אני דיברתי על השאלה 'מי נחשב פוסק').
נחמד שהבאת את הדוגמא של דרכים שהתורה נדרשת בהםטהר ליבנו
כי גם בהם יש המון מחלוקות, ולאף אחד אין מושג איך זה בעצם עובד...
נ.ב.טוביה2

ה-יג מידות שאומרים כל בוקר הם אפילו לא "הנכונות" זו מחלוקת תנאים ואנו בתפילה אומרים את דעת ר' ישמעאל ולא ר' עקיבא

 

לגבי כיצד נהיים פוסקארץ השוקולד
צריך גם ידע וגם שאנשים ירצו לסמוך עליו.

אמנם, יש כללים בהלכות תלמוד תורה (יורה דעה סימנים רמב-רמו), אבל לא רבים מקפידים על התנאים האמורים שם (גיל 40, סיום ש"ס ועוד).
טוב אז אני לא יודעת על מה להתייצב אהבה בתענוגים
כל אחד מחליט לפי משהו לא ידוע כל מיני דעות, מאיפה אני אמורה לדעת מה לבחור?

חוץ מזה זה לא הגיוני שככה זה יתנהל,
צריך שיהיו כללין ברורים אבל אתם לא מגלים לי אותן כי אתם מפחדים שאני אפסוק
חחחח
סתם נו אבל זה גורם לי להרגיש תלושה...
באמת לא פשוט...געוואלד
שכל ישר
נטיית הלב
הסכמת הציבור


נראה לי שאלה מדדים מעולים להתחיל איתם, בסדר הזה.
כל עוד אין סנהדרין זה המצב בעולם ההלכה לצערנו...ארץ השוקולד
פעם ראשונה שאני מבינה כמה הם חסריםאהבה בתענוגים
זה באמת לצערנו, זה מפלג את העם, מעורר וויכוחים... עושה כאב ראש. ולא יודעת, זה סתם עצוב...
אז הלוואי שיהיהנכבר סנהדרין
מה צריך בשביל שיהיה סנהדרין?
שכל רבני ישראל יסכימו על אדם אחדטהר ליבנו
או שאליהו הנביא יבוא. יהיו שיאמרו שהשני נס פחות מרשים...

אי אפשר כללי פסיקה... גם אם כולם יחליטו שפוסקים כמו x בכל מקרה יהיו בו כמה פרשנויות שונות
השאלהאהבה בתענוגים
איך זה יקרה.
באמת השני נס פחות מרשים
התשובהטהר ליבנו

זה לא...

סתם, ח"ו. אבל זה יצריך התפתחויות דמוגרפיות ארוכות... יקח הרבה זמן

לדעתי זה יעבוד באמצעות הצבעהארץ השוקולד
ברגע שאני אסכים שהרב שלך ישב בתנאי ששלי ישב בהסכמתך, זה יעבוד.
כמו שרובנו המוחלט מקבלים את הכנסת כשלטון קובע.
בואי נגיד, תבחרי שלושה רבניםארץ השוקולד
הרב מלמד, הרב רבינוביץ' והרב פיינשטיין לדוגמא.
או: הרב גאנצפריד, הפסקי תשובות והחזו"אגעוואלד
צודק, הכי טוב שתשלבי בין השלישיותארץ השוקולד
חח לא מבינה כלוםאהבה בתענוגים
אני מציעה שאני אשאל את הרב שלי לפי מי ללכת, ואבדוק שהוא מתאים לי.
רק שאני מפחדת שהוא יביא רב מסויים, ואז אני אצטרך ללמוד איך פוסקים הלכה ולפי זה לבחור
ארץ השוקולד הביא שלישיה מקילהגעוואלד
אני הבאתי שלישיה מחמירה.

דט'ס אול.

יש להניח שהרב שהוא יביא לך יהיה רב מפורסם ומובן מאוד, ולא תצטרכי לעשות כלום מלבד לשאול אותו ;).
הרב המפורסם שהוא יביא ליאהבה בתענוגים
הוא רב שאני קצת מפחדת מהגישה שלו... יש מצב שהוא יתן לי רב נוסף לבחירה?
איזה רבנים את רוצה?ארץ השוקולד
העולם החרדי:
הרב אלישיב, הרב שטרנברוך
העולם ביו לבין:
הגרש"ז, הרב פיינשטיין, הרב שלום משאש, הרב עובדיה
העולם הדתי לאומי:
הרב מרדכי אליהו, הרב דב ליאור, הרב רבינוביץ', הרב מלמד

אלו הסטדנרטיים פחות או יותר, אני יכול להביא מקלים יותר כגון הרב יהודה הרצל הנקין ומחמירים יותר כגון הרב אבינר.

תבחרי לפי מי שאת אוהבת את סגנון לשונם ומתחברת להשקפתם, ניתן למצוא את דבריהם באינטרנט.
הרב יעקב אריאל שליט"אגעוואלד
סנהדרין זה שבעים ואחדגעזלאן


ניתן גם, אבל הרבה יותר קשה ללמוד 71 ספריםארץ השוקולד

אינני חושב שיש כאן אדם אחד שעבר על סוגיה אחת עם 71 פוסקים, אני טועה?

ולגבי דרכים בפסיקת הלכה כיום, סקירה קצרהארץ השוקולד
יש שני מדדים עיקריים בפסיקה:
1. ההלכה, כפי שנראה מספרים.
2. תפיסת המציאות.

ארחיב על כל אחד מעט:

הלכה:
1. האם מדובר בדין דאורייתא או דרבנן? (בכללי, מחמירים יותר בדאורייתא)
2. האם הולכים לפי מה שנראה מהגמרא או לפי פוסקים יותר, למי מעניקים יותר משמעות?
3. האם יש פוסקים שמייחסים אליהם יותר משקל? מיהם?
4. מעדיפים לפתוח פרשנים על הש"ס, ספרים על סדר השולחן וכד', שו"תים, ספרי ראשונים או אחרונים?

בין הלכה למציאות:
1. האם אנחנו אוהבים ותומכים במה שקורה ברחוב?
2. עד כמה מתייחסים למנהג?

מציאות:
1. כיצד נראה בעינינו הציבור?
2. איזה התמודדות נצרכת כיום?
3. איפה אנחנו גרים?
4. מה נראה כדבר שהציבור יכול לעמוד בו?
5. האם ההלכה הנידונה קשה או קלה ליישום?
6. האם אנחנו חושבים שאנשים מחפשים לעשות את הדבר הנכון או שמנסים למעט במוטל עליהם?

עד כאן סקירה של רבים מהמחלוקות התפיסתיות, המשפיעות על קביעת ההלכה בכל שאלה. המחלוקות לרוב נובעות מהשאלות הללו.
יפה!געוואלד
כמובן שיש רמות חשיבות שונות לכל שאלה, וגם בזה יש מחלוקות מהותיות. אבל זו באמת סקירה יפה.
ברור וחלק מהויכוחים היא ברמות החשיבות;)ארץ השוקולד
היי! תודה רבה, באמת תודה... אהבה בתענוגים
פשוט מאדיזצ
כנ"ל תורה לומדי מרב! אדם צריך לעשות לו רב (עפ"י הבנתו נטיית ליבו והיכולת להיות בקשר עם אותו רב)לברר איתו את ספקותיו ההלכתיים והרוחניים
דוקא יש כללים ברוריםיזצ
והם לימוד מעמיק ושימוש תלמידי חכמין אדם פוסק הלכה עפ"י העקרונות שקיבל מרבו ולכן מצד אחד לא כל אחד יכול להיות פוסק אבל כולם יכולים ללמוד...
סתם התעניינותארץ השוקולד
יש סימנים בשולחן ערוך (הפניתי אליהם בהערה הקודמת), שם הוא מביא כללים שצריך, עברת עליהם פעם?

כי אני כן ולמיטב זכרוני לא מופיע שם לימוד מעמיק...

דברים אחרים כן מופיעים, סיום ש"ס לדוגמא, גיל 40 ועוד.
אני במקומך הייתי שם סמיילי שמחגעזלאן

אתה מה היה קורה אם היה דבר כזה רבניות עם תעודה ?

היה פתאום איזה רבנית ראשית לישראל וה היו מתחילות להניח תפילין ולקרוא בתורה ולהצטרפף למניין ואולי להתחתן אחת עם השנייה!!!!

לא הבנתי כלפי מי אתה מנסה לטעון ומה בדיוק, תרצה להסביר?ארץ השוקולד


סתם מנסה לגלות את השורש של של מה שהיום נקרא נשות הכותלגעזלאן


אני לא קשור לנשות הכותלארץ השוקולד

אבל אמת הלכתית מעניינת אותי;)

קשקוששפיות
רבנית אמיתית ולא מזויפת בשביל המוחצנות לא תעשה דברים כאלה, כי זה אסור
קל וחומר שלא להתחתן עם מישהי (וזה מ א ו ד הגיוני)
כדי לדעת לפסוק הלכה צריך שימוש ת"חmatan

החוכמה זה לא לדעת הרבה- הידע הוא כלי.

פוסק לומד איך להשתמש בכלי הזה. הדרך לדעת איך משתמשים בכלי הזה היא ע"י שימוש ת"ח.

מה זה אומר- זה אומר שלפני שרב הופך לפוסק הוא חי צמוד לת"ח שכבר ידוע בגדלותו ובעובדה

שהוא שימש ת"ח והוא מקובל כפוסק, והוא נמצא איתו שעות ארוכות ורואה כיצד אותו ת"ח מתייחס

לפרטים ולכל שאלה ולאט לאט הוא לומד יותר ויותר איך להתייחס למקורות(שהוא כבר יודע) ואיך

להבין ואילו שיקולים יכולים לשנות ואילו שיקולים לא. ורק אחרי שנים ארוכות של שימוש ת"ח, הופך

אותו רב לפוסק וזה קורה בד"כ מתוך זה שהרב שלימד אותו מגדיר אותו כמי ששואלים אותו שאלות

ומפנה אליו חלק מהשואלים וככה מתרגלים שהוא עונה על שאלות בהלכה.

ככה היה מאז משה רבנו.

 

יש בנושאים הללו הרבה דעות ודרכיםנפתלי הדג
חלקן משלבות יותר שיח עם העולם ועם תפיסות חברתיות והסטוריות, חלקן פחות. אני חושב שבאופן כללי, עדיף שתמצאי לך רב (או בעל עם רב ) שדרכו ופסיקותיו מתאימות לשלך, ותלכי אחריו. לחפש פה, בין מגוון הדעות, דרך ברורה וכללית, זה מאוד לא מומלץ.
אני אעשה לי רב בלי קשראהבה בתענוגים
תודה על הדאגה מעריכה את זה...
באמת חשוב לומר, שאני כמובן לא מחפשת פה פסיקת הלכה, אלא מדברת על מה שמסביב...
יישר כח!נפתלי הדג
כפי שאת רואה, גם בין לומדי התורה הנושאים הללו לא קרובים להיות מוסכמים, וכנראה מעולם לא היו.
נשמע נכון שזה אכן סובייקטיביארץ השוקולד
על פי תפיסת הרב מהיכרותו עם עצמו והציבור בו הוא חי
אז למה זו הלכה לרבים? זה לא הגיוני...אהבה בתענוגים
כי זה "הרבים" אותו הוא מכירארץ השוקולד
ולכן לדעתו כך ראוי לפסוק.

אין פגם בכך שרב פוסק לפי תפיסת הציבור בו הוא חי, אדרבה זו הדרך הנכונה.

תחום הפסיקה מעניין אותי, אז שוחחתי עם רבנים בנושא. אחד הרבנים אמר לי שהלכה מורכבת מספרים וממציאות, ובאה לאחד כיצד אמורים להתנהל.

הלכה משורש "הליכה" כיצד ללכת.

אביא משל להסבר העניין, כשאני נוסע מתל אביב לירושלים, אני לא בודק רק את אורך הכבישים אלא גם את סוגיהם.
והנמשל, המרחק זה מה שכתוב בספרים ואיכות הכבישים זה המציאות.
אמרתי שנחלקו בנושא וכל צד סובר שהוא עיקר הדיןארץ השוקולד
מי שלא שומע שירת נשיםגעזלאן

אין כאן שום חומרה!!!!!!!!! 

אין כאן גם שום היתר!!!

מי ששומע פשוט עובר על איסור דאורייתא של "לא תנאף" וזהו!!

 

ההיתר היחיד הוא במידה וזה רק במכשיר חשמלי שאין לך אפשרות לראות אותו (במחשב, טמבלוויזיה וסמרטפון אסור גם אם אתה לא מסתכל) ושמעולם לא ראית את האישה ששרה (לא רק אם עכשיו אתה לא רואה אותה) 

 

תעיין בהערה שכתבתי לך לעיל, קישורית נמצאת בפניםארץ השוקולד
האם אכן מדובר בהיתר כה יחיד כדבריך???

הרב עובדיה סבר שהשולחן ערוך לא אסר.

האם מי שצועק יותר הוא הצודק, או שאולי כדאי ללמוד ולהביא מקורות?
אני אצטט את דברי הרב עובדיה ואז תאמר לי מי לא נחשב פוסק? - לקראת נישואין וזוגיות
עיין למעלהגעזלאן


אין איסור לאשה.ויואל משה
כל מה שאת שואלת זה מצד 'לפני עיוור לא תיתן מכשול' שאסור להכשיל את הגברים. 'לפני עיוור' זה סוגיא מאד סבוכה אבל בפשטות לעשות דברים נורמלים, כמו לשים תמונה בפייסבוק או ללכת ברחוב ולהראות טוב לא נקרא הכשלה. וכן זה הניסיון של הגבר לא להסתכל עלייך ולא להריח- אבל שוב, כל האיסור הוא רק להנות. אם אשה עוברת לידי עם בושם ואני לא 'מסניף' את הריח שלה אין בזה שום איסור. כנ"ל אם ראיתי אשה ולא השהתי את המבט עליה לשם הנאה.
עוד פעם, ודאי שאם זה נעשה בכוונה להכשיל, לפתות, וודאי שאסור. אבל לעשות את הדברים שתיארת בתמימות לענ"ד אין שום בעיה.
וזה סבבה, חיים מאד נעימים...
תודה. איך אתה יודעאהבה בתענוגים
מה נורמלי ומה לא? לפי מה אתה קובע את זה?
נניח לגבי תמונה בפייסבוק, למה ברור לך שזה בסדר? לי לא ממש... (לא שאני לא עושה את זה)

נראה לי שהתשובה שלך הכי הועילה בינתיים...
מסברה-ויואל משה
כל עוד התמונה היא תמונה צנועה ונורמלית שלא מושכת תשומת לב מיוחדת מה זה שונה מסתם אשה ברחוב? זה לא שאת שולחת למישהו הודעה עם התמונה שלך כדי שיסתכל... אם הוא רוצה שיסתכל ואם לא לא.

נראה לי שההגדרה היא כל עוד זה לא נעשה כדי למשוך תשומת לב.

ובקשר למה שכתבתי על הצניעות הפנימית, אחדד את דברי. כמובן שחייבים לשמור על צניעות חיצונית לפי ההלכה, אבל לגבי מה שכתבת על החשש להכשיל אנשים אז כתבתי שברגע שיש צניעות פנימית בד"כ זה לא מכשיל, ובמיוחד כשמתפללים על זה ובוטחים בה'.
כי ברחוב הולכים כי צריךאהבה בתענוגים
אבל לשים תמונה בפייסבוק, לא חייב...

בכל אופן, חשבתי על זה, וזה לא נעים שאנשים יכולים להתבונן בך כשאת אפילו לא רואה אותם.
מרגיש כמו חלון ראווה, ואם "ארץ השוקולד" (עושה לי בחילה לחשוב על כמויות כאלה של שוקולד) אמר שאני צריכה לבדוק מה מכבד אותי, באמת פה אני מרגישה שזה פחות מכבד...
(ואני לא נודרת לא לשים עד עולם, אני רק מודה באמת)

מה שכתבת על הצניעות הפנימית, זה מפחיד מצד זה שאם מישהו נכשל בגללך, את מאשימה את עצמך בצניעות לא פנימית, וזה הרבה יותר עצוה מצניעות חיצונית בעיני...
שוקולד אף פעם לא אמור לעשות בחילה;)ארץ השוקולד
ולגוף דברייך על תמונה, כנראה שאת חושבת בצורה שקולה מה מכבד אותך

בכל מקרה, אם מישהו חוטא זה לא אשמתך.
אם ככה אז נכון.ויואל משה
'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה'
את עושה את ההשתדלות שלך, והשאר זה הקב"ה יעשה
אם המטרה שלא למשוךארץ השוקולד

א. ככל שתרחיקי יותר, מה שימשוך יהיה מעשה קטן יותר. הרי מדובר במשיכה סובייקטיבית, ככל שאומרים יותר אסור בהלכות צניעות, נאסר יותר ויותר כפי שקורה בעולם החרדי כיום.

 

ב. את לא חייבת להימנע מחיים נורמליים, רק כדי שמישהו אחר ידע לשמור על עצמו.

 

ג. לגבי צורת חיינו והתנהגותנו, התייחסתי בהערה אחרת.

 

ד. יש מאמר ברביבים של הרב מלמד ביחס לשירת נשים, שם הביא שנחלקו הפוסקים האם נאסר רק בשעת קריאת שמע ותפילה או בכלל. כלומר, האם שמיעת שירת נשים היא בעיה בחוסר צניעות או בהסחת הדעת?

מקור נוסף שראיתי בשבת אודות "דרך ארץ" ו"חיבה"ארץ השוקולד

הרב יצחק וייס (אב בית הדין של העדה החרדית בירושלים לפני דור) כתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח, סימן קכו) :

"אמנם בנוגע לשאילת שלו' באשה אין ענין להלכות הנ"ל, דבאשה עיקר טעמא משום חבה, ומ"מ הקילו האחרונים באמירת צפרא טבא, דכיון דהוי ממדות דרך ארץ ל"ש חבה, דהנה כי כן כתב בפשיטות בספר ערוך השלחן (א"ע סי' כ"א סעי' ח'), דכיון דהטעם משום חבה וכמ"ש רש"י, לפי"ז אין איסור רק בשאילת שלו' שיש בזה קירוב הדעת ואהבה, אבל לאמר לה צפרא טבא וכה"ג נראה דאין איסור עיין שם. 

וראיתי בספר טהרת ישראל (א"ע סי' כ"א סעי' ו' אות ט"ז) שכתב וז"ל ואפשר דמותר לשאול מאשה וואש מאכסטו ציא געזינט /מה שלומך, לבריאות/ או בלשון שלו' עליכם כנהוג בזמנינו וצ"ע בזה ונ"ל דהכל לפי האדם כמ"ש לעיל סעק"ג ע"ד עכ"ל, ור"ל במה שציין לעיל, שהביא דברי הריטב"א דבחסיד גדול שמכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו ואין מעלה טינא בלבו כלל מותר בשאילת שלו', אבל סיים בעצמו דמי יוכל לומר כן עיין שם, אכן מה שמדמה שאלת וואש מאכסטו ציא געזונד לשאלת שלו' עליכם, ומקורו ציין ביד אליה' לס' א"ח נתיב ח' כ' עיין שם, והוא ספר נתיבות השלו' (ונקרא בשם ארחות חיים להלכות א"ע) וז"ל שם, מי שהיתה אשתו חולה מותר לכתוב לו יודיענו משלו' זוגתך וכו', ועוד נראה דיש לחלק אם שואלין וואס מאכסטו ציא געזונט דבזה אין חשש, או בלשון שלו' עליכם כנהוג בזמנינו וצ"ע בזה ועי' ד"ת עכ"ל, והנראה ברור דמדהתחיל דיש לחלק כנ"ל, רצ"ל לחלק בין אם אומר וואס מאכסטו ציא געזונד ובין אם אומר שלו' עליכם, דמותר לומר וואס מאכסטו וכו', ואסור לומר שלום עליכם, ומש"כ או, הוי כמו שכתב ובין, ולמעשה נשאר בצ"ע גם אם אומר וואס מאכסטו וכו'. 

אבל מ"מ כיון דבנוגע לשאילת שלו' באשה, אין לחלק מטעם דשלו' הוי שמו של הקדוש ברוך הוא, ובין לשון אחר, רק בין אם הוי דרך חבה או לא, אם כן בזמנינו דכפי הנהוג בין ההמון הוי אמירת שלו' כמו צפרא טבא דהתירו משום דהוי אורחא ולית בי' משום חיבה כנ"ל. 

יש לומר לכאורה דהה"ד באמירת שלו', להרגילים בזה לומר כן לכל מי שהוא אפילו לאינו מכיר, דהוי כמו צפרא טבא, דמותר משום דהוי אורחא בהכי משום מדת דרך ארץ ואין בזה משום חבה, אך עומד לנגדינו דברי הש"ס דאז היו רגילים בין אדם לחבירו לברכו בברכת שלו', בין מכירו ובין אין מכירו כפי המשמעות, ומ"מ אסרו לשאול כן לאשה כנ"ל, אמנם באמת הפני יהושע (קידושין ע' ע"א ד"ה שם א"ל) העיר בזה לומר דשאילת שלו' ע"י שליח איכא דרך חיבה טפי, משא"כ אם שואל בעצמו, בהא אפשר דליכא משום הרגל חיבה, כיון דאורחא דמילתא הכי הוא, וחיובא נמי איכא לשאול בשלו' כל אדם ואפילו לעכו"ם מפני דרכי שלו', ורק באשה איכא איסורא משום קול באשה ערוה, ומפרש בזה את דברי הש"ס עיין שם, והמהר"ם שיק שם הקשה דא"כ ליכא אף משום קול באשה, דהא קיי"ל דוקא כלי זמר, ורק הרשב"א (ברכות כ"ד) כתב דהבעת שלו' גרע דאיכא חיבה, וכיון דאורחא הוא אין חיבה, וצ"ל דחששו באשה שמא תוסיף אמרים מה שאינה אורחא, ולפי"ז באינה /באינו/ רואה אותה בפני' ואינה /ואינו/ מכירה אין חשש כלל, והא דהעולם אינן נזהרין בזה, סומכים על דברי הרמ"א - ומקורו בתוס' קידושין שם - שכתב שם (סי' כ"א סעי' ה') לענין שאינם משתמשים באשה, דכל שאינו עושה דרך חיבה רק כוונתו לשם שמים נהגו להקל בדברים אלו, ובפרט כיון דאורחא הוא לית בי' משום חיבה והרהור עכת"ד. "

 

עד כאן מדובר בחלק מתשובתו של הרב וייס, אבל בכל מקרה מה שהוא עושה זה לחלק בין דיבורים מקובלים וסך הכל מדובר בדרך ארץ ודיבורים כאלו מותרים. הדיבורים בין גבר לאישה האסורים (לפי דבריו) הם דיבורים של חבה. למיטב זכרוני, חיבה באופן כללי זה חיבת ערווה ולא סתם קשר חברותי...

 

 יוצא גם מדברי הרב וייס, שצורת ההתנהגות בין גברים לנשים אינה בנויה מכללים הקבועים באבן, אלא מהתנהגות ההמון...

לגבי כיסוי ראשארץ השוקולד

הפוסקים התירו לבתולות להסתובב ללא כיסוי ראש כיוון שנהגו, אז יש מושג של שינויים בהלכות צניעות בהתאם למציאות.

ודברי הרב יוסף משאש על כיסוי ראש לנשואותארץ השוקולד
"עוד שאל כבודו, על מה סמכו נשי שוחטים ובודקים גם נשי דיינים לגלות ראשן וכו'?
תשובה: דע בני כי יסוד מוסד לאסור גלוי הראש בנשים הוא!
מפני מנהג שנהגו נשי העולם בימי קדם לכסות את ראשן, ואשה המגלה את ראשה היתה נחשבת לאשה פרוצה. גם היה נחשב אצלם גלוי שער לנוול, כמו שכתב רש"י ז"ל בכתובת דף עב סוף עמוד א דיבור המתחיל אזהרה לבנות ישראל וכו' יעויין שם ועל כן החמירו בו חכמים הרבה על פי מנהג זמנם משום פריצות ומשום נוול.
ועוד מפורש בדבריהם דאסור גלוי שער בנשים בזמניהם, לא גלוי לחוד, רק שיהיה עמו סתירת שער מקליעתו וקשריו, כמו שכתוב במשנה סוטה ז' וסותר את שערה, דהיינו מקליעתו. כמו שכתב רש"י ז"ל וכן כתב בפירוש המגן אברהם באורח חיים סימן עה סימן קטן ב דמה שכתב מרן באבן העזר ולא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש. היינו שסותרות קליעת שערן והולכות בשוק. יעויין שם.
ועוד כתב מהר"ם אלשקר זצ"ל בתשובה סימן לה בשם ראבי"ה ז"ל שלא אמרו שער באשה ערוה וכו' רק לענין קריאת שמע דוקא ורק בשער שנהגו לכסות אבל בתולות הרגילות בגלוי שער לא חיישינן, וגם הנשואות מה שנהגו לגלות חלק משער ראשן להתנאות בו אין שום אסור יעויין שם.
הראת לדעת שהדבר תלוי במנהג, ואם כן בזמן הזה שכל נשי העולם בטלו מנהג הקודם וחזרו למנהג פשוט לגלות את ראשן ואין להם שום חסרון צניעות ולא פריצות חלילה, וכל שכן שאין להם בזה שום נוול, ונהפוך הוא כי זהו הודן ותפארתן.
וכסוי ראש נחשב בעיני הזמן לחסרון דעת, וחוסר נקיון ותקון וסדר, ולכן פקע אסורא מגלוי הראש בזמן הזה וכבר כתבתי על זה פסק ארוך בתשובותי לאבן העזר בס"ד זהו מה שיש להשיב לכבודו בזה, בעזרת אלוהינו זה קוינו ויושיענו מכל צרותינו אמן."

(תשובתו של הרב יוסף משאש בשו"ת מים חיים חלק ב, אורח חיים סימן קי, עמוד ע)

גם הרב משאש תולה את דין כיסוי ראש במנהג ולכן התיר בזמן שנהגו שלא.
לא רק הרמב"ם גם השולחן ערוך פוסק כךמביט קדימה
תא חזי בבנות ישראל הבתולותארץ השוקולד
כיום בתולות לא שמות כיסוי ראש, בניגוד לרמב"ם, שולחן ערוך והגר"א. אבל ברגע שדרכן בכך, כנראה שהציבור הדתי חושב שמותר ויש להם רבים על מה לסמוך (הרא"ש בברכות דף כד עמוד א, הבן איש חי שנה א, בא, יב).

הרב משאש הרחיב זאת לכיסוי ראש לנשואות, אבל איני זוכר מקור בשו"ת שלו כעת.
כשאתפנה אחפש מקור מדויק ואשלח.
יאללה, אני כבר מחכה לתגובה שלך..איגרא
@תקוות עולמים
וואי וואיתקוות עולמים

חוששני שאפילו המשיח לא היה עוזר פה. עשו פה סלט שלם של טעויות ומבוכות. כואב לי הלב לראות את השטויות האלה.

 

לפעמים אני תוהה על עצמי מה לכל הרוחות אני עושה כאן. יחד עם רבבות של ביינשים מתלהמים שבטוחים שרמבם זו הלכה. במקום כל הכאבי ראש, שבכל מקרה לא מובילים לשומדבר אקוטי מאיפה שאני עומד, יש יקום חלופי והרבה יותר מדליק מזה: יקום הפלייסטיישן! כדאי לך לנסות, זה ממש כיף! קוראים לי שם נינה, ואני בלונדינית חטובה עם זרועות מבטון, שמלת כלה וצחוק מרושע - וכל מה שאני עושה שם כל היום זה לפרק את הצורה של בראיין וג'ק 7. אני דופק להם בעיטות, סלטות, דחיפות, שריטות, טאק – מפוצץ להוא ת'מבושים, טאק - ממולל לזה ת'שיער, נשיכות, גלגלונים, פליק-פלאקים באוויר, העפות באשר הם.

 

נו, פסדר, שכנעת אותי, אני אגיב על תשפוכות ההבלים שזרמו כאן בזמן שאני טיילתי ושתיתי תה.

נפתלי הדג
אני רוצה להיות חבר שלך!
אני הזמנתי קודם!ענבל
בס"ד

בוא איתנו לוופל

אבוי לכם אם תלכו בלעדיי
אני מציעה שתצטרף לצבא הגדול של שי חי, לא חשבת על זה?אהבה בתענוגים
אין מה לומר, אתה אדיר.ענבל
הפמניזם כולו משתקף בפלייסטיישן שלך.אורח כלשהו

טפו.
 

מה לעשות שזו האמת?מושיקו

כל כבודה בת מלך פנימה..

 

שיוצאים צריך לדאוג לא להריח או להראות בצורה יותר מידי מושכת - על מנת שלא להכשיל.

 

איך כן להתלבש ולהתנהג? יש רבנים ואנשי חינוך שמתוים את הדרך הנכונה..

 

לא צריך להשתגע יותר מידי (שאלים וכו..) כי תמיד יהיו את אלו ששום דבר לא יעזור.

 

לאידך יש חיוב על הצד השני להתרחק בצורה מוסימת מדברים על מנת שלא יכשל, הגדרים בד"כ נוצרו בשביל שאם פעם תהיה התקרבות עדיין תהיה שליטה שהמצב לא יגיע כפי שחז"ל מגדירים את זה "אש בנעורת"

 

 

 

צורת החיים היא שהגבר צריך להתחמקארץ השוקולד
כי בכל מקרה בתקופת מרן לא רבים מהנשים היו מסתובבות ברחוב.

כך העיר הגרש"ז ביחס לדינים אלו.

אני אוסיף שהדינים הללו לא נכתבו לאישה, כי אין סיבה שנאסור עליהן להתקשט אם רצונן בכך.

זהו, עכשיו אפשר לצעוק עלי;)
למה לצעוק? כתבת יפה מאד!נפש חיה.


נפתלי הדג
איפה בדיוק את רואה פה מילה אחת על איך אישה צריכה להתנהג? מאיפה בדיוק הוצאת את כל התוספות האלה?

לא מפסיק להדהים אותי איך שהחינוך לצניעות דפק לכולנו את המח. את לא מכשילה *אף אחד* כשאת הולכת ברחוב, אפילו אם את הולכת עם וואחאד מחשוף או אני לא יודע מה. רק אם את רוצה להכשיל את מכשילה. זהו. סה טו. בא לך להיות נחמדה? לפרגן לאנשים? עופי על זה. אבל *את לא מוגדרת כמכשילה* או פרוצה או מה שלא תרצי, ומי שאומר לך את זה הוא אדיוט גדול. מאוד.

בסדר? מי שמכשיל זה מי שמסתכל, זה מי ש*בוחר* להסתכל או להתקרב או לחוות את הדברים בצורה לא צנועה. זאת התמודדות שלו עם עצמו, ואת בכלל לא פונקציה בסיפור. אפשר להסתכל בצורה לא צנועה גם על בחורה ממאה שערים או מבני ברק, זה הכל תלוי בבן אדם עצמו. כן, זה קל יותר כשבנות צנועות, אבל זאת לא סיבה לחיות את כל חייך בפחד להכשיל אנשים שלא חזקים מספיק להתמודד עם היצר שלהם.
אני לא מוצאתאהבה בתענוגים
לכן אני שואלת אם יש לזה נגזרת לגבינו...
תסתכלי בעריכה שלינפתלי הדג
אוסיף עליה – הצניעות שלך היא חשובה מאוד, אבל היא מול עצמך ומול הקב"ה, ממש לא מול גברים (גם אם יש להם זקן, כובע, ספר או שו"ת סמס).
זה לא משנהאהבה בתענוגים
אני לא עושה את זה רק בשביל לצאת ידי חובה...
אם מישהו חוטא בגללי, זה מרגיש לי לא כיף גם אם אני לא אקבל על זה עונש. הבנת?
וואלה לא בא לי שמישהו יסבול בגללי.
אם עשית מה שיכלת זה לא אשמתךמושיקו

אחרת אין לדבר סוף

וככה מעודדים ocdנפתלי הדג
‹צ›
זה לא אשמתה בשום מקרה, אלא אם כן ביא מכשילה גברים בכוונה-תחילה.
ממש לא נכוןמושיקו

יש כללים התכלתיים ברורים 

.

יחוד

צבע ואורך לבוש

ריח

איפה להסתובב ואיפה לא

באיזה שעות

 

וכו וכו.

 

ששני הצדדים נצמדים להלכה (ולא לחומרות) זה מציל את שניהם

 

שצד אחד נצמד לצד השני זה לא יעזור..

 

אבל מי שנצמד שמראת עצמו מזה

יש כללים הלכתיים ברורים?נפתלי הדג
אשמח אם תביא לי פסוקים שעוסקים בנושא. גם גמרות יהיה נחמד לראות.

נושא הצניעות הוא אחד הנושאים הפחות ברורים בהלכה (מלבד לאנשים שאוהבים להסתובב עם סרגל), ולדעתי זה לגמרי לא במקרה.
שו"ע הובא בהודעה הפותחתמושיקו


אבל נחלקו על כל פרט מלבד דיני ייחודארץ השוקולד

שם נחלקו קצת פחות

בקשתי שו"ע?נפתלי הדג
גמרות ופסוקים. פשט התורה. נכון, אין. כי זה לא כזה עניין פשוט.

וזה עוד שו"ע שבכלל לא מתייחס לנשים...
כללים הלכתיים מופיעים בשו"ע, לא בפסוקים.געוואלד
"לא תרצח"נפתלי הדג
הקב"ה יודע להיות ברור כשבא לו, ק"ו חז"ל. כמה גמרות אתה מכיר על צניעות נשים?
(ובתכל'ס, גם שו"ע לא מאוד ברור בנושא הזה)
ביקשת כללים הלכתיים,געוואלד
הפנו אותך לשו"ע. זה הכל. הכי לגיטימי שיש.
לא נכנסתי לתוכן הדיון
הבקשה שלי המשיכה גם אחרי הכותרתנפתלי הדג
וכאמור, גם השו"ע לא ברור בנושאים הללו, ולדעתי זה לא במקרה. יכול להיות שגם אני חטאתי באי-בהירות, ואם כן אני מתנצל
טפח באישה וכו'?daniel93


איפה כתוב שזה אומר שהיא צריכה לכסות את זה?טהר ליבנו
זה דין בק"ש
הביטוינפתלי הדג
X באישה ערווה נאמר פעמים רבות במקורות, בהקשרים שונים שעל חלקם כלל איננו מקפידים. ממש לא ברור (לא לי, לפוסקים) עד כמה המימרא הזו היא מימרא הלכתית ומה מקורה ועד כמה מימרא הלכתית שנאמרת בדיני קריאת שמע היא אקטואלית לכל דיני לבוש לאישה. מכאן ועד מלאכת המיפוי הסנטימטרי שעשו רבנים בני דורנו לבגדים יש דרך שגם אותה לא פשוט איך עברו...
לא נכון. הגמרא בברכות זו מימרא הלכתית. והיא לגבי איסור הגברלעד חיה בלבבנו

להסתכל במקום זה. רק לגבי קול אשה יש שאמרו שזה נאמר לגבי ק"ש, אבל להלכה אסור לגבר להנות מהקול גם לא בזמן ק"ש.   

גם ערוך השולחן שהתיר במקום שרגילים לקרוא ק"ש מול שער כתב שעצם גילוי השער אסור.

אז כנראה שאלו לא "רק" רבנים בני דורנו. 

 

אולי אתה מכיר גמרא שונה ממנינפתלי הדג
עבר עריכה על ידי נפתלי הדג בתאריך כ"ד בסיון תשע"ו 00:14
"א"ר יצחק טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה והא א"ר ששת למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף אלא באשתו ולק"ש"

מלבד העובדה שהגמרא כאן מדברת בכלל על הגבר ולא על האישה, המסקנה פה היא בפירוש על קריאת שמע או על הסתכלות של גירוי באשתו, שגם היא מקרה מיוחד. בכלל לא מדובר פה על לבוש של אישה. מעבר לזה, הרי"ף כלל לא מזכיר את העניין הזה.

אני יודע שהמשפט הזה כן נלקח למקומות הלכתיים, אבל הוא בכלל לא פשוט, בטח בהקשר הזה. (ואכן, פוסקים מסוימים כלל לא מסתמכים עליו לדיני צניעות)

מה שאמרתי על פוסקי זמננו ה הקיום של מתמטיקה של סנטימטרים והגדרות ברורות ומובנות.
למה הגמרא אומרת שמצווה לגרש בלי כתובה מי שמגלה זרועותיהלעד חיה בלבבנו

לבני אדם? . אני אכן מכיר כמה גמרות שאולי אתה לא.

אממ...טהר ליבנו

האם זה אסור או שזה סתם לא צנוע וסיבה טובה לגרש (כלומר, סימן לדברים שליליים)? המשנה גם מחלקת בין דת משה (תורה) לדת יהודית (מנהגים+). בכל מקרה, כך או אחרת, זה לא קשור בשום אופן להגדרת הזרוע כ"ערווה", זו מערכת הלכתית (נגיד...) אחרת לחלוטין

מלבד זה, האם אתה מכיר את הגמרא ביבמות נה:? (שלא אצטט מפני מעורבותו של הפורום)? 

 

היא עושה עוד כמה דברים, ראוי שתקרא את דברי הגמראארץ השוקולד
הגמרא שאתה מצטט היא בסוף גיטין (דף צ עמוד א עד עמוד ב)
שם נאמר בין השאר על האישה שמצווה לגרשה שהיא מסתובבת ערומה בפני גברים. אבל משום מה, אתה חושב שהבעיה היא גילוי הזרועות ולא העירום?
אתמהה
כתבתי על כך מאמר בפורום לפני שבועיים כמעט. מוזמנים לעיין. (לא יודע לקשר בפלאפון)
דווקא את הגמרא הזו אני מכיר במקרהנפתלי הדג

מכיר מספיק כדי לראות עד כמה ההגדרה ההלכתית שם לא ברורה, ומכיר גם את מחלוקות המפרשים הנובעות ממנה - למשל, בשאלת המשמעות ההלכתית והתוכנית של ענייני דת יהודית ודת משה, ושל הגדרים הספציפיים הנובעים ממנה.

 

ושוב, אין פה שום אמירה על הליכה סטנדרטית ברחוב.

מתי הערוך השלחן חי?ארץ השוקולד
בתורה יש כמה חלקיםמושיקו
אם היינו הולכים לפי הפשט היינו הרבה יותר מחמירים.
אם לא היינו מבינים את הפשט מצבנו היה גרוע.

לכן יש ההלכה והשו"ע
נכוןנפתלי הדג
אבל התורה בנויה גם שכבות שכבות, ויש שכבות מוסכמות יותר ופחות, ויש שכבות מחייבות יותר ופחות, ושכבות אקטואליות יותר ופחות. כל עניין הצניעות הוא מאוד לא מוצלח מכל הבחינות הללו.
אין כזה דבר לא מוסכם בתורה!!!מושיקו
התורה כולה קדושה.
יש שיטות מקילות של בדיעבד או להיתר בשעת הצורך..

ועל זה יש פתגם שמי שהולך על בדיעבד לכתחילה זה מוביל להיות קל מקלי ישראל..

וספציפית בנוגע לעניני הצניעות,לו היו הולכים לפי הכללים הכי בסיסיים חצי מהמקרים החמורים כיום לא היו קורים, כי לא היו מגיעים לזה
אין מחלוקות להקל או להחמיר???ארץ השוקולד
אתה יודע משהו, אנחנו עוסקים בצניעות אז נדון בזה:
1. חולצה ארוכה, הרב רבינוביץ' (ראש ישיבת מעלה אדומים) סובר שמותר לכתחילה לאישה ללבוש חולצה קצרה שלא מגיעה אפילו למרפק.
2. שירת נשים, הרב אלישיב התיר לכתחילה שמיעת קול אישה דרך אמצעי חשמל בגלל שמדובר באותות ולא באמת בקול שלה. הרב עובדיה התיר לכתחילה לשמוע אישה שרה, כל עוד שהוא לא יודע כיצד היא נראית. (הוא אהב לשמוע את אום כולתום, זמרת מצרית).
הרב מלמד הביא במאמר פעם ברביבים אודות שירת נשים מחלוקת פוסקים, בו חלק מהפוסקים התירו לכתחילה לשמוע שירת נשים. (רב יהודאי גאון, באר שבע ועוד)
3. רש"י מוסיף על "שוק באשה ערווה" שמדובר באשת איש, אין פה היתר בדיעבד, אלא הבנה שלו בדברי חז"ל.

ובכל נושא אני יכול להביא לך מחלוקות אפילו במצב לכתחילה.

רבים מהמחלוקות הן ביחס להבנת דברי חז"ל ותפיסת המציאות, זה לאו דווקא "קולות או היתרים בדיעבד" אלא הבנה אחרת במה שכתוב.
תוכלי בבקשה לשלוח לי מקורות בפרטי?אורח כלשהו


הרב רבינוביץ' בשו"ת שיח נחוםארץ השוקולד
"לסיכום: מעיקר הדין יש לכסות את הזרוע (=החלק שבין הכתף והמרפק), אך חז"ל לא קבעו שיעור מוגדר לכיסוי זה, ומכל מרום דרך צניעות היא לכסות את רוב הזרוע. אמנם, בענייני צניעות המלבוש ראוי להתחשב גם במנהגי החברה של שומרי תורה ומצוות אליה רוצים להשתייך, ואם נוהגות הנשים באותה חברה לכסות יותר - ראוי לנהוג כן."
(שיח נחום חלק א, אבן העזר סימן קז) הסיכום והסוגריים בפנים הם דבריו ככתבו וכלשונו, מוזמנים לעיין.
אז מכאן דווקא נשמע שלמעשה כן צריך עד המרפקאורח כלשהו
כי זה המנהג. למרות שזה צ"ע אם זה לגמרי המנהג.
זה מנהג חסר טעםתקוות עולמים

ואם נאמר כולן יתכסו בשאלים שחורים, תטען שזו ההלכה? מה זה ההגיון המעוות הזה?

 

בשולחן ערוך לא כתוב שום דבר על כיסוי המרפקים, ולמעשה אין לזה שום הגיון הלכתי ורבנים סתם עיוותו וסילפו את ההלכה עד שכל הבנות המסכנות בטוחות שזו איזו הלכה מסיני.

 

 

אתה ממש מגזים. אתה יודע את זה? צומי אתה מחפש?חלושששש
יופי, קבלת.
אחי,זה שיח לא לגיטמי.אורח כלשהו
זה זלזול בחכמים.
כן,יש הידור בצניעות.
לענ"ד זה לא כמו שאלים.
אין פה מקום לזלזול בהלכה! גם אם נוהגים אחרתיעל מהדרום
לק"י

הביאו פה דעת יחיד (או לפחותככה זה נראה) בנוגע לשרוולים.
זה לא אומר שכל השאר טועים......
אמירה של "דעת יחיד" או "הרוב""ארץ השוקולד
היא אמירה הדורשת המון ידע, שלי לפחות אין. לך יש?

לפני שקובעים שמשהו דעת הרוב או דעת יחיד צריך להקיף המון...

אישית, אני לא טוען לדעת יחיד או הרוב בכמעט כל דבר, מפני שאינני מכיר את כולם כדי לדעת מה הרוב ומי היחיד...
לא הגבתי לך...יעל מהדרום
לק"י

אישית לא שמעתי מעוד רבנים שחולצה שלא מכסה את המרפק היא צנועה.
הנחתי שלא התכוונתי אלי, אבל הביטוייםארץ השוקולד
"דעת יחיד" ו"דעת הרוב" צורמים לי, גם מפי רבנים. כי צריך להכיר כמויות בשביל זה.

לא דיברתי בטון מזלזל, לכן הנחתי שלא הגבת לי;)
מקבלת...ובכל זאת אם יש דיעה שכמעט ולא נשמעתיעל מהדרום
לק"י

אפשר לצאת מנקודת הנחה שהיא לא דעת הרוב, לא?
לא, כי בישיבות אנשים כמעט ולא לומדים הלכהארץ השוקולד
אני אציין נקודה קלה:
בישיבות לומדים בין 50 ל60 שעות משבוע, כמה לומדים מספר דו ספרתי מהם הלכה?

ממילא, רמת ידיעת ההלכה ודעות נמוכות.

אישית, אני לומד כמעט 50 שעות בשבוע הלכה, אז יש לי היכרות גדולה יותר במעט...
ובכל זאת נוהגים הלכות לא לפי כמות הלמידה בישיבותיעל מהדרום
לק"י

אולי יש דעות פחות מקובלות, ולכן לא שומעים אותם?

כי את הדעה של שרוול עד המרפק שמעתי. אבל נראה לי שזאת פעם ראשונה שאני שומעת מי הרב שפוסק ככה.

אבל אם זאת היתה דיעה רווחת- לא היו פוסקים לפיה יותר רבנים?
(מבחינת ההגיון הפשוט לפחות).


ואני באמת לא מבינה בענייני פסיקה. רק מנסה לחשוב בצורה הגיונית.
כתבתי תגובה יותר ארוכה אודות שיקולים עיקריים בפסיקהארץ השוקולד
ולגבי דרכים בפסיקת הלכה כיום, סקירה קצרה - לקראת נישואין וזוגיות

אכן, דעתו של הרב רבינוביץ' פחות מקובלת, אבל זה לא אומר שזה המיעוט אלא שזה פחות מוכר.

הלכות צניעות אכן הולכות לפי המנהג כפי שכתבתי לעיל.

מה שניסיתי להעיר אודות הלימוד בישיבות, הוא שרבנים כיום לא משקיעים את עיקר זמנם בלימוד הלכה אז יכולים להיות הרבה דעות לא מוכרות...
תשובתי היא שכן.ארץ השוקולד
לא באתי להקל או להחמיר אלא לומר שהגדרים נמדדים לפי המנהג בצניעות.
גם לא כתוב שאסור לאישהה-מיוחד
ללכת עם בגד ים באמצע הרחוב...
תלוי איפה המנהגארץ השוקולד
אני באתי לומר שזה תלוי מנהג ולא שזה דינים הקבועים בסלע וזה מה שהרב רבינוביץ' אומר.
לצערנו הרבנים לאו דווקא קובעים בזה..מושיקו
אלא אלו שברחובות ובשווקים יוכלו להסביר לך מה צנוע ומה לא.
מה מושך ומה לא..

בכל מקום לפי ענינו...
אין? כנראה אנחנו מכירים תורה שונה...נפתלי הדג

זה שהכל קדוש ממש לא אומר שהכל מוסכם. צא ולמד את דברי הראב"ד על בעל המאור ואז תגיד לי שאין שום דבר לא מוסכם בתורה.

 

הכללים הכי בסיסיים שכתובים איפה בדיוק?

אני לגמרי בעד צניעות. אבל האצטלה ההלכתית והמחייבת שמלבישים אותה אנשים שחושבים שאחרת היא תעלם היא פשוט הבל ורעות רוח.

לא פוסקים מפסוקים, וכיום גם לא מגמרות ישיר,ד.

ו"תנאים מבלי עולם - שמורים הלכה מתוך משנתם".

 

אנחנו לא קראים, יש תושב"כ ותושבע"פ. ואפילו כדי לפסוק מתוך הגמרות צריך בקיאות ועיון עצומים, גדלות עצומה. לא סתם החל מהרי"ף והרמב"ם אספו את ההלכות בצורה מסודרת. והשו"ע, ועוד, מקובל על  כל ישראל, אינו "מוסכם פחות", אינו "מחייב פחות" ואינו "אקטואלי פחות". ובענייני צניעות - בבהירות לא פחות  מדברים אחרים. 

 

השאלה כאן לא נשאלה איך "פוסקים" קראים, מ"פסוקים" בלבד, אלא על הלכה כמקובל בעם ישראל.

 

יש הלכות ברורות מאד בענייני צניעות. אלא שיש להבדיל בהן בין מה שאינו משתנה לפי מנהג המקום (מה שחז"ל לומדים מפסוקים.. משה"ש), לבין דברים ששייכים למהגי מקומות, שגם הם יכולים להפוך להלכה לא מצד "ערוה" אלא מצד צניעות. יש גם "דת יהודית" כלשון הגמרא.

 

אכן, חלק מההזהרות הן לגברים, כפי שצוטט בהודעת הפתיחה - ויש אזהרות גם לנשים, במידה והולכות בצורה שאינה עפ"י דין. כמו כן, יש בכללי, "לפני עיוור לא תתיתן מכשול", ובוודאי שזה מחייב לא ללכת בצורה שהיא מנסה "למשוך" באופן בוטה. 

אבל מי שהולכת בצורה נאה וצנועה, אינה צריכה "להתכער" כדי שלא יסתכלו עליה. כפי שהיא תורמת את חלקה בהופעה צנועה, יתרום הצד השני, לעצמו, את חלקו בשימת לב לעצמו.

כפי שהוזכר, גם שקדו חכמים לשים לב שבנות  בגיל שידוכין. תלכנה בצורה שלא תפריע למצוא שידוך הגון, גם חיצונית.

קרא את הודעתי השנייה לשמוליקנפתלי הדג
מעבר לכך, ההלכה ממש לא מוסכמת על רוב הפוסקים כמעט בכל נושא הקשור לדיני צניעות. רוב הפוסקים שדנו בכך 'לעומק' (יותר הפיזי מההלכתי...) הם פוסקי דורנו, וביניהם ודאי שאי אפשר לדבר על הסכמה בשום קריטריון הלכתי, ואפילו לא על קיומו המובהק של קריטריון כזה.

המושג הספציפי של דת יהודית, שאין הסכמה ברורה לגבי מה הוא אומר בכלל ומה הן השלכותיו ההלכתיות, מהראשונים ועד היום, הוא אולי הדוגמא הכי טובה למה שאמרתי.


אחזור על הדברים שאמרתי קודם, יש סיבה שהלכות צניעות לא נשנו בתורה וכמעט ולא גם בגמרא. זה לא כי חז"ל רצו לרמוז לנו או משהו כזה. (וזה גם לא כי הם לא קיימים כלל)
האמירות הללו רחוקות מלהיות מדוייקות:ד.

א. בכל מה שנוגע לחיובי "צניעות" (לא המושג כפי שהוא באמת, שכנ"ל משמעותו היא יותר לגבי מה שנהוג - אלא המושג במובן של החיובים, כמו "טפח באשה" וכד'), הדברים מוסכמים על כל גדולי הפוסקים. יש מחלוקות במה שמעבר לכך, בפרשנות של פרטים מסויימים, אבל הבסיס מוסכם, והוא רחב דיו. וזה לא מתחיל מפוסקי דורנו אלא ממקורות לגמרי קדומים, גם גמרא, גם הישענות על תושב"כ, שתושבע"פ כדרכה מפרשת אותה.

 

ובוודאי גם פוסקי דורותינו, המובהקים, יש ביניהם הסכמה בקריטריונים הלכתיים, וגם שיש כאלה. הם לא ממציאים את התורה מחדש. חבל שנהיה מצב, שתלמידים צעירים, כבר יודעים לעיתים להסביר שבעצם הפוסקים המובהקים אינם יודעים באמת איך לומדים תורה... מה שייך.

 

המושג של  דת יהודית, הוא מושג בהיר, שכבר בגמרא מובאות לו דוגמאות. אלא שיכולים להיות דברים שבהם - שלא כמושג של מה מוגדר כ"ערוה" - הנהוג אצל בנות ישראל, מעבר לחובות הבסיסיות ירחיב את היריעה הזו.

 

הלכות לבוש בצורה צנועה, וגם זהירות הדדית משני הצדדים, נשנו בגמרא, בין שלל הנושאים שנאמרו שם. ואין צורך לדבר עליהם "המון", הם די ברורים. ובחל להחליט כאילו ברור שיש איזו "סיבה מסתורית" למינון שנאמרו, סברות לדרשה, כל אחד יכול לומר.

אני מצטער,נפתלי הדג

אולי אני מדבר שטויות, אבל השתדלתי ולמדתי מעט את הנושא, ואתה אומר דברים פשוט לא נכונים. תפתח ביביע אומר חלק ו' או"ח י"ד ויו"ד י"ד ותראה עד כמה הדברים מעולם לא היו מוסכמים על הפוסקים. תפתח בשיח נחום ותראה חוסר הסכמה מובהק אפילו יותר. הדברים שאתה אומר פה, אחד לאחר, פשוט אינם נכונים עובדתית.

אתה מכיר פסוקים ברורים בהלכות שבת?יזצ
מלבד לא תעשה כל מלאכה או לא תבערו אש? בהלכות בשר וחלבצ? נדה? דיני ממונות? מה חלעשות אנחנו לא קראים פוסקי ע"פ מסורת חז"ל ...
אבל כל עוד לא הוכרעה הלכה בש"סארץ השוקולד
ההלכה יותר נתונה במחלוקת ופחות מחייבת ללכת לפי פוסק מסוים.

הרב עובדיה טען שהשולחן ערוך התקבל במדינות ספרד, אבל על כך חלקו הרב מרדכי אליהו, הרב שלום משאש, הרב עמרם אבורביע ועוד רבים.

במדינות אשכנז קל וחומר שקביעת השולחן ערוך כמחייב אינו נכון, מקובל ביהדות פולין ללכת לפי הש"ך, יהדות הונגריה כט"ז, יהדות גרמניה לעתים כך ולעתים כך.

אם נגיע לפוסקי דורנו, יש את הרב עובדיה, הרב מרדכי אליהו, הרב אלישיב, הגרש"ז, הרב נויבירט, הרב דב ליאור, הרב שטרנברוך, הרב רבינוביץ', הרב מלמד, הרב שלוש, הרב צבי פסח פרנק ועוד רבים שחלקו ברבים מתחומי ההלכה. אז תאמרו לי בבקשה, מי מהם התקבל בכל ישראל?
אני מכיר מסכת שלמה במשניות שעוסקת בהלכות שבתנפתלי הדג

אפילו שתיים, למען האמת. אין שום מסכת כזאת על הלכות צניעות, זה פשוט לא קיים.

קיצור שולחן ערוך, של הרב גאנצפרידארץ השוקולד
בכל הדברים שהבאת מלבד יחוד אין כללים ברוריםארץ השוקולד

אתה רוצה להדגים כלל ברור בדינים הללו?

קראת את ההודעה הקודמת שלי אחרי שערכתי אותה?נפתלי הדג
(הגבת לי לפני ששלחתי את העריכה)

אף. אחד. לא. חוטא. בגללך.
אנשים חוטאים קודם כל בגלל עצמם. אנשים נלחמים ביצר בבני ברק ובתל אביב. שום דבר מזה הוא לא אשמתך, זאת העבודה האישית שלהם.
אגב-ויואל משה
יש נקודה ( שגם @תקוות עולמים אמר פעם) שצניעות זה פנימי. כלומר וודאי שיש כללים חיצוניים (בזה אולי הוא לא יסכים איתי... ) אבל כשאשה היא צנועה מבפנים- וזה נקנה לענ"ד על ידי ההפנמה של מה העיקר ומה הטפל, העיקר הפנימיות, הנשמה, ולא החיצוניות, הגוף, וגם על ידי תפילה לה' שלא יכשלו בך בני אדם, מתוך ההבנה הזאת שלא יראו בך 'גוף' אלא 'נשמה'. (וכמו שמביאה הגמ' במסכת סוטה על בתולה שהייתה מתפללת כנ"ל)- אז כשאשה היא צנועה מבפנים אף אחד לא יראה אותה, ואף אחד לא יכשל בה.
זה מסוכן מה שאתה אומראהבה בתענוגים
ואולי אפילו עשוי להעליב. אבל אולי אתה צודק...
קבלי המון הערכה!!!אורח כלשהו

פשוט צריך אנשים כמוך.
מצד האכפתיות.
בשביל לא להחטיא באמת זה יותר חשוב בהתנהגות, אלא אם כן את מגזימה מאוד.
ובשביל לשמור על ההלכה קלה כבחמורה-צריך ללמוד. או במינימום לשאול פוסק שמכיר את גם המציאות.

תאמין לי שאנשים כמוני זה אומראהבה בתענוגים
בהרבה מקרים, פער גדול בין רצוי למצוי.

יש הרבה אכפתיות, אבל איתה בא הנסיון והקשיים.
אני שואפת לעבוד את ה' באמת, וללכת עם האמת גם כשהיא לא נוחה לי. לפחות לדעת אותה, גם אם אני עוד לא שם.

מה הכוונה בהתנהגות?
בוא נהיה רגע כנים וברורים... למרות שזה לא תמיד נעים.
דוגרי, הרבה בנים מתחילים איתי, חילונים, דתיים, ודוסים כאחד. (או כמעט כאחד)
אני אוהבת אסתטיקה, ואני אוהבת לאהוב אנשים ולהתנחמד אליהם, וזה נעשה בטבעיות.
אם תגידו לי שבגלל שמתחילים איתי אני צריכה להראות ולהיות משהו שהוא לא אני, (להזניח את עצמי לדעת, או להיות לא נחמדה) זה קודם כל יצער אותי.
וגם יצער אותי שהטבע שלי כביכול לא ישר... שהוא לא מתאים להלכה ושאני צריכה לשבור אותו. וזה מעיק.

אבל אני רוצה ללמוד ורוצה לקיים את ההלכה, ואפילו לאהוב אותה גם אם לא להיות תלויה בהאם אני אוהבת אותה או לא.

אכפתיות יש, ואני מבטיחה שיש עוד הרבה אכפתיות כמוני.
רק שכמוני, אם תראה אותן ברחוב, לא תעלה בדעתך (אולי) במבט ראשון, שמדובר במישהי שאכפת לה ומכל מני סיבות (גם כשהיא כן שומרת על ההלכה) היא לא נראת כזאת...

ולכן ההלכות האלו הלחיצו אותי, כי כמעט כל מה שיש שם, אני עוברת על זה
שלום וברכהdanielo
לא ממזמן היה פוסט על צניעות,ונשים שם לא היו מרוצות מכך שפותח הפוסט טען שהרבה מכשילות את הרבים.

אז האמת,גם לאישה יש מחויבות גדולה לגביי הצניעות,ובוודאי שמי ששמה עליה כמויות בושם זה לא צנוע.ובוודאי שבת ישראל צריכה להיות צנועה במעשיה ובחיצוניות שלה.
ואכן,בדיני ערווה באישה,רואים שאישה שהולכת שלא כדין,אסור לומר כל דבר שבקדושה כנגדה.

אני מבין שאת קצת בהלם,מלשון חכמים,אבל חכמים עשו לאדם גדרים שמא יגיע ליידי הירהור ח״ו.
וכן,אישה צריכה לחשוב האם ראוי לשיר ברבים וכו׳,ובטח אם היא מפרסמת תמונה בפייסבוק,למרות שלדעתי פייסבוק זה אסור מעיקרה.חשוב לומר,מותר לאישה להתייפות
- ועדיין לשאול את עצמה האם זה צנוע.
ויש רמות בזה,ורואים את ההבדלים, מאחת לאחת.
תודהאהבה בתענוגים
אני לא ממש בהלם, אני רק רוצה להבין. כי פתאום הרגשתי רע קצת עם עצמי.

איך אתה יודע שמותר לאישה להתייפות? אני אשמח למקור
בשמחה,לא ראיתיdanielo
בשום מקום שיש איסור לאישה להתייפות.
למעשה אני לא יודע להניח בדיוק את האצבע בדבר,כי בתימן היו הולכות נשים כמו מה שנקרא היום ״נשות טאליבן״.
(היה לי דיון עם הרב שלי על זה).
דיברתי עם אברך חרדי אחד,ולמיטב הבנתי,מעבר לחולצה 3/4 וכו׳.
צריך שהבגד עצמו יהיה צנוע,ז״א לא מהודק,ולא דק.
אני לא יודע לעומק,רק מה ששמעתי מפה ומשם.
תשאלי רב שהוא תלמיד חכם,זה הכי טוב.
טוב, הרגעתם אותי קצת...אהבה בתענוגים
מספר מקורות שייפוי והתקשטות של נשים זה דבר חיוביארץ השוקולד

1. קינת דוד על שאול: בנות, ישראל--אל-שאול, בכינה; המלבישכם שני, עם-עדנים, המעלה עדי זהב, על לבושכן. (שמואל ב, א:כד)

2. משנה בנדרים (דף סו עמוד א) : 

מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו אומרים לו אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך כך היא ווסתו של פלוני מגרש את נשיו ועל בנותיך יהו אומרין בנות גרושות הן מה ראתה אמן של אלו להתגרש ואמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר ה"ז מותר:

קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא שהנדר טעות ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה אמר לו ר' ישמעאל בני מזו נדרת אמר לו לאו והתירה ר' ישמעאל באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן וכשמת ר' ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב א, כד) בנות ישראל על שאול בכינה:.

רבי ישמעאל ייפה אישה, ותפיסתו לגבי שגם בנות מכוערות זה רק בגלל שאין להן כסף לטפל בעצמן.

 

הנה שתי מקורות בו אנו רואים בדבריהם של דוד וחז"ל שלעזור לבנות להיות יפות ולהתקשט זה דבר חיובי

מוסיף-ויואל משה
בישעיה על 'בנות ציון' חז"ל דורשים שבעקבות חוסר הצניעות שלהם קיבלו בתור עונש כיעור. (ואין כאן המקום לפרט)
ארחיב את דברי ישעיהו בצורה נעימהארץ השוקולד

דברי ישעיהו באים לומר שיופי זה רע אם המטרה היא לעורר יצרים ולעשות בעיות, אבל כשלעצמו יופי אינו רע.

 

בספרי קריאה יש ספרים המביאים יופי כדבר טוב ואצילי (כגון שר הטבעות) ויש ספרים המביאים יופי רק כדי לעורר יצרים, נראה לי שהאבחנה ברורה.

תודה לשניכם...אהבה בתענוגים
אגב לפעמים הדיון על עניני צניעות זה גם סוג של סיפוקמושיקו

לכן צריך לדעת איך לדון בזה בפלטפורמות כאלו..

 

לא מדבר על ההפניות הספציפיות הנ"ל

 

אלא בכללי

 

 

הדיון הזה נראה לך בסדר? (לדעתי כן)אהבה בתענוגים
כי אם לא, אבקש שימחקו אותו...
בסדר בהחלטמושיקו


וואלה לא מסכימה איתך בכלל.אהבה בתענוגים
זה נכון שאני לא אשמה במקום שבו אני הייתי בסדר והוא חטא בגלל התאוות שלו.
אבל יש קשר בין ההלכות שלנו והכוונות שלנו להלכות שלכם.

זה שאתה יכול ליפול גם באינטרנט מסונן, זה לא מתיר לך להסתובב עם אינטרנט פרוץ.
על אותי עיקרון. לגבי התשובה שלך.
אישה נתבעת על הכישלון של גבר, שהיא גרמה לו.יבנה המקדש

יש תפילה עתיקה מהגמרא על צניעות: רבונו של עולם, בראת גן עדן ובראת גהינום, בראת צדיקים ובראת רשעים. יהי רצון מלפניך, שלא יכשלו בי בני אדם, ויפסידו חלקם בגן עדן וירשו גהנום, שלא אהיה ענושה על כל אחד ואחד מהם. אפשר ללמוד ממנה מה האמת.

אחי, תרגע!*צועד*
ללכת בצורה פרובוקטיבית ('וואחד מחשוף') זה בדיוק להכשיל. בדיוק.

מסכים איתך שהיא לקחה את הדברים רחוק מדי. אבל אתה עשית בתגובה אותו דבר!
צודקנפתלי הדג
זה פשוט נושא שמאוד כואב לי. יש כ"כ הרבה בנות שסובלות בגלל התפיסות המעוותות כלפיהן, שקשה שלא לזעוק. אכן יכול להיות שהשתמשתי בלשון שעדיף שלא להשתמש בה במסגרת כזו.
מבין אותך. מקווה שכואב לך בהתאם*צועד*
על הקושי שקיים קיום לבחור להסתובב ברחוב. לא בגלל סתם בנות לא צנועות. בגלל בנות שהפכו את הרחוב לשפת הים.

וזה מעניין, הפותחת שאלה אם אסור לבנות ללכת ברחוב, ויותר מדוייק שאסור הרבה פעמים לבנים להסתובב ברחוב(הלכתית נטו)
כואב, כואב נפתלי הדג
אבל את הבנים לא מחנכים לתפיסה עצמית שלילית מתוך כך. הסיפור אצל הבנות הוא לא עניין של סנטימנטים – אלא עצם העובדה שהמסר הברור מכל השיח הזה הוא שהן וגופן הם מכשולים ועצם קיומם הוא חטא, וזה פשוט כואב, ואולי דווקא כגבר, ודווקא כגבר שמשתדל להלחם שלא לראות נשים ככאלה (שהרי זאת היא בעצם המלחמה על שמירת העיניים).
תגובה יפהחלושששש
שטויות במיץבחור כארזים
עבר עריכה על ידי בחור כארזים בתאריך כ"ה בסיון תשע"ו 03:11
קודם כל, הלכות צניעות לא נועדו רק שלא להכשיל אחרים, אלא הן עומדות בפני עצמן. וחות מזה, בטח שיש בזה הכשלה. נכון שהכשלה מצריכה גם מישהו שיפול בה, אבל זה לא פוטר את מי שחופר את הבור מאחריות (ובהתחשב בטבע של גברים, זה בור רציני).

לאחר מעט עיון בדברים שנאמרו ברצוני להוסיף. בלי עין הרע, אנשים פה יודעים לא מעט, כמו העובדה שיש כמה התייחסויות הלכתיות שונות למושג "ערווה". נתקדם מהקל לחמור:
כדי להזכיר בעצמי דבר שבקדושה, מספיק שמקום הערווה (עצמה) שלי יהיה מכוסה. זה הכלל גם בנשים.
כדי להזכיר דבר שבקדושה בנוכחות אחר צריך מעט יותר מזה, שהוא (ובטח שהיא) יהיה לבוש בצורה סבירה, שלא תסיח את הדעת.
בכל הנוגע להרהורים - אין גבול, ואפילו אצבע קטנה היא איסור גמור. כמובן שהירהורים מושפעים גם מהנורמה שאדם רגיל אליה, ולכן הלכות צניעות משתנות בהתאם.
אכן הדברים חד צדדיים..געוואלד
ישנן הלכות צניעות לנשים - אילו מקומות צריך לכסות וכדומה, וישנן הלכות התרחקות מנשים - לגברים. האישה אינה אחראית על היצר של הגבר, ומצופה ממנו להתמודד איתו לבד.
יחד עם זאת, ישנה מעלה גדולה בכך שנשים ידאגו לעזור לגברים שלא להיכשל. ככה בונים חברה מתוקנת, והאחריות לכך מוטלת על שני המינים.
איפה ההלכות האלה?אהבה בתענוגים
ברצינות, בקושי למדתי... ובכלל אני חושבת שאני לא היחידה.
ולמה השולחן ערוך לא אומר לאישה מה לעשות, מה, אנחנו לא יהודיות?
כל הזמן מדברים רק איתכם.

אני לא חושבת שאני אחראית על יצר של מישהו, אבל זה נשמע לי לא הגיוני שזה חד צדדי.
אני חושבת שיש קשר בין ההלכות שקשורות אלינו, להלכות שקשורות אליכם.
יש הל' צניעות לבת ישראל- זהו. כל השאר- זה ענייני גברים. למהנפש חיה.

להסתבך?

של מי זה?אהבה בתענוגים
לא מכירה...
אני חושבת הרב עובדיה. ויש גם חוברת יפה "בין אישה ליוצרה"-נפש חיה.

של [הרב]בר אלינסון.
ויש גם חוברת של "עיטורי הלכה" אני חושבת בעניין.

יש הלכותאהבה בתענוגים
לאשכנזיות? או שזה לא משנה? אבל ראיתי שיש הבדל בין אשכנזיות לספרדיות בעניין הגרביים למשל...
הרב אליעזר מלמד כותב את כל הדעות? כי למשל ראיתי שהוא מחמיר בכל מיני עניינים.
תשובותנפש חיה.

1. ככלל- הלכות צניעות פירושן- מה אפשר/ראוי/ לא צריך לכסות , כמה למה ואיך.
2. זה לא ממש משנה לעניין אשכ' וספרדים- חוץ מהעניין של חצאיות/גרביים שאכן יש חלוקה בעניין [בקטנה- המשנה ברורה- האשכנזי- מתיר מעבר לברך*. יש פוסקים [אני לא יודעת אם ספרדים או לא] שמחמירים בזה.] 
הכלל אומר "שוק באישה ערווה". בגלל שהשאלה היא מה זה שוק- ויש בזה חילוק= בגלל זה נגזר אם כן לשים גרביים או לא., ומכאן הפסיקות השונות בעניין.
3. הרב מלמד משתדל לכתוב את הדיעות המקיפות- וגם נותן מראי מקומות שאפשר לפתוח ולרקאות לבד גם.
4. מה שהוא מחמיר- כי זה מה שכנראה הוא מצא לנכון להחמיר. ויש כל מיני דעות.
אם את הולכת לפיו והוא הרב שלך- תלכי לפיו.

 

"עשה לך רב" מאוד עוזר בזה...
@אהבה בתענוגים
בהצלחה רבה!


* ומחמיר בהלכות לשון הרע.... 

אין לי רב להלכה...אהבה בתענוגים
אני לא יודעת אם ללכת לפי הרב מלמד, לא מכירה מספיק...
ותודה על הפרוט.
יש לך רב באופן כללי? כזה שאת מקבלת ממנו?נפש חיה.


כן בוודאיאהבה בתענוגים
אז תבררי איתו. נראה לי הכי טוב. בהצלחה!נפש חיה.

שאלות ספציפיות- אני חושבת שיהיה לך נעים לשאול רבנית או אישה אחרת שמבינה.


בהצלחה ממש!
@אהבה בתענוגים

בע"ה... שכוייח...אהבה בתענוגים
בשמחה רבהנפש חיה.

ושמעתי משהו מדהים
"לא אותי קראת יעקב- כי יגעת בי יגעת בי ישראל"


אם כבדה עליך התורה- כנראה אתה לא עובד את האלוקים הנכון....
התורה מלאה אורה, קלות, שמחה.

 

נכוןאהבה בתענוגים
חשבתי על זה... לכן בררתי

אבל לא תמיד זה מדוייק
לגבי שוק כדי לדעת שבאופן ברור כל המקורות הם נגד המשנה ברורהלעד חיה בלבבנו

המשנה ברורה לא ראה את דעת החולקים , והם :רבי עקיבא איגר ,חתם סופר, שולחן ערוך הרב, וכן כל הראשונים על הסוגיא כמו ראב"ד , רשב"א ועוד. 

בין רבני דורנו החולקים על המ"ב הם : הרב ואזנר, הרב אליהו, הרב עובדיה, הרב בנימין זילבר ( שכתב שגם החזון איש הודה לו בזה), בן איש חי , הרב שמואל טל .

בקיצור המשנה ברורה הוא נגד כל מקורות חז"ל בנושא ודעת יחיד. (לדעתי אם היה רואה את כל המקורות הוא היה מחמיר.  ולכן קשה לי שכל כך הרבה מקילות בזה, וזה מקש העל שמירת העניים. 

למה נראה לך שהוא לא ראה את כל מי שמנית???ארץ השוקולד

הוא מצטט פעמים רבות את כל אלו שמנית, איך אתה יודע שבסוגיה זו הוא לא הכיר אותם???

 

קצת כבוד לרבנים עליהם אתה חולק, בעיקר אם מדובר בדמות חשובה כמו המשנה ברורה!

כי בהמון מחלוקות בדרבנן דרכו להחמיר , או לפחות להזכיר אתלעד חיה בלבבנו

המחמירים. מאד תמוה שכאן הוא לא מזכיר את הדעה ה"מחמירה" שהיא בעצם כל המקורות מהתנ"ך , משנה באהלות פרק ח, גמרא לגבי חליצה , רד"ק ,רש"י במנחות, ראב"ד על שוק, תוספות במנחות שמחלק בין שוק של אדם לשוק בהמה.   מכל זה ועוד אתה סובר שהיה ידוע למ"ב , והוא החליט להתעלם ולהביא רק ספק של הפרי מגדים ללא כל מקור לפניו?. יש לי המון כבוד למשנ"ב , לא סתם הקב"ה גילגל שספרו התקבל. אבל אי אפשר לתבן בלא בר, ואין ספר שלא יכול לטעות. 

( בנוסף - הפרי מגדים לא היקל , והוא מפנה לתשובה שלו בנושא "שוק" בחליצה ושם כתוב שהשוק מתחת לברך , ולכן אפילו המקור הרעוע הזה אינו נכון).

נ.ב.   מצטער שכתבתי עליך דברים לא טובים . אני חושב שאתה צריך להשתמש בידע שלך בצורה נכונה ולא לכתוב כל מיני קולות שמורידות את הציבור. 

יש מקומות רבים שהמשנה ברורהארץ השוקולד
משמיט דעות של פוסקים, בכללם הט"ז והמגן אברהם ועוד רבים.
זה לגיטימי, כי זו גם דרך פסיקה להביא את מי שאתה מסכים איתו. (בהערת אגב, אחת הבעיות בדרכי משה הקצר זה שהמדפיסים השמיטו את הקטעים שהוא ציטט מהבית יוסף, על אף שזה מעיד מה הוא אהב)

אדרבה, אם זה דרבנן אז "ספקא דרבנן לקולא".

אבל בכל מקרה, אני חושב שאכן הוא השמיט אותם כי הוא לא הסכים. וטענה שהוא לא הכיר חייבת להיות מבוססת יותר מהנחה כזו. הרב עובדיה מנסה להוכיח בתשובה ביביע אומר לגבי אופניים בשבת (נדמה לי חלק י סימן נח) שהרב פעלים לא הכיר איזשהו ספר, אז הוא מתייחס לשנות ההדפסה של הספרים. הוא לא רק טוען מהנחה שלרוב יש ציטוטים שהוא מכיר, אז אם הוא לא ציטט הוא פספס משהו.

למדתי מעל 600 סימנים במשנה ברורה ועוד לא ראיתי שתמיד הוא מצטט כל מקור, להפך ראיתי שהוא משמיט פעמים רבות דעות שהוא חולק עליהם.

לגבי הניסוח התוקף בצורה האישית, תחשוב קצת על הניסוח ואם אתה צריך לזרוק קלישאות כגון "נאו רפורמי", כנראה שאין ממש בטענה...
הרב אליעזר מלמד דווקא נוטה להקל.געוואלד
אם הוא החמיר - כנראה שרוב הפוסקים החמירו יותר..
כדאי להסתכל בפניני הלכה ליקוטים ג' למשל.געוואלד
ככלל, ככל שהולכים אחורה יותר (בדורות), ההנחיות היו פחות לנשים, שהיו פחות נגישות לספרים. בדורות האחרונים ההנחיות לנשים הולכות ומתרבות כתוצאה מתיקון המצב הזה.
אכן יש קשר.
יש חילוק בין מקומות המכוסים - שראייתם אסורה אפילו בלי הנאה (ועל האישה מוטל לכסותם) לבין מקומות שאינם מכוסים, שאסור לראותם לשם הנאה אבל מותר לראותם סתם, ולכן אין בזה חיוב על האישה. כנ"ל לגבי שירה (נראה שאסור לה לשיר בפני גברים, אבל לפרסם שירים שלה ומי שירצה יקנה מותר, (אם כי לא ראוי להרבה פוסקים)), שיער, בושם, תכשיטים וכדומה.

(כל זה מתוך הזיכרון בלבד ולא להלכה...)

"כל הזמן מדברים רק אתכם" - טוב, זה בגלל שכל גבר אמור ללמוד את הסעיף הזה בגיל 13, ואת פתחת אותו רק עכשיו וגם את זה לא היית מחויבת לעשות..
הוא מביא שם את כל הדעות?אהבה בתענוגים
אין לי מושג..געוואלד
בד"כ הוא מביא את כל הדעות המקובלות בתוספת המלצות איך לנהוג.
הנה:
http://ph.yhb.org.il/
אין אף פוסק בשום תחום שמביא את כל הדעותארץ השוקולד

אני לומד די הרבה הלכה בישיבה כבר מספר שנים וכל פוסק ונושא שפתחתי ראיתי שהוא לא הביא הכל.

 

אפילו הרב עובדיה (אבל יכול להיות שזה נדיר).

 

קל וחומר, הרב מלמד (פעמים רבות), הרב אבינר (פעמים רבות), הרב חיים דוד הלוי (פעמים מספר), הרב געצל אלינסון (שהוזכר לעיל), משנה ברורה (פעמים רבות) ועוד.

 

יש לפוסקים זכות לבחור את הפסקים הנראים לדעתם, אבל צריך להכיר שחסרים דעות שלא הביא.

 

בהלכות צניעות, מוזמנת לעיין בדברי הרב רבינוביץ' (שו"ת שיח נחום ומאמרים) שדי מקל בנושאים הללו, הרב יהודה הרצל הנקין (שו"ת בני בינם), הרב דב ליאור (שו"ת דבר חברון).

אני לא יודעת באיזה רב לבחוראהבה בתענוגים
אני אשאל את הרב שכבר בחרתי בו, על מי הוא סומך...
תקראי כמה ותראי מה נראה לך נכוןארץ השוקולד
הן בתור דעה שנראית נרחבת ומקובלת בפוסקים והן בהגיון
מקומות המכוסים = מקומות שדרך לכסותארץ השוקולד


ואם אין דרך לכסות את הערווה?ויואל משה
כלומר יש גבול מסוים, איפה עובר הגבול לשיטתך?
ככל הנראה צריך לכסות הערווה, אבל אני לא בטוח כמה מעבר לכךארץ השוקולד

אמנם הריטב"א לא סבר שיש גבול.

 

הבן איש חי מתייחס למצב של הנקה ואומר שאם אישה לא מקפידה לכסות את עצמה כשהיא מניקה ברחוב, אז זה לא נחשב מקומות המכוסים אלא מקומות המגולים.

 

 

ותוספת קלה, אמרתי שיחפשו לכבד את עצמןארץ השוקולד
לדעתי אשה או נערה שומרת תורה ומצוות תחפש לבוש ההולם אותה
יש לך מקורות ברורים על זה?קבל וקיים

אני זוכר שראיתי בבן איש חי לגבי מינקת שנמצאת ב"בית הנשים", ועל זה הוא כתב שזה לא נחשב מקום מכוסה (לעניין נטילת ידיים).

לא נראה לי שהוא העלה על דעתו שאשה יהודיה תניק באמצע הרחוב.

 

לגבי הריטב"א, אם כוונתך ל"הכל לשם שמים" המפורסם, זה עדיין לא אומר שאין גבול. הוא דיבר שם על שאילת שלום, מכאן עד ללכת בעירום מלא צריך לעבור מרחק לא קטן...

למעלה, ציטטתי עוד כמה תשובותארץ השוקולד
דברי הרב משאש ביחס לכיסוי ראש לנשואות, האומר שהכל תלוי במנהג: :/Forum/Forum.aspx/t798123#8717465

דברי הרב רבינוביץ' ביחס לכיסוי הזרוע, התולה זאת במנהג: הרב רבינוביץ' בשו"ת שיח נחום - לקראת נישואין וזוגיות
נשמע לי לא מדוייקאהבה בתענוגים
ולא הבנתי מה הוא מתכוון לומר בזה שזה לא נחשב למקומות מכוסים, שלא צריך לכסות אותם ברחוב?
ברור לי שלא. ואני אומרת את זה אפילו בתור אישה.
אני אומר שמקומות המכוסים זה לא מה חובה לכסותארץ השוקולד
אלא מה נהוג לכסות

לגבי כבוד, הרגע אמרת שלא היית מוכנה להתלבש בצורה מסויימת אז ממילא לא תהיה בעיה.
באיזה הקשר אמרת את זה?אהבה בתענוגים
אמרת שהבן איש חי אמר "אם אישה לא מקפידה לכסות את עצמה ברחוב כשהיא מניקה"
באיזה קטע היא לא מכסה את עצמה (שתעבוד על הרגישות שלה), ומה זה משנה שהיא לא מקפידה על זה?
אם נניח אני לא אקפיד לכסות את הברך, זה אומר שזה הופך את זה למקום גלוי?
אבל זה לא אמור להיות גלוי.

נשמע מדבריך כאילו הוא מתיר את זה, וברור לי שזה לא מדוייק.
ציטוט ומקור מהבן איש חיארץ השוקולד
"אשה שמניקה את בנה, ומגחה דדיה, אסור לקרות ולברך כנגדה, אפילו היא אשתו וכל שכן באישה אחרת, ויש אומרים כיון דהאשה דרכה לגלות דדיה בזמן היניקה, הרי הדדים נחשבים אותו זמן כמו כפות הידים והפנים, ורק אם אינה מניקה שדרכה להצניע דדיה ומקפדת על זה, אז אסור לקרות כנגדה ויש לסמוך על סברא זו בשעת הדחק" (בן איש חי, שנה א, פרשת בא, סעיף י)

והאריך בסעפים לאחר מכן באותו כיוון, שמקומות המכוסים תלויים במנהג המקום, ביחס לגרביים וכיסוי ראש.

עיקר הדברים הוא לא באיסור או בהיתר לבוש מסוים, אלא מה רגילים ללבוש ומה לא.

לא באתי לומר שמותר לאישה כיום להניק ברחוב, אלא שהיו היתרים בזמנו של הבן איש חי. הטענה שצניעות בצורת הלבוש היא סובייקטיבית, תבוא להקל לעתים אבל לפעמים תחמיר...

לגבי מקורות נוספים, בעזרת ה' בהמשך אשלח מקורות.
איך שהוא אמר את זה, זה נשמע יותר טוב אהבה בתענוגים
את אמורה לדעת לבד כיצד את מכבדת את עצמךארץ השוקולד

לבוש בא כדי לכבד, נראה לי שיש לך שכל להבין כיצד את מכבדת את עצמך.

 

לא צריך לכתוב הלכה לטיפשים.

מה הקשר לכבד את עצמי? ככה מודדים הלכה?אהבה בתענוגים
אני מכבדת א? עצמי מצויין. ותאמין לי שההלכה לא הולכת לפי תחושות הבטן שלי.
כי לפי תחושת הבטן שלי, אין שום סיבה שלא אלך עם חצאית מעל הברך.

טיפשים? במי אתה מזלזל.
הלכות צניעות הם הלכות התנהגות כמו הלכות דרך ארץארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"ג בסיון תשע"ו 19:31

ממילא ניתן להשתמש בהיגיון.

 

דבריי על טיפשים כוונו כנגד אנשים שמחפשים הגדרה מדויקת לכל דבר: מה אורך הבגד שאמור להיות, כמה מילים מותר לומר בשיחה. ההלכה לא נהגה עד הדורות האחרונים להיות כל כך מכמתת במגוון מקומות, הן בצניעות ובדרך ארץ כפי שהובא כאן והן בשיעור של "כזית", "כביצה" וכד' שהמשנה אומרת "כפי הרואה" ופתאום אנחנו מתחילים לגרום בגרם ובמ"ל.

 

אם נבין שהלכות צניעות הם כמו הלכות דרך ארץ, דבר שנשמע לי כטענה הגיונית, אין סיבה שניתן כללים כה מדויקים. צריך רק לומר שההתנהלות אמורה להיות הגיונית, מכבדת ומכובדת. 

*ההלכות מופנות לגבר, כי בזמן השו"ע בעיקר הגבריםחסדי הים
קראו שו"ע.

*כל אשה שהיא ערווה, כולל בתולות שהן נידות (כי לא טבלו), צריך להתרחק ממנה, והכוונה זה בעיקר ריחוק מחשבתי, אם כי לפעמים זה מתבטא במעשה.

*מותר לשים תמונת פייסבוק או וואטסאפ, ומותר לשפר את ההופעה, פשוט גברים אסור להם להתבונן בזה.

*מותר לשים בושם, אלא אם כן זה בכמות ואיכות שבן יהיה חייב להריח.

*לפי הגרש"ז אויערבך היום מותר ללכת אחרי אשה, מכיוון שיש הרבה נשים בחוץ, וזה לא מביא להרהור, (וגם הרבה פעמים אם הגבר יעקוף אחת הוא יגיע לשניה, ואין לדבר סוף.)
גם בדין המקורי, הזוהר אומר שאסור רק 4 אמות מאחריה, שזה מרחק קצר.

*אינטרנט פרוץ בוודאי אי אפשר להשוות לפתח אשה זונה, ששם אפשר להיכשל במעשה ביאה ממש, ואי אפשר באינטרנט.

*מותר לשים טבעת, הבן לא חייב להסתכל.

*מותר לשים שירת נשים ביו-טיוב, פשוט הגבר לא צריך לשמוע. גם יש מתירים לגבר לשמוע באמצעי הקלטה, מכיוון שזה לא קול האשה ממש.

*מותר לייפות את השיער, הגבר לא צריך להסתכל, אלא אם כן זה ייפוי שמושך בצורה לא רגילה, ואז זה לא צנוע.
אבל אם את משפרת את ההופעהאהבה בתענוגים
אולי זה יותר מקשה עליכם שלא תתבוננו. איפה הגבול? אני באמת לא יודעת.

לגבי האינטרנט הפרוץ, לא כל כך נראה לי רחוק.

נראה לי שכל מי שפוסק פה הלכות ואומר מה מותר ומה אסור, שיביא מקורות... בכל אופן, ככה זה לא מרגיע אותי.
*אולי יכול להקשות קצת על גברים מסוימים, אבלחסדי הים
אין איסור לייפות, אם כן זה דבר מאוד בולט ומושך, ואז זה כבר לא צנוע.

*באינטרנט פרוץ, אפשר להיכשל במעשה ביאה?!תמיהנ?!

*כל מה שכתבתי זה מלימוד עמוק בחז"ל ראשונים ואחרונים.זה מבוסס על מקבץ מקורות.

*לא באתי להרגיע. פשוט באתי לכתוב את האמת על פי התורה הקדושה.

*אולי מפריע לך דברים שמסביב או מעבר ההלכה, ויש תגובות אחרות בשרשור שעונים לצורך זה.
אבאר קצת את הדברים להבנתיארץ השוקולד

בענייני צניעות יש שני פנים עיקריים:

 

1. מצד האישה: היא צריכה להתלבש והתנהל בצורה שתכבד אותה.

2. מצד הגבר: הוא צריך לשמור על עצמו, שלא יחפש כיצד לגרות את יצרו.

 

לגבי גוף הדברים האמורים:

לפי הסימן וסעיף שהבאת, אני מניח שמדובר בקיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) לא? (הסימנים הללו לא מתאימים לשולחן ערוך).

הדינים הללו הגיעו מהגמרא, אבל צריך לקחת בחשבון שנחלקו הפוסקים ביחס למספר דינים ממה שמופיע פה. דרך הפסיקה של הרב גאנצפריד היא מחמירה אז זה נתון שצריך לקחת בחשבון.

אבל נראה לי שהתשובה הכי פשוטה היא דברי הגרש"ז שהדינים הללו לא ממש שייכים כיום, כי צורת החיים שלנו אחרת. אף אחד לא מתרגש מנוכחות של אישה ברחוב, אז אין הגיון שצריך להימנע מלהיתקל עם נשים ברחוב. אנשים ונשים עובדים יחד, האם אסור שיהיה קשר חברתי ביניהם?

לא ממש שייכים היום?! מאיפה זה? שייכים יותר מתמיד.געוואלד
ההלכות של התנהגות, כלומר:ארץ השוקולד

שיחה, קריצה, הליכה מאחורי אישה וכד'.

 

היום אנחנו חיים במציאות הרבה יותר מעורבת, אז שיחה עם נשים פחות מגרה.

 

לגבי "פריצות הדור", במאה ה-16 המצב היה יותר קשה. תסתכלו (או אולי עדיף שלא) על תמונות של כריכה לספרי קודש, (שערי דורא (ספר על נושאי כשרות בעיקר שנכתב על ידי אחד מראשוני אשכנז בגרמניה) מלפני כמה מאות שנים שם יש על הכריכה ציור של שתי נשים ערומות, כריכות ישנות לשולחן ערוך אבן העזר (שם יש ציור של בן ובת ערומים ועוד על זה הדרך). לגבי עצם המצב במאה ה-16 למי שלא מספיקה תובנה הסטורית מהסתכלות בספרים ובתמונות, שמעתי מהרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל (ראש ישיבת הר עציון לשעבר) שסיפר שכך היה אז.

ובפסיקות ראשונים, לדוגמא תקנות רבני פאדובה היה שגברים לא ירקדו יחד עם נשים מעורבות מלבד בפורים, אבל בתולות מותר בכל זמן. 

אז כדאי שתיזהר יותר בלשונך, במחילה.געוואלד
יש כאן נפק"מ חמורות ואתה לא נמצא בביהמ"ד אלא ברשות הרבים.

פסיקת הלכה לפי כריכות לא הייתה מקובלת, למיטב זכרוני, מעולם. מלבד זאת שהדברים שהבאת לא מבוססים ולא מעידים על כלום.
לא באתי לפסוק על פי כריכותארץ השוקולד
אלא להוכיח מציאות שהייתה פעם.

צודק, צריך להיות זהיר יותר בלשוני.
מי אמר לך?קבל וקיים

הגרש"ז היקל בדין מסויים, איך אתה מרחיב את זה כל כך רחוק?!

הרי שיחה וקריצה הם דברים שמביאים ממש לקירוב דעת, שלא כמו הליכה מאחורי אשה, ש(במקרה הגרוע) מביאה לידי הרהור.

וגם בימינו הנסיון מראה שדברים אלו מביאים לתקלות לא מעטות (בלשון נקיה, ואין צריך לפרט).

אתה אמרת שזה קירוב דעתארץ השוקולד

ואני אומר שיש דברים שבחברות וזמנים מסוימים יוצרים יותר קירוב ויש כאלו שפחות, זה לא הדין הספציפי אלא ההתנהלות הכללית.

 

יש צורת שיחה הנחשבת מאוד מקרבת ויש כזו שפחות והיחס ההלכתי תהיה בהתאם.

אבל מה המקור שלך?קבל וקיים

הנקודה העיקרית שלי היא שאתה לא יכול לשחק בהלכה כראות עיניך. גם אם גדולי הפוסקים יכולים לחדש הלכות לפי המקום והזמן, זה לא אומר שכל תלמיד יכול לעשות אותו דבר.

אכן, יכולים להיות דברים מסויימים ש"משמעותם"ד.

אבל זה בתוך הגבול של מה שמפורש בהלכה.

 

לומר על משהו שכתוב, שהשתנתה המציאות בזמננו, צריך באמת גדולי הפוסקים, ובאופן ספיצי על מה בדיוק. כפי שציין "קבל וקיים" [דומני שהרב הרצוג זצ"ל מחלק בין סתם הליכה מעורבת ברחוב, שלא שמענו שהיו עושים אחרת, לבין הליכה מובהקת "מאחרי"].

 

לגבי "קשר חברתי" בין אנשים שעובדים במקום מעורב, בוודאי שצריך סיוג הגון, עם הדרך ארץ. אדרבה, ממה שאני שמעתי, היום המציאות, בפרט במקומות של מי שאינם שומרי תומ"צ, היא שגברים מגיעים די בקלות לבוטות של דיבור, שפעם בוודאי לא היו מעזים.

 

לגבי "תמונות שער" שנמצאו על איזה ספרים, הרי זה מיעוט שבמיעוט לגמרי. וכאשר מה שיש על כריכת השו"ע הוא ההיפל מהשו"ע.. אז הכי סביר שאולי הכורך בכלל הי איזה גוי? מי אומר שכרכו אצל יהודי? ויהודי שמייצג את ה"נורמה"  דאז? וכך גם לגבי תשובה פינתית מאיזה מקום.

 

ככלל, יש דרך המלך של ההתנהלות שהיתה מקובלת מעולם, נוסף על מה שגם כתוב מפורש בהלכה. 

ואכן, היו עוד זמנים/מקומות שהיו קלקולים מידי פעם בתחומים שונים. אבל אי אפשר לומר שכיום בגלל שהלב גס בדברים, אז כל כיוון ההלכה הוא לקולא. יש דברים שאכן כיום פחות נחשבים למעוררים משהו (וזה, כנ"ל, צריך הכרעה ברורה כשמדובר במה שנגד המפורש בהלכה), ויש לצערנו שאדרבה, ה"הרגל" עצמו, גורם להתנהלויות לא ראויות. וכבר כתב במס"י שלא תטעה לחשוב שאם לא הגיע לעצם העבירה, אין רע. כי גם הסייגים עצמם (כניבול פה ועוד שמוזכרים שם), יש בהם מטעמה.

קיצור שולחן ערוךאהבה בתענוגים
לא חושבת שזה שהם עובדים ביחד זה סותר את זה שאסור שיהיה קשר חברי בינהם.
אם אתה שואל אותי את זה מנסיון ולא מצד ההלכה, אז כן... קשר חברי בין גבר לאישה לא עושה טוב.
ואני לא בן אדם מחמיר.
התחושה שלי מהצבאארץ השוקולד

שקשר חברי בין בנים ללבנות עושה טוב לשני הצדדים ולא קשה לשמור על ההלכה בדיני ייחוד, נגיעה וכד'.

התחושה שלי היאאהבה בתענוגים
שזה לא עוזר לי לאהוב ולהתמקד באישי שיחיה. וזו לא רק תחושה. מעבר לזה שהתחושה שלך פחות משנה, כי בפועל המציאות מוכיחה שזה לא לגמרי עובד.
התחושה שלי שאתה נאו רפורמילעד חיה בלבבנו


יש לך מושג מה זה רפורמי? לפני שאתה מכנה "נאו רפורמי"?ארץ השוקולד
הרפורמים לא מאמינים בתורה מן השמייםארץ השוקולד
ופוסקים בשיטות אחרות.
אם אני מסתמך על הבן איש חי, הרב עובדיה, הרב רבינוביץ', הרב אלישיב, הציץ אליעזר והרב משאש אז אני רפורמי או נאו רפורמי?
מאיזה בחינה?
ראית את מה שציטטתי לעיל מדברי הרב עובדיה אודות שירת נשים?
אני אצטט את דברי הרב עובדיה ואז תאמר לי מי לא נחשב פוסק? - לקראת נישואין וזוגיות
הכרת את זה לפני כן או שכל דבר שרבותיך לא לימדו אותך נמצא כנראה מחוץ לתורת משה???
אהבה בתענוגים
אל תרדו לפסים אישיים. @לעד חיה בלבבנו

אני יכולה לומר שהרבה דברים שאתה אומר תמוהים בעיני, לא הכל. (יותר הדרך שבה אתה פוסק או משהו, לא יודעת להגדיר. אבל זו שיטה יחודית לדעתי ולא לכולם קל להכיל אותה...) אבל מוכנה לקבל את זה שאולי אני לא מכירה ואולי סתם אני לא חייבת להתחבר.
אבל אני חושבת שאתה דווקא ירא שמיים, ואני גם אפילו מעריצה בך את היכולת לאחוז בכ"כ הרבה דעות ולקבל את הגיוון ולכבד כל אחת מהן... באמת יפה.
אתה לא נאו רפורמי... (אולי אתה פשוט גושניק? נשמע שיש כאן כמה מכם . יש לי מה ללמוד מכם, גם אם אני לא מתחברת לשיטה באופן כללי...)
אחד ההבדלים ביני לכלל הביני"שים פהארץ השוקולד

היא שאני לומד בישיבה בעיקר הלכה והם לומדים בעיקר עיון.

 

ממילא קל לומר להם מה הדין והם לא יבדקו הרבה, הם גם לא יבינו כיצד אמורים ללמוד הלכה כמו שצריך משום שהם מקבלים את ההלכה שלהם מראשי ישיבות. (הרב עובדיה דיבר על עיוות הפסיקה כשראשי ישיבות פוסקים והוא דיבר על הרב בן ציון אבא שאול, שלפי היכרותי הוא ראש הישיבה הכי פוסק בדורות האחרונים).

 

פעם שמעתי מראש ישיבה אחד שהוא דן עם הרב סתיו אודות תקיעת שופר בפארקים, ראש הישיבה הנ"ל שלל את העניין, לעומת הרב סתיו שתמך. במהלך הדיון, הרב סתיו טען כלפיו שההבדל ביניהם הוא הזוית, ראש הישיבה חושב כראש ישיבה בעוד הוא (הרב סתיו) חושב מזוית של רב עיר.

 

יש פסיקה מאוד שונה, אם אנו מסתכלים על הכלל או על קבוצה אליטיסטית. כמו כן, יש את כל השיקולים שהבאתי לעיל ונדמה לי שיש בינינו הבדלים גדולים ברמות ובשאלות שהצגתי לעיל.

מה עושים במקום עבודה מעורב שומרים על יחוגפלוניאלמוני
לפי דבריך מקומות עבודהפלוניאלמוני
מעורבים כגון בתי ספר בתי חולים סופרים וכו צריכים להיות מופרדים לגמרי מהצוות ועד התלמידים וכנל אסיפות הורים הרי אין סוף לדבר אנחנו בתוך בני אדם צריכים לשמור על ההלכות גם במציאות כזאת כי אין מצב שתהיה הפרדה כזאת בכל תחומי החיים
זו הלכה על הגבר. "צריך האדם"גפן36
את יכולה לנסות לסייע ולהקל.
לא חייבת.

התורה היא תורת חיים. אין היגיון שהיא תדרוש שלא תצאי מהבית.
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלוםאהבה בתענוגים
האם נשים לא מגיעות להירורי עבירה? כאשרפלוניאלמוני
גברים מבושמים או מתלבשים טוב או מתאהבות בזמרים כן כי זה קורה בשאר העולם לא ראיתי אי איסור לנשים לשמוע גברים או איסור לגבר להתלבש טוב או להתבשם.
למה יש רבנים שאומרים לגברים להמנע כמה שיותר לחתל את בנותהן אם אדם מגיע למצב שהוא מהרהר (בהחתלה) הוא צריך טיפול דחוף כי כן גם נשים לא צריכות לחתל בנים מאותה הסיבה שלא יהרהרו אף אחד לא אמר מעולם שאישה צריכה להיזהר בזה .
או רבנים שמחנכים כמה שיותר להמנע מסטודנטים שלא לדבר עם המרצה (נקבה) בנושאים הקשור לחומר הנלמד גם עם היא צנועה עד כמה שאפשר לבקש מחילונית .
על זה חשבו אבל על שגם בנות יכולות להתאהב בראש האולפנה קרו מקרים ובנות יכולות להעיד .
לאף אחד לא מפריע שיש רב במוסד של בנות האם תהייה ראשת ישיבה אף אחד לא יעלה על דעתו שזה יקרה .
אם הפרדה אז עד הסוף נשים לא ישמעו זמרים גברים לא ישמעו זמרות גברים יחתלו בנים נשים יחתלו בנות הפרדה בהכל מהגן ועד הקרייה מקומות עבודה נפרדים לחלוטין זה לא הגיוני נכון איך אפשר להתקיים ככה יש משיכה בין שני המינים וזה טבעי כי לא העולם לא היה מתקיים אנשים צריכים לעבוד על עצמם יותר כי מה לעשות ההיהורים האלו תלויים באדם עצמו.
(העיקר אומרים נשים עדתן קלה גבר מסוגל לטוס עד קץ העולם בשביל התאוות שלו גברים עם חלש)
וואו וואי מה האנונימיות גורמת לאנשים לכתוב פה.. רציני מהחלושששש
שכתבת?
( אין לי מושג לגבי שאר השרשור , לא קראתי).
אולי תקראי ותראי שאני צודק כי היו מקרים כאלהפלוניאלמוני
אין שום בעיה הלכתית ב'התאהבות'. לכן אין לזה נגזרת הלכתית.געוואלד
ממש משם הדרך צקרה לנפילותפלוניאלמוני
אולי.געוואלד
הדרך קצרה לנפילות מכל מקום. אבל יש רמות שונות ומשונות, וחז"ל, בראייתם העמוקה, ידעו להבחין היכן יש להתערב ולגזור והיכן לא.
אנחנו הקטנים משתדלים ללכת בעקבותיהם, תוך אמון מלא ברבותינו וענוה גדולה מול דרכיהם.
אולי בסוף הוספתי כמה משפטיםפלוניאלמוני
בשולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ז כתב: “המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טפשים”. וראה שו”ת אגרות משה ח”ב סי’ קמד שאין להקל בזה אלא עד גיל 11 שנים, ויש שהחמירו בזה כבר מגיל 6.
בכל אופן, כתבו על זה בשלחן ערוך המקוצר סימן ר"א ס"ט,אסור לחבק או לנשק ולא להתקרב כלל, לשום אחת מן העריות, זה ברור, אבל החידוש, וכן הדין אפילו באחותו ודודתו. היה פה מארי סאלם מהאצרי זצ"ל, הוא סיפר לי שאחותו היתה רוצה לנשק אותו. הוא מדבר עוד בתימן. אמר לה, תשמעי, זה אסור. פתח לה רמב"ם, כתוב שזה אסור. והיא היתה אומרת לו, מה זאת אומרת? אבל אתה אחי. שנתיים אמרה לו, למה לא תתן לי לנשק אותך, אתה אח שלי, (מי יתנך כאח לי). אבל הוא היה אומר לה, זה אסור, ההלכה אומרת שאסור. שנתיים לקח עד שהתייאשה, והפסיקה לבלבל לו את הראש. אבל לצערנו אצל ההמון, מי שלא יודע הלכה, טועה בזה. כמובן שת"ח, גם במקומות אחרים, לא עשו את זה. אבל ההמון פרוץ בזה.
אשה, בת נשואה, שבאה לבקר את ההורים, וכדי לתת כבוד מנשקת את היד של האבא, יש דעות שמתירות את הדבר. אבא עם בת, או אמא עם בן, אפילו נשוי, יש דעות שמתירים. הרמב"ם אומר שגם זה אסור, אבל ברמב"ם זה כתוב רק בפירוש המשניות על מסכת סנהדרין, בחיבורו של הרמב"ם זה לא ברור. גם בשו"ע העתיק את לשון הרמב"ם. יש אחרונים שפירשו את הרמב"ם והשו"ע, שזה מותר. הם הסבירו שהדבר מותר לפי דיוק בלשונם.
לפי עניות דעתי, כיון שהם רק דייקו מלשונו של הרמב"ם, והדיוקים לא מוכרחים, ובפירוש המשניות מפורש שזה אסור, אם כן זה צריך להיות אסור. ולפי דברי הרמב"ם בפירוש המשניות, אפילו בגיל קטן אסור. כתבתי פה בהערה מ"ה, בשו"ת עולת יצחק העלתי לא להקל אלא עד אחת עשרה בבת, ובבן עד שתים עשרה. ויותר מזה, הרמב"ם בעצם לא מתיר בבת אלא עד גיל תשע.
לפעמים מרוב שמחמירים יותר מדי האדם מתעורר לזה יותר זה הנושא שיש בו הכי הרבה חומרות(זה גורם לאנשים לעשות דברים הזויים) בנוסף זה גורם לרגישות יתר (שאולי לראות ילדה קטנה במסיבת סיום זה יעורר אותו) שכל דבר גם הקטן ביותר גורם להרהר אני שואל את עצמי איך בן אדם מגיע להירהורים רק משירה או משמיעת קול של אישה .
אני כל כך כועס על זה כי אני איך אומרים לא חרדי כבר אך גם לא חילוני פוסח על שתי הסעיפים ונתקלתי במציאות כזאת אחותי עברה פגיעה עי קרוב משפחה והדבר הכי מעצבן לשמוע זה שזו מעידה חד פעמית של אותו אדם הוא אברך וזה יפגע בשמו וגם בה ומה זה יועיל אם נתלונן האם ישנה דרכו דבר אחד אני בטוח יזהרו ממנו והוא לא יפגע במשהו נוסף איך זה שהיא יוצאת ונכנסת מטיפולים נפשיים וכמעט נטלה נפשה לא נכנס בתור פרמטר די נמאס לי מכל זה ומכל הרבנים שלא רוצים שנתלונן במשטרה כי זה יגרום לחילול השם יש הרבה מקרים שלא דווחו גם מצד המשפחה שאומרים מה יגידו עלינו אולי אני חזק בקיום כל המצוות אבל הבסיס הוא בין אדם לחברו ואהבת לרעך כמוך ומעשים כאלו השווים לרצח ראוי להתייחס לזה בהתאם .(לפני שאנשים קופצים ואומרים יש גם תלונות שווא הרבנים חוקרים את המקרים לפרטי פרטים זהו אני את אשר על ליבי פרקתי )
לא אמרתי שזה קל בעיני.געוואלד
הכל בסדרגעוואלד
אתה יכול לסכם במשפט מה אתה בעצם אומר ?חלושששש
למי את פונה?ארץ השוקולד
פלומיאלמוניחלושששש
בגדולפלוניאלמוני
שהגדרים האלו שירת נשים וכו וכל העניין הזה של להראות טוב צריך גם לחול על הנשים מצד זה שלא יבואו לדברים כאלה .
כי הורמונים יש גם לנשים ויש תקופות אולי יותר מגברים.
גברים צריכים להימשך אליה פיסית, אישה צריכה מגוון של דברים כדי להמשך ואם אחד מהדברים האלו לא מסתדר, היא לא מסוגלת.
היות ואישה היא בכול מובן יותר דברים מאשר גבר ( יותר נפשית, אמוציונאלית,היא גם יותר… ),
תוך הבנה שאת באמת רוצה לדעתבעוז ותעצומות
ובלי חו זלזול באנשים שיש פה- פשוט תפני לרב שאת מאמינה בדרכו והולכת לפי פסיקתו. הוא יסביר לך במדוייק מה הדרישה ההלכתית שמוטלת עלייך כאשה שאכן לא רוצה להחטיא גברים.
והוא יעשה זאת בצורה הכי ברורה שיש כי הוא באמת יודע!

סתם לדוגמא, אני במדרשה ויצא לנו ללמוד ממש לעומק את המשפט "התרחק מן האשה מאוד מאוד". אם אני זוכרת נכון זה הדבר היחיד שיש על חברה מעורבת בשוע או משו כזה אבל רל תתפסי אותי על המילה. בחיאת מה לא יכולתם לפרט יותר מה זה אומר? אז כל רב פירט מתוך הראיה התורנית שלו ואז אנו בוחרים לפי מי ללכת. ובתוך הבית מדרש שלנו היו כמה רבנים שלא פרשו אותו דבר.
רב, מוערך בעינייך, הולכת לפי פסיקתו ונוטה להסכים עם דיעותיו. הוא יענה לך באמת ותקחי זאת כהלכות למעשה אותן תקיימי. זה גם יעשה לך סדר בראש וגם יחבר אותך לדמות רבנית וזכית לשמש תלמידי חכמים. נפלא!

הרבה הצלחה, ושוב שלא ישתמע חו שזה מתוך הקטנת דברים שנאמרו כאן או הקטנת האומרים.
תגובההתפצלשות
לא בדיוק חד-צדדי ולא בדיוק דו-צדדי.

ענייני צניעות "יושבים" על היצר, ומעדנים אותו; "חוסמים" בדיוק את מה שהוא רוצה, כדי שזה ייעשה בצורה הטובה והנכונה בין איש לאשתו, ולא בין כל איש לכל אישה.
אז זה "יושב" על אותם דברים. המשיכה שנוצרת, נוצרת מכך שלאיש ולאישה יש יצרים שמשלימים, יצרים על אותם דברים. אבל שונים.
בגדול, היצר של האיש הוא "לראות", ושל האישה "להיראות".
גבר שמשחרר את היצר ונותן לעצמו לתור אחר תאוותיו, איננו צנוע - לא כי הבנות מחפשות נהנות להיות מושכות עבורו, אלא כי הוא הלך אחר יצרו.
אישה שמשחררת את היצר ונותנת לעצמה להיות מושכת לכמה שיותר גברים, איננה צנועה - לא כי הבנים מחפשים אחר בת מושכת, אלא כי היא הולכת אחר יצרה.

ונפתלי הדג צודק מאוד.
יקרה !כוחות שמימיים
שאלתך יקרה ואת יקרה, בואי נגדיר את זה ככה, וזה נכון לכל דבר בחיים...==>>>>>>>>>

המדד- שמחה

צניעות זה דבר מבורך, כל העניין הוא לראות אם מה שאת עושה משמח אותך.

לכן יש לנו הלכה ומי שזוכה להדר בה אשריה לגמרי, רק שפה...אנסה לנסח את זה נכון, לא סתם ההלכות האלה ניתנו לנשים.
החכמה של הנשים זה גם לדעת להרגיש. יש דברים שעדיף כך ..אפילו שמותר כך, העיקר שתעשי זאת בשמחה!

אם את רואה שזה מצער אותך או מצמצם אותך סימן שאת לא במקום הזה!!!! ולא משנה כמה זה נכון, את לא שם!
וגם- יש המון המון חומר על צניעות את מוזמנת לעיין...ולהנות- בנחת ממקום *טוב* לא ממקום שאת לא טובה ולא מרגישה טוב עם עצמך...
כמובן כל התקדמות וצעד- ב ש מ ח ה

ועוד נקודונת- אנחנו עושות את ההשתדלות שלנו נטו. מי שרוצה להתבחבש שיבושם לו, העיקר שאנחנו מקיימות את רצון השם...נכון? רק מזה אנחנו צריכות להיות מאושרות

ניכר שאת ממש שואלת מבפנים, אז דעי לך שהרצון הזה מתוק, קחי אותו באהבה ובשמחה ותראי איך יוצא לך מזה מגדנות.

נ.ב. לגבי הטבעות- נראה לי שזה ממש ממש לא הנקודה,בואי נגיד שזה לא מה שמושך את העין. יש דברים יותר כלליים- צבעים ורוחב בביגוד...שמה תתמקדי.
ואדרבה- את צריכה לעבוד את השם בשמחה ותפנקי את עצמך עם תכשיטים כמובן בטעם ובעדינות

אשרייך, ובשמחה

תלוי לפי מי את הולכת...חלושששש
פעם מצאת פרוספקט בכותל שכותרתו "בתי, אל תצאי"....אז, כן. יש גם גישה כזאת, שכמה שפחות לצאת מהבית יותר טוב.
אני מפחדת שיש בי סוג של נטיה לחשוב שהם צודקיםאהבה בתענוגים
ולמה אני מפחדת? כי אם הם צודקים, בא לי להתאבד, אז אולי הם פחות צודקים.
בפשטות, מה שכתוב שם זה לגברים,ד.

[למשל, הרי כתוב על בשמים, כל שכן כשהיא אוחזתן וכו' - אז את רואה במפורש שלא כתוב לה שלא תאחז, אלא לאיש שלא יריח במכוון]

 

מסתבר שלגבי אשה זה אומר לא לעשות דברים "פרובוקטיביים" בכיוון שגורם להחטיא במה שכתוב צריך להיזהר.

 

אבל לא שהיא צריכה "להישאר בבית".. או לא "לייפות את השיער" או לא לענוד טבעות, כדרך בנות ישראל מעולם.

 

יש הבדל בין מוחצנות מופרזת, לבין הופעה נאה. הרי אנו רואים לאידך שיש בהלכה כמה דברים כדי למנוע מבחורה בגיל של לקראת נישואין מלהיראות לא טוב, כולל לא למנוע איפור מקובל, שלא תפספס שידוך טוב..

 

ולענ"ד, באמת עדיף לא לשים תמונה בפייס', "לעיני כל ישראל". לגבי שירת נשים ביוטיוב, זו שאלה טובה. יש צד שמי שרוצה יכול פשוט להימנע מלשמוע, ורק בנות תשמענה. מצד שני, הרי יכולים - וסביר שבת עם צניעות אינה מעוניינת שכולם ישמעו אותה. אולי יש מקום לחלק אם גם רואים אותה או לא. הקיצור, שאלת חכם..

תשובה מצויינת!קבל וקיים


(מה הכוונה ב"אוחזתן"?)אהבה בתענוגים
ותודה על התשובה...

סתם שאלה, מותר לשיר ליד גויים לפי הכלל הזה?
א. "אוחזתן", להבנתי,ד.

זה פשוט הדרך שאז היו שמים בשמים. "צלוחית של פולייטון", תולים או אוחזים אותם.

 

ב. לגבי ליד גויים, שאלה מעניינת. לא יודע. אבל ממש לא הייתי מציע. תמיד צריך לזכור שהתורה לא באה לעקר גם את התחושות המוסריות הטבעיות. וכי בת עם צניעות נורמלית טבעית, מעוניינת שאיזה גוי "יימשך" אליה בגלל קולה הנאה?...

קצת הגזמתshindov

ההלכה לא ידעה שאת תלמדי חברותא. המציאות השתנתה ההתנהגות האנושית ודיני צניעות לא השתנו. ההתייחסות שלך קצת צינית. חז"לנו לא העלו בדעתם שאישה תהיה רופאה או מורה. לא היו דברים כאלה. אבל יצר הרע תמיד היה, ולא צריך לתפוס הכל באופן ציני. 

חזל לא העלו בדעתם כי הם אסרו ללמד בנותפלוניאלמוני
כי אם לא כל העניין הזה של מעמד האישה היה מתחיל הרבה לפני שהוא התחיל (שהקו המנחה "והוא ימשול בך" או "לא תרבה שיחה עם האישה, שכל שיחתה של האישה אינה אלא דברי ניאופים")
מעניין לדעת מה יקרה בזמן המשיח האם המצב יחזור לקדמותו או ישאר כך.
דווקא ההתייחסות שלךאהבה בתענוגים
נשמעת לי מזלזלת בחז"ל.
נראה לך שהם לא העלו בדעתם שמתישהו אנחנו נלמד?

(וההתייחסות שלי לא צינית, אז זה תלוי בעיני המתבונן)
יש בנות שלמדו בתקופת חז"לארץ השוקולד
אבל זו לא הייתה הנורמה.

אין כאן זלזול בחז"ל, אלא הנחה שחז"ל חשבו שהמציאות שקיימת מולם לא תשתנה.

לגבי לימוד תורה לנשים, חז"ל לא אסרו, רבי אליעזר סבר שזה בזבוז זמן...
יש בזה צד של בזבוז זמןאהבה בתענוגים
אבל יש גם צד שזה לגמרי לא.
(מותר לי לחלוק עליו?)
טענת רבי אליעזר בגמרא איננה איסור אלא בזבוז זמןארץ השוקולד

"ר"א אומר כל המלמד בתו תורה (כאילו) לומדה תפלות ר' יהושע אומר רוצה אשה בקב ותפלות מט' קבין ופרישות הוא היה אומר חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין הרי אלו מבלי עולם:" (משנה בסוטה, דף כ עמוד א)

 

ממה שאני מכיר, תיפלות זה  דבר חסר טעם, אבל לא אסור.

 

"תיפלות ס"ד אלא אימא כאילו למדה תיפלות א"ר אבהו מ"ט דר"א דכתיב (משלי ח, יב) אני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית ורבנן האי אני חכמה מאי עבדי ליה מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא דא"ר יוסי בר' חנינא אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן שנאמר אני חכמה שכנתי ערמה א"ר יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר (איוב כח, יב) והחכמה מאין תמצא:

רבי יהושע אומר רוצה אשה וכו':

מאי קאמר הכי קאמר רוצה אשה בקב ותיפלות עמו מתשעת קבין ופרישות:" (דברי הגמרא על המשנה בסוטה דף כא עמוד ב)

 

רש"י מפרש:

לימדה תיפלות ס"ד - וכי תורה תיפלות קרא לה:

כאילו - שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה דבריה בהצנע:

חכמה - תורה:

שמעמיד עצמו ערום עליה - שפירש מכל עסקים ונעשה עליה עני וחסר כל [ל"א שמשים עצמו ערום עליה גרסי'] שמערים שיתקיים תורתו לקבוץ על יד וללמוד מכל אדם:

מאין תמצא - מן העשוי כאין:

רוצה אשה בקב ותיפלות - חפיצה ליזון במזונות מועטין ויהא תיפלותה מצוי לה בתשמיש מט' קבין ופרישות לפרוש מן התיפלות לפיכך אין טוב שתלמוד תורה:

 

אבל לעניין לימוד תורה לנשים, אם תרצי להיכנס לזה. אשמח להסביר באישי כדי לא לנצל"ש;)

לא זלזלתיפלוניאלמוני
קשה להגיד שהם ידעו שהמצב יהיה כמו היום זה כמו להגיד שהם ידעו שיהיו מטוסים וחשמל וכו אבל הרבה מן הדברים מושפעים מאותה התוקפה שבה חיו (היחס לנשים באותה תקופה שאין מלכות שוב חוץ מבודדות או שעלו לשלטון בכח בכל בתי המלוכה היורשים היו בנים )
לדוגמא תראי איך היום מייחסים ללימוד גמרא והלכה יש טוענות בבית דין מה שלי נראה שפעם לא היה אולי בודדות בכל דור ברוריא דבורה חולדה וכו
יש כאן רק חובות של הגבר.אורח כלשהו

אפילו לא כתוב פה שאסור להיות פרוצה.
אולי יש לכן 'לפני עיור' כשמדובר בעיור.

כן, הרחבת אחריות ראויה. ושאלה לא קלה. בכלל.
אבל אני חושב שה'נורמלי' נכנס פה מאוד אחרי היראת שמים.לא נורמטיבי, אלא שפוי,פופורציונלי, הגיוני, בריא, מאוזן. 

יש ספר יסודי בנושא הזהקבל וקיים

"את צנועים חכמה" של ראש ישיבת קרני שומרון. (לפחות 4 כרכים.) הוא מפרט הכל מהמקורות ועד התכלס.

 

אולי תקראי לפחות את המסקנות של כל פרק, יעשה לך סדר.

 

וכל הכבוד לך על השאלה!!!

יש גם לבנות?אהבה בתענוגים
ההלכות הללו תקפות גם לבנות. מה השאלה בכללאלעד

התורה לא ניתנה רק לזכרים,

וכל מצוות לא תעשה שוות בין בנים לבנות

ברור שיש מצוות כיפיות ויש פחותדתי רציני

לדוגמה להדליק חנוכיה או לנענע לולב עם אתרוג יותר נחמד מלקום כל בוקר למניין, לעשות ברית לבן שלך או להתלבש בצניעות, כי יש יצר מפתה (יצר שמופיע גם בסגנונות של קולות וחומרות למיניהן ועוד פרשנויות שונות ומשונות לתורה).

 

רוב ספרי ההלכה אמנם נכתבו בלשון זכר, אך זה כי רוב הלומדים מאז ועד היום - זכרים, וכן כי המערכת המשפחתית היא כזו שהאבא הוא ראש המשפחה והוא אחראי על לימוד וקיום המצוות. (לדוגמה, אם יש מנהג סותר לבעל ואישה, נוהגים את מנהג הבעל).

 

אולי צריך לשים מחיצה בין שתי שאלות דומות אבל שונות, ולכן קצת מבלבלות:

 

1. שאלה בהלכה: מה מותר ומה אסור. (ונראה לי שכל מה שכתבת בסוגריים עם סימני שאלה, זו ההבנה הפשוטה והאמיתית. אלא שקשה לנו, א. כי לא הרגילו אותנו לזה. ב. כי לא הסבירו לנו את המניעים, המשמעות והמטרות של זה. ג. כי הרגילו אותנו את ההפך - למשל: אנחנו רואים סרטים מגיל אפס, בלי לקחת בחשבון שעולם הערכים עליו חיים הבמאי והמפיק וכו' הוא עולם ערכים נוצרי. וזה מתבטא ביחס למוות, ביחס להורים, ביחס לגניבה, ביחס לאלימות, ביחס לכל שאלה ערכית מוסרית שכל סרט בנוי על לפחות קונפליקט אחד כזה, ובודאי שביחס לקשר בין בני זוג ובין גברים לנשים בכלל. והסרטים זו רק דוגמה אחת.

 

2. שאלה באמונה: "למה צריך לקיים מצוות?" "למה בכלל יש מצוות?" "מה המשמעות הרוחנית של ההלכה?" אלו הן שאלות מאוד כלליות ועמוקות, אך התשובה עליהן היא לא בצורת הצגת ההלכה כקולות וחומרות, אלא בצורת ספרי אמונה ומוסר שמסבירים את החשיבות והערך הכללי של דבקות במצוות ה', ובחלק מהספרים גם את הערך הפרטי של כל מצוה ומצוה ומשמעותה. מנסיון, יותר קל לקיים מצוות כשאני מבין מה תכליתן ומה ערכן.

 

 

 

היא לא שאלה האם זה כיף, אלא האם זה הדיןארץ השוקולד
מסתדר לך עם בנות ישראל שהיו חולות בכרמים?איש השקים
אולי אנחנו מפספסים משהו
יתכן שהן היו טהורות, וזה לצורך נישואין.לעד חיה בלבבנו


שכחת להוסיף מסקנה שאסור לכבס ולתלות כביסה צבעונית נקודה

 

בס"ד

 

וברצינות-

כמו שכתבו לך עצם הרצון להתחשב הוא רצון טוב,

אבל לענ"ד עליינו כנשים להקפיד על ההלכות שניתנו לנו,

איך להתלבש איך להתנהג וכ',

(כל אחת על פי הפוסק שלה- "עשה לך רב")

והצד השני ישתדל במצוות שלו...

מי שבאמת באמת רוצה להיות צנוע/ה יודע/ת איך לנהוג ומה לא לעשוקישקוש


אכן הבלבול גדול, וראוי לעסוק בו יותר ויותר בעומק.יבנה המקדש

בס"ד

לא נכון. אף אחד/אחת לא באמת יודעת מה נכון לעשות. הבלבול גדול, התרבות הכללית מציבה אתגרים בלתי אפשריים, מגוון הדעות ההלכתיות, שמנסות למצוא פתרונות לכל סיבוכי המציאות, ממש גדול ומבלבל. צריך להמשיך לדון, להתפלל ולבקש מה' שינחה אותנו בדרך הנכונה.

אחד הדברים, שנשים לא יודעות הוא, כמה באמת הדרכות הצניעות של חכמים קולעות ממש לצרכים של הגברים. אם נשים היו יודעות, הן היו מחמירות מעצמן על עצמן, בלי לחפש את דיוקי הפסיקות.

אז כן לצאת לרחוב או לא? שאלה טובה, שאין לאף אחד תשובה עליה. כמו שכתבתי לעיל, צריך להמשיך לעורר את הנושא ולהרבות בתפילה.

והעיקר, כמו שרבי נחמן מלמד, הוא להמשיך לרצות ולכסוף ולהתגעגע למציאות של קדושה אמיתית. ישר כח על השאלה! אשריכן שאתן לומדות!

להירגע...ולקרוא ספר בשם כותנות עור או אור .בהצלחהרק אמונה


בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות אור;)ארץ השוקולד
חח השאלה מה השם של הספר..כנראה כמו שאמרת.בעלי ממליץ עליורק אמונה

והוא ישן...

ספר על צניעות נורמלי 

יותר השקפה.

...בחור כארזים
קודם כל, אולי היית צינית, אבל לפי הרמב"ם באמת מספיק שהאישה תצא מהבית רק פעם בחודש. לא צריך יותר.
כמובן שלכל זמן ומקום יש נורמות משלו, ולפעמים זה משנה גם מבחינה הלכתית. (לפעמים אחד מהפרמטרים זה מה אנשים חושבים או איך הם מגיבים למצב מסויים, ואז הנורמה משפיעה על הדין. שייך מאוד בהלכות צניעות...)

שימי לב שההלכות שהבאת התייחסו לגברים. בסופו של יום, הן הנחו שלא לפלרטט עם נשים, לבהות בהן, להסניף מהבושם שלהן או לבהות בבגדים שלהן. כשהמעשים האלו יעשו בצורה בוטה הם יכולים אפילו להחשב הטרדה מינית, אבל גם אם לא - הם ממש לא ראויים, ועלול לצאת מהם קלקול גדול.
כמובן שיש גם הלכות שמופנות לנשים, כמו איך ראוי להתלבש ולהתנהג... קוראים לזה צניעות, וזה לא קשור דווקא לעובדה שיש גברים בעולם.
אבל ההלכה לא מפלה בין גברים לנשים, אלא היא מדברת לכל אחד מאתנו בהתאם לאישיות שלו. גברים יצריים יותר, ובנות נוטות לחשוף את עצמן יותר. אלו נטיות טבעיות משלימות, האישה מנסה למשוך את הגבר, והוא נמשך... בעיניינים אחרים זה עובד הפוך. למשל, גבר ינסה להפגין כוח וכד' כדי למשוך את האישה.
לא מאמינה? אם תסתכלי מסביבך תראי שהרוב המכריע של גברים לובשים מכנסיים ארוכות, וגם ה"קצר" שלנו הוא מקסימום מעל הברך. אמנם בארץ לא הולכים עם חולצות בעלות שרוול ארוך לעיתים קרובות, אבל לרוב עדיין הולכים בחולצה עם שרוולים (ולא גופיה), ובטח שבלי מחשוף של החזה או הבטן.
למרבה הצער, אצל בנות (לא דתיות) הנורמות הפוכות לגמרי...
שולחן ערוך הוא צד חשובמוטי113

אבל הוא חלק ממערכה עיונית גדולה שקשורה בסוגיות רבות העוסקות בצניעות, הן בדינים שחלים על האיש והן על האשה ולכן כדי להבין באמת למה התכוון השו"ע ומה ההלכה לדינא היום צריך לעיין מהמקור בגמרא ולהבין את הגדרים שאותם מציב הרמב"ם שהשו"ע במקרה הזה כמו ברבים אחרים העתיק חלק ממנו (כמו שהרמב"ם העתיק את לשון הגמרא)

 

לגבי השאלות עצמם - לא, זה לא אומר שאל תצאו מהבית, זה לא אומר שאינטרנט פרוץ זה בסדר, זה לא אומר שאסור לכן לענוד טבעות (אני לא מבין מה השאלה הרי נותנים טבעת נישואין לא בשביל שתשימו במגירה בחדר)

 

ההלכה הספציפית שהבאת כאן עוסקת בדינים החלים על האיש הנגזרים מדין "לא תקרב", מדין "הרהור" ומגדרים נוספים, והדינים לגבי האישה לא מופיעים כאן באופן ישיר. 

 

ובדרכי לימוד, וכאן קצת חוזר למה שציינתי בהתחלה - בלי לראות את הסוגיה מהגמרא ולעבור את העיון על הסדר אלא רק להביא את לשון השו"ע ולהקשות קושיות באופן מנותק מהמהלך זה פשוט טעות. 

אמנם קצת ישן, אבל ראיתי הערב שלא הובנתי אז הבהרהארץ השוקולדאחרונה
לדעתי, הדרך העולה הלכתית כנכונה היא שנשים וגברים מתבקשים להתלבש ולנהוג בצורה שתכבד את עצמם. ביחס ללבוש הנצרך, ראוי שיתלבשו בהתאם לנורמה ברחוב אצלם (האם מדובר ברחוב שומר תורה ומצוות, או לא, לא בטוח). ההנחה שלי היא, שהן בנים והן בנות רוצים להתלבש בצורה מכובדת ומכבדת וידעו לבד מה מכבד ומה לא.
הוכחתי את דרכי, מדברי הרב משאש אודות כיסוי ראש, הרב רבינוביץ' ביחס לכיסוי הזרוע והבן איש חי המביא דיון ביחס לאישה מניקה. כמו כן, נוסח הגמרא מזכירה מקומות המכוסים, כמקומות אשר דרכם לכסות וכן עולה מהריטב"א למשל.
לגבי הסתכלות, לגבר אסור להסתכל על מנת ליהנות מיופיה (ביחס להרהור וכד') בכל חלק מגופה של אישה, בין אם הוא אמור להיות מכוסה או לא.

ביחס להתנהלות בין בנים לבנות, צורת הדיבור והחברה אמורה להיות כדרך ארץ ודרך ההמון, כפי שנאמר בשו"ת מנחת יצחק.

אודות שירת נשים, הבאתי שיש פוסקים שהתירו לגמרי (רב יהודאי גאון, באר שבע) ונחלקו האם השולחן ערוך התיר (כך הבינו הרב גאגין ןהרב עובדיה) או לא (כך סבר הרב אליעזר מלמד). לגבי שירת נשים באמצעות מכשירי חשמל, הרב עובדיה הביא שהרב אלישיב והציץ אליעזר התירו לגמרי.

ביחס להבדלים בצורת פסיקה, סקרתי התייחסויות שונות להלכה, מציאות ודברים בין לבין. בעצם, המחלוקות לרוב נובעות מההסתכלות השונה בתחום.

שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל
דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאראחרונה

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניהאחרונה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfbאחרונה

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfbאחרונה

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.