ואם זה כן.... צריך לעשות עבודת המידות חחח

גם תלוי איזה מחמאה. יש מחמאות יותר כלליות שמתאימות כמעט מההתחלה

ויותר אישיות שמתאימות- פשוט כשזה מרגיש נכון. לא לפני..

אבל די לנצל"ש את השירשור!

אתם משו אתם

 (לא, זו לא מחמאה)

תקשיבי יש משו שאני חייב לומר לך...

יש לי סרטן!!!

ובעוד הבחורה המומה ולא יודעת איך להגיב

הוצאתי סרטן צעצוע מהכיס

קלטו את הפנימיות (לסבתא שלי ז"ל היה..)

בחורה שחזרה בתשובה שנתיים בערך, אמרה עלי שאני לא מספיק דתי בשבילה (בתור תלמיד ישיבה בערך 6 שנים, אחרי ישיבה תיכונית כמובן), אולי היא רוצה להתחתן עם הבעש"ט, לא יודע...

אמרו לי שאני יותר מדי "יפה" (כן נשמע מגוחך).

לא זכור לי ששאלו אותי משהו מוזר...

מה שהבחורה אמרה זה שהיא מחפשת מישהו שנראה לא משהו ויש לו לוק של פועל בניין (אולי קטע של חוסר הערכה עצמית אצלה).

לי זה הרגיש היא סוג של רמזה לי שאני יפיופי כזה ולא גברי, אבל העדפתי לחשוב שזאת מחמאה בכל זאת 

ואין לי מושג למה היא התכוונה... אבל זה היה רק בדיבור על אולי לצאת, יכול להיות שהיא רצתה להתחמק ולא להעליב אז החמיאה על הדרך או משהו... נדון לכף זכות

זה משהו שהיינו שואפים אליו בימינו.

אידאל היופי השתנה מאוד מאז

(בעיקר בכל הנוגע למשקל הרצוי)

כלומר פנים יפות כל-כך שכל השאר מתחוור.

ככה אני זוכר מכל הסיפורים על היופי שהיו בגמרא... אבל יכול מאוד להיות שאני טועה

אבל אאל"ט, עליו גם מסופר שהיה תוקע קיסמים מתחת גבות עיניו (טום וג'רי סטייל) כדי שיוכל לראות, מרוב שומן.

זה פשוט היה נחשב אז יפה.

פעם היה לי איזה משהו שקשור לזה אז עיינתי בזה עם חבר

מזה משתמע שהוא היה יפה אחרת כשהיה צעיר (ועדיין היה גדול-גוף),

ומהזקנה העפעפיים התחילו ליפול לו, תופעה שקורית היום גם.

https://he.wikipedia.org/wiki/צנחת

ואין לה קשר לשומן בכלל, גם אין ממש מקום לשומן על העפעפיים.

ככה שנראה שזה עדיין קשור לזקנה

העפעפיים. לכן אם העפעפיים הם התירוץ, אז הוא גם היה מאוד מאוד זקן ולכן גם אין פה בני תמורה... זה התירוץ שעלה לחבר ת"ח ולי כשהתעסקנו בזה...

הבאתי למעלה לינק בויקיפדיה עם תיעוד רפואי, אין לבעיה הזאת קשר לשומן, היא נרכבת במבוגרים או שהיא מום מולד.

הכי ישנים היה אידאל. הקטע של השומן היה אצל נשים, וזה היה עד ממש שנות ה50 בערך של המאה ה20. זה דבר ידוע היסטורית (וגם ארכאולוגית מכל מיני פסלים, פרט אולי לרומא וגם שם זה היה שומן קל ושרירים ביחד בהרבה מקרים).

כלומר, שומן לא מעלה ולא מוריד אצל גבר, רק הפנים קובעות - ככה אני משער לפי מה שאני מכיר על ההיסטוריה של פעם.

משמע שאני לא חושב שהשומן של רבי יוחנן היה דבר רע, ולא אמרתי את זה.

אמנם! משתמע מהסוגיה של רבי אליעזר בן רבי שמעון ורבי ישמעאל ברבי יוסי עם אותה חצופה שהעירה להם על השומן (וענו מה שענו), ששומן לגבר לא היה דבר טוב.

לגבי ההדרת פנים, לא מכיר את הגמרא, צריך לפתוח, אבל נראה לי לומר שהדרת פנים ויופי הם שני דברים שונים.

בהווה, בד"כ הדרת פנים זה מראה רציני של אדם מבוגר ות"ח, דבר שלא מצוי ביפיופים עם "בייביפייס". צ"ע אם זאת כוונת הגמרא.

ואם אתה רוצה לומר שהיופי שלו היה בגוף, אתה צריך לטעון שהוא ישב ח"ו בחוסר צניעות בכניסה למקווה, וזה ודאי אי אפשר לומר.

לי נראה שהקטע של הפשלת השרוול שכתוב עליו "האי שופרא" (זה הטוב, לא היפה), שהאירה את הבית, אין הכוונה בהכרח ליופי חיצוני, אלא ליופי של קדושה שיכול להאיר באמת.

"הדרת פנים - זקן:"

משמע שרבי יוחנן היה נראה צעיר יחסית לגילו והיה "יפה מדי" ביחס לחכמים אחרים.

כולנו מכירים את הת"ח הזקנים שהיו עד לפני כמה שנים שרק מלראות את הפנים שלהם היית מהרהר תשובה. זה לא יופי של דוגמן, זה הדרת פנים של זקן קדוש.

האם ר' יוחנן

היה שמן או לא??!!?!

אם זה לא זלזול ברבנים אני לאיודע מה כן...

בושה וחרפה!!

הסיפור הוא שהוא היה יושב בפתח בית המרחץ לנשים, כדי שנשים יראו את יופיו וירצו להתחתן איתו.

ולמקרה שתגיד - זה לא צנוע שהוא יושב ומסתכל בנשים, סיפרו את הסיפור על העפעפיים. כשהוא היה יושב שם הוא פשוט לא היה משתמש בקיסמים, אז לא הייתה בעיה.

(הבהרה נחוצה: אין לי מקורות! את הדברים האלו שמעתי מרבנים, יכול להיות שאני מערבבת הכל וכותבת שטויות מוחלטות. אני אשמח להפנייה למקורות למי שיש לו כאלה. @אנשים שלמדו גמרא.

#למה_לא_למדתי_גמרא)

וכל זה בגלל השאלה איך *הוא* ישב שם בפתח.

אבל השאלה על איך הוא רצה שיסתכלו עליו ויצאו מזה ילדים יפים, נידונה במקורות מאוחרים הרבה יותר.

נראה שלראשונים היה מובן שהוא לא כיוון שח"ו יהרהרו בו במקום בבעל, שזה איסור גמור מפורש בחז"ל שנקרא "בני תמורה".

ענית לי לפני ששאלתי

מותר לךשאול מה זה בני תמורה? - לקראת נישואין וזוגיות

שהוציאו ממנו את השומן חתיכות חתיכות והניחו בשמש, משהו כזה.

שזאת הוכחה נוספצת לכך שהוא דווקא כן היה שמן.

@צריך עיון

הוא עדיין צדיק גמור.

כמה מאות שנים מוקדם לרבי יוחנן (4 דורות בערך. רבי אלעזר ברשב"י דורו של רבי יהודה הנשיא, ה"חצי דור" של רבי חייא,דור רב ושמואל, ואז רבי יוחנן)

ועל הפירוט.

הסכנה של ההרהור בדבר טמא בשעת המעשה, שזה אסור לכולי עלמא.

רבי יוחנן רצה להציל מזה.

התירוצים הם כדלהלן, או שהייתה שם סכנה מצויה נניח של גויים רשעים וזה, אז עדיף שיראו אותו מאשר מישהו אחר.

או שהוא היה "יפה" בזקנותו כמו הצדיקים המצויים, שזה לא בעניין של הרהור.

ברח לי התירוץ השלישי שהיה לי.

בכל מקרה השני, זה שהוא היה ממש זקן וזה לא היה יופי חיצוני הוא המסתבר לפי מה שעלה בשקו"ט שלי ושל חברותא שלי שדנו בזה.

נ.ב,

הסתכלתי למי הגבת והבנתי למה הגבת, לא שמתי לב בכלל לטעות שלה.

אשרייך, התגובה שלי היא רק דיוק לדבריך אם כן.

שמירת העיניים וכדומה (מסתמא גם אצל נשים)

זה לא שייך לחופה וקידושין

לא זוכר שנדרשתי לעיון בסוגיות על איסורי ביאה, צניעות, לבוש, או שמירת העיניים בעיון.

זה ודאי מוזכר שם, אבל רוב העניין הוא דיני קניינים (40 דפים ראשונים של פרק אחד וכו').

השאר סובב סביב שליחים, יוחסין וכו'

יש בעיה לאישה שטובלת לראות מיד אחרי הטבילה משהו לא כשר (חיה טמאה, גוי)

כי זה עלול לגרום למחשבה פגומה בשעת הזיווג, ואז הולד עלול לצאת פגום רוחנית

(וחז"ל כתבו אל אמו של אחד מהתנאים אאל"ט שהלכה במסירות נפש לטבול בשלג, ובגלל שראתה חיה טמאה חזרה וטבלה עוד פעמיים בקור, ובזכות זה זכתה לבן צדיק)

רבי יוחנן ישב בפתח המקווה בשביל שהנשים שיצאו מהמקווה ישר יתבוננו בצדיק ויזכו לילדים כל כך צדיקים עד כדי כך שהדבר יבוא לידי ביטוי גם ביופי גופם (כרבי יוחנן)

אבל כמובן שהוא לא ישב שם כדי שמישהי תרצה להתחתן איתו

@פסידונית

@צקון לחש

@צריך עיון

ועל כל האמהות

(עיין בפניני הלכה תפילה, פרק השכמת הבוקר, הסעיף המדבר על צניעות)

ועוד יותר מזה, הוא אמר שאם שאר חז"ל של דורו שהיו נחשבים יפים, לא היו יפים, הם היו מגיעים להיות חכמים כמותו.

הוא היה גדול חכמי דורו, וכולם לא דמו אליו בחכמה.

לכן, אין קשר בין צדיקות ליופי חיצוני.

מזמור "אשת חיל" מעיד על כך.

זה שהאבות והאמהות וחלק מהצדיקים היו יפים, זה פשוט כי ככה ה' רצה.

זה נקרא בני תמורה, זאת הסתירה, שלא התיישבה בדבריך.

הסיפור שכתבת על הטבילה בשלג זה על אמא של הבבא סאלי זיע"א (מופיע באוהבם של ישראל על הבבא סאלי).

לגבי החתונה נראה לי שהיא כבר הבינה שזה לא היה העניין

היופי יש בזה פגם של בני תמורה, וזה חמור מאוד.

לכן נראה שמדובר שם שהיה זקן, ועפעפייו נפלו, ועיקר היופי שלו בזמן הזה היה מראה של קדושה...

לא הצלחתי למצוא תירוץ יותר טוב לדבר הזה...

מקורות לחומרה של זה (האיסור ברור, כן?), יש בראשית חכמה כמדומני שער הקדושה פרק ט"ז, פלא יועץ בערך זיווג, ועוד...

הפלא יועץ כותב שצריך ללמד גם את הבנים והבנות כשהם קטנים להכין את עצמם לשמירת המחשבה מראש.

כשאחד מבני הזוג מהרהר באדם אחר, אז נהיה פגם בילד ח"ו לא עלינו, וזה גורם לילד להיות דומה לממזר או בן נידה מבחינת הרמה הרוחנית שלו. זה נקרא בני תמורה.

יש עוד כמה פגמים. צריך ללמוד את זה לפני שמביאים ילדים, חשוב מאוד.

זה דבר חשוב שמזניחים היום.

יש אנשים שחושבים שמספיק מקווה בשביל ילדים קדושים, וזה ממש לא נכון.

ולבעלך תמליצי ללמוד את ראשית חכמה פרק ט"ז י"ז (הוראה שראיתי מהרבי מליובאוויטש לסיים לפני חתונה)

אתה רץ מהר מידי.

עוד לא בשלב של חתונה בכלל בכלל.

קטנים.

אבל יש דעות שחולקות שלא להכניס לילדים את הרעיונות לראש לפני שצריך, אז יש מצב שאת צודקת חח

אני תמיד צןדקת

לא כדאי לך

שהיו לי לאחרונה

עשתי את זה יותר טוב ממני.

(האמת שחשבתי לתייג אותך בתור סיוע )

אבל נכון גם לגביך

פאדיחה 

לי קרו פה דברים יותר מפדחים.

אולי לפני הפעם הבאה תקחי ריטלין?...

הם אוספים הקפדות מימין ומשמאל...

אז אמרתי לו שאולי ניפגש עוד הפעם רק בשביל שנוכל לבקש שישימו לי בקפה ריטלין ולו קונצרטה. הוא היה קצת בהלם ונעלם...

שיש אנשים כאלה שסתם ככה יורים על-מנת להעליב...

אני ממש רוצה שלא להאמין בזה חח

אל תקראי את ההודעה הזאת כביקורת עליך, אני רוצה להאמין פשוט שעם ישראל מושלם 

אבל בתור גבר יש לו פריוולגיה להעלב??  תמיד אמרו לי שלבנים אין את זה בלקסיקון...

ואני עוד אחד שלא לוקח קשה, והיו מקרים שממש כעסתי על הבחורה.

החוסר פריבלגיה זה בזה שאנחנו שותקים ולוקחים את העלבון ללב פשוט.

(סליחה...)

שיש לי יציאות מפגרות

כי היא שאלה הרבה על אחי אז שאלתי אם היא רוצה להתחתן איתו

היה פעם שהתכתבתי עם מדוייט (חח זה תמיד מצחיק אותי המילה הזאת) בווטסאפ ובטעות השתרבב לי הסמיילי של הלב... וזה היה ממש בתחילת קשר כך ש-פדיחותתת... ובדיוק באותו זמן דיברנו על בל"חים, בל"חיות ומה שביניהם, אז הוא צחק עליי... 

ובאותה התכתבות כתבת לו שיהיה לנו מה לספר לנכדים שלנו... וואי וואי איזה פדיחות...

דייט ראשון עם מישו.

יצאנו למסעדה שהוא הציע ועוד לא יצא לי לצאת בה. ישבנו דיברנו וזה.. הוא הסביר לי על העבודה שלו אז בשלב הזה לא ממש הייתי שם וחשבתי על איזה גאוני זה המיקום של המסעדה ולא הבנתי איך לא חשבתי לצאת שם לפני כן.. אז אמרתי לו (נראלי באמצע שהוא דיבר ) "וואי! זה פשוט גאוני לצאת פה, אני אאמץ לפעמים הבאות" הוא דפק לי מבט ולקח לי כמה רגעים לקלוט מה אמרתי לא בסדר... 

- אז יצאת עם הרבה בחורים? (ומה המידע הזה יתרום לך?)

- אל תיבהלי אבל אנחנו 13 ילדים (כי טרם יצא לי להכיר משפחות ברוכות לפניך...)

- בטח היה לך קשה להודות שאני צודק (אחרי שהתווכחנו על משהו)

ו"אני מעריך את זה" כשהסברתי שאין לי שום בעיה להודות כשאני טועה. תודה כפרה, עכשיו אני רגועה.

- מדבר במילים גבוהות ולא הבנתי משמעות של מילה אחת. בלי להתבייש שאלתי לפירושה והוא בתגובה-               "את רצינית?". מסכן, שעה לקח לו למצוא דרך להסביר לי מה זה. (ואני לא מצליחה להיזכר מה הייתה המילה )

- מזהיר אותי לא להזמין משהו יקר מהתפריט. כשמציעה שנחזור ברכבת הוא אומר "כל ההלוך תכננתי להתפנק במונית חזרה" (בסיטואציה זה היה יותר מוזר מאיך שזה נשמע עכשיו.

- ונסיים עם אחד הבחורים היותר חמודים שיצא לי לפגוש:

אחרי דייט ראשון שהוא היה לחוץ רצח, כמעט ולא נשם, והרגעתי אותו והיה לנו סבבה, הוא פותח את הדייט השני במשפט "אמא שלי לא הבינה איך אני כ"כ רגוע היום לעומת הפעם הראשונה. ממש עזרת לי פעם קודמת!"

אבל הקטע של היצאת עם הרבה זה סינון טוב.

הרבה דייטים ראשונים סטטיסטית מכוונים אותך לא להצליח, אפשר לחסוך זמן וכסף ככה ;)

*שיחת טלפון אחרי פגישה שנייה*

שלום שלום גינונים וכאלה ואז:

- אני אשמח להיפגש שוב, מה את אומרת?

- גם אני.

- יופי, מתי מתאים לך?

- נראה לי שכדאי כמה שיותר מוקדם כי עוד מעט פסח וזה... (חודשיים לפני פסח)

(נ"ב

היא צדקה, הספקנו להתחתן שבועיים לפני פסח )

לא, למזלי זה הדדי.

"אז מה, מתחתנים?" הוא שואל

"לא יודעת, שווה לי?" אני עונה

"ולי שווה?" הוא אומר

"שמע אני בנאדם סבבה אבל עם מלא שריטות" אני מוסיפה

"הא. כמו האוטו שלי." הוא

"אין לך אוטו." אני

"הוא התקלקל." הוא

"תשמע, מקסימום אתה לא מרוצה ממה שלקחת אתה מחליף." אני

"לא חס ושלום! מסכנים הילדים!" הוא

"נכון. אז אל תהיה לא מרוצה." אני

"אז מה החלטנו?" הוא

"טוב נו. בסדר. הולכים על זה."

"יאללה. בואי נלך להשיג אגרות."

מצחיק שאני זוכרת אתזה מילה במילה.

תכלס, היו דברים הרבה יותר מצחיקים ממה שרשמתי, אבל סתם היה באלי לרשום אתזה.

פגישות של שני הזויים זה אחד ה-דברים.

ומזל טוב

מישהי שדיברה איתי בפייסבוק ואחרי כמה ימים שאלה אותי משהו כזה בערך:
"נו חלאס לבזבז זמן. תכלס אתה בעניין?".

ולא הבנתי מה היא רוצה אז שאלתי "איזה עניין?".

- "רוצה שנצא או לא?".

- "מחילה, לא נראה לי..."

יום או יומיים אחרי היא מחקה אותי מהפייסבוק וכששאלתי אותה מה קרה אז היא ענתה לי משהו כזה

"האמת? לא מאמינה לך שאתה לא מעוניין".

~~~

יצא לי שמישהי באיזה אתר הכרויות לא מצאה חן בעיניי, וניסיתי לנפנף אותה בעדינות כדי שלא תעלב, והיא התעקשה לשמוע למה אז חיפשתי כל מיני תירוצים וכל מה שמצאתי, הייתה לה תשובת נגד.

נראה לי שהכי הזוי מהצד שלי זה בדייט מוקדם מאוד לבשל לבחורה... 

זה קורה כשמתרגלים לדבר בשיעור

עריכה: לא ראיתי שהוא חרדי חח כן הם רגילים לשמוע את השיעורים של הראש ישיבה וזה ואשרייך שלא נבהלת

אני זוכרת את זה

מה זה אי הכרת הטוב הזאת? כל נתינה היא נתינה, גם לא כספית.

זה מחזיר אותי לנקודה שזה סתם מוסכמה חברתית מיותרת, והנה זה אפילו מוליד כפיות טובה חח.

אולי הוא עני וזה המון בשבילו והוא באמת עשה את זה מתוך הערכה מיוחדת שנולדה בזמן קצר מאוד??!!!?

מה הסיבה שהוא לא שילם ואיך השלמת עם זה?

וגם אם הוא לא עני זה עדיין דורש הכרת הטוב גם על שקל... לענ"ד לפחות.

לא שופט, מביע דעה 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"