המסקנה שלך בהתחלה או בסוף כראוי.

אקדים ואומר יישר כחך!

אשריך על ההשתדלות והמאמץ.

זה מחוץ לשרשור ההוא ככה שקשה לי להזכר מה אתה מנסה להגיד כאן.

שאין דין מרא דאתרא אליבא דהרמב"ם? שאין שום עניין של "קבלנו הוראת פלוני"?

הרי כל הדיון שהבאת הוא בראשונים, והאחרונים מכריעים אחרת.

זה על רגל אחת, צריך לקרוא כמו שצריך.

אגב הערה חריפה על ההתחלה.

כתבת "אדם צריך ללמוד את הסוגיא ולהחמיר בהכרעתו ופה מדובר על אדם שפוסק לחומרא מאי ידיעה".

זה לא סתם אדם, אלא אדם הראוי להוראה. מי שלא יודע לפסוק - לא יפסוק, מסתמא.

עריכה: המקורות לא טובים. על איזה חלק משו"ת הרשב"א מדובר? לא מצליח לפתוח את המקור.

הדברים שלך בתשובתו נראים סותרים אחד את השני. מחד כתבת "הרשב"א מחלק בין רב מובהק שהוא בחיים והוא רבם ממש" וכו' ואז כתבת "הרשב"א {שות קצ} במקום שהיו נוהגים לפסוק כהרי"ף, במקרה שלדעתו פסיקת רב אילפס טעות הוא הורה להנהיג איסור".

הרי הרשב"א חי הרבה אחרי הרי"ף, ולו יצוייר שהיה מחלק כמו שכתבת ברישא, לא היה דן בכך בסיפא.

לגבי הכלל של מקום טעות, זה כלל ברור שהטועה בדבר משנה צריך לשלם וכו'.

אשמח למקור מדוייק.

הדברים שלך בשיטת הרמב"ם נראים כדיוק בדבריו, צריך לעיין בהם כראוי.

אבל אגב ריהטא אני לא רואה את מה שכתבת בדבריו בכלל.

מי סובר כמו שדייקת בעצמך?

מה גם שדין מרא דאתרא מפורש בגמרא, המקור הידוע בעניין עוף וחלב - לא יודע למה אתה מדייק שהרמב"ם לא יסבור ככה.

עריכה: זה מתעדכן תוך כדי קריאה

ישראל. אצל הרמב"ם חלקית, ואצל מרן אצל כמעט כל ישראל (פרט לדרדעים כמו שציינתי כבר), יש "פוק חזי מאי עמא דבר".

בדיוק באותה הדרך שהגמרא הפכה לסוף הוראה.

לכן אי אפשר להשוות מזה שהרשב"א חלק על הרי"ף, ל"קיבלנו הוראות מרן".

ושוב, הרמב"ם אומר לתלמיד שלו. לא לתלמיד ישיבה של היום, לא לאדם מהרחוב. אלא לתלמיד שלו שקיבל ממנו את דרכי ההוראה.

בודאי שיש דבר כזה האחרונים מכריעים אחרת. הלכה כבתראי זה כי הם ראו את דברי הראשונים והם מכריעים אותם.

לגבי המקור ברשב"א, יש כמה חלקים לשו"ת.

ששם אין בכלל קבלת הוראות מרן וזה נכון לגבי כל העדות, לא רק האשכנזים.

לא יודע מה שייך המשפט השני בתגובה שלך, אז לא יודע מה להגיב עליו.

מה שאמרת נכון לתקופת הרשב"א. להזכירך הרשב"א היה לפני מרן.

דבר שני וחשוב שאני שמח שהדגשת פה, מדובר ב"חכם", לא בסתם אדם.

דבר שלישי, לספרדים למשל, אם הוא טעה בדברי מרן יש דין של טעה בדברי משנה וחייב לשלם.

כנ"ל לגבי שאר העדות אם יש להם "קבלנו הוראת פלוני".

תראה למשל בפתחי תשובה סימן כ"ה.

בירור הלכתי ברוב הנושאים, אלא כשה' היה רוצה היה משמיע לנו ישירות מה הדין.

ובכל מקרה, ספקות לא היו צריכות להשאר בספק.

מסכים לחלוטין, ביהמ"ק הוא העיקר כי זה אומר שה' כאן.

סנהדרין זה מעולה, אבל זה אומר רק שאנשים קדושים כאן.

היתרון ברור בעיניי

הנ"ך. משם הגמרא מביאה ראיות שהן דאורייתא.

מוזכר בתורה במפורש שנבואה הכריעה ספקות (מקושש עצים, נוקב), והאורים ותומים שתפקידם היה במפורש ככה.

צריך לדעת את ההבדל בין נבואה לרוח הקודש!

נבואה היא הלכה.

זה בדיוק שורש המאמר "מאז שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה" (מהזיכרון. ציטטתי נכון?).

מקלל

וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן. וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה'.

מקושש

וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל כָּל-הָעֵדָה. וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.

למה אתה מחפש מקור בגמרא כשזה פשט הפסוקים הפשוט?

שכחתי את המקור לגבי האורים ותומים

וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד.

זה הכריע סוגיות לאומיות.

אל תשכח שפסוקים מהנביאים מובאים בגמרא כראיה לדינים כאלה ואחרים.

משמע שחז"ל לא חילקו בין הנבואה של משה רבנו ע"ה לשאר 48 נביאים מצד הכרעת דינים.

הכנסת הגדולה ואחורה (כלומר תקופת הנביאים).

ככה מקובלני, אין לי ראיות אחרות כרגע.

לא מסתבר לי מה שאמרת בתגובה הזאת להוכיח נגד הפסוקים המפורשים בתורה שמכריעים בנבואה ספקות.

וכמו שאמרתי לא רואה חילוק בין משה רבנו לבין שאר הנביאים בעניינים הנ"ל.

זה "ככל אשר יורוך" ו"השופט אשר בשעריך", זה שבימים שלך וכו' (תמחל לי אם עיוותתי את הפסוקים, זה מהזיכרון)

אבל זאת לא הראיה שבאתי להביא.

רציתי לומר שאין חילוק בין נביא כזה או אחר, אלא שכל דור ונביאו שיכריע לו ספקות.

ככה עולה לי מהלימוד בענייני הנבואה.

למדת שערי קדושה ואור יקר בעניין הנבואה?

ככה מסתבר לי.

מסתמא כשתחזור הנבואה השאלה תפתר מאליה

אבל לא זכור לי אף אחד שחולק על הרמ"ק ועל מהרח"ו היום בענייני רוח.

אתה רוצה לחלוק? תחלוק.

אבל תבין שההבנה שלך בתנ"ך היא השגויה, לא של הגדולים הנ"ל.

ולמיטב זכרוני למדתי תנ"ך מספיק זמן כדי להגיד לך שהחלוקה שלך היא דבר הזיה.

בפשטות, גם המחקרים הכי רחוקים משמירת תורה ומצוות, מסכימים שנבואה היא "אקסטזה רוחנית" לכל הדעות.

דוגמאות אפשר למצוא הרבה, למשל, בשלוף, הנער של אלישע שהלך אל המלך.

אתה שם לב שאתה עושה הרבה סלט מדברים שלא קשורים אחד לשני ומרכיב לך השקפת עולם משונה?

אומר לך זאת מכל הלב, מצא לך חברותא! שלא יתקיים בך "ונואלו" חס ושלום.

נראה לי שצריך יישור קו בהרבה דברים יסודיים.

כבר אמרו חז"ל "לפום חורפא שבשתא".

כתבתי במפורש נבואה

מחזק. נראה שאנחנו שוכחים קצת שהייתה נבואה פעם ולא היה צריך - בית המדרש

אתה באת וערבתת את הנושאים עם עצמך, לא איתי.

זה לא נכון. - בית המדרש

דיברת על נבואה, בדור שלא היה ביהמ"ק ולא הייתה נבואה כבר מאות שנים.

בנתיים נשאר בתיקו.

אין פה שום חידוש

שהרמב"ם אומר שהוא אומר "הלכה כפלוני" כשפלוני נדחה מהלכה כבר, ולא כשהדברים נשארו בתיקו!

ונראה לי ליישב בפשטות, דומיא דמה שכתב לפני-כן "וְכֵן אִם עָקַר דָּבָר מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה".

ועוד שכתב במפורש בתחילת המשפט שציטטת, "שֶׁאָמַר בְּדִין מִדִּינֵי תּוֹרָה". ולא במחלוקות חכמים והכרעת ספקות.

אני עובר על פירוש המשניות שם, ולא רק שלא זכור לי ככה מהלימוד, אני גם לא רואה שום דבר כזה שם.

ויותר מזה, פשוט לי לומר שק"ו אם יכול לעקור דברי תורה לשעה, ודאי יכול להכריע בין דברי סופרים! ככה נראה גם מפירוש המשנה.

"וזה העיקר מפתח לכל העניין ההוא. ובזה לבדו ייבדל הנביא משאר בני אדם במצות. אבל בעיון וסברה ובהשכל המצות הוא כשאר החכמים שהם כמוהו שאין להם נבואה. שהנביא כשיסבור סברה, ויסבור כמו כן מי שאינו נביא סברה, ויאמר הנביא כי הקב"ה אמר אלי שסברתי אמת, לא תשמע אליו. רק אלף נביאים, כולם כאליהו ואלישע יהיו סוברין סברה אחת, ואלף חכמים וחכם סוברין הפך הסברה ההיא, אחרי רבים להטות, וההלכה כדברי האלף חכמים וחכם, לא כדברי האלף הנביאים הנכבדים."?

פשוט שזה לא קשור, כי אני דיברתי על מחלוקות שנשארו בתיקו.

לא בדברים שהוכרעו כבר ע"פ כללי ההוראה כפי שה' ציווה אותם בתורה, שהרי זה כנביא שמנסה לעקור דבר מהתורה עצמה!

רבים להטות!

וזה תנורו של עכנאי.

כשזה סוגיה שנשארה ב"תיקו" פשוט לכל בר דעת שזה לא מה שהרמב"ם מדבר עליו.

הרמב"ם כותב במפורש אחרי רבים להטות ומביא מספרים! שתהיה בריא!

אחת דומה לשני, כידוע מדרך הגמרא וכו'

לגבי השוני במראה הנבואה, לא שייך לעניין התרת הספקות.

פה @אניוהוא ואני נשארנו בתיקו כי אין לנו ראיות שהנ"ל לא תקף גם לגבי הכרעת הספקות, לא לכאן ולא לכאן.

או שאולי היה צריך לסקול את הבת קול שאמרה הלכה כבית הלל?!

מקורות בדיוק כמו שזה מובן

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1496115&forum_id=771

"אין אליהו בא אלא לעשות שלום בעולם" (עדיות ח ז)

וככה במפורש הבין הרמח"ל זי"ע.

לך שהגמרא מסתלבטת עלינו?

מפריז בחשיבות העצמית שלך ושל הדעות שלך.

חז"ל מתארים בדיוק איזה קול יש לבת קול, ובדיוק איפה שומעים אותה ומה היא אומרת וכותבת במפורש שמשתמשים בבת קול.

קשה לך עם זה? לך תחזור על הלימוד, תתרכז בלהכנע לפני חכמים.

אתה מגזים, יותר מדי. משום מה נראה לך שהדעה שלך מכריעה את המשקל פה!

לי נראה פשוט כמו שדייקתי בדברי הרמב"ם

מחילה, אבל מה התירוץ הדחוק הזה? משה רבנו ודאי הכיר את הדור שלו יותר מפנחס. ופשוט שפנחס לא פסק במקומות שמשה רבנו נדרש להם. לא מובן בעליל!

נראה לי שלא הבנת את דברי אם הבנים...

אשמח אם תעתיק אותם לכאן

נ.ב, ודאי שנבואה דורשת מהאדם להיות פוסק. זה אחד מתנאי הנבואה "חכם, גיבור ועשיר".

גם אם ה"אם הבנים תירץ ככה" קשה לי מאוד לראות איך זה נוגע לעניינינו.

גם אם זה אליהו, ודאי זה מכח הנבואה שדורשת בעצמה חכמה.

ואם כך מה היתרון של אליהו על משה רבנו?!

ודאי שאין שום יתרון כזה.

לאיך לעשות מדיטציה ואיך לראות שכלים נבדלים - מלאכים?

מצחיק...

לא מובטחים שיקבלו תשובה. ואז צריך בירור הלכתי.

לא יהיה כך בימות המשיח מסתמא.

עם זאת, צריך לדייק. בדור של יהושע בן נון לא נשכחו ההלכות. ויעבץ (עתניאל בן קנז) לא היה מקביל לו.

וגם אין לי מקור שעתניאל היה נביא, ובכלל לגבי תקופת השופטים, לא ברור לי מה היה היחס שלהם לנבואה.

לרובם (אולי כולם?) ה' התגלה, אבל לא זכור לי במפורש שהם נקראו נביאים.

אשמח למקורות, זאת שאלה שיושבת עלי המון זמן

מיוחד. אני זוכר שראיתי בשם הגר"ע יוסף (כמעט בטוח) שהדברים שם נחשבים כמו סברות בהלכה של כל פוסק אחר.

אגב זה אפילו לא מוגדר רוח הקודש במפורש.

אני מסיים את הדיון הזה כי אני מרגיש שזה כמו לדבר עם קיר

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mahadurot/shaarey-2.htm

ישראל סוברים אחרת, בגלל זה הנסיונות לחדש את הסנהדרין לא צלחו.

מבין את המשמעות שלהם.

המתווה הוא פשוט. המשיח מתגלה, ויוצר אחדות, ביהמ"ק נבנה, וסנהדרין מוקמת.

תחליף את שני האחרונים, וגם אליבא דידך זה אפשרי.

אין שום סתירה ביניהם.

בשורה התחתונה, וזה ניכר לעין, אין שום סיכוי בעולם שהאחדות תופיע לפני-כן.

תראה איך הציבור של לומדי התורה נלחמים אחד בשני על סמך הישיבות/כיפות/צבע חליפה וכו'.

בושה וחרפה.

לצורך העניין, Ad hominem משמעו טענה לוגית כלפי האדם.

היא טענה סבירה לחלוטין, אלא אם יש בה כשל לוגי.

כלומר יש טענת Ad Hominem ויש כשל לוגי Ad Hominem.

לא רואה מה שייך בכלל העניין לכאן!

השקפת העולם הזאת, שתהיה בריא. אבל פשוט לכל שהדברים האלה תמוהים מאוד.

אשריך על החריפות והקפיצה מנושא לנושא, אבל ככל שהאדם יותר חריף, ככה הוא צריך יותר זמן ליישב את הדברים.

נראה לי שאתה מסוג האנשים, אם תמחל לי על המשל, ששותים קפה כשהוא עוד מעורבב.

בראשונים.

זה שאתה לא מכיר את המקור, לא אומר שאין מקור.

יש מאות אם לא אלפי ספרים חשובים ומדרשים עתיקים בכתבי יד.

זה שאתה לא יודע את זה, לא מוריד מערך דעתם המבוססת והרחבה של גדולי ישראל בכלל והראשונים בפרט.

אתה לומד בצורה מאוד מאוד מאוד שטחית.

יש המוני דברים בתורתנו הקדושה שהמקור שלהם נעלם במשך מאות שנים, והתגלה בדורנו. הגיע הזמן לקצת ענווה.

"אם ראשונים כאנשים, הרי אנחנו כחמורים".

אתה מנתהג כמו אלה שחלקו על הרמב"ם בדורו.

שפכת פה ועוד בתואנה שאתה מנסה לעקוץ אותנו?

פשוט במשנה שצריך לתקוע בשבת, ואנחנו מפספסים זכות אדירה של מצווה חביבה כל שנה שבה ר"ה חל בשבת.

שום וורט חסידי לא ישנה זאת, גם לא אם האדמו"ר הוא הבן איש חי.

מצוות שופר היא כמו כל מצווה אחרת שצריך להשתוקק לקיימה, ומתבטלת מאיתנו באונס גמור, שאין בו רצון כלל, מחמת המצב הרוחני הירוד של עם ישראל. בדומה למצוות המקדש והקרבנות, הארץ והיובל, מצוות התלויות בבית דין סמוכים, מצוות המלוכה, ומצוות התלויות בנביא.

אנחנו נאלצים לבטל אותה מחשש (אמיתי וענייני!) של טלטול של ההמון ברשות הרבים, והיה ראוי לבכות על כך בראש השנה, אלא שכבר לימדונו עזרא ונחמיה: "הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַ-ה' אֱלֹקיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כׇּל הָעָם כְּשׇׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה."

אז לא בוכים על כך, לפחות בעיצומו של יום, אך ההחמצה מלקיים את המצווה לא נותנת ללב מנוחה.

אני לא.

ככה קבעו.

לא צריך לתקוע. אז לא תוקעים.

ולא צריך להצטער יותר מדי.

ביום ראשון תשמע שופר

מהתורה לא מניחים תפילין בשבת.

לפי הירושלמי זה נכון גם על שופר בגבולין. לפי הבבלי מן הדין תוקעים, אלא שגזרו.

לא ברור לי שזו אכן כוונת הירושלמי, שהרי קשה מאד מהמשנה שמפורש שתןקעים ביבנה בשבת, ובכל מקום שיש בית דין, וצריך לדחוק מאד שזו תקנה זכר למקדש כמו לולב בחול המועד. הרבה יותר פשוט לפרש בירושלמי שמדובר בכעין אסמתכא שלא לתקוע בשבת, ולא בדרשה גמורה.

לפי מה שאנו פוסקים כמאן דאמר ש'שבת לאו זמן תפילין', אין כלל מצווה בהנחת תפילין בשבת. כאן בפירוש יש מצווה, רק שחכמים החליטו שעדיף לוותר עליה מחשש שעמי הארצות יעברו על איסורי מלאכה.

רבותינו להם אנו מחוייבים קבעו את ההלכה כך, למה שאיעצב שההלכה כך או אחרת, סוף סוף אין פה הפסד או רווח אישי שעליו אצטער שיש לי או הפסדתי.

אם אתה חושב שהציבור היה עובר על איסור טילטול בשבת בימינו אז אין מה להצטער כי חז"ל מצילים אותנו מעבירה חמורה בעזרת שב ואל תעשה.

אבל אם אתה חושב שבימינו כבר הטעם הזה לא נכון אז יש להצטער מאוד על כך שאנחנו עדיין נושאים את קללת הגלות בה אי אפשר לבטל את דבריהם ואנחנו עדיין חסרים את הסמכות המתאימה. במצב כזה אנחנו "סתם מפספסים" את השופר, ועל זה אפשר בהחלט להצטער.

אני, (לאחר לימוד הלכות עירובין בעיון) משוכנע בהחלט שמדובר בחשש קרוב ואף וודאי. אפילו לפי הדעה הדחוקה והבלתי מסתברת שרשות הרבים היא דווקא מקום שעוברים בו 60 ריבוא אנשים, ברור שאם יורו לתקוע בשופר, אנשים יטלטלו באיסור.

אמנם אף שהגזרה שרירה וגם מציאות ימינו מצדיקה אותה, יש להצטער הרבה גם על חילולי השבת, וגם על כך שנמנעת מאיתנו מצווה כה חשובה ויקרה. בסוף אם כולם (כולל הדתיים) היו שומרים שבת כדין, לא היה מקום לגזור והיינו ללא ספק תוקעים כאשר נצטווינו.

עד שמרוב חיבתם למצוות תקיעת שופר הם עלולים לטלטל בשבת ולעבור איסור.

אם אתה משוכנע בהחלט שבכל שבת שהיא אנשים עוברים על איסור טילטול בגלל המסקנות אליהן הגעת בלימוד עירובין אזי יש להצטער על 52 חילולי שבת כל שבת, ומה לך דווקא שב-ואל-תעשה בשופר? יש צער גדול יותר על עבירה דאורייתא של המון עמך ישראל. הלא כן?

גם של דתיים. אבל זה לא חידוש, ברור שכולם צריכים להצטער על כך. מה שאני טוען הוא שיש להצטער גם על מצוות שופר שמופרת על ידינו. ולגבי זה, (מסיבה שבכלל לא הבנתי) התרשמתי שלא כולם מסכימים איתי

באתי לכתוב עוד עך כך ונמחק לי, אולי אות משמיים. בכל אופן, כדאי ללמוד את ההלכה ואת המציאות בעניין

כיום ברוב המוחלט של הישובים והערים בארץ יש עירוב כשר

שבדקו מאות עירובין בארץ ובעולם ואומרים שעירוב בחזקת פסול עד שייבדק על ידי מומחה (יתוקן) ויימצא כשר.

וליהודים הכשרים שמסתמכים עליהם.

א. כי זו אמת.

ב. כי זה לצורך.

מקומות שיש פגם בעירוב והודיעו לאחראי במקום והוא התעלם.

כי אחרת זה הוצאת שם רע אמיתית.

אני יודע שבעיר שאני גר יש רב שזה התפקיד שלו. והוא (או שליחיו) בודקים את העירוב כל שבוע

אני מכיר עוד לא מעט מקומות שזה מתקיים כך (ולא אתפלא שזה הסטנדרט ברוב הערים/ישובים בארץ)

הוא לא בדווקא תלמיד חכם שבקי בהלכות ובפרקטיקה של הלכות עירובין, והוא אכן מבצע נאמנה את התפקיד שמוטל עליו - לבדוק שחוט העירוב לא נקרע. אך בהרבה מקרים מתברר שמלכתחילה היקף העירוב לא נבנה בצורה טובה ומקצועית מספיק, או שנפלו במהלך השנים פגמים אחרים הפוסלים את העירוב.

דוגמה קלאסית - 'לחי' שיצא ממקומו וכבר לא מונח בדיוק מתחת לחוט.

גם כשהערוב לא מתברר כפסול לחלוטין לכל השיטות, הרבה מאד פעמים מתברר שכשרותו נתונה במחלוקת שקולה או כשרה רק לפי דעה שולית בהלכה.

אתה יודע שהוא שולח לא בקיאים לבדוק את העירוב?

ולעניות דעתי. גם מי שילמד רק שבוע הלכות בסיסיות בעירובין יכול להיות בודק עירובין (לא המתכנן. הבודק)

ואם יש משהו שנראה לו לא תקין. ב"ה אנחנו בעידן שאפשר לשלוח לרב סרטון של המקרה והרב יכול לפסוק מהסרטון אם זה תקין או לא (ואם הוא לא מצליח לפסוק מהסרטון הוא ידע להגיע נקודתית לאותו מקום לבדוק)

ובקשר לבניית עירוב

גם כאן לדעתי אתה מוציא שם רע.

אני מאמין שמי שממונה לבנות עירוב מטעם הרבנות המקומית שידע הלכות עירוב.

אולי קורים תקלות.

דרך אגב,

אתה חושב כך גם על שחיטות? כי זה אותו בסיס.

הלכות מקוואות?

וכו'

הם מתאמצים לדאוג לכך שהעירוב יהיה כשר, אך לא תמיד מצליחים.

לו יקרה שמישהו יבוא בפני רב יישוב/עיר/ או בפני האחראי על העירוב מטעם המועצה הדתית ויטען שמצא פגם בעירוב, אני מניח שיגיבו ברצינות ולעניין.

אדרבה, אני מציע לכל אחד שיש לו הבנה בסיסית בהלכות עירובין ללכת ולבדוק בעצמו את ההיקף ולהתרשם מה מצבו. ואם יש לו ספקות, שיפנה לאחראים לברר אותם.

אחת הבעיות היא שיש כל כך מעט אנשים עם הבנה בסיסית בהלכות עירובין. ושאלה שיש להם, לא בדווקא מגדילים ראש.

כך מתאפשר מצב שתקלות יכולות להימשך במשך שנים, למרות שחוטי העירוב נבדקים כל שבוע. כי מבנה העירוב עצמו - בד"כ לא נבדק.

ממליץ להסתכל בהלכות עירובין בשמירת שבת כהלכתה בדין אדם שמצא פגם בעירוב

מה יעזור להצטער, אם אתה מאמין בה' שהוא מסובב הסיבות, הוא זה שהחליט שיגזרו חז"ל,ומה לך עצב

לא חז"ל, אלא עמי הארצות שמחמתם גזרו חז"ל, בצער רב, שלא לתקוע.

לך תקע בשופר מסכן שלי

גם על זה לא צריך להצטער?

הבית נחרב בשל חטאינו, הגזירה נגזרה בשל שגגתנו. בבית תלויות רוב המצוות, הגזירה מבטלת לנו מצווה רק אחת לכמה שנים. פרופורציות.

תיכף תבכה שאתה לא יכול לייבם אלמנה.

שנה טובה

הגמרא אומרת "כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה"

אז תוספות אומרים שהכוונה כשנאנסו, אבל לא כשראש השנה יוצא בשבת

אבל השנה שמעתי הסבר אחר: בגלל שלא היה שופר בראש השנה, זה יותר אחריות עלינו. שהשנה תהיה טובה למרות שהשטן לא התערבב

אז לא להצטער, כן לקחת יותר אחריות. (אני יודע מהמשך השרשור שלא על זה דיברת, אבל בעיניי זה עונה יפה על השאלה בהודעה הראשונה ולכן חשבתי שזה מקום טוב לשתף )

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.