זה נושא מורכב עם צדדים לכאן ולכאן ושירשורים בנושא תמיד מתפתחים לכיוונים אמוצנליים עזים...

את יכולה לעשות חיפוש כאן בפורום לגבי שירשורים קודמים בנושא.

בקשר לחיסונים ואוטיזם- מה שאני יודעת:

יש טענות כאלה, אבל הן מופרכות.

יותר מזה אני לא יודעת, לא הגעתי לשלב הזה.

לעומק - גילתה שהאוטיזם של הבן שלה הוא מהחיסון הזה.

זה לא אומר שלכולם זה יכול לקות - כנראה שיש רגישות מיוחדת לחלק מהאוכלסיה.

בכל אופן, אכן הטלת כאן פצצה. נושא החיסונים מאוד נפיץ כאן בפורום ובכלל.

אנחנו אישית בשלב של בחינה מחודשת של הנושא. אחרי שאת הילדים הראשונים חיסנו כרגיל (אבל באיחור) - את הקטנה עוד לא חיסנו בכלל. ועוד לא החלטנו מה לעשות בעניין.

בהצלחה בהחלטות המסובכות... 

וגם הנסיבות הראו קשר כמעט ברור...

הנסיבות הראו קשר ממש ברור- מיד אחרי שהיא נפלה התגלה האוטיזם.

בקיצור- אמהות כואבות הן ממש לא המקור האמין, והן תמיד תחפשנה סיבה למה זה קרה ותיתפשנה לכל אתר קיקיוני באינטרנט...

אפרופו אתרים - גם אתרים הם לא מקור אמין, בפרט לא אתרים מגמתיים שמציגים צד מסוים מאד של המציאות.

מה אמין?

אפשר להאמין למשרד הבריאות (שיש לו גם אינטרסים מסוימים, אבל עדין הוא יחסית אמין)

אפשר לבדוק , ולראות שאין אף מחקר שהוכיח בצורה ברורה קשר בין חיסונים לאוטיזם.

כן היו מקרים מסוימים שחיסון מסוים (שהורד מהמדפים) גרם לתופעות לוואי, 

כן היו מקרים של תביעות על חיסונים שהתקבלו (זו עדין לא הוכחה במאה אחוז)

ולכן , לדעתי החיסונים לא מסוכנים בצורה ודאית (ודאי לא כמו המחלות שהם מונעים שמסכנות בצורה וודאית מאד)

הצפיפות שלהם והזמן בו הם ניתנים מושפעים מאד מהאינטרסים של משרד הבריאות (ומחקרים שגילו שהרבה הורים לא יבואו לטיפת החלב, ויותר יבואו בשנת החיים הראשונה של הילד, לכן שם ידחסו את מקסימום החיסונים)

ולכן אני מחסנת, אבל לא בכל חיסון (שפעת, למשל) ולא בזמן בו הם החליטו (ביום הלידה למשל, שזו קביעה הזויה)

אבל לא הייתי חושדת שמשרד הבריאות יקדם משהו בשביל דפי ממו..

עזבי, חבלז.

אלא גם חופשות ושוברי נופש

כמו שלכל רופא (קונבנציונאלי או לא) יש אינטרסים,

להתפרסם, לקדם את הדעה שלו (גם אם היא לא מוכחת) 

ויש לו פחות מחויבות לממצאים עולמיים , כמו משרד הבריאות,

אלא אם כן תטעני שכל משרדי הבריאות בעולם מושחתים ועוד לא קם הנורמלי השפוי.

יש לה דוקטורט בפרמקולוגיה? ברפואה? איך היא חקרה בדיוק?

נכנסה לאתרים שרוטים באינטרנט ?

אולי אני אגיד שהבת שלי איבחנו אותה כאוטיסטית כי היא אכלה יותר מידי טוסטים כשהיא הייתה קטנה?

או כי לא הנקתי אותה (חמותי העילוי המטאורי אמרה לי ש"אולי הילדה עם הבעיה הזאתי כי לא הנקת אותה" , עוד דוקטור ... בגרות חלקית בקושי יש לה והיא דיי צעירה, בקושי 50 ) אז אני עניתי לה שאולי הבת שלה מטר וחצי כי בגיל שבעה חודשים היא הפסיקה להניק אותה ונתנה לה חלב תנובה מורתח מעורבב במים כמו בשנות הארבעים ולא תמ"ל. סתמה. 

או כי היא לקחה מוצץ אחרי גיל שנתיים?

אני אצליח למצוא גם אתרים באינטרנט שקושרים אוטיזם לכל דבר שיש בערך.

מסקנה,

אמהות כואבות הן לא מקור מידע אמין.

את יכולה לחפש.

https://www.youtube.com/v/Rzxr9FeZf1g?rel=0

[אפשר להפעיל בהגדרות כיתוביות מתורגמות לעברית (תרגום אוטומטי. לא הכי מקצועי.)

בהגדרות לבחור Subtitles, בתחתית הרשימה לבחור Auto-translate, ואז כמובן לבחור Hebrew.]

http://midaat.org.il/

וספציפית לגבי אוטיזם: 

http://midaat.org.il/rumors/vaccines-and-autism/

אישית חושבת שצריך לתת חיסונים למחלות הקשות.

עדיף שילד ימות או ישאר נכה?

נכון יש סיכון קטן מאוד לתגובה לחיסון (לא אוטיזים!)  אבל סיכון קלוש לעומת ללקות במחלה נוראה, נראה לי סביר.

הסיבה היחידה שאת יכולה בכלל לחשוב לא לחסן היא בגלל שרוב האוכלוסיה מחסנת, אחרת כולם היו מתים פה, כמו באפריקה.

של איזה חצי שנה או יותר ואז להיות יותר רגועים...

המשמעות האמיתית של חסינות העדר היא ששני שלישים מילדי הקהילה חלו במחלה עצמה.

באופן כזה, תינוקות שנולדו בקהילה בשנים ששני שלישים מן הילדים מחוסנים באופן טבעי (כי ייצרו נוגדנים בעקבות המחלה) מבוטחים על ידי חסינות העדר. בשנים האלה המחלה לא תתפרץ.

וגם אם נלך לפי הטיעון שלך של לבנות את הבטיחות על הגב של אחרים, האם נכון להטיל מום באחוז מסויים מן הילדים כדי שמי שהמערכת החיסונית שלא בסכנה לא יפגע?

לגבי הראשון - זה בתנאי ששני השלישים נשארו בחיים, 

ולמה לא ראינו שזה עובד בחיסון הפוליו , למשל?

ולגבי השני - נכון לקחת בחשבון שכל בחירה משפיעה על הכלל, ולבדוק היטב לפני שלוקחים אחריות על תוצאות.

כי אם לא, כל הדיון מצידך מתבסס על מה שאת יודעת עד היום.

במחילה.

לאחרונה הופיע כאן בערוץ כתבה מהמגזין לנשים פנימה. כתבה רצינית שהקיפה את כל הצדדים בעד ונגד חיסון הפפילומה.

אפשר ללמוד מהכתבה את הדינמיקה המסויימת שבה מתקבלות החלטות לגבי מתן חיסונים, ואת האופן שבו רופאים בכירים בתחומם, ובלתי תלויים, הם היחידים שמעלים שאלות (ולא מקבלים עליהם תשובות) לגבי יעילות החיסון והסיכונים הכרוכים בו.

את הרופאים האלה שוכחים להזמין לדיונים הבאים בועדה של משרד הבריאות..

אז נכון, אפשר להמשיך לטעון שהכל תאוריות קונספירציה, ומידע ביוטיוב הוא לא אמין, אבל העובדה היא, שבצינורות המקובלים אי אפשר להציג  דיעה שסותר את ההנחיות הרשמיות של משרד הבריאות.

ורמת המקורות שם ... פרופסור לעומת אתר אינטרנט מגמתי... נו באמת.

היה על זה שרשור בעבר , ושם כתבו בדיוק את דיעת הפרופסור ההוא שלא הזמינו (לא תומך גדול אבל גם לא מתנגד)

בכל מקרה - אין לי את התמונה המלאה, אבל גם לך אין, פשוט בגלל שהיא לא קיימת וקשה מאד לראות את כולה. מה שבטוח שביוטיוב זה לא המפתח..

אז מי שלא בקבוצת סיכון יכולה לחכות כמה שנים ולראות לאן זה הולך.

כדתיות אנחנו לא בקבוצת סיכון ב"ה

רוב החיסונים שאנחנו מקבלות הם עתיקים ממש.

כבר נצבר איתם ניסיון וידע.

הסיבוכים של חלק ממחלות הילדות שהיום מחסנים מפניהן היו כל כך נדירים, רוב רובם של הילדים שרדו את רוב מחלות הילדות בלי קושי.

אחוזי התמותה בילדים בשנים קודמות היו מאד מאד גבוהים.

קראת את הספר אתהלך של הרב מרגלית? הוא היה חולה בפוליו

והוא לא היה היחיד במחלקה....

הפוליו מוגר כמעט לחלוטין בזכות החיסון

כנ"ל אדמת, חצבת, אבעבועות וכו'

אלו מחלות קשות שב"ה שהצליחו להקטין את האחוזים להדבקות בהם.

אז נכון שיש מקרה פה או שם של ילדים שדוקא נפגעו מהחיסון

אבל אי אפשר להשוות את זה לכמות של הילדים שנפגעו בשנים קומות מהעדר החיסון.

עם כל הכבוד.

ולגבי הפוליו, יש צדדים לכאן ולכאן (עייני ערך הפולמוס בין רופאים בכירים בתחומם כשהתגלו חיידקי פוליו לפני כמה שנים במערכת הביוב באזור מסויים בארץ), בפרט היום שהתברואה ברמה גבוהה מאוד.

לכן , יש חיסונים שהייתי שוקלת אם לחסן מולם

אבל סיכון - גם אם נדיר - הוא סיכון , וגם הסיבוכים של החיסונים נדירים אם בכלל קיימים.

וזה בלי לדבר על רוב החיסונים שמגנים בפני מחלות עם סיבוכים לא נדירים בכלל

ולו בגלל שאני לא מכירה סיפור קשה על חיסונים

ויתכן שאת חושבת שאת מכירה - אבל מי אמר שזה נכון?

נס שלא ככה עושים מחקרים...

להפך! מסביבתי נראה ש'אף אחד לא מכיר סיפור קשה על חיסונים' וכמובן סביבתי מונה לפחות 1000 משפחות בצורה כזאת או אחרת (משפחה מורחבת גדולה, חברים שלנו חברים של חברים משפחה של אחים ואחיות וכו')

טיבם של שמועות ופחדים כאלה להגיע רחוק, ודוקא לא שמעתי אפילו אדם אחד שמכיר סיפור כזה... ב"ה! 

אם  היית מתוודעת לסיפור אחד בלבד, זה היה מזעזע אצלך את כל החשיבה.

אבל גם בלי זה, יש אינספור סיפורים קטנים והרבה פחות דרמטיים - צניחה באחוזונים, ירידה בתאבון עד כדי סיכון ההתפתחות של התינוק, עצירה בהתפתחות המוטורית. נטיה גוברת לחלות, תסמינים שיכולים להתבטא באופן יותר  או פחות דרמטי.

ומדובר בתינוקות שהתפתחו יפה ובקו ליניארי רציף עד מתן החיסון.

לנו יש ניסיון אישי משפחתי  *קל* כזה.

את יודעת שצירוף מקרים , הוא רק צירוף מקרים, הוכחה זה לא.

להנחות את רופאי הילדים לאסוף ולתעד את כל צירופי המקרים האלה, היתה מתקבלת תמונה ברורה יותר.

יתירה מזאת, אם היו מתחילים את תוכנית החיסונים בגיל מבוגר יותר, ניתן היה לבודד את גורם החיסון מגורמים נוספים כמו צמיחת שיניים ומערכת חיסונית פגיעה.

כי תינוקות קטנים הם הכי חשופים ופגיעים למחלות, מערכת החיסון שלהם עדיין מאוד מאוד לא מפותחת.

לרוב לא חשופים לחלק ממגוון המחלות שמחסנים נגדם, וגם לגבי החלק האחר, לרוב הם חולים בחסדי ה' בצורה קלה, בפרט תינוקות יונקים.

יש מדינות נאורות לא פחות מישראל, שבהם מתחילים את תוכנית החיסונים רק בגיל 3.

ובאמת מעניין לבדוק את שיעורי המחלה בארצות כאלה.

העובדה היא שבית המשפט בארה"ב הורה לקרן לפיצוי נפגעי חיסונים לפצות הורים לילדים שלקו בPDD כתוצאה מהחיסון..

ובאמת זו העובדה היחידה, אם כי עדיין לא הוכחה.

בעד כמה רוצים לטמון את הראש בחול.

שיקבע כמה אחוזים לקו באוטיזם בעקבות החיסון.

ומה רמת הסיכון שלו.

פסיקה של בית המשפט כי יש קשר במקרים מסוימים (על פי רוב חיסון מסוים שהורד מהמדפים) זו לא הוכחה.

וב. את מיתממת.

את יודעת היטב שהוכחת פגיעה מחיסון בבית משפט נסמכת על חוות דעת של גורמים רפואיים מקצועיים, וכשהיא כבר נעשית, היא נעשית כנגד כל הסיכויים.

מי שרוצה לקחת סיכון על גב הילד שלה ולא לחסן אותו- בבקשה. אף אחד לא מכריח.

מי שרוצה להיות אחראית ולחסן- אדרבה

הויכוח מיותר כי אף אחת לא תשכנע פה את השניה.

הוא לא מיותר בכלל אם מבינים שגם לחסן זה לקחת סיכון על גב הילד.

זה כל הענין.

גם לשלוח אותו לגן זה מסוכן

ובכלל, גם לצאת איתו מהבית.

צריך לשים סיכון מול סיכון.

כמה תינוקות את מכירה שנפגעו מהחיסון?

כמה נשים מבוגרות את מכירה שאיבדו ילד או יותר בגלל מחלה קשה

בתקופה שלפני החיסונים?

אי אפשר בכלל להשוות את הנתונים.

מתפקדת באופן מיטבי בימינו? 

לא אמרתי לא לחסן בכלל. אבל לחסן בשום שכל. להתחיל מאוחר יותר ולחסן את מה שנצרך.

אין מה להשוות את תנאי המחיה בעבר לתנאי המחיה היום.

תוכנית החיסונים של היום פוגעת במערכת החיסונית של המחוסנים. ולא כל המחלות שמחסנים מפניהן גורמים לתמותה.

קראתי על כמה פסיקות כאלו, זה תמיד היה על חיסונים מסוימים שהורדו מהמדף!

ולבי המחקרים - אני בטוחה שיש כל כך הרבה אנשים עם אינטרסים נגד החיסונים, וזו סיבה להצליח להנפיק אפילו מחקר אחד אמין שיוכיח שיש קשר.

במקום להשקיע באתר אינטנרט היו משקיעים במחקר...

גם לא לגבי העובדה שמדובר אך ורק בחיסונים שהורדו מהמדף. וגם לא לגבי הלכאורה "כסף גדול" של אנשים עם אינטרסים נגד חיסונים.

אין מה להשוות את המשאבים של הממסד המסודר וחברות היצרניות של החיסונים לעמותות שבדרך כלל התחילו את דרכן על ידי הורים לפעוטות שנפגעו.

עשרות מיליארדים.

וכמה מגלגלת תעשיית ביטוחי הבריאות? מאות מליארדים. 

ויש להם אינטרס מובהק שאנשים יהיו בריאים. בשבילם אנשים חולים = הוצאות. וככל שהמחלות קשות, ההוצאות גדלות.

אם חושבים על זה, לכל חברה בעולם שמעסיקה עובדים יש אינטרס שהעובדים ומשפחתם יהיו בריאים. כי עובד חולה = כאב ראש והוצאות מיותרות.

את חושבת שיצרניות החיסונים יותר עשירות ויותר משפיעות מכל זה? באמת??

חיסונים הוכיחו את יעילותם ובטיחותם. לכן גופים משופעים בכסף שיש להם אינטרס כלכלי בבריאות האוכלוסיה מקדמים אותם.

לא צריך לחפש יותר מדי.

ב. חברות הביטוח תמיד נמצאות בפיגור של שנים בתגובה שלהן למחקרים עדכניים, כך שהמדיניות שלהם היא לא ערובה לבטיחות ויעילות.

ג. מי שבדרך כלל עומד מאחורי המדיניות של חברות הביטוח הן יצרניות התרופות והחיסונים.

ממש אי אפשר להקיש מהתחום של הולדה בעוולה לפגיעה מחיסונים.

בתחום הפגיעה מחיסונים בתי המשפט (כמו גם חברות הביטוח ומשרד האוצר) נשענים לצורך הפסיקה בנתונים שמפרסם משרד הבריאות.

כיוון שבפסקי דין לפיצוי נפגעי חיסונים בתי המשפט נשענים על הקונצנזוס כפי שמייצג אותו משרד הבריאות שחיסונים הם בטיחותיים.

כאן זה עובד הפוך, אם בכל זאת הצלחת להוכיח פגיעה מחיסון, זה אך ורק בזכות העובדה שמחקרים רפואיים וגורמים מקצועיים מאשרים את היתכנות הפגיעה מן החיסון.

למרבה הצער יש ויש מקרים שהם נפגעים קשה מאוד

לצערנו הרב, לא כל התינוקות יונקים באופן מלא, ולא כל התינוקות נשארים בבית עד גיל שנה. אפילו לא הרוב. הייתי רוצה מאוד שהמצב הזה ישתנה, אבל בינתיים התינוקות האלה פגיעים וחשופים מאוד, ומסוכן להשאיר אותם כך ללא הגנה.

סיכון מול תועלת, ושל שיקולים מערכתיים וכלכליים של משרד הבריאות.

שמעו סיפורים כאלה, פשוט האמירה הגורפת הזאת קוממה אותי, היא מזכירה את כל השיח סביב הנושא... 

אגב, לכל תרופה בעולם עשויות להיות תגובות אלרגיות קשות תקראי כל עלון לצרכן של כל תרופה שהיא... אלרגיה כידוע קיימת גם למזון ובעצם לכל דבר שהוא. ולכן נמליץ באופן גורף להימנע מאכילת בוטנים לכלל האוכלוסיה? או נימנע מוצרי חלב בגלל שקיימת אלרגיה נפוצה מאד לחלב? ברור שלא.. אותו הדבר לגבי החיסונים..

ובאמת אם יש מישהו במשפחה שהיה אלרגי לחיסון הייתי שוקלת את נתינתו לשאר המשפחה, כי לאלרגיות יש בהחלט נטיה משפחתית

לפי  ההגיון שלך עצמך, יש כאן צד של להכניס תינוק זעיר למצב של ספק סכנה. 

מה שמפליא אותי תמיד זו הזהירות המירבית בנושא נטילת תרופות, ואכילת מזונות מסויימים שנשים מקפידות שלא לצרוך במשך ההריון, לעומת הקלות הבלתי נתפסת של מתן חיסון שניה אחרי שהתינוק יוצא מהרחם.

השאלה היא כמו שתחיה אמרה פעם היא ניהול סיכונים נכון. ולומר שחיסונים הם סכנה יותר מאשר המחלה עצמה לפי דעתי לא נכון.

אני בטוחה שעוד הרבה נשים פה.

בכלל זה נראה שרק אחת או שתיים פה מכירות סיפורים כאלה והן כתבו את זה כמה פעמים.. 

* ספציפית לגבי האוטיזם אציין שהמחקר שנעשה שמצא קשר התגלה כמחקר עם שלל בעיות. והוא הופרך, והוכח שאין קשר. (לא זוכרת בדיוק את המקרה, אבל בוודאות יודעת שהוכיחו שאין קשר.)
החיסונים שמקבלים הילדים שלנו, הם חיסונים למחלות, שב"ה כיום כמעט ולא קיימים, וכל זה ר-ק הודות לחסונים!
החיסון המשולש -
דיפיתריה = רעלן של חיידק מביא להופעת קרומים ברחבי הגוף וחנק ומוות כשהקרום מכסה את קנה הנשימה. כיום במדינות בעלות שיעורי התחסנות נמוכים, אנשים נדבקים ומתים ממחלה זו.
טטנוס = בעקבות רעלן החיידק (המצוי בסביבתו ועלול לחדור לגוף בעת פציעה), סובלים מהתכווצויות שרירים חמורות, עד לשיתוק של שרירי הנשימה ומוות. רב הנדבקים בזה, מתים מזה.
שעלת= החיידק גורם לדלקות ריאות קשות בתינוקות ובקשישים, ועלול להתסבך לדקלקת קרום המח שיכולה להשאיר את החולה עם נכות קשה לצמתיתות, וכמובן מוות.
המופילוס אינפלואנזה b -
חיידק הגורם לדלקת קרום המח, ספסיס, ודלקת ריאות. לעיתים מביא לפגיעה חמורה במערכת העצבים! גורם לחירשת, פיגור ופירכוסים. עד 1994 שאז התחילו לחסן, היו מתים 200 ילדים בשנה, כיום מתים לא יותר מעשרה.
פוליו - מחלה הגורמת לשיתוק הגפיים ושרירי הנשימה, מביא במקרה הטוב לנכות אם לא למוות. בקום המדינה רבים האנשים והילדים שחלו ומתו מפוליו.
החיסון המרובע:
חצבת- מתבטא בדלקת גרון עיניים, חום ופריחה. סיבוכי נשימה קשים ואף פגיעה מוחית.
חזרת- מתבוא בחום ונפיחות בלוטות רוק. הסיבוכים הינם דלקת באשכים שעלולה להביא לעקרות, שלקת בלבלב, קרום המח, דלקת של רקמת המח, וחירשות.
אדמת- מתבטא בפריחה וחום. אצל נשים הרות בתחילת הריון גורם לפגיעה חמורה ביותר של העובר! אישה בהריון שלא נמצאת בחברה מחוסנת, מסכנת את עוברה מאד.
אבעבועות רוח- מחסנים כיום לאור זה שהנגיף נהיה אלים יותר. הסיבוכים הינם דלקת ריאות,מח,כליות ועוד. כיום מתים בשנה בין ילד לשני ילדים.
הפטיטיס A - נגיף שתוקף את הכבד. עד 1998 מתו בשנה בין 2500-4000 איש, וב2002 רק 141.
המשך פירוט אפשר לקרוא בקישור...

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/vaccines_babies.aspx
מקווה מאד שתחסנו את ילדכם..

ולא מכירה  אף אחד שקרה לו משהו בעקבות חיסון.

מכירה גם מישהו שנהיה עקר בעקבות חזרת.

מכירה כמה מקרים של מוות מדלקת קרום מוח.

בקשר לדיפתריה זה כבר סיפור משני דורות אחורה. במשפחה של סבא של בעלי כשהוא היה ילד היו שישה ילדים ואחרי דיפתריה נשארו שלושה גדולים - קטנים מתו. וזה קרה אז לא רק להם. ויש להם גנים טובים - כולם עוברים גיל 80 בקלות ובתפקוד מלא. 

גם היום רופאים לא רק שלא יודעים לטפל בזה אבל גם לא יידעו  לזהות בזמן אם מחלה תחזור.

כתבו שבמדינות מפותחות יש מקומות שלא מחסנים מגיל אפס. אבל במדינות מפותחות ילדים לא נשלחים למעון בגיל שלושה חודשים. ובמדינות מפותחות יש רק ילד אחד או שניים במשפחה. אם הם לא מסגרת אז סיכון להידבק פוחת משמעותית כי אין ממי להידבק ואז אולי באמת הגיוני להתחיל חיסונים יותר מאוחר. נגיד שעלת מאוד מסוכנת דווקא לתינוקות קטנים, וברגע שתינוק מתחיל מסגרת או שיש לו אחים במסגרת הוא יכול להידבק.

אבל אי-אפשר להגיד שבטוח אין תופעות לוואי. בטיפת חלב הם בעצמם מחלקים אלון עם תופעות לוואי שכתוב שם כל מה שיכול לקרות אפילו בסבירות מאוד מאוד נמוכה וזה כולל גם דברים קשים. 

של החיסון....

אין קשר בין אוטיזם לחיסון המשולש .

מה הייתה הגישה של הרב זצ"ל בעניין חיסונים לילדים ולתינוקות? כן לחסן? לא לחסן? לעשות רק חלק מהחיסונים?

"לחסן רק את אלה שנראים כהכרחיים ביותר, כאלה שלא יזיקו לבריאותו של הילד. וכדאי לקבל ייעוץ רפואי מגורם מהימן ומוסמך".

מתוך http://pnima.co/News/News.aspx/334440

במסגרת לימודי נכחתי בטיפול רפואי שניתן לילדה עם בעיית התפתחות והאם ציינה שהיא הפסיקה לחסן בגיל ארבעה חודשים בשל המלצה של רופא. אז הרופאה בטיפול הסבירה שכאשר יש חשד לבעיה נוירולוגית- לא מחסנים (היא ציינה שזה לא לדעת כולם...)

איך אומרים? אומר דרשני.... 

וזה כן עלול לקרות לתינוק תוך כמה חודשים.

המתכות הנ"ל הן בכמויות מזעריות - אם אינני טועה גם בחלב אם (ובוודאי בתמ"ל) עוברות כמויות זעירות של מתכות. העולם מלא בהן...

א. זו לא מחלת מין, הפטיטיס B היא צהבת בכבד

ב.נשיקה עם רוק על פצע פתוח.. בדרך כלל לתינוק עד גיל 3 חודשים אין פצע פתוח, ואם יש לו אפשר להיזהר ולא לנשק, בנוסף יש מדינות שבודקות נשאות לאנשים הקרובים לתינוק, אם הוריו לא נשאים אין סיבה לחסן,

עדיין , זו לא סיבה לחסן , ואין שום בעיה לדחות את החיסון בחודש , מה שכן מומלץ לתת שתי מנות לפני כניסה למסגרת עם עוד ילדים (למרות שגם שם הסיכון קצת אפסי, אם הוא יפול ויפצע, (דבר שלא קורה בדרך כלל בגיל כזה) והפרשות נגועות יגעו בפצע. בקיצור לא כל כך הגיוני.

ג. בחלב אם לא, בתמ"ל כן , ופה יש מחלוקת שלמה האם הגוף מסנן אותן ומתמודד או שיש כאלו שניזוקים, לא הוכח בינתיים.

ד. ממליצה לשאול רופא ילדים , רובם יאמרו שאין אף סיבה לתת בגיל יום, אז למה בכל אופן נותנים?

כי יש הורים שלא יבואו לטיפת החלב, ויזניחו את החיסונים , ולכן משתדלים לתת מה שאפשר כמה שיותר מהר, כי מחקרים הוכיחו שהורים מגיעים יותר לטיפת החלב בזמן הקרוב ללידה.

זו וודאי לא שיקול בשביל הורה אחראי לא לדחות.

מאז שהתחילו לתת את זה בגיל יום יש עליה בצהבת ילודים 

ויש טענה (לא זוכרת אם נחקרה) שזה בגלל שהכבד צריך להתמודד גם עם החיסון

כך שלא הייתי לוקחת סיכונים,

ויחסי מין זה דבר שקורה (:

הוא לא חוסן לזה (אז זה עוד לא היה בסל )

ומת בגיל 60 .

כאן למשל נטען שבחלב אם כן עוברות מתכות:

http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=21&s=2&id=986

שחלילה חלילה אף אחת לא תבין אותי לא נכון. אין בנושא הזה (ולא באף נושא בריאותי אחר) יתרון לתמ"ל על חלב אם. אבל זה לא שכל המזהמים שאנחנו נושמות ואוכלות נעלמים בתהליך ייצור החלב. הלוואי שזה היה אפשרי... (או שלא הלוואי, כי אז הרבה נשים היו מאבדות תמריץ חדוב מאוד להפסקת עישון).

לגבי בדיקת נשאות צהבת לכל מי שעתיד לבוא במגע עם התינוק עד לחיסון, שכל הורה יעשה את השיקולים שלו. נשאות צהבת היא שקטה מאוד, אם לא בודקים אותה לא יודעים. אם בודקים - רוב הסיכויים שיודעים, אבל לא במאה אחוז.

שיהיה ברור, אני מכבדת את הבחירה שלך. מוסיפה כאן מידע לאחרות שרוצות לגבש את הבחירה שלהן.

מצרפת עוד קטע לקריאה

https://skepticalmom.com/2015/07/18/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F/

אין כמעט סיכון שהוא ידבק! זה סיכון אפסי ומתחת לזה,

זה בערך כמו הסיכון שתינוק בן חודש ילך ברחוב , יתקל באבן יפול ויפצע,

ולאחר מכן מישהו נשא צהבת ינשק אותו על היד הפצועה ..

הרבה יותר הגיוני, ונכון לגוף לתת אותו בגיל כמה חודשים, וכבר כתבתי למעלה מהם השיקולים של מערכת הבריאות, שלא צריכים להיות השיקולים שלנו , כהורים.

שבלתי אפשרי בעולם שלנו לא לנשום ולא לאכול שום מזהמים. העולם מלא בזיהום. זו הקרקע שממנה גדלים הדברים וזה האוויר שהם מקבלים. כשדנים, למשל, על כספית בדגים, דנים בהבדלי כמות בין סוגים שונים של דגים. דג שאין בו בכלל שמץ כספית? קשה להאמין. האוקיינוסים מזוהמים, ומצב הבריכות לא יותר טוב. אלא שמי שנמנעת לחלוטין מדגים מפסידה רכיבים תזונתיים חשובים ביותר, שמשמעותיים בעיקר לצורך יצירת אדם (=הריון והנקה). אז עושים את השקלול איזה דג ייתן לי תועלת הכי גדולה במחיר הכי קטן של כספית. אבל להימנע מכספית לחלוטין - בעיה... וזו רק דוגמה אחת.

חיסונים זו דוגמה אחרת לשקלול כזה של תועלת מול מחיר, גם בהיבט של המתכות המזעריות שנמצאות שם.

לך יש? האם ידוע לך בוודאות מה הדרכים להיחשף לאלומיניום בעולם כיום?

אשמח מאוד לשמוע על מה מתבססת הקביעה שלך. זו לא שאלה רטורית.

אפשר לחיות בלי דגים, אבל השאלה היא אם ההפסד מכך לא עולה על התועלת (מבחינת בניית המוח של התינוק וכו').

לגבי למה להוסיף לתינוק, כמובן רק אם את משתכנעת שיש סיבה טובה מאוד לעשות את זה. למיטב הבנתי יש סיבה טובה מאוד לחסן. לא הייתי מחסנת בלי סיבה.

לעיל קבעת "בחלב אם ממש לא עוברות מתכות רעילות כאלה". הבאתי קישורים להראות לך שאפילו ליגת לה לצ'ה לא מכחישים שמתכות אכן עוברות (כמובן שהם מכחישים את המסקנות המופרכות שהיו שהסיקו מהעובדה הזאת, אבל לא את העובדה עצמה).

הרבה קביעות אחרות שלך לא הלכתי לחפש, ואין לי נגישות למידע מתאים, כמו שאין לי נגישות לידע סטטיסטי שנצרך כדי לבדוק את הטענות של קייט - אבל ממליצה לך לבדוק את המקורות שלך בשבע עיניים ולראות על מה הם מסתמכים.

זה כמו להיכנס להומופאט בשביל לשאול מה דעתו על הומופאטיה והאם זה עובד.

ואגב - הטענה שלהם - שגם אם זה עובר ומגיע דרך דגים וכו' דרך מערכת העיכול זה פחות משפיע מאשר דרך הדם.

למערכת העיכול יש היכולת להפריש את המתכת החוצה מהגוף.

זה נבדק בבדיקות דם שנלקחו סמוך לחיסון, למרות האדג'ובנט, לא נצפתה עליה של ערכי המתכת בדם. 

והומאופתיה אכן עובדת..

טענתי שאם ארצה לבדוק אותה לא אלך להומופאט...

את עמדת משרד הבריאות אם לא באתרים של עמותות שהמטרה שלהן מוצהרת?

דווקא בגלל שהמטרה מוצהרת, את יכולה להתרשם ממחקרים וחומרים שהם מביאים ולקחת את הדברים בפרופורציה ולהפעיל שיקול דעת.

כנ"ל לגבי אתרים ביוטיוב שאת מסתייגת מהם.

אפשר באותו אופן להתייחס למידע שמפיץ משרד הבריאות, את יודעת... 

ולראות ממש בהסתיגות מה יש להם לומר

ואם יש שם חומר מחקרי טהור

גם במשרד הבריאות - לקרוא את המחקרים ולראות את הנתונים עצמם

מזהמים בחלב אם, מליגת לה לצ'ה:

http://www.lalecheleague.org/faq/contaminants.html

סליחה, לדיון על סיכונים וסיכויים אני לא נכנסת, אין לי ידע סטטיסטי נדרש.

לא הבנתי את הטענה, דרך חלב האם??

צהבת B עוברת רק דרך הדם או קיום יחסי מין

על מעבר של מתכות... נראה לי שיש פה אי הבנה, ג'נדס.

מתוך פוסט שקישרתי כבר במעלה השרשור:

"למרות שהוירוס לצהבת B עובר רק בנוזלי גוף ועיקר ההדבקה היא כנראה מדם נגוע (או זרע), הוירוס די יציב בסביבה חיצונית לאורך זמן, כך שלא צריך שיהיה דם נראה לעין על מנת שהילד ידבק. דרכי העברה נפוצות בצורה הזו הן על ידי חפצים כגון מברשות שיניים, מגבות וכו' – כל דבר שיכול להדבק עליו מעט דם למשל מדימום חניכיים או שריטה ולהיות מועבר הלאה (יש לציין שהוירוס נמצא גם בנוזלי גוף אחרים כמו רוק לדוגמה אבל אפקטיביות ההדבקה מהם לא ברורה). הערכה היא שמתוך כל מקרי המוות בשנה ספציפית המשוייכים לצהבת B כמעט חצי מקורם בהדבקה לפני גיל 5 שאינה מהאם בזמן הלידה, בעוד  ש-21% מקורם בהדבקה מהאם בזמן הלידה והיתר בהדבקה מעל גיל 5"

https://skepticalmom.com/2015/07/18/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F/

התינוק יכול להידבק גם בחודש החיים הראשון שלו , כי אז הוא מחוסן רק במנה אחת,

ועובדה , שלא זאת היתה הסיבה שהעבירו את החיסון ליום החיים הראשון,

כי החשש הזה מזערי.

השלבים האלה של האבחונים לא קלים בכלל...

גם אני הכחשתי בהתחלה, אמרתי שרופא ההתפחות הזה (הראשון שהעלה את החשד) לא מבין כלום, קלינאית התקשורת סתם חושבת שכדאי שנברר על גן מיוחד והחברה שלי (הראשונה שאמרה לי משהו בכיוון) סתם משליכה מהילד שלה לילדה שלי.

היום אני שמחה באבחנה הזו, כי היא מביאה לנו שקט נפשי והמתקדות בדרכים הנכונות לעזור לה. וכן, גם כי אנחנו יודעים שעכשיו נחסכים לנו כל הצער והבלבול שחווינו עד שהבן הגדול שלי אובחן...

וכן, גם אני במחשבות על נישואין הרבה מהזמן (אצל הבן שלי זה כבר קרוב למדי), וזו דאגה מובנת בהחלט - כי בסופו של דבר נישואין הם סוג של גושפנקה למסוגלות חברתית, חוץ מזה שהם חלום של כל אמא יהודייה...

אני חושבת שהקושי העיקרי אצלך הוא הסביבה והתגובות שלה.

בגן של הבת שלי יש באמת ילדה שהאחים שלה לא יודעים שהיא אוטיסטית (מבחינתם היא בגן שפה). יכול להיות שזה גם מה שהם אומרים לסביבה שלהם... לא הצלחתי להבין בדיוק את הסיבה להסתרה, אבל אולי זה נובע באמת מהחשש לפגיעה בשידוכים... (הבת שלי לומדת בגן חרדי)

אני עדיין חושבת שהסביבה לא צריכה להיות סיבה להימנע מאבחון, אבל אולי כן יהיה מקום לחשוב על להסתיר את התוצאות שלו, אם אכן הן יהיו ASD...

שולחת לך שוב חיבוק גדול ומבין❤️

את מוזמנת לפרוק באישי, אם בא לך...

בואי נחלק את זה לשתיים:

החלק שאת צריכה לעבור כדי להבין ולעכל שיש לילד שלך בעיה מאובחנת. שזה טבעי, זה מבלבל, זה קשה, עיצוב וגם משמח להבין את המציאות.

והחלק השני, של הציבור שכל כך באטרף אחרי הנושא הזה, זה חולני ולא שפוי שביקשו מכתב שהבעיה לא אצל הבעל. אמאל'ה. זה נראה לי כמו ההיפך הגמור של עבודת ה'. בדיוק ההיפך מלצאת בשאלה, צריך לחזור בתשובה בנושא הזה. חיבוק גדול. תנסי כמה שפחות לשתף פעולה עם זה. פשוט שגעון. 

חיבוק לפותחת היקרה.

בציבור שלנו אין בכלל בכלל התייחסות לבעיות כאלו.

אני חושבת שכאן נכנסת אמונה בה'.

תאמיני שה' יסדר לכם שידוך שיתאים בול אבל בול למשפחה שלכם. שידוך שלא אכפת לו או לה מה "על הנייר".

אשתף אותך, ואולי זה יישמע גאוותני אבל פחות אכפת לי,

שכשפגשתי את חמותי,

פתאום הייתה לי אינטואיציה חזקה, שבה ראיתי אותה מתפללת כנגד הקיר ובדמעות לשידוך לבן שלה (בעלי).

כביכול היא זימנה אותי...

בעלי היה אברך גרוש עם חמישה ילדים. מה היה הסיכוי...?

והנה, ה' מזמן. אני מאמינה בזה בכל ליבי. שנישואים הם דבר כל כך קריטי לחיים, שאין מצב שזה לא מה'.

ויש עוד מלא אנשים עם כל מיני סיפורים שונים ומשונים, שהקב"ה זיווג אותם כאילו בעלי כורחם.

היה לי חבל וצורם לשמוע שהשיטה הישנה שלא מקבלת שום שונה- עדיין תופסת.

מה זה משנה שאחד הילדים יש קושי התפתחותי למען ה'? האם הורים "מושלמים" בהכרח יולידו צאצאים מושלמים?

ומתי רצון ה' זה לפסול כל דבר שלא מושלם?

פשוט התחושה של מי סוג א ומי לא,

שאם יש למשפחה אחת בעיה רפואית לאחד הילדים - אז ברור שצריך שידוך מותאם - עדיין מורגשת (אצלנו, לא מכלילה לרגע)

זה נקרא להיות מנומס, שזה די בסיסי..

לראות במישהו שאין לו שום בעיה סוג ב כי לאחיו יש בעיה כלשהי לא נקרא לקבל..

זה פשוט מוטמע ככ עמוק בתרבות שגם מי שמוגדר סוג ב מקבל את זה כצודק, אבל בחברה הכללית זה רחוק מלהיחשב קבלה או הכלה

ככה גם ספרדים סוג ב'...

אצל ה' ואצל המציאות הנפשית, אין סוג א וסוג ב.

יצאתי עם סוג א- בחורים שהיה להם הכל. שלא היה כלום על מה לפסול.

והנשמה ידעה כשהגיע המיועד.

כביכול הצביעה ואמרה- זה שייך לי. זה מהשורש שלי.

הייתי יכולה להתחתן עם זוג א, והוא היה יכול להיות אדם שאין לי שום שיחה משמעותית אתו. שום עומק ושום רגש.

אז מה היה עוזר לי סוג א?

המציאות הרגשית היא המציאות היותר אמתית ביחסים בין בני זוג.

ופה זה ממש לא משנה מה הסוג. משנה שזה מישהו ששיש ביניכם משהו משמעותי ועמוק.

אם יש למיועד אח עם בעיית עיכוב התפתחותית, מה זה אומר על האיכויות שלו?

מעניין אותי כי זו תפיסת עולם כל כך שונה.

אצלנו המיועד נשפט כאינדיבידואל בזכות עצמו ולא בהקשר של משפחה.

כאילו אם יש במשפחה תלמיד חכם אז זה מקפיץ את המניה, ואם יש אחות שקצת ירדה מהדרך זה מוריד את המניה?

כמובן זה מה שקורה אצלנו - קהילה חסידית קלאסית.

לשאלתך, בחורה שמגיעה מבית שכולם שם לומדי תורה, תלמידי חכמים

בחורה שמגיעה מבית שכולם שם בריאים בגופם שכלם נפשם

בחורה שאבא שלה 'מרשים', אם זה בזכות העבודה או הלימוד שלו - זו בחורה יותר שווה.

אבא שמשכים קום, לומד בעשר כוללים במקביל - עוד מניה.

לעומת זאת בחורה שיש לה אח או אחות שיצאו בשאלה

בחורה שיש לה קרובי משפחה עם קושי כזה או אחר

אם יש שני ילדים במשפחה? אז בכלל - מצב גרוע.

גם אם אין שום קשר בין הקושי של שני הילדים (אחד נוירולוגי השני פיזי, סתם תוקעת)

אני למשל מגיעה מבית - יש לי אח אחד שיצא בשאלה ועוד אח עם מוגבלות נפשית - מראש ידעתי שאין לי למה לצפות. מראש ידעתי שלא אזכה בשפיץ של הישיבה.

אם כי אני אישית גם ככה לא חיפשתי את זה, בפועל בעלי הכי טוב ונכון עבורי.

חיסרון שלו בגיל 20 הוא היום היתרון הכי גדול שלו.  

מבחינת הרקע המשפחתי

התפשרות ראשונה - חמותי היא טיפוס, כנל גם גיסתי. כבר בבירורים לאמא שלי היה קשה עם ההצעה הזאת בגלל הגיסה.

התפשרות שנייה - אח עם קושי רפואי.

ככה שזה ממש ענבי הגפן.

המשפחות ה ''טובות'' של הקהילה, נגיד אחיין שלי מתחתן - אח שלי ראש כולל, הבן שלו בחור כישרוני ברמות, ממש מהטובים בישיבה.

אח שלי קיבל עבורו רשימת מכולת של הצעות, רק היה צריך לבחור ולתעדף בין כשרונית עם לב זהב לכשרונית עם ראיית האחר.

הוא התארס עם בחורה שנחשבת מהטובות בסמינר שלומדת כמובן תכנות ובחיים לא תעבוד בזה. העיקר התעודה.

ההתנהלות הזאת רצחנית, זה מזה לא פייר

מאין תחושה שאין הזדמנות שווה לכולם.

הלוואי והמקובלות הייתה משתנה - קודם כל פגישה, הרבה לפני כל הבירורים מלא שידוכים יורדים בשלב הזה.

תנו לזוג להכיר, אחר כך תבררו מה הרקע של הסבתא החורגת.

ככה זה אצלנו (אנחנו חסידים, אנשים טובים אבל וואלה סיפור השידוכים לא הכי הוגן).  

כן אני יכולה להגיד שיש התקדמות, ילד עם תסמונת דאון - זה לא נחשב לבעיה.

אם יש במשפחה עשרה ילדים ואחד מתוכם עם קושי - יותר קל להסתיר את זה ממשפחה שיש להם ארבעה ילדים ואחד עם קושי.

כיום, כשמשהו מציע שידוך לגיסי, קודם כל מגששת מה הבעיה שם כי חייבת להיות אחת כזאת.

ואם אין בעיה ברקע המשפחתי מראש לא נכנסים להצעה כי בטוח יש פה איזה חתול בשק.

תודה על התשובה המפורטת.

גם אני חושבת שזה לא פייר וחוטא לאמת

ולא מצאתי היגיון בזה.

אם יש 2 אחים של מועמד- אחד עם קשה וריכוז והשני חזר בשאלה-

מה זה אומר עליו?

מה זה אומר על המשפחה?

למה זה אומר שהמשפחה לא טובה מספיק? או שהחתן סוג ב'?

את האמת שההיתפסות הזאת לכל מה שחיצוני,

והאישור החברתי בכל מחיר שיכול גם להכשיר שרצים קשים (הסתרות חמורות מאוד, נגיד של פגיעות מיניות)

זה נראה לי כל כך הופך רצון ה'.

כאילו כבר אין שום קשר לאמות המוסר האנושיות הבסיסיות. הכל נשפט לפי המעמד החברתי.

ככה תלמידי חכמים מגיעים למצב שבו הם דורשים עבור הזכות להתחתן איתם- מאות אלפי שקלים.

אני יודעת שזה יותר אצל הליטאים, ועדיין.

ממתי זה מוסר אנושי בסיסי?

ממתי זה ערך תורני?

ועוד זה נישא בפי כל, בלי שום בושה.

את האמת שלא ברור לי איך אפשר לחיות בתוך כללים מעוותים שכאלה.

ואני יודעת שאולי אני פוגעת בך או במישהי אחרת, אבל זה נשמע לי כל כך רחוק מצדק בסיסי, שאני חייבת למחות

שההתנהלות שקיימת אצלנו,

וההתנהלות שקיימת בחלק מהציבור הליטאי ש ''קונים'' את החתן - אני רוצה לקוות איתך שמשובר בחלק קטן מכל הציבור.

אני לא רוצה לבאס אותך אבל מהיכרות עם חברות מחסידויות אחרות - זה דיי חוזר על עצמו.

מי יותר ומי פחות - הרעיון קיים. 

איך יכולים בחורים להגיד- אני פוסל כל הצעה מתחת ל-500,000 ואין מישהו שיגיד על זה שזה חזירי?

שזה מבזה את התורה?

למה לשמר נורמות שמבזות את התורה?

מי שהוא בן תורה אמיתי צריך להידחות בשאט נפש מזה. מי שהוא ממשיך את הכיוון הזה- זו שחיתות מוסרית.

אם אפשר לשאול עוד שאלה.

הרי בסוף זיווג זה משמיים.

והקב"ה יש לו היכרות עם בני עמו ועם השיטה,

אז מה זה משנה בעצם אם זה פייר או לא פייר,

הרי בסוף תתחתני עם מי שהקב"ה הועיד לך.

ומי שהוא הועיד לך זה הוא הוא הועיד לך.

לא השיטה.

לא מה השכנה אמרה עלייך בבירור,

לא הטלפון שאת מחזיקה,

ולא איפה האחים שלך למדו

- ה' מזווג זיווגים לא השיטה.

אז מה זה בעצם משנה כמה הצעות נופלות אם הקב"ה הפיל אותן?

מקווה ששאלתי ברור ורק אם יבוא לך תעני.

אל תקנאי, גם לי יש ניסיונות

ובתחילת הנישואים היה לי ממש קשה. זה שמשהו הוא מאת ה' זה לא אומר שזה לא קשה או שאין עבודה..

ממש לא קל! והתקופה הזו עד קבלת אבחנה היא מטלטלת ומערערת ותדעי שזה הכי נורמלי בעולם (אומרת את זה כאשת מקצוע בתחום...), וכל מה שאת מרגישה עכשיו זה חלק נורמלי מהדבר הזה אבל אל תוותרי על זה! לא בשביל שידוכים ולא בשביל הסביבה! זו מתנה לילד ולך שתדעו בדיוק איזה טיפול ודרך להתוות לו.

בינתיים רק חיבוקים ושתדעי לך שאפשר לראות מפה איזו אמא מדהימה את וכמה את משקיעה בשני המתוקים שלך, לא משנה מה יש לו בדיוק- הוא זכה באמא כמוך! שמה שלא יהיה נותנת לו הכל ומשקיעה בו ועושה את הדבר הנכון גם כשהסביבה חושבת שאת מגזימה.

מקווה שבע"ה האבחון יעשה לו טוב ותלמדו מה מתאים לנתב אותו להצלחה ועשיה ברוכה שנכונה לו ולכם.
ומבאס שאת אמורה לדאוג לגיס שלא התחתן במקום לבן שלך...כלומר ברור שתדאגי לבן, אבל חבל שאבחון כל שהוא אמור להטריד שחלילה חלילה בגללו הגיס לא יתחתן...מאחלת שתהייה האבחנה הכי מדויקת לטיפול הכי מדויק וטוב בשבילו. הגיס עוד יתחתן, הזיווג שלו מחכה לו בעתו ובזמנו.
 

אין שמחה כהתרת הספקות.

נכון איבחון זו חותמת לכל החיים.

אבל ילד שמאובחן בגיל צעיר ולא משנה האבחנה .

מקבל מענה לקשיים שלו.

בגיל הצעיר במיוחד עם אבחנה של A.S.D.

חשובה התערבות מוקדמת ומייטבית לקידום הילד.

כשהתארסנו לפני כמה עשרות שנים.

זרקה בחורה חרדית(לא חכמה כלל)

אי פגם יש באחותך אשכנזיה.

מתחתנת עם בחור ספרדי עם אח מפגר!

סליחה על הבוטות.אבל כך קראו לבעלי מוגבלות שכלית.

שמעתי את זה דקה לפני חתונה.

רציתי לחנוק אותה . פשוט בחורה טיפשה ולא מחונכת .

יש אנשים עם אבחנה של אוטיזם בתפקוד גבוה.

שחיים חיים עצמאיים כולל נישואין.

לימודים אקדמיים .המון המון בהצלחה.

האבחון של הילד לא אמור לפגוע בכיס, הלכת רחוק חחח

סתם שיתפתי על הקושי שיש בשידוכים של בעלי מוגבלויות 

תני לעצמך זמן לעכל.. זה מטלטל מאוד.

תזכרי שהכי חשוב שתדעו איך לעזור ולהקל ולקדם את הילד שלכם.

כל השאר בע"ה יהיה בסדר ❤️

אלא הרבה אנשים חוששים מהתיוג של אוטיזם לדוגמא.

אגב שמעתי כבר כמה אנשים שהעדיפו לעשות אבחון פרטי כדי לדעת מה הבעיה ואיך לפעול, אבל לא דרך הקופח כדי שלא יהיה רקורד ברשומות.

לצערי אין לי עצה טובה לתת לך, האמת היא שגם אותי היה מדאיג במגזר כזה מה יהא על הילד 😔 

אבל אוטיזם בתפקוד גבוה שונה מאוד מאוטיזם בתפקוד נמוך, ובאמת לאט לאט מנרמלים את זה וזה כבר לא מפחיד כל כך.

הלוואי שזה יגיע לכל הציבורים...

אין לזה משמעות אמיתי מעבר לכך. וגם זה רק בישראל.

אוטיזם מתוקצב יותר גבוה ויותר שנים מפיגור שכלי למשל. לא בגלל שזאת האמת, בגלל יח"ץ יותר טוב שהביאו לחקיקה ולזכויות. אבל זה לא הלקות הכי קשה. ממש לא (אם בכלל יש איזשהו מדרג)

באמת לא ברור למה אין השוואה למש"ה

אבל גם מבחינת איך שזה נתפס בחברה...

וזה ממש לא נכון.

(יש לי חברה עם ילדה על הרצף בתפקוד גבוה ועם ילד עם לקות שהביטוי שלה הרבה יותר חמור - הילדה מקבלת 100% נכות, והילד, אחרי מאבקים, מקבל 50%...)

100% זה ממש לא הכי הרבה שאפשר לקבל.

יש כמה מדרגות של נכויות, 50%, 100%, 112%, 188%, ו235% (לא יודעת איזה מתמטיקה למד מי שהגדיר את זה ככה...🫣).

אוטיזם אולי מקבל אוטומטית הגדרה של 100% נכות, אבל זה עדיין לא אומר שזה הכי קשה.

יש לקויות ללא ספק יותר מורכבות מאוטיזם (מכירה את 'עדי' בירושלים? על"ה לשעבר... לא חושבת שיש מישהו שיגיד שהלקויות שיש שם פחות קשות מאוטיזם).

אולי הכוונה ביחס לילד שאין לו לקות פיזית?

בכל מקרה, אני רואה היום הרבה שיח שבגלל מנסה לדבר על אוטיזם כ'שונות נוירולוגית' ולא 'לקות'. (מסכימה עם הגישה הזו חלקית. אני חושבת שביחס לתפקוד הגבוה יש בזה הרבה אמת. אבל לנסות להתייחס בצורה זהה לכל הקשת האוטיסטית זה לא ממש מדויק...)

שהאבחון יהיה התרת ספקות והסבר מדויק

ושבעז"ה בעקבות האבחון תדעו לתת לו את המענה המדויק, ילד שמקבל מענה נכון צומח ומתפתח ומצמצם פערים.

מניחה שהפנו אותך לאבחון פסיכולוגי?

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?

לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.

בשמונה הכי מוקדם.

ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי

(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)  

בגלל זה אני בלחץ.

או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.

אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.

לא מכירה את העניין עם הסכין.

אנסה להתקשר

יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי

יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל

לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר

ככה שיישאר רק להתרחץ..

חחחחחחח

תודה אבל

אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה

זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא

אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗

יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה

הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה

וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה

אז ככה אישה נשואה שטובלת  ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.

אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.

אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה 

מאחרת לי😵‍💫

הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור

בהצלחה לי🥵

ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק

תודה🩷

המצווה הכי שנואה עלי. באמת.

אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂

(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)

סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.

תודה לכולן.

הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.

לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו

ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח

נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים

במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦‍♀️

כאילו אלוקים רומז לי לוותר

ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי

כזה מתסכל

מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

לגבי הטיפול במשחות - אצלנו לא עזר. יותר מזה, כל פעם שהתחלנו למרוח באורח פלא הכל נעלם אבל יומיים אחרי שהפסקנו (בהתאם להנחיות) חזר כפול.

מה שכן עזר - מקלחות, לא מים חמים מידי

קרם לחות אחרי מקלחת

בגדים מבד נעים, בעיקר כותנה (לא יודעת אם בגלל האטופיק או רגישות שלו). 

מקלחות - באיזו תדירות? (היא די שונאת...)

איזה קרם לחות?

בגדים מכותנה (או בדים נוחים) זה רוב הבגדים שלה...

זה קשור גם בעונות השנה?

יש כאלה שדווקא יותר בחורף וכאלה שיותר בקיץ

שימי איזשהו קרם לחות לכמה ימים פעמיים ביום ותראי אם עוזר, נשמע שזה רמה די קלה אם פעם ראשונה קרה לה ואם לא מפריע לה

יש תקופות עם התפרצות ויש תקופות יותר רגועות.

מקלחת - יש לי שכנה מקלחת את הילד לכבוד שבת וזהווווו.

אצלנו כנל, הילד ממש שונא להתקלח, ככה שאני מקלחת פעם ביומיים שלוש. תלוי כמובן בהתאם לצורך. 

אז תחכי לראות מה הרופא עור אומר.

אם האטופיק לא מציק לה אז אפשר להסתפק בקרם לחות (אקווה קרם או משהו דומה) כדי למנוע החמרה, אם מגרד לה אז חשוב לטפל במשחה כדי שלא יציק לה, וכדי שלא תגרום בגירוד לפצעים שעלולים להזדהם.

אחרי מקלחת לייבש בעדינות אבל ביסודיות.

וטעות שלי, בעקבות משחה סטרואידית שהרופא נתן- זה עבר אבל לאחר מכן החמיר את המצב.

היה לה בחלק קטן מהפנים שהיה אפשר להתעלם אבל המשפחה לחצה עלי לפנות לרופא.

אני בטוחה שלא נעים להם להגיד שהיה עדיף לא להתערב כי זה היה בקטנה לעומת מה שהיא עוברת כבר שנים.

סטרואידים זה באמת מה😈 ומקללת את הרגע שנכנסו לחיי. לפעמים חושבת שהמציאו אותם כדי שהמטופלים יזדקקו לרפואה לנצח.

טוב אני סתם פורקת עכשיו...

חשוב לשמור על לחות העור כל הזמן

אם מזיעים אז לשטוף פנים, לנגב, ולמרוח קרם לחות

מקלחות קצרות ולא חמות מדי

כותנה 100%

לדאוג לנפש רגועה ובלי אוירה לוחצת בבית

ויש טוענים שקשור גם למזון- להמנע ממוצרי חלב, קמח לבן וסוכר מעובד

אתן מחזקות אותי לא למרוח לה משחה...

מתלבטת אם להתחיל עם קרם לחות. לא מבינה בזה בכלל🙈 איך בוחרים משהו מתאים? (למרות שלדעתי היא לא תסכים שאמרח לה...)

הרופאה הסבירה לי שהאקווה קרם מתאים לאטופיק כי אין בו בשמים וחמרים שעלולים ליצור גירוי.

יכול להיות שעם מרשם רופא זה יותר זול, כי זה יחסית יקר.

ממליצה גם על אמול במקלחת.

לק"י

אבל זה יקר.

הגיוני יותר להתחיל עם אקווזום. לא זוכרת שהוא יקר במיוחד.

חשבנו זה יובש

הרופא ילדים הביא קרם אקווה כזה

ניסינו שמו זית

וגם קוואקר במקלחת

וחלב אם

והגענו למצד שהילדה לא ישנה בלילה מרוב גירודים (זה לא קרה ביום או יומיים. מגיל חודשיים בערך עד איזה שנה שקיבלנו את האבחנה ניסינו קרם לחות של מוסטלה וסבון מקלחת מיוחד לעור רגיל וכו וכו)

ובסוף הגענו לרופא עור תותח שהביא חנו מרשמים לשני סטרואידים וסוג של לחות (הוא טען שזה סוג של וזלין) הסביר לנו איך לערבב אותם, באיזה יחס, ונתן לנו תכנית ממש של חודש ומשו של כמה ימים, כמה פעמים ביום, בהדרגה ממש מפורט, ולחזור אליו אחרי זה

מאז

לא היינו צריכים כמעט סטרואידים (היא כיום בת ארבע)

יש לי משחה אלוקום שאני מורחת מקומית כשיש התפרצות או משו נקודתי

ומשתדלים קרם לחות אחרי מקלחת

אז סטרואידים זה מאוד לא בריא

אבל ברוך שנתן כוח לרופא לרפא ולעזור לילדה שלי

אגב עובדה מעניינת, כשהקטנה שלי נוחדה, בגיל באמת ניראלי שבועיים אמרתי לבעלי מתחיל לה גם, הוא אמר שאני סתם חרדתית אבל אמא יודעת מה היא אומרת, לקחתי אותה לאותו רופא, אמר לי ישר שהוא מבין על מה אני מדברת ושצדקתי (לא ראו כלום כלום חיצונית, משו במרקם של העור שלה הזכיר לי את הגדולה) ושבגלל שבאתי מאוד מוקדם, יש מחקרים שגם ילדים שנולדים עם הגן של האוטופיק אם מקבלים מספיק לחות איכותית בקביעות מגיל קטן קטן- הגוף יכול להצליח לדכא את זה. מרחתי לה לה רוש פוזה ומוסטלה לסירוגין, כל יום בוקר וערב וברוך ה' זה באמת דוכא

גם אני תהיתי על בת החודשיים שלי.והבן שמעליה עם אטופיק.

אתחיל להקפיד איתה יותר על קרם לחות.

תודה 

פתאום חשבתי - זה שהיא הייתה אנרגטית השבוע באופן קצת יוצא דופן (תלינו את זה בעובדה שהיא לא הייתה במסגרת) - יכול להיות קשור לאטופיק?🤔

בכל אופן, כרגע אין לי כל כך כוח להתחיל עם משהו בכלל (אני לא אוהבת למרוח משחות🙈 רק את קרם הגוף המסוים שאני משתמשת בו), אבל אולי בתור התחלה נחליף לה סבון.

יש המלצה לסבון מתאים?

ושמחה אחהצ ולא קמה עייפה.

לא היתי מנסה לגרום לה לישון יותר. יותר כדאי למצוא לה עוד נשחקים שיעניינו אותה ויוציאו לה מרץ.

היא יושבת? זוחלת? 

זה באמת מתיש להיות איתם בלי הפסקה.

ממליצה לך ממש לישון ברגע שהיא נרדמת בבוקר ובצהריים. אפילו אפ לא תרדמי ורק תנוחי חצי שעה זה גם ממש עוזר. וכן, כל מה שצריך שהיא תישן כדי לעשות - יאלץ לחכות..

אם היא יושבת את יכולה להביא לה בריכת כדורים קטנה זה משהו די אהוב בגיל הזה

לפעמים השעה מנוחה ממש עוזרת לי לתפקד,

אבל אולי אני גם אנסה לישון מוקדם יותר כי אני לפעמים ישנה ממש מאוחר 

מרקמים על כסא אוכל- להפשיט אותה ולתת לה לשחק ביוגורט/ קמח/ מים/ מים עם קצת צבע מאכל

לתלות לה כל מיני דברים על הקיר ולתת לה למשוך

להושיב אותה בתוך מתחם סגור- ברכה קטנה, גיגית כביסה (ריקים כמובן), ולתת כמה משחקים רכים/ כדורים. לא יודעת למה הם אוהבים את זה אבל זה עובד.

זה לגמרי הזמן להתחיל לגוון לה במשחקים- קוביות,כלי בובה, בובה, מכוניות, דברים שישמשו בהמשך. כדאי לקנות מעכשיו

לגבי שינה- מאוד משתנה. אצלי הוא בדיוק בן תשעה חודשים ולאחרונה התחיל לישון יותר. לפני זה היה ישן בערך חצי שעה או אפילו עשרים דקות פעמיים/ שלוש ביום

נראה לי לגבי האוכל זה נראה לי מאכלים שאסור בגיל שלה, סוכריה על מקל ממש בעייתי וגזר.

היא כרגע רק בשלב הטעימות

ושאלה, מותר להושיב בכיסא אוכל אם היא יציבה בישיבה אבל לא יושבת לגמרי לבד?

אשמח לדעת

אני נותנת לבן התשעה חודשים שלי כבר חודשיים לפחות גזר, ולאחרונה גם סוכריה על מקל אני מביאה בצורת מלבן כזה baby doll

כמובן עם השגחה.

מה הבעיה בשני הדברים האלו דווקא?

הסוכריות זה מסוכן לתינוקות  בגלל חנק וגזר גם נראה לי מלחיץ אבל אולי זו רק אני.

לא חשבתי על זה האמת. אבדוק.

תודה!

אפשר גם בלי מים

עם אבטיח או לבן, אוכל מלכלך שאפשר להתחיל להתנסות בו בגיל הזה

ואחכ שוטפים ומתנקים

ממלאים טיפה מים ונותנים לה להחליק מצד לצד תחת השגחה בשבע עיניים

זה מעייף וכיף,  לתינוקות שאוהבים אמבטיה

שמחה שאחרי הלידה הצלחת לטפל בווגינסמוס❤️

אני ממליצה על שערי צדק (אבל לא התנסיתי בבתי חולים אחרים), וממליצה בחום על אודליה גור אריה כדולה. ליוותה אותי בלידה אחרי קיסרי שב"ה הסתיימה יחסית במהירות בלידה רגילה. (אבל הייתה לי גם רופאה פרטית... לצערי היא כבר לא עובדת בשערי צדק. וכמובן, רופא פרטי זה עסק יקר בהרבה...) אודליה ליוותה אותי גם בלידה אח"כ, שאמנם הייתה ארוכה יותר אבל גם היא הסתיימה  בלידה רגילה.

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

לגבי דולה: אני ממש ממליצה על אביה רייכנר. היא גרה באפרת. היא עושה גם הכנה ללידה וגם ליווי לידות. (בשנה האחרונה היא עשתה הפסקה מליווי לידות, אבל לאחרונה היא כתבה שהיא חוזרת לזה בקרוב. אז תלוי מתי את צריכה ללדת, כדאי לברר מולה.) 058-692-0324

הייתי ממליצה ללכת לעיבוד לידה

וכן, לקחת דולה מתאימה

ובקשר לבדיקת פתיחה זכותך המלאה להגיד שאת מסרבת לבדיקה (וגם לכל פרוצדורה אחרת)

זה הגוף שלך, וההחלטה היא בסוף שלך

מיילדת שצמודה ליולדת יכולה להבין אם היא בלידה גם בלי בדיקת פתיחה

נכון שיגידו לך שזה הנהלים וכו' וכו' אבל את לא מחוייבת לנהלים וזכותך עדיין לסרב

כמו שבלידה הראשונה היתה נראית בלידה וזה לא התקדם. בסוף הפתיחה כן יכולה לתת אינדיקציה גם ליולדת עצמה עד כמה היא יכולה להמשיך..

ולך הפותחת - חיבוק נשמעת חויה קשה, טוב שטיפלת בזה ובע"ה מקווה שתהיה לידה קלה ומעצימה.

אלא היו לה צירים במוניטור

ורק כדי לברר מה הפתיחה (שזה לא כזה חשוב בסוף ליולדת) התחילו עם אפידורל ואז כדי לא לבזבז סתם את האפידורל אז התחילו עם פיטוצין ובלון ומפל התערבויות בלתי נגמר

שאם לא הייתי בודקת פתיחה במרפאה, כנראה שהייתי יולדת בבית.

הייתי בפתיחה 5, אבל לא נראיתי בלידה פעילה. עם צירים לא סדירים ולא חזקים. בבת אחת זה קפץ לפתיחה מלאה וצירי לחץ.

רק כדי לתת אפידורל ולבדוק אותה, מאמינה שהכניסו כי היתה כאובה מאוד.

אני כן חושבת שליולדת במצבה חשוב לדעת מה הפתיחה כי זה מאפשר לה לדעת איפה היא נמצאת ולא בחוסר ודאות שיגרום לה לא לקחת אפידורל כדי לא לשחזר את הלידה הקודמת למרות שאולי היא כבר בפתיחה שכדאי לקחת..

או להפך, שתגלה שהיא בפתיחה קטנה ותחזור הביתה להמשיך מקלחות או עיסויים ותדע שהיא צריכה לסחוב עוד קצת.

נשמע לא פשוט❤️

ממליצה על טל חלפון המהממת 0585802617

ממליצה ממש על עין כרם

ילדתי שם כמה לידות טבעיות אחרי קיסרי והם מדהימים ומאוד מעודדים לידה טבעית

לגבי דולה, ממליצה על יפעת חובב, ליוותה אותי ובאופן כללי מלווה הרבה יולדות אחרי קיסרי

על אודליה גור אריה.

היא עוסית ודולה ועם הכשרה מיוחדת לטיפול בטראומה במיוחד בהקשרים של לידה.

אם תרצי אתן לך מספר.