טבעי לגמרי להרגיש לא בנוח במצבים שאנו מרגישים שבוחנים אותנו. אבל אתה צריך להבין שבדייטים שני הצדדים אמורים לבחון אחד את השניה, לא בצורה מוחצנת, וזה לגיטימי לגמרי. אתה תרגיש הקלה ברגע שתדבר עם הצד השני על אי-הנעימות שנוצרת בך בעקבות ההרגשה הזו, ואני מאמין שמדייט לדייט אתה תרגיש יותר משוחרר. בהצלחה חבר.

בכל מה שקשור במערכות יחסים...

לא בטוח שתצטרך, אולי תתחתן עם הראשונה שלך בעז"ה חח 

אבל זה בטוח מתפתח ומשתנה עם הזמן לטובה..

שהייתי קטנה גם הייתי כזאת, כל התקלות עם בחור בגילי ומעליי גרמה לי ממש חוסר נעימות ושינוי באופי...

אבל ביטחון עצמי מול המין השני זה משהו שמתפתח ועם הבשלות והבגרות מגיעים כבר למצב שכל התקלות עם המין השני לא תעורר בך מתח בכלל, זה אפשרי... 

בשלות ובגרות הכוונה לא בגיל, זה משהו פנימי שעם החוויות של החיים ויצירת מצב של סיטואציות שונות ומגוונות עם המין השני, נוצר מצב של כמעט וחוסר מתח (יכול להיות שתמיד יישאר קצת עם אנשים מסויימים וזה בסדר)... זה תהליך פנימי כזה..

יישר כח שאתה משקיע ועונה לכולם ! 

שמאוד מאוד מצאה חן בעיניי ההתייחסות הפרטנית שלך לכל אחת מהתגובות, זה מראה על כבוד. יישר כוח.

ובנוגע לבעיה שלך...

קודם כל, חשוב לזכור שדייט זו סיטואציה לא טבעית! במיוחד דייטים ראשונים. מפגישים שני אנשים שעד לפני שנייה לא הייתה ביניהם אף נקודת השקה (בחלק מהמקרים), ומצפים מהם לנהל שיחה קולחת. אלא אם לפחות אחד מהם אלוף באומנות השיחה ומרגיש בנוח עם אנשים זרים (או לחילופין מומחה בהעמדת פנים), זה לא יהיה קל. תזכור שזה טבעי ונורמלי, ואל תחשוב שאתה שונה מאחרים כי לא נוח לך. מדוייטים חכמים יידעו שמדובר סיטואציה מורכבת, יגידו לעצמם "הוא בטח היה סתם לחוץ" ויקבעו פגישה נוספת. מדוייטים חכמים יזהו את האדם שמבעד לסטרס, ולא ישפטו אל סמך זה. 

מה שכן, לפעמים הסטרס גובר והוא הורס את הפגישה. לא קל להבחין בין מתח שנובע מפגישה ראשונה ובין מתח וחוסר נוחות אופיים, שנובעים מתכונות אופי. להפך, הזיהוי הוא די קשה. גם אי אפשר לבוא בדרישות לבנות, שתמיד תהיה להן את היכולת "להסתכל מעבר"... לי באופן אישי זכורות כמה וכמה פגישות כאלו, אחת מהן הייתה בין הגרועות שחוויתי ever. ברור שחתכתי. ייתכן שהבחור היה מובך בגלל המצב, ייתכן שזה האופי שלו, אני לא יודעת. בכל מקרה, אני יודעת להגיד לך שאם הוא היה מטפל בסיטואציה באופן שונה - מודה בפניי שהוא מתוח, לדוגמה... הייתי לוקחת את ההתנהגות שלו בעירבון מוגבל ואפילו מעריכה אותו על הכנות. אבל זה לא קרה, ולכן ההנחה שלי הייתה שמדובר בפערים שלא ניתן לגשר עליהם.

אתה נשמע לי בחור אינטיליגנט ובעל מודעות רגשית, שזה נפלא. אל תשכח שעם הגיל והבשלות, יבוא גם המרגוע... בכל מקרה קח נשימה עמוקה, תזכור שמולך ניצבת בחורה שניצבת באותה סיטואציה כמוך, תהיה כנה ופתוח והעיקר תאמין שבקרוב מאוד תפציע האחת שתצליח לראות מבעד לקליפות ולמסכות. והיא בוא תבוא, אל תדאג.

חזק ואמץ, בהצלחה!!!! 

מקווה שתזכה להחכים, להתעצם ולהתגדל.

רק הערונת - קח בחשבון שלא חקרתי את הנושא בכלים מדעיים אין לי דרך לדעת מהי הנורמה ומה הולך בדרך כלל. אין לי שום דרך לחזות מה תעשה הבחורה הבאה שתיפגש איתה (שבע"ה תהיה האחרונה)... כתבתי מרחשי ליבי.

שיהיה לך בהצלחה! אם יש לך שאלות נוספות, תרגיש חופשי לשאול. 

אתה צריך להיות גלוי ולומר לה את זה, שיתוף של רגש (כזה - או אחר) זה המפתח להתקדמות בדייט

בתגובה לעוזיהו - מסכימה עם המשפט הראשון, לחץ בדר"כ לא מועיל.. כדאי להרגע מראש, להבין שהסיטואציה היא דווקא מעניינת (מתי עוד יצא לך לדבר עם סתם בחורה ולהכיר אותה?) לזכור את הטוב שלך, ולהגיע לפגישה ממקום רגוע יותר.

ומסכימה שבנות הם גם לא מעליו. אבל! הם גם לא מתחתיו, יש צורך לכבד אותן ולתת להם מקום! יחס דומיננטי ושתלטני עליה זה ממש לא הדרך.

בנות בדר"כ (לא יכולה להכליל על כולם, מדברת על מי שמכירה..) מחפשות בחור גברי, שיודע מה רוצה מעצמו ויוכל להיות המשענת שלהם בחיים אבל ממש לא רוצות שישתלט עליהם. הם רוצות בחור שיכיל אותם, יבין אותם ויהיה קשוב. אחד כנה שאפשר לדבר איתו. בנות מחפשות כ"כ את הקשר האמיתי הזה, ורק פתיחות יכולה ליצור אותו, לא שום הצגה חיצונית.

ולכן... 

@בזמן האחרון אם כבר קרה ואתה לחוץ, דבר על זה, שתף, לא מתוך חולשה אלא מתוך אנושיות. ספר לה שאתה מתרגש ולוקח לך קצת זמן להביא את עצמך בדייטים. אולי זה יבהיל אותה, אולי גם לא. (זה החוכמה להגיד בצורה זורמת קלילה ולא מפחידה. ואם היא נלחצת לשמוע אותה ולדבר על זה). אבל בטוח שתבין את זה יותר אם תשברו על זה תקרח מאשר שתצטרך לבד להבין אם מה שרואה מולה זה האופי שלך או התרגשות. 

מנסיון שלי בנות (וגם בנים..) חותכות הרבה אחרי פגישה או שתיים שהרגישו שזה לא זה, שמשהו בהתנהגות היה מוזר וכו', אין להם מושג שהוא לא היה הוא בפגישה.. איך הם יודעות אם לא מכירות אותו? תכיר לה אותך, ספר לה. (עצה שלי סתם ככה לנסות לתת קצת צ'אנס בהתחלה כי כולנו מתביישים, אבל לא כולם עושים את זה... יש לי חברה שבעלה ב2 דייטים הראשונים רעד לה, פשוט רעד! והיא הייתה סבלנית, ואז פתחה את זה ופתאום לאט לאט הכל השתחרר...)

ואגב כמו שאמרו לך פה, אף אחת לא בוחנת אותך. זה מצב מביך לשתיכם, שתיכם לא מכירים אחד את השני ולא יודעים מה לעשות כ"כ. אם זה יעזור לך להרגיש רגוע יותר, אז בדר"כ הבחורה תשמח שהבחור יוביל את השיחה בדייט הראשון, היא לחוצה ומתביישת יותר... אז אם התפקיד של המרגיע במקום של הנבחן מתאים לך יותר קח אותו.. תהיה רגוע בשבילה, תשדר לה אווירה שנח לכם יחד ונוצרת פה רק שיחה קלילה, ללא מטרה מלחיצה.

ועוד שאלה- למה בעצם אתה מרגיש ככה ליד מישהי? גם בראיון עבודה אתה מרגיש ככה או שזה בגלל שהיא בחורה? מצטערת אם השאלה לא מתאימה לפורום, אבל יכול להיות שמתערבב פה גם רגשות ומשיכה? שאגב זה הגיוני ולגיטימי לגמרי!! כי אם זה קשור גם לזה, יש מה לעשות ולהרפות, רק שהדרך קצת שונה...

בהצלחה גדולה!!

נזהרת בתשובתי, נראה לי נכון יותר לקבל על זה עצה מגבר, אך אגיד טיפה מהמבט הנשי.

דבר ראשון תשמח!

ב"ה יש לך משיכה טבעית ובריאה למין הנכון. כמה זה לא ברור במציאות המבולבלת שלנו.. עכשיו כשאתה מודע לזה שבגלל זה מגיעה ההתרגשות שלך, תשמח מזה. אתה נפגש עם בחורה היא מרגשת אותך, מוצאת חן בעינייך .אתה יכול לסמן v על החלק הזה בהיכרות ולפנות את המקום לשכל להכיר ולרגש להתחבר וליצור כימיה משותפת. אין צורך להתמקד עוד בנושא, מבחינתך תן אישור לשכל שהצד הזה מסודר. ואל דאגה המשיכה תחזור בהמשך.. במהלך כל בנית הקשר אנחנו עובדים עם השכל, רגש ומשיכה. הם פועלים יחד, כל פעם במינונים אחרים לפי מה שמתאים ברמת הקשר. ובעז"ה אחרי שתמצא את האישה שלך, המשיכה וההתרגשות שלך רק אליה תוסיף כ"כ הרבה טוב ושמחה לקשר..

כרגע תצטרך לנווט את ההתרגשות שלך למקום טוב של פיתוח הקשר בנחת, של רצון להכיר אותה יותר, להפתח לעולם שלה ולפתוח את שלך. להתקרב.

וכמו שאמרו פה, ככל שתשתפשף יותר זה יתכהה ותרגיש בנח יותר..  אבל! אל תכהה את הרגש שלך, הוא חשוב מאוד לזוגיות שלך, לאשתך בעז"ה. אלא, חשוב מאוד שתזכור לאן הרגש הזה מיועד, תשמור אותו למקום הנכון, אל תבזבז אותו על כל אחת!! זה מעייף, מתיש ומכהה. ולבנתיים תעשה כל דבר שיעזור לך להרגע, לשמור את המשיכה לאישה המתאימה.. תזכור שלא כל מי שנפגשים איתה לדייט אחד אומר שתהיה אשתך, חכה קצת לפני שאתה מתרגש, בהתחלה זה סתם עוד שיחה נחמדה עם בחורה שמי יודע מה יצא מהקשר הזה חוץ משעתיים יחד?
אני חושבת שגבר יוכל לעזור לך בזה יותר, אני לא מספיק מבינה איך הפיזיולוגיה עובדת אצל הגבר ואיך שולטים בה. לחשוב איך לכוון את המחשבה בפגישה ובכלל בקשר לבניית קשר רגשי והכרות אישית ולא לתת למשיכה החיצונית לבלבל ולערפל את הקשר.. יש לה מקום חשוב, אבל שלא תיקח את כל המקום.. אולי ללמוד על המהות של נישואים, הגדולה והקדושה שלהם תעזור לקחת את המחשבה יותר לכיוון ולמטרה.. לחשוב על מה המטרה של הדייטים ומה רוצה להכיר בה וכו'.

תחשוב מה יעזור לך, כל אחד ומה שטוב לו. וכמו שאמרתי, נראה לי שלגברים יהיו עצות טובות יותר..

הרבה הצלחה בדרך 

הייתי מסביר לך אבל אתה פשוט לא מבין עברית.

איגנורנט.

אני מאד נחמד,אני נוהג לקחת ברצינות דברים...ברוך השם.

מילים כמוהן כחיצים... קח לתשומת ליבך.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!