גב"ר- גומל חסד, רחמן, ביישן.

אדם- ניכר בכוסו, כיסו וכעסו.


יש לי מלא חברות שהתחתנו עם בנים שלא יודעים לתקוע מסמר בקיר [טוב, הגזמתי...אבל לא הגבר הכל-יודע כמו שתיארת.]- אבל הם טובים בשביל האישה שלהם- וביחד הם בונים משהו יפה .
אולי זאת הזדמנות לשמוע מההורים או קרובים או מכרים אחרים- איך הם רואים אותך איתו ומה דעתם. ולבחון הזווית שלהם. 

אני חושבת שאם הוא טוב בשבילך - המידות שלו מקרינות החוצה.
כדאי להביא אותו הבייתה לשמוע מההורים את חוות הדעת שלהם.

ובע":ה תשרה ברכהה.


אל תפחדי.
את בסדר!

בהצלחה רבה!

טוב לך איתו?

את נמשכת אליו?

אוהבת אותו?

אז מה אם הוא לא דומה לאותו חלום דמיוני שבנית לעצמך?

הוא גורם לך להרגיש אשה? אז הוא גבר.

זה הכי גבר שיש.

(ורק שתדעי לך שיצאתי פעם עם בחור, שהיה קצין ביחידה מובחרת, שרירי, מוערץ, גאון, מסודר בחיים, חלומה-של-כל-אשה כזה - אבל הוא לא גרם לי להרגיש אשה על ידו. הוא לא גרם לי להרגיש משהו חברי או הדדי. אז מה זה שווה? איזה מן גבר הוא?)

קודם כל, זה משמח לשמוע שאוב לך!! איזה יופי את שמה לב לדברים הקטנים האלה..והחשובים באמת!!
נשמה, אני חושבת שאת צריכה לחשוב, למה תמיד חלמתי על המודל הזה של ה"גבר"?
האם זה צורך מסויים שאני צריכה למלא?
תנסי לחשוב למה זה קיים..
אני ממש מבינה את ההרגשה שלך ואת הצורך הזה!! עם זאת, כשאני קוראת את מה שאת כותבת, אני חושבת- וואי איזה גבר הוא!
בעיניי, זה מדהים שהוא ככה מכיל ושם לב לפרטים הקטנים, את משמעותית לו, הוא גבר שהוא בא עד אליך..על ציון במבחן, הוא הבין שזה חשוב לך!! זה לא דבר שמובן מאליו..
ושהוא ושהוא אוהב את אחים שלו וכו'..
כמובן שאת זו שצריכה להחליט, אבל בעיניי אלו התכונות הכי חשובות שיהיו בקשר, בבית ובמשפחה!! נתינה, הכלה, השקעה! 
לפי מה שאת מספרת עליו ועל הרגשות שלך בעניין, זה נשמע מאוד טוב!!
לדעתי צריך לעבוד על המחשבה, בגלל מה שחלמת תמיד..
וואי נשמה, מלא מלא סייעתא דשמיא!!
תתייעצי עם מישהו מבוגר לדעתי..

נראה לי שהשינוי שאת מחכה שייקרה הוא פחות בו או בהתקדמות של הקשר אלא משהו שיבוא מתוכך.

פעם דברתי עם שדכנית שהרבה בנות מתייעצות איתה, בקשר לאיזה בחור והיא אמרה לי תדעי שרוב הבנות שמתייעצות איתי השאלה שאת שואלת זו גם השאלה הראשונה שלהן- הוא לא מספיק גבר בשבילי, הוא לא כמו הגבר שדמיינתי לעצמי בראש.

והיא אמרה לי שאני צריכה לפתוח פתחים "פתחי לי אחתי רעיתי". מה ז"א? להתבונן ולהרגיש ולהדגיש לעצמי את הדברים שהוא באמת גבר בשבילי, לצורך העניין משפיע עליי, מעצים את הכוחות שלי- בהקשר שלו. של הגבר שהוא. זה משהו שקורה גם ברגש, לשים דגש על הרגשות שהוא מעורר בי כאשה בהיותו גבר (בדרך שלו).

ובנוסף הפתיחת פתחים היא גם כלפי חוץ. לאפשר לו להיות הגבר שלך. זה יעצים מאוד את היחסי גבר אישה בינכם. זה משהו שאפשר לעשות בפועל במעשים ודיבורים שגורמים לו להרגיש את זה וגם משהו שקורה ממילא מתוך השינוי הסתכלות שלך בתוכך כלפיו.

וגם עוד משהו. איזה דבר גדול זה שיש לך מישהו "כל כך קשוב וחד אבחנה וסלחני", הלוואי על כולנו למצוא. אלו תכונות ממש חשובות בקשר זוגי אמתי ומתוקן וטוב, אולי יותר מהתכונות שבהתחלה דמיינת לעצמך!

ועוד דבר אולי מובן מאליו, ובכל זאת- קבלי אותו כפי שהוא, אל תנסי להשוות אותו לציור שלך אלא לראות אותו כציור שונה, חדש, מיוחד וצבעוני יותר

נ.ב לגבי יעקמו את האף- שמתי לב בחיים שלי שכשאני חושבת מה אנשים אחרים יחשבו על, זה בגלל שמשהו בי מזדהה עם המחשבה הזאת ופשוט שם אותה בראש של מישהו אחר. כשתהיי שלימה עם עצמך לא רק שזה יגרום לזה שהמחשבות האלו לא יהיו לך כ"כ, אלא גם ישפיע על הסביבה.

ברכה גדולה!!

ויש גברים שאין להם רשיון נהיגה בכלל.

זה לא העיקר בחיים. חלק מהדברים אפשר להשלים אחר כך, ועם חלקם אפשר לחיות למרות שהם חסרים.

מקסימום אח שלך יבוא לעזור לכם.

לכי על זה בעדינות ותוודאי שאת אכן מסוגלת לוותר, בהצלחה !

אבל לפי התגובות נראה שאת מתלבטת אם לצאת עם בחור שלא עשה קרבי ולא יודע לחנות

אני כבר הגעתי למסקנה למה אנחנו מפנטזים בראש שלנו דמות מסויימת וננעלים עליה.

בהתבגרותנו אנחנו מזהים דברים שמושכים (או דוחים) אותנו במין השני, וצורבים את התכונות האלה בתודעתינו

כדי שאם נזהה את התכונות האלה במיועד/ת, נוכל להימשך בקלות לאותן התכונות חיוביות (או לפסול בזמן על סמך התכונות השליליות) כדי להקל על התקדמות הקשר (או להיפרד בלי התלבטויות מייסרות).

זו בעצם המטרה של רשימת המכולת הזאת, וככל שהיא כוללת יותר פריטים שמושכים אותנו, כך טוב יותר, כי יש יותר סיכוי שיותר פריטים חיוביים ממנה יתגלו בבחור/בחורה שאנחנו נפגשים איתו/ה ויהיה לנו יותר דרכים להימשך אליו/ה.

הבעיה מתחילה כשלוקחים את זה צעד אחד רחוק מדי, וחושבים שלא רק קיומן של תכונות שליליות, אלא גם העדר התכונות החיוביות מרתיע אותנו ושוכחים למה בכלל יצרנו את הרשימה הזאת ומעוותים את המטרה שלה עד שחושבים בטעות שכל הרשימה של התכונות החיוביות היא תנאי סף.

כדי להשתחרר מהקיבעון הזה צריך פשוט להזכר מה הייתה המטרה של הרשימה הזאת מלכתחילה.

יש רצוי ויש מצוי.

יכול להיות, אבל הייתה פה הקצנה. בטח אחרי חודשיים של קשר שמתואר כקשר ממש טוב.

השאלה והתשובות.

קשה להוציא משהו מהראש.

מנסיון פשוט

גם אני שיניתי את החשיבה שלי

ועשיתי הפסקה בקשר בשביל זה.

אחרי שהחלטתי שאני רוצה

דמינתי איך אני מביאה אותו לאנשים הקרובים אלי והם נהנים ממנו.

וכך היה.

אני לפעמים מרגישה את הרגשות הללו צפים לי שנית בזמן קושי

אבל החלטתי ובלי לחץ עלי ומרצון.

ולא מצאתי אף אחד מושלם כמוהו.

ישבתי עם דף של מעלות וחסרונות והוא היה כמעט בלי חסרונות..

משמע אני מעריכה אותו..

לא אגיד לך שההפסקה לא עשתה לא נעים..דחיה כזו.

אבל זה גם גרם לו להרצין ולהבין שקשר זה דבר רציני.

ולא רק בילוי ביחד..

וזריז.

אני רוצה שיקחו אותי ברצינות,לכן אני לא ציני...

אני רואה את זה ככה:

אם אני ציני כלפי הישיבה שלי כשיגיעו נושאים רציניים אז יכול להיות שאהיה ציני אפילו בלי לרצות את זה וזה לא מכבד את הנושאים הללו...

לא אשקר ולכן אומר שאני בהחלט מצחיק את הכיתה,אם זה בגלל היציאות שלי הכי לא קשורות לתלמידים ולמורים כמו נגיד המורה להלכה אומר ''בסוף שנה אתם תיבחנו על שערים...א,ב,ג,ו,ז'' ואני מדגיש ממש חזק את הקול שלי ודואג לא להישמע רציני ולומר ''בעזרת השם''-לנשק את היד ולהצביע למעלה,אם זה לומר אחרי עבודה הגשת מול הכיתה בספרות או בכל דבר אחר ''חתימות אחר כך'' או אם זה לומר בתודות על דברים מפגרים ''ותודה אחרונה...אני רוצה להודות לההוא שיושב במרומים,משגיח ושומר עלינו מכל רע צרה וצוקה-בודהה''אבל זה כבר לא שלי אישי-גם ''חתימות אחר כך'' זה לא שלי אבל מי שאמר את זה לא התכוון לומר את זה בבדיחה לבין האמונות המטורפות שלי שעדיף למות מלוותר,האמת...שבקטעים האלו חלקם צוחקים וחלקם רציניים..אבל גם אלו שצוחקים-אני יודע שהצחוק שלהם מזויף והם פשוט לא רוצים לדבר על הנושא הזה...לא מוכנים להיפתח מספיק

למה ריגשת אותי,או למה לא בכיתי כשאח שלי וסבתא שלי נפטרו?

ריגשת אותי מפני שאחד הדברים שאני ממש לא מאמין בהם זה יופי...אני מתכוון לכך שלא אכפת לי איך מישהי נראית,אם אני אתאהב בה זה יהיה אך ורק בגלל האופי...אני בכלל לא מסתכל על הצד הזה של המראה החיצוני,כשאתה מתאהב אז היא יפה בעיניך...לא אכפת לך אם בעיני אחרים או לא...לא משנה כמה מכוערת היא בעיני אחרים...אותך היא עושה מאושר ולא משנה כמה מטורף זה נשמע-זה נכון.לפחות מבחינתי.

הטענה שלך אומרת את מה שאני מאמין בו בנושא הזה..ציינתי שלא אכפת לי מראה חיצוני ואכפת לי אך ורק האופי ואת כתבת שבעלך הוא ג'נטלמן מבחוץ אבל הוא גאוותן.זה לא חדש...מי שחזק מבחוץ הוא חלש בפנים,זאת לא סתם קלישאה...אלו שבאמת לא אכפת להם מה יגידו להם או מה חושבים עליהם הם אלו שילכו לעשות את מה שהם רוצים לעשות בפנים של כולם,הם בכלל לא מתייחסים למה שאומרים עליהם...והם לא מפחדים להיכשל...אני חושב שאלו האנשים והנשים שתמיד מנצחים,אלו שמרימים את היד אחרי התחרות...

יש איזה ילד בכיתה שלי שאנחנו תמיד הולכים מכות בצחוק וזה תמיד נגמר בתיקו...לפי מה מכריעים?מי שמוותר או נופל ראשון על הרצפה..אף אחד מאיתנו לא מוכן לוותר,וכשאחד מאיתנו רואה שהוא הולך ליפול הוא יעשה הכל בשביל לא ליפול...הוא יהיה מוכן לעשות הכל רק בשביל לא ליפול...מגיעים למצב שכל רגע אחד מאיתנו מצמיד את השני לקיר ומצווה עליו להיכנע וכמובן שזה לא עוזר אז מנסים להפיל ואז שנינו נופלים,וככה זה נגמר..זה העניין.הוא מוכן לעשות הכל על מנת לא לוותר..לא אכפת לו מה אומרים עליו ומה חושבים עליו,הוא עושה את זה כי הוא מרגיש שהוא צריך לעשות את זה..אבל מי שאומרים לו מילה והוא מחזיר זה כי הוא חזק מבחוץ אבל הוא חלש מבפנים..זה העניין.

את צריכה לשים לב אל מה שאת רוצה,את צריכה לחיות אתו,אל תחשבי על מה תהיה התגובה מהצד האחר...תשבי עם עצמך ותעשי רשימה ל''למה כן'' ו''למה לא'' וחשוב שהרשימה הזאת תהיה רק מבחינתך-כלומר,מה את מרוויחה או מה את מפסידה?לא מה שהחברה תגיד,זה לא עניינם,כל כך הרבה אנשים ונשים שופטים אחד את השני בלי להכיר...וכשהם מתחילים להכיר את אותו בן אדם/בת אדם הם מבינים שאין להם מושג מהחיים שלהם על אותו בן אדם/בת אדם.

אל תוותרי לעצמך,תעשי מה שאת רוצה,מה שטוב לך.

למה לא בכיתי כשאח שלי וסבתא שלי נפטרו...הסיבה לכך היא:

אח שלי נפטר לפני שנולדתי,אני לא הכרתי אתו,ולכן אין לי סיבה לבכות ולהתאבל-בנוסף לכך וזאת גם הטענה לגבי סבתא שלי היא שאין לי שום סיבה לבכות ולהתאבל מפני שזה כבר נגמר...אם אני אבכה ואתאבל,אם אני אשב עם עצמי ואבכה שוב ושוב ושוב על זה שהיא נפטרה,אז זה יחזיר אותה?לא.אין לי שום סיבה לעשות את זה,המורה שלי לספרות בכיתה י' אמרה לי שיש לי בעיה נפשית מפני שהיא ראתה אותי כמעט מאבד את עצמי על מנת לא להפסיד,תלמידים אמרו לי את זה ובעצם שאלו מה אני חושב על זה...אמרתי להם שזה לא אכפת לי מה שהיא חושבת,כי המורה הזאת לא מכירה אותי,לא מכירה את הלב שלי,היא לא יכולה להגיד לי מה אני או מה אני לא.חיים זה משהו שעובר...ובסופו של דבר אנחנו נצפה בהם...אז...כדאי לוודא שהם יהיו שווים צפייה...נכון?לבכות ולהתאבל לא יתן לי כלום חוץ מקצת פריקה...אבל יש לי דרכים אחרות לפרוק,הכתיבה.

אני לא מרגיש מבואס או משהו,אני מרגיש נפלא ואני מודה לה' יתברך על זה.

אני לא סומך על אף אחד ולא רוצה לסמוך על אף אחד...אבל תודה!

אני לא רוצה לעשות את זה.

אני מרגיש נפלא כמו שאני,הרבה יותר מלפני איך שהרגשתי כאשר סמכתי על אנשים ונשים..

מפני שהוא לא טבעי-הוא מעל הטבע וגם אם לא הייתי רוצה לסמוך עליו אין לי ברירה הוא כל הזמן רואה מה קורה אתי,ויודע מה קורה בתוך הלב שלי,למה שאני ארצה לא לסמוך עליו?הוא באמת יודע עליי הכל ויודע את כל מה שיקרה לי לפני..

לקבל דעות מאנשים ונשים על איך אני מתנהל אני אפנה אלייך,בסדר?בלי נדר.

למה אני אף פעם לא שומע בנים שאומרים שהם מחפשים מישהי "אישה אישה"

אבל כל כך הרבה בנות מחפשות "גבר גבר"

ברצינות, נראה לי בנות נעולות על דמות מסוימת יותר מאשר בנים.

האמת אני לא חושב שיש הבדל גדול מדי בין גבר לאשה.

אני מתכוון-מן הסתם צורת החשיבה של גברים שונה מנשים...יש איסור של ערווה באשה,שגבר אסור לו לשמוע אשה שרה(יש הקלות במקרים מסוימים)אז למה לאשה מותר לשמוע גבר שר?מפני שדרך החשיבה של גברים ודרך החשיבה של נשים שונות.

כאלו שמחפשים "אשה נשית"

או "עדינה ונשית"

או "אשה אמהית"

או כאלו שננעלים על דמות מסויימת לפרטי פרטים- כן גם כאלו שמעתי.

(שתהיה ספרדיה, אבל בלונדינית עם עיינים ירוקות, ושתהיה נשית ואמהית, אבל לא פחדנית ורגישה מדי שנעלבת מכל שטות... וכו' וכו' וכו')

אתה רוצה שאשתך תהיה יותר ממך?

שאם יהיה מקק היא תהרוג?

שתכוון אותך ברכב?

שתרגיש פחד לידך אבל כשאבא שלה ואחיה יהיו תרגיש מוגנת?

זה מעליב מאוד 

הגבר רוצה שיסמכו עליו

אם היא לא יכולה למה לגרום לצער?

אם ככה בהצלחה .שתדע שזה לא רגיל לדעתי

אבל בטח רגיל זה עלבון בשבילך.לא?

ובקשר לפותחת היא כן רוצה גבר שיודע לנסוע אז זה לא עוזר לה-

הדעה שלך..

יש כאן משהו וכו וכו.

ה'חלום' = כנראה דמיונות.

זה הולך דבר כזה ?

לא מבינה במקובלות..

היא כ"כ מפחדת מזה.

שפשוט תעשה את זה

וכנראה תופתע .

ואז יהיה קל להחליט..

רק אני יכול להעלות לך נקודות שאולי יהוו שיקול מסוים.

מצד אחד כמו שאמרתי, את יכולה למצוא את עצמך, אחרי שהשגרה תהיה מנת חלקכם, בחיפוש אחר מישהו חזק, מוביל, מנהל וכדומה והרכות שלו והעדינות שלו פתאום תראה כחיסרון.

מצד שני, אם תמצאי מישהו חזק, מוביל, דומיננטי את יכולה למצוא את עצמך אחרי שהשגרה תהיה מנת חלקכם במקרה הזה, פתאום צריכה איזון של עדינות ורכות, מישהו שיקשיב ויבין אותך. בדרך כלל גברים כאלה נוטים פחות לרגש ואמוציות ולפעמים זה יראה לך שהוא לא מבין אותך או אפילו טיפה מזלזל בך או בדיעות שלך, כשלמעשה הם פשוט גבריים מידי מכדי להביע רגשות, אבל יש להם איזון מסויים בהיבטים אחרים.

השאלה, איזו סוג של אישה את רוב הזמן? האם את יכולה לחיות עם גבר שלא תמיד עומד על שלו רוב הזמן, מוותר הרבה ועושה כל מה שתגידי לו? או שהאם את יכולה לחיות עם גבר שלא תמיד יעשה מה שאת אומרת לו, לפעמים לא יבין למה את עצובה או בוכה, אבל הוא עומד על שלו, לוקח עניינים לידיים ומזיז דברים?

כשתדעי איזה מהתכונות את צריכה(לא מעדיפה, צריכה) כדי לחיות איתו חיים שלמים, תחליטי.

השגרה שאתה מדבר עליה היא בדיוק הורסת את הפנטזיות על הבן זוג המושלם.

המדד של חוזק, מובילות ודומיננטיות מתאפשרות גם בגבר (שלא צריך להיות בנאדם גדול פיזית או אחד שנלחם בכל מלחמות ישראל או אחד שיודע לנווט באונייה לפי הכוכבים ובלי מצפן) וגם באישה שיודעת לתת לבעל את ההרגשה שהיא סומכת עליו בעיניים עצומות ותלך אחריו לכל מקום.

היא לא הזכירה שהוא לא עומד על שלו והוא עושה כל מה שאומרת לו.

אילולי השורה הזאת הייתי נכנס בך...
ברור שללכת על זה
כל גדולי השדכנים/מומחי הזוגיות למיניהם מתריעים כל הזמן מציור נסיך בראש
נסיכים יש רק באגדות, ואפילו הם לא מושלמים... (קלישאה...)
הבעיה הייתה בעצם זה שציירת לך משהו בראש, עכשיו שהתגברת על זה (חלקית) למה לא??
היה לך שטויות בראש, תודי לה׳ שהתגברת עליהם...
נ.ב. ומה אכפת לך שמישהו מעקם את האף שלו?

והיא אומרת שמאחורי כל דבר שאנחנו חולמים שיהיה בבעל שלנו, מסתתר משהו עמוק יותר.

את רוצה מישהו שיהיה גבר? קודם כל, זה טוב שאת יודעת לדייק מה בדיוק את מחפשת ב"גבר" הזה, ולא סתם הגדרה ערטילאית. 

אבל מעבר לכך, כדאי לך לשבת ולחשוב למה את רוצה דווקא את התכונה הזאת. מה היא עושה לך.

הם מספרים שם שמישהי חלמה על גבר שיהיה לו רישיון נהיגה. לא פחות ולא יותר. היא ניסתה לדייק למה היא מחפשת דווקא אחד ע רישיון נהיגה, והגיעה למסקנה שהיא רוצה מישהו שיהיה עצמאי, אחראי ודברים כאלה. (לא באמת זוכתר אבל זה לא מה שחשוב). בסופו של דבר היא מצאה גבר שענה על הדרישות האלה, אבל לא היה לו רישיון נהיגה.

מאחורי כל דבר שאנחנו מחפשים מסתתר משהו עמוק הרבה יותר. לא סתםת את מחפשת גבר. למה? מה זה עושה לך? מה בדיוק את רוצה שיהיה?

ומעבר לכך- הקשר שלכם נשמע מצויין. אחרי שתנסי להבין מה העומק שמאחורי הרצונות שלך, הגיוני שתמצאי בו את הדברים האלה, ואז תהיי יותר רגועה. וגם אם לא מצאי בדיוק את כל הדברים- אם מבחינת השכל והרגש זה מתאים, תנסי לעבוד על עצמך ולהכיל גם את הדברים האלה.

המון בהצלחה!!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כמעט כל אישה רוצה גבר-גבר. ולמה? כי טבע העולם שהאיש מוביל.

אבל- לא תמיד הדמיון שלנו מה אנחנו רוצים הוא טוב לנו ולכן טוב שאת מתייעצת.

אני למשל אומר לך שאל תחשבי על עכשיו שאתם צעירים ויפים. לכי על עוד 20 שנה. לצד מי את רוצה לחיות? את מוכנה לוותר על כל המעלות המהממות שכתבת פה בגלל שהוא לא גבר באופנים שלמדת למדוד? אולי זה בא לתת לך סולם מדידה שונה?

הכי חשוב זה שיהיה לו מידות טובות, שתהיה בינכם התאמה בקשר לשאיפות ודרך בחיים, שיש לכם רצון ונכונות לצעוד ביחד, כי נישואין זו דרך, דרך יפה אבל דרך ולפעמים קצת קשה ואז הגבריות שלו לאו דווקא עוזרת אלא הרגישות, האכפתיות, הלב הטוב, הטקט, הרצון לשפר הרצון להתקדם גם במידות.

אני יכולה להגיד לך שיש הרבה בנות שהרגישו בדיוק את מה שאת מרגישה.

וחוץ מזה, גם אנחנו לא מושלמות.. גם הצד השני לא.

בחרי לך עם מי את רוצה לצעוד בדרך החיים ואל תפריעי להבלי העולם הזה (כסף כח יופי) להשפיע לך על החלטה ככ חשובה.

בהצלחה..

שלבחור הזה יש הרבה מאוד דברים טובים וחזקים בשביל לבנות בית טוב ולבנות זוגיות טובה וכו'.

תקראי את מה כתבת עליו ותפנימי את זה הלאה....

אין את זה להרבה בחורים.

תשבי עם דף ועט ותרשמי לך בסדר יורד אלו דברים היית רוצה שיהיו בבן זוגך.

ת'אמת שהיית צריכה לעשות את זה לפני כן... כי עכשיו הראש שלך תפוס בו... אבל תנסי...

ותחשבי על מה את מוכנה לוותר ועל מה!

**** דברים פנימיים כמו מה שהזכרת שיש בו הרבה יותר חשובים מהדברים החיצוניים שאין בו, לפי דעתי!

ד"נ: לגבי המשפחה שיעקמו את האף או לא-

את צודקת שזה יפריע לך אם הם לא יהיו מרוצים במבט ראשון מהבחור שתביאי הביתה!
אבל זה נשמע שכל הפנימיות הטובה שבו תתפרץ החוצה עם הזמן והם יכירו בו ויעריכו אותו כמו שצריך ויותר מימה שאת חושבת!! 

כתבו לך דברים יפים ונכונים. אני יכולה רק להצטרף למי שייעץ לך לשחרר את המשא המיותר של הדמיון וה"מודל" הזה שיושב לך בראש. 

ולהוסיף (ואולי יש מי שכתב גם את זה, אבל לא קראתי ממש ממש הכל) - תתפללי על זה חזק. תתפללי שהקב"ה יאיר לך לבהירות ושמחה ובטחון, לדרך נכונה. 

מאחלת לך את כל הטוב! באמת ריגשת אותי

הי הייזל,

יכול להיות שאולי את קצת פוחדת ללכת על משהו לא מוכר? משהו שלא דמיינת לעצמך ולא מתאים לציפייה ההתחלתית שלך ולרשימה שלך מבחור.

אין ספק שההחלטה להתחתן היא גם מאוד מאוד מרגשת ומשמחת אבל גם מפחידה, כי בעצם זה משהו שאנחנו מחפשים לכל החיים בעז"ה, מישהו לבנות איתו בית משפחה וילדים.

בתור אישה נשואה, אני יכולה להגיד לך שהתכונות של אותו בחור שכתבת הן יקרות מפז. בסופו של יום, הדברים שהכי חשובים בין בני זוג זו התקשורת, ההקשבה, ההבנה, הנתינה ההדדית, והכי חשוב האהבה.

והאהבה רק מתעצמת וגדלה ככל ויש יותר נתינה אמיתית בין בני הזוג. 

לכי עם הלב שלך, ואל תחשבי על ציפיות של החברה, או המשפחה ומה יגידו. בסופו של דבר, את זו שתחיי איתו ותבני איתו בית, והוא צריך להיות טוב בשבילך ולא בשביל אף אחד אחר.

נראה לי שזה חלק מהלחץ שאת מלחיצה את עצמך. בגלל שבאת ממשפחה שבה האחים ואבא שלך הם "גבר גבר" כפי שרשמת, את חוששת שאולי לא יקבלו אותו? קודם כל מי אמר? אני חושבת שיהיה להם יותר חשוב להסתכל על הלב שלו ועל היחס שלו כלפייך. ודבר שני, וכפי שרשמתי, הכי חשוב זה מה את מרגישה כלפי הבחור.

כל עוד את נמשכת אליו, מתאהבת בו ומעריכה אותו, כל עוד התקשורת ביניכם, ההבנה, הסבלנות האחד כלפי השני, הנתינה, טובה בקשר שלכם, זה הדבר הכי חשוב. מישהו שאת יודעת שתוכלי לסמוך עליו בעז"ה כשתקימי בית ושיהיה לצידך- זה גבר. 

ובכל מקרה, בכל מה שתחליטי, לכי עם הלב. הרבה פעמים כשאנחנו מבקשים מהקב"ה עזרה, הוא מכוון אותנו דרך הלב שלנו

שיהיה המון המון המון בהצלחה!!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

תמיד דמיינתי שבעלי יהיה קרבי 3 שנים (במשפחה שלי זה מוערך..מאוד..מאוד..)
יהיה עם ידי זהב כמו של אבא שלי..
שיראה גבר גבר..
ועוד ועוד..
ובעלי..
עשה בסוף רבנות.. (בגללי! מצדו לעשות קרבי הסדר..(לא 3 שנים)
ידי זהב? אין לו..
בעלי, המקסים והמתוק
פשוט זכיה בלוטו!
בעלי עם נשמה עדינה מצד אחד ובעיני הוא הכי גבר גבר (למרות שבעבר היה ניראה לי בעיני הילדותיות חנון.נגיד את זה ככה)
נשמה גדולה! האכפתיות, השמחה האהבה!
בחור צדיק שיושב ולומד תורה!
אבא שלי- מורעל על הצבא והיה לו מאוד קשה שלא עשה קרבי. אבא שלי מאוד מעריך עבודה ובעלי יושב ולומד.. מה אני חושבת על זה? האם זה קשה לי? ממש לא! למה?
כי אני כל כך שמחה בנישואים שלי איתו אני רואה איך אורח החיים שלי הוא המושלם מבחינתי ומבחינתנו..
אני רואה את המעלות בלחיות ככה.. לעומת החיים של ההורים שלי או האחים שלי.. אז לאבא שלי קשה..לי לא מזיז כי אני בטוחה בדרך שלי..

(אבא שלי כן אוהב אם נשמע שלא.. התכוונתי רק מצד ההערכה בדרך חיים)
זכיתי זכיתי זכיתי ואני מאושרת!
כל יום מגלה כמה עוד..
מקווה שהצלחתי לעורר כיוון למחשבה..
 

הי הייזל,

קודם כל אני חייב לומר שכתבת מאד יפה ומאד כנה.

רבים פה כתבו לך דברים מאד נכונים. אוסיף כמה דברים קטנים:

- לפני שאת נכנסת לעניין הגבריות (קצין ומאמין וכד'), תחשבי טוב טוב אם את באמת שלמה עם המראה החיצוני שלו. כלומר אם הוא נראה טוב בעינייך. אם זה לא מישהו שתתביישי להסתובב איתו בגאווה ברחוב ו/או באירועים משפחתיים.
התחושה של "התאהבות" (שכמדומני שמשפט כמו "העיניים שלו זוהרות שהוא מחייך" מבטא אותו) - שלפי החוקרים נמשכת בין שתי דקות לשבועיים - בד"כ חולפת, ואת תישארי עם רגש, שהוא עדיין רגש אהבה חזק, אבל הוא יותר רציונלי והרבה יותר יציב ועמוק.
אין ספק שההתאהבות מהווה בסיס מצוין לבנייה של משהו עמוק ויציב על גביה, אבל גם יכולה לסמא את עינינו מלראות פגמים, שיצופו מעל לפני השטח ברגע שהניצוצות ייעלמו. 
הסוד לדעתי הוא לנסות לשלב את רגש האהבה הסובייקטיבי בתחושות אובייקטיביות ורציונליות, שהן מטבען יציבות יותר ופחות נתונות לשינויים בעתיד.

אם לדעתך הוא נראה טוב באופן אובייקטיבי, והעיניים שלו יישארו זוהרות בעינייך גם בימים אפורים, אז ניתן להתקדם הלאה.

- לגבי החוסר של "גבר-גבר":
א) אולי תנסי להעלות את הנושא יחד איתו, כמובן בשיא הטאקט ובצורה מאד חלקית, ולראות מה יש לו לומר בנושא. יש סיכון שהוא ייפגע וזה ייצור מרחק ביניכם, אבל יש גם סיכוי - אם תציגי את זה בצורה הנכונה, ובמיוחד אם הוא אדם רגיש שמלמד זכות וגם מאד רוצה אותך - שזה מאד יועיל לקשר שלכם ולהעלים את החששות שלך. זה יכול גם לגרום לו להבין אותך, וגם לגרום לו לפעול בנושא - אם זה לנסות להכיר יותר מסלולי טיולים, לעשות כושר וכד'.
ב) יש גם דברים מעשיים שניתן יהיה לעשות בעתיד (אבל כמובן שאל תבני על זה..), כמו למשל אם תגורו בישוב ביו"ש וכד' אפשר לשכנע אותו לקנות אקדח, מה שייתן לך תחושת ביטחון והרגשה ש"הנה הבעל שלי הוא (קצת) פייטר" (אם הוא גם יצטרף לכיתת כוננות היישובית, אז בכלל, יהיה לו גם אם-16.. (: ).
לשכנע אותו ללכת לחדר כושר (להסביר לו שהיית ממש שמחה אם הוא קצת יפתח את הגוף שלו וכו', ושזה משהו שמאד מושך אותך וכו'), מה שגם יוסיף לביטחון שלך וגם לתחושה של "הנה הבעל שלי הוא גבר-גבר".
ועוד ועוד, כיד הדמיון הטובה.

מקוה שעזרתי קצת,

המון בהצלחה

זה ידוע שלא הולכים לנישואין במטרה לשנות את בן הזוג!!
 

זה הוא וככה הוא! ואם זה לא יצליח לה העצות שנתת לה אז זה אומר שהיא נכשלה בבחירת בן הזוג שלה?

ממש לא!!

אולי הוא יוכל לבוא לקראתה בכל מיני דברים אבל אלו דברים שממש לא אמורים להשפיע על הקמת בית טוב.

"...יש גם דברים מעשיים שניתן יהיה לעשות בעתיד (אבל כמובן שאל תבני על זה..) ..." 

צודק/ת שאולי הייתי צריך להדגיש את זה יותר, פשוט זה היה לי מובן מאליו שלא מתחתנים בתקווה לשנות את הבן זוג וכו'

אני חושב שהחברה שלך  ומה שהתרגלת תשחחרי את עצמך מזה

תחשבי על זה. זה חשוב מאוד.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני מכיר לא מעט כאלה שהם גם גבוהים, גם נראים טוב וגם עדינים ומתחשבים. לא כדאי להתחתן מתוך תחושה של דמוניזציה כלפי הבחורים האלה, ואז פתאום לפגוש אחד כזה (שהוא גם גבוה ושרירי וגם נחמד, עדין ומתחשב) בעבודה או בלימודים או בישוב ולהתחיל להתחרט על החלטות ישנות.... 

זה לא כזה פשוט כמו שכולם פה דוחפים אותך לכיוון ה-כן.

במיוחד אם האחים שלו ואביך הם המודל שלך ואת תמשיכי לראות אותם בעז"ה עוד שנים טובות וארוכות.

דיברו פה על לקיחת אחריות, האם הוא אחראי?

איך תוכלי לבדוק את זה:   יש לו מקצוע? הוא במסלול חיים מאורגן כלשהוא? יודע מה יעשה שיהיה 'גדול'? תעודת בגרות/ תואר?

איך החפצים שלו- מבולגן/ מסודר?

התנהלות כספית?

אחריות כלפי אחים קטנים? אופן הקשר עם האחים?

יכול לבצע מטלות טכניות תוך כדי התגברות על חוסר החוש הטכני? כלומר ע"י התארגנות מראש/ בעלי מקצוע/ תיאום וכו' תוכלי לסמוך עליו שיבצע דברים או שכל המטלות והארגונים יפלו עליך בלית ברירה (ואל תגידו לי שיש זוגות כאלו! לא קל לאשה שמטופלת בילדים בעז"'ה להיות אחראית לכל הצדדים הטכנים של הבית.

אני ממליצה לעצמי ולכולם לקחת פסק זמן מהשרשור

ולתת לך לחשוב לבד.תקראי פירוט בתגובה הראשונה שלי .לגבי לקחת פסק זמן

מה את אומרת?מקווה שלא פגעתי

זה החלטה חשובה וקשה.או שתתיעצי עם אחד שמקובל עליך או לבד ברוגע בים

כמו שנאמר תשני על זה לילה ואולי לא רק 1?

גם לבעלי אין חוש טכני בבית ואין חוש התמצאות כמו שלי יש...

וגם אני רגילה מהבית שאבא שלי כלבויניק ויודע לתקן כל דבר ולסדר כל דבר...

ואני אגיד לך סוד שאפילו שעוני שבת הוא לא יודע לסדר! ואני זאת שמסדרת אותם!

אבל שטויות! היום זה כבר פחות מפריע לי!

העיקר הוא במה שזכיתי!

שהוא נמצא שם כשאני צריכה!
שהוא מכבד ואוהב ומעריך אותי כמו שאני וגם אני אותו!
שהוא מקל עליי בכל הזדמנות...

שהוא למד לעשות הרבה דברים שהוא לא ידע לעשות קודם החתונה (כמו לנקות, לגהץ, לשטוף כלים) והוא למד לעשות אותם רק בשביל להקל מעלי ולעזור לי...

והוא תומך ומפרגן ונותן ויש לו לב טוב!
וזה מה שחשוב!

(ויש עוד דברים אחרים טובים כמובן... אבל זה לא עצם הענין...)

(ולהדליק גז הוא גם לא יודע... ומצידי זה בסדר גמור! כי תמיד התפללתי שאני אהיה בלעדית במטבח. לא אהבתי שמתערבים לי בבישולים. ואני אןהבת לבשל ומבשלת נהדר ב"ה!) 
 

אז אין לו חוש טכני. אבל אם יש לו אופי טוב ומידות טובות תאמיני לי שכל מי שמכיר אותו ישמח לעזור לו בדברים הקשים (שקניתי ארון משומש והייתי צריך להרכיב אותו חבר מהבית כנסת בא אליי לדירה החדשה והרכיב אותו (נסיעה 45 דקות)

גבר אמיתי זה אחד שיהיה שם בשביל אשתו בכל פעם שהיא תצטרך אותו. רק טיפשה גמורה תזרוק גבר אמיתי כמו זה שתיארת.

את קולטת? כל כך טוב לך, נעים לך, את רוצה את הבחור, אבל דמיון דתי-לאומי טיפוסי לבני נוער בני 16 הוא זה שחוסם אותך. ברמה העקרונית, ללא הכרות עם הנפשות הפועלות - לדעתי הגיע הזמן להמשיך הלאה ולהתנתק מההבלים האלה. 

גבר הוא גבר גם אם הוא לא בדיוק שרת ביחידה הכי מובחרת בעולם ולא טיילן גדול. בסוף את לא מקימה בית עם נהג ולא עם טכנאי מחשבים, את מקימה בית עם אישיות.

שימי לב למה שכתבת - רוב גבוה של המאפיינים הם חיצוניים בדמיון, רוב גבוה של המאפיינים (הטובים) של הבחור שהבאת - הם פנימיים יותר ואישיותיים יותר.

תעשי את השיקול לבד. האם את מסוגלת להתרומם למה שאמיתי לך.

מצד שני - ודאי לא לפסול את המחשבות שלך על הסף. יכול להיות שמאחורי התפיסה החיצונית יש תפיסה אמיתית שכדי להבין אותה צריך לקלף את כל האלמנטים החיצוניים שדבקו בה.

תאמיני בעצמך שאת מסוגלת להגיע פנימה באישיות שלך ולהבחין באמת מה טוב לך, ולעשות את התהליכים הנכונים לך כדי להחליט.

התשובה בתוכך. 

נ.ב. השתדלתי להיות עדין. אם את מרגישה שהייתי קצת אגרסיבי - נטו כלפי התודעה ולא כלפייך. הקושי שלי הוא כלפי התודעה השקרית שנדבקה לנקודות האמת הקיימות ומאירות במגזר הדתי-לאומי.

בהצלחה רבה

שבת שלום, נחת והצלחה!

גם עלי ועל בעלי בזמנו ועדיין לפעמים לא מאמינים..(.רציתי מישהו יותר מסודר ואדוק..

וזה קשה וגם מאתגר..)

ואת עושה את זה בכדי לעצבן.

אולי אני טועה,אבל מה שכן,אני מתעלם ממך.

על הבחור הזה ויגידו ''זה האיש של הייזל''-אם היא לא טרול,זה סתם בשביל לעצבן,אין לי ספק שמשהו פה מסריח.

לה זה לא מפריע!אז למה לך?

שיחת בנות אל תתערב!

הם לא יותר טובים ממך.

ב.מאיפה לך?זה שהיא פה תקופה לא אומר שהיא לא טרול

נשמע שההתלבטות היחידה שיש להם היא אם את תרצי אותו.

אני ממש מקווה שימשיך טוב הוא נשמע בחורה נהדר וגם את. 

הוא לגמרי יכול להפתיע לטוב או למוטב...

אבל באופן אישי לא הייתי פוסלת על סמך תפקודו בלידה בהכרח- כי זו משימה שהמון גברים היו נכשלים בה. לפחות בלידה הראשונה/ שניה.  אבל אפשר בהחלט לחשוב על אירועי קצה שכאלו: נסיעה בכביש מסוכן, תפקוד בזמן לחץ, ארגונים לחתונה והתנהלות מול המעורבים בעניין כשיש מחלוקות.

לא על חוש טכני (וגם לא רק על טוב לב לדעתי האישית) יקום ויפול דבר- יש עוד כ"כ הרבה שיקולים ופרמטרים, והמכלול הוא הרבה מעבר. אך כן צריך להזהר לא להסתחרר רגשית יותר מדי עד לאחר קבלת ההחלטה- כי האהבה מקלקלת את השורה ושיקול הדעת נדחק הצידה בגלל ההורמונים.

סימן נוסף לדעתי:  האם הוא האדם שתרצי שיגדל ויחנך את ילדיך

וגם:  האם תשמחי ותרצי שבנך יהיה בצלמו ודמותו מצד התכונות, היכולות והאישיות.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

החיים בפועל לא מתאימים לחלומות שלנו. אולי לצערנו, אבל זו המציאות.

מה שחשוב בבן זוג אלה המידות שלו.  זה מה שגורם לנישואין טובים.

מישהו עם מידות טובות ולב טוב, יהיה בן זוג טוב ואבא טוב לילדים.

מסמר אפשר ללמוד איך לתקוע בקיר או להזמין בעל מלאכה.

טיולים אפשר לטייל גם בלי ידע מוקדם או עם הידע שלך.

ואיך שהוא נראה - אם את נמשכת אליו, אז זה מה שחשוב.

ותאמיני לי שבגילי כבר לא נראים כמו שנראנו בגיל 20.

ומה אכפת לך מה אחרים חושבים???   וזה נכון לכל דבר בחיים.

תחשבי מה יותר חשוב איך שהוא נראה - מאצ'ו או איך שהוא מתנהג.

אם את בסדר עם איך שהוא נראה ועם האישיות שלו (בנטרול החלומות שלך),  תנסי לוותר על החלומות ההוליוודים שלך.

תנסי ללכת ליעוץ מקצועי לפני שאת מחליטה לחתוך את זה.

הרבה הצלחה

שנה טובה

קשה לוותר על הדמיונות, אבל במדדים האמיתיים נתת כאן כמה דברים אמיתיים שאפשר לבנות עליהם.

וחוץ מזה שהוא גם רוצה אותך (איזה כיף!)

אז אולי שווה לוותר על דמיונות עבר, לטובת קשר שמרגיש אמיתי.

לא קראתי את כל השרשור, אבל רוצה לציין שהתגובות שכן הספקתי לקרוא כאן הן פשוט מדהימות.

היה לי טוב לקרוא את זה גם בתור נשואה...

גם אני תמיד דמיינתי את הבחור שלי גבר גבר. כל הגברים במשפחה שלי היו בסיירות מובחרות ותמיד חשבתי שגם הבחור שלי יהיה. ואז הגיע אותו בחור ששינה את התפיסה שלי... 

הוא היה חמוד ורגיש ועדין... וכן ידעתי לחנות יותר טוב ממנו, נרבה יותר טוב ממנו. ויכולתי לתקן דברים יותר טוב ממנו וכשהיינו בסיטואציות מורכבות בדרך כלל אני זו שהייתי פותרת אותן.  ואני מבינה אותך וכמה שזה נשמע מטופש.. אבל זה קשה לשחרר את מה שתמיד דמיינו וחלמנו

והתלבטתי מאוד כמה זה מפריע לי וחברה אמרה לי משהו ממש נכון. הוא יהיה גבר, אם תתני לו להיות גבר.

אז נתתי לו,נתתי לו להרגיש שאני מרגישה בטוחה כשאני לידו ושאני סומכת עליו. ונשברתי לידו והוא הרים אותי כמו שאף בחור גבר גבר לא הצליח... ואז קרה מקרה מורכב ואני פשוט לא רציתי להתמודד איתו והוא קם וטיפל בעניינים והיה גבר. בדרך שלו אבל הכי גבר שיש. 

ממליצה לך לבדוק את זה ולא לחתוך בגלל זה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כל גבר יותר מעניין מסמינריונית.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא באמת נפגעתי.

זה הצחיק גם אותי

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

איתך בסירה

פירוט נימוק והסבר בבקשה.

בדיוק לגביהן ביקשתי פירוט, נימוק והסבר (לא באמת חייבים הסבר או נימוק. זה פשוט נגרר באופן טבעי אחרי פירוט )

התכוונתי בעניין מה שהתכתבנו בש''א... 

עזבי, לא מתקרב לשלי

וסיכמנו בכלל שזה בסדר.

זה גבר לחיים שיידע להכיל אותך ואת מה שאת שיכבד אותך תמיד ולא רק בהתחלה הוא יהיה אבא טוב ובעל מושלם אל תוותרי כל שאר המחשבות שלך זה שטויות החיים האמיתיים זה לא חלום ואת מתארת אותו כבחור מושלם

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.