שלום לך!

התחלתי לגמול את הבת שלי בגיל 2 וחודש, אחרי חודש היא כבר הסתדרה מצוין , ופספסה בין 1-2 פעמים ביום.

מה שקרה זה שהיא התחילה לחזור אחורה, לא רוצה ללכת לשירותים בכלל, עושה על הרצפה (לא מפספסת, נעמדת מפסקת רגליים...) רוצה חיתול, לפעמים , 

כשאני מתעלמת היא כן הולכת לפעמים ולפעמים לא.

האם את ממליצה לחזור לחיתול?

ערב טוב

משהו השתנה בשגרה שלה לאחרונה?

איך אתם מגיבים לפספוסים?

לא השתנה,

בהתחלה זה היה מעצבן והכעס שלי גרם לתופעה להחמיר.

כרגע אני לא אכפתית , ולא מגיבה במיוחד (שולחת אותה להחליף בגדים )

היא עדין מפספסת.

האם להמשיך?

בתי מדברת כמו ילדה בת ארבע כמעט 

מבינה ובוגרת 

ורק בעניין הגמילה אנחנו לא מצריכים ללכת צעד קדימה 

בתקופת פסח ניסינו לגמול אותה לבקשתה לעשות כל הזמן בשירותים, אבל זה היה התנגשות עם עוד כמה דברים רגשיים (כמו שניסינו בדיוק לגמול אותה ממוצץ בד בבד - טעות.). וזה פשוט נעצר.

כרגע היא נמצאת במצב מאוד מבלבל כל הזמן מבקשת לעשות בסיר אבל אני מאמינה שבגלל שהיא חלק מהיום עדין עם טיטול אז כנראה שאינה מבחינה מתי היא עם ומתי היא בלי ולפעמים מפספסת.

ובעשיית צרכים גדולים היא פחות מצליחה לתזמן וכמעט תמיד מפספת על הרצפה או בתחתון.

פרטים נוספים,

1. בת ראשונה ויחידה לבינתיים.

2. אנחנו לא בדיוק יודעים מה הצעדים שעלינו להוביל כדי להביא לגמילה

3. אני עובדת ורק בארבע אנחנו ביחד בבית.

4. הגננת לא דוחפת מדי לגמול אותה אצלה כיוון שהיא ממש לא מסכימה לנסות לעשות בשום שירותים חוץ מהסיר או השירותים שבבית אפילו לא אצל המטפלת.

מה עושים ?

תודה רבה!

ערב טוב,

נשמע שהיא ממש לא בעניין של לשתף פעולה.

בעיניי כדאי כרגע להחזיר חיתול, להשכיח ממנה ומכם את החוויה הלא נעימה סביב הגמילה ולהתחיל שוב בפסח או כשתראו בשלות שוב.

עד אז פשוט לא לדבר על זה, לתת לזמן לעשות את שלו.

בהצלחה רבה!

אבל אם את עדין רואה,

אולי תוכלי להגיד לי מה עדיף 

כי אני אמורה בעז"ה ללדת חודש וחצי לפני פסח...

עדיף לחכות עד אז שזה היה בזמן כל כך רגיש?

וגם היא תהיה מעל גיל 3 אז - זה לא מדי מאוחר?

אשמח לעיצות באופן כללי. 

ערב טוב,

נקודות שצריך לשים לב בגמילת תאומים ובכלל בגידול תאומים:

1.הם אמנם שניים אבל כל אחד-אחד. כל אחד עם קצב התפתחות שונה ובשלות אחרת, לשים לב לא ליצור השוואות ולא להאיץ באחר בגלל אחיו.

2.להיזהר מיצירת תחרותיות בניהם סביב נושא הגמילה- "מי עושה  הכי יפה בסיר", "מי לא מפספס" וכד'.

3. לזרום עם כל אחד הכין שטוב לו-אם לאחד טוב ישבנון ולשני סיר נהדר.

4. לרתום שניים לתהליך גמילה יכול להיות רק לטובתכם ולטובתם- אך שימו לב שאחד מהם לא נפגע, שימו לב מה כל אחד צריך ופעלו בהתאם.

בני כמה הם?

האם נכון בשלב ראשון לגמול בסיר גמילה?

חשוב לי לאפשר לשתיהן להרגיש את נוכחותי . ורק באופן הזה זה מתאפשר. וגם מאד תורם שאני יכולה לצאת איתם מחוץ לבית ללא חשש פיספוסים.

האם נכון לגמול את שתיהן בו זמנית?

אני רואה ימים בהם אחת לא מפספסת בכלל. והשנייה כן.

וימים שזה מתהפך. שזו שפיספסה  לא מפספסת והשניה כן. וחוזר חלילה.

כלומר. הייתכן שיש קשר לתפיסת תפקיד של כל אחת בהתאם לשנייה?

באיזה אופן את ממליצה לעשות את המעבר לאסלה עם ישבנון? ובאיזה שלב בתהליך?

בשנת צהריים  ובלילה אני שמה להן טיטול לאחר שניסיתי ונוכחתי שבזמן שינה הן מפספסות האם  זה מועיל או גורע מההתקדמות?

תודה מראש.

ערב טוב,

בנות כמה הן?

כמה דגשים לגמילת תאומים-

1.הם אמנם שניים אבל כל אחד-אחד. כל אחד עם קצב התפתחות שונה ובשלות אחרת, לשים לב לא ליצור השוואות ולא להאיץ באחר בגלל אחיו.

2.להיזהר מיצירת תחרותיות בניהם סביב נושא הגמילה- "מי עושה  הכי יפה בסיר", "מי לא מפספס" וכד'.

3. לזרום עם כל אחד הכין שטוב לו-אם לאחד טוב ישבנון ולשני סיר נהדר.

4. לרתום שניים לתהליך גמילה יכול להיות רק לטובתכם ולטובתם- אך שימו לב שאחד מהם לא נפגע, שימו לב מה כל אחד צריך ופעלו בהתאם.

לשאלותייך-

בגיל הזה חיתול לילה זה בסדר גמור. גמילת לילה זו בשלות מסוג אחר מגמילת יום.

לגבי צהריים-הן איתך בבית? כדאי להפסיק את השתיה כחצי שעה לפני השנ"צ ולגשת לשירותים לפני, קרוב לוודאי שזה יספיק. במידה וניסיתם וזה לא עוזר-לשים חיתול גם בשנ"צ.

באופן כללי אני ממליצה לגמול את שניהם יחד אלא אם רואים שהאחד ממש לא בכיוון.

במקרה שלך כמו שאני מבינה כן יש שיתוף פעולה משתיהן אבל זה עדיין מתנדנד- זה בסדר, כך זה בתהליך.

הפסיקי להזכיר להן ללכת לשירותים(במידה ואת עושה זאת), הן הרי היחידות שיודעות מתי יש להן, זה יגרור יותר פספוסים בהתחלה אך זהו חלק אינטגרלי מהתהליך-כך הן ילמדו.

התגובה לפספוס צריכה להיות עניינית 

-"אוי מתוקה, יצא לך פיפי, לכי תביאי תחתונים ואנגב אותך", בלי תוספות מיותרות או הרצאות על כמה צריך לעשות בשירותים וכו'-זה מטריד את הילד ולא ייטיב איתו בתהליך.

סיפורים,שירים, מתן עצמאות בבית באופן כללי מאד חשובה-להוריד כביסה, להחזיר נעליים למקום, להוציא מהמקרר מעניק לילד תחושת מסוגלות ואחריות וזו בדיוק הדרישה ממנו בתהליך גמילה מחיתולים .

בהצלחה רבה,

אפרת

ערב טוב,

בנות כמה הן?

כמה דגשים לגמילת תאומים-

1.הם אמנם שניים אבל כל אחד-אחד. כל אחד עם קצב התפתחות שונה ובשלות אחרת, לשים לב לא ליצור השוואות ולא להאיץ באחר בגלל אחיו.

2.להיזהר מיצירת תחרותיות בניהם סביב נושא הגמילה- "מי עושה  הכי יפה בסיר", "מי לא מפספס" וכד'.

3. לזרום עם כל אחד הכין שטוב לו-אם לאחד טוב ישבנון ולשני סיר נהדר.

4. לרתום שניים לתהליך גמילה יכול להיות רק לטובתכם ולטובתם- אך שימו לב שאחד מהם לא נפגע, שימו לב מה כל אחד צריך ופעלו בהתאם.

לשאלותייך-

בגיל הזה חיתול לילה זה בסדר גמור. גמילת לילה זו בשלות מסוג אחר מגמילת יום.

לגבי צהריים-הן איתך בבית? כדאי להפסיק את השתיה כחצי שעה לפני השנ"צ ולגשת לשירותים לפני, קרוב לוודאי שזה יספיק. במידה וניסיתם וזה לא עוזר-לשים חיתול גם בשנ"צ.

באופן כללי אני ממליצה לגמול את שניהם יחד אלא אם רואים שהאחד ממש לא בכיוון.

במקרה שלך כמו שאני מבינה כן יש שיתוף פעולה משתיהן אבל זה עדיין מתנדנד- זה בסדר, כך זה בתהליך.

הפסיקי להזכיר להן ללכת לשירותים(במידה ואת עושה זאת), הן הרי היחידות שיודעות מתי יש להן, זה יגרור יותר פספוסים בהתחלה אך זהו חלק אינטגרלי מהתהליך-כך הן ילמדו.

התגובה לפספוס צריכה להיות עניינית 

-"אוי מתוקה, יצא לך פיפי, לכי תביאי תחתונים ואנגב אותך", בלי תוספות מיותרות או הרצאות על כמה צריך לעשות בשירותים וכו'-זה מטריד את הילד ולא ייטיב איתו בתהליך.

סיפורים,שירים, מתן עצמאות בבית באופן כללי מאד חשובה-להוריד כביסה, להחזיר נעליים למקום, להוציא מהמקרר מעניק לילד תחושת מסוגלות ואחריות וזו בדיוק הדרישה ממנו בתהליך גמילה מחיתולים .

בהצלחה רבה,

אפרת

בת שנתיים וכמה חודשים

מאוד בוגרת

ניסינו שבוע להתחיל קצת לפני יומולדת שנתיים

והפסקנו כי לא שיתפה פעולה (לא הסכימה לשבת, עצרה וכו')

שוקלים מתי לחזור לזה 

לפעמים היא מנסה להוריד את החיתול

ולפעמים מבקשת לשבת על סיר/ישבנון ולפעמים גם עושה בו

הבעיה שלפעמים בימים שמדברים על זה או שמנסים, היא "עוצרת", ואז בלילה צורחת מכאבי בטן...

נראה שזה קרוב, אבל איך נדע שזה הזמן? ושאנחנו לא גורמים לה לא להיגמל כי אנחנו לא מרשים לה להוריד טיטול למשל?

תודה רבה!!

עצירה של פיפי מראה על חוסר בשלות.

אני מציעה לשחרר את זה ולחכות לפסח כשמתחיל להתחמם יותר וגם היא תגדל ותהיה בשלה יותר לדבר.

בינתיים החזירו חיתול ואל תדברו על זה-ילד שלא משתף פעולה אנחנו לא מאיצים בו בגיל הזה.

בהצלחה רבה

אפרת

ערב טוב,

בן כמה הוא?

ראשית כל, "רגרסיה" בגמילה מחיתולים שכיחה מאד עם הולדת אח וכניסה לגן חדש,  חשוב שתדעו את זה ותראו בזה דבר "נורמלי".

לגבי הגישה של להשאיר אותו עם הקקי-בשום אופן לא.

הוא לא עושה את זה בכוונה או כדי להרגיז אתכם ולכן אין מתפקידכם להעניש אותו בצורת "תשאר עם הקקי". להפך, הוא צריך לדעת שקקי זה בעצם לכלוך שיוצא מהגוף וכדאי לנקות אותו מהר ולא להישאר איתו כי זה גם יכול ליצור פצע וכאב בישבן.

והכי חשוב, מה המסר שהוא לומד מזה?

אני עושה קקי ואמא ואבא משאירים אותי ככה אז בעצם לא אכפת להם ממני(שזה כמובן לא נכון חלילה, רק כדי לסבר לך את האוזן), הפספוס הוא בכלל לא אודותייך או אודות בעלך או האח הקטן- אלא אודותיו בלבד. 

השינויים גדולים עליו וזה מתבטא בפספוס קקי ופיפי, תפקידכם כאן זה לחבק אותו ולהכיל את הקושי שלו, לא לכעוס ובטח לא להעניש.

לגבי הצרחות והבכי בדרך למקלחת- אני לא יודעת איך אתם מגיבים לדבר הזה אבל חשוב שלא תיכנסו איתו ל"דרמה", ובלי הרבה מילים, בחיבוק ובעדינות תקחו תנסו לרתום אותו  למקלחת, ואם זה לא הולך אז קובעים עובדה ולוקחים אותו, זה חלק מהצבת הגבול שלכם בבית, עם קקי בתחתונים לא נשארים.

רק כדי להבין את התמונה-

הוא עושה קקי מתוך שינה ונשאר עם זה עד הבוקר?

תמשיכו באותו קו. להתייחס עניינית,לשטוף, להחליף וזהו.

לא לעשות מזה סיפור גדול-זה יעבור, לתת לו זמן להסתגל למציאות החדשה בחייו.

בצהריים השינה פחות עמוקה וזה יכול לקרות.

אם את מרגישה שהדברים לא מתקדמים והוא ממשיך לפספס, מציעה לשקול הדרכה פרטנית כדי לגעת בנקודה.

שבוע טוב והמון בהצלחה,

אפרת

בן השלוש וחצי שלי עדיין מפספס כמעט כל לילה.

הוא גמול ביום מגיל שנתיים ומשהו (לא זוכרת במדויק).

מאוד רצה להוריד טיטול בלילה לפני גיל 3 אך אנחנו עיכבנו עד גיל שלוש וחודשיים בערך.. מכמה סיבות: שלו- הוא היה ממלא טיטולים בלילה והיה נראה לי שהוא עוד לא בשל. טכניות שלי- כדי שיעבור פסח- כך גם יהיה קל יותר עם הכביסות וגם כי הייתי בתחילת הריון והיה לי מאוד קשה לתעסק עם זה.

הורדנו טיטול בלילה אחרי פסח, הוא כבר מאוד מאוד רצה להיות בלי טיטול. מבחינתו זה  סימל שהוא עדיין תינוק ולא התאים לו יותר. גם תחתון טיטול הוא פסל מאותה סיבה די מהר. א"א לעבוד עליו.

כיום- הוא עדיין מפספס כמעט כל לילה. לפעמים גם כמה פעמים בלילה. בהתחלה הוא היה מתעורר באמצע הלילה מהרטיבות. היום הוא יכול לישון ככה לילה שלם. לפעמים מפספס בתחילת הלילה לפעמים רק בסופו. להעיר אותו גם לא תמיד עוזר- כי הוא יכול אח"כ לעשות שוב. ולפעמים הוא מפספס לפני שלוקחים אותו.

ילדתי לפני כחודש ומאז זה רק החריף- אם פעם היו שני לילות או יותר בשבוע שהוא כן היה מצליח לקום יבש, היום כמעט כל יום הוא מרטיב. 

להחזיר לו טיטול ללילה לא שייך- זה פוגע בו. פרסים והפתעות- לא משפיע- הוא ישן חזק.

ואני- חוששת מאוד מהחורף הקרב ובא. 

אין לי כוח יותר לכביסות.. ליבש כל יום הכל.. וגם חוששת שהוא ישן רטוב כל הלילה ויתקרר.

אשמח לעיצה

ערב טוב,

אקדים ואומר שבגיל זה חיתול לילה זה ממש בסדר ושכיח מאד, עד גיל 6 אצל בנים הרטבות לילה לא נחשבת "בעיה" ולכן כל מה שאתם יכולים לעשות זה-

1.להפסיק את השתייה לפחות כשעה לפני השינה. זה תנאי הכרחי.

2.להלהיב אותו על חיתול תחתון, פול אפס וכד'-אפשר להסביר לו גם למה כדאי לו וזה בכלל לא אומר שאתה תינוק וכו'.

הוא שותה לפני השינה? איך הוא נרדם?

הפסקנו או מגבילים מאוד את השתיה... לא עוזר

מה זה פול אפס לא מכירה..

בכל מקרה הרעיון של טיטול ללילה או תחתון טיטול- שמבחינתו זה היינו הך, פוגע בו רגשית בצורה מאוד עמוקה

זה ממש מעליב אותו

אנחנו רק מנסים לדבר איתו על זה הוא פורץ בבכי נורא

קשה לו להרדם בדר"כ. מאז ומעולם ההשכבות שלו ארוכות והוא קם כמה פעמים מהמיטה בתירוצים שונים עד שנרדם באמת.

כשהוא כבר ישן קשה להעיר אותו והיקיצות שלו פעמים רבות מלוות בעצבנות.

לגבי ההרדמות- אשמח לתת טיפים במייל אם תירצי.

לגבי ההרטבות לילה- תצטרכו לבחור מבין האופציות מה נכון לכם. אני מכירה הרבה ילדים שהוריהם לקחו את העניין של להלהיב את הילד על חיתול בתור םרוייקט וזה צלח יפה.

התסכול מהרטבות לילה כל בוקר גדול יותר-לכם ולו.

תשקלו בחיוב לעיתים אנחנו אלה שמשדרים לילד שזה של קטנים ומתקשים לשחרר

אם את מרגישה שהדברים לא מתקדמים,תשקלו הדרכה פרטנית.

שבוע טוב והמון הצלחה,

אפרת

ערב טוב,

יש ילדים בגיל הזה שלא מראים התעניינות יתרה וזה ממש בסדר, כל עוד אין משהו שמחייב גמילה אין סיבה להילחץ במה יהי בהמשך.

אני מציעה לחשוף אותה לשירים וסיפורים, לדבר על הגוף שלנו ושהקקי והפיפי הוא לכלוך שיוצא מהגוף, לדמות את השלפוחית לשקית שכשהיא מלאה המים(הפיפי) יוצא ממנה.

תראו אמה קורה לקראת פסח ועד אז-שחררו

בהצלחה רבה,

אפרת

ערב טוב,

טוב שזה בא מצוות הגן, כך יהיה שיתוף פעולה נהדר ביניכם.

גמילה מתחילה בבית ולא בגן- זה ידרוש מכם להישאר איתם כמה ימים בבית, להוריד חיתול ולהתחיל את התהליך:

סיר או ישבנון זה בכלל לא משנה, בד"כ  ילדים בגיל הזה מעדיפים סיר כי זה יותר קטן ופחות מאים וגם תנוחת הקריעה נוחה יותר, אז לשיקולך האישי.

קודם כל ללמוד אותם, לילדים יש שפת גוף מיוחדת כשיש להם פיפי או קקי וכדאי עירניים לזה ובהתחלה ניזום וניקח אותם לשירותים לפי אותם סימנים, לא להזכיר ולא לשאול אם יש(הם ילמדו איך זה מרגיש עם הזמן), לא להציק יותר מדי כדי שזה לא יהפוך למשימה שאמא ואבא מבקשים ממני אלא אחריות שלי בלבד.

בהתחלה יהיו הרבה פספוסים אבל לאט לאט את תראי שזה ילך וירד והם ילמדו להרגיש כשיש פיפי, יכריזו וילכו לסיר בעצמם.

לפספוסים להתייחס בצורה עניינית לדבר, לגשת להביא תחתנונים ולנקות. בלי יותר מדי הרצאות של "פעם הבאה..".

בבית בהתחלה כדאי להיות בלי תחתונים אלא רק עם מכנסיים, זה מקל  עליהם את הסרבול של להוריד גם וגם וגם.

חשוב- להאמין בהם. בפנים. לא מבחוץ.

הם יכוליםץ מסוגלים ויצליחו.

זה בקצרה, כי זה בכל זאת פורום...

בהצלחה רבה,

אפרת

כמעט בן 4

גמול כשנה

אבל שונא ללכת לשרותים ולכן מרטיב.

אציין שבגן זה לא קורה, רק בבית.

יש ימים שהוא יבש

ויש ימים שמרטיב 3-4 פעמים.

הוא מתאפק עד הקצה. לפעמים מספיק שרותים ולפעמים לא.

ניסיתי להשאיר אותו רטוב, כדי שירגיש לא נעים,

אבל הוא מאד איסניסט ומייד מוריד את הבגדים.

לא מפריע לו להשאר בלי, העיקר לא רטוב.

ערב טוב,

ילד שמפספס רק בבית רוצה להגיד לנו משו.

להשאיר אותו רטוב זו בטח לא תגובה הולמת שמייצרת אמון ביניכם.

קשה לי לענות בלי להכיר את כל התמונה אבל באופן כללי אני מציעה להתעלם מזה, הכוונה-

לא לכעוס ולא לעודד.

להתייחס עניינית לעצם הפספוס, להביא תחתונים ולנקות אותו. 

 כמו שאני מבינה העניין הוא שזה הפך להיות פיל בבית וכל התנהלות הבית אחה"צ, כדאי פשוט לא לעשות מזה עניין ולראות איך זה מתקדם.

אם אין שיפור והתסכול גובר תשקלו הדרכה פרטנית.

בהצלחה רבה,

אפרת

אבל כשאני רואה אותו קופץ, לא לומר לו כלום?

לא לשלוח אותו לשרותים?

כי אין לו בעיה להרטיב ואז להחליף.

ערב טוב,

ילד שמפספס רק בבית רוצה להגיד לנו משו.

להשאיר אותו רטוב זו בטח לא תגובה הולמת שמייצרת אמון ביניכם.

קשה לי לענות בלי להכיר את כל התמונה אבל באופן כללי אני מציעה להתעלם מזה, הכוונה-

לא לכעוס ולא לעודד.

להתייחס עניינית לעצם הפספוס, להביא תחתונים ולנקות אותו. 

 כמו שאני מבינה העניין הוא שזה הפך להיות פיל בבית וכל התנהלות הבית אחה"צ, כדאי פשוט לא לעשות מזה עניין ולראות איך זה מתקדם.

אם אין שיפור והתסכול גובר תשקלו הדרכה פרטנית.

בהצלחה רבה,

אפרת

ערב טוב.

תראו כיצד מחזיקים את הפין ומכוונים לתוך האסלה.

זה בעיקר עניין של זמן וסבלנות

בהצלחה רבה!

גיליתי שזה מכניס אותי ואותו יותר מדי ללחץ, כשאני עושה הכול כדי שלא ייפול לרצפה. החלטתי לנסות לא להחזיק אותו בכלל ולראות מה קורה, ולתדהמתי גיליתי שאז הוא מעצמו משתדל לכוון היטב, ולרוב מצליח! כשלא - אני מנקה. אבל זו הייתה כזאת הקלה לראות שזה תהליך לימוד שיכול לקרות גם בלי שאני אקח אחריות עליו...

ערב טוב.

כשמתחילים גמילה מתחילים, זאת אומרת שמורידים חיתול לאורך כל היום במשך כמה ימים בבית ואז בגן.

בן כמה הוא?

הוא מראה  סימני בשלות?

אפשר לגמול בחורף,מטעמי נוחות וסירבול(שכבות) בדרך כלל יותר קשה לילד אבל אם אתם ממש מרגישים שזה נכון אז בהחלט כדאי להתחיל.

זה אכן מעט מאוחר, אבל לעיתים עדיף מגמילה בה הילד לא בשל ותהליך לא נכון.

בפוסט בו הצגתי את עצמי כתבתי חלק מסימני הבשלות, תעייני בהם, שימי לב לבן שלך במשך היום, כמה הוא מודע באמת לצרכים שלו, אם הוא מתעניין ואם נראלך שהוא ישתף פעולה. במידה וכן- תתחילו.

תשאירי בבית יומיים-3 ותתחילו.

אפשר לשאול אותי שאלות במייל.

בהצלחה רבה!

אפרת

ערב טוב,

אפשר לגמול בחורף, בדרך כלל יותר קשה מטעמי סירבול (שכבות וכד').

לפי מה שאת מספרת בעיניי כדאי לחכות שעוד סימנים יופיעו ואז להתחיל בגמילה, בקיץ יותר קל לכולם.

בהצלחה רבה. 

ילד בן 6 שמידי פעם מלכלך את תחתוניו: יש רק רושם של צואה, לא ממש עושה בתחתונים.

זה יכול לקרות פעמיים ביום למשך שבוע ויכול פתאום לא לקרות בכלל שבוע.

ניסינו ב"מבצעים" - עזר מאוד אבל המשיך מיד אחרי תום ה"מבצע".

האם יש בעיה פיזיולוגית כזו?

או אולי זו בעיה רגשית?

יש לציין שהוא ילד מאוד חמוד, מוצלח, מצחיק, מוכשר ומה לא.

זה יכול להיות רגשי או פיזיולוגי.

הייתי מנסה בתור התחלה להתייעץ עם רופא  הילדים וגם עם רופא התפתחות ואולי לקבל פיזיוטרפיה שתתמקד בשרירים הטבעתיים(שזה כולל את פי הטבעת), יש ילדים שזה שריר קצת רפוי אצלם וכדאי לבדוק שזה לא העניין.

היא נגמלה די חלק חוץ משהתחילה מעון וגם זה הסתדר בערך...

השאלה שלי היא מתי ואיך גורמים לה לא לעשות את הטיפות הראשונות בתחתונים. ז"א היא תגיד שהיא צריכה לשירותים אקח אותה ואראה שהתחתון טיפה\ ולפעמים יותר מטיפה רטוב... האם היא בשלב שהיא אמורה לשלוט בזה ואיך אפשר לעזור לה להתאפק לגמרי עד השירותים..

תודה רבה!!!

סבלנות. סבלנות וסבלנות

זה לימוד שלוקח לעיתים זמן.

לא לייחס לזה חשיבות או לדבר על זה.

בהצלחה רבה!

ערב טוב,

בן כמה הוא?

אתם מזכירים לו הרבה? 

איך היה התהליך כשהתחלתם? מה עשיתם?

הבן שלי הגדול בן ה6 התחיל גמילה בגיל 2.5 בזמן חופש אצל ההורים (גרוע..) המטפלת לא כל כך הייתה בעניין וביקשה שנתחיל בבית ואח"כ ניראה אם מצליח וכו' וכו'.. (גם גרוע..) בכל מקרה לקחה לו הגמילה וגם לא כל כך בערך 7 חודשים במהלכם כבר התחיל גן ופיספס בגן. בזמן שהיה מפספס בגן הגננות ביקשו שאני אגיע להחליף לו.. בזמן הזה הוא היה יכול לחכות חצי שעה במצב כזה אפילו בזמן מפגש בו כל הילדים עם הגננת הוא היה עומד לבד ליד השירותים ומחכה שאגיע להחליף לו.. סיוט סיוט!!!!!! גם לנו ובעיקר לו.. כל הילדים היו צוחקים עליו בנוסף שהוא מפספס.. מאז לאט לאט הוא נגמל.. הבעיה היא בלילה- יש לילות שהוא מפספס בלילה. זה יכול לקרות 2-3 לילות בשבוע ויכול להיות שיהיה שבוע בלי פיספוסים בכלל.. זה שוב לא נעים לנו ובעיקר לו.. במיוחד ששני אחיו הקטנים גמולים לגמרי. חשוב לי לציין שאנחנו מנסים להיות אדישים לזה שפיספס ורק אומרים לו להחליף לבנים כמובן באדישות כדי לא לעשות מזה עניין...
אנחנו מיואשים ולא יודעים ממה זה קורה הרי קורה ששבוע-שבוע וחצי בלי כלום ושבוע כמעט כל לילה...

נשמח לעצה!

תודה רבה!

שבוע טוב,

מה שאת מספרת כאן מורכב מדי לתשובה בפורום יקרה.

כדאי שנשוחח ונחשוב כיצד לעזור לו.

אשמח לשמוע ממך.

אני ב-0526410143.

בהצלחה רבה ושבוע טוב!

ערב טוב,

להפסיק להזכיר לו.

לקחתם אחריות על הצרכים שלו במקום שהוא יקח.

זה יגרור הרבה פספוסים אבל זו הדרך היחידה ללמד אותו להרגיש מתי יש לו וללכת לשירותים.

זה לא שלכם-זה שלו.

תבינו שכשאתם מזכירים לו אתם לוקחים אחריות על הגוף שלו וכך הוא לא ילמד, פספוס זה חלק מתהליך הלמידה והוא חשוב מאד, תנו לו לפספס ולהרגיש מתי יש לו פיפי\קקי.

בהצלחה רבה!

פספוסים זה חלק מתהליך הגמילה אין מה לעשות, ככל שתזכירו לו יותר הוא ימשיך לפספס ולא ילמד לקחת אחריות על הגוף שלו. היחס לפספוס ענייני, לנקות, להחליף תחתון וזהו.

תעשו השבוע ניסיון, אם אתם לא רואים התקדמות תשקלו ייעוץ פרטני.

אני במייל ובטלפון לשאלות נוספות בשמחה

בהצלחה רבה ושבוע טוב.

אפרת

בדיוק אותו סיפור. רק שהיא בת שנתיים וחצי, ולא בגן עירייה.

מה עושים? זה דוחה ברמות..

ראי תשובתי לרוצה לשאול.

אם זה לא מספיק תמשיכי לשאול.

הכי טוב במצבים כאלה זה באמת לא לכעוס ולא לעודד.

להתייחס עניינית לפספוס,לנקות אותו להחליף תחתונים וזהו.

ככל שתהפכו את זה יותר ויותר לאישיו בבית זה יימשך.

יש פיל בחדר-קקי בתחתונים! תזיזו את הפיל הצידה ותראו את הילד שלכם עם כל הטוב שבו, ו...

עם הקקי בתחתונים.

מניסיון אישי ומקצועי תפעלי כך ותראי ששבעזרת ה' זה יעבור מהר.

בהצלחה רבה

אני חושבת שתינוק צריך הורים אנושיים, והורים אנושיים - הגיוני שיהיו מתוסכלים כשקורה דבר מתסכל. אני לא חושבת שבריא להסתיר את זה או לחנוק את זה.

אני במצב דומה מאוד לשלך, ואני יודעת על עצמי שלא תמיד אני מתוסכלת נורא כשיש פספוס. לפעמים אני באמת רגועה ושלווה ועניינית, ואזה מה שהילד קולט, ואין בעיה עם זה. אבל הגעתי למסקנה שבמקרים שזה תקוע לי ומעצבן נורא ומתסכל, אני לא מנסנה להסתיר את זה. בדיוק כמו שהוא שומע ממני "אוף" כשנופלת לי ביצה ואני צריכה באמצע האפייה להתכופף ולנקות מהרצפה, ככה הוא שומע ממני "אוף" כשצריך שוב לנקות אותו וזה משגע אותי. אחרי שאני משמיעה את ה"אוף" מכל הלב, אני נינוחה הרבה יותר לטפל, מאשר כשאני מתאמצת להעמיד פנים של רוגע. הם ממילא עולים על זה בשנייה.

אני מאד מבינה את הקושי להכיל את זה, זה אכן לא נעים בכלל.

אני מציעה שנשוחח ונראה איך אנחנו מגיעות למצב שאנחנו לא פוגעות בו או מורידות לו את הביטחון ונשארות ענייניות ככל שניתן.

אני ב-0526410143 ואשמח לשמוע ממך.

בהצלחה רבה,

אפרת

אז לא להגיב לזה בכלל?

לא לשקף לה "אוי עשית קקי בתחתונים? בואי נחליף.."

ולא להגיד לה שזה לא יפה לעשות בתחתונים? ושעושים רק באסלה? לא בכעס, בקטע שלהבהיר לה שזה לא בסדר...

לדעתי מה שחשוב זו ההרגשה שלך - שבאמת את לא כועסת, באמת לא מתעצבנת, לא נגעלת ממנה

(וזו כבר עבודה קשה)

אחרי שאת לא מתעצבנת - מה שתאמרי זה יהיה בלי כעס.

בואי נחליף את התחתונים, עשית קקי (לא אוי, והיא גם לא צריכה הבהרות , היא יודעת מצוין..)

ערב טוב.

לגבי הלילה-היא קטנה ואין עניין ליצור שינויים בשלב הזה. גמילת לילה דורשת בשלות מסוג מסויים שבד"כ מגיע בשלב מאוחר יותר, גם אצל בנות.

לגבי ה"בכוונה" בצהרון-

איך המטפלת יודעת שזה בכוונה? איך היא מגיבה?

ערב טוב,בעיניי תחכו לפסח. אין יותר מדי שיתוף פעולה מצידו בשלב הזה ואין עניין להאיץ בו.

איך להתחיל?

גמילה מתחילה בבית ולא בגן- זה ידרוש מכם להישאר איתם כמה ימים בבית, להוריד חיתול ולהתחיל את התהליך:

סיר או ישבנון זה בכלל לא משנה, בד"כ  ילדים בגיל הזה מעדיפים סיר כי זה יותר קטן ופחות מאים וגם תנוחת הקריעה נוחה יותר, אז לשיקולך האישי.

קודם כל ללמוד אותם, לילדים יש שפת גוף מיוחדת כשיש להם פיפי או קקי וכדאי עירניים לזה ובהתחלה ניזום וניקח אותם לשירותים לפי אותם סימנים, לא להזכיר ולא לשאול אם יש(הם ילמדו איך זה מרגיש עם הזמן), לא להציק יותר מדי כדי שזה לא יהפוך למשימה שאמא ואבא מבקשים ממני אלא אחריות שלי בלבד.

בהתחלה יהיו הרבה פספוסים אבל לאט לאט את תראי שזה ילך וירד והם ילמדו להרגיש כשיש פיפי, יכריזו וילכו לסיר בעצמם.

לפספוסים להתייחס בצורה עניינית לדבר, לגשת להביא תחתנונים ולנקות. בלי יותר מדי הרצאות של "פעם הבאה..".

בבית בהתחלה כדאי להיות בלי תחתונים אלא רק עם מכנסיים, זה מקל  עליהם את הסרבול של להוריד גם וגם וגם.

חשוב- להאמין בהם. בפנים. לא מבחוץ.

הם יכוליםץ מסוגלים ויצליחו.

זה בקצרה, כי זה בכל זאת פורום... 

.

מקווה שקיבלתן ממנו,

השרשור נכנס לקישורי הפורום כמובן כדי להקל על מציאתו בעתיד.

לילה טוב! 

עברתי שאלה שאלה ועניתי לכולכן- אם חלילה פספסתי מישהי תכתבו לי בפרטי או במייל.

מקווה שהצלחתי לגעת בנקודה ולענות בצורה מפורטת ככל שהיה אפשר במסגרת זה שזה בכל זאת פורום.

אני זמינה במייל ובטלפון לכל שאלה בשמחה רבה.

efratwec@gmail.com ו-0526410143.

שבוע טוב,

בתפילה להורות שמחה וקשובה.

אפרת

נקודה כזאת שהיא המרכז של העקיצה, הנקודה שהעוקץ נכנס. אם לא, אז זה לא בטוח עקיצה..

אם צצים עוד ועוד בכל מקרה הייתי הולכת להיבדק

לפחות לחלקן

אבל אין עליי איזה חרק שמטייל ועוקץ

אז אני לא מבינה ממה זה

כבר התקלחתי מאז כמה פעמים גם

יש לי מחר תור אצל האחות למעקב הריון עודף 

אז אני אשאל אותה על זה כבר

אבל מעניין אותי אם מישהי כבר קרה לה כזה דבר ואם יש לזה פתרון

כל הגוף מגרד ליייי

כי אני עם פלאפון כשר...

היה לי כזה סיפור עם ילדה שנעקצה וגילינו שזה פרעושים שהביאה איתה מהחצר האחורית....

עשינו חיטוי מלא לכל הבית....

מצרפת לך מהבינה, אולי יעזור. 

תחפשי בבינה תמונות, אולי יעזור לך לזהות. רפואה שלימה.

הגיוני שרק אני נעקצת ובעלי לא? 

כמה בכל מקום,  בכמה מקומות (2-3) זה חרק שחור פצפון, והוא קופץ, 

אז חיטאנו את כל הבית, חדר, חדר, עם אקונומיקה, כולל הזזת מיטות, והחלפת מצעים ומגבות בכל הבית.

ב"ה שנגמר בזה.

יש גם פשפש המיטה, שזה סיפור הרבה יותר מסובך.

והתינוקת שישנה מיטה לידה, לא נעקצה בכלל.

יכול להיות שיש כמה שהבאת איתך, ואת נעקצת מהם בלילה.

ואם זה איזה פריחה, בד"כ מגיע עם חום.

אם זה רק עקיצות, סביר שזה ממה שהבאתי למעלה.

מקווה שזה לא משהו מסובך

איך אני יכולה למצוא אותם?

זה ממש קטן?

אבל כמובן שאני לא רופאה ולא ראיתי אותך

אבל זה לא נראה פריחה

יותר כמו מלא מלא עקיצות בכל הגוף

ולא מוצאת שום יצור שעוקץ אותי

כבר התקלחתי כמה פעמים וזה ממשיך להתרבות

זה מתרבה גם כשאני לא בבית

ועם בגדים שונים

עכשיו אני לא יודעת אם זה מלחיץ או מרגיע חחח

טוב נשאל את האחות מחר

תודה לך💕

יש לה מרקם קצת שונה אבל אני אוהבת

אפשר כמובן חלומי מטוגן/ אפוי

מוצרלה בייבי  או בוראטה לסלט קפרזה

פרמזן - סלט קיסר 

גם נמצא בנוזלים.

(אולי כי אני לא רואה בזה בעיה;))

אולי מוצרלה מגורדת כמו גבנ"צ גם יכול לעבוד? לא יודעת..

קיצר, לא יודעת.

גם יודעת שמוצרלה מגורדת זה לרוב לא במים אז אין בעיה

גם פטה נגיד אפשר להעביר אפיה או צריבה(בולגרית לדעתי תתפרק)

הזריחה מוקדמת, בשעה כזו כבר יש הרבה אור.

אפשר להתעקש להחזיר למיטה עד השעה שבא את מוכנה שיקום, גם אם לא עייף. עובר עם הגיל (ולפעמים לא 🤭)

ניסינו להחשיך לחלוטין את החדר,

ניסינו לשחק עם שעות שינה,

עבר עם הזמן, וזה לקח די הרבה זמן 😵‍💫 

להסביר שזה לטובתה ושאוהבים אותה ושסומכים עליה ןשגדולה ושזה יעזור לה. כיסינו נישקנו יצאנו מהחדר. אחרי  3 או 5 דקות בכי לא זוכרת כמה, על השעון נכנסנו החזרנו למיטה (יצאה ממנה אבל משום מה לא יצאה מהחדר) אמרנו שוב את כל זה, נישקנו וחוזר חלילה. חיכינו את אותו מספר דקות, ושוב.

אחרי חצי שעה נרדמה.

בלילה למחרת רבע שעה.

אחרי כמה לילות הסתדר.

בלוח ייעודי שהכנתי. אחרי שבוע של מדבקות קיבלה צעצוע קטן נניח בלון, כל מה שהחלטתי עליו מראש ושידעתי שתרצה.

ציירתי מראש את הבלון בלוח כדי שהיא תדע למה לצפות במשך השבוע.

כל בוקר החמאנו לה על איך ישנה לבד כמו גדולה ועשינו טקס שלם מהדבקת המדבקה.

הוא אמור אם אני לא טועה לישון בסביבות 13 שעות ביממה, כולל השנ"צ, אז זה נשמע באמת מעט מדי אלא אם השינה האחת שלו מאוד ארוכה.

הוא נראה עייף במהלך היום? כמה לפני השינה בערב הוא מתחיל להיות עייף?

אם הוא ערני ושמח ומתפתח יפה אז כנראה שהוא ישן כמה שמספיק לו ואז הפיתרון לבוקר צריך להיות קיצור של שנת צהריים או להשכיב מאוחר יותר בלילה.

אם הוא כן עייף ועצבני במהלך היום אז כן הייתי מתאמצת יותר להחזיר לישון בבוקר.

ולגבי התעוררות באמצע הלילה, אני לא הרגשתי שיש לי אפשרות לשנות את זה, הילדים שלי שניהם היו קוראים לי בלילות הרבה אחרי שנגמלו מהנקת לילה, הגדול אולי בסביבות גיל ארבע הפסיק (לפעמים הוא כן מתעורר וקורא לי לכסות אותו אבל זה כבר די נדיר) השני בן שנתיים וחצי עובר לחדר שלנו בכל לילה קבוע. אבל כשהוא ישן אצלנו בחדר הוא ישן טוב ולא מעיר אותי באמצע.

כן ממליצה לןודא שהתנאים אופטימליים- טמפרטורה נעימה, ביגוד מתאים. לפעמים מתעוררים כי חם מדי או קר מדי.

קימות במהלך הלילה, ממה שאני יודעת אם הוא חוזר לישון די מיד זה תקין. לא יודעת אם יש דרך להפסיק

יש מצב שהוא ישן פחות מדי שעות, ואז דווקא אם מקדימים את השעת שינה הוא יכול לישון יותר גם בבוקר. תנסי כמה ימים להקדים לו ל6 וחצי בערך ותראי מה קורה...

זה לאו דווקא יעזור להתעוררות מאוחרת יותר בבוקר - יש סיכוי שכן,

אבל זה פשוט יתן לו שעות שינה שהוא זקוק להם - יש ילדים שמתעוררים מוקדם בבוקר בלי קשר לשעה בה הלכו לישון 

מאוחר.

כמו שכתבתי, אצלי זה היה שעון ביולוגי פנימי קבוע ועקשן שלא הושפע משום דבר.

תני לזה לפחות יומיים שלושה ותראי איך העניינים מתקדמים. 

זה גרם לה לקום יותר מאוחר

וכמה זמן?

אני יודעת אצלנו,

שהקטן בן שנה ושמונה לא הולך לישון לפני שיש פער של 4 שעות מקימה לשינה.

מתעורר משנת צהריים ב 14, משכיבה לשנת לילה ב 18

אם מתעורר ב 15, לא מנסה לפני 19 וכן הלאה

בבוקר, שני הילדים - גם אם ילכו לישון ב 23, בשש שניהם על הרגליים!!!!

שניהם, מתעוררים ביחד. גם כשהם בחדרים נפרדים.

אני ממש מבינה את הקושי

לא להקדים שעת שינה, לא לאחר, לא חושך מוחלט, לילד היה שעון ביולוגי וזהו. הוא ישן רק 10 שעות כל לילה והרופאה אמרה שזה תקין ויש ילדים כאלה. לא היה נראה עייף בכלל במשך היום. תקופה לא קלה, הייתי צריכה לישון מאוד מוקדם כדי להצליח לתפקד ככה

השתפר לקראת גיל 4.5

ועדיין מידי פעם זה קורה לו

שולחת חיבוק, זה קשוח..

סליחה שלא עונה לכל אחת, עונה בכללי בתגובה אחת-

לצערי האטימות של הדירה שלנו לא משהו ובכל מקרה נכנס אור יום עם זריחה. אולי שווה לי לקנות וילון פשוט שיחסום את האור.. למרות שרואה בתגובות שזה לא חד משמעית עוזר.

לגבי השינה במהלך היום - בגלל אילוצי מעון הוא ישן סביב שעה וחצי ב11 בערך, משתדלת שלא יישן שוב במהלך היום. האמת הוא די עייף, גם לשינה בבוקר וגם כשחוזר מהמעון, קשה להשאיר אותו ער. הוא אמור להיות ער בקלות 6 שעות או שזה יותר מידי לדעתכן בגיל הזה?

השעות בבוקר

אפשר אפילו שעתיים פלוס

(לי זה נשמע שהוא ישן ממש קצת, לפי מה שאני זוכרת, בגיל הזה אמורה להיות שנת לילה של 11-12 שעות ועוד שעה וחצי- שעתיים שנצ)

חושך גמור בלי שום פס של אור,

אם הוא יקום בחמש וחצי תתנהגי כאילו הוא קם באמצע הלילה... שששש... שים ראש במיטה.... מים... מה שאת רגילה.

וואי זה נשמע מתיש בטירוף 

אצל אחד זה היה בשעון חורף והשתפר כשעברנו לשעון קיץ.

ואצל השני שהיה בשעון קיץ עבר אחרי תקופה של חגים שהשכבנו מאוחר והתרגל לקום מאוחר גם אחרי החגים.

ובנוסף אבקה של תוסף כביסה של אחת משתי החברות האלה.

תוכנית ארוכה. כמה שיותר-יותר טוב.

תולה רק בחוץ.

בעבר העדפתי את האוקסיג'ן, היום אני אחלה גם עם הקליה.

קונה כמעט תמיד אריאל/ פרסיל.

אני שמה לכביסה לבנה כמות כפולה. גם בתוך התוף וגם במקום הרגיל. לרוב לא צריכה בנוסף להשפריץ אבל אם כן אז סנו אוסיגן מוריד כמעט הכל. ומה שלא אקונומיקה מורידה...

עושה רק עם כביסה לבנה ואין בגדים מצמר 

נקודתית ואם לא אז שופכת מהפקק ישירות על הבגד ואז מפעילה את המכונה בלי לשטוף קודם.

זה עובד לי. לא לוקחת אחריות על בגדים של אף אחת חחח

בתרסיס ואבקה להסרת כתמים (בנוסף לאבקת כביסה הרגילה) של אוקסיגן לכביסה לבנה. ואני כמעט לא מרססת כי האבקה מספיקה לכמעט כל הכתמים.

ואם את מנסה כמה סוגים של תרסיסים ואבקות ועדיין לא עובד אולי הגיע הזמן להחליף מכונה... אצלי היה הכל יוצא עם כתמים עד שהחלפתי מכונה והכל יוצא בוהק בלי שום מאמץ וריסוסים

שמה את הלבן בכביסה לבנה וצבעוני בצבעוני

ב95% מהזמן זה מספיק

מקרים חריגים כמו כתמי שמן אני שמה פיירי 

יוצא לעולם

המסקנה שלי בגדים ממש מוכתמים לכבס מיד ולא לתת לזה לשבת כמה ימים בסל ועם עוד כמה בגדים בודדים וזה מספיק

 לשטוף כמה שיותר מהר במים ולכבס גם כמה שיותר מהר.

ביחד עם האבקת כביסה.

אם זה לא חולצות רגישות מכבסת בeasy care עם prewash, ושמה כף קליה גם בצד שמאל וגם בצד ימין

בתרסיס ובאבקה

שניהם

אני גם משתמשת בזה

ולא מוריד לי הכל

לכניסה לבנה או צבעונית?

אני לא אקנה 2

דר"כ עוזר

אסטוניש מוצק. כמו סבון רגיל.

מרטיבים את איזור הכתם. מרטיבים את הסבון. משפשפים מעט את אזור הכתם, וישר לתוך המכונה.

עוד לא נתקלתי בבעיה.

כתם משבת- רצוי לשים מיד אחרי שבת ולא לחכות. לשפשף עם סבון רטוב. לשטוף. לא להשאיר ליום הכביסה...  אפשר לתלות ליבוש רק את הכתמים שהסרנו, ולחכות עם השאר. 

מרססת סנו אוקסיגן לבן על הכתמים

במכונה שמה וניש קליה של הלבן, פרסיל גל וגם שופכת בתא עוד סנו אוקסיגן לבן.

תולה רק בחוץ

כן הלכתי לשם לפני.. כאילו לקבל חוות דעת.. ואת המעקב היריון עודף גם עשיתי שם... אז הם קיבלו עליי רקע כלשהו.. 

הייתה לי לידה טובה ב"ה וגם אח"כ במחלקה, נהניתי.. צוות נשי, דתי.. האוכל שם טוב, 

לא הייתה לי סיבה להיות לא מרוצה.. 

שיהיה בקלות, המון בהצלחה! 

לדעתי מי שהיה קריטי אצלי בלידה זו דווקא הדולה.

מאוד מאוד עזרה לי וקידמה את הלידה.

ממש ממליצה לך לקחת דולה! ואם את הולכת ללניאדו אתן לך בפרטי המלצה.

עזר לי גם לקרוא המון סיפורים של לידות ויב"ק (נראלי באתר קיסר נולד).

בכל זאת זה לידה קצת יותר מורכבת ויש לה מאפיינים משלה.

בקיצור ממליצה להגיע מוכנה.

אני לא יצרתי קשר עם הבבית חולים, הגעתי אליהם למעקב לפני הלידה וללידה עצמה

ופשוט במיון יולדות שאלו אותי אם אני רוצה לנסות לידה וגינלית ואם כן אז לחתום על טופס שאני מודעת לסיכון ובלה ובלה בלה.....

בגלל שיולדות שם המון נשים שרוצות משפחות גדולות הם עושים הכל כדי שזה יצליח ומומחים בזה.

מדברת על מעייני ולניאדו

כמו אמול (פורטה הכי טוב) או בלנאום,

לנגב בטפיחות עדינות טוב טוב עד שיבש ומיד אחכ למרוח משחה

אפשר בין לבין למרוח אקווה קרם, להרבה זה עוזר אבל לא מחליף את המשחה שהרופא נתן.

שמן אמבטיה אין לי - זה משמעותי לקנות?

לנגב בטפיחות עדינות - עם המגבת? אני ממש צריכה להרים לו את הראש לכל הכיוונים כדי להגיע עד לצוואר שלו, לפעמים מנסה לנגב עם טישו שזה יותר עדין וקל לדחוף פנימה אבל זה לא מוצלח כשהוא ממש רטוב. יש משהו אחר שיכול להתאים?

אקווה קרם זה רעיון.

מה עם ג'ל אלוורה? יכול לעזור גם? או שעדיף שלא?

זה רך וסופג ולא מוציא שאריות

שיהיה חיתול נקי כדי שאם יש פצעים פתוחים לא יכנס זיהום.

תנסי קודם לנגב ואקווה קרם ותראי אם יש שיפור, אם לא אז תקני שמן...

כמה פעמים ביום את המקום

כל סבון תינוקות מייבש את העור קצת אז זה יקרה גם ככה

כמו כל פצע פתוח שכדאי לשטוף בתדירות גבוהה יותר

או שיש לך עצה איך לשטוף טוב גם בלי אמבטיה?

והאמת שאני כבר לא משתמשת לו בסבון תינוקות (הוא בן מעל שנה), עדיף לחזור לסבון תינוקות?

או ששמן אמבטיה אמור להחליף את הסבון?

(ולגבי שמן אמבטיה - הוא באמת שומני? זה לא מפחיד שהתינוק יחליק ככה מהידיים?)

אלא תחת זרם מים רק בצוואר עם היד שלך או עם חיתול בד ספוג מים

ממליצה להשתמש כן בסבון תינוקות

השמן בעיניי הוא סיוטי אז אני לא מהממליצות

עלול להחמיר את המצב

ואמול (אם אין לך, אז לפחות לא סבון, עדיף רק מים)

דווקא בכלל לא הייתה שמנמונת...

היו לה ממש פצעים מדממים מזה.

הלכתי איתה לרופאת עור, והיא אמרה שאני יכולה למרוח לה משחה שתרשום לי, אבל לא חובה - וזה פשוט יעבור לבד מתישהו.

החלטתי לא לשים לה, ואכן בגיל שנה פלוס זה עבר לה.

גם אצלנו זה היה נראה ממש רע...

אני חושבת שהרופאה רק הנחתה אותי לנקות היטב.

אולי אפילו אם יש לך איך להשיג בקלות חלב אם.

למריחה חיצונית אפשר גם חלב שלא שמיש לאכילה (יותר מדי זמן במקפיא/מופשר וכאלה), אולי יש לשכנה.

אפשר גם לנסות אמבטיית שיבולת שועל- קחי גרביון תדחפי בפנים שיבולת שועל ותקשרי. תשימי באמבטיה (אפילו מתחת הברז, שיצאו מים "חלביים"). אפשר לסחוט קצת את הגרביון. 

לגבי מה שכתבו לך שאפשר להימנע למשחות- אני מכירה אחרת, שדווקא אקזמה לא עוברת לבד (ההתפרצויות כן עוברות עם הגיל במקרים רבים)

אבל בכל מקרה תלוי גם כמה הילדון סובל

אם הוא מתגרד הרבה וזה מציק לו אז הייתי שמה בכל מקרה לפי הוראות רופא כמובן.

ואם העור שלו רגיש בכללי, יש מוצרים שכדאי להחליף במשהו טבעי יותר בשגרה (כמו סבון מקלחת וכו). כדי להפחית התפרצויות וגירויים. 

תואמים לבעיה להחמרה של המצב.

מספיק שבעייתי משהו שומני והצרי ממש יכול לגרום להחמרה

כמובן גם יכול להיות רגישות של הילד.

מנסיון!!

תינוקת שאחד הסנטרים פשוט לא היה חשוף לאויר מרוב סנטרים נוספים, וניסיתי בלנאום וצרי וכל מיני דברים וזה היה אדום בוער ומפחיד

וטלק פשוט הציל אותנו!

במשך תקופה עקבתי, ניגבתי היטב אחרי מקלחת וכשהיה צריך קימחתי אותה קצת בטלק עד שגדל הצוואר בין הסנטרים.

תעדכני שראית את ההודעה הזאת ושהשתפר🙏

דואגת לכם

מסרטן בשאיפה.

אין בעיה לשים על הרגל, אבל באיזורים קרובים לאף לא הייתי מסתכנת

(כיסיתי את הפנים עם מגבת)

ושמתי ממש בזהירות, אבל לא הייתה ברירה.

זה היה או טלק או זיהום חמור.

כבר התחיל לעלות משם ריח רע ממש למרות שכל הזמן קילחנו וניגבנו. וזה גם שרף לה מאוד.

בהמשך ניסיתי להחליף בקמח תפו''א שעזר אבל פחות.

לכן חזרתי אל הטלק כשלא הייתה ברירה. 

קמח תפוחי אדמה או קורנפלור

הבנתי שזה גם עוזר

אפשר להזמין מביו גאיה

אולי קצת יקר אבל שווה כל שקל ונשאר להמון המון זמן

טוב בהרבה מכל המשחות הטבעיות והלא טבעיות

זאת אבקה כמו טלק מצמח טבעי וזה מדהים

טוב גם לתפרחת חיתולים, שפשפות

תסתכלי באתר של שלוס