וואו, איזה שירשור שווה!! בואו כולם!כתם דיו
תעלו לפה את היצירה שלכם שאתם הכי אוהבים.
אבל רק אחת! לא שתיים ולא שלוש! ולא אכפת לנו שזה קשה להחליט!
(סתם, כן אכפת לנו, אבל זה הקטע.)


אנשים שהתגובה שלהם מעניינת אותי במיוחד:
@כמו צמח בר (אני כבר בחרתי בשבילך מעניין אם אותו תבחרי.)
@אנחנו יחד נבנה (לא מתייג..:/)
@לך דומיה תהילה
@נפתלי הדג (למרות שיש לך הערות מעניינות ומחכימות, כמדומני שכמעט לא ראיתי שירים שכתבת אתה...)
@הדובדבן שבקצפת
@רון א.ד (אתה עוד פה בכלל?.. שוב לא מתייג)
@עוד המון אנשים שכותבים נהדר.
יצירה שלי?אהבת ישראל!!

אממ.. הראשונה שעלתה לי לראש ואני ממש אוהבת:

 

 

 

אמצע הרחוב.

אתה עומד על המדרכה ומסתכל על המדרכה ממול.

אנשים, ילדים, תינוקות. כולם הולכים לאיזשהו מקום..

אחד הולך לכאן, אחד לשם, קבוצת חברים מתקדמת בדיבורים וצחקוקים קולניים לצד אחד, 2 בנות הולכות להם באטיות לצד השני תוך שהן מדברות בניהן.

מספר ילדים הולכים כשבידי אחד מהם כדורגל, בדרכם למגרש שנמצא בקצה השני של הרחוב...

אב מלמד את בנו לרכב על אופניים ואמא הולכת עם ילדים בגילאים שונים לכיוון הבניין הנמוך שבאיזור..

אתה מסתכל..

וחושב לעצמך - כולם הולכים, זזים, נעים ממקום למקום. כולם יודעים להיכן צריכים להגיע (או לפחות את הכיוון), ואת מטרתם.. כולם. וזה בלי קשר למכוניות הנוסעות מכאן לשם ומשם לכאן.. יודעות את כיוון מסלול הנסיעה שלהן..

 

ואתה??

אתה עומד על המדרכה ממול ובוהה באנשים. חושב מחשבות...

רוצה רק להגיד להם שינסו לסחוף אותך גם לעולמם שלהם, שיתנו לך יד, שיעזרו לך לעבור לצד השני.. אצלך, במדרכה עליה אתה עומד, הכל שומם, ריק ובלי אנשים. רק אתה נמצא שם.. ואולי עוד כמה נמצאים בהמשך הרחוב במצב כמו שלך ובוהים במדרכה ממול.....

 

לפעמים אתה עומד בצד אחד של הכביש ולפעמים בצד השני.....

 

רק צריך שיבוא איזה מישהו מ"שם" ינופף לך לשלום ויחצה את הכביש. וכשיתקרב אליך יבוא, ועם הרבה הרבה רצון אמיתי, הוא ישאל שאלה אחת מכל הלב -

 

 

אח שלי, צריך עזרה לחצות את הכביש?

 

 

איזה קטע מעניין.כתם דיו
כתבת אותו לאחד האתגרים, נכון?
האמת שלא..אהבת ישראל!!

כתבתי אותו נראה לי לפני שנרשמתי לפורום, שזה המון זמן לפני שהתחלתי לבקר ולהיות פעילה בפרוזה

יפה מאוד!מתנחלת גאה!


לא יודעת איך עושים אותו בכותרת..אהבת ישראל!!

כן

( כן)כמו צמח בר
בלי רווח בין הסוגריים למילה
וואוו ממש ממש אהבתיהלב והמעין.


תודה.כתם דיו
זה ממש מעניין התחושה של הנפילה שהעברת בשיר. שבהתחלה הדרגתית, למעלה- לב- ידיים- למטה- מת (אגב, ה'למעלה' מנוקד לא נכון)
ואח''כ כבר פתאומית, מלמעלה לחור שחור.
אותי מעניין..אהבת ישראל!!


אעע זה כואב ממש!אהבת ישראל!!

עם ההסבר כל התגובה שלי כאן רק נהיית חזקה יותר..

כל הכאב הזה...

זה כואב ושורט ממשאהבת ישראל!!

בעיקר עם הדגש של הציפורניים....

והסיום ממש עצוב ומרגיש לי תחושה של פספוס..

ואהבתי את הקטע הזה:

וּפַעַם אַחַת 
מִישֶׁהוּ עָבַר שָׁם
וּבִמְקוֹם לְלַטֵּף עִם הַיָּדַיִם
הוּא רַק הִכְנִיס צִפָּרְנַיִם
וְהַדְּמָעוֹת
הְתְּנַפְּצוּ.

 

ׁאגב, המילה התנפצו לא היייתה מנוקדת.. אז איפה שזה שמור לך- תנקדי..

הי, וואוחלילית אלט
(סופסוף אני קוראת קצת דברים שאת כותבת)
ממה שהעלית לפה רק?כמו צמח בר
לא. ממה שכתבת...כתם דיו
אז אעבור על הכל בהמשך..כמו צמח בר
מחכה🙃כתם דיו
אעאעאע אני לא מגיעה לזה..כמו צמח בר
אני אעשה בהמשך בעז"ה..
טוב יאאלה. אני אעשה רק ממה שהעליתי לפה..כמו צמח בר
כי לחפש עכשיו בכל מה שכתבתי זה פרוייקט באמת רציני..

אז מתלבטת בין:
מצווה אחת
ועוד מצווה
פחות.
תפילה אחת
ועוד אחת איננה
אחות.
חצאית אחת
וחצי מטר לפחות
פחות.
לאט לאט מתרחקת
לאט לאט
לבכות.
רצית לדעת איך?
ככה נשברים
לוחות.


לבין:
ברחובות ירושלים
כך רוחות לוחשות לְזיזים
ישנה חבורה, חבורה של הוזים
שחולמת שהעיר-
תדחוף ת'קירות לשכנים
תתפשט עד דמשק תוך כמה שנים
תצמיח בין לילה עשרות בנינים
ושיהיה בה הכל ומכל המינים

ברחובות ירושלים
כך הרוח לוחשת לשפיץ
ישנה חבורה- החולמת בהקיץ
שרוצה שבשוק--
ימכרו גם כבשים
שנביאים יחלקו שם, עוד כמה ניסים
שמנחה ולבונה יהיו בלי מיסים
ושכל פשוט עם-ידע מה עושים

ברחובות ירושלים
כך רוח נושקת אליי פינה
ישנה חבורת משוגעים בשכונה
שרוצה שימציאו--
חצי שקל חדש
שכהן יסתובב עם רימון על הדש
שקול התורה ישמע בלי חשש
וגם- לא עלינו-לבנות בית מקדש!!

ברחובות ירושלים
כך רוח,
געש,
פראוּת
וחבורה שכזאת, כך עונה ולוחשת-
לו יתהפך חלום למציאות


וגם זה נחמד:
באמצע הסלון
כיסא
ומעליו
חולצה צבעונית. עמוסה.
שמחכה לך במיוחד
שתניח בכביסה.
(:V)
(סתם כי היה לי כיף לכתוב אותו..)


(את הכי אהבת את האתגר של הארספואטיקה, נכון? הרעיון שלו יפה, אבל משהו שם לא גמור לי לגמרי...)


איזה רמאות.כתם דיו
מותר רק אחת!

ממ לא זוכרת איפה היה השיר שאהבתי, אבל הוא הסתיים ב''אלוהיי מה אהבתי
את חיוכה הראשון של ביתי'' או משהו דומה.
|הולכת לבדוק|
אהההכמו צמח בר
השיר שכתבתי לאתגר של זלדה..

הייתי משנה את הבתים קצת. אבל הסיום יפה ואמיתי


ואם צריך לבחור.. אז אני אבחר את הראשון שכתבתי, על החומות. רק כי הוא מושלם לי מבחינת משקל וחריזה בעין..
גם המבנה שלו מעולהכתם דיו
הוא מתנגן פשוט נהדר.

ו.. על החומות? לא העלית פה שיר על חומות...🤔
לוחות*כמו צמח בר
הוא מסתיים במילים
ככה נשברים לוחות
כמו צמח בר-חלק אלוק ממעל

כל כך אהבתי! את 'ברחובות ירושלים'- מדהימה! הרעיון, הביצוע.. 

והלוחות- בכלל.. אין מילים.

והאחרון חמודחושף שיניים

תודה!

 

 

תודה! איזה כיף שאהבת!כמו צמח בר
אההכתם דיו
המשקל שלו באמת מצויין. הוא מעניין, כאילו יוצר משחק עם המילים.

את כותבת נהדר.
תודהההכמו צמח בר
ממש אהבתי את הראשון והשני...הלב והמעין.

מתלבטת מה יותר יפה...

 

אז בא נגיד ששניהם מדהימות.

תודה איזה כיף!כמו צמח בר
אנחנו לא עושים רק מה שנחוץכתם דיו
בעיניי הנסיון למצוא את השיר האחד נותן לך לקרוא את השירים שלך בפרספקטיבה שונה. שזה ממש מעניין. (גם אם בסוף לא הצלחת להחליט על אחד נבחר)
הכונה היא שאני רואה את העניין בבחירת שיר כדבר שלילינחמיה17

אם זה חשוב לך, בא לי להביא שיר ישן. ממש אהוב...

שאלתי לשירים העולים... - פרוזה וכתיבה חופשית

טוב, לפחות תגיבי^...נחמיה17
תוכן ואז צורותכתם דיו
תגובה לשיר כזה חייבת להתחיל מהתוכן, אז:
קלעת פה לנקודה חשובה בעיניי מאוד ומעניינת. והבאת את הביקורת בצורה ממש ממש נעימה ומתקבלת, בלי עוקצנות או זילזול, שזו אומנות בפני עצמה. מדהים.

עכשיו, אי אפשר שלא: וואו! איזה שיר נהדר!! קודם כל- מבנה, משקלים, חריזה. כל כך מעולים שאתה קורא את השיר ומרגיש שאתה שר אותו מרוב שהוא מתנגן (מ''הרי למולל''. נפלא)
וחשוב לא פחות: החריזה שנמשכת בדיוק לאורך כל השיר- לא מאולצת בכלל. פשוט כיפית ויפה. ואני חושבת שאפשר להאשים בזה באופן חד משמעי את אוצר המילים העשיר והנהדר שהשתמשת בו. (אגב, מה זה ''יפת בשפי''?..)

תודה רבה שהבאת את השיר הזה. התפעלתי ממנו ממש.

(מחילה על התגובה המאוחרת. לא הייתי פה.)
יפת בשפי, טוב ידועים דברי האב"ענחמיה17

שמשקל נועד כדי לעוות את המילים....

זה המשך, כמקובל, מהשורה הקודמת-
"לשכון באהלי שם
יפת  בשפי"

ע"ש שני פסוקים-

"יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט כז ברכות נח לבניו)

וזה בדיוק ההקשר! כי פירשו מתי יפת אלהים ליפת- כשישכון באהלי שם (טל חרמון נח ה)

כתוב ביומא שאין השכינה שורה אלא באהלי שם (י.)

ורש"י אומר שזוהי ברכתו. שישכון באהלי שם.

שם- זו מהות. השם שלו זה הדבר שמייצג את המהות שלו.שם הוא הקודש. מלכי צדק הוא שם (בראשית רבה נו י) והוא מלמד את אברהם תורה (שם מג ו)

ויפת הוא החול - יפת מתורגם ירחיב (רש"י על הפסוק הנ"ל) 

אז יפת הוא יפה באמת אבל צריך שישכון באהלי שם. שכולו יהיה ספון בתוך שם. כלומר שהוא יהיה שתול בבית ה' הוא מגיע מתוך המהות ולא כערך עצמי שמוריד ממנה.

(כל זה לפי טל חרמון נח ה)

 

הפסוק השני- נאמר על בלק שהלך אחרי מה שבלעם אמר לו לבנות שבעה מזבחות עם שבעה פרים ושבעה אילים בלק אז בלעם אמר לו ללכת לעמוד אצל המזבח. כתוב שבלק "וילך שפי" (במדבר כג ג)

שם בלק הולך בקומה שפופה, (אונקלוס- כחויא, כפוף כנחש)

ואומר רש"י- "וילך שפי" - כתרגומו יחידי לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה.

וזו היא התנועה המתבקשת מיפת אל מול שם. זו מילה שפירושה הוא כפוף בערך...

....

 

הרצי"ה נסע באניה בה היה גם שאול טשרנחובסקי (ההוא מהחמישים החדש? כן ההוא...) וטשרנחובסקי ערך ערב שירה שם באניה והזמין את הרצי"ה. בערב השירה טשרנחובסקי הקריא מהשירים שלו. ובסוף פנה אל הרצי"ה ואמר לו שהופתע מזה שהרב הקשיב לו כשהקריא את שיריו-"מה לכם אנשי הקודש עם שירת החול?" . וענה לו הרצי"ה "אין סתירה בין הקודש לחול, אפשר לסדר יחס מתאים. הסתירה היא בין הקודש לטומאה, כאן המלחמה היא ללא פשרות. מתוך כך" המשיך הרצי"ה, "יש מקום לחשוב על תיקון מסוים בביתך" (טשרנחובסקי היה נשוי לגויה נוצריה) (טשרנחובסקי אמר "אפשר" והרב שליט"א כותב שאולי זה היה הרהור תשובה...)

(מובא בטל חרמון שם שם)

 

 

זה בערך הסבר על הרעיון של כל השיר, זה בית שמתמצת בחובו הרבה.

 

מקווה שהובנתי....

 

כתם דיו
לזה לא ציפיתי!
יפה מאוד. (שהבנת את הרעיון הזה באופן עמוק, ואת ההתאמה המדוייקת שלו לפה. וגם קישרת נהדר.)
וואי זה ממש חכם לעשות כזה שרשור!אהבת ישראל!!


שאלה טובה וקשה מאוד נפתלי הדג
אנסה לחשוב על זה
כתם דיו
תודה.
תודה...חולות
זה שרשור יפה..
זאת היצירה שלי...



אנכי

אנא אלי,
מבקש את קרבתך
לדבוק בך
לעבדך באמת.

נפשי יוצאת
משתוקקת לקבל אורך
גלה אותו במהרה
בעולם המחשיך לעיננו.

כתבית ברחמיך בניך
בטוטפות בין עיניך
מי כעמך ישראל
בנים אהובים.

יהבית לן אורייתא
רזא יקירא
להורות דרכנו אליך
להגות בתורתך.


וואי. זה ממש יפהאהבת ישראל!!

ופיוטי כזה.. מבחינת הסגנון, לא המבנה.

ואהבתי

תודהחולות
הנוטריקון נותן לזה נגיעה פיוטית,
(ביינישים חדי עין יבחינו בשני מדרשים שזורים בפנים)
אולי שנה הבאה אני אהיה יותר ביינישיתאהבת ישראל!!


קללל....נחמיה17

אנא נפשי כתבית יהבית

ומנין שהקב"ה מניח תפילין

ליתר דיוק,חולות
השני זה המדרש על מה שכתוב בתפילין של הקבה..
הוא מתחיל ב"מנין שהקב"ה מניח תפילין.נחמיה17

ואליו התכוונתי, דא.....

12 נקודות...

אשריך ישראל מי כמוך!חולות
בייניש לעניין..⁦
עשיתי שיעורי בית,כתם דיו
(@נחמיה17 עזר לי פה)
וקראתי את (ועל) המדרשים.

כאילו השיר מדבר בפשטות על ההשתוקקות לה'. זה מה שפוגשים בקריאה ראשונה. וכשפתאום מתעמקים יותר מגלים רובד אחר. איך ה' מושיט יד, איך גם הוא רוצה את הקשר..
וזה כזה אמיתי.
שנראה לנו שאנחנו עובדים, מתפללים, מבקשים ומנסים להתקרב לה', ואם נסתכל ברובד עמוק יותר של המציאות- פתאום רואים את היד האוהבת והמקרבת של ה'.

איזה כיף זה שיר שהוא יצירה. יש שירים כאלו, שרקמו אותם באומנות ובדיוק ובהשקעה מילה למילה למילה.

ואני חייבת לציין שזה קסום בעיניי שהכנסת ארמית.
תודה רבה⁦חולות
יפה מאוד אהבתיחידוש


אמאופוריה זמנית
לא בטוחה שזה ההכי הכי אבל בהחלט אחד המועדפים עלי

ללמוד לרקוד בגשם
לקפץ מעל התהומות
ללמוד ללכת יחף
לרצות ולא להיות

ללמוד ללטף פרחים
להריח את השיגעון
לחוש את האוויר הקריר
להירגע אחרי השיכרון

ללמוד לשכב גם כשעומדים
לטעום את הריח
לחשוב אמת על השקר החומק
להחזיק את הרגע שבורח

ללמוד לבכות את השמחה
להישיר מבט אל השמיים
לשזור מילים במנגינות עתיקות
ללמוד לשטוף את המים

ללמוד לרקוד בגשם



ואחרי חודשיים כתבי לו סוג של המשך..אז נביא גם אותו


היא אמרה לו תגדל, תביט אל השמיים
לחשה לו תצחק, תחייך אל המים
היא חיבקה אותו בשקט, אז כשאיש לא היה
היא חיברה שברי לבבות עם דבק
שירגיש, שידע

והיא בכתה שם בפינה, כשהוא עזב את הבית
התחבאה מתחת לשמיכה, מסתתרת מעץ הזית
היא אכלה אז הכל, בלי הפסקה
התחננה אליו שיחזור - -
קול דממה דקה

והיא שרה אל הירח, רק כדי לומר תודה
ליטפה את הכוכבים בבכי שמח, חודרת אל השתיקה
היא רקדה על הכביש עם נעל יחפה, צוחקת אל החושך העוטף
סופרת את הרגעים האחרונים
ושומעת את הטיפות על הגג המתופף


ולרקוד בגשם?
היא עדיין לומדת את זה.
אהבתי מאוד!כמו צמח בר
(יותר את המקורי מאשר את ההמשך...אבל )
וואי.כתם דיו
תדעי שממש ממש אהבתי את השיר הזה. הוא עשה לי טוב.
השמחה הפשוטה הזאת כל כך ממלאת...

מזכיר לי את השיר ''את תלכי בשדה'', במיוחד עם התוספת... הרוגע והיופי והפשטות מובעים שם כתקווה לימים טובים יותר אחרי ימים של אימה ודם.. בשיר שלך הימים הקשים מגיעים אח''כ, ואז יש נסיון כזה לשחזר את התמימות הפשוטה הזאת.

גם אני אהבתי יותר בלי התוספת. ככה המשקל של השיר נשאר על הקסם הזה, ולא על הקושי.
ממש אהבתיחידוש

שמחה פשוטה, טבעיות

וואי קשה לבחור...הלב והמעין.

אז הנה אחד שאני לא בטוחה שהוא הכי אבל בין היצירות שלי שאני אוהבת...

 

כקילשון ביד העודר
המעיף רגבי אדמה
השובר את הגדר

כהגה ביד המלח
המסתובב לכל צד
הנעזב לבד

ככדור ביד השוער
הנזרק אל היריב
המתקבל אצל האחר

כמפתח ביד השומר
הנפתח ללא כוונה
הננטש בגינה

כבן ביד אביו
משוטט בדמו
יחד עם יולדתו

אלולחידוש

ביטחון התשובה 

תקיעה

רוח אלול נושב

ושוב אני יושב

חושב

 

חלפה לה עוד שנה

פרק מחיי פנה

וקול בתוכי ענה

מה נשתנה

 

הן גם אשתקד כך ישבת

וחשבת

ולעצמך הֵשבתָּ

 

שהשנה שתבוא, שחלפה

תהיה יותר יפה

זכה, נקייה, טהורה

כמצווה, כתורה

 

הגדרת לעצמך שאיפות

מרוממות, נעלות ויפות

הצבת לעצמך מטרות

להתעלות, להגיע לאורות

 

שבתָּ בתשובה אל עצמך

לנפשך, לפנימיותך

חרטה, וידוי, קבלה להבא

לזרועותיו המושטות של אבא

 

לפני שנה כך היה

באלול, כעת חיה

אך הבט נא

על זו השנה

שחלפה ועברה

ומאום לא קרה

 

החרטה חרטא

והוידוי בדוי

והקבלה

במבחן המציאות נפלה

 

והקול מתוכי בוקע

וכשופר תוקע

הכיצד זה ישנת

ועל משמרתך נרדמת

 

 

שברים

 

ושופר נפשי מוסיף לייסרני

ועל אורחותיי להוכיחני

ובמציאות על פניי טופח

וייאוש בלבי נופח

 

ופוֹשֶׂה בקרבי הייאוש כארס

בנפשי מטיל שממה והרס

מייבש כל לחלוחית מרץ

יפרצני פרץ על פני פרץ

 

והעולם בעדי חשֵך

ונחש הייאוש נושך

כך זה יימשך

לקום לא תוכל

ולעוונך לא נמחל

 

ולבי

פג בקרבי

ויהי לאבן

הן כולי עמל ואוון

 

ואיך אבוא אל שער מלכי

בלבוש שק

וטבוע אני בחשכי

ולבי מרוסק

 

אני הגבר

ראה עני

כולי שֶׁבֶר

וגָבַר יגוני

 

שרוי בעלטה

ללא מוצא

יורד מטה מטה

שוקע בביצה

 

את שארית כוחותיי אוסף

ולאלוקיי כוסף

ומתהומותיי צועק

במר נפשי זועק

 

מלפניך אל תשליכני

דרך תשובה הורני

באור פניך חנני

ומעפר הקימני

 

שוועתי מבטן שאול

את נפשי לגאול

אנה אפנה

כיצד אשתנה

 

ונאזר אנוכי בגבורה

לבער מתוכי הרע

מרחיק ממני כל חַת ומורא

לשוב לנשמתי הטהורה

 

את מותניי משנס

כל כוחות נפשי מכנס

לא אוכל לחכות לנס

 

קמתי, נעמדתי הכן

אך איה הדרך

מחפש, בוחן

אין גם חרך

 

שיכניס קרן אור

לאפלת עולמי

אין שום חור

להזריח תהומי

 

 

תקיעה

 

והנה מתוכי

קול שופר עולה

וקול השברים, הבכי

מתמוגג וכלֶה -

 

בעצמך הֱיֶה בוטח

ובאומץ רצונך

וזהו המפתח –

ואהבת, בכל מאודך

 

במרכז חייך

העמד האהבה

בה יוצבו מטרותיך

והכל יסוב סביבה

 

כי אין לו לאדם

בכל עמלו

רק זיעה ודם

ולא שוָה לו

 

רק באהבת אלוקיך

אושרך יבוא

בה תהיה דרכך

ואל מנוחתך תבוא

 

וממנה, היראה תַּעֲלֶה - 

להישמר מלהזיק

לקשר הפנימי, הנעלה

הפגיע לכל זיק

 

ואנוכי מאזין לַקול

המאיר חיי מלמעלה

אך כיצד ליישם הכל

שלא ישוב החושך, הלילה?

 

והשופר מוסיף, בקול פשוט

עליך לפעול בנחישות

ומזמנך להשקיע

את האור להבקיע

 

לחקוק לעצמך  קבלות

שבהן תוכל לשלוט

להציב גבולות

לבצע פעולות

 

לנהל בקפידה מעקב עצמי

בתמידות, מבחן יום-יומי

ולשעה, השלך כך עסקיך

מאחרי גווך

 

ועצור מדי לילה

את שטף החיים -

הֶעָלִיתָ היום למעלה

או ירדת למחוזות גשמיים

 

ואם מעט סטית

מהדרך הישרה

העמק והביטה

כיצד זה קרה

 

ואיך תפעל

שזה לא יִישָׁנה

ותוכל לנסוק אל על

תשתפר, תשתנה

 

ואז את מחשבתך

תייחד עם בוראך

העמק שאיפותיך

רענן רצונותיך

 

זה ידרוש מאמץ

ויקשה לפעמים

היצר חופר גומץ

למביטים למרומים

 

רק העקשן יצליח לבדו

אם ידבק בכל מאודו

על זאת לא לוותר

גם כשקשה יותר

 

הן שעה זו ביומך

היא שעת הזהב

בה המפתח להצלחתך

ואותה מכל תאהב

 

תכיר את נפשך

ועולם פנימי תבנה

יזרח אושרך

ואת עולמך תקנה

 

זהו סוד החיים

זוהי הדרך העולה

לחיים רוחניים

למטרה הנעלה

 

וקול השופר נדם

ואשמע מתוכי קול

כקול אדם

קום, גש

אל הערפל

אשר שם

האלוקים

 

 

 

 

 

-שער אל החופש-?!רק אמונה

בחוץ -

ישנו שלט

העבודה משחררת

ומתחת לשער

האדמה מדממת

והשלג אדום

ושחור הוא היום

 

ובפנים-

תקווה מפעמת 

ואנחה מקננת

לו אשוב להיות כאחד האדם

חשב העציר בליבו אך נדם.

 

ומאז-

נפתחו שערים

השלג כבר אינו אדום

לבן הוא זה מכבר

שכח העולם גטו וגרדום

הפך גיהנום לעבר.

 

אך חרוט(ת) על ליבו ה/כשלט

עבודת הבורא היא משחררת

תכליתו של כל יהודי

עבד ד' לבדו חופשי.

[נכתב לפני שנים רבות בעודי בכיתה י']

אבל אני הכי אוהבת אותו

משום מה.

אולי כי המורה לספרות החמיאה עליו?!

 

 

יפה. עצוב ונוגעחידוש


וזה הקטע שליחלק אלוק ממעל

הארה פנימית

זה מין שביל של אור

יוצר המאורות

נטע בו אור זרוע. במיוחד שבילך.

זהו השביל שלך, אור עיניך מעיד.

 

 

 

 

לא ההכי אהוב, ובכל זאת.

תגובות יתקבלו בברכה

יפה מאדחידוש

גם הסמנטיקה שביל-בשביל

גם אני אהבתי את הסמנטיקהכמו צמח בראחרונה
יפה מאוד!

(ועכשיו רוצים את הכי אהוב!)
אבידהמחפש שם

מתערבב

ונעלם.

אין אותי,

ואם אין אותי

אין אותך.

תשובהמחפש שם

ועכשו

נשימה

אמיתית

בלי תגובה.

יש אני

והעולם נצבע מחדש

הכל קם לתחייה 

קצר, מדויק, אופטימיתמימלה..?
תודה!מחפש שםאחרונה
תרקדיזכרושיצאנולרקוד

תִּרְקְדִי, תִּרְקְדִי

עַד שֶׁהַלֵּב יִשָּׂרֵף

כְּמוֹ אֶלֶף שְׁמָשׁוֹת

בּוֹהֲקוֹת

כְּמוֹ שַׁלְהֶבֶת.

 

תִּרְקְדִי, תִּרְקְדִי

עַד שֶׁהַחוֹשֶׁךְ יִצְנַח

בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת

עַד שֶׁאַחֲרוֹן מִשְׁבְּרֵי הַלַּיְלָה הַחוֹלֵף

יִדּוֹם כְּאֶלֶף תּוּפִּים מַכִּים.

 

תִּשְׁכְּחִי, תִּשְׁכְּחִי

אֶת כְּאֵב הַבַּלָּהוֹת

בֵּין יָדַיִם חֲרִישׁוֹת

אֶת הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלֹּא בָּכִית

וְהַבְּכִי שֶׁלֹּא נָדַם

אֶת הַצַּלָּקוֹת שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ

וְלֹא יַגְלִידוּ

לְעוֹלָם.

 

תִּבְרְחִי, תִּבְרְחִי

כָּל עוֹד אֶפְשָׁר

כָּל עוֹד רוֹאִים

עוֹלָם שָׁחוֹר

מִבַּעַד לִירִיעָה

כָּל עוֹד אֶפְשָׁר עוֹד לִבְרוֹחַ

וְלִצְנוֹחַ

לַמִּיטָה.

סיפור הומוריסטי שעתיד להתפרסם בלקט 'שעטנז' החדשסופר צעיר

מעשה בבן אנוש

 

מקווה שתהנו  

אזהרת טריגרזכרושיצאנולרקוד

הַשֵּׁדִים שֶׁלָּהּ

חוֹזְרִים בַּלַּיְלָה

מְיַלְּלִים אֶת צַעֲקוֹת

אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה


הַכְּלָבִים שֶׁבָּהּ

נוֹבְחִים בַּלַּיְלָה

עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר דָּבָר

מִלְּבַד הַצְּעָקָה


הַחֲתָכִים שֶׁלָּהּ

מְדַמְּמִים שֵׁנִית

מַזְכִּירִים לָהּ שׁוּב

אֶת אוֹתוֹ יוֹם אָרוּר


הָעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת

הַשְּׂפָתַיִם מְלַחֲשׁוֹת

כְּמוֹ נוֹשְׂאוֹת מִזְמוֹר

כֹּה נוֹרָא וּבָרוּר


אַךְ תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַיּוֹם

וְסוֹפָם שֶׁל חַיֶּיהָ

מִי יָכוֹל, מִי יָהִין לְמוֹלֵל

מִי יָבִין לְלִבָּהּ הַשָּׁחֹר

שֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ

מְרֻסָּק וּמִסְכֵּן


בְּשַׁלְהֲבוֹת שֶׁל זַעַם

וְסַכִּין שֶׁחוֹתֶכֶת

בְּדִמְעוֹת שֶׁל אֵשׁ

קוֹדַחַת

מִבַּעַד לַצַּלָּקוֹת

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם

מִבַּעַד לַכְּאֵב

הִיא צוֹרַחַת


וְיִלְלוֹת הָאֵימִים

בְּתוֹךְ זַעַם כָּבוּשׁ

עַל כְּאֵב

לֹא נִתְפָּס

לֹא מוּבָן


אֶת אֲשֶׁר אָבַד

נָמוֹג וְאֵינֶנּוּ

אֶת אֲשֶׁר נִלְקַח

בְּתוֹךְ נַחַל אַכְזָב


וְגוּפָה מְרֻטֶּשֶׁת

עוֹד תּוֹסִיף לְקוֹנֵן

לְהַזְכִּיר תַּחַת כָּל

נִיעַ וָשִׂיחַ

אֲרוּרִים יִהְיוּ

אֲרוּרִים לָעַד

אוֹתָם שֶׁהָפְכוּ

שַׁלְהֶבֶת

לְפִיחַ.

וואו. מביע הרבה. מצמררנערת טבע
תודה רבה 🙏זכרושיצאנולרקודאחרונה
15 שנה. וכמו אתמולנערת טבע

 רצח בני משפחת פוגל


ואת היי לי לפה ילדתי

בעת אשר ייאלם קולי מדמעה

וגופך הקטון הוא יישאר זעקתי

עת ירווה בדמך רגבי אדמה


ועיניך אשר לא האריכו לראות

הנה בם נשקף כאבי

ופעיותייך, הרכות הקטועות

הנה בם תבכי את בכיי.


וקולך שנדם שנגדע

לעולם יהא הוא קולי

ובכייך ילדתי שגווע

יהא לעולם אות אבלי


ועת עלית למרום ילדתי

ותעל עימך שוועתי

וכאשר מול אל עליון התייצבת

ואתייצב שם איתך גם אני


והנה ילדתי אלחש לך עכשיו

כי תיגשי נא אליו ללא פחד

ולמשמע קולך אזי שוב אכאב

ושנית יאחזני הרעד


ואמרי לפניו

הן הקרבתי הכל

ולכבודך אלוהיי

הקרבתי חיי


הנני אבי

על מזבחך נעקדתי

ועתה אלוהיי

עד מתי עד מתי.


*התפרסם לראשונה בפסיפס תחת הניק "טל אוריה"


מקפיצהנערת טבע
נורא נוגע. ועצוב כל כך. כל כך.נחלת
מצמררתמימלה..?

חרוזים מדוייקים שנבלעים בכאב שיש בשורות...

זוכר שפרסמת בהתחלה עם ניקודזכרושיצאנולרקוד

צימרר את נשמתי, מאז ועד היום

תלוי לי על דלת הבית ליד תמונות שלהם.


 

לא נשכח ולא נסלח.

 

עריכה: עכשיו אני רואה שגם המילים מעט שונו

 

אגב לא יודע אם אמרתי לך, אבל כל הזמן מרגיש לי

שהיה צריך להיכתב ואת ולא ועת

כמה כאבזיויקאחרונה
לא נשכח
לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

וואו, זה ממש יפההתמימלה..?
הסיפורים מצחיקים, ההערות למטה עוד יותר והמסקנות אמיתיות ונכונות, מי שכתב את זה פשוט גאון!!
אתה כתבת?אשת מקצוע
כן, ברוך ה'הולך דרכים

לא מושלם, ממש לא. אבל בהחלט חביב פלוס.
כמובן, @אני הנני כאינני עזר לא מעט אז מגיע לו שאפו.

🤎🤎אני הנני כאינניאחרונה
אופיוםאני הנני כאינני

אכזבה,

מעצמי, מאחרים

זה ליפול שוב חזרה, אל התהו, הרגלים

לאבד כך את המוח, להשתטות בלי להחלים

במקום לברוח עד אליך

שזה אותו דבר, רק שמשלים.


נפלאות הסח הדעת

היא הראשונה שמבקשים

המאמין אוחז בספר

מכורים לא חוקרים.


למעשה חולה שליטה

זה לא נעשה כרצוני

קורא קדושה אני מבקש

קורה שכמעט כל יום נופלים.


הלוואי יפול האסימון

תהליך פותח תהליך

לחיות בדרך, חכם, לא נכון

לפתור בנפש עוד תסביך

וואו, כתבת אותי!!תמימלה..?

אין לי מילים, פשוט כתבת מה שאני מרגישה...

עזרת מאוד, חיזקת, המון תודות🙏

מוצא חן בעיני!נחלתאחרונה
על סַפַּת הַיָםליפא העגלון

עַל סַפַּת הַיָּם

כָּל הַיָּם הַגָּדוֹל פָּרוּס לְפָנַי

לַהֲקוֹת דָּגִים וְאַלְמֻגֵּי פֶּרֶא

וּבְרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁבִּמְצוּלוֹת

(אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ דָּג אֶחָד

מוּזָר, עִם פָּנָס

שֶׁיָּאִיר לְפָנָיו אֶת הַתְּהוֹמוֹת)


עַד שֶׁהַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים מְטִילִים עָלַי חִתָּתָם

וַאֲנִי עוֹבֵר לַמִּטָּה

אממתמימלה..?

בכוונה זה ספת עם ס ולא שפת עם ש? כאילו בקטע של ספה?

בהחלט, כך גם מנוקדליפא העגלון
נחמד.נחלתאחרונה

אולי יעניין אותך