שמשקל נועד כדי לעוות את המילים....
זה המשך, כמקובל, מהשורה הקודמת-
"לשכון באהלי שם
יפת בשפי"
ע"ש שני פסוקים-
"יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט כז ברכות נח לבניו)
וזה בדיוק ההקשר! כי פירשו מתי יפת אלהים ליפת- כשישכון באהלי שם (טל חרמון נח ה)
כתוב ביומא שאין השכינה שורה אלא באהלי שם (י.)
ורש"י אומר שזוהי ברכתו. שישכון באהלי שם.
שם- זו מהות. השם שלו זה הדבר שמייצג את המהות שלו.שם הוא הקודש. מלכי צדק הוא שם (בראשית רבה נו י) והוא מלמד את אברהם תורה (שם מג ו)
ויפת הוא החול - יפת מתורגם ירחיב (רש"י על הפסוק הנ"ל)
אז יפת הוא יפה באמת אבל צריך שישכון באהלי שם. שכולו יהיה ספון בתוך שם. כלומר שהוא יהיה שתול בבית ה' הוא מגיע מתוך המהות ולא כערך עצמי שמוריד ממנה.
(כל זה לפי טל חרמון נח ה)
הפסוק השני- נאמר על בלק שהלך אחרי מה שבלעם אמר לו לבנות שבעה מזבחות עם שבעה פרים ושבעה אילים בלק אז בלעם אמר לו ללכת לעמוד אצל המזבח. כתוב שבלק "וילך שפי" (במדבר כג ג)
שם בלק הולך בקומה שפופה, (אונקלוס- כחויא, כפוף כנחש)
ואומר רש"י- "וילך שפי" - כתרגומו יחידי לשון שופי ושקט שאין עמו אלא שתיקה.
וזו היא התנועה המתבקשת מיפת אל מול שם. זו מילה שפירושה הוא כפוף בערך...
....
הרצי"ה נסע באניה בה היה גם שאול טשרנחובסקי (ההוא מהחמישים החדש? כן ההוא...) וטשרנחובסקי ערך ערב שירה שם באניה והזמין את הרצי"ה. בערב השירה טשרנחובסקי הקריא מהשירים שלו. ובסוף פנה אל הרצי"ה ואמר לו שהופתע מזה שהרב הקשיב לו כשהקריא את שיריו-"מה לכם אנשי הקודש עם שירת החול?" . וענה לו הרצי"ה "אין סתירה בין הקודש לחול, אפשר לסדר יחס מתאים. הסתירה היא בין הקודש לטומאה, כאן המלחמה היא ללא פשרות. מתוך כך" המשיך הרצי"ה, "יש מקום לחשוב על תיקון מסוים בביתך" (טשרנחובסקי היה נשוי לגויה נוצריה) (טשרנחובסקי אמר "אפשר" והרב שליט"א כותב שאולי זה היה הרהור תשובה...)
(מובא בטל חרמון שם שם)
זה בערך הסבר על הרעיון של כל השיר, זה בית שמתמצת בחובו הרבה.
מקווה שהובנתי....