זה נושא מורכב עם צדדים לכאן ולכאן ושירשורים בנושא תמיד מתפתחים לכיוונים אמוצנליים עזים...

את יכולה לעשות חיפוש כאן בפורום לגבי שירשורים קודמים בנושא.

בקשר לחיסונים ואוטיזם- מה שאני יודעת:

יש טענות כאלה, אבל הן מופרכות.

יותר מזה אני לא יודעת, לא הגעתי לשלב הזה.

לעומק - גילתה שהאוטיזם של הבן שלה הוא מהחיסון הזה.

זה לא אומר שלכולם זה יכול לקות - כנראה שיש רגישות מיוחדת לחלק מהאוכלסיה.

בכל אופן, אכן הטלת כאן פצצה. נושא החיסונים מאוד נפיץ כאן בפורום ובכלל.

אנחנו אישית בשלב של בחינה מחודשת של הנושא. אחרי שאת הילדים הראשונים חיסנו כרגיל (אבל באיחור) - את הקטנה עוד לא חיסנו בכלל. ועוד לא החלטנו מה לעשות בעניין.

בהצלחה בהחלטות המסובכות... 

וגם הנסיבות הראו קשר כמעט ברור...

הנסיבות הראו קשר ממש ברור- מיד אחרי שהיא נפלה התגלה האוטיזם.

בקיצור- אמהות כואבות הן ממש לא המקור האמין, והן תמיד תחפשנה סיבה למה זה קרה ותיתפשנה לכל אתר קיקיוני באינטרנט...

אפרופו אתרים - גם אתרים הם לא מקור אמין, בפרט לא אתרים מגמתיים שמציגים צד מסוים מאד של המציאות.

מה אמין?

אפשר להאמין למשרד הבריאות (שיש לו גם אינטרסים מסוימים, אבל עדין הוא יחסית אמין)

אפשר לבדוק , ולראות שאין אף מחקר שהוכיח בצורה ברורה קשר בין חיסונים לאוטיזם.

כן היו מקרים מסוימים שחיסון מסוים (שהורד מהמדפים) גרם לתופעות לוואי, 

כן היו מקרים של תביעות על חיסונים שהתקבלו (זו עדין לא הוכחה במאה אחוז)

ולכן , לדעתי החיסונים לא מסוכנים בצורה ודאית (ודאי לא כמו המחלות שהם מונעים שמסכנות בצורה וודאית מאד)

הצפיפות שלהם והזמן בו הם ניתנים מושפעים מאד מהאינטרסים של משרד הבריאות (ומחקרים שגילו שהרבה הורים לא יבואו לטיפת החלב, ויותר יבואו בשנת החיים הראשונה של הילד, לכן שם ידחסו את מקסימום החיסונים)

ולכן אני מחסנת, אבל לא בכל חיסון (שפעת, למשל) ולא בזמן בו הם החליטו (ביום הלידה למשל, שזו קביעה הזויה)

אבל לא הייתי חושדת שמשרד הבריאות יקדם משהו בשביל דפי ממו..

עזבי, חבלז.

אלא גם חופשות ושוברי נופש

כמו שלכל רופא (קונבנציונאלי או לא) יש אינטרסים,

להתפרסם, לקדם את הדעה שלו (גם אם היא לא מוכחת) 

ויש לו פחות מחויבות לממצאים עולמיים , כמו משרד הבריאות,

אלא אם כן תטעני שכל משרדי הבריאות בעולם מושחתים ועוד לא קם הנורמלי השפוי.

יש לה דוקטורט בפרמקולוגיה? ברפואה? איך היא חקרה בדיוק?

נכנסה לאתרים שרוטים באינטרנט ?

אולי אני אגיד שהבת שלי איבחנו אותה כאוטיסטית כי היא אכלה יותר מידי טוסטים כשהיא הייתה קטנה?

או כי לא הנקתי אותה (חמותי העילוי המטאורי אמרה לי ש"אולי הילדה עם הבעיה הזאתי כי לא הנקת אותה" , עוד דוקטור ... בגרות חלקית בקושי יש לה והיא דיי צעירה, בקושי 50 ) אז אני עניתי לה שאולי הבת שלה מטר וחצי כי בגיל שבעה חודשים היא הפסיקה להניק אותה ונתנה לה חלב תנובה מורתח מעורבב במים כמו בשנות הארבעים ולא תמ"ל. סתמה. 

או כי היא לקחה מוצץ אחרי גיל שנתיים?

אני אצליח למצוא גם אתרים באינטרנט שקושרים אוטיזם לכל דבר שיש בערך.

מסקנה,

אמהות כואבות הן לא מקור מידע אמין.

את יכולה לחפש.

https://www.youtube.com/v/Rzxr9FeZf1g?rel=0

[אפשר להפעיל בהגדרות כיתוביות מתורגמות לעברית (תרגום אוטומטי. לא הכי מקצועי.)

בהגדרות לבחור Subtitles, בתחתית הרשימה לבחור Auto-translate, ואז כמובן לבחור Hebrew.]

http://midaat.org.il/

וספציפית לגבי אוטיזם: 

http://midaat.org.il/rumors/vaccines-and-autism/

אישית חושבת שצריך לתת חיסונים למחלות הקשות.

עדיף שילד ימות או ישאר נכה?

נכון יש סיכון קטן מאוד לתגובה לחיסון (לא אוטיזים!)  אבל סיכון קלוש לעומת ללקות במחלה נוראה, נראה לי סביר.

הסיבה היחידה שאת יכולה בכלל לחשוב לא לחסן היא בגלל שרוב האוכלוסיה מחסנת, אחרת כולם היו מתים פה, כמו באפריקה.

של איזה חצי שנה או יותר ואז להיות יותר רגועים...

המשמעות האמיתית של חסינות העדר היא ששני שלישים מילדי הקהילה חלו במחלה עצמה.

באופן כזה, תינוקות שנולדו בקהילה בשנים ששני שלישים מן הילדים מחוסנים באופן טבעי (כי ייצרו נוגדנים בעקבות המחלה) מבוטחים על ידי חסינות העדר. בשנים האלה המחלה לא תתפרץ.

וגם אם נלך לפי הטיעון שלך של לבנות את הבטיחות על הגב של אחרים, האם נכון להטיל מום באחוז מסויים מן הילדים כדי שמי שהמערכת החיסונית שלא בסכנה לא יפגע?

לגבי הראשון - זה בתנאי ששני השלישים נשארו בחיים, 

ולמה לא ראינו שזה עובד בחיסון הפוליו , למשל?

ולגבי השני - נכון לקחת בחשבון שכל בחירה משפיעה על הכלל, ולבדוק היטב לפני שלוקחים אחריות על תוצאות.

כי אם לא, כל הדיון מצידך מתבסס על מה שאת יודעת עד היום.

במחילה.

לאחרונה הופיע כאן בערוץ כתבה מהמגזין לנשים פנימה. כתבה רצינית שהקיפה את כל הצדדים בעד ונגד חיסון הפפילומה.

אפשר ללמוד מהכתבה את הדינמיקה המסויימת שבה מתקבלות החלטות לגבי מתן חיסונים, ואת האופן שבו רופאים בכירים בתחומם, ובלתי תלויים, הם היחידים שמעלים שאלות (ולא מקבלים עליהם תשובות) לגבי יעילות החיסון והסיכונים הכרוכים בו.

את הרופאים האלה שוכחים להזמין לדיונים הבאים בועדה של משרד הבריאות..

אז נכון, אפשר להמשיך לטעון שהכל תאוריות קונספירציה, ומידע ביוטיוב הוא לא אמין, אבל העובדה היא, שבצינורות המקובלים אי אפשר להציג  דיעה שסותר את ההנחיות הרשמיות של משרד הבריאות.

ורמת המקורות שם ... פרופסור לעומת אתר אינטרנט מגמתי... נו באמת.

היה על זה שרשור בעבר , ושם כתבו בדיוק את דיעת הפרופסור ההוא שלא הזמינו (לא תומך גדול אבל גם לא מתנגד)

בכל מקרה - אין לי את התמונה המלאה, אבל גם לך אין, פשוט בגלל שהיא לא קיימת וקשה מאד לראות את כולה. מה שבטוח שביוטיוב זה לא המפתח..

אז מי שלא בקבוצת סיכון יכולה לחכות כמה שנים ולראות לאן זה הולך.

כדתיות אנחנו לא בקבוצת סיכון ב"ה

רוב החיסונים שאנחנו מקבלות הם עתיקים ממש.

כבר נצבר איתם ניסיון וידע.

הסיבוכים של חלק ממחלות הילדות שהיום מחסנים מפניהן היו כל כך נדירים, רוב רובם של הילדים שרדו את רוב מחלות הילדות בלי קושי.

אחוזי התמותה בילדים בשנים קודמות היו מאד מאד גבוהים.

קראת את הספר אתהלך של הרב מרגלית? הוא היה חולה בפוליו

והוא לא היה היחיד במחלקה....

הפוליו מוגר כמעט לחלוטין בזכות החיסון

כנ"ל אדמת, חצבת, אבעבועות וכו'

אלו מחלות קשות שב"ה שהצליחו להקטין את האחוזים להדבקות בהם.

אז נכון שיש מקרה פה או שם של ילדים שדוקא נפגעו מהחיסון

אבל אי אפשר להשוות את זה לכמות של הילדים שנפגעו בשנים קומות מהעדר החיסון.

עם כל הכבוד.

ולגבי הפוליו, יש צדדים לכאן ולכאן (עייני ערך הפולמוס בין רופאים בכירים בתחומם כשהתגלו חיידקי פוליו לפני כמה שנים במערכת הביוב באזור מסויים בארץ), בפרט היום שהתברואה ברמה גבוהה מאוד.

לכן , יש חיסונים שהייתי שוקלת אם לחסן מולם

אבל סיכון - גם אם נדיר - הוא סיכון , וגם הסיבוכים של החיסונים נדירים אם בכלל קיימים.

וזה בלי לדבר על רוב החיסונים שמגנים בפני מחלות עם סיבוכים לא נדירים בכלל

ולו בגלל שאני לא מכירה סיפור קשה על חיסונים

ויתכן שאת חושבת שאת מכירה - אבל מי אמר שזה נכון?

נס שלא ככה עושים מחקרים...

להפך! מסביבתי נראה ש'אף אחד לא מכיר סיפור קשה על חיסונים' וכמובן סביבתי מונה לפחות 1000 משפחות בצורה כזאת או אחרת (משפחה מורחבת גדולה, חברים שלנו חברים של חברים משפחה של אחים ואחיות וכו')

טיבם של שמועות ופחדים כאלה להגיע רחוק, ודוקא לא שמעתי אפילו אדם אחד שמכיר סיפור כזה... ב"ה! 

אם  היית מתוודעת לסיפור אחד בלבד, זה היה מזעזע אצלך את כל החשיבה.

אבל גם בלי זה, יש אינספור סיפורים קטנים והרבה פחות דרמטיים - צניחה באחוזונים, ירידה בתאבון עד כדי סיכון ההתפתחות של התינוק, עצירה בהתפתחות המוטורית. נטיה גוברת לחלות, תסמינים שיכולים להתבטא באופן יותר  או פחות דרמטי.

ומדובר בתינוקות שהתפתחו יפה ובקו ליניארי רציף עד מתן החיסון.

לנו יש ניסיון אישי משפחתי  *קל* כזה.

את יודעת שצירוף מקרים , הוא רק צירוף מקרים, הוכחה זה לא.

להנחות את רופאי הילדים לאסוף ולתעד את כל צירופי המקרים האלה, היתה מתקבלת תמונה ברורה יותר.

יתירה מזאת, אם היו מתחילים את תוכנית החיסונים בגיל מבוגר יותר, ניתן היה לבודד את גורם החיסון מגורמים נוספים כמו צמיחת שיניים ומערכת חיסונית פגיעה.

כי תינוקות קטנים הם הכי חשופים ופגיעים למחלות, מערכת החיסון שלהם עדיין מאוד מאוד לא מפותחת.

לרוב לא חשופים לחלק ממגוון המחלות שמחסנים נגדם, וגם לגבי החלק האחר, לרוב הם חולים בחסדי ה' בצורה קלה, בפרט תינוקות יונקים.

יש מדינות נאורות לא פחות מישראל, שבהם מתחילים את תוכנית החיסונים רק בגיל 3.

ובאמת מעניין לבדוק את שיעורי המחלה בארצות כאלה.

העובדה היא שבית המשפט בארה"ב הורה לקרן לפיצוי נפגעי חיסונים לפצות הורים לילדים שלקו בPDD כתוצאה מהחיסון..

ובאמת זו העובדה היחידה, אם כי עדיין לא הוכחה.

בעד כמה רוצים לטמון את הראש בחול.

שיקבע כמה אחוזים לקו באוטיזם בעקבות החיסון.

ומה רמת הסיכון שלו.

פסיקה של בית המשפט כי יש קשר במקרים מסוימים (על פי רוב חיסון מסוים שהורד מהמדפים) זו לא הוכחה.

וב. את מיתממת.

את יודעת היטב שהוכחת פגיעה מחיסון בבית משפט נסמכת על חוות דעת של גורמים רפואיים מקצועיים, וכשהיא כבר נעשית, היא נעשית כנגד כל הסיכויים.

מי שרוצה לקחת סיכון על גב הילד שלה ולא לחסן אותו- בבקשה. אף אחד לא מכריח.

מי שרוצה להיות אחראית ולחסן- אדרבה

הויכוח מיותר כי אף אחת לא תשכנע פה את השניה.

הוא לא מיותר בכלל אם מבינים שגם לחסן זה לקחת סיכון על גב הילד.

זה כל הענין.

גם לשלוח אותו לגן זה מסוכן

ובכלל, גם לצאת איתו מהבית.

צריך לשים סיכון מול סיכון.

כמה תינוקות את מכירה שנפגעו מהחיסון?

כמה נשים מבוגרות את מכירה שאיבדו ילד או יותר בגלל מחלה קשה

בתקופה שלפני החיסונים?

אי אפשר בכלל להשוות את הנתונים.

מתפקדת באופן מיטבי בימינו? 

לא אמרתי לא לחסן בכלל. אבל לחסן בשום שכל. להתחיל מאוחר יותר ולחסן את מה שנצרך.

אין מה להשוות את תנאי המחיה בעבר לתנאי המחיה היום.

תוכנית החיסונים של היום פוגעת במערכת החיסונית של המחוסנים. ולא כל המחלות שמחסנים מפניהן גורמים לתמותה.

קראתי על כמה פסיקות כאלו, זה תמיד היה על חיסונים מסוימים שהורדו מהמדף!

ולבי המחקרים - אני בטוחה שיש כל כך הרבה אנשים עם אינטרסים נגד החיסונים, וזו סיבה להצליח להנפיק אפילו מחקר אחד אמין שיוכיח שיש קשר.

במקום להשקיע באתר אינטנרט היו משקיעים במחקר...

גם לא לגבי העובדה שמדובר אך ורק בחיסונים שהורדו מהמדף. וגם לא לגבי הלכאורה "כסף גדול" של אנשים עם אינטרסים נגד חיסונים.

אין מה להשוות את המשאבים של הממסד המסודר וחברות היצרניות של החיסונים לעמותות שבדרך כלל התחילו את דרכן על ידי הורים לפעוטות שנפגעו.

עשרות מיליארדים.

וכמה מגלגלת תעשיית ביטוחי הבריאות? מאות מליארדים. 

ויש להם אינטרס מובהק שאנשים יהיו בריאים. בשבילם אנשים חולים = הוצאות. וככל שהמחלות קשות, ההוצאות גדלות.

אם חושבים על זה, לכל חברה בעולם שמעסיקה עובדים יש אינטרס שהעובדים ומשפחתם יהיו בריאים. כי עובד חולה = כאב ראש והוצאות מיותרות.

את חושבת שיצרניות החיסונים יותר עשירות ויותר משפיעות מכל זה? באמת??

חיסונים הוכיחו את יעילותם ובטיחותם. לכן גופים משופעים בכסף שיש להם אינטרס כלכלי בבריאות האוכלוסיה מקדמים אותם.

לא צריך לחפש יותר מדי.

ב. חברות הביטוח תמיד נמצאות בפיגור של שנים בתגובה שלהן למחקרים עדכניים, כך שהמדיניות שלהם היא לא ערובה לבטיחות ויעילות.

ג. מי שבדרך כלל עומד מאחורי המדיניות של חברות הביטוח הן יצרניות התרופות והחיסונים.

ממש אי אפשר להקיש מהתחום של הולדה בעוולה לפגיעה מחיסונים.

בתחום הפגיעה מחיסונים בתי המשפט (כמו גם חברות הביטוח ומשרד האוצר) נשענים לצורך הפסיקה בנתונים שמפרסם משרד הבריאות.

כיוון שבפסקי דין לפיצוי נפגעי חיסונים בתי המשפט נשענים על הקונצנזוס כפי שמייצג אותו משרד הבריאות שחיסונים הם בטיחותיים.

כאן זה עובד הפוך, אם בכל זאת הצלחת להוכיח פגיעה מחיסון, זה אך ורק בזכות העובדה שמחקרים רפואיים וגורמים מקצועיים מאשרים את היתכנות הפגיעה מן החיסון.

למרבה הצער יש ויש מקרים שהם נפגעים קשה מאוד

לצערנו הרב, לא כל התינוקות יונקים באופן מלא, ולא כל התינוקות נשארים בבית עד גיל שנה. אפילו לא הרוב. הייתי רוצה מאוד שהמצב הזה ישתנה, אבל בינתיים התינוקות האלה פגיעים וחשופים מאוד, ומסוכן להשאיר אותם כך ללא הגנה.

סיכון מול תועלת, ושל שיקולים מערכתיים וכלכליים של משרד הבריאות.

שמעו סיפורים כאלה, פשוט האמירה הגורפת הזאת קוממה אותי, היא מזכירה את כל השיח סביב הנושא... 

אגב, לכל תרופה בעולם עשויות להיות תגובות אלרגיות קשות תקראי כל עלון לצרכן של כל תרופה שהיא... אלרגיה כידוע קיימת גם למזון ובעצם לכל דבר שהוא. ולכן נמליץ באופן גורף להימנע מאכילת בוטנים לכלל האוכלוסיה? או נימנע מוצרי חלב בגלל שקיימת אלרגיה נפוצה מאד לחלב? ברור שלא.. אותו הדבר לגבי החיסונים..

ובאמת אם יש מישהו במשפחה שהיה אלרגי לחיסון הייתי שוקלת את נתינתו לשאר המשפחה, כי לאלרגיות יש בהחלט נטיה משפחתית

לפי  ההגיון שלך עצמך, יש כאן צד של להכניס תינוק זעיר למצב של ספק סכנה. 

מה שמפליא אותי תמיד זו הזהירות המירבית בנושא נטילת תרופות, ואכילת מזונות מסויימים שנשים מקפידות שלא לצרוך במשך ההריון, לעומת הקלות הבלתי נתפסת של מתן חיסון שניה אחרי שהתינוק יוצא מהרחם.

השאלה היא כמו שתחיה אמרה פעם היא ניהול סיכונים נכון. ולומר שחיסונים הם סכנה יותר מאשר המחלה עצמה לפי דעתי לא נכון.

אני בטוחה שעוד הרבה נשים פה.

בכלל זה נראה שרק אחת או שתיים פה מכירות סיפורים כאלה והן כתבו את זה כמה פעמים.. 

* ספציפית לגבי האוטיזם אציין שהמחקר שנעשה שמצא קשר התגלה כמחקר עם שלל בעיות. והוא הופרך, והוכח שאין קשר. (לא זוכרת בדיוק את המקרה, אבל בוודאות יודעת שהוכיחו שאין קשר.)
החיסונים שמקבלים הילדים שלנו, הם חיסונים למחלות, שב"ה כיום כמעט ולא קיימים, וכל זה ר-ק הודות לחסונים!
החיסון המשולש -
דיפיתריה = רעלן של חיידק מביא להופעת קרומים ברחבי הגוף וחנק ומוות כשהקרום מכסה את קנה הנשימה. כיום במדינות בעלות שיעורי התחסנות נמוכים, אנשים נדבקים ומתים ממחלה זו.
טטנוס = בעקבות רעלן החיידק (המצוי בסביבתו ועלול לחדור לגוף בעת פציעה), סובלים מהתכווצויות שרירים חמורות, עד לשיתוק של שרירי הנשימה ומוות. רב הנדבקים בזה, מתים מזה.
שעלת= החיידק גורם לדלקות ריאות קשות בתינוקות ובקשישים, ועלול להתסבך לדקלקת קרום המח שיכולה להשאיר את החולה עם נכות קשה לצמתיתות, וכמובן מוות.
המופילוס אינפלואנזה b -
חיידק הגורם לדלקת קרום המח, ספסיס, ודלקת ריאות. לעיתים מביא לפגיעה חמורה במערכת העצבים! גורם לחירשת, פיגור ופירכוסים. עד 1994 שאז התחילו לחסן, היו מתים 200 ילדים בשנה, כיום מתים לא יותר מעשרה.
פוליו - מחלה הגורמת לשיתוק הגפיים ושרירי הנשימה, מביא במקרה הטוב לנכות אם לא למוות. בקום המדינה רבים האנשים והילדים שחלו ומתו מפוליו.
החיסון המרובע:
חצבת- מתבטא בדלקת גרון עיניים, חום ופריחה. סיבוכי נשימה קשים ואף פגיעה מוחית.
חזרת- מתבוא בחום ונפיחות בלוטות רוק. הסיבוכים הינם דלקת באשכים שעלולה להביא לעקרות, שלקת בלבלב, קרום המח, דלקת של רקמת המח, וחירשות.
אדמת- מתבטא בפריחה וחום. אצל נשים הרות בתחילת הריון גורם לפגיעה חמורה ביותר של העובר! אישה בהריון שלא נמצאת בחברה מחוסנת, מסכנת את עוברה מאד.
אבעבועות רוח- מחסנים כיום לאור זה שהנגיף נהיה אלים יותר. הסיבוכים הינם דלקת ריאות,מח,כליות ועוד. כיום מתים בשנה בין ילד לשני ילדים.
הפטיטיס A - נגיף שתוקף את הכבד. עד 1998 מתו בשנה בין 2500-4000 איש, וב2002 רק 141.
המשך פירוט אפשר לקרוא בקישור...

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/vaccines_babies.aspx
מקווה מאד שתחסנו את ילדכם..

ולא מכירה  אף אחד שקרה לו משהו בעקבות חיסון.

מכירה גם מישהו שנהיה עקר בעקבות חזרת.

מכירה כמה מקרים של מוות מדלקת קרום מוח.

בקשר לדיפתריה זה כבר סיפור משני דורות אחורה. במשפחה של סבא של בעלי כשהוא היה ילד היו שישה ילדים ואחרי דיפתריה נשארו שלושה גדולים - קטנים מתו. וזה קרה אז לא רק להם. ויש להם גנים טובים - כולם עוברים גיל 80 בקלות ובתפקוד מלא. 

גם היום רופאים לא רק שלא יודעים לטפל בזה אבל גם לא יידעו  לזהות בזמן אם מחלה תחזור.

כתבו שבמדינות מפותחות יש מקומות שלא מחסנים מגיל אפס. אבל במדינות מפותחות ילדים לא נשלחים למעון בגיל שלושה חודשים. ובמדינות מפותחות יש רק ילד אחד או שניים במשפחה. אם הם לא מסגרת אז סיכון להידבק פוחת משמעותית כי אין ממי להידבק ואז אולי באמת הגיוני להתחיל חיסונים יותר מאוחר. נגיד שעלת מאוד מסוכנת דווקא לתינוקות קטנים, וברגע שתינוק מתחיל מסגרת או שיש לו אחים במסגרת הוא יכול להידבק.

אבל אי-אפשר להגיד שבטוח אין תופעות לוואי. בטיפת חלב הם בעצמם מחלקים אלון עם תופעות לוואי שכתוב שם כל מה שיכול לקרות אפילו בסבירות מאוד מאוד נמוכה וזה כולל גם דברים קשים. 

של החיסון....

אין קשר בין אוטיזם לחיסון המשולש .

מה הייתה הגישה של הרב זצ"ל בעניין חיסונים לילדים ולתינוקות? כן לחסן? לא לחסן? לעשות רק חלק מהחיסונים?

"לחסן רק את אלה שנראים כהכרחיים ביותר, כאלה שלא יזיקו לבריאותו של הילד. וכדאי לקבל ייעוץ רפואי מגורם מהימן ומוסמך".

מתוך http://pnima.co/News/News.aspx/334440

במסגרת לימודי נכחתי בטיפול רפואי שניתן לילדה עם בעיית התפתחות והאם ציינה שהיא הפסיקה לחסן בגיל ארבעה חודשים בשל המלצה של רופא. אז הרופאה בטיפול הסבירה שכאשר יש חשד לבעיה נוירולוגית- לא מחסנים (היא ציינה שזה לא לדעת כולם...)

איך אומרים? אומר דרשני.... 

וזה כן עלול לקרות לתינוק תוך כמה חודשים.

המתכות הנ"ל הן בכמויות מזעריות - אם אינני טועה גם בחלב אם (ובוודאי בתמ"ל) עוברות כמויות זעירות של מתכות. העולם מלא בהן...

א. זו לא מחלת מין, הפטיטיס B היא צהבת בכבד

ב.נשיקה עם רוק על פצע פתוח.. בדרך כלל לתינוק עד גיל 3 חודשים אין פצע פתוח, ואם יש לו אפשר להיזהר ולא לנשק, בנוסף יש מדינות שבודקות נשאות לאנשים הקרובים לתינוק, אם הוריו לא נשאים אין סיבה לחסן,

עדיין , זו לא סיבה לחסן , ואין שום בעיה לדחות את החיסון בחודש , מה שכן מומלץ לתת שתי מנות לפני כניסה למסגרת עם עוד ילדים (למרות שגם שם הסיכון קצת אפסי, אם הוא יפול ויפצע, (דבר שלא קורה בדרך כלל בגיל כזה) והפרשות נגועות יגעו בפצע. בקיצור לא כל כך הגיוני.

ג. בחלב אם לא, בתמ"ל כן , ופה יש מחלוקת שלמה האם הגוף מסנן אותן ומתמודד או שיש כאלו שניזוקים, לא הוכח בינתיים.

ד. ממליצה לשאול רופא ילדים , רובם יאמרו שאין אף סיבה לתת בגיל יום, אז למה בכל אופן נותנים?

כי יש הורים שלא יבואו לטיפת החלב, ויזניחו את החיסונים , ולכן משתדלים לתת מה שאפשר כמה שיותר מהר, כי מחקרים הוכיחו שהורים מגיעים יותר לטיפת החלב בזמן הקרוב ללידה.

זו וודאי לא שיקול בשביל הורה אחראי לא לדחות.

מאז שהתחילו לתת את זה בגיל יום יש עליה בצהבת ילודים 

ויש טענה (לא זוכרת אם נחקרה) שזה בגלל שהכבד צריך להתמודד גם עם החיסון

כך שלא הייתי לוקחת סיכונים,

ויחסי מין זה דבר שקורה (:

הוא לא חוסן לזה (אז זה עוד לא היה בסל )

ומת בגיל 60 .

כאן למשל נטען שבחלב אם כן עוברות מתכות:

http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=21&s=2&id=986

שחלילה חלילה אף אחת לא תבין אותי לא נכון. אין בנושא הזה (ולא באף נושא בריאותי אחר) יתרון לתמ"ל על חלב אם. אבל זה לא שכל המזהמים שאנחנו נושמות ואוכלות נעלמים בתהליך ייצור החלב. הלוואי שזה היה אפשרי... (או שלא הלוואי, כי אז הרבה נשים היו מאבדות תמריץ חדוב מאוד להפסקת עישון).

לגבי בדיקת נשאות צהבת לכל מי שעתיד לבוא במגע עם התינוק עד לחיסון, שכל הורה יעשה את השיקולים שלו. נשאות צהבת היא שקטה מאוד, אם לא בודקים אותה לא יודעים. אם בודקים - רוב הסיכויים שיודעים, אבל לא במאה אחוז.

שיהיה ברור, אני מכבדת את הבחירה שלך. מוסיפה כאן מידע לאחרות שרוצות לגבש את הבחירה שלהן.

מצרפת עוד קטע לקריאה

https://skepticalmom.com/2015/07/18/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F/

אין כמעט סיכון שהוא ידבק! זה סיכון אפסי ומתחת לזה,

זה בערך כמו הסיכון שתינוק בן חודש ילך ברחוב , יתקל באבן יפול ויפצע,

ולאחר מכן מישהו נשא צהבת ינשק אותו על היד הפצועה ..

הרבה יותר הגיוני, ונכון לגוף לתת אותו בגיל כמה חודשים, וכבר כתבתי למעלה מהם השיקולים של מערכת הבריאות, שלא צריכים להיות השיקולים שלנו , כהורים.

שבלתי אפשרי בעולם שלנו לא לנשום ולא לאכול שום מזהמים. העולם מלא בזיהום. זו הקרקע שממנה גדלים הדברים וזה האוויר שהם מקבלים. כשדנים, למשל, על כספית בדגים, דנים בהבדלי כמות בין סוגים שונים של דגים. דג שאין בו בכלל שמץ כספית? קשה להאמין. האוקיינוסים מזוהמים, ומצב הבריכות לא יותר טוב. אלא שמי שנמנעת לחלוטין מדגים מפסידה רכיבים תזונתיים חשובים ביותר, שמשמעותיים בעיקר לצורך יצירת אדם (=הריון והנקה). אז עושים את השקלול איזה דג ייתן לי תועלת הכי גדולה במחיר הכי קטן של כספית. אבל להימנע מכספית לחלוטין - בעיה... וזו רק דוגמה אחת.

חיסונים זו דוגמה אחרת לשקלול כזה של תועלת מול מחיר, גם בהיבט של המתכות המזעריות שנמצאות שם.

לך יש? האם ידוע לך בוודאות מה הדרכים להיחשף לאלומיניום בעולם כיום?

אשמח מאוד לשמוע על מה מתבססת הקביעה שלך. זו לא שאלה רטורית.

אפשר לחיות בלי דגים, אבל השאלה היא אם ההפסד מכך לא עולה על התועלת (מבחינת בניית המוח של התינוק וכו').

לגבי למה להוסיף לתינוק, כמובן רק אם את משתכנעת שיש סיבה טובה מאוד לעשות את זה. למיטב הבנתי יש סיבה טובה מאוד לחסן. לא הייתי מחסנת בלי סיבה.

לעיל קבעת "בחלב אם ממש לא עוברות מתכות רעילות כאלה". הבאתי קישורים להראות לך שאפילו ליגת לה לצ'ה לא מכחישים שמתכות אכן עוברות (כמובן שהם מכחישים את המסקנות המופרכות שהיו שהסיקו מהעובדה הזאת, אבל לא את העובדה עצמה).

הרבה קביעות אחרות שלך לא הלכתי לחפש, ואין לי נגישות למידע מתאים, כמו שאין לי נגישות לידע סטטיסטי שנצרך כדי לבדוק את הטענות של קייט - אבל ממליצה לך לבדוק את המקורות שלך בשבע עיניים ולראות על מה הם מסתמכים.

זה כמו להיכנס להומופאט בשביל לשאול מה דעתו על הומופאטיה והאם זה עובד.

ואגב - הטענה שלהם - שגם אם זה עובר ומגיע דרך דגים וכו' דרך מערכת העיכול זה פחות משפיע מאשר דרך הדם.

למערכת העיכול יש היכולת להפריש את המתכת החוצה מהגוף.

זה נבדק בבדיקות דם שנלקחו סמוך לחיסון, למרות האדג'ובנט, לא נצפתה עליה של ערכי המתכת בדם. 

והומאופתיה אכן עובדת..

טענתי שאם ארצה לבדוק אותה לא אלך להומופאט...

את עמדת משרד הבריאות אם לא באתרים של עמותות שהמטרה שלהן מוצהרת?

דווקא בגלל שהמטרה מוצהרת, את יכולה להתרשם ממחקרים וחומרים שהם מביאים ולקחת את הדברים בפרופורציה ולהפעיל שיקול דעת.

כנ"ל לגבי אתרים ביוטיוב שאת מסתייגת מהם.

אפשר באותו אופן להתייחס למידע שמפיץ משרד הבריאות, את יודעת... 

ולראות ממש בהסתיגות מה יש להם לומר

ואם יש שם חומר מחקרי טהור

גם במשרד הבריאות - לקרוא את המחקרים ולראות את הנתונים עצמם

מזהמים בחלב אם, מליגת לה לצ'ה:

http://www.lalecheleague.org/faq/contaminants.html

סליחה, לדיון על סיכונים וסיכויים אני לא נכנסת, אין לי ידע סטטיסטי נדרש.

לא הבנתי את הטענה, דרך חלב האם??

צהבת B עוברת רק דרך הדם או קיום יחסי מין

על מעבר של מתכות... נראה לי שיש פה אי הבנה, ג'נדס.

מתוך פוסט שקישרתי כבר במעלה השרשור:

"למרות שהוירוס לצהבת B עובר רק בנוזלי גוף ועיקר ההדבקה היא כנראה מדם נגוע (או זרע), הוירוס די יציב בסביבה חיצונית לאורך זמן, כך שלא צריך שיהיה דם נראה לעין על מנת שהילד ידבק. דרכי העברה נפוצות בצורה הזו הן על ידי חפצים כגון מברשות שיניים, מגבות וכו' – כל דבר שיכול להדבק עליו מעט דם למשל מדימום חניכיים או שריטה ולהיות מועבר הלאה (יש לציין שהוירוס נמצא גם בנוזלי גוף אחרים כמו רוק לדוגמה אבל אפקטיביות ההדבקה מהם לא ברורה). הערכה היא שמתוך כל מקרי המוות בשנה ספציפית המשוייכים לצהבת B כמעט חצי מקורם בהדבקה לפני גיל 5 שאינה מהאם בזמן הלידה, בעוד  ש-21% מקורם בהדבקה מהאם בזמן הלידה והיתר בהדבקה מעל גיל 5"

https://skepticalmom.com/2015/07/18/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F/

התינוק יכול להידבק גם בחודש החיים הראשון שלו , כי אז הוא מחוסן רק במנה אחת,

ועובדה , שלא זאת היתה הסיבה שהעבירו את החיסון ליום החיים הראשון,

כי החשש הזה מזערי.

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.