יש הבדל כשזה פה?

אני לא אומר שאני נגד או בעד....

אני רק מציין את העובדה שתיאורטית זה לא אמור להיות שונה מאשר במציאות,

ולכאורה פה יש שיח ק-צ-ת יותר מאשר רק נחמד ומנומס בין גברים לנשים.

רק נראה לי שאנשים מרשים פה לעצמם מעבר למה שהיו מרשים במציאות רגילה....

זה ברור לי שזה מה שמורגש.. שאפשר יותר לזרום ולצחוק ושזה פחות בעייתי (למי שחושב שזה בעייתי כשזה לא וירטואלי)

אבל למה זה ככה?

והאם זה באמת נכון שזה פחות בעייתי??

בגלל זה הרבה פעמים מגיבים לזכר בלשון נקבה ולהיפך.. פשוט לא מתייחסים למין הכותב אלא לתוכן.

מעורר גיחוך/ חיוך, 
אני מניחה שיגיבו לו בהתאם
ולכן אנשים כותבים ככה.

בדיוק כמו דשאם נוצר / קיים מפגש חברותי [בגבולות שלו]
יש אוירה שמשוחררת ומאפשרת להעלות חיוכים ודיבורים וגם שם הדברים ונותבו אחרת וישודרו קצת שונה אולי מההתכתבות הוירטואלית.
 

שהם נטו משחקים או בדיחות..

*אני לא אומר שאני נגד. מנסה יותר לתהות על העניין למה יש תחושה כזו?

וזה שיש תחושה כזו ואנחנו עושים את זה- זה לא בהכרח אומר שזה מוצדק ונכון. יכול להיות שאנחנו מתנהגים ככה כי לא חשבנו על זה יותר מדי.. הגיוני. אנחנו בני אדם.

נטו דיוני על ברום העולם

אלא יותר משוחרר.


יכולה להגיד לך שגם מי שצוחק [ויש כאלה בכל סקאלת הדסומטר]
שומר על גבולות 

וגם-


אם נוצר מצב בעייתי- אפשר להעיר ולהאיר את תשומת לב האנשים
וזה גם בסדר.

אחרי הכל- 
מי שלחלוטין לא מעוניין או לא רוצה להיכנס למצב שלדעתו יכול להיות מורכב הלכתית/ השקפתית/ רעיונית-
בהחלט יכול לשקול את זה.

מי שכן - משתדלים בהחלט לשמור על גבולות שיח.

בשני המיקרים.

בדרך כלל אני לא מסתלבטת עם בנים במציאות

זה לא אומר שכשבן יגיב משהו שיעורר צחוק, לא אגיב לו כך.

ייתכן שהתגובה תהיה מאופקת יותר
אבל היא תהיה.

משוחררת פה מאשר במציאות?

בכנות עם עצמך..

המילים "הגבולות שלי" 
הם הפיתרון לעניין.

את/ה פעיל/ה כאן בפורומים.

בגלל שאת/ה כותב/ת מפצלש כנראה גם את/ה משתתף/ת באווירה הכללית ה"נלוזה"

אז תשאל/י את עצמך למה זה קורה ותענה/י לעצמך למה זה בכלל לא תמוה..

פשוט עדיף שהשיחה הזו תתנהל בינך לבין עצמך מאשר שתתנשא/י עלינו

את/ה יכול/ה גם לכתוב רק בפורומים הסגורים הנפרדים (יש הרבה אנשים כאן שעושים את זה)

שא/י ברכה 

ואני לא חושב שאני יותר טוב.. לא צריך להפגע מזה. ואם כן- אז מחילה.

ואולי אני צריך גם לשאול את עצמי. יכול להיות.. אבל למה זה סותר את עצם העלאת הנקודה והתמיהה?

את גם יכולה לא להסכים איתה.. זכותך.

בסה"כ העליתי נקודה למחשה ושאלה שהתמיהה אותי..

ולמה את קוראת "להעלות את הרמה"?

אם יש מי שזה עושה לו נחת---

שיהיה לו לבריאות.....

את חושבת שצריכים להיות רק דיונים עמוקים בפורום?

אני למשל קוראת את הדיונים כאן אבל אין לי משהו חכם להוסיף להם..

לעומת זאת בשירשורי כריות כן זורם לי להפגין נוכחות ו"להיות חלק"

קיצור גם שירשורי הנקודות חשובים ומוסיפים לפורום! 

לדעתי האישית. ט.ל.ח

רק השאלה אם זה נכון ליצור פה אווירה נעימה, ובעיקר הדגש על ידידותית...

כשזה מעורב- בנים ובנות.

אני לא מדבר על מי שזה לא מפריע לו - צעירים מעל עשרים

שיהיה לבריאות
שיהנו וישמחו

זה לא מציק לי

וכשאני לא רוצה אני פשוט לא משתתפת.

ואני מסכימה על הסוף.

מה בעצם התמיהה אותך?

הקלות ראש והשירשורים השטותיים?

או

השיחות המעורבות בין בנים ובנות ואפילו מפגשים מעורבים?

שירשורים שטותיים רק בין בנים זה בסדר?

שיחות על רמה ודיונים מכובדים מעורבים זה בסדר?

אני מנסה להבין..

או לחילופין רק בין בנות..

אין בעיה מדי פעם להשתטות ולצחוק. אנחנו לא דחלילים...

שיחות ודיונים על רמה- זו שאלה בפני עצמה. אבל זה בוודאי לא כמו סתם צחוקים ושטויות.

אבל לא על זה דיברתי אם זה בסדר או לא בסדר. תיאורטית, יכול להיות שאני מסתובב כל היום רק עם בנות. זה לא העניין.. זה פשוט לא ממש הולך יד ביד עם האווירה האידיאלית והדוסית שמשודרת פה.. 

גם במציאות..

מי שאין לו בעיה להיות בחברה מעורבת גם סתם ככה- לא עליו התמיהה. ברור לי שיש פה מכל הסוגים..

דיברתי על מי שאין דרכו בכך ולא רואה ידידות בין בנים ובנות במציאות בפועל כדבר חיובי.

שפה בפורום- זה שונה משום מה..

לענ"ד 

(אנחנו - זה אני בדיוק, מדברת בשם עצמי... אבל השאלה הופנתה לכלל)

מה שהוא שיחה של קלות ראש וצחוקים- אם זה לא ראוי- זה לא ראוי גם עם רק בנות/ רק בנים. אם זה בכיף כי אי אפשר לקפוא מרוב רצינות בחיים- סבבה, הכל טוב.

אווירה כללית של- מקום שלאנשים רציניים נוח להיות בו לא רציניים ולזרום בסבבה.

אם לא היה כתוב- בדרך כלל לא היינו יודעים ומרגישים מי מחברי הפורום כינוי של בן ומי כינוי של בת, התחושה של "מאחורי כל ניק יש אדם עם לב" לא כל כך חזקה...

צניעות מבחינתי זה לא לבחוש כל הזמן בשאלה "האם זה צנוע? אולי זה לא ראוי?" - כי זה בדיוק לחפש בכוח, ולהכניס לכל מקום אלמנט של  (מחפשת מילה... אלמנט של מיניות, סקסיזם, יצר, משיכה).

מותר לאנשים להיות בני אדם גם בלי קשר לחלק המיני באישיותם, יש לנו עוד חלקי אישיות, כידוע.

אבל אני יודעת שיש אסכולות אחרות.

שרואות בכל אדם פצצת מין, בכל גבר מועד לפורענות למחשבות והירהורים, בכל גברת מועדת להסיט או לגרות או למשוך את הלב. אם לא נבנה גדר הפרדה עבה וגבוהה ביניהם - אבוי לנו.
(אני כותבת חריף וביקורתי בכוונה- כן. יש לי ביקורת עמוקה ומהותית על אסכולות הפרישות-הייתרה).

בשבת המשפחתית שבה הייתה מחיצה בין גברים לנשים-

אישה במובן הכי שטני של המילה.

בעיניי

מי שבוחר להיצמד לסוג הזה של המילים כדי לבטא את עצמו- ולא משנה אם המטרה היא לעורר פרובוקציה או סתם להקצין כדי להביא לתשומת לב-

זה בעייתי.
מאד מאד.

וכבר מישהו כתב פעם בחתימתו 
"הטרף הכי גדול- זה לעשות כל מה שכשר" בשם הרב פיינשטיין.

מילים של קדושה משמשות לבטא קודש

תופעות של חיצוניות- אפשר לנסות להלביש להן מילים של קדושה, אפשר גם להשתמש במילים סתמיות שקיבלו תרבותית משמעות חריפה וחיצונית- כדי לבטא רעיון.

את תזדעזעי מידי מהפתיחות שלי, אז אני לא אדגים.

ובכלל למה הגבת אליי?
 

הגבתי ל "השאלה."

וטעות שלי בשירשור, סליחה.

הייתי צריכה לשרשר לעיל.

שְׁאָר הַשִּׁבָּלִים אוֹמְרִים לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ: (תהלים סה יד) 
 

יְרָקוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה אוֹמְרִים תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ: (תהלים סה יא) 
 

דְּשָׁאִים אוֹמְרִים יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: (תהלים קד לא) 

מכאן-
http://raktora.50webs.com/perek%20shira.htm

בשמחה רבה לזיכוי הרבים

כי אם ככה בנות מדרשה מדברות באמת,

צריך לזעוק על כך זעקות שבר נוראיות!

את רק מוכיחה את מצב המדרשות היום..

וכולנו הולכים למות כשאנחנו חיות חסרות תרבות. אולי.

נראה ש @ברגוע! צודק

אבל היום הלימוד היבש מת ומתחיה לו הלימוד החי.

לא העיקר לשבת מול ספר, העיקר זה לשם שמים,

וזה חידוש בעולם שאפילו אנשים קטנים כמוני משתדלים ללמוד לשם שמים.

והמספרים!

אתה צודק שעולם הישיבות פורח מבחינת הכמות,

אבל מבחינת האיכות ברור שיש ירידת הדורות.

וזה קורה כבר עכשיו

נכון, אולי המילים קצת חריפות, אבל בהחלט מסכימה עם כל הנאמר.

יש דבר כזה יותר מדי צניעות.

יש דבר כזה שמרוב שמתעסקים בצניעות- זה היפך בצניעות

ויש דבר כזה חברה-מעורבת-צנועה-לכתחילה. הייתי חלק מחברה נפלאה כזו ב"ה, והיתה בה קדושה למרות שהיו בה אירועים מעורבים, ואפילו ל"ע שיח רגוע ומעניין בין גברים לנשים. 

ומי שתגדיר שיח וירטואלי נורמטיבי כלא צנוע- אז השאלה פה היא מהי צניעות.

ואתן מתיימרות להיות "מדרשניקיות" או איך שלא קוראים לזה.

ה' יציל אותנו מהסוג הזה של "לימוד התורה" עאלק.

מה לעשות, זמנים שונים דורשים גישות שונות.

נראה לי שדברי לא הובנו כ"כ.

לא נכנסתי פה בכלל לעצם השאלה אם זה בעייתי חברה מעורבת או לא.

לא דיברתי על מי שלא מפריע לו לשוחח עם בני המין השני גם במציאות. וגם לא דיברתי על מחיצות.

מי שאין לו בעיה להיות בחברה מעורבת גם סתם ככה- לא עליו התמיהה. ברור לי שיש פה מכל הסוגים

ויש כאלו שסבבה להם לשוחח חופשי עם בנות ואפילו סתם לשבת לסעודת שבת של החבר'ה גם בנים וגם בנות ביחד..

דיברתי על מי שאין דרכו בכך ולא רואה ידידות בין בנים ובנות במציאות בפועל כדבר חיובי.

שמשום מה, פה בפורום זה שונה והוא מרגיש הרבה יותר פתוח והבעייתיות שהוא מרגיש במציאות לא קיימת פה.

זה נובע מזה שברור שיש הבדל בין המציאות לוירטואליות? או סתם כי מרגישים יותר משוחרר פה אז זורמים..?

למרות שזה לא באמת נכון ולכתחילה מבחינתם.

ואם יש הבדל- מה ההבדל?

שיש פה חלק ניכר מאוד מאוד שחולק עלייך בנקודה של חברה מעורבת כפי שזה נשמע שאת תופסת אותה,

ולא חושב שההתנהלות צריכה להיות ידידותית-חברית בין המגדרים.

(משפחה זה עניין אחר)

וזו האווירה שאליה כיוונתי בדברי.. שלכאורה ההתנהלות מחוץ לפורומים וההתנהלות בתוך הפורומים לא עולה בקנה אחד מבחינת תפיסה תורנית אצל חלק משמעותי של האנשים פה.

לפחות בעיני.

נראה לי אנשים פה מרגישים כאילו באתי לתקוף או להוכיח או משהו..

ממש לא. אולי הניסוח לא הכי איכותי, אבל בוודאי לא תקפתי אף אחד. בסה"כ שאלתי שאלה

ותמהתי תמיהה..

התגובות של "אתה לא חייב להשתתף" או "מי שלא מתאים לו לא חייב להיות פה" לא ממש שייכות וקשורות לעניין במחילה.

תיאורטית יכול להיות שיש לי 50 ידידות ושאני לא יוצא עם החבר'ה אם אין שם לפחות בת אחת לרפואה.

זה לא קשור לדעתי בעניין של ההפרדה או של שיח משותף.

זו תמיהה עקרונית על כך שהתחושה היא שיש אנשים רבים שהשיח שלהם הרבה יותר משוחרר ופתוח פה מאשר במציאות (מבחינה תורנית, לא בקטע של ביישנות או פדחנות)

אז הרבה אנשים יקראו את ההאשמה מעצמם- גם אם ניסית לא להישמע ככה בהודעה...

ניסיתי לענות על זה-

"אם לא היה כתוב- בדרך כלל לא היינו יודעים ומרגישים מי מחברי הפורום כינוי של בן ומי כינוי של בת, התחושה של "מאחורי כל ניק יש אדם עם לב" לא כל כך חזקה..."

אולי זה צד שמאפשר ליותר שיח מעורב-מגדרית. או מעורב-מחשבית.

אני גם יכולה להצביע על תופעה היסטורית של כינויים שהיו פעילים פה, מעורבים והכל- בשניה שהם התחתנו הם התאדו מהפורום לבלתי שוב.

כי הם היו פה בדיעבד, והאמינו בחברה נפרדת לכתחילא.

הסיבה השלישית היא אולי הכי---- לא מחמיא אבל לא נורא

מי שפה הם לא דוסים צולרים אש, הם דוסים "נורמאליים". מי שדוס יותר- לא נמצא פה, או במחשב בכלל...

א. בסופו של דבר יודעים בסוף אם זה בן או בת, וכן זה משנה את התחושה בשיח ובהודעות ששולחים לבן/בת

המגדר האחר. בואי נגיד שזה הרבה יותר חזק מאשר זה "שיש מישהו עם לב מאחורי הכתיבה".

הקב"ה ברא טבע והוא פועל וקיים גם בהתכתבות בין המינים,גם אם הוא הרבה הרבה יותר מינורי.

ב. זו בדיוק השאלה שלי- מה גורם לבדיעבד הזה לקרות??

כלומר ברור שיש איזה רצון וצימאון לקשר ונחמד פה, ומכירים חברים חדשים שזמינים וכו'..

אבל למה זה אומר שאפשר להפתח יותר?

דווקא זה שלא נמצאים פה אח"כ, מראה שההתנהלות במציאות אכן שונה מהפורום משום מה..

ג. דיברתי על מי שפה שמשדרים הרבה דוסיות, והפרדה, יחס וריחוק ברורים בין בנים לבנות, ובכל זאת ההתנהלות שלהם פה תהיה הרבה יותר משוחררת מדעותיהם בפועל.

סוג של "מתירים לעצמם" משהו שלכאורה הם לא היו מתירים לעצמם במציאות.

ההגדרות של 'צולרים' או 'נורמלים' לא ממש רלוונטים לעניין.

לפחות אני יודע שצדקתי

מעט מהחברה התורנית חיה בסביבה מעורבת, כמעט כולם לייטים ונשים שלומדות גמרא

יש הרבה בנ"ע נפרדים.

וכאן חזרנו להודעות מלפני חודש.

צריך הרבה ייסורים ועבודת ה' וחזרה בתשובה.

לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול.

הפלג "המצומצם" שלי, הוא עיקר עם ישראל מאז תקופת חז"ל, גם כשהיו מיעוט נרדף בין היהודים.

הם אלה שדאגו שהתורה תתקיים עד עכשיו, וכל הדעות החדשות והחולפות מתו ועברו מהעולם, וזה יהיה גם סופם של הרפורמות החדשות שרוצות להקרא אורתודוקסיות.

היום הרפורמים עושים הרבה רעש, אבל גם הם יעלמו בסוף מהנוף.

וה"חברה מעורבת הצנועה" הזאת לא שונה מכל חברה שמעמידה פני אורתודוקסית, לא משנה אם זה שחור לבן או כיפות סרוגות, כשמתחת לפני השטח זה רפורמה בלבוש כבשה

סיריוסלי?

לא שינוי מהמסורת, לזה קוראים רפורמה,

english much.

אני יכול להגיד שאני חזרזיר ורדרד שאוכל מוסלמים, זה לא עושה את זה נכון

בנושא הספציפי הזה יש הררי ויכוחים שעוברים כל נער מתבגר בדיוק בגלל שהוא לא כזה חד-צדדי כמו שהוא מוצג.

ליותר.

שום דבר שנאמר בניבול פה לא יכול להיות נכון.

הזמן שלקח לי לעקור את השכונה שה' הניח אותי בה ממני בתור אדם דתי מבית... ה' ירחם איך אתם לא רואים את זה בכלל!!!

אני אוהבת דיבור נקי פחות או יותר כמוך (ואלי יותר )

אבל כן הסכמתי עם התוכן.

(לקח לי זמן להיזכר במה מדובר בכלל )

ומאחלת לך גם לא להיתקל..

ב. זה כן קשור. (והבאתי את זה בהקשר של מה שכתבתי,וגם בהקשר של מה שנכתב לפני כן על הכבוד)

את יכולה לכבד את עצמך,אבל אם יש מישהו שלא מכבד אותך זה אומר שאו שאת נתת את האפשרות הזו, או שהאדם ההוא לא מכבד אף אחד,וזה לא זלזול כלפייך אישית.

(נראה לי שמיצינו ) 

גם אני חשבתי על זה..

ובכל זאת.. (דעתן קלה זה לא בהכרח שכל קטן אלא קירבה גדולה לרוחניות ולשכל הא-לוקי,כך שיש לתורה הזאת מן הסתם משמעות עמוקה..זאת גם הסיבה שאיננו זקוקות לתפילין,אבל לא נכנס לויכוח הקטנוני הזה)

והתכוונתי שאין צורך באותו (סוג) הכבוד בדיוק, מה שנחשב כבוד לאיש לא יהיה כבוד לאישה ולהיפך.

מסויימים בפורום, ואחרי שאני רואה כמה תגובות פה ותמיכה בדברים תמוהים, קצת נשבר לי הלב (משום מה בעיקר מהנשים!! ועוד בנות המדרשות!!).

מעודד אותי לקצר את השהות שלי פה שוב... 

מסויים מזרם מסויים בלי להכנס לקטנות

לגברים.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.