כי אני מבין את הרתיעה כהגדרתך של אנשים כאן בעקבות אותם חבר'ה אבל לדעתי לא מספיק מכירים אותם באופן אישי.
ואם היו מכירים ברמה האישית אחד או שניים כאלה, הם היו נרתעים פחות וממילא השיח היה שונה.
היום מרכלים במודע, ביודעין ובמתכווין. פשוט מעלימים עין.
ומי שמעיר על "לשון הרע" בשיחה עם החבר'ה, הוא יוצא ה"משבית שמחות". כלומר, "מה אתה עכשיו נופל עלינו כבד. מדברים, נהנים, זורמים פתאום אתה בא 'לשון הרע'. עזוב אותך יאללה"
ככה זה המווווון פעמים אצל המווווווון אנשים. מניסיון. אני תמיד יוצא ה"מבאס שיחות" כשאני מעיר על לשון הרע.
פיזית או נפשית.
או גם וגם
מבלי להמעיט בחומרת עבירת חילול שבת או לשון הרע.
בשוהר התחתונה זה לא נוגע לעצמיות המשך העם היהודי וכן החזרה בתשובה מהעבירות הללו הרה יותר קלה מאשר הלחץ החברתי של עבירות יותר חמורות..
ממש לא מענין אותי מה הם מעשיהם.
ברגע שהם מנסים להחצין את זה כמה שיותר (מצעד אג'נדה וכו)והם דואגים לציין את זה בצורה זו או אחרת כל זמן שהם באזורי, זה לא יהיה נעים ברמה זו או אחרת עד רמה של גועל (תלוי במעשה).
ונכון חילול שבת זה לא כמו אכילת מקקים ונחשים.
למרות שנגד שניהם אני נגד באותה רמה, התגובה שלי תהיה שונה.
ובכלל עצם הדיון והעלאת הנושא זה קידום אג'נדה..
וכפי שנכתב כאן מכיר פה ושם. אחת מהן אפילו ניקית בעברה - צעירים מעל עשרים יש כאן ניקים שמסתובבים כאן, מי שיודע יודע אבל הם לא טורחים לנפנף בזה והיחס המכבד בהתאם..
נ.כשהם לוקחים רבנים/תורה בשביל לקדם את עצמם (וזה מה שקורה עכשיו)זה דוחה יותר.
אני לא חושב שמישהו בעשור האחרון חשב לצאת למסע צלב נגד אדם בשל היותו בעל נטיה מינית שונה מהמקובל.
העניין פה עמוק הרבה יותר.
מצטט מילה במילה כי הוא דייק:
שעה אחת ·
להוציא את המדינה מחדרי המיטות.
רב, שגם אני לא הכרתי, אמר שההומואים הם סוטים.
אז אמר.
אבל כל המדינה כמרקחה.
מדוע?
יהיו מי שיטענו שעוצמת התגובה מעידה עד כמה נחשבת בעיני הנעלב, דעת העולב. לי – למשל – ממש לא מזיז שאיש רוח כזה או אחר יכנה אותי 'חשוך' מבוקר ועד ערב.
במפלגת 'זהות' יש גם חברים הומוסקסואלים, חלקם מוצהרים. אחד מהם (אדם רוסו, שמדבר בסרטון המצורף) היה קורבנו הראשון של הפסיכופט שליסל - כבר לפני עשר שנים.
בלי שום קשר לנטייתם המינית, ימצאו מן הסתם חלקם את מקומם ברשימת 'זהות' לכנסת ויקדמו את חירות האדם בישראל בלי להפוך את נטייתם המינית לאג'נדה פוליטית (שכל עניינה פירוק כל מבני החברה המסורתית והחברה בכלל).
רוסו – אגב - מתנגד נמרצות למצעדי גאווה (" חבורה קיצונית ומוזרה מקפצת מעיר לעיר ותופסת 'טרמפ' על נפשות תמימות - כפי שאני הייתי - ומקדמת על גב ההומואים אג'נדה שאין לה דבר וחצי דבר עם חירות האדם...").
רוסו ממש לא לבד. הוא מוצא את העלבון ההומוסקסואלי מגוחך וטוען ש - "זכותו של כל אדם להעליב אותי"...
אבל לא בכך אני רוצה לעסוק. הטיעון המקובל והמוצדק, לעוצמת האש נוכח דברי הרב, הוא, שהמעליב, אינו סתם אדם פרטי אלא רב המלמד במכינה קדם צבאית, ולכן בצורה זו או אחרת, מחובר למוסדות המדינה, משולב במערכותיה, מחנך במסגרתם ומקבל ממנה את משכורתו.
וכשכל הצדדים מחפשים את חסות המדינה ומנסים למשוך אותה לצידם – ברור שדבריו של הרב מחייבים תגובה חריפה, ותגובה חריפה שכנגד, וגיוס תקשורתי, וגיוס שכנגד וכו וכו ...
כלומר ברגע שהמדינה וסמכותה להפעיל כח נגד אזרחיה, מעורבת בויכוח, כל הבעת דעה מסכנת מאוד את הצד השני שמגייס מיד את כל תותחיו בכדי לשוב ולהעמיד את המדינה לצידו.
ובמילים פשוטות, שני הצדדים רוצים להניח את ידם על האקדח הטעון ששמו 'מדינה', ולאנוס את דעתם באמצעותו על הצד השני.
תוציא את האקדח מהמשחק – וכל הויכוח יראה אחרת לגמרי,
כמו ליל הסדר בבית חב"ד בטימבוקטו...
מדינה לא צריכה לחתן ולגרש, לא צריכה להיכנס לאיש לחדר המיטות, לא לאסור מצעדי גאווה ולא להתיר (שהקהילה המקומית תחליט). היא גם לא צריכה לנהל את הכלכלה (שוק חופשי באמת) או את הדיור (תחזירו לעם את אדמתו, בטלו את המנהל ותראו כיצד מחירי הדיור צונחים) או את החינוך (שיטת השוברים) וכו וכו.
מדינה צריכה לתת ביטחון, משפט, לפתח תשתיות לאומיות (במקום שהשוק הפרטי אינו מסוגל) ולנהל מדיניות וקשרי חוץ.
זהו.
יש שם סרטון ארוך שמסביר את כל העניין:
לשניהם התייחסו כמו זבל.
שניהם התייחסו אל זה בצורה שונה, בינתים מי שמחה על היחס אילו, הנציח את נחיתותו (גם בצורה ממשלתית עם תקציבים וכו שמנציחים את נחיתותו)ומי שלא שם על היחס והתייחס בצורה הכי נורמלית לסביבה (או לפחות השתדל בזה) עבד יותר קשה אבל מתייחסים אילו כאיש מן השורה בלי קשר למעשיו(כולל אכילת ומכירת דבר אחר...).
אותם אלו שעושים מעשים שמוגדרים בתורה כמעשים נחותים כבהמה או פחות ממנה, ברגע שהם 'מוחים' על היחס אליהם הם מנציחים וגורמים שהוא יקבע יותר ויותר, לא אנחנו האשמים..
נ.ב.אותו הדבר על מקומות שר"ל מחללים שבת זה כמעט ולא מענין אף אחד עד שהם מפרסמים בפרנציפ על הפתיחה..
הגיעו לפני כמה עשרות שנים מארצות נחשלות לארץ שניסתה להיות מערבית ומתקדמת וזלזלה בהם.
יש כאלה ששברו את תקרת הזכוכית (תשובה, כוזהינוף למשל) ויש כאלה שנשארו בוכים ומסכנים.
הקטע המצחיק זה שהיום הרבה מה"מקופחים" נלחמים באלו שהעיזו להצליח והופכים אותם לסמל הרשעות, כמו מאבק הגזומבים (גז-זומבים).
אל תחצין אותו - אף אחד לא ישגע אותך 
נ.ב.אתה יכול לציין את מפלגת ש"ס בפירוש..
אנחנו מאד אוהבים אותו/ה. לא מסתירים את האהבה עם הביקורת על הדרך שבחר/ה.
בעבר היא/וא הגיע/ה אלינו שבתות. לאחר שבחר/ה לעבור שינוי. שאלנו במשפחה שאלת רב והוא אמר שלא לארח לשבתות אבל לשמור על קשר מסויים.
עכשיו זה מצב ביניים עצוב. זומשפחה מורחבת אז לא מתראים הרבה. אבל כשמתראים בשום פנים ואופן לא מתעלמים. מכבדים ומתעניינים. וכואב לנו שלא טוב לה/ו.
אלו לא אנשים עם רוע. הם מתמודדים עם קשיים שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לחשוב עליהם. הכי קל לברוח. אבל זו לא הדרך בעיניי, הם עדיין חלק מעמ"י. גם שם לציבור הדתי יש שליחות.
אתה בודק את כמות עבריינות המין. מפריד מתוכם עבריינות מין של בין גברים לגברים ובודק את האחוז שלהם בחתך האוכלוסיה.
תמיד אפשר לומר שהסיבה לאירועים האלה היא התייחסות החברה אל החברה הלהטב"ית, מה שמביא למסקנות די הפוכות מאלו שהגעת אליהן.
(אני לא נוקטת צד בדיון כי אני לא מרגישה שאני מכירה מספיק בשביל לקבוע עמדה. בכל מקרה מה שחשוב לזכור זה שאין לנו שום כלים או יכולת לשפוט אותם ואין לנו באמת מושג מה אנחנו היינו עושים במקומם.)
לא טענתי כך.
וקשה למדוד איזה חלק בדיוק יחס החברה מהווה גורם להרגשת הרעה. (איזה משפט מסובך 
)
מסכימה לגבי הטענה השנייה.
ולגבי הטענה השלישית - ההבדל בין לא לשפוט לבין לקבל הוא באמת דק. אבל קיים.
להטבים דתיים מתאבדים\מנסים להתאבד באחוזים גבוהים יותר מלהטב"ים לא דתיים (מתיחס לכל הדתות הסותרות נטיה הפוכה, לא רק יהדות)
להטב"ים שלא מסתירים את נטיתם מתאבדים הרבה פחות פחות מכאלו שכן מסתירים.
להט"בים שחיים בסביבה תומכת ומקבלת מתאבדים פחות מכאלו שלא.
די ברור ממחקרים שנעשו שאחוז ההתאבדויות הגבוה הוא בעיקר בגלל היחס הסביבתי, והקונפלקט הפנימי שיש ללהט"ב דתי.
מה עושים עם המידע הזה?
בעיקר חושבים פעמיים לפני שפותחים את הפה.
(יש מנעד מאד גדול בין לתת לגיטימציה ליחסים חד מיניים להומופביה והוקעת כל הלהט"ב באשר הם. זה אני נגד הקצה האחד לא מחייב אותי אוטומטית להיות בקצה השני)
ומכירה אישית כמה וכמה להטב"ים.
חלק מהם אנשים מדהימים שאני מאד מעריכה ואוהבת.
(חלק סתם לא מכירה מספיק)
מכירה גם כמה אנשים שמרמים בעסקים (שגם על זה נאמר "תועבה"- איפה ואיפה..)
ודווקא איתם הרבה יותר קשה לי כי לרוב אנשים פחות נחמדים בכללותם.
יש מהלך שלם של מתי כן יהרג בג' העבירות האלו ומתי לא.
אחד מהקושיות שם זה על אסתר המלכה. איך אסתר המלכה לא התחייבה במיתה שהרי עברה לכאורה על גילןי עריות עם אחשוורוש. עונה הגמרא שם שאסתר הייתה "קרקע עולם". כלומר, שהיא לא עשתה מעשה, אלא הייתה קרקע עולם, פאסיבית ולא נהנתה.
צא ולמד מסכת פסחים בבקשה. ואם אפשר בעיון.
מכבדים את הבן אדם ומשתדלים לא להתייחס למעשיו שעליהם עדיף לשתוק.
האמירה הזו עצמה היא חלק מהפרובוקציה שמנסים לייצר אלו שרוצים לטשטש כל מושג של נורמליות. לתת לגיטימציה לתועבות/חולי, ולקלקל בכך גם אחרים ובכלל את האוירה והשאיפה לטהרה ולמשפחתיות נורמלית.
ב. ללא קשר ל"אנשים" דווקא, זה דבר מתועב, מצד התורה ומצד המבט האנושי הפשוט. לא חייב שכל מישהו כזה ייראה "רשע" מבחוץ. גם אדם שמשתמש בסמים יכול להיראות "מתוק" , זה עדיין לא מעיד על חיוביות בענין. לפעמים חוסר התחושה לאן הגיע, היא עצמה חלק מהבעיה. ולפעמים, אדם יכול להרגיש גרוע מאד עם היכן שנמצא.
מי שיש לו בעיה עם זה ומשתדל לעלות משם, יש מאד להעריך, ככל אדם שמשתדל לעלות ולהתגבר על דברים שאינם טובים.
כמובן, גם מי שלא כך ח"ו, זה לא היתר "לעשות לו משהו"... אפשר מאד להצטער. להתפלל.
חבל לעצום עיניים. הכוונה פרובוקטיבית לחלוטין מיסודה.
יש להם מוסדות, יש להם התארגנויות, פוליטיקה פנימית.
בעלי מכנה משותף.
זו תופעה, מצערת. ואני מניח שחלק לא מבוטל מאלו שיש להם בעיה בכיוון, אינם רואים עצמם שייכים ל"קהילה" כלשהי, אלא מתמודדים עם בעייתם.
מה שציינת, זה בדיוק מה שמראה על הענין. אז זו לא "קהילה", אלא בדיוק כמו שכתבת, כמה אנשים - והיותר פרובוקטיביים וחסרי בושה - הם בעלי ה"התארגנות והפוליטיקה". והם המנסים לעשות מהדבר הזה במקום חולי מצער שצריך עזרה וטיפול, משהו לגיטימי ולכתחילאי, ע"י שימוש במינוחים כאלה. לא במקרה עד לפני שנים מועטות מאד, איש - גם מכאלו - לא היה מעז לקרוא לכך "קהילה".
האחת -הפחות חשובה - היא סמנטית. כבר אמרתי, זה בדיוק הענין - אין כאן "ציבור" אין כאן קבוצה החולקת מנהג... יש אנשים כאלו, לצערנו, פרטיים. ויש חלק, רעשן ומופקר, שמנסה להציג עצמו כאילו הוא הם. אם היו אומרים: "קהילת המרעישים במכוון בעלי נטיה כזו וכזו".. זה היה מתאים סמנטית.
אבל הענין העיקרי הוא, שאני גם-כן, כמובן, לא באתי להעיר על "טעויות לשוניות"... אלא על מה שעומד מאחורי זה. מי שרוצה לעצום עיניו מזה, להיתמם, או שבאמת בתמימות, זכותו. אבל ברור שכל ההגדרה הזו, לא באה כי מישהו שם קרא מילון והחליט שחייבים לדקדק בלשון... ההגדרה הזו, הובאה במכוון על-ידם, כמו גם ה"מצעדים" המתועבים, כדי להפוך דבר שהוא קשה מוסרית, אנושית, בוודאי תורנית, למשהו כאילו "נורמלי" ולגיטימי. ובכלל לגרום לטשטוש תחושות מוסריות, תחושות שיש נורמה ויש עדינות. מגמה של הפקר כללי, שזו אחת מתופעותיה.
ועל כן, אין כאן שאלה של דקדוק מילוני, אלא של המשמעות האמיתית. וזו אכן אינה "קהילה". אלו, כנ"ל, חלק חצוף מאנשים בעלי בעיה מסויימת, שהחליטו - בין השאר ע"י שימוש במינוח הזה - לנסות לטשטש דברים בסיסיים ובריאים.
הסברתי מניין בא המינוח הזה כלפיהם. זה לא התחיל מאנשים כמותך.. זה דבר מכוון מצד החלק הרעשני-החצוף שם.
והדבר השני שהסברתי, שגם לא נכון כאילו כל ה"כאלו" התאגדו. זה חלק מאד מסויים ומחוצף שמגדיר עצמו כאיזה ציבור עם משהו משותף.. יש כואבים ומצטערים בשקט. ומשתדלים לעלות, להבריא.
[אגב, למה איכפת שיתאגדו?.. "קשר רשעים אינו מן המניין".. "יתפרדו כל פועלי אוון". כבר אמרתי, ה"מרעישים" הללו אינם כאלו שהודו שהם בבעיה ויצרו קבוצת-תמיכה... אלא המופקרים ורוצים ליצור הפקר]
יש מהלך שנועד לגרום לכל מי שנולד עם הנטייה או מאמין שהנטייה חלה עליו, שהוא חלק מהקהילה שלהם.
תקרא את מה שמשה פייגלין פרסם בפייסבוק הבוקר (ואת הסרטון עם הבחור ההומו-המוצהר שהוא העלה) ותבין את עומק העניין.
ההומואים לא מעניינים אף אחד, גם הנשים מצעדה מגעילה אחרת לא - הם סתם כלי במשחק השמאלני.
זה בדיוק ההמשך של מה שכתבתי לעיל.
קודם כל, מגדירים עצמם כך, כאילו זו "תופעה לגיטימית סטנדרטית", בערך כמו איגוד לשכות המסחר... ובזה ההפקר הופך להיות כאילו משהו "אין" (ועולם הפוך - מי שמעז לצאת כנגד..... לא יאומן).
ואז, מגיע מה שכתבת. הערה חשובה מאד.
זה כמובן, גורם לאינטרס של הגופים שהזכרת "להרוויח", ע"י שכנוע-נסתר של אחרים כאילו ברור שהם חלק מהם. המחיר שע"י כך הם ממש הורסים אנשים שלא היו מגיעים לידי כך - אכן כנראה מענין אותם כקליפת השום.
רק ממחיש יותר כמה לא תמים הכינוי ה"קהילתי" הזה..
במסגרת ה"דמוקרטיה וחופש הדיבור והשיוויון" -
הגבילו את מספר המשתתפים בהפגנת-הנגד ל50....
אם תשאל למה אותם כן ואת ה"לעומת" לא - אתה עלול להיות מואשם בגזענות, הסתה, ואולי גם נסיון לרצח ר"ל.....
שגם ה"התארגנות" אינה של כולם, אלא של ה"מרעישים". אם היו מגדירים "קהילת המעוניינים לעשות רעש בנושא", אז מילונית נכון..
וכבר אמרתי בתגובה לעיל, שעיקר הענין לא היה בגלל ה"מילון" (גם לא עיקר עניינם להגדיר עצמם כך..), אלא להעיר על הלגיטימציה להפקר שרצו לתת בהגדרה זו.
יש בכך הרבה אמת.
הכינוי כ"קהילה" התחיל במפורש מכאלו ששאיפתם מגמתית לגמרי, "המרעישים", ולא כי "קראו במילון".. ובמגמה להפוך גם אחרים לכאלה, ולקעקע יסודות נורמליים בחברה.
חביב כזה.. (ללא קשר להגדרה הפורמלית) לגיטימי. זו בדיוק המטרה.
לא שמעת על המאפיה למשל, שקוראת לעצמה, או קוראים לה, "קהילה"....
אלא בגלל שכל מי שאני מכיר חמודים ומתוקים
ושלא תתעורר בהם החמידות והמתיקות? 
עוגי פלצתתכלס!! תודה רבה
יחסים הומוסקסואלים בעת העתיקה ובימי הביניים נבעו כאקט של שליטה ולא כאקט של יצר מיני.
יצר ותאוות השליטה הייתה טבועה בהם חזק ולכן הם עשו כל מיני דברים מוזרים.
בכלל, המון דברים שאנשים עושים היום לצורך מסוים, אלו שרידים של דברים שאנשים עשו בימי הביניים כתוצאה מתאוות השליטה.
לא איזה אסואציות זה מעלה בו
יש לא מעט רבנים שלא ממהרים לחתום על כל עצומה שצצה.
ובצדק.
(אם כי העצומה מנוסחת בצורה די כוללת, היא מדברת על זכותם של רבנים להביע את דעת התורה בקול.
אני גם חושבת שזכותו של רב להביע את דעת התורה בקול- אבל שזכותם של מי שלא מסכימים איתו גם להביע את דעתם בקול. בקיצור- חופש הביטוי.)
ואני גם חושבת שאנשי ציבור כולם צריכים לחשוב הרבה לפני שהם מדברים.שנא' "חכמים הזהרו בדבריכם.." וגו'
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
יש לו כסף כמו לכל התפוקה הכלכלית של שוויץ ביחד
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
