אחד לקח את זה ממש קשה, המון פצעים, אבל בלי חום

השניה - בקטנה.

ולמרות זאת, נראה לי שאני אמשיך לחסן, כי ככל שהסביבה שלהם יותר מחוסנת הסיכוי שלהם להידבק קטן יותר, וגובר הסיכון שהם לא יקבלו את זה בגיל צעיר.

כדי שידביקו את ילדיי. (אבל צריכה לחכות שהקטן יהיה מספיק גדול בשביל שההדבקה תחסן אותו).

מודעת לכך שזה יהיה קשה...

מישהי כאן המליצה לי על האתר באופן טבעי, שיש שם כאלה שמפרסמים שהם מחפשים ילדים חולים באזורם כדי להדביק את ילדיהם.

ואל הר המוריה - זה באמת עצוב שככה זה נהיה...

הם לא בהכרח בריאים. (ויהיו שיגידו שהם ממש מזיקים). למה להכניס אותם לגוף סתם? הרי אבעבועות רוח, שלא כמו מחלות אחרות שאליהן מחסנים, זו מחלה לא מסוכנת! (כל עוד חולים בה בילדות. יש בה סיכונים אולי, אבל למיטב ידיעתי הם נדירים).

מלבד זאת - לפי מה ששמעתי, גם ילדים שחוסנו בחיסון לאבעבועות רוח, חולים בזה לפעמים. אולי לזמן קצר יותר (שאז זה עוזר לכך שההורים לא יצטרכו להחסיר הרבה ימים עבודה - עוזר למשק הכלכלי) - אבל מה זה בעצם משנה?

בקיצור, אני חושבת שהדרך הטבעית להתחסן מאבעבועות - כלומר, להידבק מילד אחר ואז לחלות - היא הטובה ביותר...

הנתונים מראים שיש זינוק בשיעורי התפרצות שלבקת חוגרת אצל מבוגרים מאז שנכנס החיסון נגד אבעבועות רוח לילדים.

והמבוגרים הלא מחוסנים נדבקים בגרסאתו כשלבקת...

לא ?

נשמע שאת המומחית 

שלבקת חוגרת (Herpes zoster) מתרחשת בשפעול נוסף של נגיף האבעבועות,

אבל כאן מתרחשת תופעה שלא התרחשה כשילדים נדבקו בנגיף עצמו והיו חולים באבעבועות - הזינוק הוא דווקא מאז שנכנס החיסון.

אני לא כזאת מומחית , לצערי נשאבתי לנושא כי הנכד שלי נפגע מחיסון .

ואת כל המידע אני מוצאת באינטרנט, גם באתרים מוסמכים של בתי החולים ומשרד הבריאות.

 היא מן הסתם מעבירה את החומר כמו שהיא קיבלה אותו, לפי המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות.

לגבי ההערה השניה, שימי לב, בתגובה אחרת שלי כאן, שכשמדובר במחקר שמבצע המרכז למניעה ובקרת מחלות בארה"ב שאמור להיות הסמכות המדעית בנושא החיסונים, זה לא  "מחקר מוטה", זו הונאה מדעית של ממש.

לתוצאות של המחקר שלהם היו השלכות עצומות על הרכב החומרים בחיסון (לקח שנים עד שהודו בפה מלא והוציאו את מרכיב הכספית מרוב החיסונים), ועל המדיניות המשפטית בפיצוי נפגעי חיסונים.

ידוע ומוכר הוא שלחיסונים יש תופעות לוואי שונות, כולל חום ואולי אפילו הקאות וכדומה.

אז אולי זה לא בסדר לתת אותם, ולגרום באופן מודע חולי לילד??

ועל הנזקים והפגיעות זמין, יש בהחלט מקום לשאלת רב מחודשת.

אחד החומרים הוא אלומיניום (בעבר השתמשו בכספית עד שהזעקה עלתה ואי אפשר היה להשתיק אותה והמחקרים נחשפו לציבור).

אלומיניום היא מתכת רעילה שיש לה השפעה על מערכת העצבים.

אין אלומיניום במזון. בשונה מברזל ומתכות אחרות.

כדי שהחיסון יהיה יעיל יש צורך לעורר את המערכת החיסונית לפעול, ואת זה משיגים בעזרת אלומיניום.

כמות האלומיניום בחיסון היא הכמות המינימלית הדרושה כדי לעורר את המערכת לפעולה.

היא בשום אופן לא כמות מינימלית מבחינה בטיחותית.

וילדים שונים מגיבים באופן שונה לכמות הזו.

דרך חלב אם תינוק נחשף לכמות אלומיניום גדולה פי כמה מזו שהוא נחשף לה דרך חיסונים. ובתמ"ל יש פי כמה וכמה (והכי הרבה - בתמ"ל צמחי).

מדובר בכמויות מזעריות, ורוב האנשים לא חוששים מזה.

מי שחוששת - ככל שהיא תקטין את החשיפה שלה לרעלים*, כך היא תקטין את הכמות שלהם בחלב שלה, אם כי לאפס לגמרי לא נראה לי שאפשר, ובכל מקרה מדובר בכמויות קטנטנות ממש ביחס למה שיש בתמ"לים.

*חשיפה לרעלים = דרך חומרי ניקוי למיניהם, מזון תעשייתי, חומרי קוסמטיקה, חשיפה לעישון וכו' וכו'.

אני באמת לא חושבת שכדאי להיכנס לעניין בלחץ, אבל בגדול תמיד כיף לעבור לחיות בריא יותר במה שרק אפשר. ותינוקות זה תמריץ מעולה.

כי אני לא מספיק בקיאה ולא יודעת בוודאות מה מגיע מאיזה מקור, אבל בגדול למי שרוצה לשפר בבריאות הכיוון הכללי ברור)

בסך הכול לגבי רעלים צריך לזכור שזה לא בינארי - לא או שהתפוח מורעל ושלגיה אוכלת ממנו ומתה או שהוא סבבה ואין בו שום בעיה. כמעט כל הרעלים זו שאלה של כמות. בכמות כלשהי כולנו ניחשף אליהם, נרצה או לא נרצה. אפשר להשתדל שלא תהיה כמות גדולה מדי, כי בכמות מזערית לרוב ממש אין מה לחשוש...

(רק ליתר ביטחון ושלא יובן לא נכון - אין לי שום דבר נגד אימהות שמעדיפות לחשוף לאבעבועות באופן טבעי, רק רציתי לדייק לגבי האלומיניום)

אנחנו חיים בעולם משוגע ותעשייתי.

מאוד קשה להימנע מהכל.

אבל לכי תדעי מה יגלו עוד שנתיים...

ולגבי ניר אפיה- אפשר לקנות ניר אפיה ללא מזיקים...נראה לי שהוא לא לבן.

אבל אני לא יודעת איפה קונים, אני משתמשת ברגיל. פה עובר הגבול שלי בעניני בריאות...

גם בחיסונים המורכבים מכמה חיסונים - מרובע, מחומש, כמות האלומיניום מוכפלת פי 4 ופי 5 בהתאמה.

לא מאחדים את הנגיפים ומשתמשים בכמות אלומיניום המתאימה לחיסון אחד.

אין במקור אלומיניום במזון. יש אלומיניום שנספג מחשיפה לרעלנים. בעיה בפני עצמה.

בחיסון האלומיניום מוזרק לריקמת השריר ולא כמו במקרה של מזון, למערכת העיכול שיכולה להתמודד עם חלק מהכמות ולהפריש את המתכת מהגוף.

מריקמת השריר כמעט שאין לגוף יכולת לסלק את המתכת, היא מצטברת ברקמות, וכשמדובר בתינוקות ובאנשים מבוגרים, היא עוברת את מחסום הדם-מוח ביתר קלות.

מחסום דם־מוח – ויקיפדיה

חיכיתי עם החיסון לבן שלי עד גיל שנתיים וחצי.. זה לא מספיק?

אם אני לא טועה, לעניין המחסום דם-מוח.

אני אשתדל לחפש מקור.

תימרוסל, סוג של כספית, היה בחיסונים בתור חומר משמר.

מלח אלומיניום משמש לייצור תגובה חיסונית כשנותנים חיסון מומת, כדי להיות בטוחים שהמערכת החיסונית תגיב לחיסון. והכמויות הן כל כך קטנות שאי אפשר למדוד את העליה בכמות האלומיניום בדם.

חיסונים בע"מ: על כספית בחיסונים ושקרים ממסדיים

אמנם מתייחס למספר נקודות נוספות, אבל מסכם בצורה טובה.

בהתחלה כותבת כתבה שלילד שלה אוטיסט, בסוף היא כתבה שהוא לא. זה יכול להיות?

היא גם כתבה שהושיבה ילד בן שנה!!! לצפות בסרט מצויר למשך כל היום. לא פלא שהוא לא התפתח. 

הוא היה מכור לסרט וצרח כמובן . גם לא כתוב מה הילד שלה אכל. לפני 20 שנה אמריקה הייתה מדינה של פיצה, קולה והמבורגר. נשמע שכותבת פשוט נכנעה לילד צורח, נתנה לו לשבת מול טלוויזיה ולאכול שטויות (כתוב שהוא סירב לרוב המזות ולא כתוב שהיא התעקשה, אז כנראה זרמה כמו עם טלוויזיה ואז הוא סבל משלשול) בגיל שנה. הרי רופא ילדים לא שואל האם תינוק בן שנה נמצא מול טלוויזיה וכמה שעות ביום. 

על רקע של הרעלת מתכות אפשר למזער את הנזק ואולי אפילו להחלים כליל בעזרת הרפואה אלטרנטיבית

מה שכתבת זו פרשנות אישית שלך. בסופו של דבר הילד אובחן כלוקה באוטיזם.

הם מתארים הכתבה קשר בין החיסונים לעובדה שהוא לוקה באוטיזם ???

האמת,

מה שהיא מתארת שהוא היה נראה בסדר עד גיל שנה, לא סותר אוטיזם.

אוטיזם מאובחן לרוב בגלאים יותר מאוחרים והתסמינים הבולטים אינם מופיעים ישר אחרי הלידה באף ילד...הרבה פעמים הם נראים ילדים תקינים לחלוטין עד שלב יותר מאוחר שבו הם מתחילים לסגת אפילו מתפקודים בסיסיים כמו שמירה על קשר עין

זה כמו שמחקרים מטעם טוענים שמהלך המחלה הרגיל של ריפלוקס זה החמרה פתאומית סביבות גיל חודשיים - דעיכה - התפרצות מחודשת בגיל 4 חודשים - דעיכה - והתפרצות חוזרת בגיל חצי שנה.

באופן מופלא למדי המהלך הזה תואם לחלוטין את לוח הזמנים של תוכנית החיסונים..

גם במחקר שביצע הCDC נמצא קשר מובהק בין מה שנקרא אוטיזם מובחן, נסוג לחיסון הMMR.

ועד אז נראה לי שלא התעסקו בזה יותר מדי. וזהו.

בפורום הורות פעם כתבה אימא לילדה אוטיסטית והיא כתבה שבקבוצות שלא מחסנות יש אותו אחוז אוטיסטים. 

ובעבר פשוט לא התעסקו בזה. כמו שלא התעסקו בקשב וריכוז .

אגב למדינה אין טעם להגדיל כמות אנשים חולים כי הם לא יעבדו, לא יכניסו מיסים , יקבלו קצבאות ומערכת רפואית גם תצטרך להוציא עליהם הון עתק במשך שנים. 

שיעורי האוטיזם מזנקים.

למדינה יש אינטרס אדיר ללכת בתלם שהCDC מתווה.

באמת הנזק הופך להיות רב על התועלת.

טראמפ למשל מינה ועדה מיוחדת כדי לבחון את מדיניות החיסונים מחדש.

חתומים עליו 12 מדענים, לא אחד. 

למדען שהוביל את המחקר נעשה סיכול ממוקד ממש, והוא אפילו לא מתנגד לחיסונים. סה"כ התריע על הצורך לפצל את חיסון ה הMMR.

רופא בכיר נוסף מאותה קבוצה שרשיון הרפואה שלו נשלל, עתר אחרי שנים לרשויות המשפטיות הרפואיות ורשיונו הוחזר לו, כך שהדרך פתוחה גם בפני דר. אנדרו וויקפילד.

אפשר למצוא המון חומר על כך באינטרנט, וגם ללמוד מכאן: דר' אנדרו וייקפילד - הסיפור המלא

מאז נוספו אלפי מחקרים שמוכיחים קשר כזה, גם כאן בישראל: 

מחקרם  של קאמר ושות' (2003) ערך השוואה בין שיעור האוטיסטים בקרב ילדים שנולדו בישראל להורים ממוצא אתיופי לבין ילדים שנולדו באתיופיה לפני עלייתם לישראל. בקרב הילדים שנולדו בישראל נמצא שיעור אוטיסטים של 8.3 לכל 10,000, לעומת אפס אוטיסטים בקרב הילדים שנולדו באתיופיה. החוקרים מסכמים: "לידה בישראל, מדינה מתועשת, מהווה גורם סיכון סביבתי לאוטיזם (PDD)"[1]. ראוי לציין שילדים הנולדים באתיופיה מקבלים במקרה הטוב ביותר מחצית מכמות החיסונים שמקבל ילד שנולד בישראל[2].

מכאן: [1]: A. Kamer et al, A prev‎alence estimate of pervasive developmental disorder among Immigrants to Israel and Israeli natives, Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol (2004) 39 : 141–145

         [2]: Ethipian Vaccine Schedule: Kane, Stanford School of Medicine, EPI in Ethiopia, 8 Nov 2004

ב. מאז גם המרכז למניעה ובקרת מחלות האמריקאי (CDC) נאלץ להודות שבמחקר שהוא ביצע הוא שינה וגרס דפים עם נתונים כדי לא להצביע על הקשר המובהק שנמצא בין חיסונים ואוטיזם, ולהציג תוצאה שנוחה לו, למנהל התרופות ולחברה היצרנית של החיסונים.

ג. כמה עובדות על פגיעות מחיסונים באופן כללי:

למעשה, לא אמורה להיות כל מחלוקת על עצם העובדה שהחיסונים עלולים לגרום נזקים, קלים וחמורים, עד כדי מוות. את סיכום העדויות המדעיות הממצה והסמכותי ביותר שיש נכון לשנת 1994, המוכיח באופן מדעי את הטענה כי חיסונים גורמים, במקרים מסויימים, לפגיעות קלות וקשות, לרבות מוות, ניתן למצוא במסמך שנכתב ע"י ועדת הבטיחות של חיסונים במכון הלאומי לרפואה בארה"ב, הזרוע הרפואית של האקדמיה הלאומית למדע בארה"ב, מסמך לו תרמו עשרות רבות של מומחים ורופאים. יש לציין שמסמך זה פורסם לאור הוראת הקונגרס לכתוב מסמך מדעי על הסיכונים אשר בחיסונים במקביל לחקיקת חוק פיצוי נפגעי חיסונים (עליו נרחיב בהמשך). מסמך זה, למרות שפורסם בשנת 1994 ולא התייחס לחיסונים רבים שהוכנסו מאז לתכנית, מסכם בטבלה את ממצאיו באשר לסבירות המדעית של סוגי פגיעות שונות לחיסונים שונים. כבר בשנת 1994 ניתן היה להסיק את המסקנות הבאות (נתונים נבחרים, טבלה 1-2, עמ' 12 במסמך המקורי)[4]:

א.      בקטגוריה: "המידע תומך בקשר סיבתי [החיסון כנראה גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: סינדרום ג'יליאן-ברה (מחלה קטלנית, נוירולוגית משתקת),

                  דלקת בעצב הזרוע

          ii.      פוליו: סינדרום גיליאן-ברה

ב.      בקטגוריה: "המידע מבסס קשר סיבתי [ידוע שהחיסון גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: רגישות יתר לחלבונים

          ii.      חצבת: ירידה במספר טסיות הדם, רגישות יתר לחלבונים, מוות מנגיף החצבת                       אשר בחיסון

          iii.      פוליו: שיתוק פוליו (חיסון אוראלי), מוות מנגיף הפוליו אשר בחיסון

קיצר, לא סותר את העניין שהם רצו לחקור לגבי הנזקים של המתכות. אבל נשמע מוזר הקישור שעשו בין החיסונים לאבחנה שהילד קיבל... קצת עשו סלט, למרות שחלק מהדברים נשמעים הגיוניים

מאות אלפי ילדים כאלה בארצות הברית. הדיווח של ההורים הוא על הידרדרות ונסיגה פתאומיות לאחר חיסון.

או לפחות להדגיש קצת יותר בכתבה. זה לא אוטיזם, אלו תסמינים דמויי אוטיזם (בהיעזר הגדרה אחרת) שמופיעים בעקבות חיסונים. הילד לא נהיה אוטיסט נקודה !!!

זו אבחנה שלא פשוט לתת וניתנת אחרי הרבה אבחונים עם כמה וכמה אנשי מקצוע שונים

חבל להטעות אנשים. אבל תכלס טיפשי מצידי לטעון, כולה כתבה...

בלי שום קשר הכתבה הזו מזכירה את הסיפור עם הרעלת העופרת בדלקים בתחילת השימוש בדלק בארה"ב. גם אז הממשל והתאגידים התעלמו בהתחלה....

זה נאום שהיא נושאת.

הכותבת התמנתה כחברה ציבורית בוועדת התיאום הבין-משרדית לאוטיזם ב-NIH - במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית.

להיעזר ברפואה האלטרנטיבית כדי לנטרל את הנזק והפגיעה.

זה לא פשוט, זה אומר טיפולים ממושכים והרבה עוגמת נפש שאף אחד מאלה ששלחו את ההורים לחסן לא מפצה עליה ברוב המקרים.

ולפעמים הנזק גדול מאוד ולא ניתן לריפוי.

לתועלת להורים שמחפשים דרכי טיפול:

טיפולים בתא לחץ זה מצוין - אבל מה לא מספרים לנו?
-------------------------------------------------------------------------
"הארץ" בכתבה על מרכז לטיפול בתא לחץ (HBPT) ב"אסף הרופא".
גם מי שקורא את כל הכתבה לא מוצא כלל איזכור לכך שטיפול בתא לחץ הוא טיפול אפקטיבי לילדים אוטיסטים רבים. אינספור הורים מדווחים על שיפור במצב ילדיהם האוטיסטים לאחר טיפול בתא לחץ.

אבל, ד"ר שי אפרתי, מנהל המכון לרפואה היפרבארית (תא לחץ) באסף הרופא, יודע למה הוא לא מזכיר את מטופליו האוטיסטים.
יש טיפול שעוזר לרפא אוטיזם? חס ושלום לפתוח את תיבת פנדורה הזו..

העובדה שילדים אוטיסטים רבים נרפאים מאוטיזם (או שמצבם משתפר דרמטית) מדירה שינה מעיני ממסד החיסונים. אם אוטיזם הוא מחלה שיש לה טיפול פיזיולוגי הרי כל השקר הגדול כאילו אוטיזם הוא בעיה גנטית הקורית "סתם כך" (ולא נגרם מרעלים סביבתיים, ובראשם החיסונים) - נחשף במלא כיעורו והשלכותיו.

זהו מקרה קלאסי של "הרצחת וגם ירשת": גם פוגעים בבריאות הילדים באמצעות הזרקת חומרים רעילים לגופם, וגם מונעים מהם טיפול היכול לרפא אותם על מנת להגן על הפרטיקה הנפשעת הזו.

זו המציאות. ישראל 2015.

לינק לכתבה:
/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.haaretz.co.il\u00252Fnews\u00252Fhealth\u00252Fnew-research\u00252F.premium-1.2577771&h=ATNpBN9A2Amvx3TBbXtaxKhrCxyaguE4U6dGZDR3MKAZVEZNaELidLzIpBQvcM0ZchYVEayH90NVYwflEs0QRI0CklAMS2WCoDkClsc8_3pqzPC9ibtQR9jd1Hd285qiyMsF2F5cIpKGZbW366LgR6R2wKkeQ6o&enc=AZN716ibed78Kc8hck3pBvyNRXRqZSsD5D8fgjqlkY9KzZ99izfO2sumFHuMIfz8_RD0NOvgXKUUbtakdlSN8z8nwlvdLD87Uad6HRqAcJoEXMS6vcQ8xUMHYZW_0diNtxuQMsEWFqC6AvrrPmigR4vyMz90LBFRjmZCO7TiUerUzl_czIBVRDsCAT-9k3y8ddGG8CXDms9_02n8vBH2BVrd&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771");" rel="nofollow noopener" target="_blank">נכנסים לתא לחץ ומשפרים את תפקוד המוח

מתוך חיסונים בע"מ דף הפייסבוק.

א. למה את מאמינה שלא יהיה גרוע יותר?

ב. למה את מאמינה שבאופן גורף החיסונים מעלימים מחלות?

אני שואלת באמת- כי לרוב, מי שלא מחסן מבסס את עמדתו על בסיס ידע.

אז על איזה בסיס ידע את מאמינה במה שכתבת? 

אבהיר- אני מסכימה שאכן יש מחלות שמוטב לחסן נגדן ולא לחלות בהן, אבל אף אחד לא באמת יודע את שלל ההשלכות שיש להתערבות כזו במערכת החיסון. זו מערכת מורכבת ועדינה שבכלל לא מבינים אותה עד הסוף גם היום. אז איך את בטוחה שללא המחלה יהיה טוב יותר?

אני גם מניחה שיש מחלות שעברו מן העולם בזכות חיסונים, אבל יש מחלות שבוודאות לא- כמו שעלת ועוד. אז מה בסיס הידע שלך בזה?

אני באמת שואלת. לא ע"מ לקנטר.

יכול להיות בהחלט שלא צריך לחסן את ילדינו ולתת למערכת החיסונית שלהם "להתגבר" ולעשות העבודה. אבל באותה מידה אני יכולה לשאול "למה גילו את הפניצילין??" - תנו לגוף להתגבר על זיהומים. מה עשו לפני 300 שנה וכיוצא בזה...לא פלא שהניתוח הקיסרי הראשון שממנו האישה יצאה חיה, נעשה רק במאה התשע עשרה...

מחלות שהילדים שלנו מחוסנים נגדם כמו חצבת ואסכרה לדוג' - הרגו ילדים בעבר בתדירות גבוהה ביותר. דלקת קרום המוח שמחסנים נגדה בשנים האחרונות - גרמה בעשרות השנים הראשונות במדינה לתמותה של תינוקות במקרה הרע ולחרשות בלתי הפיכה במקרה הטוב...למה לחשוף ילדים לסיכון שבכך ועוד יותר לחשוף אחרים נוספים באוכלוסיה כמו זקנים או נשים הרות שהם בסיכון גבוה יותר ? התפרצויות החצבת והחזרת באזור ירושלים שהיו לפני מס' שנים הן בדיוק הדוגמא הקלאסית לכך. 

יכול להיות בהחלט שאנחנו צריכות לחקור קצת יותר טוב מה מכניסים לילדים שלנו, וכך אולי היינו יכולות להחליט בעצמו מה מתוך החיסון המחומש  לדוג' אנחנו מסכימות לתת ומה לא.

אבל היות ודברים באים יחד וזה-מה-יש, אני אישית מעדיפה לחסן את ילדיי, כולל החלקים ה"מיותרים" והעיקר שיחוסנו עבור הדברים הקריטיים יותר. 

החזרת שהתפרצה לפני כמה שנים הייתה מוטציה של המחלה שהדביקה גם מחוסנים ולא קשורה לאנשים שלא חיסנו

מתרחשת כי אין בדברים האלו ואקום: מחסנים כנגד חיידק או נגיף מזן אחד, גורמים לזן אחר להתחזק.

עד כדי כך שמי שפיתח את חיסון החזרת מודה שהיום יש צורך בפיתוח חיסון מתוחכם יותר.

יש חיסונים שאני מעדיפה לתת להם למרות הסיכון.

כלומר שבחישוב סיכון חיסון מול סיכון מחלה אני מעדיפה סיכון חיסון.

אבל ההשוואה לאנטיביוטיקה היא לא מדויקת. נטילת אנטיביוטיקה היא לא התערבות אגרסיבית במערכת עדינה. היא התערבות ממוקדת, דרך מערכת העיכול, לרוב, והכי חשוב- במהלך הרבה שנות אנטיביוטיקה אין עליה מחקרים כ"כ מפלילים כמו שיש על חיסונים!! יש לה נזקים, אך אילו הם נזקים שמדובר עליהם גם בתוך המערכת הקונבנציונאלית, ואילו בנושא חיסונים הממסד הרפואי הולך ראש בקיר בצורה מאוד משונה.

ההתנגדות לחיסונים לא נובעת ממקום של טבעיות- תנו לגוף להתגבר בעצמו.

היא נובעת מחשש לנזקים חמורים!!

אגב- לגבי דלקת קרום המוח. נתון שקראתי איפשהוא (מצטערת אני לא זוכרת איפה) מראה שמאז מתן החיסון- תמותת ילדים מדלקת קרום המוח ירדה, אבל תמותת ילדים ממחלה אחרת (שלא הייתה נפוצה בכלל לפני כן) זינקה ב600%. האם יש קשר? אין קשר? קשה לדעת. אבל זה נתון מענין שמראה שהתמונה היא מורכבת יותר. 

ואכל הכל כל כך מורכב וא"א אף פעם להצביע על משהו אחד ולהגיד "אה. כאן קבור הכלב !!"

הכל מורכב מתורשה+סביבה ואין משהו טהור ומבודד...

אבל לגבי האנטיביוטיקה - בהחלט יש המצדדים בצמצום השימוש בה, מכיוון ש:

א. היא עלולה לתגבר עמידות של חיידקים וליצור זנים אלימים עוד יותר.

ב. היא מהווה בהחלט התערבות אגרסיבית כי היא מחסלת לא רק חיידקים מ"רעים" מחוללי מחלה אלא גם חיידקים טובים המהווים חלק מהמצע התקין של הריריות בגוף. 

לא לחינם אדם מטופל באנטיביוטיקה לעיתים חווה חולשה כללית שניונית שאינה קשורה למחלה או הזיהום הראשוני בהם לקה מלכתחילה. 

ועלא ותו משקל של החיסונים, עם כל מה שידוע על חסרונות האטיביוטיקה, כשלילד שלי יש דלקת גרון חיידקית, שיש סיכוי שתעבור מעצמה והוא יתגבר, אני לא לוקחת סיכון ומשקה אותו במוקסיפן שיחסל את הסטרפטוקוקוס (עד הפעם הבאה כמובן), כי יש סיכון שהוא פשוט יעבור לרקמות אחרות ויותר רגישות מ"סתם" גרון שקדים. 

הצמצום בשימוש באנטיביוטיקה הגיע מתוך הממסד הרפואי.

הרופאים בעצמם נותנים פחות.

רוקחים ממליצים לקנות גם פרוביוטיקה.

אבל לא כך בחיסונים.

בחיסונים- הרופאים והאחיות (מנסיון) לא יודעים בכלל על מה אני מדברת איתם!! ומגיבים בתוקפנות פטרונית (גם כן מנסיון) כאילו זה משהו אישי נגדם. 

תסכימי איתי שזה מאוד משונה שהחיסונים מוגנים במעין טבעת בטחון כזו, ללא שום קבלת ביקורת או בדיקה לעומק של שאלות שעולות. אין עוד תרופות שככה מוגנות ע"י הממסד הרפואי.

כ"כ מקפידים לכתוב על תרופות שיש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש.

אבל בחיסונים- מעולם לא שמעתי על אחות שהגישה להורים את העלון לצרכן לפני החיסון. למה???

אני לא.

מקור המידע שלהן (אם ישנו) הוא מאוד מסוים ובוודאי שלא מציגים בפניהן את המורכבות שבנושא החיסונים. 

ולגבי הדברים האחרים שכתבת- אני לא בטוחה בכלל שהם מדויקים.

האם מחלה מתפרצת בגלל אלו שלא מחסנים? זו סיסמה נפוצה, אני לא יודעת כמה היא אמיתית. זה שיש עכשיו שעלת- זה לא בגלל אלו שלא מחסנים, אלא בגלל החיסון שהוא לא "הרמטי"- עובדה שגם מחוסנים נדבקים. 

ושפעת- זה נפוץ מאוד למרות התעמולה המסיבית שיש לחיסוני שפעת כל חורף- אז כנראה שהצמד חיסון= העלמות מחלה הוא לא צמד מדויק תמיד. 

כאן יש קצת על השיקולים לכאן ולכאן: שאלה על הדבקה באבעבועות רוח - הריון ולידה

אבל מדיניות משרד הבריאות משתנה מפעם לפעם.

היה חולה?

מעניין!

רצה לעשות בדיקת דם לילדה...

מבוגר, והחיסון מגן מהסיכון הזה. החיסון לא מגן מהדבקות אבל בדרך כלל המופע יהיה קל יותר.

אני מעדיפה לא לקחת סיכון עם מופעים קשים וסיבוכים ולכן מחסנת.

והיא אמרה לי שאם הילד לא נדבק עד לכיתה א' אז כדאי לחסן בא'. (זה חלק מחיסוני השגרה שמקבלים)

זה מה שעשיתי עם הגדולה.

השניה כ"כ היתה מבועתת מרעיון החיסון שלא הכרחתי אותה. אולי בשנה הבאה...

אגב, לא עצם המחלה מסוכנת בגיל מבוגר אלא הסיבוכים שלה. וככל שנדבקים בגיל צעיר יותר כך המחלה קלה יותר, בדר"כ.

נגמרה ההפסקת אש ?

ואז אני רואה בחדשות שאין הפסקת אש/הסכם

בערב שבת גם חלמתי שיש התראה

זה היה כ"כ מוחשי שרק חיכיתי למוצש לבדוק את הפלאפון

מדינה בטראומה

אין לי אפשרות לא לשלוח למטפלת היום, אבל רועדת מפחד כי אין לה מרחב מוגן, אוף!

ואני עובדת מחוץ לעיר שלי

אם זה יתחמם אז בעלי כן בסביבה וילך להיות עם הבייבי

לא אמרו שאין הפסקת אש.

לא הגיעו להסכמות בינתיים..

אים הסכמה הכןןנה שאיראן וארהב מנסות להגיע להסכם רחב לאחר הפסקת האש של שבועיים

זה לא אומר כלום לגבי עכשיו 

מתקני אנרגיה

עניין של זמן כנראה

הפגיעה הנפשית שלהם אם שוב ישארו בבית גדולה מאשר הסיכוי שיהיו אזעקות

וגם אם כן יראו הערכות.

תשלחי בלב שלם ושמח🩷

עם הסברים והרגעות...

נקווה לטוב גם אני בטראומה כבר

אלישבע

אילה

הדסה

שירה

שני

אוריה

מרים

כי אם לא מתכוונים לקרוא קבוע בשניהם, לא חייב שהשמות ממש יסתדרו.

צירופים ששמעתי עליהם:

אמונה יהודית

אמונה אסתר

אמונה תמה

אמונה זכה

(מכירה תמה וזכה כשמות, אבל לא בצירוף)

מעניין אם אותה אחת....

והשם השני שלה לא קשור בכלל

בעיני זה שם עוצמתי גם בלי תוספת

אמונה חיה

אמונה יסכה

אמונה מעיין

אמונה תחיה

אמונה טל

כמובן כשם שני יש אינסוף אפשרויות 

ואת מדהימה איך את מצליחה לראות את הצרכים של כולם במציאות כ"כ מאתגרת

נשמע לי שמה שחסר לך זה חיבוק, אז אני שולחת.

ולגמרי להרביץ לכרית או לזרוק כמה ביצים בזעם לכיור נשמע לי תואם סיטואציה

ותודה לכם. אין מילים.

הדבר היחיד שעולה לי זה להתפלל שהערב הזה יידחה. מסיבות טכניות למשל. הכל לא צפוי לאחרונה, במיוחד שקבעו את זה מזמן, לפני כל האקשן שהיה פה. לכי תדעי. תתפללי.

מלכת העולם!!!❤️❤️❤️❤️❤️

רק חיבוק

אין באמת מילים

אי אפשר להתרגל לשבת לבד, זה תמיד נותן לי עצב עמוק שאין כמותו... כל השבת עם גוש בגרון, רק מחכה שתגמר השבת.... לעשות קידוש ושירים מעפנים... 😭

והדוקטורט בנושא הטבילה לבד... כל כךךךך...

חיבוק גדול!! ❤️

לכי תשברי משהו, יש לך אישור 🤣

דבר ראשון, כשקראתי את ההודעה הייתי בטוחה שאת עומדת לכתוב שיש לך איזה כתם או משהו..

אז ב"ה הטבילה תתקיים במועדה ואפילו בעלך יהיה בבית באותו ערב!

זה לא סותר את הבאסה וכל העצבים אבל חשבתי שאולי יעזור לך להסתכל על זה ככה..

אין לי עוד משהו חכם לומר חוץ מזה שרוצה לתת לך עוד חיבוק 🩷🩷🩷

בס"ד

תודה על כל מה שאתם נותנים לכולנו!!!

שה' יחזיר לכם בכפל כפליים על כל המסירות שלכם ויפנק אתכם רק בטוב גלוי ומתיקות, וטבילות מהממות תמיד 🫶🏼!   שולחת כוחות!!!!

היו יום או יומיים עם כתמונים כאלה, בעיקר חום, אפילו קצת גרגירים קטנות בצבע חום, וקצת דם טרי

ב''ה נגמר בידיים מלאות

בהיריון השני קמתי בוקר אחד לדימום כאילו מחזור ממש המון דם.

הוא היה חד פעמי אבל בכמות גדולה מאד.

ברוך השם הילדון בן 6.5

בהיריון השלישי סבלתי מדימומים בתחילת ההיריון שהיו באים לאחר יחסים (מעבר לדימום השתרשות). עשו לי כמה בדיקות כדי לוודא שזה לא משהו סרטני.

וברוך השם הילדון בן 4 עוד כמה ימים🩷

בע"ה שיהיה היריון תקין בידיים מלאות בבריאות ובשמחה!

גם עם דימומים ממש

קיבלתי משהו לתמיכה פעם אחת כשהדימום המשיך

בהצלחה!!!

נראה לי שהיו כתמים יותר משמעותיים ממה שאת מתארת

ב"ה הילדה המתוקה בת שנתיים פלוס.

אצלי אגב זה קרה כי השיליה השתרשה חלקית מעל לפתח ובהמשך ההריון עלתה.

בכל מקרה זה משהו שרואים בהמשך, בשלב כ"כ מוקדם.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.

ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

נכון יש

זה היה גוזמה, וכנראה לא היה ברור מספיק מחילה

סליחה שלא הבנתי

וסליחה שכתבתי ככה נחרץ.

נפגעתי בשביל כמה נשים שאני מאוד אוהבת למרות שהבית שלהן תמיד מושלם 😉

וגם אצלי הבית אוב הזמן נקי ומתוקתק בין היתר כי אני לא עובדת

וזו נקודה נגיד שאין לכולם

הייתי שמחה אגב למצוא עבודה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.

מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).

רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

וברצינות

אנחנו לא במרוץ

לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם

ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.

הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.

הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!

שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.

תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון

אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת

אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא

תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה

שייערב להן. אני לא שם

בס"ד

זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.

וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.

היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).

והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.

עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל

אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!

מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.

עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️

בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.

(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).

חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.

הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.

אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.

אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים

ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

אם יש להן ילדים קטנים ותינוקות זה בדרך כלל בא עם עזרה מהמשפחה/ עוזרת

קשה מאד לנקות, לסדר ולבשל בקצב הרגיל שלך כשאת צמודה לילדים קטנים. אי אפשר לעשות לבד את הכל.

לרוב כשהילדים גדלים זה יותר קל וגם אז לא תמיד.

ולגבי האינסטגרם- אחרי כל אחת שאת עוקבת תחשבי אם יש לך תחושה טובה אחרי שאת צופה בסטורי שלה או לא. אם זה גורם לך לתחושות מעצבנות תסירי עוקב. כמו שכדאי להקיף את עצמנו באנשים טובים שעושים לנו טוב ככה תנסי גם באינסטגרם😅

דיכאון ודכדוך הגיוניים במלחמה, אם עובר עוד שבועיים וזה נמשך אולי כדאי לבדוק את זה.

מקווה שאת יותר בטוב🩷

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

לא רופאה, רק מהנסיון שלי כאמא לתינוקת עם תסמונת דאון 

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

אם היא נושמת מהאף או מהפה

המנח הטבעי של הלשון זה על החיך העליון והיא בעצם זו שמאפשרת נשימה מהאף/לא מאפשרת נשימה מהפה

יכול להיות שזה שריר רפוי או בכלל רק סימפטום של סינוסים לדוג או לסת צרה שאין בה מקום.

נשימה מהפה יש לה כל מיני השלכות - לא צריך להיבהל... כותבת לך אחת שנושמת מהפה ומנהלת חיים לגמרי תקינים

אבל אם כן - כדאי לטפל מגיל צעיר

הייתי פונה לרופא ילדים או קלינאית תקשורת(מתמחה בתינוקות)