ואם זה כן.... צריך לעשות עבודת המידות חחח

גם תלוי איזה מחמאה. יש מחמאות יותר כלליות שמתאימות כמעט מההתחלה

ויותר אישיות שמתאימות- פשוט כשזה מרגיש נכון. לא לפני..

אבל די לנצל"ש את השירשור!

אתם משו אתם

 (לא, זו לא מחמאה)

תקשיבי יש משו שאני חייב לומר לך...

יש לי סרטן!!!

ובעוד הבחורה המומה ולא יודעת איך להגיב

הוצאתי סרטן צעצוע מהכיס

קלטו את הפנימיות (לסבתא שלי ז"ל היה..)

בחורה שחזרה בתשובה שנתיים בערך, אמרה עלי שאני לא מספיק דתי בשבילה (בתור תלמיד ישיבה בערך 6 שנים, אחרי ישיבה תיכונית כמובן), אולי היא רוצה להתחתן עם הבעש"ט, לא יודע...

אמרו לי שאני יותר מדי "יפה" (כן נשמע מגוחך).

לא זכור לי ששאלו אותי משהו מוזר...

מה שהבחורה אמרה זה שהיא מחפשת מישהו שנראה לא משהו ויש לו לוק של פועל בניין (אולי קטע של חוסר הערכה עצמית אצלה).

לי זה הרגיש היא סוג של רמזה לי שאני יפיופי כזה ולא גברי, אבל העדפתי לחשוב שזאת מחמאה בכל זאת 

ואין לי מושג למה היא התכוונה... אבל זה היה רק בדיבור על אולי לצאת, יכול להיות שהיא רצתה להתחמק ולא להעליב אז החמיאה על הדרך או משהו... נדון לכף זכות

זה משהו שהיינו שואפים אליו בימינו.

אידאל היופי השתנה מאוד מאז

(בעיקר בכל הנוגע למשקל הרצוי)

כלומר פנים יפות כל-כך שכל השאר מתחוור.

ככה אני זוכר מכל הסיפורים על היופי שהיו בגמרא... אבל יכול מאוד להיות שאני טועה

אבל אאל"ט, עליו גם מסופר שהיה תוקע קיסמים מתחת גבות עיניו (טום וג'רי סטייל) כדי שיוכל לראות, מרוב שומן.

זה פשוט היה נחשב אז יפה.

פעם היה לי איזה משהו שקשור לזה אז עיינתי בזה עם חבר

מזה משתמע שהוא היה יפה אחרת כשהיה צעיר (ועדיין היה גדול-גוף),

ומהזקנה העפעפיים התחילו ליפול לו, תופעה שקורית היום גם.

https://he.wikipedia.org/wiki/צנחת

ואין לה קשר לשומן בכלל, גם אין ממש מקום לשומן על העפעפיים.

ככה שנראה שזה עדיין קשור לזקנה

העפעפיים. לכן אם העפעפיים הם התירוץ, אז הוא גם היה מאוד מאוד זקן ולכן גם אין פה בני תמורה... זה התירוץ שעלה לחבר ת"ח ולי כשהתעסקנו בזה...

הבאתי למעלה לינק בויקיפדיה עם תיעוד רפואי, אין לבעיה הזאת קשר לשומן, היא נרכבת במבוגרים או שהיא מום מולד.

הכי ישנים היה אידאל. הקטע של השומן היה אצל נשים, וזה היה עד ממש שנות ה50 בערך של המאה ה20. זה דבר ידוע היסטורית (וגם ארכאולוגית מכל מיני פסלים, פרט אולי לרומא וגם שם זה היה שומן קל ושרירים ביחד בהרבה מקרים).

כלומר, שומן לא מעלה ולא מוריד אצל גבר, רק הפנים קובעות - ככה אני משער לפי מה שאני מכיר על ההיסטוריה של פעם.

משמע שאני לא חושב שהשומן של רבי יוחנן היה דבר רע, ולא אמרתי את זה.

אמנם! משתמע מהסוגיה של רבי אליעזר בן רבי שמעון ורבי ישמעאל ברבי יוסי עם אותה חצופה שהעירה להם על השומן (וענו מה שענו), ששומן לגבר לא היה דבר טוב.

לגבי ההדרת פנים, לא מכיר את הגמרא, צריך לפתוח, אבל נראה לי לומר שהדרת פנים ויופי הם שני דברים שונים.

בהווה, בד"כ הדרת פנים זה מראה רציני של אדם מבוגר ות"ח, דבר שלא מצוי ביפיופים עם "בייביפייס". צ"ע אם זאת כוונת הגמרא.

ואם אתה רוצה לומר שהיופי שלו היה בגוף, אתה צריך לטעון שהוא ישב ח"ו בחוסר צניעות בכניסה למקווה, וזה ודאי אי אפשר לומר.

לי נראה שהקטע של הפשלת השרוול שכתוב עליו "האי שופרא" (זה הטוב, לא היפה), שהאירה את הבית, אין הכוונה בהכרח ליופי חיצוני, אלא ליופי של קדושה שיכול להאיר באמת.

"הדרת פנים - זקן:"

משמע שרבי יוחנן היה נראה צעיר יחסית לגילו והיה "יפה מדי" ביחס לחכמים אחרים.

כולנו מכירים את הת"ח הזקנים שהיו עד לפני כמה שנים שרק מלראות את הפנים שלהם היית מהרהר תשובה. זה לא יופי של דוגמן, זה הדרת פנים של זקן קדוש.

האם ר' יוחנן

היה שמן או לא??!!?!

אם זה לא זלזול ברבנים אני לאיודע מה כן...

בושה וחרפה!!

הסיפור הוא שהוא היה יושב בפתח בית המרחץ לנשים, כדי שנשים יראו את יופיו וירצו להתחתן איתו.

ולמקרה שתגיד - זה לא צנוע שהוא יושב ומסתכל בנשים, סיפרו את הסיפור על העפעפיים. כשהוא היה יושב שם הוא פשוט לא היה משתמש בקיסמים, אז לא הייתה בעיה.

(הבהרה נחוצה: אין לי מקורות! את הדברים האלו שמעתי מרבנים, יכול להיות שאני מערבבת הכל וכותבת שטויות מוחלטות. אני אשמח להפנייה למקורות למי שיש לו כאלה. @אנשים שלמדו גמרא.

#למה_לא_למדתי_גמרא)

וכל זה בגלל השאלה איך *הוא* ישב שם בפתח.

אבל השאלה על איך הוא רצה שיסתכלו עליו ויצאו מזה ילדים יפים, נידונה במקורות מאוחרים הרבה יותר.

נראה שלראשונים היה מובן שהוא לא כיוון שח"ו יהרהרו בו במקום בבעל, שזה איסור גמור מפורש בחז"ל שנקרא "בני תמורה".

ענית לי לפני ששאלתי

מותר לךשאול מה זה בני תמורה? - לקראת נישואין וזוגיות

שהוציאו ממנו את השומן חתיכות חתיכות והניחו בשמש, משהו כזה.

שזאת הוכחה נוספצת לכך שהוא דווקא כן היה שמן.

@צריך עיון

הוא עדיין צדיק גמור.

כמה מאות שנים מוקדם לרבי יוחנן (4 דורות בערך. רבי אלעזר ברשב"י דורו של רבי יהודה הנשיא, ה"חצי דור" של רבי חייא,דור רב ושמואל, ואז רבי יוחנן)

ועל הפירוט.

הסכנה של ההרהור בדבר טמא בשעת המעשה, שזה אסור לכולי עלמא.

רבי יוחנן רצה להציל מזה.

התירוצים הם כדלהלן, או שהייתה שם סכנה מצויה נניח של גויים רשעים וזה, אז עדיף שיראו אותו מאשר מישהו אחר.

או שהוא היה "יפה" בזקנותו כמו הצדיקים המצויים, שזה לא בעניין של הרהור.

ברח לי התירוץ השלישי שהיה לי.

בכל מקרה השני, זה שהוא היה ממש זקן וזה לא היה יופי חיצוני הוא המסתבר לפי מה שעלה בשקו"ט שלי ושל חברותא שלי שדנו בזה.

נ.ב,

הסתכלתי למי הגבת והבנתי למה הגבת, לא שמתי לב בכלל לטעות שלה.

אשרייך, התגובה שלי היא רק דיוק לדבריך אם כן.

שמירת העיניים וכדומה (מסתמא גם אצל נשים)

זה לא שייך לחופה וקידושין

לא זוכר שנדרשתי לעיון בסוגיות על איסורי ביאה, צניעות, לבוש, או שמירת העיניים בעיון.

זה ודאי מוזכר שם, אבל רוב העניין הוא דיני קניינים (40 דפים ראשונים של פרק אחד וכו').

השאר סובב סביב שליחים, יוחסין וכו'

יש בעיה לאישה שטובלת לראות מיד אחרי הטבילה משהו לא כשר (חיה טמאה, גוי)

כי זה עלול לגרום למחשבה פגומה בשעת הזיווג, ואז הולד עלול לצאת פגום רוחנית

(וחז"ל כתבו אל אמו של אחד מהתנאים אאל"ט שהלכה במסירות נפש לטבול בשלג, ובגלל שראתה חיה טמאה חזרה וטבלה עוד פעמיים בקור, ובזכות זה זכתה לבן צדיק)

רבי יוחנן ישב בפתח המקווה בשביל שהנשים שיצאו מהמקווה ישר יתבוננו בצדיק ויזכו לילדים כל כך צדיקים עד כדי כך שהדבר יבוא לידי ביטוי גם ביופי גופם (כרבי יוחנן)

אבל כמובן שהוא לא ישב שם כדי שמישהי תרצה להתחתן איתו

@פסידונית

@צקון לחש

@צריך עיון

ועל כל האמהות

(עיין בפניני הלכה תפילה, פרק השכמת הבוקר, הסעיף המדבר על צניעות)

ועוד יותר מזה, הוא אמר שאם שאר חז"ל של דורו שהיו נחשבים יפים, לא היו יפים, הם היו מגיעים להיות חכמים כמותו.

הוא היה גדול חכמי דורו, וכולם לא דמו אליו בחכמה.

לכן, אין קשר בין צדיקות ליופי חיצוני.

מזמור "אשת חיל" מעיד על כך.

זה שהאבות והאמהות וחלק מהצדיקים היו יפים, זה פשוט כי ככה ה' רצה.

זה נקרא בני תמורה, זאת הסתירה, שלא התיישבה בדבריך.

הסיפור שכתבת על הטבילה בשלג זה על אמא של הבבא סאלי זיע"א (מופיע באוהבם של ישראל על הבבא סאלי).

לגבי החתונה נראה לי שהיא כבר הבינה שזה לא היה העניין

היופי יש בזה פגם של בני תמורה, וזה חמור מאוד.

לכן נראה שמדובר שם שהיה זקן, ועפעפייו נפלו, ועיקר היופי שלו בזמן הזה היה מראה של קדושה...

לא הצלחתי למצוא תירוץ יותר טוב לדבר הזה...

מקורות לחומרה של זה (האיסור ברור, כן?), יש בראשית חכמה כמדומני שער הקדושה פרק ט"ז, פלא יועץ בערך זיווג, ועוד...

הפלא יועץ כותב שצריך ללמד גם את הבנים והבנות כשהם קטנים להכין את עצמם לשמירת המחשבה מראש.

כשאחד מבני הזוג מהרהר באדם אחר, אז נהיה פגם בילד ח"ו לא עלינו, וזה גורם לילד להיות דומה לממזר או בן נידה מבחינת הרמה הרוחנית שלו. זה נקרא בני תמורה.

יש עוד כמה פגמים. צריך ללמוד את זה לפני שמביאים ילדים, חשוב מאוד.

זה דבר חשוב שמזניחים היום.

יש אנשים שחושבים שמספיק מקווה בשביל ילדים קדושים, וזה ממש לא נכון.

ולבעלך תמליצי ללמוד את ראשית חכמה פרק ט"ז י"ז (הוראה שראיתי מהרבי מליובאוויטש לסיים לפני חתונה)

אתה רץ מהר מידי.

עוד לא בשלב של חתונה בכלל בכלל.

קטנים.

אבל יש דעות שחולקות שלא להכניס לילדים את הרעיונות לראש לפני שצריך, אז יש מצב שאת צודקת חח

אני תמיד צןדקת

לא כדאי לך

שהיו לי לאחרונה

עשתי את זה יותר טוב ממני.

(האמת שחשבתי לתייג אותך בתור סיוע )

אבל נכון גם לגביך

פאדיחה 

לי קרו פה דברים יותר מפדחים.

אולי לפני הפעם הבאה תקחי ריטלין?...

הם אוספים הקפדות מימין ומשמאל...

אז אמרתי לו שאולי ניפגש עוד הפעם רק בשביל שנוכל לבקש שישימו לי בקפה ריטלין ולו קונצרטה. הוא היה קצת בהלם ונעלם...

שיש אנשים כאלה שסתם ככה יורים על-מנת להעליב...

אני ממש רוצה שלא להאמין בזה חח

אל תקראי את ההודעה הזאת כביקורת עליך, אני רוצה להאמין פשוט שעם ישראל מושלם 

אבל בתור גבר יש לו פריוולגיה להעלב??  תמיד אמרו לי שלבנים אין את זה בלקסיקון...

ואני עוד אחד שלא לוקח קשה, והיו מקרים שממש כעסתי על הבחורה.

החוסר פריבלגיה זה בזה שאנחנו שותקים ולוקחים את העלבון ללב פשוט.

(סליחה...)

שיש לי יציאות מפגרות

כי היא שאלה הרבה על אחי אז שאלתי אם היא רוצה להתחתן איתו

היה פעם שהתכתבתי עם מדוייט (חח זה תמיד מצחיק אותי המילה הזאת) בווטסאפ ובטעות השתרבב לי הסמיילי של הלב... וזה היה ממש בתחילת קשר כך ש-פדיחותתת... ובדיוק באותו זמן דיברנו על בל"חים, בל"חיות ומה שביניהם, אז הוא צחק עליי... 

ובאותה התכתבות כתבת לו שיהיה לנו מה לספר לנכדים שלנו... וואי וואי איזה פדיחות...

דייט ראשון עם מישו.

יצאנו למסעדה שהוא הציע ועוד לא יצא לי לצאת בה. ישבנו דיברנו וזה.. הוא הסביר לי על העבודה שלו אז בשלב הזה לא ממש הייתי שם וחשבתי על איזה גאוני זה המיקום של המסעדה ולא הבנתי איך לא חשבתי לצאת שם לפני כן.. אז אמרתי לו (נראלי באמצע שהוא דיבר ) "וואי! זה פשוט גאוני לצאת פה, אני אאמץ לפעמים הבאות" הוא דפק לי מבט ולקח לי כמה רגעים לקלוט מה אמרתי לא בסדר... 

- אז יצאת עם הרבה בחורים? (ומה המידע הזה יתרום לך?)

- אל תיבהלי אבל אנחנו 13 ילדים (כי טרם יצא לי להכיר משפחות ברוכות לפניך...)

- בטח היה לך קשה להודות שאני צודק (אחרי שהתווכחנו על משהו)

ו"אני מעריך את זה" כשהסברתי שאין לי שום בעיה להודות כשאני טועה. תודה כפרה, עכשיו אני רגועה.

- מדבר במילים גבוהות ולא הבנתי משמעות של מילה אחת. בלי להתבייש שאלתי לפירושה והוא בתגובה-               "את רצינית?". מסכן, שעה לקח לו למצוא דרך להסביר לי מה זה. (ואני לא מצליחה להיזכר מה הייתה המילה )

- מזהיר אותי לא להזמין משהו יקר מהתפריט. כשמציעה שנחזור ברכבת הוא אומר "כל ההלוך תכננתי להתפנק במונית חזרה" (בסיטואציה זה היה יותר מוזר מאיך שזה נשמע עכשיו.

- ונסיים עם אחד הבחורים היותר חמודים שיצא לי לפגוש:

אחרי דייט ראשון שהוא היה לחוץ רצח, כמעט ולא נשם, והרגעתי אותו והיה לנו סבבה, הוא פותח את הדייט השני במשפט "אמא שלי לא הבינה איך אני כ"כ רגוע היום לעומת הפעם הראשונה. ממש עזרת לי פעם קודמת!"

אבל הקטע של היצאת עם הרבה זה סינון טוב.

הרבה דייטים ראשונים סטטיסטית מכוונים אותך לא להצליח, אפשר לחסוך זמן וכסף ככה ;)

*שיחת טלפון אחרי פגישה שנייה*

שלום שלום גינונים וכאלה ואז:

- אני אשמח להיפגש שוב, מה את אומרת?

- גם אני.

- יופי, מתי מתאים לך?

- נראה לי שכדאי כמה שיותר מוקדם כי עוד מעט פסח וזה... (חודשיים לפני פסח)

(נ"ב

היא צדקה, הספקנו להתחתן שבועיים לפני פסח )

לא, למזלי זה הדדי.

"אז מה, מתחתנים?" הוא שואל

"לא יודעת, שווה לי?" אני עונה

"ולי שווה?" הוא אומר

"שמע אני בנאדם סבבה אבל עם מלא שריטות" אני מוסיפה

"הא. כמו האוטו שלי." הוא

"אין לך אוטו." אני

"הוא התקלקל." הוא

"תשמע, מקסימום אתה לא מרוצה ממה שלקחת אתה מחליף." אני

"לא חס ושלום! מסכנים הילדים!" הוא

"נכון. אז אל תהיה לא מרוצה." אני

"אז מה החלטנו?" הוא

"טוב נו. בסדר. הולכים על זה."

"יאללה. בואי נלך להשיג אגרות."

מצחיק שאני זוכרת אתזה מילה במילה.

תכלס, היו דברים הרבה יותר מצחיקים ממה שרשמתי, אבל סתם היה באלי לרשום אתזה.

פגישות של שני הזויים זה אחד ה-דברים.

ומזל טוב

מישהי שדיברה איתי בפייסבוק ואחרי כמה ימים שאלה אותי משהו כזה בערך:
"נו חלאס לבזבז זמן. תכלס אתה בעניין?".

ולא הבנתי מה היא רוצה אז שאלתי "איזה עניין?".

- "רוצה שנצא או לא?".

- "מחילה, לא נראה לי..."

יום או יומיים אחרי היא מחקה אותי מהפייסבוק וכששאלתי אותה מה קרה אז היא ענתה לי משהו כזה

"האמת? לא מאמינה לך שאתה לא מעוניין".

~~~

יצא לי שמישהי באיזה אתר הכרויות לא מצאה חן בעיניי, וניסיתי לנפנף אותה בעדינות כדי שלא תעלב, והיא התעקשה לשמוע למה אז חיפשתי כל מיני תירוצים וכל מה שמצאתי, הייתה לה תשובת נגד.

נראה לי שהכי הזוי מהצד שלי זה בדייט מוקדם מאוד לבשל לבחורה... 

זה קורה כשמתרגלים לדבר בשיעור

עריכה: לא ראיתי שהוא חרדי חח כן הם רגילים לשמוע את השיעורים של הראש ישיבה וזה ואשרייך שלא נבהלת

אני זוכרת את זה

מה זה אי הכרת הטוב הזאת? כל נתינה היא נתינה, גם לא כספית.

זה מחזיר אותי לנקודה שזה סתם מוסכמה חברתית מיותרת, והנה זה אפילו מוליד כפיות טובה חח.

אולי הוא עני וזה המון בשבילו והוא באמת עשה את זה מתוך הערכה מיוחדת שנולדה בזמן קצר מאוד??!!!?

מה הסיבה שהוא לא שילם ואיך השלמת עם זה?

וגם אם הוא לא עני זה עדיין דורש הכרת הטוב גם על שקל... לענ"ד לפחות.

לא שופט, מביע דעה 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.