את טועה. אבל את מוזמנת להראות לי את הסעיפים בחוק שמתירים במפורש להחשיב את הטיפים כשכר לעובד. 

אני מסתכל בחוק הפשוט של שכר המינימום - בשום מקום שם לא מופיע שהמעביד רשאי לקחת לעצמו כסף שנתנו הלקוחות לעובד עצמו שלא דרך החשבונית, ומהכסף הזה לשלם לעובד את משכורתו. בעל המסעדה חייב לשלם לכל עובד שכר מינימום לכל הפחות, כפי הקבוע בחוק - ומנגד, ניסיון לגבות מהעובד את הכסף שקיבל כטיפ, הריהו כעבירה של סחיטה כספית - הכסף ניתן לעובד ואל מגולם בחשבונית. הרי לא קובעים ללקוח כמה לשלם טיפ - אחרת זה לא היה טיפ. אם היו כותבים בחשבונית במפורש כחלק מהחשבון: "דמי שירות: 50 שקלים" (סתם דוגמה) אז זה באמת היה שייך לבעל העסק בצורה מלאה - אבל זה לא המצב. בדיוק כמו שיש לקוח שיכול להביא טיפ של 150 שקלים, יש לקוח שיביא 10 שקלים ויש לקוח שלא יביא כלום - והכסף הזה נכנס לכיסו של המלצר, כי הוא ניתן ישירות למלצר. 

אני לא רואה בחוק מצב חוקי שבו ניתן לקחת מהמלצר את כספו. ברור לי שהמון מסעדות עושות את זה וזאת לעניות דעתי גזלנות מוחלטת ופושעת שכאמור כבר קראתי פסקי דין של כאלו שתבעו ובית המשפט הסכים איתם וחייב את בעל העסק להשלים להם מה שחיסר...

אז כאמור, שוב - אני אשמח לראות את הסעיפים בחוק שאת מדברת עליהם שמתייחסים לזכותו של בעל העסק לקחת את הטיפים מהכיסים של המלצרים בשביל לשלם להם בזה את שכרם.

ואוסיף שלו מצב זה נכון חוקית - אזי צריכים להקים קול זעקה, כל האזרחים, ולדאוג לעשות חרם צרכנים ולא לתת לעולם שום טיפים - ואז בעלי העסקים ייאלצו לשלם את שכר העובדים מכיסם. לא יעלה על הדעת מצב שבו בעל עסק ייהנה מעבודה של עובד שלו בלי שבאמת ישלם לו עליה. זה אבסורד. 

בו בית המשפט מחלק בפירוש בין מקרים בהם הטיפ עובר דרך קופת העסק (כדוגמת חשבונית, או שהטיפ מגיע דרך התשלום ישירות - כדוגמת כרטיס אשראי - ולמעשה, נרשם כהכנסה בבית העסק לכל דבר) לבין מקרה שבו הטיפ משולם ישירות לכיסו של העובד - במקרה שבו הטיפ משולם ישירות עלובד עצמו ולא עובר דרך רישום בקופת העסק, קבע בית המשפט שלא ניתן להחשיב את הטיפ כחלק מהמשכורת של העובד. במקרה שבו הטיפ כן נרשם בהכנסות העסק - אזי אמר בית המשפט שניתן לשקלל את הטיפ בתוך התשלום החודשי לעובד ובלבד שהעובד יקבל לכל הפחות שכר מינימום (אבל לא לגריעותא - דהיינו - הטיפים ירשמו "לזכותו" של העובד בכל מקרה, בקפידא, ואם יצא שעברו את המינימום - יקבלו אותם במלואם, ואם יצא שלא הגיעו למינימום - ישלים המעביד את הסכום לשכר מינימום).

כשחושבים על זה זה גם הגיוני מבחינת כל דבר שהוא - בעל עסק חייב מצד אחד להצהיר על כל הכנסה שלו, ומצד שני לתת לעובדיו זכויות סוציאליות ובראש ובראשונה - תלוש. ברגע שההכנסות לא נרשמות אצל המעסיק, הוא לא יכול לרשום אותן בתלוש, דהיינו העובד לא מקבל תלוש. העובד גם ככל הנראה לא מחושב לפי שעותה עבודה המדויקות שבהן עבד (ברגע שאין תלוש) שזאת עוד עבירה על החוק - וכמובן, המעביד לא משלם מיסים בעצמו על הכסף שנכנס למסעדה אבל לא נרשם ועבר ישירות לעובד שלו. 

כלומר, לסיכום - טיפ שניתן כטיפ מלא ישירות לעובד - לא יכול להירשם כחלק מהמשכורת, טיפ שנרשם בתור הכנסה של החנות, כן יכול לשמש לכל הפחות חלק מהכנסת אותו עובד. 

מי נותן ומי לא..

אם היה איזשהו קונצנזוס סביב הנושא הזה, לרוב הציבור, והציבור הדתי כביכול היה פורש מאותה הסכמה אז אולי היה אפשר לדון אם זה חילול ה' או לא

כשהייתי צעיר הייתי מלצר באולם בבני ברק, והייתי ממש מתבאס כשלא הייתי מקבל כלום

והייתי די כועס כן...   

כי כמו שאמר "אמאשוני"  ברוב האולמות אנשים כן שמים טיפ, אפילו כמה שקלים

ופה אתה לא רואה אגורה שחוקה... 
 

אבל זה לא ברור לחלוטין...

כי היו כאלה שמתייחסים למלצר כאילו הוא שפחה כנענית.. זה באמת היה מעצבן בנוסף לכך שלא מביאים כלום

אבל היו כאלה שאתה רואה שהם מבקשים בצורה יפה ומשתדלים לא להטריח יותר מידי... 

את אלה דווקא אהבתי אפילו שלא שמים כלום.

לכן אני יודע מה לומר... ואולי בכלל כל הכעס נובע מכך שזה נהיה כאילו נורמה חברתית.

אבל מה שכן היה גורם לי להתרשם ולקידוש ה' 

זה כשהייתי בא לאסוף את הצלחות, והייתי רואה שנשאר קצת אוכל בצלחת,

לעומת צלחות שהייתי רואה ריקות לחלוטין...  

זה נותן הרגשה שהבנאדם הוא קצת (או הרבה) מעל תאוות אכילה.   כן, זה גרם לי קצת התעוררות לכיוון הדת

(לא קשור לשרשור כל כך.. אבל היה חשוב לי שתדעו את זה)

שנתינת טיפ היא בגדר רשות ולא חובה.

כפי שכתבתי.

נותנים את התשר למלצר כשמעריכים את השירות שלו יתר על המידה.

אם מלצר/אנשים אחרים בוחרים לדון אי נתינת טיפ כחילול השם - זבש"ם.

חוץ מזה שקודם יתקנו את עצמם ואז ינסו לתקן אחרים.

ואגלה לך משהו - הומלצר לא צריך את העילה של הטיפ כדי להשליך דברים או לקלל את הדתיים.

הוא כבר מקלל אותם ממזמן בלב. 

רמב"ם - הלכות יסודי התורה, פרק ה':

יש שני דרכים לחלל את השם (בקיצור):

א. כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט בנפש להכעיס--הרי זה מחלל את השם;

ב. ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילן, ואף על פי שאינם עבירות--הרי זה מחלל את השם: כגון שלוקח ואינו נותן דמי הלקח לאלתר, והוא שיש לו, ונמצאו המוכרין תובעין אותו, והוא מקיפן; או שירבה בשחוק, או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהן; או שאין דיבורו בנחת עם הברייות, ואינו מקבילן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס; וכיוצא בדברים האלו. הכול לפי גודלו של חכם--צריך שידקדק על עצמו, ויעשה לפנים משורת הדין.

בימינו, שאין הרבה אהבה ליראי שמיים, אז אפשר לומר בערך על כל דבר שהוא חילול השם בעיניים של אדם שאינו שומר תו"מ.

הרמב"ם מביא את הדוגמא של אדם שקנה אך לא משלם מיד - שזה משהו שיש בו בהחלט טעם לפגם, כי האדם נמצא עדיין בגדר חייב.

לעומת זאת - כשאנחנו מדברים על נתינת טיפ, זה לגמרי רשות. זה שלמלצר אחד הדתי הזה לא בא טוב בעיניים בלי קשר, אז הוא יקשור את זה לנושא של הטיפ.

לא רק על הדתי

האחריות לחילול השם חלה גם על זה שאינו שומר תו"מ - גם אם הוא מתכחש לזה.

לא מצפים רק מהדתי. מצופה מכל יהודי שיתנהג בהתאם מכיון שהוא יהודי.

החלוקה לדתי ולא דתי בהקשר הזה לדעתי לא נכונה.

אני לא מקבל יותר עול תורה בגלל שהשכן הלא דתי שלי החליט שלו זה לא מתאים..

אז אומר פעם אחת ואחרונה את דעתי.

"אנשים שלא שומרים תורה ומצוות לא יושבים כל היום במגדל השן ומקללים להנאתם דתיים. סלח לי אבל זה הסתכלות דוחה. "

לא כתבתי שכל אדם שאינו שומר תורה ומצוות נוהג כך. אני כן חושב - שאם יש כאלה אנשים (ויש כאלה!), אז הם לא צריכים אף סיבה כדי לנהוג כך. הם פשוט בחרו לשנוא..וזה לא משנה אם לקוח יתן טיפ, יתגייס לצבא, או חלילה יבחר ללמוד בכולל.

"לומר שעילה כזו או אחרת לא תשפיע זו זריקת אחריות. אתה אחראי להתנהג כמו בן תורה, בדרך ארץ ובכבוד." 

לא הבנתי מה הקשר לזריקת אחריות. זריקת אחריות זה כאשר אני חייב לעשות משהו והאחר לא - ואני מנסה להעביר את זה אליו. זה לא המצב. המצב הוא ששנינו חייבים באותם הדברים.

הוא ואני חייבים להתנהג כבני תורה.

"אבל תכיר בעובדה שזה גורם למרמור מצד המלצרים, ויתכן שהם ייחסו את זה לכיפה אם זאת תופעה מגזרית. לגיטימי, אנושי, ואם תרצה או לא - גורם לחילול השם. "

אוקיי. בשורה הזאת שלך דווקא יש משהו. אבל אנחנו חלוקים

מי כמוך יודעת שיש חוק במדינת ישראל. בעל עסק חייב לשלם משכורת לעובדים שלו ולא לתת להם ללקט מעשרות בשיטת מצליח. לקוח שמגיע למסעדה משלם על הכל במחיר הסעודה. וזה כולל את מחיר השירות, חשמל, ארנונה, חומרי גלם, זמן הכנה ועוד.

במהלך ההיסטוריה נהגו לתת תשר (טיפ בלעז) כבונוס לנותן השירות על שירות טוב במיוחד, על אדיבות וכו. רק אומר שיש מדינות שבהם לתת טיפ זה מוזר ולפעמים אפילו מעליב.

לתת טיפ - זה לא חובה. זה נובע מרצון טוב.

אם מלצר בונה על זה שהמשכורת שלו תבוא מטיפים - זו בעייה שלו. אני כלקוח, לא אמור להוציא יותר כסף על כל ארוחה רק מסיבת המרמור הזאת שלו. במיוחד - כאשר בעל הבית שלו חוכך את הידיים כל פעם שלקוח נותן למלצר טיפ - כי זה עושה לו חיים קלים ומאפשר לקזז את הטיפ מהמשכורת (בחלק מהמקומות).

והמרמור שלו נובע רק מהבחירה שלו לחשוב שחייבים לתת טיפים.

אני לא אמור לכלכל את הבחירה שלו.

ואם הוא יבחר לקשור את זה לכיפה של הלקוח או לא - זה לא משנה. כי זה לא משנה את העובדה שאין חובה לתת.

ולא - אין לזה קשר לחילול השם. 

לגבי שאר הדברים שכתבת - ראי מה שכתבתי לך קודם. דתי או לא - אם אתה יהודי, מצופה משנינו את אותו הדבר.

אם מדובר בגוי ויהודי - את לגמרי צודקת שמצופה מאיתנו למשהו אחר אבל זה עדיין לא משנה את העובדה של מה שכתבתי - שנתינת טיפ היא רשות.

נראה לי שדעתי ברורה. כן, זה לא מיינסטרימי. אבל גם ככה אף פעם לא הייתי מיינסטרים

גם אם אדם עושה עברה בחדר סגור יש פה חילול ה'.

אם עוד אנשים אחרים רואים אז יש עניין גם של איך זה נראה, גם אם זאת לא עברה.

והחומרה משתנה לפי האדם (חילוני/דתי/רב) ולפי מי שרואה.

לעמוד בצפירה זו הזדהות עם משפחות של אחים שלי שמבכים את קרוביהם.

לתת טיפ זו לא חובה..שוב..אני לא מזדהה עם המלצרים.

ואדם שלא עומד בצפירה לא מכתים מגזר שלם. אלא את עצמו בלבד.

לגבי שאר הדברים שלך - אני פשוט לא מסכים, אבל לענות לך עליהם יהיה פשוט לחזור על דברים שכבר כתבתי.

שרוב האוכלוסייה נוהגת בו הוא נורמה מחייבת. רוב האוכלוסייה לא שומרת תו"מ באופן משביע רצון - אז זה מחייב אותי לנהוג כמו רוב האוכלוסייה?

הדוגמא שלך מוזרה אם כן..

אם זה חידד לך את עמדתך ואת מאמינה בזה יותר - אני עשיתי את שלי

שבת שלום

נורמה סתם לא מחייבת אותך כאינדבידואל.

נורמה חברתית כן (לא חוקית כמובן אבל אתה תצא בנאדם לא סימפטי)

ואם זה לא כתוב - שיקפצו. הם לא יכולים לחייב בתשלום משהו שלא נכתב בחשבונית. אף אחת לא תשלם - מה יעשו לכן? יזמינו משטרה? חה.

אין דבר כזה שחייבים לשלם טיפ. את אולי מדברת על מצב שבו זה נכנס בתור "דמי שירות" בתוך החשבונית עצמה - זה, כאמור, כבר לא בגדר טיפ, אלא חלק מהתשלום על כל הארוחה במסעדה, אתה משלם גם דמי שירות על כך ששירתו אותך. זה סבבה. אבל כל עוד זה לא כתוב במפורש - לא את ולא אחרות צריכות לשלם. 

"לא נעים" מת מזמן - אם רוצים, פשוט אומרים שאתה לא משלם וזהו. שירתחו מזעם עד מחר...

בכלל למשכורת שלו. במקרה שבו יש קשר בין הטיפ למשכורת של המלצר - אי נתינת טיפ אל קשורה במאומה לחוסר הכרת הטוב או לקמצנות - אני כבר נתתי לבעל המסעדה מספיק כסף על המנות שהזמנתי, אני לא אמור כעת לתת לו עוד כסף עכשיו רק כי הוא רוצה להימנע מלשלם מכיסו למלצרים שעובדים אצלו. הייתי אומר אפילו להיפך, במצב כזה נתינת טיפ היא חילול ה' - כי היא גורמת לבעלי עסקים את האפשרות להיות בלתי הגונים כלפי לקוחותיהם וכלפי מלצריהם. 

או במכולת?

או לדוור שאתה פוגש במקרה?

או לעובד ניקיון?

או למפנה אשפה?

והרשימה עוד ארוכה...

למה, הם עובדים פחות קשה?!

הם פחות עוזרים לנו?!

אולי תפרגן לכל אחד מהם איזה 15-20 ש"ח כי הוא עובד קשה..???

זה קשור לחוסר הסכמה עם מוסכמה חברתית טיפשית ולא ברורה...

יש הרבה שנותנים גם לשליח מהסופר שמסכן מרים את כל מה שקנית עד לדירה..

ההורים שלי עושים ככה בקביעות לדוגמא. 

או יש הרבה שנותנים לשליחי פיצה וכו'  (זה לא קשה, אבל יודעים שהם מרוויחים קצת)

בקיצור, כל אלה שמשרתים אותך ונמצאים קרוב אליך, ומרוויחים קצת, למה לא לתת להם?

זה בכלל לא מנהג מוזר...

זה ההרגשה שהוא שירת אותי וסבל בשביל זה. למה לא להכיר טובה.

לגבי האחרים (עובדי זבל וכאלה) צריך עיון למה לא נותנים משהו..

כי לדעתי היה טוב להנהיג לתת גם להם קצת

כן יש מצב בהחלט שיפרשו אי נתינה כקמצנות ואם זה דתיים- בהחלט יפרשו זאת כאיפיון של דתיים. אז אם המלצר התנהג כראוי ואין סיבה עקרונית הקשורה ליחס שלו לא לתת- כדאי לתת.  ואת המאבקים מול נורמות שלא נראות לך- לשמור למצבים אחרים.

אני יודעת שטיפים היום הם ממש חלק מהמשכורת, לכן, כשאת לא משלמת למלצר את באמת לא משלמת לו באיזשהו מובן

זה לא נראה לי הוגן.

המציאות ממשיכה להתקיים.

במציאות, הטיפים מתקבלים כחלק מהמשכורת, בין אם זה חוקי ו/או מוסרי ובין אם לא.

בפועל הם ישארו יותר עשוקים ללא הטיפ

לגבי הדוגמא הספציפית שהבאת זו שאלה...  

כי לכאורה עניות לא קשורה לתורה בכלל.. והאם בכלל יש בעיה בלהיות עני

אבל מה לעשות שהרבה דתיים חוצים בשבת באדום,

ודווקא ממקום של קיום התורה?

רמב"ם הלכות יסודי התורה ה,יד:

יד  [יא] ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהברייות מרננים אחריו בשבילן, ואף על פי שאינם עבירות--הרי זה מחלל את השם:  כגון שלוקח ואינו נותן דמי הלקח לאלתר, והוא שיש לו, ונמצאו המוכרין תובעין אותו, והוא מקיפן; או שירבה בשחוק, או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהן; או שאין דיבורו בנחת עם הברייות, ואינו מקבילן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס; וכיוצא בדברים האלו.  הכול לפי גודלו של חכם--צריך שידקדק על עצמו, ויעשה לפנים משורת הדין.

(הוא דיבר על יהודים בארצות הברית, אבל העיקרון דומה)

את נגד, אז אל תאכלי במקום שזו הנורמה.

הנורמה היא 10% טיפ, וצריך לחשוב על זה מראש כשמזמינים את האוכל.

וכן, יש יותר דתיים שלא נותנים (כי הציבור עני יותר), ולעיתים זה גורם לחילול ה'.

כשזה לא גלום במחיר המוצר הכולל זו עבירה לכאורה על החוק.

ע"פ המועצה לצרכנות (העתקתי מהאתר שלהם):

במועצה לצרכנות מתקבלות פניות רבות של צרכנים בשאלה: האם מסעדות, ברים ובתי קפה חייבים להציג תפריט  מפורט ובו כל המחירים, והאם הם רשאים לגבות תוספת תשלום בגין "דמי הבטחה" או "דמי שירות"? התשובה דורשת פרשנות של הוראות החוק, ולהלן תמציתה.

על פי תקנות הגנת הצרכן (הצגת מחירי שירותים) 2012, חלה חובה להציג את כל המחירים במקום הנראה לעין במסעדה, ובאותיות ברורות. חובה זו חלה גם על בית קפה, מכבסה ומספרה.

בנוגע לשאלה האם מותר להוסיף לחשבונית "דמי אבטחה" או "דמי שירות" או כל תוספת אחרת, ולרשום בתפריט "בתוספת דמי שירות 12%"? ברוב המקרים יש תפריט ויש מחירים, ואז החוק אוסר על הטעיה ומחייב לציין את המחיר הכולל, כלומר כולל מע"מ וכל תשלום חובה הנלווה לרכישה בגין שירות או נכס שלצרכן אין אפשרות מעשית לוותר עליהם במסגרת העסקה.

הסעיף הרלוונטי בחוק מדבר בעד עצמו: "לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע הישראלי."

הצגת מחיר בבר או במסעדה, שאינו כולל דמי שירות או דמי אבטחה, וגביית תשלומים אלו כתשלומי חובה לאחר ביצוע העסקה מהווה לכאורה עבירה על החוק.

מסעדות נוהגות לעתים לדרוש תוספות למחיר בגין דמי שירות או דמי אבטחה: לפעמים הצרכן מגלה את הדרישה לתוספת מחיר עם קבלת החשבונית, ולפעמים עסקים מציינים  בתפריט "המחיר אינו כולל דמי שירות", "בתוספת דמי שירות" או ביטויים דומים.

- כאשר מדובר בתשלום חובה, הרי שמדובר בעבירה על החוק, כי החוק מחייב לציין את מחירו הכולל של המוצר.

כאשר מדובר בתוספת לתשלום, הניתנת לשיקול דעתו של הצרכן, הרי שאין בכך עבירה על החוק, כי ניתנת לצרכן אפשרות שלא לשלם את התוספת.

הרי שטיפ אינו חובה.

http://www.consumers.org.il/category/displaying-prices-the-law

לא לשים טיפ דומה יותר ללשמוע מוזיקה בפול ווליום באוטובוס. למרות שאין חוק נגד זה, זה בהחלט נחשב לא מנומס.

אני באמת לא יודע.

ההתקוממות נגד הנוהג הזה, ברורה.

עובדים במקום, בעל הבית אמור לשלם משכורת ראויה, מה שייך "דמי שירות"? הרי זו בדיוק העבודה שלהם

[אני מניח שעל ה"טיפים" גם לא משלמים מס. כלומר, אם בעה"ב משלם משכורת שמסתמכת על כך שיקבלו גם טיפים, אז לכאורה יש בכך עקיפת החוק].

מה שנמצא מצד שני הוא, שבהיות שיש כבר "נוהג" כזה, ורואים חבר'ה צעירים שממש משתדלים לשרת ברצון טוב, בחיוך, ונושאים עיניהם אל הכמה שקלים האלו, אז קשה שלא לתת...

ולגבי הצד של כבוד שמיים, יש סיפור כזה של ר' שלמה קרליבך, בחו"ל, שאמר שהיה משאיר טיפ הגון, כדי "לתקן את הרושם" מאחינו בני ישראל שלא נותנים..

זו שאלה טובה- מצד אחד, אם באמת כולם חוץ ממישהו דתי, נותנים, יתכן שיתפרש כך.

לאידך, אם מישהו רוצה דבר שלא מגיע לו בעצם וכולם נותנים, אז זה "חילול השם" אם לא רוצים לתת?..

צריך לשאול שאלת חכם.

והשאלה האם באמת כולם נותנים. אני לא בטוח בכך. זו שאלה מציאותית במקום המדובר.

מעבר לנקודה הזו, מצד עצם הטיפ - אולי יש מקום לחלק בין מי שאכן נתן שירות, לבין מי שלא עשה כמעט כלום.

אישית, אני משתדל להשאיר 10%, כשהיתה איזו השתדלות של "שירות".

[אם הייתי יודע שהבעלים מקזז את הטיפים משכר העובדים, כלומר - שאני משלם בעצם במקומו.. לא הייתי נותן. כנראה לא מגיע למקומות כאלו..]

אני עברתי במעבר חציה באדום ואח שלי אמר לי שזה חילול ה',

אז עניתי לו שאני עושה את זה בתור אדם ולא בתור דתי..

אבל אז חשבתי שזה לא נכון, כי דתי זה לא רק 'דת',

דתי זה משו' שמתבטא בחיים וממילא אני צריך להיות גם אדם יותר טוב.

אבל איפה עובר הגבול בין מה שחושבים עליי לבין מה שאני מאמין בו?

אני לא יכול וזה ממש לא נכון לחיות את החיים שלי לפי 'מה יחשבו' 'איך יגיבו',

ומצד שני אני לא חי לעצמי ואני לא יכול להתעלם מהסביבה שלי..

אז נראלי דברים שאני מאמין בהם שככה הם באמת צריכים להיות ויש 'חסרון' אם אני לא יעשה אותם-

צריך לעשות אותם בלי התחשבות בדעת הסובבים אותי, הסביבה לא יותר חזקה מהאמת שלי.

אבל דברים שאני קצת 'מחפף' בהם או דברים שאני יכול 'לוותר' עליהם אז ראוי להתיישר עם דעת הרוב.. (לדוג' מעבר חציה- עדיף להתאפק קצת ולעבור בירוק)

במקרה הזה- אני מאמין שלא נכון לתת טיפים, ולתת טיפ זה בעצם להשתתף ולהעמיק דבר שאני לא מאמין בו,

אין סיבה שהסביבה תהיה יותר חזקה מהאמת שלי.

(כמובן זה רק מדבר על הנוהג הקבוע, אבל אם באמת מלצר מילצר טוב והשקיע אז אין סיבה דווקא לא לתת)

אני חושב שאין חילול ה' בלא לתת טיפ כמו שאין חילול ה' לא ללחוץ יד למישהי או לצאת מההופעה בצבא כשזמרת עולה לשיר,

אז כמובן אנחנו צריכים להיות הכי נחמדים בעולם, ואם תתני חיוך מילה טוב או התעניינות במלצר זה יעשה לו הרבה יותר טוב מהטיפ שלך..

לדעתי זה בכלל לא אמור להיות חילול ה' 

את הרמזור עשו בשביל שאדם יעבור בלי להסתכן...  זה לא מנהג שמכבד מישהו מסויים.

לכן אם הכביש ריק לגמרי אני לא רואה שום בעיה בלעבור... הרי אין שום סכנה

גם אדם הכי כופר אמור להבין את זה עם שכל פשוט.

זאת דעתי, ואני אישית כן עובר במקרה כזה

גם ביום חול אני עובר לפעמים באדום

ואני רואה גם הרבה חילונים שעוברים

אדום בא להזהיר מתי לעבור בלי סכנה...  

אם ברור שאין סכנה,  אז מה אם יש אדום?  

את לא מצפה שיכבו את הרמזור כל פעם שאין מכוניות...

במעבר בכביש ריק, למרות הרמזור יש אמירה שלא נכנעים לתכתיבים חילוניים

שבת אמורה להיות יום המנוחה, ולכן לא מחויבים לרמזורים ולהסדרי התנועה הרגילים שפועלים למרות השבת

, שוב לענ"ד,מחויבים לחצות מבלי להתייחס לצבע הרמזור

הייתי שמח שיהיה כאן דיון על זה

והרמזורים פועלים, מכיון שיש אנשים שנוהגים בכביש.. אחד מזין את השני. בכל אופן מעדיפה לא לחרוג מנושא הדיון המרכזי. 

זה גם דוגמא לדברים שאפשר להגדיר אותם חילול ה', אבל לדעתי הם לא..

כי זה דברים שהם רחוקים מקודש, זה תכתיבים שהחברה יצרה ואנחנו לא תמיד צריכים להתכופף אליה

לגבי הגדרת חילול השם:

ההגדרה של חילול השם היא עבירה על מצווה או עשיית דבר מענייני העולם הזה שלא ראוי מוסרית/חברתית למעמד הרוחני של העושה (וזה כבר משתנה מאחד לאחד, לא מצפים ממך וממני מה שמצפים מרב חשוב וכו', לא אלאה כאן בדוגמאות מחז''ל אבל יש רבות החל מכלכלה/דיבור/ביגוד/נקיות וכו').

אז נכון שמעצבנת התחושה שכביכול עושים מאיתנו נציגים של היהדות למרות שבכלל מדובר במשהו שלכאורה לא קשור אליה בכלל - אבל זה באמת ככה, בין אם נרצה או לא אנחנו כאלה (כמו כל יחיד מקבוצה כלשהי).

לגבי טיפ:

בלי להיכנס לשאלה אם הנורמה החברתית הזו מוצדקת ולמה (להבדיל מראויה או לא, שאם לדעתך היא לא ראויה אז הדיון אחר) - העובדה היא שהנורמה הזו קיימת (אם כי יש תחומים בהם היא לא מוחלטת).

הטיפ, לפי הנורמה החברתית, הוא צורה נוספת לתשלום - כביכול התשלום למלצר מתחלק לשניים: דרך המעסיק ובטיפ. לכן מצופה ממך (אולי אפי' הלכתית, אבל לא ניכנס כאן לדיון בגדר אסמכתא.. ) בתור מקבלת שירות לתת סכום נוסף על הסכום שאת משלמת למעסיק - כמעט כמו שמצופה ממך לשלם על המוצר שקיבלת עצמו. אמנם אף אחד לא יקרא למשטרה ולא יחייב אותך לשלם את הסכום הזה אם לא עשית את זה, אבל בהחלט יסתכלו על המעשה הזה בעין לא יפה ובצדק. על פי ההגדרה הנ''ל נראה שזה אכן נכלל בגדר 'חילול השם'.

נ"ב

א. כל הכבוד על השאלה ועל הנכונות לברר למרות שיש לך כבר דעה בעניין.
ב. סתם הערת אגב - כותבים 'חילול השם' ולא 'חילול ה'', הבדל קטן אבל מהותי.

כיום שיש חוק של "שכר מינימום", איני בטוח שזה נכון.

אחרת, היה אולי ניתן לומר שמראש בעה"ב משלם על דעת שהיא מקבלת גם טיפים.

אבל בהיות שהוא מחוייב לשכר מסוים, ואותו שכר מקבלים גם במקומות אחרים שאינן עבודות "קשות" במיוחד, אז לא ברור ש"מצפים בצדק".

לגבי הנושא של ה"חילול השם" ח"ו או לא, אכן נכון שלא שייך לומר שאני "לא נציג היהדות", כי זה, כלשון הגמרא, לפי "הבריות מה אומרות".. האנשים הפשוטים.

מה שצ"ע, זה באם מדובר בנורמה פסולה - האם גם אז זה ייקרא כך. כל הדוגמאות שמובאות בגמרא, הן לגבי דבר שיש בו "משהו" - מישהו שלא משלם על המקום וזה לא מתאים למצופה ממנו וכד'.

יתכן שתלוי מצד אחד עד כמה זו נורמה מקובלת-לגמרי, ומצד שני - עד כמה יש בה "הצדקה" כלשהי.

[לגבי "השם" - אכן, הרצי"ה זצ"ל העיר על מי שאמר לכתוב בס"ד ולא ב"ה, כי כאילו ה"ה" היא משם השם; ואמר שלא כך, אלא זה "השם" (ברוך השם, או בעזרת השם). ואמר שיש אצלו מכתבים מהחפץ חיים ובראשם, "ב"ה"..

אם כי, לכאורה מסברה אפשר לחלק קצת בין "קידוש השם" שלא מקדשים אותו עצמו אלא את שמו, וכן להיפך חלילה, עזרתו ית', שאפשר לומר כאילו בעזרתו "עצמו". מכל מקום, אמר שהכוונה כשכותבים, היא לשמו]

ושכך היה מקובל.

היה מי שהשיג על כך, באמירה כאילו ה"ה" שכתובה בכותרת "ב"ה", היא מתוך שם הוי'ה.

ועל זה אמר הרצי"ה שלא כך הוא - אלא היא קיצור של המילה "השם". שמו של הקב"ה. 

אבל אני מוכן לתת אם גם אני אקבל טיפים בעבודה שלי.

בכל מקרה זה לא חילול ה' כי יש הרבה שלא נותנים ולכל אחד יש זכות לשיקול דעת האם לתת או לא ולאף אחד אין זכות להפקיע מאיתנו את הזכות הזאת.

אנחנו אמנם שמים טיפים בשמחה אם השירות היה טוב (למרות שגם אז לא משתגעים לשים סכום גבוה במיוחד)

אבל כן, לפעמים אנחנו שמים טיפ סמלי רק כדי שלא יהיה חילול ה', כי לדעתי יש בזה מימד כזה, לצערנו.

ולפעמים בא לי לא לשים טיפ רק על השורה החוצפנית שמקומות מסוימים מוסיפים: "לא כולל שירות". ברור שזה כולל שירות, זה מגולם במחיר ועל זה אתה משלם מס. אם זה לא לחישוב מס אל תהיה חוצפן ותגיד לי שזה חובה, כי זה רשות ולך שלם לעובדים שלך כמו שצריך לפי החוק.

שלא לדבר על המקומות שמצפים שתשים טיפ בכל מקרה ואז מרשים לעצמם לתת שירות גרוע...

אבל גם אז קשה לי לא לשים. אולי בגלל הנורמה, ואולי בגלל החשש מהוצאת שם רע לחברה שלנו.

סליחה, אולי כן יצאתי קצת על הנושא שביקשת לא לפתוח...

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

ולא הייתה שום אפשרות חוץ מזה שהם יצאו מאוכזבים

(בסוף הרב אמר שאין *לו* אמון שיכולות להיות יחידות נפררדות. *שהוא* חושב שכולם יתחלנו אם ילכו לצבא. וגם שבעיניו אין משמעות לעם ישראל מעבר לשמירת תורה ומצוות. הוא בכלל לא דיבר על זכויות שמגינות על עם ישראל וכאלו, כי הוא באמת חד וישר.

באמת מול גישה כזאת האפשרות היחידה היא להגיד 'אוקיי אז אנחנו לא מוכנים לתת לכם תקציבים לכלום' או 'אז תרדו מהארץ'.

או להכנס לדיון עם מקורות שמראים שליהדות כן אכפת מעם ישראל, אפילו כשהוא לא שומר מצוות.

אבל אני חושב שרוב הציבור החרדי לא יכול להגיד מול עצמו שהוא מאמין בדברים שאומר הרב - שהוא *באמת* מאמין שכולם יתחלנו, שלא יכולות להיות יחידות נפרדות, ושהביטחון הזה כל כך מוחלט שהוא מוכן למות על ידי הערבים כפשוטו ולא להתגייס)

(לאיזה מעגלים את חשופה ובנו בך את ההערכה הזאת? איך היא מסתדרת עם זה שהרב פרידמן נחשב למנהיג של הקבוצה היותר קיצונית בפלג עצמו?)

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

ובחרו ברטוריקה עניינית, מכבדת מההתחלה ועד הסוף, עם חתירה לדיבור ענייני ורצון להימנע מהתנגשות, עם עשרות התגמשויות, פנייה לשכל הישר הפשוט ביותר, גם מול הכפשות ושיח מאוד קיצוני מזלזל ונוקשה מצד הרב

או לרב ש:

- מזהה את מדינת ישראל כרעה מיסודה ומעדיף את הבריטים על פניה

- שמעדיף שילדיו ימותו ע"י ערבי ולא יהיו חילונים

- שאוטם את השכל שלו מלחשוב על כל היתכנות לגיוס חרדים לצבא ואומר שזה לעולם לא יעבוד בשום אפשרות

- שאדיש לגורלם של המגינים בפועל על המדינה ולא מתרגש ממשל האלונקה

- וכל זאת תוך כדי שהוא נתמך על ידי המדינה, נתרם ולא תורם, משעבד ולא משועבד?

מה אומר ומה אגיד, אמנם אחים לנזק הם מגמתיים ובעייתיים ואולי אפילו זדוניים, אבל כוונתם רצויה, גם אם הדרך שלהם בולשביקית....

הרב לעומת זאת מגלם עמדה שקשה מאוד מאוד לסנגר עליה. 

אבל הסיקריקים החילונים באו לדבר עם הסיקריקים החרדים באצטלה שלא מצליחה לכסות את הערווה של עצמה. "נשק לאחים" באו לנסות לנהל "הסכם חודייביה", הא ותו לא. הם לא רוצים חרדים, הם לא רוצים דמוקרטיה, והם לא רוצים דת או לאום. הם רוצים כלים שיאפשרו להם לשלוט ולהשליט את המחשבה הקומוניסטית מחדש על מדינת ישראל.

הדיון היה מכובד רק מצידם ולא מצד הרב... זה מורכב, גם הרב דיבר בצורה "מכובדת" אבל אטומה ואדישה (=בלתי מכבדת)

אני מודע היטב לטהרת הכוונות של מוטיבצית האחדות של המחנה הליברלי הפרו גיוס, ויודע שהם לא רוצים את החרדים בצבא אלא רוצים את החרדים בלתי חרדיים בצבא. ואני גם מכבד את החשדנות הצינית החשדנית החרדית

ויחד עם זאת אחים לנשק כשרים יותר מאשר הרב בדיבייט הנ"ל (*הוא יותר צדיק ומקיים הלכה מהם והם באים הוגנים יותר ממנו בדיון)

רק בהעמדת פנים ורק להשיג את מבוקשם, הרב הסביר את עצמו. זהו יקבלו טוב לא יקבלו גם טוב.

מה שווה כל העמדת פנים אם באמת הם לא מתכוונים לזה?

אני לא קונה את זה שבגלל שבן אדם מדבר יפה אז לא משנה מה הכוונות האמיתיות שלו.

איך הם הוגנים? אני לא מבינה. 

או אנשים שחושבים שהם היחידים שצודקים ולכן דורסים על הדרך אנשים אחרים?

ליבם מלא כוונות זדון, או שכוונתם רצויה ודעותיהם אוויליות?

ועדיין, למה הרב (שמייצג בצורה די קלאסית את התודעה של הציבור החרדי) לא מוכן לפתח דיפלומטיה פתוחה או ישרה יותר. הבונקריות הזאת לא קלה לעיכול

למה בכלל הקיצוניים של אחים לנשק באו רק לרב הקיצוני של הפלג הירושלמי? למה בדיוק הם הגיעו דווקא לפלג הזניח הזה, ואיך הם בכלל הגיעו לרב כל כך לא משמעותי מבחינה ציבורית?

זה די שקוף, שלשני הצדדים מאוד שווה לתחזק זה את זה, ולכן הם נפגשים כדי להראות שאין סיכוי לגיוס וככה כל אחד מהם יוכל להמשיך לקבל תזרים מהספטנסרים שלו.

זה עוד לפני השאלה מה נאמר בפגישה, אם זה בכלל משנה משהו.

לא מכיר אותם, אבל היו כמה פגישות של אחים לנשק עם רבנים דת"ל

איך הם יכולים לדבר על האמונה בשביל החרדים אם הם לא מבינים מה זה אומר?

שמעת מה אמר התלמיד לקראת סוף הסרטון? ה7 לאוקטובר והצורך הצבאי אינו מה שגרם להם לדרוש את החרדים בצבא, גם כשלא היה צריך חיילים עדיין הם נלחמו על זה. זה לא בגלל צורך אמיתי.

טוב אין מה לומר אני משוחדת קצת כי אני בדעה כמו הרב ויש לי סלידה מהחברה שבאו לפניו, אם הייתי במקומו הייתי מדברת יותר חמור.

בסוף הוא אמר את האמת, הוא ענה לשאלות שלהם, הם רוצים להגיע להסכמה אבל אין אפשרות כזאת, הרב לא ימציא אפשרות רק כדי להיות נחמד בעיניהם, אם אין אז אין. זאת התשובה שלו, הוא חזר על זה כמה פעמים והסביר כמו שביקשו, הם בחוצפתם אומרו שהם לא מוכנים לקבל את זה בתור תשובה, ועוד באים אליו בטענה שהוא לא אחראי שלא אומר לציבור שלו לפעול, אין מה לעשות יש כאן שתי תפיסות שונות לחלוטין, אין נקודת השקה.

לא הבנתי איפה ראית שהרב היה לא מכובד, בגלל שאמר שחילוניות זה תת רמה אצלם? הם שאלו למה חילוניות יותר גרוע ממוות והוא ענה. וזה נכון גם מה שאמר שאצל החילונים הדתיים הם מפגרים, ומרגישים התנשאות וכאילו רק הם צודקים, והאמת אצלם. 

אני לא מזוהה עם תנועת אחים לנשק אבל במהלך השיחה צודדתי בהם בעיקר בגלל ההוגנות בשיח. הרגשתי שהמוטיבציה להידברות היתה יותר כנה מהצד שלהם ושהעמדה המתגוננת של הרב שאומרת: "לא תהיה שום צורה של שיתוף פעולה ואין לכם מה לטרוח" היא עמדה מרגיזה / מתישה / מבאסת... הוא עושה הורדת ערך מטורפת לחילונים (* חצי קשור לכאן - תהיתי האם הוא עוצם עיניים/ משפיל מבט בגלל שאסור להביט בפניו של עז פנים, כלומר בפניהם).

אני מסכים עם זה שאחים לנשק בעייתיים וגם מסכים שהתקשורת בישראל עשתה דה-הומניזציה מטורף לחרדים ושיש שמחה לאיד על הצרות שלהם בקרב תומכי המדינה (ציונות דתית, חילונית) והשמאל...

אבל הסרטון הזה דווקא מתקף את הסיבה המוצדקת לקושי בציבור מול המנטליות החרדית, העקשנית, המתחפרת, הבלתי מוכנה לשיח בוגר, הבלתי מוכנה לשום צורה של חשיבה מחודשת.

אגיד יותר מזה - לדעתי אילו הרב היה מוכן להידברות על תנאים מגוחכים של צבא: "רמטכ"ל חרדי ירא שמיים, בסיסים נפרדים, הכשרות נפרדות, רובים נפרדים, הכל נפרד" - זה היה יותר טוב מאשר העקשנות: אי אפשר, לא יכול, בשום מצב, אין סיכוי. *העמדה* האדישה מרגיזה, לא הטענה...

- השאלה שהכי מציקה לי היא טענה שאמר הגרי"ז סולובייצ'יק לנטורי קרתא:

"האם ברוסיה הייתם מעיזים להפגין נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן כאן, בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציונים?... אם כן, בסתר לבכם גם אתם נתפסתם לציונות!"

(זו טענה רדיקלית)

הכל מתחיל ונגמר בכך שנוח להיות חרדי. אמנן כועסים עליך בציבוריות ההמונית, אבל אתה יכול לחיות את חייך ויש לך הקלות כי אתה לא משתתף. להפך - אתה תפגין ותיאבק על זכויותיך כמה שצריך... אבל אתה לא צריך לעשות שום דבר, נוח לך שדברים ילכו וישתבשו, לא אכפת לך מיהודים שנהרגים בשדה הקרב, להכל יש לך תשובות, אתה משלב ידיים מסתגר ושולח נציגי ציבור להשיג קומבינות עבורך מממשלה שתתן ותתן. זו התנהגות צינית...

אני לא טוען שלא טוב להיות חרדי ולא יודע מי צודק. אולי באמת כל מי שלא חרדי הוא טועה. אבל הרגשתי בשיחה שהיתה שם עמדה לא ישרה... והרגשתי שההימנעות מהידברות היא לא מכבדת. ואני חושב שחרדי עם יושרה פנימית צריך לבקש אישור להתנתק מהמדינה ומשירותיה לגמרי, בלי שום עזרה או מימון. אם את זה הם היו צועקים יחד עם "נמות ולא נתגייס" אז ניחא, זה היה ישר...

לא היתה עמדה מתגוננת. זה פשוט שוני כל כך עצום בין שתי הגישות, שאין באמת שום נקודת השקה.

הם המראיינים מסכימים, ולו במשהו, עם ההשקפה החרדית? כלומר, היהודית? הם באמת רצו

שיקבלו את עמדתם ודעתם. הרב עמד על דעתו, ואני מסכימה לגמרי, שאם הצבא אינו כמו הצבא

בימי דוד המלך, אין ליהודי שמור מה לעשות שם. אולי באמת כמו שאמרו כאן, היחידה החרדית באמת

שמורה מאוד, לא יודעת...

הרב אמר את דעתו מבלי ללכת סחור סחור. הטיח את זה בפנים בלי התחכמות, התיפיפות וחנופה..

הוא, והלוואי כולנו היינו כך, לא פוסח על שני סעיפים. הוא לא עומד עם רגל אחת בחילוניות

ובשנייה, בחרדיות. זה לא יכול ללכת יחד. לעולם לא. איך אמר אליהו הנביא בהר תבור

(אני לא טועה, נכון?).

ובינינו, האם לא היינו מעדיפים לההרג על קידוש השם מאשר לראות את ילדינו עוברים

לצד השני, החילוני?

הוא פשוט אמר את דעתו ללא כחל ושרק.

אני לא הייתי מעזה להתבטא כך, למרות שאני די חושבת כמוהו, כי אולי לא היה נעים

לי להעליב אותם וכו', אבל הוא לא חשש.

אני לא מכירה את האידיאולוגיה (?) שלהם אבל מתארת לעצמי שהיא מאוד מאוד

אנטי יהודית ולוחמנית.

אנחנו פשוט .... התרגלנו לחילוניות; כי היא מסביבנו, בכל מקום, מאוד קרובה. אז

ההתרגלות הזו, נושאת בחובה סכנות. קצת, קצת, לחשוב כמותם.

לא כך?

צריך ללמד עליהם זכות וכן, גם להתפלל עליהם. על כל עם ישראל.

אומרים שמשיח קרוב. הלוואי. כי רק הוא יצליח לאחד את עם  וליישר את ההידורים.

שבוע טוב. 

לולאי יהודים שנלחמים בשיניים ובצפורניים על האידישייט, על עולם התורה 

המצב במדינה הזו היה הרבה יותר גרוע. הרבה יותר. מי יודע אם לא היינו

יוצאים שוב לגלות.

זו התרומה הכי גדולה. לא?

כמה מקבלים האוניבסיטאיות ושאר המוסדות (המשחקים בקוביה למשל....)

וכמה מקבל אברך עם משפחה ברוכה?

בדקתם?

או שאמצעי התקשורת מוצאים מסילות גם  ללבבכם, לבבנו...למרבה הצער.

אולי הם הנושאים בנטל? בנטל האמיתי?

למה שהחילונים לא יטו שכם וישאו גם הם, בנטל? ואיך בעצם הם יעשו

זאת כשהם כל כך מושפעים מהתקשורת?

הוא אמר שמבחינתו היה עדיף שהמנדט יישאר פה. כלומר שלא תהיה מדינה ושכן תהיה גלות

כשחיפשתי קצת היום ראיתי שהוא באמת נגד שמוסדות תורניים יקבלו כסף מהמדינה? אז הוא מציג עמדה ישרה ועקבית, שאני לא חושב שאת מזדהה איתה (למשל, ברמת האכפתיות לעם ישראל שאינו שומר תורה ומצוות)

וזה בסדר גמור, לא? להגיד "הוא רב חשוב וחכם מאוד, ובכל זאת הלב שלי לא נותן לי להזדהות עם הדברים שהוא אומר ועם הדרך שלו"

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום