בס"ד

כשאישה בטוחה שגבר לא מכיר את המושג הסגברה מתוך מחשבה שבגלל שהוא גבר הוא לא ממש יודע ומבין

הרגשה טובה חשובה גם אם אף אחד לא רואה. 
 

צריך לבדוק אם היא נכונה על פי השכל הישר - תורתינו הקדושה

מאשר להתמודד עם האמירה עצמה.

נכון גם לגבי שובניזם, או הומופוביה, או אלף דברים אחרים.

ברגע שאתה מכניס אדם תחת מטריה של קבוצה שאתה בז לה ממילא, אתה לא צריך לטרוח לחשוב על מה שהוא אמר.

נשים פמיניסטיות יש בכל הסוגים. מצמיחות שיער בכל מקום, חסידות אמריקן לייזר, לא מתאפרות וכאלה שחושבות שפנים זה קנבס והן עושות יצירות אומנות.
המשותף להן זה הרצון להיות מי שהן ולתת לעצמן אפשרות להתפתח ולדבר בחופשיות. 
(הרבה דברים אנו חייבות למאבקים פמיניסטיים, בין אם אנו פמיניסטיות או לא.)

לגבי ה"הן עושות רע לגברים"- כן, יש שמתבלבלים בין פמיניזם לשנאת גברים. זה מיעוט בדיוק כמו נשים יהודיות ששמות בורקה. הבעיה היא שהן, בדיוק כמו נשים שלובשות בורקה במאה שערים- בולטות בחברה וגורמות לאנשים לחשוב שהן לא מיעוט.

ברגע שאת בת (משערת שהכותבת בת) ואת אומרת את הדעות שלך- את עושה אקט פמיניסטי. אפשר לדבר על איזה סוג פמיניסטי (ישן, לבן, חדש ועוד אלפי הגדרות) אבל כל עוד אמרת את דעתך, גם אם היא לא בול כמו הדעה המקובלת- עשית אקט פמיניסטי. וכל עוד את עדיין בחיים ולא מוכרזת כמכשפה ונשרפת או טובעת- את קיימת הודות למאבקים פמיניסטיים.
 

יגידו לך דברים כמו "את היסטרית/ את מדברת מהרגש" עוד הרבה דברים כאלה.
לגבי התנועה הקיצונית, כן, זה בעייתי. אבל קיצוניים יש בכל מקום. (יותר נכון בכל קצה)

בנוגע לשנאת הגברים והניגוח- הפמיניזם שאני מגדירה כ"האמיתי" בכלל בא ואומר לגברים שיש לרגשות שלהם מקום. שלבכות זאת לא חולשה ושמותר להם לעשות דברים שלא נחשבים "גבריים" ושזה לא גורם להם להיות פחות גבריים. 

מקווה שנזכה לראות יותר מהפמיניזם שמתעסק בתיקון עולם מאשר זה שמתעסק בלהחריב אותו

לקחו את זה למקומות אחרים לגמרי.. אני סולדת מהתנועה הזאת שלרוב משיגה בדיוק את התוצאות ההפוכות.

כן אנחנו נשים, אנחנו שוות זכויות, חכמות מאד ויכולות לדאוג לפרנסה של עצמינו מצוין! יש לנו דעה, יש לנו אישיות, אבל אנחנו מודעות להבדלים בין גברים לנשים ולא מנסות להיות גברים בעצמינו ע"י חיקויים עלובים... לגבר יש את המעלות שלו ואת התפקידים שלו... לאישה יש את המעלות שלה ואת התפקידים שלה, וכל צד צריך לשמוח ולהיות גאה במי שהוא. 

לאורך ההיסטוריה גברים ניצלו את החוזק שלהם בשביל לדרוך על נשים, לזלזל בהם, להתייחס אליהן כאילו הם אפס ולנצל אותן. וזה לא היה רק נחלת הגויים, זה נכנס עמוק גם ליהודים בכל העדות השונות. ב"ה אנחנו ב 2017 ויש לנשים המון מקום לביטוי עצמי וזכות שווה. אמנם אסור לשכוח שהמצב שאנחנו חיות בו כיום הוא בזכות התנועה הפמיניסטית אבל לצערנו הנשים הפמיניסטיות לקחו את זה רחוק מידי, ובמקום להאדיר את המעלות הנשיות שלהן- מחפשות כל הזמן איך להידמות לגברים... (דוג' השירות המשותף שפוגע בבריאות של החיילות ומוריד את הרמה המבצעית של צה"ל. עוד דוג'- נשים שרוצות להתלבש כמו גברים, או יותר נכון לא להתלבש... ועוד המון דוגמאות נוספות) 

נשים במציאות של היום יכולות לרכוש השכלה, לפתח קריירה, לממש את עצמן במה שהן רוצות, אבל עם כל זה לא להזניח את העובדה שיש להן את הזכות (וכך צריך להתייחס לזה! זכות!) לחנך ולגדל את הדור הבא, וזה התפקיד העיקרי של האישה. (כמובן שהדרך ע"י חתונה ועל ידי זה שהיא מקימה בית והיא ובעלה יודעים לכבד אחד את השנייה ולא שהגבר רודה באישה 'והיא חייבת לסור למרותו פן רע ומר יהיה גורלה..;) ' פעם היו הרבה בתים, זה ידוע בעיקר אצל הגויים אבל זה חדר אלינו, אב המשפחה ניתפס כדיקטטור, וזו מציאות עגומה. היום יש יותר מודעות לכבוד הדדי ושוויון בהנהגה של הבית. אין אחד שמחליט, שני ההורים מתייעצים בינם ושניהם מנהלים את הבית ביחד, כמובן לפעמים צריך להתפשר או לוותר. וכדי שזה יעבוד כמו שצריך צריך ששני בני הזוג יבאו בגישה הזאת לחיי הנישואים שלהם.)

הגבר צריך להיות ראש המשפחה. הדמות החזקה והדואגת, הדמות שמביאה ביטחון לבית ודוגמה אישית. למרות שהאישה יכולה לפרנס, זה התפקיד של הבעל לדאוג שלא יחסר דבר, ועם זאת דמות מכובדת, הוא מעריך את אשתו וגורם לשניהם להיות מלך ומלכה בבית (כמובן שיש את לימוד התורה וכו'.. אבל הדגשתי דברים שהם קשורים להתנהלות בבית, דברים שקשורים לנשים בחברה הכללית זה ארוך מכדי שאני אכתוב כאן, מה גם שלי בעצמי יש עדיין ספקות לגבי גבולות בדברים מסויימים... 

יש כאלה שיקראו את זה ויחשבו שזה טריוויאלי לחלוטין - ואם כן אז ברוך ה'... - בכל מקרה אני  נתקלתי בהרבה מקרים היום של בחורים שמחפשים להיות שליטים בעלי כבוד וזה גרם לי לעמוד על המעמד השי והלא פחות מכובד שלי.   

"אב המשפחה נתפס כדיקטטור"

אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, ואם תרצי אפני אותך למעשה אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי, כשאליהו הנביא קילל אנשי עיר רעה שאינה מכניסת אורחים בכך שיהיו כולם ראשים.
הגבר הוא אב המשפחה ותפקידו להנהיג, לקבל החלטות ולומר את המילה האחרונה, גם אם הוא מתייעץ עם רעייתו. 
ואם שנים אוחזים בטלית ורעייתו חושבת שיש לה זכות שווה להנהיג? מה לדעתך צריך לקרות, כשהחלום האוטופי שלך לא מתממש (כמו שקורה תמיד, במציאות)?
יש שתי אפשרויות. או שהמנהיג ינהיג בתקיפות, או שכל אחד יפנה לדרכו.

וזה מה שקורה היום, כשכולם מדברים גבוהה גבוהה על שותפים לחיים ואחרי כמה שנים השותפות מתפרקת ואיש הולך לדרכו. כי מרוב דיבורים על דיקטטורה, אין את הנכונות לקבל מנהיגות.

לאורך ההיסטוריה גברים ניצלו את כוחם כדי להגן על נשים ולשאת אותם על כפים. מאז ועד היום כל מה שמלמדים גבר מגיל צעיר זה שאסור לו לתקוף אישה והוא צריך להקריב את עצמו כדי להגן עליה.

וכל המצב הזה שבו נשים טוענות שהן יכולות להסתדר בכוחות עצמן, ללא גברים, הרי זו אשליה.
כי הגברים הם אלו שיצרו את הסביבה העירונית הבטוחה והמודרנית שבה את יכולה לבצע את רוב הפעולות היומיומיות שלך ללא מאמץ פיזי ניכר*, והם אלה ששומרים על הסביבה הזו בטוחה יחסית ונקיה מחיות טרף, על שתים או על ארבע.
 

את חיה בחממה שנבנתה, מתוחזקת ומתפתחת בעיקר על ידי גברים. ההתכחשות לעובדה זו היא עצימת עינים ואף כפיות טובה.

אני רוצה להוסיף ולהזכיר שהפמיניזם, כמו הקומוניזם, נראה ממבט ראשון כמו רעיון טוב ושוויוני וצודק, למרות שמבט זהיר ומעמיק יותר מגלה את ההרסנות ואת חוסר הצדק שטמונים בו.

_________

* ואלה שכן, מתבצעות על ידי גברים.

 

תקפה לגבי כל הבתים(ומאד משתנה מאזור לאזור), אבל היחס הכללי לגבי נשים היה זלזול. דבר שני לגבי עבודה- אני לא טוענת שלא צריך גברים בעולם, אני ממש לא מדברת ממקום כזה, אני אומרת שהיום נשים יכולות לרכוש השכלה ולפרנס את עצמן בכבוד (אפילו רב) והן לא תלויות בגבר כמו פעם- עובדה.  

יש הבדל בין זלזול לבין שימוש בכוח על מנת לגזול ממך את מה שמגיע לך. 

לערבב בין הדברים זהו סילוף של המציאות העובדתית.
 

למעשה, התמונה הפוכה. בעוד שרובם המוחלט של הגברים ישתמשו ביתרון שניתן להם על מנת להגן על נשים וידעו שזה לא בסדר להשתמש בו כדי לגרום לנשים לתת להם את מה שהם רוצים, רובן המוחלט של הנשים לא תרתענה מכל שימוש במניפולציה, סחטנות או פתיינות על מנת לקבל את מה שבא להן מגברים.

ושוב אני מזכיר לך שהיכולת של נשים לרכוש השכלה ולהתפרנס בכבוד מתאפשרת רק הודות לעמלם של גברים, ולכן זו אשליה.

יש כמה שו"תים לגבי מתי מותר להכות את האישה (לצורך חינוך כמובן). פמיניזם נותן תשובה ברורה- אף פעם.
יש הרבה מידע לגבי "מה לעשות אם היית בקרב וראית אישה יפת תואר מהאויב"...
זה לא משנה מה לדעתך היה התפקיד הגברי העולם שבו נוסד הפמיניזם- משנה מה באמת היה "התפקיד"
ולהגדיר משהו שגרם לנשים ללמוד, להביע דעות, לדעת שמותר להן להתנגד למעשים  מסויימים אם זה אקט פיזי  שמערב גם אותן בו ובו זמנים מעודד גברים לא להסתיר את הרגשות עד שיתפוצצו- מראה שאתה פשוט לא מבין מה זה פמיניזם.

נכון, הרבה מהקדמה בעולם היא הודות לגברים וכל החברה מודה בזה. אבל לאורך תקופה ארוכה לא באמת היתה לנשים הזדמנות להתקדם. ולכן האמירה הזאת קצת מגוחכת. משהו בסגנון "אתה מעולם לא קיבלת אמצעים להתקדם בחיים ודיכאתי כל אפשרות שתצליח אבל אתה חי פה אז תגיד לי תודה".

היכולת של נשים לרכוש השכלה היא בזכות נשים כמו שרה שנירר שהקימה את בית יעקב (בתמיכה של כמה רבנים אבל הם נתנו את תמיכתם רק כדי לגרום לילדות להבין מה זה להיות יהודיות בתקופה שבה הרבה התבוללו. ממש לא מרצון שבנות ידעו ללמוד סתם כי זאת זכות בסיסית) והיתה כולה תופרת. יש לך מושג כמה התנגדו לזה שבנות חרדיות ילמדו משהו ולא ילכו ישר להיות תופרות או מכבסות? שרה שנירר היא הפמיניסטית שאתה מנסה לדכא ולזלזל בכל העשייה שלה ותודה לאל שלא נתנה לאמירות כמו שלך לפגוע בחזון שלה.

אין שום היתר בשום מקום להכות אף אדם, קל וחומר את אשתו וילדיו.

נראה לי שקראת שו"תים של הקוראן

קודם כל, נקדים ונאמר שההיתר ב"מכת חינוך" (שזה בכאילו) הוא רק לאשכנזים.

לשאר עדות ישראל אין שום היתר אפילו בצחוק.

עשי לעצמך ולשאר עם ישראל טובה, לפני שאת מנפיצה דברים שקריים בשם תורת ישראל וגורמת לחילול ה' (הדברים האלה פומביים, אגב), כדאי שתלמדי לפני-כן קצת את ההלכה.

השאלות האלה נשאלו באמת. כמובן שרבנים כתבו שיש איסור אבל מי ששאל אותן היו גברים, דתיים, ששאלו רבנים.
זה מראה משהו לגבי החיים של אותם גברים.

אל תנסה להוציא אותי הבעייתית בזמן שהשו"תים האלה קיימים.

אבל כשאת אומרת בשמי משהו בסגנון "אתה מעולם לא קיבלת אמצעים להתקדם בחיים ודיכאתי כל אפשרות שתצליח אבל אתה חי פה אז תגיד לי תודה".... 

זה סילוף של מה שאמרתי.
 

מה שאמרתי הוא שנשים לא באמת מסתדרות בכוחות עצמן. הרצועה ארוכה יותר והאשליה ברורה יותר, אבל נשים עדיין זקוקות לגברים כדי להסתדר בכוחות עצמן.

ואם לא אכפת לך, בעיני עדיפה יהודיה כשרה ואישה טובה שהיא תופרת או כובסת, מאשר אקדמאית קרייריסטית שיודעת יותר טוב מהתורה וחכמיה.

אתה שוב מראה שלא הבנת את מהות הפמיניזם ונלחם בהגדרה שאתה עיוותת. 
פמיניזם הוא לא לעשות משהו על חשבון הגברים אלא לתת גם לנשים מקום. ההגדרה שלך לאיך אישה צריכה להיות קצת משעשעת בהתחשב בזה שאתה לא מוכן לקבל הגדרה של נשים לאיך גברים צריכים להיות.
איש ואישה צריכים אחד את השני. זאת עובדה. אף אחד לא אומר לך שכל הגברים לא משמעותיים יותר. מה שאומרים זה שפעם היתה מציאות שנשים נרצחו בגלל שדיברו (מציאות שהיתה קיימת ומתועדת) והפמיניזם הוקם כדי להלחם בזה. 
אני רוצה שתביט באמא שלך ותבין שמותר לה להגיד דעה שונה משלך גם אם היא אישה ואין לאף אחד זכות להרוג אותה בגלל זה. עכשיו מובן?

ולא, לא אכפת לי איך אתה מעדיף את האישה שלך כל עוד אתה לא פוגע בה.
 

לא הגדרתי את הבעיה שלך עם הפרשות בתורה כמהות הפמיניזם, אלא מאחר וציינת כבעיה את כל המידע על פרשת אשת יפת תואר. 
ובכלל, לפמיניזם יש בעיה חריפה עם התורה שהיא שוביניסטית במוצהר, וצריך לעבוד קשה באמת כדי להתכחש לזה.

לנשים תמיד היה מקום. ואם כמה פעמים נשים נרצחו מסיבות כאלה ואחרות, זה לא אומר שלא היה להן מקום. הרי גם גברים נרצחו ועדיין נרצחים - באופן כללי הרבה יותר מנשים. ולא בגלל שלא היה להם מקום. זה בכלל לא הסיבה.

העניין הוא - וזה די חשוב כשמשליכים את הדיון על פמיניזם ביחס לתורה, שאין זו ההגדרה שלי לאיך אישה צריכה להיות, אלא ההגדרה של התורה ושל חז"ל.

אני חוזר: תיעוד של מקרים היוצאים מן הכלל לא הופכים את היוצא מן הכלל למציאות כללית.

שלושת השורות האחרונות בהודעה שלך הן דמגוגיה בלתי עניינית. נסי לכתוב טיעון שמתייחס למה שאמרתי, ולא לתת לי איזה טיעון רגשי בנוסח "אבל אמא שלך" או לרמז כאילו אני פוגע בנשים או מצדיק פגיעה שכזו בגלל שהעזו לדבר.

על זה בדיוק דיברתי כשכתבתי לך אתמול את הפסקה הבאה:
"כמו כל שקר אחר בפמיניזם, התביעה לקבל את הזכות לדבר, להביע דעה ולחשוב בקול רם מבלי להירצח, נועדה מראש להשתיק ולפסול בצורה החריפה והמגעילה ביותר כל ביקורת. כי לאחר שהדברים נאמרו, כל מי שיבקר את הפמיניסטית, בעצם זומם לרצוח אותה על שהעזה להביע דעה ולחשוב בקול רם."

 

כל דבר שיש בעולמם של בני האדם זקוק לשם ולהגדרה. וכל הגדרה או דבר בעולמם של בני האדם ניתנים ואפילו חייבים לעמוד במבחן ההשתקפות שלהם מול התורה.
זה לא משנה אם אתה מדבר על קומוניזם או פמיניזם, ההגדרה קיימת והתורה מקפת את כל אורח חייו של האדם.
או שתמחק חלקים גדולים בתורה ובשולחן ערוך וברמב"ם, כי אין צורך לערבב את התורה עם מושגים מקולקלים אלה שנידונים שם.

בסופו של דבר, הכל תורה היא, וללמוד אני צריך.

אשמח אם תגיב להודעות שנשלחו על עניין הקומוניזם ואיך הוא משתקף מול רוח התורה.

זאת היתה המציאות אז והיום היא שונה. יש לך בעיה עם זה? תפנה לרבנים שדיברו על הנושא. 
זה שגברים גם נרצחים זה נכון אבל אני מדברת על הסיבה. לא על הסוף. 
לגבי הטיעון הריגשי- פמיניזם (היסוד שלו) אומר שמותר לגברים להתייחס גם לרגשות ולא צריך לבטל אותם. 
היחס לאמא שלך נועד רק כדי לנסות לתת דוגמא לאישה שאתה מכיר שהחיים שלה (למשל זכות הצבעה) קצת השתפרו גם בזכות הפמיניזם. הכעס הזה שמדברים על אישה ספציפית ולא סתם באוויר נראה לי קצת מגוחך אבל סבבה.

והרמיזה שלך בטקסט המודגש, שכאילו אומרת שאני רומזת שאתה זומם לרצוח אותי או אחרות כי אנחנו חושבות בקול רם...אני חושבת שאולי ננסה לקרא מה כל אחד כותב ולא סתם לזרוק הנחות יסוד שגויות ולהלחם בתחנות רוח שהקמנו לבד.

אין ויכוח על כך שהמציאות שונה. השאלה היא באיזה מובנים המציאות השתנתה.

כי אם פעם היה מותר לגבר להרים יד על אשתו, התורה לא השתנתה. ואם פעם זה היה אסור, במה הועיל הפמיניזם?

את חוזרת וטוענת שהפמיניזם נועד להפוך את הגברים לרגשנים יותר. על מה את מתבססת? איפה הרעיון הזה מופיע בכלל באיזה שהוא מקום בכל מאבקי הפמיניזם?
 

כך או אחרת, לרגשנות אין מקום בדיון ענייני על עובדות או מקורות. 

בטקסט המודגש לא רמזתי כלום. רק ציטטתי אותך. 

האם עדיף בעיניך גם יהודי כשר ואיש טוב שהוא דייג או שוחט מאשר אקדמאי קרייריסטי?

אם להיות אקדמאי קרייריסט גורע מכשרותו וטובו של היהודי, ודאי שעדיף להיות דייג. על שוחט אין בכלל מה לדבר. שוחט הוא מכלי הקודש של כל קהילה יהודית מדורי דורות.

לא ענית על השאלה באופן מדויק אבל נעזוב את זה

בכל זאת ט אב עוד רגע ועדיף שישרור שלום בעולם

(זאת אגב הסיבה שלא הגבתי לרוב המוחלט של התגובות שלך עד כה.)

סבלה מפרמיטיביות והובילה או לאדישות או למלחמות.

אפשר להעזר בגוגל לקבל קצת עדויות על ההיסטוריה.

לא לחינם החברות היחידות בעולם בהווה שהן מטרכיאליות הן במדינות עולם שלישי.

יש פה רשימה מעניינת, עם תמונות

Matriarchy - Wikipedia

היא תנועה שנועדה להגן על נשים מפני אלימות ולעודד נשים לקבל השכלה ולהיות מסוגלות לדבר, להביע דעה ולחשוב בקול רם מבלי להירצח. 
היא גם מעודדת גברים להפסיק עם ה"תהיה גבר" ולתת לרגשות שלהם, כאלה שלא רק כעס וזעם, מקום. 

זוכרת את המדרש על קטרוג הלבנה? ואת זה על אשתו הראשונה של אדם?

הם היינו הך.

לגבי הסיפא של דבריך,

כמדומני שהתורה קדמה בהגנה על נשים, ומניעת הרצחן וכו'.

אין לי מושג למה נדמה לך שלנשים האלה אכפת ממה שגברים חושבים.

כמדומני שאין לך מושג איך גבר חושב, לפי המשפט האחרון שכתבת. וזה חלק משטיפת המוח הפמיניסטית שיש היום.

גבר ואישה שניהם מכובדים בתורה (והאישה יותר, כמצווה), לפמיניזם אין שום מקום בעם ישראל.

כמו כל שאר הXיזמים למיניהם.

יש לי מושג בגלל דבר קטן שלא נראה שעשית- שאלתי. בררתי מה זה הפמיניזם הזה ולמה יש כ"כ הרבה סוגים ממנו ובחרתי מה טוב בו והתנגדתי למה שרע.
כמו שאתה בטוח שאני לא יודעת איך גבר חושב- אני בטוחה שאתה לא יודע איך אישה חושבת ולכן אולי כדאי לכבד אחד את השניה במקום לטעון שהאחר עובר שטיפת מח.
 

אקדים ואומר שפלוני ענה לך היטב, בדרכו. רק שנדמה לי שהדיון סוטה לכיוונים אחרים.
אני התקוממתי מול הקביעה הבלתי נכונה שטענה כאילו לפני הפמיניזם גברים ניצלו את כוחם לדכא את הנשים שהיו חסרות הגנה וזכויות.
ואם התמקדתי בעניין הדיכוי, אוסיף שנשים יכלו לעבוד ולעסוק במסחר ולצבור רכוש ברוב המקרים, אבל כמו היום, היה להן קשה יותר בגלל תנאים סביבתיים.
אני רוצה להזכיר את תקנת אושא שנועדה לתת מענה למצב שבו נשים עבדו וסחרו והרוויחו, ועדיין תבעו כי הגבר יפרנס אותן וידאג לכל צרכיהן.

ולהזכיר את אותם השו"תים היוצאים מן הכלל כטענה לכך שזו המציאות הרווחת, מזכיר לי את דברי רש"י והרמב"ם על מאמר חז"ל שכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות.

בתשובה ספציפית לדבריך, הפמיניזם היא תנועה שנועדה להוציא החוצה משאלה ילדותית והרסנית של "גמני רוצה" ותו לא.
נשים לא סבלו מאלימות יותר מכל אחד אחר, אלא זכו להגנה יותר מכל אחד אחר. 
נשים יכלו לדבר ולהביע דעה ולחשוב בכל רם ולא רצחו אותן יותר מכל אחד אחר.

הפוסט פמיניזם של היום חרת על דגלו את השטויות השקריות האלה על מנת להצדיק את הזוועות שהוא עושה וגורם להן. אבל האמת היא שלא דובים ולא יער.
כמו כל שקר אחר בפמיניזם, התביעה לקבל את הזכות לדבר, להביע דעה ולחשוב בקול רם מבלי להירצח, נועדה מראש להשתיק ולפסול בצורה החריפה והמגעילה ביותר כל ביקורת. כי לאחר שהדברים נאמרו, כל מי שיבקר את הפמיניסטית, בעצם זומם לרצוח אותה על שהעזה להביע דעה ולחשוב בקול רם.

סתם כי ביהדות זה לא "משפט אחד וזהו" אלא יש על כל אות מחלוקות ושיח:
האם מותר ללמד תורה לבנות? | אתר ישיבה
(האנשים בשיח הם רבנים גברים חשובים וחכמים. למקרה שתחשוש לשמוע קצת דברי חכמה מנשים. ;) )

התגובה הראשונה שלך לא הביאה שום מקור. רק כותרת מזלזלת ובלתי עניינית, ללא תוכן הודעה, בתגובה לדברים שנאמרו.
התגובה השניה שלך לא הביאה מקורות לכלום, רק קישור למאמר שדן ארוכות בשאלה האם וכמה מותר לנשים ללמוד תורה.
 

כלומר, לא הבאת שום מקור שסותר את הדברים שלי, רק מאמר שדן ארוכות בהערת אגב שלי.

אם את רוצה לנהל דיון, תצטרכי להתייחס עניינית לדברים שכתבתי.
אם את רוצה להצדיק את הסטריאוטיפים על פמיניסטיות ופמיניזם, גם ברוכה תהיי. את רק מוכיחה את הנקודה שלי.

משערת שלא קראת אותו. אבל לא נורא. אם אני מה שאתה מגדיר כפמיניסטית אז אני מחכה לראות מה ההגדרות שלך על שאר הדברים בחיים. 
לא נראה שאתה מוכן להבין על מה אתה מדבר ולפחות הצחקת אותי מאוד בבורות ובנסיון ההצטדקות שלך. תודה. 

אני אכבד את החלטתך להיות בור שמזלזל בגדולי תורה ואתרחק מהשיח לעכשיו.
משערת שהגיל המנטלי שלך יגרום לך לחשוב ש"ניצחת", תהנה, תחגוג ובעז"ה שתתנפץ לך הבועה.

כל תגובה שלך לוקה בדמגוגיה, בסילוף של דברים, ברמיזות של דיבה ובשקרים של ממש.
אבל שלא תהיה לך החוצפה לומר שאני מזלזל בגדולי תורה. הדבר היחיד שאני מזלזל בו זו העובדה שאת לא מסוגלת לדיון ענייני.

אתה הכי טוב בהכל. 
אין יותר פמיניזם. רק אתה. הייל אביר הקרנפים

אני אחכה שיהיה כאן גבר לשיח מכבד ולא נסיון לתקוף כל רגע עם מילים כמו דמגוגיה ו"כל מי שיבקר את הפמיניסטית, בעצם זומם לרצוח אותה על שהעזה להביע דעה ולחשוב בקול רם"

 

מילא היה מביא עובדות עם מקורות, ניחא, היה דיון מעניין....
הבנאדם מביא רק סילופי מציאות ומתבל את דבריו בניסוחים לעילא ולעילא וכל זה לכדי מה? גיבובים של שטויות

סוג של טמטום שבו אני מאמינה ששיח עם אנשים בדעות שונות יכול להיות פורה ומכבד.
לימדתי זכות מהר מידי

אם היית מבקשת פירוט, היית מקבלת.
כדי לכסות במקורות סקירה והפרכה מלאה של כל השטויות שבהן מילאו לכן את הראש, צריך לכתוב אנציקלופדיה שלמה. 
לתומי חשבתי שיתנהל דיון ענייני ואוכל להרחיב בנקודות הספציפיות.
כמובן שאין נקודה ספציפית כשבמקום לענות לנקודה מסוימת שאני מעלה, אני מקבל תשובה בסגנון "וואו כמה שטויות בתגובה אחת".
 

ואחרי זה את טוענת שאני בא להתנגח.

ולמה שכל ישר ופמניזם סותר אחד את השני?

מה שבשבילך שכל ישר יכול להיות לאחרים פמניסטי.

ועוד יותר מכך,יכוללהיפרש כפמניסטי והגיוני

את יכולה להיות עם מלא דעות פמניסטיות ולסלוד מפמניזם, את יכולה לסלוד ממדברים שאת מסכימה איתם.

אני חושב שכמו כל תנועה חברתית ורעיון אידאולוגי - יש מן הטוב ויש מן הרע. צריך לזהות את הגרעין האידאולוגי שמעבר לסיסמאות והפולמוסים ועליו לדון "תוכו אכל ואת קליפתו זרק".

רק רציתי לומר שלא בהכרח שכל רעיון "יש בו מן הטוב ומן הרע".
העובדה שחזיר מפריס פרסה שסועה לא תגרום לך להגדיר אותו כבעל חיים ש"יש בו מן הכשרות ומן הטרפה", אלא כולו טרף.
ואדרבא - אותה הפרסה השסועה הפכה את החזיר ל"דבר אחר". לסמל הצביעות והטומאה.

הקומוניזם ה'טהור' שקורא לשיוויון מלא בין בני האדם, כל אחד הנותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכו- ניתן לראות בזה מעט דברים טובים, גם אם בראייתי זה לא באמת אפשרי ואפשר לקבל גם יותר מהצורך הבסיסי שלנו כבני אדם.

ההלכה היא לא תיאוריית הקוואנטים ,גם אם אלו ואלו דברי אלוקים חיים היא נדרשת להגיע להכרעה. קל בחומר בדינים שלא מבוססים על ויכוח הלכתי בין חכמים, לכן אין בו מן הכשרות ומן הטריפה.

כשרות כמושג הוא קיום מספר דינים, אין כזה דבר חצי כשר מכיוון שכשר לא מתייחס למרכיב אחד בדינים אלא לכולם כמקשה אחת.

דיון מעניין , תודה

ראשית, אם הרעיון בלתי אפשרי, קשה לומר שיש בו מן הטוב. בשביל שיהיה בו טוב, צריך שיהיה בו אפשרי, אחרת זה סתם חלום שאין בו ממש.

שנית, אין צדק בגישה לפיה קילו תפוזים עולה לאחד חמישה שקלים ולאחר חמש מאות שקלים. התורה הזהירה אותנו פעמים רבות מגישה כזו ולא רק כזו שבאה כמעשה רמיה והונאה, אלא כמעשה של משוא פנים - "ודל לא תהדר בריבו".
 

כשאדם מקבל דבר שלא הרוויח, על חשבון אדם אחר שכן הרוויח, זה לא טוב ולא צדק. זה מתקרב למידת סדום.

אך דוגמת התפוזים שנתת לדעתי לא מייצגת את הקומוניזם נאמנה, שהרי נכתב מקודם כי הקומוניזם דוגל בכך שאדם ייתן כפי יכולתו ויקבל לפי צרכיו. אין זה אומר שאתה תקבל דבר שלא הרווחת ביושר, אלא אומר שתמורת עשייתך, גם אם היא מועטה- תקבל משהו.

מצחיק אותי לייצג את הקומוניזם כאשר איני מאמין בו כלל ולא רואה עצמי מצביע למפלגה קומוניסטית 

נו שוין

שני אנשים צריכים תפוזים.  למה שהמחיר יהיה שונה עבור כל אחד מהם?
ואם זה לא תפוזים אלא לחם? מעיל לחורף? 

אתה צריך לייצג את הקומוניזם כדי לייצג את הטענה שלך שבכל רעיון יש טוב ויש רע.

נשים עובדות מצאת החמה עד צאת הנשמה. נשים הפכו להיות אבות. אבות הפכו להיות אמהות. כל הילדים בצהרונים. טוב שהם נפגשים עם ההורים שלהם פעם ביובל....

בדור הקודם גדלו יותר נורמלי.............

גם בעולם החילוני נשים לאט לאט זונחות את הפמניזם ומחליטות להיות פחות ופחות קייריסטיות.

הם מבינות שהם מפסידות את השנים היפות שלהם עם ילדיהם...... ורוצות לנצל את האמהות.

- אני חושבת שהפמניזם בא ממקום טוב, אבל הוא עשה דברים טובים. היום אנשים לא מאה אחוז יודעים מה ההבדל בין נשים לגברים.

נשים מעט אבדו את נשיותם וכן להיפך....

מה הטוב שהפמיניזם עשה לאנושות?

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים