התגובות שלי הן די עקביות. זה שיש לך בעיה להכיל את העובדה שאין שום סתירה בין להיות חילוני כופר למאמין גדול, זה כבר לא קשור אליי. ןלא רק שאין שום סתירה, עיקר שלמות האמונה היא כשאתה כופר גדול ומאמין ענק. אתה לא אשם כמובן, אני מניח שאתה קורבן נוסף של הפילוסופיה היהודית וקשה לך לקבל דברים שהם לא שחור או לבן, או שנתפסים בעיניך כ'לא לוגים'.
מה אגיד לך, זה טוב שאתה שואף לאור, כי אתה יותר עמוק בחושך ממני. אין פה כלל מה לפסוק, כיסוי ראש הן לגבר והן לאישה בכלל לא בגדר הלכה ולא יכול להחשב כהלכה, לכן כל מי שמנסה לצייר זאת כהלכה הוא בור במקרה הטוב ושקרן במקרה הפחות טוב.
לכן כמובן שזה בסדר גמור ללכת בלי כיסוי ראש בין גבר ובין אישה, כי זו לא הלכה ולא כלום, בדיוק כמו שזה בסדר ללכת לאכול גלידה עם עלמה צעירה. יש מפורסמים שקרנים שאין צורך לעשות פומבי כאן לדעותיהם הנפסדות, שמסלפים בבוטות את ההלכה וממציאים איסורים, אבל אנחנו לא כאלה ומתרחקים משכאלה.
לגבי המהרש"ל, כל מה שכתבתי נכון. מי שמעוניין מוזמן לעיין ב'תשובות המהרש"ל' סימן עב. מה גם, ראוי לומר שהאשכנזים מעולם לא היו מן המקלים בהלכה.
לגבי המקווה, הכל קשור והכל נכון. תכף גם תבין למה. במקרה אני מבקר במקווה באופן קבוע וגר ברובע חרדי. הייתי בחיי יותר ממקווה אחד. ואילו אתה, אני משום מה מסתפק בתדירות הביקורים שלך במקווה ובחיכוך ובמגע שלך עם אוכלוסיה חרדית.
עכשיו תשמע, בדיוק ביום שישי הלכתי לי לתומי במקווה, ומן השמיים הזמינו לי קליפה מהלכת כדי להראות לי שהלכה כמותי. עמדתי בתור הצפוף מחכה להכנס, ריחות צחנה באוויר, חנוק וסגור. ויצא מהמקווה איזה אידיוט אחד ושאל אותי 'איפה הכיפה שלך'? אמרתי לו שאין לי כיפה ושיעזוב אותי במנוחה, הכולירה. אבל הוא התחיל לנבוח עם הפה המטונף שלו שאיך זה אין לי כיפה, ולמה אני בכלל הולך למקווה, ושאל אותי אם יש לי טלפון כשר.
אחרי שאמרתי לו שיתפוס ממני מרחק וחשבתי שנפטרתי ממנו, עדר שלם מאחורה מתחיל לשאול אותי 'איפה הכיפה שלך???' חשבתי שאני בחלום רע, וחבורה של קליפות שחורות מקיפה אותי כי אני חסר כיפה. אחד שניסה לדבר בהגיון כמעט חטף שם מכות.
ומה הטענה שלהם? טענה של 'כבוד המקום' ו'חוצפה' ושטויות כאלה. אני לא מסוגל לתפוס כמה מטומטמים ומפגרים ואטומים אפשר להיות כדי לטעון טענות מפגרות כאלה, ומה בכלל הקשר בין טלפון כשר לכיפה ומקווה, ומה הקשר לכבוד המקום ולחוצפה. אני לא מסוגל להבין איך המוח שלהם פועל, ואיך קיימות תופעות חמורות כאלה של מחלות נפשיות שמסתובבות חופשי.
בשביל משהו שהוא בכלל לא הלכה ולא כלום, הם עוברים על העבירה החמורה של הלבנת פנים ברבים, של הבאשת ריח הנשמה. זה בדיוק מה שאני מדבר עליו, ואנשים כמוך לא מסוגלים בכלל לתפוס. זו לא מצווה לדחוף את האף, וכל מי שיש לו גרגיר של הבנה רוחנית ושל עבודת ה' לא מתעסק בשטויות מפגרות כאלה של לראות מי לובש כיפה ומי לא לובש, והוא לא מתעסק בעניינים של אחרים, מה הוא לובש ומה היא לובשת. בדברים כאלה מתעסקים רק נשמות קטנות וטמאות שנמצאות בקטנות של המוחין דקטנות.
במקרה אני במקווה יותר ממך וזה בהחלט שייך לומר את כל הדברים הרעים שקורים שם. עזוב את זה שבהרבה מקוואות בארץ יש תקיפות מיניות ופדופיליה, אנשים שם הם פשוט גסים ומטונפים בצורה שמעולם לא נתקלתי בה קודם לכן. הם גרמו לי לפתח כזה אגו, מזל שהמקווה מציל אותי מיד. כי מעולם לא הייתה לי הכרה עצמית והחשבתי את עצמי למשהו, אבל אחרי שראיתי אותם אני ממש מחשיב את עצמי בתור אצילי ועדין ובטח שיש לי חלק ביהדות, וברוך פודה מציל וברוך שהבדילני מן התועים.
הקיצר, כשיעברו על דברי חז"ל ויתקעו בך בכל פינה אנשים עירומים ורטובים, וכשתתקל בשערות בכל פינה, וכשישבו לך בבור שבע שעות ויפלטו אנחות רווחה משונות, וכשיעברו על דברי חז"ל ויצחקו וידברו בכל מקום, אז תוכל לומר משהו. עד אז שב בשקט, אתה לא ראית כלום.
האנשים האלה הם לא יהודים, הם ערב רב. מה לעשות, אני לא אוהב כוחניות וגסות ואלימות. לא פיזית ולא רוחנית. אנשים כאלה צריך להשתדל לשנוא, ואני שונא אותם. תכלית שנאה שנאתים, ומשנאיך אשנא. חמורים ישארו חמורים גם אם תתן להם כסף וזהב ותפזר עליהם אבק כוכבים. ערב רב ישארו ערב רב גם אם תלביש עליהם שטריימלים וגרביים לבנות. לא יעזור כלום, מי שהוא משורש גס ומגושם ישאר כזה, ומי שהוא משורש אצילי ועדין יגדל ככזה.
אז אין להם בעיה לעבור על דברי חז"ל ולפגוע באחרים ולא לכבד את אלוהים, אין להם בעיה לעבור על כך שאסור לדבר, אין להם בעיה לשפוך דמים ולהלבין פנים ברבים, אך הם יצלבו ויעמידו על המוקד מי שבסך הכל בא בלי כיפה, שזו לא הלכה ולא כלום.
ממש הצטערתי שאני לא צדיק באותם רגעים. כי אם הייתי צדיק, היו עפים עליו כאלה קטרוגים מכל הכיוונים. מילא, אני עני ובודד, והוא יקבל את שלו, אף אחד לא ימלט מחוק הקארמה.
אני מתנחם בכך שהחלאה הזאת תמשיך להתגלגל עד שנים רבות תחת אצטלה של 'חסידות' ולעולם אף אחד מהשושלת הזאת לא ישיג שום דבר אמיתי ולא יתקרב אל אור החסידות שאנשים כמוני זוכים לו מידי שבוע.
ועד אלפים כמוהו יש, כולם לובשים חלוקים שחורים מפוספסים, וכולם מתהדרים באצטלה של 'חסידות'. אם הבעל שם טוב היה עומד לידי, הוא היה מעיף לחמור הזה אגרוף. גם כן חסידות.
לא נורא, אני לא היחיד. אני מכיר עד מוכה גורל אחד שקרה לו כל מיני מקרים.
הקיצר הוא היה באומן בראש השנה לפני כמה שנים, והוא בא לשבת שם עם יובל דיין וכל האצולה שלו.
הוא חיפש מקום לשבת שם, והוא בא להתיישב שם ופתאום קפצו עליו שני ילדים כאלו, הם היו עם שיער ארוך, כמו נוער הגבעות, עם כיפות גדולות, רק לא היה להם קטע מתנחלי , אלא ההפך , היה עליהם מין קטע פלצני.
היה להם מצד אחד מראה מוזנח, מצד שני יהירות יאפית, ומצד שלישי מין בריונות אנרכיסטית כזו של לעשות מה שבא להם.
אני מקווה שאני מוסר תיאור מוצלח של האפיזודה, כי הילדים האלו, התחילו לצרוח עליו, כל מיני צעקות בסגנון "זה המקום של יומי, זה המקום של כלומי" כל מיני צעקות כאלו והם גירשו אותו משם. לא עלה על דעתו לבוא ליובל שישב כבר עם כל האצולה שלו והחברים שלו וכל המיזרוחניקים הכבדים האלו שהוא מתעסק איתם.
אז מצד אחד אין חסידות היום בכלל, וחסידות ברסלב בכלל אין, אבל יש אנשים שמקושרים לצדיק האמת, וזה מה שהם נאלצים לעבור, בזיונות שכאלו מצד כל מיני זבלים, שתכנס הרוח באבי אביהם.
זה מה שרבי נחמן הביא מארץ ישראל לחסידיו, הוא הביא להם בזיונות. אז היום יש חוקים ומשטרה, ואי אפשר לרדוף בני אדם. אז הבזיונות מגיעים בצורה של כל מיני ברלנדים ופושעים, ובכל מיני מקרים כמו שקרו לי הרבה ולמוכה הגורל האחר באומן. אל תהיו כמוני, אל תהיו כמוהו, זה מה שאני מאחל לכם.
אבל בכל זאת, צריך לסיים בנימה אופטימית.
יש כל מיני עלונים חרדלים שיש בהם כל מיני כותבים חוזרים בתשובה, מפורסמים כאלה, סלבים. החרדלים משתמשים בהם כי אין להם משהו אחר, הם אומרים 'הנה, הם חזרו בתשובה, הם ראו את האור', כי אין להם שום דבר אחר, שום אלטרנטיבה. אבל זה העניין, כשאין שום קשר להאמת, אז האדם מחליף שקר בשקר. אין לו אלטרנטיבות.
יש סיפור ישן על מקובל אחד בפולין. הוא היה יושב בבית המדרש, שנים היה יושב ונובר בזוהר, בספרות ההיכלות, בכתבי האר"י , מקובל.
פעם הפולנים, בנו צלב ענק על גבעה רמה ליד העיירה היהודית. כזה צלב גדול שרואים אותו מכל מקום. והיהודים מודאגים וכועסים, מתאספים בבית המדרש ומטכסים עצה. פתאום המקובל מתרומם לו מהפינה ואומר להם "מה אתם מתרגשים?" אז אומרים לו שהגויים מתחצפים ומי יודע מה זה אומר וצריך לפנות למלך וכן הלאה. אז הוא אומר להם "תקשיבו, אתם מצטערים ואני שמח כי שלושים שנה אני מנסה לגלות מתי תבוא הגאולה ובדקתי וחישבתי והכל ובסוף עשו איתי חסד מהשמיים. שמו שמה צלב ענק על הגבעה, מכל מקום רואים אותו. ברגע שהוא ייפול, נדע שהגואל בדרך."
זה בדיוק העניין. ברגע שיפלו העלונים האלה, ברגע שיפלו כל הרבנים השקרנים, ברגע שיקרסו כל הקליפות האלה שבטעות נקראים גם 'אנשים' שמקטרגים ומוכיחים ומתעסקים בשטויות, ברגע שיעלמו האנשים האלימים והגסים והמטונפים והכוחניים, נדע שדבר גדול מתקרב.
ואולי עדיף עוקר הרים סיני 
. אז תצטטלי בבקשה... חחח
