בס"ד
ואולי בכלל לא. (לא עולה לי בראש אף אדם שאין בו חכמה כלל)
בכל אדם יש כמה וכמה סוגי חכמה, ויש מקומות שונים בהם חכמתו מתבטאת.
מדברים היום על 7 סוגי אניטלגנציה,
אך כבר חז"ל (נדמה לי במסכת אבות) דברו על סוגים שונים של תלמידים.
יש מי שהוא בור שאינו מאבד טיפה, ויש מי שהוא כמעיין המתגבר...(ויש שם עוד כמה
)
לי למשל היה מספיק חכמה ושכל ללמוד בהצטיינות כל תחום שנגעתי בו,
ואין לי מספיק לארגן חפצים במרחב. (להחליט מה מקומם ואז להניח אותם שם בקביעות )
ואני מכירה נשים שהפתרונות שלהם בתחום זה פשוט גאונות צרופה בעיני.
אבל בהקשר שלנו-
לענ"ד רוב האנשים מחפשים בן זוג שיוכלו לתקשר עימו בקלות. להזדהות,
לחלוק תובנות ומחשבות תחומי עניין וכ'.
וכאן מה אדם יחפש תלוי מאד במי שהו. למשל אדם מאד מאד עמוק ובעל סבלנות-
לא יירתע ממישהי שחשיבתה לא מהירה כל כך, אך כן מעמיקה מספיק.
לעומת זאת יש אנשים שחייבים שקצב עיבוד המידע יהיה זהה או דומה, כי חשיבתם מאד מהירה-
ואין להם סבלנות להמתין, אומרים משהו- וכשלא רואים את ניצוץ ההבנה בעיניים מייד- זה מאכזב,
עד שבן השיח מעבד נתונים כבר הספקת לחשוב על מליון דברים ולהתנתק...
יש אנשים שמטבעם אוהבים מאד לדבר, להנהיג, ללמד,
חלקם גם בזוגיות יחפשו אדם עם כלים לקלוט את חכמתם, להתבונן בה,
ופחות יחפשו מישהו שיכול להחכים אותם. (כמו שיש כאלו שאוהבים לשמוע ידע חדש, ללמוד וכ')
מה שאני בעצם מנסה לומר זה שפחות חשוב כמה ואיזה סוג חכמה יש לך,
מאשר מי האדם ומה הוא מחפש בזוגיות.
למשל יצא לי להיפגש עם אדם מאד מאד חכם, שנהנתי מאד ללמוד איתו,
והיה לו מה לחדש לי, והבין את הראש שלי מאד- עד שכשהיה אומר משהו,
היה צופה את השאלות שלי ועונה אליהן,
וגם את מה שאני חידשתי לו היה קולט בקצב משביע רצון- אבל רגשית לא להתפתח בכיוון שהוא רצה.
את אשתו הראשונה הוא מאד מאד אהב,
( למעשה באופן שדיבר עליה- באיזה שהוא שלב לא הייתי בטוחה
אם בכלל הוא התגבר על הפרידה הזאת או לא)
ויחד עם זאת התבטא עליה פעם "היא היית כזאת מטופשת, זו הייתה מסירות נפש להקשיב לה, כל מה שעיניין אותה זה בגדים ונעליים". - והגירושים לא היו בגלל שהיא לא מספיק חכמה בשבילו, אלא מצידה.
ובצדק- מי רוצה בעל שרואה אותה בכזה אופן? (מובן שהיו סיבות נוספות)
אבל מבחינתו היא הייתה אהבת חייו.
כי הצורך שלו בזוגיות- לא כלל חיבור בתחומים הדורשים יכולות שכליות...
יש גבר שבמסירות נפש סגר את הפה ולא מעיר על בלגן,
ויש גבר שבמסירות נפש נאלץ להקשיב להגיגים טיפשיים של בת הזוג- וזה לא מוריד את ערכה בעיניו.
אבל לענ"ד רוב האנשים והנשים כן מחפשים שיהיה בסיס מסויים של חכמה,
בשביל התקשורת המשותפת.
אגב-אצל נשים ראיתי יחס סלחני כלפי תחומים מסוימים שגברים "לעולם לא יבינו",
אבל לא ראיתי אישה שכלל רואה את בעלה כטיפש ממש.
(ולא אני לא מכירה את כל הנשים בעולם אז זה לא מדד, רק משתפת)
שורה תחתונה - אני מעריכה שאנשים נרתעים מפערים,
ואם יש פערים באינטלגנציה אז הגיוני שמי שחש אותם ירתע מיצירת הקשר.
מצד שני החכמה הקריטית היא ליצירת התקשורת,
לא ללימוד משותף של פיזיקה מולקולרית...
