יודע
מצליח לנתח
|מקבל
קולט טוב את הסביבה
יודע להתייחס בהתאמה לסיטואציות

או

בעל תחומי ידע נרחבים
איש שיח 
חברותי [משתתף בשירות ומעניין לקבל ממנו]

וכו...

מקווה שהבנתי.

או לפחות, רוצים להיות יותר חכמים מבת הזוג שלהם.

זה אותו דבר כמו בת שיותר גבוהה מהבן. מאיים על הגבריות השברירית שלהם.

אבל יש סוגים שונים של חכמה ולכל סוג יתרונות וחסרונות,

למשל ההבדל המיתולוגי בין חכמת רחוב לחכמת ספרים.

אני יכולה לצטט שורות מהתנ"ך אבל אני לא טובה בלהתמקח עם מוכרים להוריד מחירים בשוק.

מה עדיף?

בכללי שמעתי משהו הזוי שגברים לא רוצים אישה קרייריסטית ומצליחה, זה גם פוגע להם בגבריות (אצל דתיים זה פחות כי ממילא האישה מפרנסת רוב הזמן)

לא יודעת.

מה מגדיר גבר כחכם באמת?

ומי אמר שיש הבדל בין הגדרת חכם אצל גברים לבין חכמה אצל נשים?

בכללי חכמה זה לאו דווקא אייקיו. זה מלא דברים...

ונקנח את תגובתי חסרת הקשר במה שחברים של החתן אמרו לו כשהוא סגר איתי, 

"וואיי וואיי... לא תוכל לעבוד עליה..."

אז. אולי בגלל זה.

לא נראלי שיש איזשהו גבר שיעדיף את הנשים של ה"כאילו יואו..." (העפת פוני דרמטית לצד ימין)

לא עדיף מישהי שאפשר לדבר איתה?

ומצד שני יש כאלו שלא רוצים אחת שתחפור על ביולוגיה כל היום ותעצור במהלך הדייט להסביר על כל פרח מאיזה משפחה הוא, ומעדיפים בלונדינית. (כלומר, במוח, לאו דווקא בצבע השיער)

וכמו בכל דבר האמצע הוא הכי טוב. לא יותר מידי קיצוני לשום צד.

הוא צונזר בטעמי שלום בית

זה לא תמיד נכון. כמו שאמרתי, עניין של העדפה.

אפשרי.

אלא אם הוא חי בסרט שהוא חכם ואז הוא מרגיש מאויים ואז הוא צריך מישהי לא חכמה כדי שלא תערער לו את הביטחון העצמי...

ולענ"ד ההגדרה של חכמה, היא כמו ההגדרה המדעית למחוננות Giftedness.

כולם חושבים שכישרון בתחום אחד או יכולת שכלית אחת מגדירה אדם כמחונן, וזה לא נכון בכלל.

מחוננות היא היכולת להצליח בכל תחום, כשכל היכולות האינטלקטואליות גבוהות מהממוצע בדי הרבה.

זה, נדיר.

וככה זה נראה מההגדרה של הרמב"ם לחכמים מול שאר העם בהקדמות.

סופרת היא לא ברת סמכא לדיון על אינטליגנציה בד"כ, זה לא תחום המחקר שלה... והיא פמיניסטית אז דעתה מוטית מראש

ומסתמא שיהיה קשה לאישה שהיא צריכה מישהו יותר ממנה...

אבל זה לא מה שאמרתי, וגם זה הכי אנטי-פמיניסטי ששמעתי

מבחינת דעות, השכלה (תארים וכו..), אינטליגנציה... (סליחה אם זה נשלח דווקא אלייך @צקון לחש אבל זה פשוט המשך לשיחה...) 

סתם דוגמא: נניח אדם שחשוב לו להיות שחקן כדורגל טוב, לא אכפת לו אם אשתו תהיה חכמה ממנו.

אדם שאוהב להיות מנהיג חברתי והוא מצליח בזה, גם לא יפריע לו אם אשתו תהיה חכמה ממנו.

בד"כ הבעיה היא לא בהשוואה מי יותר, אלא אם שני הצדדים בדרך להגשמה עצמית או לא.

כל פעם שיש צד אחד בלבד שמגשים את עצמו, לא רק בחכמה, זה עלול ליצור תסכול לצד השני.

יש דבר כזה, חכמות עם טיפשים.

אמא שלי השתדכה עם אבא שלי כשהיה לה תואר שני בתכנות ומתמטיקה ולו בקושי היתה בגרות...

(ועם השנים התברר שהוא הרבה יותר חכם ממנה.)

הוא מתוחמן ומקומבן ויש לו תובנות מדהימות שלאמא שלי לא היו עולות.

היא מדברת 4 שפות ויש לה ראש מתמטי, אבל כשמישהו רוצה להתייעץ עם מישהו על משהו הוא הולך לאבא.

זה נחשב יותר חכם בעיני.

אגב, את באמת סופרת?

יכול בן אדם להיות בור בכמה תחומים, אבל הוא תופס מהר כמסבירים לו. התהליכים הלוגיים עובדים טוב.

והשני למד מלא בתחומים האלו והשיג איכשהו תארים אבל הוא לא מבין את ההקשרים, ההשוואות ומהלך הדיונים בנושא.

מבחינתי הראשון הוא החכם והשני הוא היודע (אולי).

בכיף להתדיין על דבר גם כשצריך להתחיל מא'.

קשה להתדיין על דבר כשהשני בכלל לא מבין את צורת החשיבה שלך.

לאמא שלי יש צורת חשיבה מאד שונה. מאד ישרה. מנתחת כל דבר.

אבא שלי חושב מעבר. מאד מחוץ לקופסא.

היא מרובעת והוא עגול.

ולענ"ד, חושבים חוץ-קופסתיים יותר חכמים.

גם מי יותר חכם אין בסמכותי להחליט, אבל לגבי זה יש לי יכולת להביע דעה

מי שחכם לרוב מודע לחכמה שלו ומי שטיפש לרוב לא מודע לטיפשות שלו.

(אנלא חושבת שאתה טיפש)

א. אתה מחשיב את עצמך לבחור חכם.

ב. אהבתי את ההגדרה למחוננות, אבל זה דבר די נדיר ולא דיברו על זה כי אם על חכמה ממוצעת.

אם כי אני לא הנושא...

ומה ההגדרה לחכמה אם לא מחוננות?

בעברית החכם (החכם האמיתי ז"א) הוא המדרגה השכלית הגבוהה ביותר...

במשפט האחרון בעיקר.. 

זה אם היא מרכיבה משקפיים. 

מכירה גאונות בלי משקפיים ומטומטמות על שלובשות משקפיים.

מה קשור...

לא חשבתי שאני צריכה להבהיר את זה.. סליחה!

אני ממקלדת אחרת ולא יכולה לעשות סמיילים, כי חסר פה סימנים איכשהו

בס"ד

יש כאלו שעשו לייזר 

החוכמה של ההוא, אלא בעיקר על מידת הגאווה שלו.

אם זה חכמת הידע ואם זה חכמת חיים או חכמת אינטואיציה או חכמת היצירתיות.

לכן, חכם בכללי לא ארצה לחשוב על השני. 

השאלה היא האם אנחנו מצפים לאותה חכמה מגבר ואשה? 

ע"פ דעתי מגבר  אנחנו מצפים להיות יותר ריאלי עם חשיבה לוגית ויכולת ללמוד את הנתונים בצורה חדה, ושהחכמה שלו תתבטא בראש- מה שבעצם נותן לנו תחושה שהוא "גבר",

ומאשה אנחנו מצפים לחשיבה אינטואטיבית ולהרגיש את השטח, ושהחכמה שלה תתבטא בלב מה שנקרא- 'חכמת הלב'. זאת אומרת בקטע היותר רגשי- מה שנותן לנו תחושה שהיא "נשית". (לא סותרת חריגות לכאן ולכאן.) 

לא חושבת שבנים חכמים נרתעים מבנות חכמות, אלא, להפך. רוצים משהי חכמה שיוכלו לדבר איתה בגובה העיניים, מה שכן, בגלל הציפיה שמתוארת לעיל יש חשש שהן לא תהינה נשיות מה שגורם להם להגדיר "חכמה כזו, אבל נשית." 

בס"ד

ואולי בכלל לא. (לא עולה לי בראש אף אדם שאין בו חכמה כלל)

בכל אדם יש כמה וכמה סוגי חכמה, ויש מקומות שונים בהם חכמתו מתבטאת.

מדברים היום על 7 סוגי אניטלגנציה,
אך כבר חז"ל (נדמה לי במסכת אבות) דברו על סוגים שונים של תלמידים.

יש מי שהוא בור שאינו מאבד טיפה, ויש מי שהוא כמעיין המתגבר...(ויש שם עוד כמה )

לי למשל היה מספיק חכמה ושכל ללמוד בהצטיינות כל תחום שנגעתי בו, 

ואין לי מספיק לארגן חפצים במרחב. (להחליט מה מקומם ואז להניח אותם שם בקביעות )

ואני מכירה נשים שהפתרונות שלהם בתחום זה פשוט גאונות צרופה בעיני.

אבל בהקשר שלנו-
לענ"ד רוב האנשים מחפשים בן זוג שיוכלו לתקשר עימו בקלות. להזדהות,
לחלוק תובנות ומחשבות תחומי עניין וכ'.

 וכאן מה אדם יחפש תלוי מאד במי שהו. למשל אדם מאד מאד עמוק ובעל סבלנות-

לא יירתע ממישהי שחשיבתה לא מהירה כל כך, אך כן מעמיקה מספיק.
לעומת זאת יש אנשים שחייבים שקצב עיבוד המידע יהיה זהה או דומה, כי חשיבתם מאד מהירה-

ואין להם סבלנות להמתין, אומרים משהו- וכשלא רואים את ניצוץ ההבנה בעיניים מייד- זה מאכזב,
עד שבן השיח מעבד נתונים כבר הספקת לחשוב על מליון דברים ולהתנתק...

יש אנשים שמטבעם אוהבים מאד לדבר, להנהיג, ללמד,
חלקם גם בזוגיות יחפשו אדם עם כלים לקלוט את חכמתם, להתבונן בה,

ופחות יחפשו מישהו שיכול להחכים אותם. (כמו שיש כאלו שאוהבים לשמוע ידע חדש, ללמוד וכ')

מה שאני בעצם מנסה לומר זה שפחות חשוב כמה ואיזה סוג חכמה יש לך,

 מאשר מי האדם ומה הוא מחפש בזוגיות.

למשל יצא לי להיפגש עם אדם מאד מאד חכם, שנהנתי מאד ללמוד איתו,

והיה לו מה לחדש לי, והבין את הראש שלי מאד- עד שכשהיה אומר משהו,

היה צופה את השאלות שלי ועונה אליהן,
וגם את מה שאני חידשתי לו היה קולט בקצב משביע רצון- אבל רגשית לא להתפתח בכיוון שהוא רצה.

את אשתו הראשונה הוא מאד מאד אהב,
( למעשה באופן שדיבר עליה- באיזה שהוא שלב לא הייתי בטוחה
אם בכלל הוא התגבר על הפרידה הזאת או לא) 

ויחד עם זאת התבטא עליה פעם "היא היית כזאת מטופשת, זו הייתה מסירות נפש להקשיב לה, כל מה שעיניין אותה זה בגדים ונעליים".  - והגירושים לא היו בגלל שהיא לא מספיק חכמה בשבילו, אלא מצידה. 

ובצדק- מי רוצה בעל שרואה אותה בכזה אופן? (מובן שהיו סיבות נוספות)

אבל מבחינתו היא הייתה אהבת חייו.

כי הצורך שלו בזוגיות- לא כלל חיבור בתחומים הדורשים יכולות שכליות...
יש גבר שבמסירות נפש סגר את הפה ולא מעיר על בלגן,
ויש גבר שבמסירות נפש נאלץ להקשיב להגיגים טיפשיים של בת הזוג- וזה לא מוריד את ערכה בעיניו. 

אבל לענ"ד רוב האנשים והנשים כן מחפשים שיהיה בסיס מסויים של חכמה,

בשביל התקשורת המשותפת.

אגב-אצל נשים ראיתי יחס סלחני כלפי תחומים מסוימים שגברים "לעולם לא יבינו", 

אבל לא ראיתי אישה שכלל רואה את בעלה כטיפש ממש.

(ולא אני לא מכירה את כל הנשים בעולם אז זה לא מדד, רק משתפת)

שורה תחתונה - אני מעריכה שאנשים נרתעים מפערים,
ואם יש פערים באינטלגנציה אז הגיוני שמי שחש אותם ירתע מיצירת הקשר.

מצד שני החכמה הקריטית היא ליצירת התקשורת, 

לא ללימוד משותף של פיזיקה מולקולרית... 

בס"ד

וזה לא משנה אם הסיבה היא שהוא פחות חכם,
או פחות מקפיד על קיום תורה ומצוות,

או כל סיבה חיצונית אחרת שיוצרת אצלך ריחוק והתנשאות.

ככלל חכמה מאת ה' היא לא סיבה להתנשא על שאר האנושות,

גם אם בתחומים מסוימים האדם מחונן או אפילו גאון.

זה אולי טבעי שזה קורה, אך צריך לעבוד על זה,

ולזכור שכל מה שיש בך ניתן מאת ה', וכם זה ה' מצפה שתעבדי אותו.

ברגע שלאדם יש יותר כישרונות זה אומר שהקב"ה מצפה ממנו ליותר תחומים בהם הוא יאיר את העולם,

בהתאם לכישרונות שניתנו לו, ואין היגיון לגאווה על משהו שהוא בכלל לא בידיים שלך, לא בבחירה שלך,
ולא השגת בעצמך אלא זכית בזה משמיים.

יחד עם זאת שזאת עבודה לתרגל ולהבין את זה, ולהעריך כל אחד באשר הוא,

לא מתחתנים בידיעה שאחד הדברים שנצטרך לעבוד עליהם זה להסתכל בגובה העיניים.

אפשר להעמיד את עצמך בסיטואציה ולחשוב הפוך, כמה שב"ה את מחוננת,
יכול להיות שיהיה מישהו עוד יותר חכם ממך.
היית רוצה שיתחתן אתך למרות שהוא מביט עלייך מלמעלה, ומתקשה באמת להעריך?

לענ"ד בכל אופן כל אחד\ת ראוי למקסימום הערכה מבן\ת זוגו, ומי שלא מסוגל להעריך באמת,

שיחפש בן זוג כזה (חכם\מוכשר\דוס\בעל יכולת ביטוי\ חרוץ\כל דבר שהכרחי להערכה מבחינתך )
שבאופן טבעי מעורר את כל ההערכה והכבוד.

ובלי שום קשר לעבוד על המידה הזאת של ההסתכלות מגבוה,כלפי שאר עם ישראל

בהצלחה

בכל מקרה, אשרייך על הכשרון המוזיקלי והשירי, זה לא סותר להיות עם מישהו שלא מבין אותם ונניח גאון מתמטי, או שכושר הארגון שלו גאוני.

זה תלוי ביכולת שלך להתמודד עם המלחמה בין הגאווה לענווה ביחס לבן הזוג

https://en.wikipedia.org/wiki/Sex_differences_in_intelligence

The average IQ scores between men and women have little variation.[28][32][33][34][35] However, the variability of male scores is greater than that of females, resulting in more males than females in the top and bottom of the IQ distribution

כלומר רוב הגאונים הם גברים, וגם רוב ה... לא חכמים (אם לנסח בעדינות).

שימי לב לפסקאות ההמשך, או יתרון לגברים או אי-יתרון לבני מין כלשהו.

גבר רוצה אישה חכמה דיה בכדי להבין אותו.

וטיפשה דיה בכדי להעריך אותו.

אך גם אם כן, זה נכון שלגברים ישנם גם תכונות שליליות.

ותבונתו, ולא בכדי להעריכו בכלל.

אם כי שגם זה פירוש נאה.

אך הבנתי היתה שלדוגמא באם ניקח מדרג חוכמה מאחד עד עשר שהעשר הוא הגבוה יותר.

כמו כן נניח שהגבר נמצא במקום שביעי במדרג.

לכן הוא איננו ירצה אישה שנמצאת במקום השני כי היא לא תבין כלל על מה הוא מדבר.

אך גם איננו רוצה אישה הנמצאת במקום השמיני משום שדעתו לא תהיה מוערת דיה.

א"כ איפה נקודת המוצא היא שגברים מעוניינים שיבינו אותם, ויחד עם זאת יעריכו אותם על גודל חוכמתם ותבונתם.

למעשה אין אני מכריע מהו הפירוש הנכון, והבוחר יבחר על פי נטייתו. 

ולכן באם האישה חכמה יותר, מדוע שתעריך/תכבד/ תתיעץ בדעת בעלה?

צריכה להיות אישה אצילת נפש בכדי שתשים עצמה כמכבדת ומיישמת את דעת בעלה.  

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).