ברור, שלא כל חיסון הורג את כל המתחסנים. נכון?
ברור, שלא כל מי שלא התחסן, חלה בכל המחלות. נכון?
יש גנטיקה, יש עבר רפואי, יש השפעות סביבתיות.
שילוב של כל הדברים + חיסון = תוצאה.
אי אפשר לדעת מראש מה תהיה התוצאה. הלוואי ויגיע במהרה היום בו כן נדע.
יש גם אנשים שלא רגישים לחומר החיסון עצמו, אלא לחומרים הנלווים לחומר החיסון, הניתן (מוזרק) יחד עם החומר החיסוני.
כל אחד מכיר סיפור קשה על חיסונים - תינוק / ילד / נערה שקיבל חיסון והפך מאדם בריא לאדם חולה. (ואם לא, מוזמנת לאישי, אני מכירה יותר מסיפור אחד)
במקרה של החיסונים, מי שמוכנה להשקיע זמן ואולי גם כסף, יכולה לדחות מתן חיסונים - לתת, אבל לא בגיל יום או יומיים וגם לא בגיל חודש או חודשיים, אלא לחכות שהתינוק יגדל קצת. אפשר גם לדרוש שכל חיסון יינתן בבודדת ולא בצרורות - לבוא שלוש פעמים, או פעמיים כדי לקבל כל פעם את אחד הרכיבים של החיסון המשולש. לתת לילד כל פעם חיסון אחד, לתת לו זמן - חודש, ששה חדשים, שנה... להתאושש מהחיסון האחד, לפני שנותנים לו חיסון נוסף.
נכון, זה טירטור, והאחות בטיפת חלב תעשה פרצופים, ויאמרו שאין חיסון בבודדת אלא רק בצרורות, ואולי תצטרכי ללכת אל בית המרקחת ולקנות על חשבונך את החיסון הבודד. הכל נכון. כל אחת ומה שמתאים לה.
והערה נוספת - כמו שיש משפחות שלרוב בני הבית יש משקפיים, אבל לא לכולם, יש נטיה משפחתית גם לרגישויות. תתכן משפחה שרגישה לחומר החיסון, או לחומרים הנלווים (כגון צבע מאכל) שבחיסון. תתכן רגישות לחיסון אחד ולא לחיסון אחר.
כל משפחה צריכה לבדוק באופן עצמאי, ולהגיע לתשובה שמתאימה לה.
ובכל זאת, קשה לי עם הטענה שמי שמחליטה לא לחסן מסכנת את בריאות הציבור/בריאות שאר הילדים. אם החיסונים פועלים את פועלם, מה אכפת להם אם במשפחה מסויימת לא חיסנו, הרי הם ובני ביתם מחוסנים, והחשש קיים רק למי שלא התחסן, ובאחריותו.
ואם יאמרו שהחיסונים לא תמיד נקלטים, ולכן גם מי שהתחסן יכול לחלות במחלה, אז אם לא התחסנתי ואם כן התחסנתי, אני עדיין, חלילה, יכול לחלות, למה להתחסן?
סוגיה מורכבת וטעונה. בהחלט.
בהצלחה בקבלת החלטות בריאות למשפחתך!
