אחד לקח את זה ממש קשה, המון פצעים, אבל בלי חום

השניה - בקטנה.

ולמרות זאת, נראה לי שאני אמשיך לחסן, כי ככל שהסביבה שלהם יותר מחוסנת הסיכוי שלהם להידבק קטן יותר, וגובר הסיכון שהם לא יקבלו את זה בגיל צעיר.

כדי שידביקו את ילדיי. (אבל צריכה לחכות שהקטן יהיה מספיק גדול בשביל שההדבקה תחסן אותו).

מודעת לכך שזה יהיה קשה...

מישהי כאן המליצה לי על האתר באופן טבעי, שיש שם כאלה שמפרסמים שהם מחפשים ילדים חולים באזורם כדי להדביק את ילדיהם.

ואל הר המוריה - זה באמת עצוב שככה זה נהיה...

הם לא בהכרח בריאים. (ויהיו שיגידו שהם ממש מזיקים). למה להכניס אותם לגוף סתם? הרי אבעבועות רוח, שלא כמו מחלות אחרות שאליהן מחסנים, זו מחלה לא מסוכנת! (כל עוד חולים בה בילדות. יש בה סיכונים אולי, אבל למיטב ידיעתי הם נדירים).

מלבד זאת - לפי מה ששמעתי, גם ילדים שחוסנו בחיסון לאבעבועות רוח, חולים בזה לפעמים. אולי לזמן קצר יותר (שאז זה עוזר לכך שההורים לא יצטרכו להחסיר הרבה ימים עבודה - עוזר למשק הכלכלי) - אבל מה זה בעצם משנה?

בקיצור, אני חושבת שהדרך הטבעית להתחסן מאבעבועות - כלומר, להידבק מילד אחר ואז לחלות - היא הטובה ביותר...

הנתונים מראים שיש זינוק בשיעורי התפרצות שלבקת חוגרת אצל מבוגרים מאז שנכנס החיסון נגד אבעבועות רוח לילדים.

והמבוגרים הלא מחוסנים נדבקים בגרסאתו כשלבקת...

לא ?

נשמע שאת המומחית 

שלבקת חוגרת (Herpes zoster) מתרחשת בשפעול נוסף של נגיף האבעבועות,

אבל כאן מתרחשת תופעה שלא התרחשה כשילדים נדבקו בנגיף עצמו והיו חולים באבעבועות - הזינוק הוא דווקא מאז שנכנס החיסון.

אני לא כזאת מומחית , לצערי נשאבתי לנושא כי הנכד שלי נפגע מחיסון .

ואת כל המידע אני מוצאת באינטרנט, גם באתרים מוסמכים של בתי החולים ומשרד הבריאות.

 היא מן הסתם מעבירה את החומר כמו שהיא קיבלה אותו, לפי המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות.

לגבי ההערה השניה, שימי לב, בתגובה אחרת שלי כאן, שכשמדובר במחקר שמבצע המרכז למניעה ובקרת מחלות בארה"ב שאמור להיות הסמכות המדעית בנושא החיסונים, זה לא  "מחקר מוטה", זו הונאה מדעית של ממש.

לתוצאות של המחקר שלהם היו השלכות עצומות על הרכב החומרים בחיסון (לקח שנים עד שהודו בפה מלא והוציאו את מרכיב הכספית מרוב החיסונים), ועל המדיניות המשפטית בפיצוי נפגעי חיסונים.

ידוע ומוכר הוא שלחיסונים יש תופעות לוואי שונות, כולל חום ואולי אפילו הקאות וכדומה.

אז אולי זה לא בסדר לתת אותם, ולגרום באופן מודע חולי לילד??

ועל הנזקים והפגיעות זמין, יש בהחלט מקום לשאלת רב מחודשת.

אחד החומרים הוא אלומיניום (בעבר השתמשו בכספית עד שהזעקה עלתה ואי אפשר היה להשתיק אותה והמחקרים נחשפו לציבור).

אלומיניום היא מתכת רעילה שיש לה השפעה על מערכת העצבים.

אין אלומיניום במזון. בשונה מברזל ומתכות אחרות.

כדי שהחיסון יהיה יעיל יש צורך לעורר את המערכת החיסונית לפעול, ואת זה משיגים בעזרת אלומיניום.

כמות האלומיניום בחיסון היא הכמות המינימלית הדרושה כדי לעורר את המערכת לפעולה.

היא בשום אופן לא כמות מינימלית מבחינה בטיחותית.

וילדים שונים מגיבים באופן שונה לכמות הזו.

דרך חלב אם תינוק נחשף לכמות אלומיניום גדולה פי כמה מזו שהוא נחשף לה דרך חיסונים. ובתמ"ל יש פי כמה וכמה (והכי הרבה - בתמ"ל צמחי).

מדובר בכמויות מזעריות, ורוב האנשים לא חוששים מזה.

מי שחוששת - ככל שהיא תקטין את החשיפה שלה לרעלים*, כך היא תקטין את הכמות שלהם בחלב שלה, אם כי לאפס לגמרי לא נראה לי שאפשר, ובכל מקרה מדובר בכמויות קטנטנות ממש ביחס למה שיש בתמ"לים.

*חשיפה לרעלים = דרך חומרי ניקוי למיניהם, מזון תעשייתי, חומרי קוסמטיקה, חשיפה לעישון וכו' וכו'.

אני באמת לא חושבת שכדאי להיכנס לעניין בלחץ, אבל בגדול תמיד כיף לעבור לחיות בריא יותר במה שרק אפשר. ותינוקות זה תמריץ מעולה.

כי אני לא מספיק בקיאה ולא יודעת בוודאות מה מגיע מאיזה מקור, אבל בגדול למי שרוצה לשפר בבריאות הכיוון הכללי ברור)

בסך הכול לגבי רעלים צריך לזכור שזה לא בינארי - לא או שהתפוח מורעל ושלגיה אוכלת ממנו ומתה או שהוא סבבה ואין בו שום בעיה. כמעט כל הרעלים זו שאלה של כמות. בכמות כלשהי כולנו ניחשף אליהם, נרצה או לא נרצה. אפשר להשתדל שלא תהיה כמות גדולה מדי, כי בכמות מזערית לרוב ממש אין מה לחשוש...

(רק ליתר ביטחון ושלא יובן לא נכון - אין לי שום דבר נגד אימהות שמעדיפות לחשוף לאבעבועות באופן טבעי, רק רציתי לדייק לגבי האלומיניום)

אנחנו חיים בעולם משוגע ותעשייתי.

מאוד קשה להימנע מהכל.

אבל לכי תדעי מה יגלו עוד שנתיים...

ולגבי ניר אפיה- אפשר לקנות ניר אפיה ללא מזיקים...נראה לי שהוא לא לבן.

אבל אני לא יודעת איפה קונים, אני משתמשת ברגיל. פה עובר הגבול שלי בעניני בריאות...

גם בחיסונים המורכבים מכמה חיסונים - מרובע, מחומש, כמות האלומיניום מוכפלת פי 4 ופי 5 בהתאמה.

לא מאחדים את הנגיפים ומשתמשים בכמות אלומיניום המתאימה לחיסון אחד.

אין במקור אלומיניום במזון. יש אלומיניום שנספג מחשיפה לרעלנים. בעיה בפני עצמה.

בחיסון האלומיניום מוזרק לריקמת השריר ולא כמו במקרה של מזון, למערכת העיכול שיכולה להתמודד עם חלק מהכמות ולהפריש את המתכת מהגוף.

מריקמת השריר כמעט שאין לגוף יכולת לסלק את המתכת, היא מצטברת ברקמות, וכשמדובר בתינוקות ובאנשים מבוגרים, היא עוברת את מחסום הדם-מוח ביתר קלות.

מחסום דם־מוח – ויקיפדיה

חיכיתי עם החיסון לבן שלי עד גיל שנתיים וחצי.. זה לא מספיק?

אם אני לא טועה, לעניין המחסום דם-מוח.

אני אשתדל לחפש מקור.

תימרוסל, סוג של כספית, היה בחיסונים בתור חומר משמר.

מלח אלומיניום משמש לייצור תגובה חיסונית כשנותנים חיסון מומת, כדי להיות בטוחים שהמערכת החיסונית תגיב לחיסון. והכמויות הן כל כך קטנות שאי אפשר למדוד את העליה בכמות האלומיניום בדם.

חיסונים בע"מ: על כספית בחיסונים ושקרים ממסדיים

אמנם מתייחס למספר נקודות נוספות, אבל מסכם בצורה טובה.

בהתחלה כותבת כתבה שלילד שלה אוטיסט, בסוף היא כתבה שהוא לא. זה יכול להיות?

היא גם כתבה שהושיבה ילד בן שנה!!! לצפות בסרט מצויר למשך כל היום. לא פלא שהוא לא התפתח. 

הוא היה מכור לסרט וצרח כמובן . גם לא כתוב מה הילד שלה אכל. לפני 20 שנה אמריקה הייתה מדינה של פיצה, קולה והמבורגר. נשמע שכותבת פשוט נכנעה לילד צורח, נתנה לו לשבת מול טלוויזיה ולאכול שטויות (כתוב שהוא סירב לרוב המזות ולא כתוב שהיא התעקשה, אז כנראה זרמה כמו עם טלוויזיה ואז הוא סבל משלשול) בגיל שנה. הרי רופא ילדים לא שואל האם תינוק בן שנה נמצא מול טלוויזיה וכמה שעות ביום. 

על רקע של הרעלת מתכות אפשר למזער את הנזק ואולי אפילו להחלים כליל בעזרת הרפואה אלטרנטיבית

מה שכתבת זו פרשנות אישית שלך. בסופו של דבר הילד אובחן כלוקה באוטיזם.

הם מתארים הכתבה קשר בין החיסונים לעובדה שהוא לוקה באוטיזם ???

האמת,

מה שהיא מתארת שהוא היה נראה בסדר עד גיל שנה, לא סותר אוטיזם.

אוטיזם מאובחן לרוב בגלאים יותר מאוחרים והתסמינים הבולטים אינם מופיעים ישר אחרי הלידה באף ילד...הרבה פעמים הם נראים ילדים תקינים לחלוטין עד שלב יותר מאוחר שבו הם מתחילים לסגת אפילו מתפקודים בסיסיים כמו שמירה על קשר עין

זה כמו שמחקרים מטעם טוענים שמהלך המחלה הרגיל של ריפלוקס זה החמרה פתאומית סביבות גיל חודשיים - דעיכה - התפרצות מחודשת בגיל 4 חודשים - דעיכה - והתפרצות חוזרת בגיל חצי שנה.

באופן מופלא למדי המהלך הזה תואם לחלוטין את לוח הזמנים של תוכנית החיסונים..

גם במחקר שביצע הCDC נמצא קשר מובהק בין מה שנקרא אוטיזם מובחן, נסוג לחיסון הMMR.

ועד אז נראה לי שלא התעסקו בזה יותר מדי. וזהו.

בפורום הורות פעם כתבה אימא לילדה אוטיסטית והיא כתבה שבקבוצות שלא מחסנות יש אותו אחוז אוטיסטים. 

ובעבר פשוט לא התעסקו בזה. כמו שלא התעסקו בקשב וריכוז .

אגב למדינה אין טעם להגדיל כמות אנשים חולים כי הם לא יעבדו, לא יכניסו מיסים , יקבלו קצבאות ומערכת רפואית גם תצטרך להוציא עליהם הון עתק במשך שנים. 

שיעורי האוטיזם מזנקים.

למדינה יש אינטרס אדיר ללכת בתלם שהCDC מתווה.

באמת הנזק הופך להיות רב על התועלת.

טראמפ למשל מינה ועדה מיוחדת כדי לבחון את מדיניות החיסונים מחדש.

חתומים עליו 12 מדענים, לא אחד. 

למדען שהוביל את המחקר נעשה סיכול ממוקד ממש, והוא אפילו לא מתנגד לחיסונים. סה"כ התריע על הצורך לפצל את חיסון ה הMMR.

רופא בכיר נוסף מאותה קבוצה שרשיון הרפואה שלו נשלל, עתר אחרי שנים לרשויות המשפטיות הרפואיות ורשיונו הוחזר לו, כך שהדרך פתוחה גם בפני דר. אנדרו וויקפילד.

אפשר למצוא המון חומר על כך באינטרנט, וגם ללמוד מכאן: דר' אנדרו וייקפילד - הסיפור המלא

מאז נוספו אלפי מחקרים שמוכיחים קשר כזה, גם כאן בישראל: 

מחקרם  של קאמר ושות' (2003) ערך השוואה בין שיעור האוטיסטים בקרב ילדים שנולדו בישראל להורים ממוצא אתיופי לבין ילדים שנולדו באתיופיה לפני עלייתם לישראל. בקרב הילדים שנולדו בישראל נמצא שיעור אוטיסטים של 8.3 לכל 10,000, לעומת אפס אוטיסטים בקרב הילדים שנולדו באתיופיה. החוקרים מסכמים: "לידה בישראל, מדינה מתועשת, מהווה גורם סיכון סביבתי לאוטיזם (PDD)"[1]. ראוי לציין שילדים הנולדים באתיופיה מקבלים במקרה הטוב ביותר מחצית מכמות החיסונים שמקבל ילד שנולד בישראל[2].

מכאן: [1]: A. Kamer et al, A prev‎alence estimate of pervasive developmental disorder among Immigrants to Israel and Israeli natives, Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol (2004) 39 : 141–145

         [2]: Ethipian Vaccine Schedule: Kane, Stanford School of Medicine, EPI in Ethiopia, 8 Nov 2004

ב. מאז גם המרכז למניעה ובקרת מחלות האמריקאי (CDC) נאלץ להודות שבמחקר שהוא ביצע הוא שינה וגרס דפים עם נתונים כדי לא להצביע על הקשר המובהק שנמצא בין חיסונים ואוטיזם, ולהציג תוצאה שנוחה לו, למנהל התרופות ולחברה היצרנית של החיסונים.

ג. כמה עובדות על פגיעות מחיסונים באופן כללי:

למעשה, לא אמורה להיות כל מחלוקת על עצם העובדה שהחיסונים עלולים לגרום נזקים, קלים וחמורים, עד כדי מוות. את סיכום העדויות המדעיות הממצה והסמכותי ביותר שיש נכון לשנת 1994, המוכיח באופן מדעי את הטענה כי חיסונים גורמים, במקרים מסויימים, לפגיעות קלות וקשות, לרבות מוות, ניתן למצוא במסמך שנכתב ע"י ועדת הבטיחות של חיסונים במכון הלאומי לרפואה בארה"ב, הזרוע הרפואית של האקדמיה הלאומית למדע בארה"ב, מסמך לו תרמו עשרות רבות של מומחים ורופאים. יש לציין שמסמך זה פורסם לאור הוראת הקונגרס לכתוב מסמך מדעי על הסיכונים אשר בחיסונים במקביל לחקיקת חוק פיצוי נפגעי חיסונים (עליו נרחיב בהמשך). מסמך זה, למרות שפורסם בשנת 1994 ולא התייחס לחיסונים רבים שהוכנסו מאז לתכנית, מסכם בטבלה את ממצאיו באשר לסבירות המדעית של סוגי פגיעות שונות לחיסונים שונים. כבר בשנת 1994 ניתן היה להסיק את המסקנות הבאות (נתונים נבחרים, טבלה 1-2, עמ' 12 במסמך המקורי)[4]:

א.      בקטגוריה: "המידע תומך בקשר סיבתי [החיסון כנראה גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: סינדרום ג'יליאן-ברה (מחלה קטלנית, נוירולוגית משתקת),

                  דלקת בעצב הזרוע

          ii.      פוליו: סינדרום גיליאן-ברה

ב.      בקטגוריה: "המידע מבסס קשר סיבתי [ידוע שהחיסון גורם למחלה]":

          i.      דיפתריה/טטנוס: רגישות יתר לחלבונים

          ii.      חצבת: ירידה במספר טסיות הדם, רגישות יתר לחלבונים, מוות מנגיף החצבת                       אשר בחיסון

          iii.      פוליו: שיתוק פוליו (חיסון אוראלי), מוות מנגיף הפוליו אשר בחיסון

קיצר, לא סותר את העניין שהם רצו לחקור לגבי הנזקים של המתכות. אבל נשמע מוזר הקישור שעשו בין החיסונים לאבחנה שהילד קיבל... קצת עשו סלט, למרות שחלק מהדברים נשמעים הגיוניים

מאות אלפי ילדים כאלה בארצות הברית. הדיווח של ההורים הוא על הידרדרות ונסיגה פתאומיות לאחר חיסון.

או לפחות להדגיש קצת יותר בכתבה. זה לא אוטיזם, אלו תסמינים דמויי אוטיזם (בהיעזר הגדרה אחרת) שמופיעים בעקבות חיסונים. הילד לא נהיה אוטיסט נקודה !!!

זו אבחנה שלא פשוט לתת וניתנת אחרי הרבה אבחונים עם כמה וכמה אנשי מקצוע שונים

חבל להטעות אנשים. אבל תכלס טיפשי מצידי לטעון, כולה כתבה...

בלי שום קשר הכתבה הזו מזכירה את הסיפור עם הרעלת העופרת בדלקים בתחילת השימוש בדלק בארה"ב. גם אז הממשל והתאגידים התעלמו בהתחלה....

זה נאום שהיא נושאת.

הכותבת התמנתה כחברה ציבורית בוועדת התיאום הבין-משרדית לאוטיזם ב-NIH - במכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית.

להיעזר ברפואה האלטרנטיבית כדי לנטרל את הנזק והפגיעה.

זה לא פשוט, זה אומר טיפולים ממושכים והרבה עוגמת נפש שאף אחד מאלה ששלחו את ההורים לחסן לא מפצה עליה ברוב המקרים.

ולפעמים הנזק גדול מאוד ולא ניתן לריפוי.

לתועלת להורים שמחפשים דרכי טיפול:

טיפולים בתא לחץ זה מצוין - אבל מה לא מספרים לנו?
-------------------------------------------------------------------------
"הארץ" בכתבה על מרכז לטיפול בתא לחץ (HBPT) ב"אסף הרופא".
גם מי שקורא את כל הכתבה לא מוצא כלל איזכור לכך שטיפול בתא לחץ הוא טיפול אפקטיבי לילדים אוטיסטים רבים. אינספור הורים מדווחים על שיפור במצב ילדיהם האוטיסטים לאחר טיפול בתא לחץ.

אבל, ד"ר שי אפרתי, מנהל המכון לרפואה היפרבארית (תא לחץ) באסף הרופא, יודע למה הוא לא מזכיר את מטופליו האוטיסטים.
יש טיפול שעוזר לרפא אוטיזם? חס ושלום לפתוח את תיבת פנדורה הזו..

העובדה שילדים אוטיסטים רבים נרפאים מאוטיזם (או שמצבם משתפר דרמטית) מדירה שינה מעיני ממסד החיסונים. אם אוטיזם הוא מחלה שיש לה טיפול פיזיולוגי הרי כל השקר הגדול כאילו אוטיזם הוא בעיה גנטית הקורית "סתם כך" (ולא נגרם מרעלים סביבתיים, ובראשם החיסונים) - נחשף במלא כיעורו והשלכותיו.

זהו מקרה קלאסי של "הרצחת וגם ירשת": גם פוגעים בבריאות הילדים באמצעות הזרקת חומרים רעילים לגופם, וגם מונעים מהם טיפול היכול לרפא אותם על מנת להגן על הפרטיקה הנפשעת הזו.

זו המציאות. ישראל 2015.

לינק לכתבה:
/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771", "\/si\/ajax\/l\/render_linkshim_log\/?u=http\u00253A\u00252F\u00252Fwww.haaretz.co.il\u00252Fnews\u00252Fhealth\u00252Fnew-research\u00252F.premium-1.2577771&h=ATNpBN9A2Amvx3TBbXtaxKhrCxyaguE4U6dGZDR3MKAZVEZNaELidLzIpBQvcM0ZchYVEayH90NVYwflEs0QRI0CklAMS2WCoDkClsc8_3pqzPC9ibtQR9jd1Hd285qiyMsF2F5cIpKGZbW366LgR6R2wKkeQ6o&enc=AZN716ibed78Kc8hck3pBvyNRXRqZSsD5D8fgjqlkY9KzZ99izfO2sumFHuMIfz8_RD0NOvgXKUUbtakdlSN8z8nwlvdLD87Uad6HRqAcJoEXMS6vcQ8xUMHYZW_0diNtxuQMsEWFqC6AvrrPmigR4vyMz90LBFRjmZCO7TiUerUzl_czIBVRDsCAT-9k3y8ddGG8CXDms9_02n8vBH2BVrd&d");" onmouseover="LinkshimAsyncLink.swap(this, "http/\/www.haaretz.co.il\/news\/health\/new-research\/.premium-1.2577771");" rel="nofollow noopener" target="_blank">נכנסים לתא לחץ ומשפרים את תפקוד המוח

מתוך חיסונים בע"מ דף הפייסבוק.

א. למה את מאמינה שלא יהיה גרוע יותר?

ב. למה את מאמינה שבאופן גורף החיסונים מעלימים מחלות?

אני שואלת באמת- כי לרוב, מי שלא מחסן מבסס את עמדתו על בסיס ידע.

אז על איזה בסיס ידע את מאמינה במה שכתבת? 

אבהיר- אני מסכימה שאכן יש מחלות שמוטב לחסן נגדן ולא לחלות בהן, אבל אף אחד לא באמת יודע את שלל ההשלכות שיש להתערבות כזו במערכת החיסון. זו מערכת מורכבת ועדינה שבכלל לא מבינים אותה עד הסוף גם היום. אז איך את בטוחה שללא המחלה יהיה טוב יותר?

אני גם מניחה שיש מחלות שעברו מן העולם בזכות חיסונים, אבל יש מחלות שבוודאות לא- כמו שעלת ועוד. אז מה בסיס הידע שלך בזה?

אני באמת שואלת. לא ע"מ לקנטר.

יכול להיות בהחלט שלא צריך לחסן את ילדינו ולתת למערכת החיסונית שלהם "להתגבר" ולעשות העבודה. אבל באותה מידה אני יכולה לשאול "למה גילו את הפניצילין??" - תנו לגוף להתגבר על זיהומים. מה עשו לפני 300 שנה וכיוצא בזה...לא פלא שהניתוח הקיסרי הראשון שממנו האישה יצאה חיה, נעשה רק במאה התשע עשרה...

מחלות שהילדים שלנו מחוסנים נגדם כמו חצבת ואסכרה לדוג' - הרגו ילדים בעבר בתדירות גבוהה ביותר. דלקת קרום המוח שמחסנים נגדה בשנים האחרונות - גרמה בעשרות השנים הראשונות במדינה לתמותה של תינוקות במקרה הרע ולחרשות בלתי הפיכה במקרה הטוב...למה לחשוף ילדים לסיכון שבכך ועוד יותר לחשוף אחרים נוספים באוכלוסיה כמו זקנים או נשים הרות שהם בסיכון גבוה יותר ? התפרצויות החצבת והחזרת באזור ירושלים שהיו לפני מס' שנים הן בדיוק הדוגמא הקלאסית לכך. 

יכול להיות בהחלט שאנחנו צריכות לחקור קצת יותר טוב מה מכניסים לילדים שלנו, וכך אולי היינו יכולות להחליט בעצמו מה מתוך החיסון המחומש  לדוג' אנחנו מסכימות לתת ומה לא.

אבל היות ודברים באים יחד וזה-מה-יש, אני אישית מעדיפה לחסן את ילדיי, כולל החלקים ה"מיותרים" והעיקר שיחוסנו עבור הדברים הקריטיים יותר. 

החזרת שהתפרצה לפני כמה שנים הייתה מוטציה של המחלה שהדביקה גם מחוסנים ולא קשורה לאנשים שלא חיסנו

מתרחשת כי אין בדברים האלו ואקום: מחסנים כנגד חיידק או נגיף מזן אחד, גורמים לזן אחר להתחזק.

עד כדי כך שמי שפיתח את חיסון החזרת מודה שהיום יש צורך בפיתוח חיסון מתוחכם יותר.

יש חיסונים שאני מעדיפה לתת להם למרות הסיכון.

כלומר שבחישוב סיכון חיסון מול סיכון מחלה אני מעדיפה סיכון חיסון.

אבל ההשוואה לאנטיביוטיקה היא לא מדויקת. נטילת אנטיביוטיקה היא לא התערבות אגרסיבית במערכת עדינה. היא התערבות ממוקדת, דרך מערכת העיכול, לרוב, והכי חשוב- במהלך הרבה שנות אנטיביוטיקה אין עליה מחקרים כ"כ מפלילים כמו שיש על חיסונים!! יש לה נזקים, אך אילו הם נזקים שמדובר עליהם גם בתוך המערכת הקונבנציונאלית, ואילו בנושא חיסונים הממסד הרפואי הולך ראש בקיר בצורה מאוד משונה.

ההתנגדות לחיסונים לא נובעת ממקום של טבעיות- תנו לגוף להתגבר בעצמו.

היא נובעת מחשש לנזקים חמורים!!

אגב- לגבי דלקת קרום המוח. נתון שקראתי איפשהוא (מצטערת אני לא זוכרת איפה) מראה שמאז מתן החיסון- תמותת ילדים מדלקת קרום המוח ירדה, אבל תמותת ילדים ממחלה אחרת (שלא הייתה נפוצה בכלל לפני כן) זינקה ב600%. האם יש קשר? אין קשר? קשה לדעת. אבל זה נתון מענין שמראה שהתמונה היא מורכבת יותר. 

ואכל הכל כל כך מורכב וא"א אף פעם להצביע על משהו אחד ולהגיד "אה. כאן קבור הכלב !!"

הכל מורכב מתורשה+סביבה ואין משהו טהור ומבודד...

אבל לגבי האנטיביוטיקה - בהחלט יש המצדדים בצמצום השימוש בה, מכיוון ש:

א. היא עלולה לתגבר עמידות של חיידקים וליצור זנים אלימים עוד יותר.

ב. היא מהווה בהחלט התערבות אגרסיבית כי היא מחסלת לא רק חיידקים מ"רעים" מחוללי מחלה אלא גם חיידקים טובים המהווים חלק מהמצע התקין של הריריות בגוף. 

לא לחינם אדם מטופל באנטיביוטיקה לעיתים חווה חולשה כללית שניונית שאינה קשורה למחלה או הזיהום הראשוני בהם לקה מלכתחילה. 

ועלא ותו משקל של החיסונים, עם כל מה שידוע על חסרונות האטיביוטיקה, כשלילד שלי יש דלקת גרון חיידקית, שיש סיכוי שתעבור מעצמה והוא יתגבר, אני לא לוקחת סיכון ומשקה אותו במוקסיפן שיחסל את הסטרפטוקוקוס (עד הפעם הבאה כמובן), כי יש סיכון שהוא פשוט יעבור לרקמות אחרות ויותר רגישות מ"סתם" גרון שקדים. 

הצמצום בשימוש באנטיביוטיקה הגיע מתוך הממסד הרפואי.

הרופאים בעצמם נותנים פחות.

רוקחים ממליצים לקנות גם פרוביוטיקה.

אבל לא כך בחיסונים.

בחיסונים- הרופאים והאחיות (מנסיון) לא יודעים בכלל על מה אני מדברת איתם!! ומגיבים בתוקפנות פטרונית (גם כן מנסיון) כאילו זה משהו אישי נגדם. 

תסכימי איתי שזה מאוד משונה שהחיסונים מוגנים במעין טבעת בטחון כזו, ללא שום קבלת ביקורת או בדיקה לעומק של שאלות שעולות. אין עוד תרופות שככה מוגנות ע"י הממסד הרפואי.

כ"כ מקפידים לכתוב על תרופות שיש לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש.

אבל בחיסונים- מעולם לא שמעתי על אחות שהגישה להורים את העלון לצרכן לפני החיסון. למה???

אני לא.

מקור המידע שלהן (אם ישנו) הוא מאוד מסוים ובוודאי שלא מציגים בפניהן את המורכבות שבנושא החיסונים. 

ולגבי הדברים האחרים שכתבת- אני לא בטוחה בכלל שהם מדויקים.

האם מחלה מתפרצת בגלל אלו שלא מחסנים? זו סיסמה נפוצה, אני לא יודעת כמה היא אמיתית. זה שיש עכשיו שעלת- זה לא בגלל אלו שלא מחסנים, אלא בגלל החיסון שהוא לא "הרמטי"- עובדה שגם מחוסנים נדבקים. 

ושפעת- זה נפוץ מאוד למרות התעמולה המסיבית שיש לחיסוני שפעת כל חורף- אז כנראה שהצמד חיסון= העלמות מחלה הוא לא צמד מדויק תמיד. 

כאן יש קצת על השיקולים לכאן ולכאן: שאלה על הדבקה באבעבועות רוח - הריון ולידה

אבל מדיניות משרד הבריאות משתנה מפעם לפעם.

היה חולה?

מעניין!

רצה לעשות בדיקת דם לילדה...

מבוגר, והחיסון מגן מהסיכון הזה. החיסון לא מגן מהדבקות אבל בדרך כלל המופע יהיה קל יותר.

אני מעדיפה לא לקחת סיכון עם מופעים קשים וסיבוכים ולכן מחסנת.

והיא אמרה לי שאם הילד לא נדבק עד לכיתה א' אז כדאי לחסן בא'. (זה חלק מחיסוני השגרה שמקבלים)

זה מה שעשיתי עם הגדולה.

השניה כ"כ היתה מבועתת מרעיון החיסון שלא הכרחתי אותה. אולי בשנה הבאה...

אגב, לא עצם המחלה מסוכנת בגיל מבוגר אלא הסיבוכים שלה. וככל שנדבקים בגיל צעיר יותר כך המחלה קלה יותר, בדר"כ.

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

והיה סבבה, עשיתי דברים כמו לתלות כביסה לדבר בטלפון, לא הגעתי להרבה מדי מעבר...

הבעיה עם תינוק קטן שאני מושבתת מתי שהוא מחליט, אז המסך הוא פיתרון קל ונוח

מזדהה מאוד

הבחור הקטן שלי גורם לי לבלות ערבים שלמים בישיבה איתו..

מה שעוזר לי -

כמו שכתבתי שבוע שעבר חסמתי לי את יוטיוב, זה עוזר חלקית אבל טוב שיש את זה. הבוקר מצאתי את עצמי מתבזבזת על סטטוסים...

אבל חוץ מסור מרע יש גם עשה טוב

דאגתי לי לחומר קריאה (ספרים וגיליונות ישנים של פנימה) וזה עוזר לי לדעת שיש אלטרנטיבה ויש מענה מיידי לצורך שלי בזמנים האלה.

מ11:50 בע"ה 

ב''ה, מעכשיו עד חמש.

בהצלחה לי.

אחהצ כשאני עם הילדים.

מ 3:30-6:00. ואולי אצליח גם עד 7

לק"י

@אמהלה

יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.

(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה

כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש

יש גם יותר זולים

וגם טובים

שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים

יש בסופר פארם מבחר גדול.

חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם

וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.

חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל

אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.

ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.

גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.

תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

ואיזה מתיש לחכות כל כך הרבה

ההסתכלות שלך מהממת

מזל טוב 🩷🩷🩷🩷

אחרי ההלחצות של הרופאים

ממש טוב להודות לה'

טוב להודות לה'!

איזה מרגש!

נשמעת לידה חלומית!

שמחה ממש בשבילך שהצלחת ללדת טבעי כמו שרצית 💞

מזל טוב גדול!!

חיזוק לכל אלה שנראה להן שהלידה לא תגיע לעולם😅

הרבה בריאות ונחת לך ולתינוק

חיכיתי וציפיתי לשמוע איך היה לך

תודה לה' על כל החסדים!

והשחור הזה זה עובש, אני מנקה עם אקונומיקה ..

בסטוקים/ דן דיל

קניתי כבר פעמיים לפחות 

ניסיתי קצת לחפש בעלי קישור לכזה ולא מצאתי אבל בטוחה שיש

מאוד מהר מבפנים

אני לא השארתי שןם דבר מהסגנון הזה..

שתהיתי בזה גם

כי בהריון האחרון הגעתי פעם ראשונה לתאריך

אז החלטתי שהגיוני לחכות ליום למחרת

בסוף הלידה התחילה באותו יום

רציתי לבוא יום אחרי אבל התעקשו שההמלצה היא לבוא בתאריך

ות'כלס זה לא נשמע לי כזה משנה🤷‍♀️

לק"י

ובידיים מלאות ובריאות!!

בתאריך פחות נוח לי.. אבל אז השאלה האם צריך ללכת כל יומיים ואז עדיף בתאריך ויומיים אח"כ מבחינת ימי השבוע.. או יום אחרי התאריך ואז יוצא שצריך מעקב ביום שישי כי רווח מרביעי עד ראשון זה גדול מידי.. 

נניח אצל הבן הרביעי שלי נדמה לי שהייתי ביום ראשון במעקב, ושלישי היה ערב כיפור, אז הלכתי שוב בשני (וילדתי ברביעי. אם לא, אז הייתי הולכת בחמישי).

התלמ היום..

חשבתי ללכת מחר ואז ברביעי.. אולי באמת אלך בחמישי פשוט..